בסתיו 1973, 8,442 גברים ניסו להתקבל לאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. 44% מתוכם התקבלו. אבל רק 35% מתוך 4,351 הנשים שניסו להתקבל לאותו מוסד הצליחו להתקבל. האם בברקלי היתה אפליה מגדרית? יש להסביר את התשובה. מומלץ להשתמש במנוע חיפוש ולא בבינה מלאכותית. שימו ❤️: רק תשובה מלאה , עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). גם הפעם - אין פרס. רק מקום של כבוד על קיר התהילה הוירטואלי שלנו 🥇🥈🥉🏅 שני פותרים הפעם. כל הכבוד לדור גיטלמן ולפותרת אנונימית קצר ולעניין לא. לינק למקור ארוך ומנומק הסבר: כבר מסוף המאה התשע עשרה היה חינוך ללא הפרדה מגדרית בברקלי. לינק למקור במקרה האמור, נראה כאילו הייתה אפליה מגדרית בברקלי. ואכן, נוצר די הרבה רעש תקשורתי בנדון. אך האמת היא שלא היתה אז בברקלי אפליה מגדרית בקבלה.  מה שקרה הוא פרדוקס סימפסון. נשים רבות ניסו להתקבל לפקולטות תחרותיות מאד, בעוד שגברים רבים ניסו להתקבל לפקולטות שאחוז הקבלה בהן גבוה.  התבוננו בערכים בטבלה, אשר כוללת נתוני קבלה עבור שש פקולטות מובילות באותה שנה. בכל פקולטה בנפרד ניתן לראות בטבלה שאין העדפה משמעותית לגברים. בפקולטות בהן יש רוב למועמדים ממגדר אחד, יש העדפה  למועמדים מהמגדר השני. אבל כאשר סוכמים את כל המועמדים והמתקבלים יחד, חלק משמעותי מהנשים לא התקבל, למשל כי הגישו מאות מועמדות לפקולטה ג', שבה אחוזי קבלה נמוכים, ומאות גברים הגישו מועמדות לפקולטה א, בה אחוזי הקבלה גבוהים. פקולטה גברים   נשים     התקבלו באחוזים התקבלו באחוזים א 825 62% 108 82% ב 560 63% 25 68% ג 325 37% 593 34% ד 417 33% 375 35% ה 191 28% 393 24% ו 272 6% 341 7% פרדוקס סימפסון קרוי על שם אדוארד סימפסון, שהצביע עליו במאמר משנת 1951, אבל הוא קרוי כך רק מאז 1972, כאשר בליית' קרא לתופעה על שם סימפסון. לאמיתו של דבר, כבר בשנת 1899, קרל פירסון הצביע על התופעה, ואודני יול בשנת 1903. פרדוקס סימפסון מסביר גם  תופעות נוספות, כולן קשורות לאיחוד ומיצוע קבוצות בעלות גדלים שונים מאד, כאשר מה שבאמת חשוב זה רק מי יותר גדול ממי. כך למשל בבעיה של איזה טיפול טוב יותר לאבנים בכליות - ניתוח פתיחת בטן או לפרוסקופיה, או איזה חובט טוב יותר בביסבול בשנה מסוימת. דוגמאות מפורטות ניתן למצוא בויקיפדיה. לינק למקור החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה. רוצים ללמוד עוד על פרדוקס סימפסון ? הקליקו כדי לקרוא

מוכנים לטיול מטורף בעולם הסטטיסטיקה? בואו נדבר על משהו שנשמע כמו בדיחה מתמטית, אבל הוא אמיתי לגמרי - פרדוקס סימפסון ! 🎢 🤔 מה זה בכלל הדבר הזה? פרדוקס סימפסון הוא תופעה מוזרה שבה מגמה שרואים בקבוצות נפרדות נעלמת או אפילו מתהפכת כשמחברים את הקבוצות יחד. זה נשמע מסובך? בואו ניקח כמה דוגמאות! 🏥 דוגמה מעולם הרפואה נניח שיש שני בתי חולים בעיר: בית חולים "בריאות": 70% מהחולים החלימו בית חולים "רפואה": 90% מהחולים החלימו על פניו, נראה שבית החולים "רפואה" טוב יותר, נכון? 