תוצאות חיפוש

היה פעם קיסר. הוא היה צעיר, מפונק, שחצן - ועסוק מאוד בלחשוב על עצמו. הוא תכנן להרוס כפר שלם כדי לבנות לעצמו ארמון עם בריכת שחייה. אבל לפני שהספיק לעשות את זה, היועצת שלו, איזמה, נתנה לו בטעות שיקוי הלא נכון - והוא הפך ל...לאמה. 🦙 הקיסר נפל על הראש (The Emperor's New Groove, 2000) הוא אחד הסרטים המצחיקים והמוזרים שדיסני אי פעם הוציאה - וזה לא מקרי. 👑 על מה הסרט? קוזקו-לאמה מגיע במקרה לביתו של פאצ'ה, האיכר הטוב לב שהכפר שלו עומד בדיוק להיהרס בגלל תוכניות הקיסר. השניים נאלצים לשתף פעולה, למרות שהם לא ממש מסתדרים, כדי שקוזקו יחזור לצורת אדם ולכס המלכות. במקביל, איזמה והעוזר שלה קרונק רודפים אחריהם. קרונק, אגב, אמור להיות נבל מאיים, אבל הוא לא ממש מצליח בזה, וזה מצחיק. 🎬 הסרט שכמעט היה אחר לגמרי זו אחת האנקדוטות הכי מרתקות בעולם האנימציה של דיסני. בתחילת שנות ה-90, דיסני תכננה סרט רציני ומפואר לחלוטין בשם "Kingdom of the Sun" - אפוס שלם על האינקה, בסגנון הסרטים הגדולים של התקופה. הם אפילו שכרו את סטינג שיכתוב 6 שירים לסרט. אבל אז ההפקה הסתבכה וב-1998, אחרי שנים של עבודה, החליטו בדיסני לזרוק כמעט הכול ולבנות את הסרט מחדש - אבל הפעם בתור קומדיה מהירה ושטותית. אז מה קרה לשירים של סטינג? כמעט כולם 'נחתכו' החוצה. אחד מהם, שיר חשוך של איזמה בשם "Snuff Out the Light", נחשב עד היום לאחד השירים הדיסניים האבודים הכי מפורסמים. הידעת? 🎵 סטינג ואשתו תיעדו את כל תהליך ההפקה הכאוטי - כולל המשברים והשינויים הדרמטיים - בסרט דוקומנטרי שנקרא The Sweatbox, רק שהוא לא הופץ מעולם לציבור הרחב. 😂 קרונק שנולד מאילתור קרונק לא היה חלק מהתוכנית המקורית בכלל. הוא נוצר רק כשהסרט הפך לקומדיה. הידעת? 🎶 בסצנה שבה קרונק סוחב את קוזקו בתוך שק, הוא מתחיל לזמזם לעצמו מעין שיר נושא אישי. השחקן פטריק וורברטון פשוט אילתר את הזמזום הזה. הוא כל כך מצא חן בעיני דיסני, שהמחלקה המשפטית ביקשה ממנו להעביר לחברה את הזכויות עליו. 🏔️ ומה הקשר לאינקה האמיתיים? הסרט אמנם לא מציין במפורש שהממלכה המדוברת היא אימפריית האינקה, אבל הרמזים ברורים: העיצוב החזותי, הנוף, ואפילו שם הגיבור. קוזקו נקרא על שם קוסקו (Cusco) - הבירה ההיסטורית של אימפריית האינקה בפרו. לא, זה לא סרט היסטורי, אבל הוא מלא קריצות קטנות לתרבות האינקה האמיתית. למשל, הדיוקן של קוזקו בארמון לא מצויר כמו ציור אירופי רגיל - הוא נראה יותר כמו אריג, קריצה לכך שהאינקה היו ידועים במיוחד באמנות האריגה. 🎬 למי זה מתאים? לכל המשפחה. מילדים קטנים ועד מבוגרים שצריכים קצת לצחוק. הוא קצר, קצבי, ומלא בדיחות שעובדות על שכבות שונות. מי שאוהב קומדיה מהירה ונבלים שלא ממש מצליחים - ימצא כאן בדיוק את מה שהוא מחפש. ואם יתחשק לכם להמשיך עם הרפתקאות ביבשת הרחוקה ההיא, בעולמות הרחוקים של המיתולוגיה של דרום אמריקה - יש לכם כאן את הסידרה מאיה והשלושה - נסיכה מול אלי השאול, שמבוססת על מיתולוגיות אצטקיות, מאיה ואינקה. ואפילו את הדוב פדינגטון הבריטי והמנומס, שיצא להרפתקה מיוחדת בג'ונגלים של פרו...

