זמן זה יחסי: למה דווקא 2026? או ה-1 בינואר? ומי קבע שזה יום השנה החדשה האזרחית? 🗓️
- kidshamal
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: לפני 22 שעות
כולנו יודעים שהשנה מתחילה ב-1 בינואר. זה נראה כל כך ברור ומובן מאליו, נכון? אבל אם אתם כמונו (...) בטח עצרתם רגע לחשוב - למה דווקא התאריך הזה? זה לא יום השוויון האביבי, לא תחילת החורף ולא שום נקודה אסטרונומית מיוחדת. אז למה עברו רק 2026 שנים מאז שהתחילו לספור (למרות שכבר ידעו לכתוב ולחשב ולהמציא יותר מאשר גלגלים)? ומה כל כך מיוחד ב-1 בינואר??
התשובה המפתיעה: שום דבר לא מיוחד!
זאת בכלל היתה... החלטה פוליטית-צבאית של הרומאים.
ומאז, למרות שהם כבר לא איתנו, כל העולם חי לפי ההחלטה הזו.
זה הפוסט הראשון בסידרה שתגלה לכם שאין שום דבר "טבעי" בדרך שאנחנו סופרים זמן - וש-2025 היא בכלל המצאה די מאוחרת שהפכה לסטנדרט בגלל כוח פוליטי, לא כי היא הכי הגיונית.
בראשית, לא ממש "ספרו" את החורף... ❄️
הסיפור שלנו מתחיל ברומא העתיקה, עם לוח שנה שהיה די מוזר.
הלוח הרומאי המקורי היה בן 10 חודשים בלבד - כן, עשרה! השנה התחילה במרץ (Martius - על שם מרס אל המלחמה) והסתיימה בדצמבר.
ומה קרה בחורף?
כלום.
ממש כלום.
כשהיה קר מדי לעבודת שדה או למסעות צבא, הרומאים פשוט... הפסיקו לספור.
לא היו חודשים לחורף. פשוט המתינו עד שיגיע מרץ הבא ואז התחילו לספור מחדש. כמו ללחוץ ⏸️ על הזמן.
רגע-רגע... אוקטובר , בא מהמילה 'אוקטו', כלומר 8, ולא 10! זה בגלל זה?
נכון! זה בדיוק בגלל זה! שמות החודשים נשארו מהתקופה שבה השנה התחילה במרץ, ולכן:
ספטמבר = Septem (שזה 7 בלטינית) - החודש השביעי
אוקטובר = Octo (8) - החודש השמיני
(אגב, אוקטבה במוזיקה? נקראת כך כי היא כוללת 8 תווים. מאותו שורש לטיני)
נובמבר = Novem (9) - החודש התשיעי
דצמבר = Decem (10) - החודש העשירי (כן, כמו מספרים דצימליים)
עד היום אנחנו משתמשים בשמות האלה, למרות שהם כבר לא מדויקים מבחינת המשמעות!
נומה מוסיף חודשים (ועושה בלגן) 🌙
במאה ה-7 לפני הספירה, המלך נומה פומפיליוס (בחיי, היה כזה!) החליט שכנראה כדאי גם לספור את החורף. אז הוא הוסיף שני חודשים:
ינואר (Januarius) - על שם יאנוס, האל הדו-פרצופי של שערים, דלתות והתחלות. יאנוס היה מתואר תמיד עם שני פנים - אחד מסתכל אחורה לעבר, והשני קדימה לעתיד
פברואר (Februarius) - על שם פסטיבל טיהור רומאי
מקור: ויקימדיה
בהתחלה, שני החודשים האלה נוספו בסוף השנה. השנה עדיין התחילה במרץ, רק שעכשיו היו גם שמות לימי החורף. אבל בשלב מסוים, הם עברו לתחילת השנה.
אבל זה עדיין לא הפך את ה-1 בינואר ליום השנה החדשה הרשמי. השנה המשיכה להתחיל במרץ.
154 לפנה"ס: קורה משהו בספרד 🗡️
והנה מגיע הרגע המכריע.
