כל פעם שאתם פותחים ספר, אתם מחזיקים בידיים משהו שאנשים נלחמו עליו, העתיקו אותו בידיים כואבות, הסתירו אותו מפחד שיישרף - וחלק מהסיפורים שנמצאים בו שרדו אלפי שנים רק בזכות שרשרת אנושית ארוכה ומדהימה. בואו נסביר איך זה קרה. 🌿 הכל התחיל מצמח ביצות לפני כ-5,000 שנה, המצרים הקדמונים פיתחו פתרון גאוני: הם לקחו את גבעול הצמח פפירוס שגדל בעיקר בעמק הנילוס, חתכו אותו לרצועות דקות, הניחו אותן זו על זו בשתי שכבות מצולבות, דפקו עליהן עם פטיש, ייבשו אותן בשמש - וקיבלו דף כתיבה. גיליונות ה

יש תופעת טבע שקורית עכשיו, ממש עכשיו, לפני שהקיץ הישראלי 'שורף' הכל - ואם לא תזדרזו, תפספסו אותה (עד השנה הבאה). בבריכת מאגר המים ליד בית יצחק-שער חפר, פני המים כמעט נעלמים מתחת למרבד סגול-כחול צף של פרחים. אלו יקינטוני המים, וכן - הם ממש ממש יפים. אבל יש להם סיפור שמעניין לא פחות מהמראה... מה זה בכלל יקינטון המים? 💜 יקינטון המים (Eichhornia crassipes) הוא צמח מים צף. כלומר, צמח שחי על פני המים בלי להיות מחובר לקרקע. השורשים שלו 'תלויים' חופשי במים, והוא פשוט... צף. הפרחים ש

תרגום ספר נשמע פשוט, לא? לוקחים מילים בשפה אחת ומחליפים אותן במילים בשפה אחרת. אבל בפועל, מתרגם טוב הוא לא סתם מילון מהלך - הוא חייב להיות גם סופר, גם בלש, גם קוסם שפה, וגם מומחה תרבות. בואו נראה למה. הבעיה הכי גדולה: מילים שפשוט לא קיימות 🔮 כשג'יי. קיי. רולינג כתבה את הארי פוטר, היא המציאה מאות מילים ומונחים - שמות של קסמים, יצורים, מקומות ומכשירים שלא קיימים בשום שפה. כשגילי בר-הלל קיבלה את המשימה לתרגם את הסדרה לעברית (ב-1998, כשכמעט אף אחד עוד לא שמע על הארי פוטר), היא נ

פעם אחת היה רועה... אתם בטח מכירים את הסיפור על הילד שצעק "זאב! זאב!". על האנשים שרצו לעזור לו והגילוי שזה היה סתם. ושוב סתם. ושוב. ושוב. ואז, כשהזאב האמיתי הגיע - אף אחד כבר לא האמין לו. אז יש גרסה שניה לסיפור הזה. גרסה שפחות מספרים עליה: הכפר שהתכונן לזאב שלא בא. כולם בנו גדרות, ישנו פחות טוב בלילה, שמרו בתורות, ובעיקר הסתובבו עם דאגה בלב כל הזמן. והזאב? לא בא. אז נכון, האנשים נשמו לרווחה - אבל אז הם גילו שהכבשים מתו מרעב. כי איש לא טרח לקצור את השדות שיהיה להם מה לאכול...

אם אתם זוכרים , למדנו על תקשורת חופשית (למה עיתונאים הם "כלבי השמירה" של הדמוקרטיה, מה קורה כשהשלטון שולט בתקשורת, ואיך מזהים תעמולה וחדשות מזויפות). אבל חופש הביטוי זה לא רק עניין של עיתונות, זה גם שייך לפוליטיקאים ולאנשים רגילים - כמונו. אז בואו נדבר על זה. 🗣️ מה זה בכלל אומר "חופש ביטוי"? חופש הביטוי הוא הזכות של כל אדם להביע את דעתו, את רגשותיו ואת עמדותיו - בדיבור, בכתב, באמנות, בהפגנה, ברשת - מבלי לפחד שהמדינה תעניש אותו. זה אחד הערכים הכי בסיסיים של הדמוקרטיה. בלי חופ