🏆 אבל רגע אחד... כשמסתכלים על הנתונים המלאים: בי"ח "בריאות": 70 מתוך 100 חולים קלים החלימו (70%) בי"ח "רפואה": 9 מתוך 10 חולים קשים החלימו (90%) פתאום "בריאות" נראה טוב יותר! 😲 זהו פרדוקס סימפסון בפעולה. וכשמחברים את הנתונים: סה"כ: 79 מתוך 110 חולים החלימו (כ-72%) 📅 מתי נולד פרדוקס סימפסון? פרדוקס סימפסון קיבל את שמו בשנת 1951, אבל הסיפור שלו מתחיל הרבה לפני כן! 🕰️ בשנת 1899, הסטטיסטיקאי קרל פירסון כבר הבחין בתופעה המוזרה הזו. הוא כתב על זה, אבל לא קרא לזה "פרדוקס". ב-1903, הכלכלן אודן יול הראה דוגמאות של התופעה בנתונים אמיתיים. הוא קרא לזה "הטיה סטטיסטית". אבל רק ב-1951, אדוארד סימפסון פרסם מאמר שהסביר את התופעה בצורה מקיפה. מאז, היא נקראת על שמו - פרדוקס סימפסון! 🎉 מעניין, נכון? זה מראה לנו שלפעמים לוקח הרבה זמן עד שמבינים לעומק תופעות מתמטיות מורכבות. אפילו המתמטיקאים הגדולים ביותר צריכים זמן כדי לפצח את החידות של העולם! 🧩🌍 🎓 פרדוקס סימפסון באוניברסיטת ברקלי עכשיו בואו נספר לכם סיפור משוגע שקרה באמת! ב-1973, אוניברסיטת ברקלי נתקלה בבעיה רצינית: הם גילו שבקבלה לתארים מתקדמים, אחוזי הקבלה של גברים היו גבוהים בהרבה מאלה של נשים. 😱 זה נשמע כמו אפליה, נכון? אבל כשקראו לסטטיסטיקאים לבדוק את העניין, הם גילו משהו מפתיע: נשים נטו להגיש מועמדות לתכניות תחרותיות וקשות יותר לקבלה, כמו מדעי הרוח, שבהן אחוזי הקבלה היו נמוכים לכולם. גברים פנו יותר לתכניות "קלות" יחסית בהן אחוזי הקבלה היו גבוהים. המסקנה? לא הייתה אפליה מגדרית! זה היה פשוט פרדוקס סימפסון במלוא הדרו. 🤯 🏀 בספורט זה קורה? בטח! ב-1995, ה'בייסבול' שיחק משחק מצחיק עם הסטטיסטיקה. דרק ג'יטר מהניו יורק יאנקיז היה עם ממוצע חבטות נמוך יותר מדייויד ג'סטיס בכל חודש של העונה. אבל בסוף העונה? הממוצע הכולל של ג'יטר היה גבוה יותר! 🤷‍♂️ 💡 למה זה חשוב? זהירות עם מסקנות : לפעמים מה שנראה ברור ממבט ראשון, לא באמת נכון. חשיבה ביקורתית : תמיד כדאי לשאול שאלות ולחפור עמוק יותר בנתונים. הטיות בחדשות : לפעמים כותרות יכולות להטעות אותנו בגלל הפרדוקס הזה. 🤓 טריוויה מגניבה השם "פרדוקס סימפסון" לא קשור להומר סימפסון! הוא נקרא על שם הסטטיסטיקאי אדוארד סימפסון. מקרה מפורסם של פרדוקס סימפסון בעולם הכלכלה: בשנות ה-70, נמצא שבכל מדינה בארה"ב, השכר הממוצע של נשים עלה מהר יותר מהשכר הממוצע של גברים. אבל כשהסתכלו על הנתונים הארציים - זה היה ההיפך! 🤯 זה קרה כי יותר ויותר נשים נכנסו לשוק העבודה, בעיקר במשרות התחלתיות עם שכר נמוך (מה שהוריד את הממוצע הכללי). 🎓 לסיכום פרדוקס סימפסון מזכיר לנו שהעולם מורכב יותר ממה שנראה במבט ראשון. בין אם זה באוניברסיטת ברקלי, בבתי חולים, בשוק העבודה או במגרש הספורט, הפרדוקס הזה יכול להופיע בכל מקום! לכן, זכרו, לא כל כותרת בעיתון נכונה, גם אם היא מציגה נתונים סטטיסטיים. תמיד כדאי לקרוא קריאה ביקורתית, ולבדוק את כל הנתונים! אז בפעם הבאה שאתם רואים סטטיסטיקה מפתיעה, זכרו - אולי ה'סימפסון' מתחבא שם! 😉