בשנת 154 לפני הספירה, בעקבות מרד בספרד (היספניה הרומאית), הרומאים רצו לשלוח את הקונסול קוינטוס פולוויוס נוביליור לדכא את המרד - אבל היתה בעיה.
הקונסולים היו נכנסים לתפקיד ב-15 במרץ. והרומאים רצו שנוביליור (חסכנו לכם כמה מילים) יוכל לצאת למסע לפני תחילת האביב, כדי להספיק להגיע לספרד בזמן.
אז מה עשו?
פשוט הזיזו את התאריך!
החליטו שהקונסולים ייכנסו לתפקיד ב-1 בינואר - לקראת הקונסוליה של נוביליור בשנת 153 לפני הספירה. וביחד עם התזוזה הזאת, למעשה הזיזו את תחילת השנה האזרחית הרומאית.
זה היה לגמרי שרירותי. זה לא קשור:
❌ ליום השוויון
❌ לתחילת החורף
❌ לשום אירוע אסטרונומי
❌ לסוף הקציר או תחילת הזריעה
זה היה פשוט נוח מבחינה צבאית-מנהלית. וזהו. ההחלטה הזו - שנעשתה כדי לדכא מרד בספרד - היא הסיבה שעד היום, כל העולם חוגג את השנה החדשה ב-1 בינואר.
הידעת? יאנוס, האל שעל שמו נקרא החודש, התאים בול לתפקיד. עם 2 הפנים שלו - אחד מביט לעבר ואחד לעתיד - הוא סימל בדיוק את מה שאמור להיות יום השנה החדשה: רגע אחד בו אפשר לסכם את מה שעברנו ולהסתכל קדימה.
יוליוס קיסר מתקן את הבלגן 📐
עברו מאה שנה, והלוח הרומאי היה בבלגן מוחלט. למה?
כי הכוהנים שאמורים היו להוסיף חודשים נוספים (כדי לסנכרן את הלוח עם העונות) השתמשו בזה למטרות פוליטיות. רוצים להאריך כהונה של פקיד מסוים? תוסיפו חודש. רוצים לקצר כהונה של יריב? פשוט לא תוסיפו. התוצאה? אף אחד לא ידע באמת באיזו עונה אנחנו נמצאים. כמו שאמרנו: בלגן.
ב-46 לפני הספירה, יוליוס קיסר אמר "נמאס לי". הוא הזמין את האסטרונום סוסיגנס מאלכסנדריה, והם יצרו את הלוח היוליאני:
שנה = 365 ימים
כל 4 שנים = שנה מעוברת של 366 ימים (יום נוסף בפברואר. זוכרים למה? כבר הסברנו על זה בפוסט על למה יש 7 ימים בשבוע)
ה-1 בינואר נשאר התאריך הרשמי לתחילת השנה
והנה, קיבלנו משהו הרבה יותר פשוט וברור.
הלוח נכנס לתוקף ב-1 בינואר, שנת 45 לפני הספירה - והלוח היוליאני קיבע מחדש את ה-1 בינואר כראש השנה האזרחי הרומי בצורה ברורה ומסודרת.
הידעת? כדי לסנכרן את הלוח עם עונות השנה האמיתיות, הקיסר הוסיף 67 ימים לשנת 46 לפני הספירה! זה גרם לשנה ההיא להיות בת 445 ימים - והרומאים כינו אותה "שנת הבלבול האחרונה".
הכנסייה מראה מי הבוס ⛪
הלוח היוליאני התפשט בעולם ביחד עם האימפריה הרומאית, ושימש את רוב העולם המערבי במשך למעלה מ-1,600 שנה. אבל אחרי נפילת רומא, הכנסייה הנוצרית לא ממש אהבה את ה-1 בינואר.
למה? כי הרומאים חגגו את יום השנה החדשה עם... מסיבות פרועות שכללו השתכרות עד-כלות, מה שנקרא. לא בדיוק מה שהכנסייה רצתה לעודד.