פדינגטון הוא דוב קטן, מנומס, עם מעיל כחול, כובע אדום - וכישרון מיוחד לגרום לבלגן הכי גדול שאפשר, בדיוק כשהוא מנסה לעזור. בסרט הזה (שהוא השלישי בסדרה), פדינגטון ומשפחת בראון יוצאים למסע חזרה לפרו - כי דודתו האהובה לוסי נעלמה מבית האבות לדובים. מה שמתחיל כחיפוש משפחתי הופך במהרה להרפתקה מלאה: נהרות סוערים, מקדשים עתיקים, אגדות על עיר אבודה ואוצר מסתורי - וכמובן, טעויות קומיות בסגנון שרק פדינגטון מסוגל להן. הידעת? 🥾🥾 זה נכון שהמעיל הכחול והכובע האדום הפכו לסימן ההיכר שלו בכל ה

יש משחק מילים שאנחנו מחבבים במיוחד - כי הוא לא דורש שום ציוד, מתאים לכל גיל, ומבטיח שכל נסיעה תהפוך להרפתקה שאי אפשר לנחש לאן היא תגיע. בטח בטח עכשיו, בשבוע הספר... הכירו את "סיפור בהמשכים" - המשחק שבו כל אחד אומר רק מילה אחת, ויחד בונים סיפור שלם. 🎲 📖 איך משחקים? הכי צעיר מתחיל, ואז בכיוון השעון. גם כשיושבים ברכב זה מתאים... השחקן הראשון אומר מילה אחת בלבד - זו תחילת הסיפור. למשל: "פעם" השחקן הבא ממשיך עם מילה אחת שמתחברת למה שנאמר לפניה. למשל: "היה" וכך הלאה - מילה אחר מי

יום טיול נחמד הופך למסע קניות משעשע - גברת מגונדרת אחת לא מצליחה להתאפק וחייבת לקנות כל דבר יפה שהיא רואה. הטיול מתארך ומתארך, וערמת החבילות גדלה וגדלה. האם מישהו יצליח לשים לזה סוף? הרעיון שייך לסגנון "השיר הצביר" - כשבכל בית מצטבר הפזמון החוזר עם הדברים שקונה הגברת. הילדים יכולים להצטרף לפזמון החוזר תוך משחק של זיכרון בעל פה. כמו בסיפור איילת מטיילת. כמו בשיר 'אצא לי השוקה'. סגנון שכל הילדים אוהבים. הידעת? 💡 יורם טהרלב (1938-2022) נולד וגדל בקיבוץ יגור, ובמהלך קריירה שנמשכ

כמו שאולימפיאדה יש כל ארבע שנים, ככה גם מונדיאל: מיליארדי אנשים ברחבי העולם עוצרים הכל, תולים דגלים, צובעים את הפנים, ויושבים מול הטלוויזיה לשעות. לא בשביל סרט, לא בשביל סדרת מתח - אלא בשביל משחק כדורגל. זה המונדיאל - האירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם, שמאחד (ולפעמים גם מפריד) יותר אנשים מכל דבר אחר שיש. אז מה זה בדיוק מונדיאל? איך הוא נולד? מי מחזיק בגביע הנוצץ הזה? ולמה 2026 הוא מונדיאל מיוחד במינו? בואו ניכנס לעובי הקורה. גביע המונדיאל. מקור: ויקימדיה ⚽ רגע, מה זה בכלל "מ

בשלושת הפרקים הקודמים ראינו איך נולד הרעיון של בית הספר - מלוחות החרס של הסומרים ועד לאוניברסיטת בולוניה. אבל בכל הדוגמאות האלה, שאלה אחת חוזרת על עצמה: מי בעצם למד? ולא פחות חשוב - מי לא? התשובה הקצרה (שכבר הזכרנו) היא ש: רוב האנשים. רוב הזמן. לא למדו. ברירת המחדל ההיסטורית: לא ללכת לבית ספר במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא ללכת לבית ספר לא היה משהו חריג - זה היה הנורמה. הורים לא "בחרו" לא לשלוח את ילדיהם ללמוד. פשוט לא הייתה להם ברירה. הסיבות היו פשוטות ועקביות לאורך אלפי שני