יש לכם חולצות טישירט ישנות שאתם כבר לא לובשים? בואו נעשה מהן משהו חדש ומגניב! עם קצת דמיון, מספריים, מחט וחוט, ואולי גם דבק, אפשר להפוך את החולצות הישנות ליצירות אמנות לבישות. אפשר להכין מהן תיקים, כריות קטנות, ואפילו חולצה חדשה ומדליקה! ואם במקרה לא יוצא בדיוק כמו שדמיינתם – לא נורא, תמיד אפשר לזרוק, כי החולצה ממילא הייתה מיועדת למחזור. תזכרו – כל יצירה היא ייחודית, ואין גבול למה שאפשר לעשות! קבלו 33 אפשרויות שונות לעיצובי חולצות. תצטרכו - מספריים, חוט ומחט, כפתורים, דבק וכמובן, חולצות ישנות הפכו חולצה לתיק - ואפילו בלי לתפור. הי, קחו חולצה גדולה וישנה של אבא - וקסלו תיק לים שאפשר לכבס במכונה אחרי שחוזרים... מכירים חולצות באטיק? אז ככה עושים אותן. תצטרכו רק חבל/גומיות וצבעי בד (טיפ: לא חייבים מזלג כדי לסובב ולגלגל, אפשר גם סתם ככה לצ'קמק עם היד) סרט ראש - 3 דוגמאות שונות צעצועים לכלב תהנו!

האם אי פעם עצרתם לחשוב כמה זמן היה לוקח לתפור חולצה בידיים? ובכן, לפני המצאת מכונת התפירה, זה היה לוקח לא פחות מ-14 שעות! 😱 אבל אז הגיעה ההמצאה ששינתה את הכל... 🕰️ קצת היסטוריה מכונת התפירה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום, לא הומצאה ביום אחד. היא תוצאה של שנים של פיתוח והמצאות של אנשים שונים: 1755 : צ'ארלס פרדריק ויזנטל קיבל את הפטנט הבריטי הראשון - על מחט עם חור בקצה אחד. 1790 : תומאס סיינט מאנגליה פיתח את עיצוב מכונת התפירה הראשונה, שנועדה לתפור עור ובד ושימשה בשיטת "תפר שרשרת". 1830 : ברתלמי תימונייה, חייט צרפתי, המציא את מכונת התפירה המעשית הראשונה. 1845 : אליאס האו פיתח את מכונת התפירה האמריקאית הראשונה. 1851 : אייזק סינגר (או זינגר. כן, אתם צודקים, כמו השם של מכונות התפירה. ולא סתם...) שיפר את המכונה והחל לייצר אותה בכמויות גדולות. 💡 איך זה עובד? מכונת תפירה מודרנית משתמשת בשני חוטים: חוט עליון שעובר דרך המחט. חוט תחתון שנמצא בסליל (בובינה) מתחת לבד. המחט יורדת דרך הבד, יוצרת לולאה עם החוט העליון, והחוט התחתון עובר דרך הלולאה הזו. כשהמחט עולה, שני החוטים נמשכים וכך יוצרים תפר חזק. הידעתם ? 💡מכונות התפירה הראשונות הופעלו ידנית על ידי סיבוב ידית או באמצעות מנגנון פדל המופעל ברגל. רק מאוחר יותר הוכנסו לשימוש מכונות חשמליות. 🏆 שיאי גינס מעניינים המכונה היקרה ביותר : מכונה שהייתה שייכת לבתה של המלכה ויקטוריה נמכרה ב-34,298 דולר! 💰 המחט הארוכה ביותר : 3.66 מטרים! (זו בטח לא הייתה מחט שימושית... 😅 אלא אם כן, גוליבר יתפור איתה 😜) התיק הגדול ביותר שנתפר ידנית : נתפר על ידי 1,492 אנשים מ-2,984 חולצות ישנות! זה בטח לקח מלא זמן, למה לא השתמשו במכונת תפירה?? 🤔 📚 אנקדוטות המרד של החייטים : כשברתלמי תימונייה המציא את מכונתו, חייטים זועמים הרסו את בית המלאכה שלו מחשש לאבד את פרנסתם! מיליונרים ראשונים : אליאס האו ואייזק סינגר היו בין הממציאים הראשונים בעולם שהפכו למיליונרים בזכות המצאתם. מלחמת מכונות התפירה : במאה ה-19 התנהל קרב משפטי ענק על פטנטים של מכונות תפירה. 