אז במשך מאות שנים, מדינות נוצריות שונות בחרו בתאריכים אחרים לתחילת השנה:
25 בדצמבר - יום ההולדת של ישו (באיטליה ובחלקים מצרפת)
25 במרץ - החג של הבשורה למריה על זה שהיא בהריון עם ישו (אנגליה, איטליה בתקופות מסוימות)
יום הפסחא - שמשתנה מדי שנה (צרפת בתקופות מסוימות)
1 בספטמבר - האימפריה הביזנטית
התוצאה? בלגן מוחלט. אותה שנה יכלה להתחיל בתאריכים שונים בארצות שונות. סוחרים שנסעו מאנגליה לצרפת פתאום "קפצו" קדימה או אחורה בזמן
(זוכרים את החידה ההיסטורית בנושא התאריכים?).
אבל פשוטי העם? הם פשוט המשיכו לחגוג ב-1 בינואר, כי זה מה שהיה מוכר ונוח.
האביב בבעיה 🔍
במאה ה-16, הכנסייה הקתולית התחילה לשים לב לבעיה קטנה: הפסחא "נדדה" בלוח השנה.
למה? כי הלוח היוליאני טעה קצת (זוכרים? 365 ימים ורבע). אבל השנה האמיתית (שזה הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש) היא בעצם 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות.
ההבדל של 11 דקות ו-14 שניות בשנה אולי לא נשמע הרבה, אבל קחו 1,600 שנה, ותקבלו 10 ימים שלמים! זה גרם לאביב (ואיתו - חג הפסחא) להגיע מוקדם מדי, ובלבל את הכנסייה.
האפיפיור גרגוריוס מתקן הכל (כמעט) 📅
ב-1582, האפיפיור גרגוריוס ה-13 החליט שמספיק זה מספיק,והוא הזמין צוות של מתמטיקאים ואסטרונומים, כדי ליצור לוח חדש, הלוח הגרגוריאני!
השינויים היו:
מחיקה של 10 ימים - 4 באוקטובר 1582 ואחריו ישר 15 באוקטובר. פשוט דילגו על 10 ימים כדי לסנכרן מחדש
חוק חדש לשנים מעוברות:
שנה מעוברת = כל 4 שנים (כמו לפני כן)
אבל:
אם השנה מתחלקת ב-100, היא לא מעוברת, אלא אם כן היא גם מתחלקת ב-400
זה נותן לנו שנה ממוצעת של 365.2425 ימים - קרוב מאוד מאוד לשנה האמיתית (365.2422 ימים). הטעות? יום אחד בלבד כל 3,030 שנים!
(רואים? מתמטיקה זה מדע, לא משהו מהשטן...)
ה-1 בינואר חוזר - ובגדול - כתחילת השנה הקבועה והרשמית
לא כולם התלהבו... 😤
מדינות קתוליות אימצו את הלוח החדש מיד:
איטליה, ספרד, פורטוגל, פולין - שדלגו על 10 הימים באוקטובר 1582
צרפת - שדילגה עליהם בדצמבר 1582 (בטח הילדים שחיכו לחג המולד שמחו, כי הוא הגיע מהר יותר... 🤪)
אבל מדינות פרוטסטנטיות? הן חשדו שזו קנוניה של "האנטיכריסט הרומאי" (כלומר, האפיפיור) כדי להערים עליהן. והן התנגדו לזה במשך מאות שנים:
גרמניה, עברה רק ב-1700
בריטניה והקולוניות האמריקאיות - ב-1752. ואז הם דילגו על 11 ימים: 2 בספטמבר ואחריו ישר 14 בספטמבר.
למה 11 ולא 10? כי ב-170 השנים שעברו, הטעות של הלוח היוליאני הוסיפה עוד יום...
אגב, זו הסיבה שג'ורג' וושינגטון "חוגג" יום הולדת בתאריכים שונים - הוא נולד ב-11 בפברואר 1731 לפי הלוח הישן, אבל זה יוצא ה-22 בפברואר 1732 בלוח החדש.
שבדיה ב- 1753, יפן ב-1873
סין - רק בתחילת המאה הקודמת, ב-1912
רוסיה אפילו אח"כ, ב- 1918 (אחרי המהפכה הבולשביקית!)
ואילו האחרונה באירופה היתה - יוון. רק ב-1923!