כשאנחנו חושבים על גלים, בדרך כלל עולה לנו בראש הים. כשחושבים על שדה, מדמיינים שטח ירוק עם פרחים וחיטה. אבל בעולם המדע, גלים ושדות הם הרבה יותר מזה! לפני הכל... מה זו בכלל אנרגיה? ⚡ אנרגיה היא היכולת לעשות עבודה או לגרום לשינוי. כשאנחנו רצים - אנחנו משתמשים באנרגיה שקיבלנו מהאוכל. כשהשמש מחממת - היא שולחת אלינו אנרגיה בצורת אור וחום. כשהרוח מזיזה עלים - היא מעבירה להם אנרגיה. ועכשיו, כדאי שנדע: אנרגיה לא נעלמת ולא נוצרת מכלום - היא רק משנה צורה ועוברת ממקום למקום. והדרך שבה היא עוברת?זה קורה פעמים רבות בצורה של... גלים! מה זה בכלל גל? 🤔 גל הוא דרך שבה אנרגיה עוברת ממקום למקום. כמו שאם נזרוק אבן לבריכה, נראה איך המים מתפשטים וזזים במעגלים - ככה גם אנרגיה יכולה לנוע בצורת גלים באוויר, בחומר, ואפילו בחלל הריק! משפחת הגלים האלקטרומגנטיים 🌈 יש משפחה מיוחדת של גלים שנקראת "קרינה אלקטרומגנטית". במשפחה הזו נמצאים גלי רדיו, אור שאנחנו רואים בעיניים, קרני רנטגן (שהרופאים משתמשים בהן לצילומי רנטגן), וגלי מיקרוגל. הנה, הנה הפירוט 👇 אור נראה - הגל שאנחנו רואים! כשאנחנו רואים צבעים, אנחנו בעצם רואים גלי אור באורכים שונים. אדום הוא גל ארוך יותר, וסגול הוא גל קצר יותר. כל הצבעים שאנחנו רואים הם בעצם גלים שונים של אור! גלי רדיו 📻 גלי רדיו הם חלק מהמשפחה הזו, רק שהעיניים שלנו לא יכולות לראות אותם. המכשירים שלנו (כמו הרדיו, הטלפון, או הווייפיי) יודעים "לתפוס" את הגלים האלה ולהפוך אותם למשהו שאנחנו כן יכולים להבין. גלי מיקרוגל 🌯 אלה גלים שגורמים למולקולות של מים להתנדנד ממש מהר, וככה הם מחממים את האוכל שלנו במיקרוגל. אבל יש גם גלים במקומות אחרים:👇 גלי קול 🔊 כשאנחנו מדברים, האוויר רוטט. הרטט הזה עובר באוויר כמו גלים בים, עד שהוא מגיע לאוזניים של מי שצריך לשמוע (ולפעמים גם למי שלא...)👂. 💡 הידעת? גלי קול נעים מהר יותר במים מאשר באוויר - פי 4 בערך! זו הסיבה שדולפינים ולווייתנים יכולים "לדבר" זה עם זה גם ממרחקים גדולים מתחת למים. גלים סייסמיים 🌋 גלים לא עוברים רק באוויר או במים - הם יכולים לעבור גם באדמה! כשיש רעידת אדמה, נוצרים גלים סייסמיים שעוברים דרך האדמה וגורמים לה לרעוד. ועכשיו, אדוות הגלים מובילים אותנו לשדות... אז בואו נבין את