מה הקשר בין: סרט משנת 1995, דמות מאויירת שהופיעה על גבי "מכתביות" משנות השמונים, ואמנות של שבט ילידים אמריקאיים, שלא נכנע מעולם, שצמחה בראשית המאה העשרים? החידה: מה הקשר בין כולם? באיזה סרט מדובר? מי הדמות? מי המאיירת? מי השבט? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, מתקבלת. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). 🏆 יש לנו פותרים: הילה לבנה, אילה נ

גפרורים זה משחק ילדים. לא, לא בשביל להדליק אש! אלא בשביל לסדר, להזיז - ולחשוב איתם. חידות גפרורים הן סוג קלאסי של חידות לוגיות שבהן מוצגת משוואה מתמטית (לרוב) שגויה, שבנויה מגפרורים כך שהם מייצגים ספרות וסימונים (כמו חיבור, חיסור, שוויון וכדו'). המשימה: להזיז גפרור אחד בלבד (או להוציא, או לצרף) כדי להפוך את המשוואה לנכונה. הספרות בנויות בסגנון תצוגה דיגיטלית (כמו שעון מעורר) - כלומר כל ספרה מורכבת ממקטעים קבועים, ואפשר להוסיף או להסיר מקטע אחד כדי לקבל ספרה שונה. כך למשל: הור

מה זה שטוז? שטות בחרוז. ורק מישהו כמו דתיה בן-דור - סופרת, משוררת, מחזאית ומלחינה - יכול להפוך את זה לאמנות של ממש. "מחסן השטוזים של דתיה" התחיל כהצגת תיאטרון (1994), הפך ל-DVD שדורות שלמים של ילדים ישראלים גדלו עליו - ועכשיו אפשר לצפות בו ישירות כאן, בחינם. על מה המהומה? אורעד, שליח הפיצה, מגיע למסור הזמנה לגברת בן-דור ומוצא את עצמו בתוך מחסן קסום, שם מחכים לו שטוזה, שטוזית ושטוזי תפוזי. בסופו של דבר לא רק שהוא לא מצליח לברוח, אלא שהוא גם הופך בעצמו לשטוזון ומתמנה למנהל המחס

אוגי פולמן הוא ילד רגיל לגמרי - אוהב מדע, את "מלחמת הכוכבים", כלב שעושה גלגול על הרצפה, ואת אמא שמכינה לו כריך. דבר אחד בו לא רגיל: הוא נולד עם מצב רפואי נדיר שמשפיע על מבנה הפנים שלו, ובגלל זה עד גיל עשר הוא הספיק לעבור טיפולים וניתוחים - וללמוד בעיקר בבית, במקום בבית הספר. ועכשיו הוא הולך לבית ספר בפעם הראשונה. וזה לא קל. הסרט פלא (באנגלית - Wonder), מ-2017, מבוסס על ספר שהפך לאחד מהספרים הנקראים ביותר בבתי ספר רבים ברחבי העולם (ספר שמשתמשים בו בתכניות נגד אלימות ב-55 מדינו

יש מילה אחת בעברית שמסתובבת בהמון ביטויים שונים, מצחיקים, עוקצניים ולפעמים גם עמוקים. מילה שכולם מכירים, כולם נועלים - ולא תמיד יודעים כמה היא שימושית גם בשפה עצמה. כן, מדובר בנעליים. רגע לפני - בואו ניכנס לאווירה, כי נעליים קונים מהר "איזה X ואיזה נעליים" - הביטוי שמבטל הכול זה אחד הביטויים הכי ישראליים שיש. מישהו אמר משהו שנראה לך מנותק מהמציאות? שלא מחובר לשום דבר אמיתי? התגובה הקלאסית היא: "איזה X ואיזה נעליים!" הביטוי משמש כדי לבטל מה שנאמר בצורה חדה ואירונית - כלומר, לו