הידעת? כשרוסיה עברה ללוח הגרגוריאני ב-1918, המהפכה הבולשביקית "עברה" מ"מהפכת אוקטובר" ל"מהפכת נובמבר" - כי התאריך קפץ קדימה!
אז למה כולם משתמשים בזה היום? 🌍
חלק מהמדינות עדיין משתמשות בלוח היוליאני לענייני דת, במקביל ללוח הגרגוריאני לענייני ממשל ויומיום.
הלוח הגרגוריאני הפך לסטנדרט העולמי.
זה לא בגלל שהוא הכי טוב (יש לוחות מדויקים יותר!), אלא בגלל כוח פוליטי וכלכלי.
ככל שהאימפריות האירופיות התפשטו בעולם במאות ה-16-20, הן הביאו איתן את הלוח שלהן. קולוניאליזם, סחר בינלאומי, דיפלומטיה - כל אלה דרשו סטנדרט אחיד.
והסטנדרט הזה היה אירופי.
היום, גם מדינות עם לוח מסורתי משלהן (סין, יפן, תאילנד, מדינות ערב ואפילו אנחנו, בישראל) משתמשות בלוח הגרגוריאני לעסקים, לממשל ולתקשורת בינלאומית. זו פשוט "השפה המשותפת" של העולם המודרני.
ומה עם 2025? 🔢
הספירה עצמה - השנים שאנחנו סופרים - מקורה בעבודתו של נזיר בשם דיוניסיוס אקסיגואוס שחי במאה ה-6.
הכנסייה רצתה לספור שנים בדרך שלא תהיה קשורה לקיסרים הרומאים הפגאניים. דיוניסיוס יצר שיטת ספירת שנים חדשה לצורך חישוב חג הפסחא, שבה שנה מס' 1 היא השנה שבה, לדעתו, נולד ישוע.
הוא חישב שישוע (ישו, בשבילכם) נולד בשנת 753 לספירת רומא, וקבע שהשנה שאחריה תהיה שנה 1 לספירה הנוצרית, או מה שנקרא "שנת האדון" (Anno Domini).
ככל הנראה הוא טעה בכמה שנים (רוב החוקרים מעריכים שישו נולד בעצם בין 6-4 לפני הספירה), אבל עכשיו כבר מאוחר לשנות.
וכך השנים שלפני ה-כביכול-לידה מסומנות כ-BCE (Before Common Era) או BC (Before Christ), ואחריה - CE (Common Era) או AD (Anno Domini).
וכך אנחנו רואים ש-2025, משמעותה שעברו 2,025 שנים מהשנה שדיוניסיוס חישב בתור שנת ה"אפס", השנה שבה ישו נולד.
לסיכום: יום השנה החדשה הוא המצאה פוליטית ✨
אז מה היה לנו כאן?
📌 ה-1 בינואר נבחר ב-154 לפנה"ס מסיבות צבאיות-פוליטיות (כדי שהקונסול יוכל לצאת מוקדם יותר כדי לדכא מרד בספרד), ולא מסיבות אסטרונומיות
📌 יוליוס קיסר יצר לוח יציב ב-46 לפנה"ס, אבל הוא טעה ב-11 דקות בשנה
📌 האפיפיור גרגוריוס תיקן את הטעות ב-1582, אבל לקח מאות שנים עד שכולם הסכימו לתיקון
📌 הלוח הפך לסטנדרט העולמי בגלל כוח פוליטי אירופי, לא כי הוא "הכי טוב"
📌 2025 מבוסס על טעות חישובית של נזיר מהמאה ה-6
בקיצור , כשתיכנס שנת 2026, ותרצו לחגוג את השנה האזרחית החדשה ב-1 בינואר, תזכרו: זה לא תאריך "טבעי". זה תוצאה של מרד בספרד, ממלכה רומאית שקרסה, אפיפיור נחוש, ואימפריות שהתפשטו בעולם.
שנה טובה שתהיה לנו!
בפוסט הבא: נצא למסע אל המערכות שלא הסכימו עם כל זה - כמו הלוח העברי שמשתמש באותיות במקום ספרות, וכמו אתיופיה שעדיין חיה בשנת 2018. כי מסתבר שלא כולם קנו את הסיפור הרומאי-נוצרי הזה...