המשמעות של השדות - הכוחות הבלתי נראים 🪄 שדה מגנטי 🧲 זוכרים איך מגנט יכול למשוך מסמרים גם בלי לגעת בהם? זה בגלל השדה המגנטי - אזור בלתי נראה סביב המגנט שבו פועל כוח מגנטי. כדור הארץ עצמו הוא מגנט ענק, והשדה המגנטי שלו לא רק עוזר למצפנים להצביע לכיוון צפון - הוא גם מגן עלינו! השדה המגנטי של כדור הארץ יוצר מעין "מגן" שמונע מקרינה מסוכנת מהשמש להגיע אלינו. וכשחלקיקים מהשמש נפגשים בשדה המגנטי הזה קרוב לקטבים, הם יוצרים מופע אורות מדהים שנקרא "זוהר צפוני" או "זוהר דרומי". הידעת? 🤔 פעם ב-כמה-מאות-אלפי שנים השדה המגנטי של כדור הארץ יכול להתהפך - כלומר הקוטב הצפוני והדרומי מתחלפים! זה קרה בפעם האחרונה לפני 41,000 שנה. שדה חשמלי ⚡ כמו ששדה מגנטי משפיע על דברים מתכתיים, שדה חשמלי משפיע על מטענים חשמליים (פלוס ומינוס) שנמצאים בסביבה שלו. כשאנחנו מדליקים מנורה, נוצר שדה חשמלי שגורם לאלקטרונים לנוע במעגל סגור. לפעמים אנחנו יכולים להרגיש שדה חשמלי גם בלי מכשירי חשמל - למשל כשמשפשפים בלון בשיער ונוצר חשמל סטטי. שדה כבידה 🌍 כבידה, או גרביטציה, זה הכוח שגורם לדברים ליפול למטה. כל דבר שיש לו מסה יוצר שדה כבידה משלו. ככל שהגוף גדול יותר, כך שדה הכבידה שלו חזק יותר. המדען אייזק ניוטון היה הראשון שהבין איך פועל הכוח הזה, כאשר לפי האגדה, כשנפל עליו תפוח מהעץ הוא שאל את עצמו למה כל הדברים תמיד נופלים למטה, וככה הוא גילה את חוקי הכבידה! (האם זה באמת היה ככה? תקראו שם בפוסט עליו את כל האמת). סיפורי מדע 📚 לפעמים התגליות הכי גדולות מתחילות מסקרנות פשוטה! מייקל פאראדיי, שהתחיל את דרכו כנער שוליה בכריכיית ספרים, היה כל כך סקרן לגבי העולם סביבו, שהוא למד מדע בכוחות עצמו מהספרים שכרך. הוא גילה דברים מדהימים על שדות מגנטיים וחשמליים - למשל, שאפשר ליצור חשמל בעזרת מגנט! בלי התגלית הזו, לא היו לנו היום מנועים חשמליים או גנרטורים. הוא אפילו המציא דרך להגן על מכשירים מפני שדות חשמליים - את "כלוב פאראדיי", שמשמש אותנו עד היום. למרות כל ההצלחה שלו, פאראדיי נשאר צנוע כל כך שכשהמלכה רצתה להעניק לו תואר אצולה, הוא פשוט... סירב! 