מכירים את הציפור המיוחדת הזו עם הכיפה השחורה והחמצוואר הלבן? זו שמסתובבת במדשאות ובפארקים, ולא מפחדת להגן על הטריטוריה שלה אפילו מול בני אדם בצעקות מצקצקות? זהו הסיקסק - אחד העופות האמיצים והמעניינים שיש לנו בארץ!
🏠 תושב קבע או אורח?
הסיקסק הישראלי הוא תושב קבע אצלנו - הוא נשאר כאן כל השנה! לעומתו, הסיקסקים שחיים ביוון ובטורקיה דווקא נודדים דרומה בחורף. כנראה שטוב לו אצלנו... היום אפשר לפגוש אותו בכל רחבי הארץ - מהגליל והגולן בצפון ועד אילת בדרום, בכל מקום שיש בו פארקים, מקווי מים או שדות מושקים.
📍 מי אתה, סיקסק?
הסיקסק הוא עוף בגודל של יונה בערך, אבל נראה יותר גדול בזכות הרגליים הארוכות שלו. הוא בולט בשטח בזכות הניגודיות המדהימה של הצבעים שלו - ראש, גרון וחזה שחורים, לחיים וצדי צוואר לבנים, וגב חום-אפרפר. ועוד משהו מגניב? יש לו ציצית קטנה על הראש!
🦸♂️ הנשק הסודי
אבל מה שהכי מיוחד בסיקסק הוא הנשק הסודי שלו - דורבן חד במפרק הכנף! זה כמו חרב קטנה שאורכה יכול להגיע ל-12 מילימטר. בגלל זה, אגב, קראו לו בהתחלה בעברית "שרוני מזוין" (אבל בואו נישאר עם "סיקסק", זה נשמע הרבה יותר נחמד...).
📢 למה סיקסק?
השם שלו ממש מתאים - הוא פשוט משמיע קולות שנשמעים בדיוק כמו "סיק-סיק-סיק"!
בערבית, אגב, קוראים לו "זקזאק" מאותה סיבה בדיוק. ויש לו גם כינוי נוסף בערבית: "אבו ט'פר" - כלומר "בעל הטופר", על שם הדרבן המפורסם שלו.
👨👩👧👦 חיי המשפחה
הסיקסקים הם ממש "משפחה זה ברכה": הם חיים בזוגות קבועים, והקשר ביניהם יכול להימשך מעונה אחת ועד שנים רבות! הם נשארים באותה טריטוריה כל השנה ומגנים עליה. שני בני הזוג בונים יחד קן. על הקרקע. ומגדלים בו 4 ביצים חומות עם כתמים שחורים. ואפילו 3 פעמים בשנה!
🐣 המשפחה מתרחבת
והנה החלק המרתק - כל האפרוחים בוקעים כמעט באותו זמן! הם יוצאים לאוויר העולם כשהם כבר פקוחי עיניים ומכוסים בפלומה צפופה בגווני זהוב, אפרפר ושחרחר מלמעלה, ולבנבן מלמטה. והכי מדהים? כבר מהיום הראשון הם יכולים לאכול לבד (טוב, זה בהחלט עוזר כשכולם רעבים במקביל...)! אבל ההורים עדיין מגנים עליהם ומחממים אותם.
🍽️ מה בתפריט?
הסיקסק אוהב לאכול חרקים (במיוחד חיפושיות וחגבים), תולעים, עכבישים, סרטנים קטנים ורכיכות. הוא רץ במהירות על הקרקע, עוצר פתאום כשהוא מוצא משהו טעים, ו... חוטף!
והגוזלים? אוכלים בדיוק אותו דבר כמו ההורים.
🦸♀️ הגנה משפחתית
וכשמישהו מתקרב לקן? או אז מתחיל המופע האמיתי! שני ההורים מתעופפים מעל ה"פולש" בקריאות רמות, ולא מהססים להשתמש בדורבן שלהם כדי להגן על הגוזלים. הם אפילו לא מפחדים מבעלי חיים גדולים כמו סוסים או פרות!
🏰 מהנחל לעיר - סיפור הצלחה
סיפור ההצלחה של הסיקסק הוא ממש מרשים.
עד שנות השישים הסיקסק היתה בעיקר ציפור של גדות נחלים בצפון הארץ. אבל אז היא גילתה שכל השדות המושקים החדשים הם בעצם גן עדן של מזון - המון חרקים ותולעים! בנוסף, גם המדשאות בפארקים העירוניים התבררו כמקום מעולה למצוא אוכל. וככה הסיקסקים הצליחו להתרחב לכל הארץ והאוכלוסייה שלהם גדלה מאוד.
💡 הידעת?
הסיקסק פעיל 24 שעות ביממה! הוא תמיד עסוק בחיפוש אחר אוכל (כמו מתבגר מצוי...🤪).
העיניים שלו ממוקמות בצדי הראש, מה שנותן לו שדה ראייה רחב במיוחד.
האוזניים שלו קרובות למקור (ציור של פיקאסו?) וזה עוזר לו לשמוע את החרקים שמסתתרים בקרקע!
הוא יכול לקנן עד שלוש פעמים בשנה, כשבדגירות החוזרות, אם עדיין יש גוזלים, הזכר מטפל באפרוחים הקודמים בזמן שהנקבה דוגרת על הביצים החדשות. הכי הורות משותפת!
הוא שייך למשפחת החופמאים - שהם ציפורי מים וחוף (חלקן חיות אפילו 40 שנה), שהאפרוחים שלהן 'נולדים' כשהם כבר עצמאיים
והחדשות הטובות? הסיקסק ממש לא בסכנת הכחדה! להפך - הוא הצליח להסתגל נהדר לשינויים שעשה האדם בסביבה, והאוכלוסייה שלו משגשגת.
אז בפעם הבאה שאתם מטיילים בפארק או בשדה, שימו לב לציפור השחורה-לבנה האמיצה הזו. רק... אולי כדאי לשמור על מרחק בטוח בעונת הקינון? 😉