🌍 ההשפעה על העולם מכונת התפירה לא רק הקלה על תפירת בגדים, היא שינתה את העולם: תעשיית הביגוד : אפשרה ייצור המוני של בגדים במחירים נמוכים יותר. העצמת נשים : לפני המצאת מכונת התפירה, נשים בילו חלק ניכר מזמנן בתפירת בגדים למשפחה. המכונה קיצרה משמעותית את הזמן הזה, מה שאפשר להן להתפנות לפעילויות נוספות, גם מחוץ לבית. שינוי כלכלי : יצרה מקומות עבודה חדשים והובילה לצמיחה בתעשיות קשורות כמו ייצור כותנה. צמיחה בתעשיות נלוות : הביקוש הגובר למכונות תפירה הוביל להתרחבות תעשיית הכותנה, הרחבת שטחי גידול, וצמיחה בתעשיות קשורות כמו ייצור חלקי מכונות ושינוע סחורות. 🚀 לאן הולכים מכאן? גם היום, מכונות תפירה ממשיכות להתפתח: מכונות אלקטרוניות עם תכנות מובנות מכונות רקמה ממוחשבות טכנולוגיות תפירה ידידותיות לסביבה מי יודע מה יהיה הדבר הגדול הבא בעולם התפירה? 🤔 אז בפעם הבאה שתלבשו חולצה או מכנסיים, זכרו את הדרך הארוכה שעברנו מתפירה ידנית למכונות המתקדמות של היום. מכונת התפירה באמת תפרה את העולם שלנו מחדש! 🌈🧵

הפעם אנחנו מציגים בפניכם חידה שתגרום לכם לחשוב מחוץ לקופסה. (בעיקר כששפת החידה אנגלית ולא בעברית...) האם אתם מוכנים לאתגר? I have cities, but no houses. I have mountains, but no trees. I have water, but no fish. What am I? מה יכול להיות הפתרון? 🤔 את התשובות אפשר לשלוח אלינו במייל hamal4kids@gmail.com . יש פרס 🏆 לכל הפותרים! נכתב בשיתןף עם JBE

הנה משהו ממש מעניין שקורה במוח שלנו. זה נקרא "תגובה פאבלובית". נשמע מסובך? אל דאגה! עד סוף הפוסט הזה, תבינו את זה כל כך טוב שהלשון שלכם תיצור רוק בכל פעם שתשמעו את המילה "פאבלוב"! 😜 🧑‍🔬 מי היה הדוד הזה, פאבלוב? איבן פאבלוב היה מדען רוסי שחי לפני יותר ממאה שנה. הוא אהב מאוד כלבים (כמו כולנו, נכון? 🐶) וגם אהב לחקור איך הגוף עובד. יום אחד, כשהוא האכיל את הכלבים שלו, הוא שם לב למשהו ממש מוזר... 🔔🐕 הניסוי המפורסם: צלצול ורוק פאבלוב שם לב שהכלבים שלו התחילו לייצר רוק לא רק כשהם ראו אוכל, אלא גם כשהם שמעו את הצעדים של האדם שמביא להם אוכל! 👣 זה גרם לו לחשוב - מה יקרה אם יצלצל בפעמון כל פעם שייתן לכלבים אוכל? וככה הניסוי התחיל: צלצול בפעמון 🔔 הבאת אוכל לכלבים 🍖 הכלבים אוכלים ומייצרים רוק 🐕💦 אחרי כמה פעמים שעשו את זה, קרה משהו מדהים! הכלבים התחילו לייצר רוק רק מהצלצול של הפעמון, אפילו בלי שהביאו להם אוכל בכלל! 🤯 המוח שלהם למד לקשר בין צלצול הפעמון (שזה משהו ניטרלי שלא באמת קשור לאוכל) לבין התיאבון וייצור הרוק... (אגב, כדאי לקרוא גם את הפוסט הזה על יכולות המוח ללמוד , זה מרתק כי אפשר להשתמש בזה!) 💡 אז מה זו בעצם תגובה פאבלובית? תגובה פאבלובית (או 'התנייה פאבלובית) היא כשהגוף שלנו מגיב באופן אוטומטי למשהו, בגלל שהוא למד לקשר את זה עם משהו אחר. במקרה של הכלבים של פאבלוב, הם למדו לקשר את צליל הפעמון עם האוכל, ולכן הם הגיבו כאילו האוכל כבר הגיע! אז אפשר להגיד שתגובה פאבלובית היא תוצאה של תהליך למידה, שבו גירוי ניטרלי הופך לגירוי מותנה, שמוביל לתגובה מותנית. 