👑❌ והיינריך הרץ? הוא הצליח להוכיח שאפשר לשלוח גלים באוויר בלי חוטים! כשהוא עשה את הניסויים שלו, הוא בכלל לא חשב שיהיה להם שימוש מעשי. "זה רק משחק מעניין," הוא אמר. אבל היום? כל פעם שאנחנו משתמשים בטלפון, מקשיבים לרדיו או גולשים באינטרנט - אנחנו משתמשים בגלים שהרץ גילה! אפילו יחידת המידה של תדירות גלים (הרץ - Hz) נקראת על שמו. הוא גם גילה שאור יכול לגרום לאלקטרונים "לקפוץ" ממתכות - תגלית שהובילה בסופו של דבר להמצאת התאים הסולריים! 🌞 שני המדענים האלה מלמדים אותנו משהו חשוב: לפעמים הסקרנות והרצון להבין איך דברים עובדים יכולים להוביל לתגליות שמשנות את העולם! 🌟 עובדות מעניינות 🤓 לדולפינים יש "ראדאר" טבעי שפועל על גלי קול גלי הרדיו הראשונים שנשלחו לפני יותר מ-100 שנה עדיין נוסעים בחלל המצפן הראשון הומצא בסין לפני כ-2000 שנה בואו נחשוב יחד 💭 אז גלים ושדות יש סביבנו כל הזמן, בין אם רואים אותם ובין אם לאו, והם עוזרים לנו אם אנחנו רק יודעים איך לרתום אותם לטובתנו... כי הטבע יודע לעשות את זה. חשבו למשל איך השדה המגנטי של כדור הארץ עוזר לציפורים נודדות למצוא את דרכן... איזה עוד סוגים של גלים אתם מכירים? (חוץ מ-גל שלנו, כלומר...)

אצטקים, מאיה, אינקה - שלוש ממלכות שחיו כאן הרבה לפני שמישהו "גילה" אותן והחריב אותן 🫪, ועכשיו מגיע תורכם לצבוע אותן בצבעים שהן ממש ראויות להם. מה יש בחוברת? קיסרים וארמונות מפוארים, לוחמים עטורי נוצות, ערים שלמות שנבנו על האגם (כן, ממש בתוך המים!), בדים ארוגים בדוגמאות מורכבות, ושמשות, נחשים ואלים מכל הסוגים - כולם מחכים שתתנו להם ים-של-צבעים עליזים ומיוחדים. רגע, למה כל כך הרבה צבעים? 🌈 לא סתם הן נקראות "ציוויליזציות צבעוניות". עמי מרכז ודרום אמריקה הקדמונים השתמשו בצבע בכל מקום - על הבניינים, על הבגדים, על הגוף ובטקסים. הצבעים לא היו רק עניין של יופי, הם היו בעלי משמעות: אדום לדם ולחיים, ירוק לאל הגשם, צהוב לשמש, כחול טורקיז לאלוהות עליונה. לכוהנים האצטקים היה ממש "קוד צבעים" שאפשר היה לזהות לפיו מי אתה ולאיזה אל אתה מתפלל - רק לפי הצבעים שלבשת. 🦙 הידעתם? הלאמה חיה בהרי האנדים, ושימשה את האינקה כ"משאית" - להובלת סחורות ותוצרת חקלאית בדרכים ההרריות הצרות שם שום גלגל לא יכול היה לעבור. יש לה "נשק סודי": כשהיא עצבנית, היא יורקת, רוק מסריח 🤭 שמגיע ישירות מהקיבה שלה... האינקה ידעו להיזהר ממנה כשהיא מקמטת את האוזניים לאחור...