בפרק הקודם ראינו איך העבירו ידע לפני שהיה בית ספר - מחניכוּת ולוחות חרס ועד פילוסופים שלימדו תוך כדי הליכה (ואפילו לא היה להם מד-צעדים...). אבל מתי בדיוק קפץ העולם ממסורת למוסד מסודר? מי קבע שיהיה מבנה, תכנית לימודים, ושיטה? התשובה היא שלא היה "ממציא" אחד. בית הספר, כמו שאנחנו מכירים אותו, הומצא בהדרגה, באזורים שונים בעולם, לאורך אלפי שנים. ולפני שמתחילים - חשוב להבחין: רוב המוסדות שנדבר עליהם בפרק הזה הם אפילו לא "בתי ספר" לילדים קטנים, אלא מקומות ללימוד מתקדם - בערך מה שנקר

בואו נהיה כנים: יכול להיות לנו חדר שירותים מהמם, אסלת זהב משובצת יהלומים כמו בהונג קונג (כן, יש כזאת!), ואפילו מוזיקה נעימה ברקע - אבל אם ברגע האמת לא נמצא שם נייר טואלט? 👿🤬😡😠💢😤 קבלו את הסיפור המלא של ההמצאה הזאת שכולנו לוקחים כמובנת מאליה. רכה או שורטת... מה עשו לפני נייר טואלט? 🌿 לפני שהמציאו נייר, כולם היו יצירתיים מאוד - ולא תמיד בצורה מחמיאה. ברומא העתיקה השתמשו בספוג על מקל (שנקרא טרסוריום), שהיה... משותף לכל מי שישב בשירותים. כן, משותף. ביוון העתיקה העדיפו אבנות

כשאתם פותחים ספר ומריחים את הדפים (כן, זה דבר אמיתי שאנשים עושים), אתם מחזיקים בידיים משהו שעבר דרך ארוכה ומפתיעה - עם המון אנשים שעבדו עליו, שרובם אף פעם לא יראו את שמם על הכריכה. אז בשבוע הספר הזה, בואו נצא לסיור מאחורי הקלעים. אבל רגע לפני, קבלו הצצה שתאמ;לק לכם את התהליך... הכל מתחיל ברעיון - ובאומץ לכתוב אותו 🖊️ הסופר (או הסופרת) יושב עם רעיון בראש. לפעמים הרעיון מגיע בחלום, לפעמים ממשהו שקרה לו בחיים, ולפעמים פשוט מ"מה היה קורה אם...". אבל רעיון הוא לא ספר. הוא רק ההתח

אלכס אוהב לכתוב סיפורים מפחידים. הוא גם קצת מתבייש בזה - כי חבריו לא ממש מבינים את זה. יום אחד הוא מוצא את עצמו לכוד בדירה מכושפת של מכשפה בשם נטשה, שמציבה לו תנאי פשוט אחד: בכל לילה הוא חייב לספר לה סיפור מפחיד חדש. אם הסיפור לא יפתיע אותה - הוא לא יוצא משם. הסרט Nightbooks (נטפליקס), מבוסס על הספר של הסופר וואייט - ומשלב פנטזיה אפלה, הרפתקה ומסר שמתחבר יפה מאוד לשבוע הספר. 🧙‍♀️ מה קורה בסרט? בזמן שאלכס מנסה לברוח, הוא מגלה שהדמיון שלו - אותו משהו שגרם לו להרגיש "שונה" - הו

שבוע הספר מגיע, ואנחנו חוגגים בצורה הכי כיפית שיש - עם 14 סיפורים לצביעה בחוברת חדשה של האפרוחים שלנו. אין מצב שלא תמצאו כאן לפחות שניים-שלושה-חמישה סיפורים שהילד שלכם אוהב במיוחד... 🤪 מה יש בחוברת? פילים מכל הצבעים שיירה של בים-בם-בם שמנגנת בשמחה עם תירס חם תרנגולת שמחפשת דייר חביב לדירה להשכיר טרופותי ועוד מלא סיפורים שאתם מכירים ואוהבים. הדפיסו, קחו עפרונות צבעוניים, טושים, צבעי אצבעות - מה שאוהבים - וצבעו אותם בדיוק כמו שהייתם הכי רוצים. וגם אפשר להאזין! 📖 לכל דף בחובר