🧠 הידעת? קבלו עובדות מגניבות על תגובות פאבלוביות! 🎵 יש אנשים שמתחילים לרקוד ברגע שהם שומעים מוזיקה - זו גם סוג של תגובה פאבלובית! 🚗 הרבה נהגים עוצרים כשהם רואים אור אדום, אפילו אם זה לא אור ברמזור אלא סתם אור אדום ברחוב. 🍿 יש אנשים שמריחים פופקורן ומיד מתחשק להם ללכת לקולנוע. זה בגלל שהמוח שלהם קישר בין הריח הזה לחוויה הכיפית של לראות סרט! ולהיפך - כשיושבים לראות סרט בנטפליקס, ומכינים מייד קערת פופקורן... 🧪 בואו נעשה ניסוי פאבלובי משלנו! רוצים לראות איך תגובה פאבלובית עובדת? הנה ניסוי קטן שאתם יכולים לעשות בבית: בחרו צליל מיוחד (למשל, צלצול בפעמון קטן או מחיאת כף). בכל פעם שאתם נותנים חטיף טעים לכלב או לחתול שלכם, השמיעו את הצליל הזה שנייה לפני. (הי, אם יש לכם אח או אחות קטנטנים אפשר לנסות גם איתם...😜) עשו את זה כמה פעמים ביום, במשך כמה ימים רצופים. אחרי כמה ימים, נסו להשמיע את הצליל בלי להביא חטיף. האם התגובה היתה כאילו עומד להגיע האוכל? אם כן - הצלחתם ליצור תגובה פאבלובית! 🎉 🤔 איפה עוד אפשר לראות תגובות פאבלוביות? כשאתם שומעים את הצלצול של הפעמון בבית הספר ומיד חושבים על הפסקה. 🏫🔔 כשאתם שומעים את השיר 'לעליזה' ומייד חושבים על גלידה (כי זה הצליל של ה אוטו-גלידה ...) כשאתם רואים את הלוגו של המשקה האהוב עליכם ופתאום מרגישים צמא. 🍦💧 אם השעון המעורר שלכם מצלצל כל בוקר כדי להעיר אתכם באותה השעה, אחרי כמה שבועות, יש מצב שתתעוררו לבד, אפילו לפניו, רק מהציפייה לצלצול. השעון המעורר הפך לגירוי שמפעיל את התגובה של 'להתעורר'. אז בפעם הבאה שתרגישו שהגוף שלכם מגיב באופן אוטומטי למשהו, תזכרו - אולי זו תגובה פאבלובית! 🧠💡 ועכשיו, תגידו לי - האם הלשון שלכם התחילה לייצר רוק כשקראתם על כל האוכל הטעים הזה? 😋 אם כן, אז כנראה שגם אתם פיתחתם תגובה פאבלובית קטנה משלכם! וכדי שלא תישארו עם הרעב, לכו להכין גלידה ביתית , דאגנו לכם 😂

קפטן תחתונים הוא גיבור-על מצחיק במיוחד, שנולד מדמיונם הפורה של שני ילדים שובבים. הדמות הפכה לאהובה על ילדים ברחבי העולם. מה שהתחיל כסדרת ספרים מצליחה מאת דייב פילקי, הפך ב-2017 לסרט אנימציה מלא הומור והנאה לכל המשפחה. על מה הסרט? ג'ורג' והרולד הם שני חברים טובים עם דמיון עשיר ונטייה למעשי קונדס. כשהם ממציאים בטעות את קפטן תחתונים - גיבור-על עם לבוש לא שגרתי במיוחד - הם לא מעלים בדעתם איזו הרפתקה מטורפת מחכה להם. המנהל הקפדני שלהם, מר קרופ, הופך בעל כורחו לגיבור-העל החדש, ומשם העלילה רק הולכת ומסתבכת! 😅 למה כדאי לצפות? הסרט משלב הומור קליל עם מסרים חשובים על חברות, יצירתיות ודמיון. זו בחירה מצוינת לערב משפחתי, שתגרום לכולם - ילדים ומבוגרים כאחד - לצחוק ולהנות. מוכנים להרפתקה מצחיקה? צפו עכשיו בסרט "קפטן תחתונים" בנטפליקס 🍿🎬👇

אם חתול שחור חוצה את דרכך? זה סימן ל? ... כלום! אחת האמונות התפלות הכי מפורסמות בעולם - היא על החתול השחור! 🙀 🕰️ מאיפה זה התחיל? האמונה שחתול שחור מביא מזל רע התחילה עוד בימי הביניים באירופה. באותה תקופה, אנשים האמינו שמכשפות יכולות להפוך את עצמן לחתולים שחורים! 🧙‍♀️ במאה ה-13, האפיפיור גרגוריוס התשיעי אפילו הכריז שחתולים שחורים הם סמל השטן מה שתרם ליחס שלילי כלפי חתולים שחורים באותה תקופה.😈 מאז, החתולים המסכנים האלה סבלו מיחס רע בחלקים רבים של העולם. הידעתם ? "Vox in Rana" הוא בּולה (מכתב אפיפיורי) משנת 1233 שתיאר טקסים, כביכול , בהם מופיע השטן כחתול שחור. 🌍 איפה עוד מאמינים בזה? ב אנגליה ואירלנד מאמינים שחתול שחור שחוצה את דרכך מביא מזל רע. ב גרמניה מאמינים שאם חתול שחור חוצה מימינך לשמאלך, זה רע. אבל בכיוון ההפוך? מזל טוב! 🍀 ב יפן דווקא מאמינים שחתול שחור מביא מזל טוב! 🇯🇵 🕵️‍♀️ אז... מה האמת? בואו נחשוב על זה רגע - איך יכול להיות שצבע הפרווה של חיה חמודה יקבע אם יקרה לנו משהו טוב או רע? 🤔 העובדות מראות שאין שום קשר בין חתולים שחורים למזל רע: חתולים שחורים הם בדיוק כמו כל חתול אחר - חיות מקסימות שרוצות אהבה וחום. ❤️ מחקרים מראים שאין יותר תאונות או אירועים רעים כשחתול שחור נמצא בסביבה. למעשה, בכמה תרבויות חתולים שחורים נחשבים למזל טוב! 🦸‍♀️ גיבורי החתולים השחורים יש אנשים שדווקא אוהבים במיוחד חתולים שחורים: באיטליה, אם תשמעו חתול שחור מתעטש, זה סימן למזל טוב! 🤧 מלחים רבים האמינו שחתול שחור על הספינה מביא מזל טוב בים. ⛵ בבריטניה, כלות רבות מאמינות שלראות חתול שחור ביום החתונה מביא מזל טוב לנישואים! 👰 ובעולם הקומיקס - יש לנו את קאטוומן! 🦹‍♀️ גיבורת-על בעולמו של באטמן שלובשת חליפה שחורה בהשראת חתול. היא זריזה, חכמה ומגניבה בדיוק כמו חתול שחור אמיתי! 🎭 סיכום: מאחורי המסכה השחורה בסופו של דבר, חתולים שחורים הם פשוט... חתולים! 🐱 הם חכמים, חמודים ואוהבים בדיוק כמו כל חתול אחר. במקום לפחד מהם, אולי כדאי דווקא לאמץ אחד? 😉 ומה עם אמונות טפלות ? כאלה הן, בלי שום בסיס. לכו לקרוא עליהן. אז בפעם הבאה שתראו חתול שחור, אל תפחדו! תחייכו אליו, ואולי אפילו תלטפו אותו (אם הוא נראה ידידותי כמובן). מי יודע, אולי תרוויחו חבר חדש! 🐾

🐣🦖 האפרוחים שלנו מבקרים בפארק היורה ואתם מקבלים חוברת צביעה דינו-מית עם בונוס לימודי! מה מחכה לכם בחוברת? 🖍️📱 אפרוחים קטנים מכירים דינוזאורים ענקיים 🐥🦕 נופים פרהיסטוריים שרק מחכים לצבעים שלכם🌋🌴 קוד QR ייחודי בכל עמוד. סרקו את הקוד עם הטלפון של ההורים 📱ותגיעו ישר לפוסט מיוחד על הדינוזאור שאתם צובעים! 🦕📖 צובעים, לומדים ונהנים - הכל ביחד! 🤔🎨 מתאים לכל הגילאים, גם לקטנטנים וגם לגדולים. טיפ קטן לצביעה מושלמת! 💡 נסו לחשוב איזה צבעים היו לדינוזאורים באמת. למרות שאנחנו לא יודעים בוודאות, מדענים חושבים שלחלק מהם היו צבעים מפתיעים כמו כתום, אדום ואפילו כחול! קראו על זה בפוסטים שלנו! אז קדימה, קחו את הצבעים שלכם, סרקו את הקודים, ותנו לאפרוחים שלנו קצת צבע וחכמה בעולם הפרהיסטורי! 🖍️🎨📚 מוכנים להתחיל? אפשר להשיג את החוברת 👇 אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

פוד קאסט ישן, אך עדיין מעניין: 'המובן מאליו', עם דורון פישלר, מטעם כאן 11, מגלה את הסודות מאחורי הדברים הכי מובנים מאליהם. אי פעם תהיתם למה בננה נקראת בננה? 🍌 או למה ה-❤️לא נראה כמו הלב? או למה שנה נמשכת בדיוק שנה? 🗓️ ולמה אומרים שהיא 365 ימים והיא לא ממש? אם לא שאלתם, אל תדאגו כי דורון פישלר כבר שאל בשבילכם. אז קבלו הסכת שמגיש תשובות לשאלות שנראות פשוטות, ולוקח אותנו למסע מרתק בעולם של דברים שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים, אבל בעצם יש מאחוריהם סיפורים מדהימים, והכל בהומור האופייני לו. כל הפרקים זמינים להאזנה ישירה! 🎉 גם כאן וגם בספוטיפיי. האזנה נעימה! 🎧❤️ https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8358/

שפיריות הן מהיצורים היפים והמרתקים בטבע. עם הכנפיים העדינות והצבעים המרהיבים שלהן, הן מהוות השראה נהדרת לציור. 🖌️ אז אספנו עבורכם כמה סרטוני הדרכה שילמדו אתכם איך לצייר שפירית צעד אחר צעד. בין אם אתם מתחילים או מתקדמים, תמצאו כאן משהו בשבילכם! 🎨 בואו נלמד לצייר שפירית יפהפייה! נתחיל מהפשוט הדרכה פשוטה ומהצד צעד אחר צעד למתחילים - של ציור ריאליסטי יותר רישום בעיפרון (צעד אחר צעד) ובצבעי מים ובונוס לסיום: שפירית אוריגמי. בואו נלמד לקפל שפירית, עם כל ארבע הכנפיים

האם אי פעם הקשתם בעץ כדי להרחיק מזל רע? או נמנעתם מלעבור מתחת לסולם? אם כן, אתם לא לבד! אמונות תפלות הן חלק מהתרבות האנושית מאז ומתמיד, והן ממשיכות ללוות אותנו גם בעידן המודרני. בואו נצלול לעולם המורכב והמרתק של האמונות הטפלות! 🕵️‍♀️ מהי אמונה טפלה? 🤔 אמונה טפלה (או תפלה - שני הכתיבים נכונים) היא אמונה או התנהגות שאין לה בסיס מדעי או הגיוני מוכח. יחד עם זאת, חשוב לציין שהשימוש באמונות טפלות הוא לעיתים קרובות תרבותי וחברתי, ולא בהכרח קשור לאמונה במזל או גורל. אמונות אלו יכולות לשמש כמנהגים חברתיים, דרכי התמודדות עם אי-ודאות, או אפילו כחלק מזהות תרבותית. מקור השם 📚 המילה "טפלה" מגיעה מהשורש ט.פ.ל שמשמעותו "נספח" או "משני". לעומת זאת, "תפלה" מגיעה מהשורש ת.פ.ל שמשמעותו "חסר טעם" או "דלוח". שני הכתיבים התקבלו על ידי האקדמיה ללשון העברית בגלל הדמיון הצלילי ביניהם וגם בגלל ששתי המשמעויות הגיוניות באותה המידה. היסטוריה של אמונות טפלות ⏳ אמונות טפלות ליוו את האנושות לאורך ההיסטוריה, אך חשוב להבין שהמושג "אמונה טפלה" עצמו השתנה עם הזמן. מה שנחשב היום לאמונה טפלה, יכול היה להיחשב בעבר לידע מדעי או דתי לגיטימי. העת העתיקה : אמונות רבות שהיום נחשבות ל"טפלות" היו חלק בלתי נפרד מהדת והפילוסופיה. למשל, האמונה באותות שמימיים הייתה מקובלת על מלומדים רבים. ימי הביניים : תקופה זו ראתה שילוב מורכב של אמונות דתיות, מדעיות ו"טפלות". אסטרולוגיה, למשל, נחשבה למדע לגיטימי באוניברסיטאות רבות. אחת הדוגמאות הבולטות והטרגיות לאמונה טפלה בתקופה זו היה צ יד המכשפות . בין המאות ה-15 וה-18, אלפי אנשים, בעיקר נשים, הואשמו בכישוף ונרדפו, עונו ואף הוצאו להורג. אמונה זו שילבה פחדים דתיים, חברתיים ומגדריים, והיא ממחישה את הכוח ההרסני שיכול להיות לאמונות טפלות כשהן מקבלות גיבוי ממסדי. עידן הנאורות : עם התפתחות המדע המודרני, החלה ביקורת שיטתית על אמונות שנחשבו ל"לא רציונליות". זו הייתה נקודת מפנה בהגדרת "אמונה טפלה". המאה ה-20 ואילך : למרות התקדמות המדע, אמונות טפלות ממשיכות להתקיים ואף להתפתח. חוקרים החלו לבחון את תפקידן הפסיכולוגי והחברתי של אמונות אלו. למה אנחנו מאמינים? 🧠 מחקרים פסיכולוגיים מציעים מספר הסברים לתפקידן של אמונות טפלות, אם כי חשוב לציין שאין הסכמה מוחלטת בנושא: תחושת שליטה : במצבי אי-ודאות, אמונות טפלות עשויות לתת תחושה של שליטה. הסבר למקריות : הן יכולות לספק הסבר פשוט לאירועים מקריים ובלתי מוסברים. הפחתת חרדה : ביצוע טקסים או פעולות "מזל" עשוי להפחית חרדה לפני אירועים מלחיצים. תחושת קהילתיות : אמונות משותפות יכולות ליצור תחושת שייכות לקבוצה. מנגנון אבולוציוני : חלק מהחוקרים מציעים שנטייה לאמונות טפלות יכולה להיות תוצר לוואי של מנגנונים קוגניטיביים שהתפתחו כדי לזהות דפוסים וסיבתיות. אמונות טפלות בתרבויות שונות 🌍 אמונות טפלות משתנות מתרבות לתרבות: סין : המספר 4 נחשב למזל רע כי הוא נשמע כמו המילה "מוות". לעומת זאת, המספר 8 נחשב למזל טוב. איטליה : שפיכת מלח נחשבת למזל רע, אבל זריקת מלח מעבר לכתף שמאל מונעת את המזל הרע. יפן : המספר 9 נחשב למזל רע כי הוא נשמע כמו המילה "סבל". ישראל : רבים מאמינים ב"עין הרע" ועונדים חמסה או חוט אדום להגנה. אמונות טפלות במגזרים שונים 👥 ספורטאים : רבים מהם מבצעים טקסים לפני תחרויות, כמו לבישת גרב מזל או אכילת ארוחה מסוימת. ימאים : יש להם אמונות רבות, כמו האיסור על שריקה בספינה (מחשש להביא רוחות סערה). שחקנים : רבים נמנעים מלומר "בהצלחה" לפני הופעה, ובמקום זאת אומרים "שבור רגל". השפעה על ארכיטקטורה ותכנון עירוני 🏙️ אמונות טפלות משפיעות גם על הבנייה בתרבויות שונות: סין : בניינים רבים מתוכננים לפי עקרונות הפנג שואי, כולל השארת "חורים" בבניינים גבוהים כדי לאפשר לדרקונים לעבור. איסלנד : לפעמים כבישים נסללים מסביב לסלעים גדולים מתוך אמונה שאלו בתים של טרולים. יפן : בבניית מקדשי שינטו, משתמשים במספר אי-זוגי של מדרגות כי זה נחשב למזל טוב. אמונה טפלה ודת 🕯️ היחס בין אמונה טפלה לדת הוא מורכב ושנוי במחלוקת. בעוד שרבים רואים בדתות ממוסדות אמונה לגיטימית, אחרים עשויים לראות בהם סוג של אמונה טפלה. הגבול בין השניים לעתים מטושטש ותלוי בפרספקטיבה אישית, תרבותית והיסטורית. לסיכום 🌟 אמונות טפלות הן תופעה מורכבת ורבת-פנים בתרבות האנושית. הן משקפות את הדרכים המגוונות בהן אנו מנסים להבין ולהתמודד עם העולם סביבנו. בין אם אנחנו מאמינים בהן או לא, הן ממשיכות להשפיע על התנהגותנו, תרבותנו, ואפילו על הסביבה הפיזית שלנו באופנים מפתיעים ומרתקים.