כשחושבים על מהפכות, בדרך כלל מדמיינים דרמה: קהל זועם פורץ למבצר, מלך בורח בתחפושת, גיליוטינה שעובדת שעות נוספות. אבל יש גם מהפכות מהסוג ההפוך לגמרי - כאלה שמתרחשות בשקט, בלי שאף אחד מכריז עליהן, ובלי שהרוב שם לב לזה שהעולם השתנה - מהיסוד. זה בדיוק מה שקרה ברומא לפני יותר מ-2,000 שנה, כשאדם אחד לקח רפובליקה בת כמעט 500 שנה, ובלי לבטל רשמית אף מוסד אחד שלה - הפך אותה ל-אימפריה. קוראים לו אוגוסטוס. וזה אפילו לא היה השם שהוא נולד איתו. האיש בעל 2 השמות כדי להבין את המהפכה הזו, כדאי להכיר את שני השמות שהאיש הזה נשא במהלך חייו - כי הם בעצם מספרים את כל הסיפור. אוקטביאנוס - זה השם שאיתו הוא נולד. גאיוס אוקטביוס (Gaius Octavius). בן למשפחת אוקטביה (gens Octavia), משפחה רומית ותיקה אבל לא כזאת מפורסמת. יש האומרים ששם המשפחה קשור למילה הלטינית "octo" ("שמונה"), ושהיה נהוג לתת אותו לכבוד בן שמיני במשפחה - אבל אין כזה תיעוד שאוגוסטוס בעצמו היה הבן השמיני להוריו, או שהקשר למספר שמונה נכון בכלל. (אגב, מאותה מילה לטינית ל'שמונה' נגזר בוודאות שם החודש אוקטובר - במקור החודש השמיני בלוח השנה הרומי הקדום, שהתחיל במרץ.) אוגוסטוס, לעומת זאת, לא היה שם משפחה בכלל. זה היה תואר של כבוד שהוענק לו על ידי הסנאט בשנת 27 לפנה"ס (צודקים, זה לפני 2100 שנים, כמעט!). המשמעות שלו: "נערץ" או "מכובד", וזה נגזר מהפועל הלטיני "augere" ("להגדיל" או "להרבות"). יש בתואר הזה גם נופך דתי מובהק - הוא מרמז על מעמד כמעט קדוש, ולא רק על כוח פוליטי. בפרובינציות דוברות היוונית התואר תורגם ל"סבסטוס" (ומכאן, אגב, מגיע גם השם "סבסטיה" של האתר הארכיאולוגי בצפון הגדה המערבית, על תל שהיה בעבר העיר שומרון העתיקה). הידעתם? יחד עם התואר "אוגוסטוס", הוא בחר לעצמו גם תואר רשמי צנוע בהרבה: "פרינקפס" (Princeps), שפירושו פשוט "האזרח הראשון". זה כאילו הוא אמר לרומאים: "אני לא מלך, אני סתם האזרח הכי חשוב פה". על פניו זה נשמע כאילו שהוא ענוותן להפליא - אבל בפועל הוא שלט בכל דבר. קונסול בן 19 אוקטביאנוס היה בסך הכל בן 19 כשקיבל לראשונה את תפקיד הקונסול - התפקיד הבכיר ביותר ברומא - בשנת 43 לפנה"ס. זה גיל מטורף לתפקיד כזה, וזה קרה רק כי הוא איים על הסנאט עם צבא פרטי שהוא גייס בעצמו, מכספו, צבא שהורכב מחיילים ותיקים שהיו נאמנים ליוליוס קיסר, דודו-מאמצו - שנרצח זמן קצר קודם לכן. המהפכה השקטה: איך משתלטים על מדינה בלי שאף אחד ירגיש הסיבה שהמהפכה של אוגוסטוס מרתקת במיוחד היא בגלל שהיא ההפך הגמור מכל מה שאנחנו רגילים לחשוב על מהפכות. אין כאן קרב מכריע, אין הכרזת עצמאות, אין קהל שפורץ למבצר. יש כאן משהו הרבה יותר מתוחכם: אדם אחד שלמד את כל החולשות של המערכת - ופשוט השתלט עליה מבפנים, בלי לשבור שום דבר בחוץ. הרומאים שנאו את המילה "מלך" (rex) ואת מה שהיא מייצגת. הם גירשו את המלך האחרון שלהם כ-500 שנה קודם לכן, וכל חייהם הפוליטיים נבנו סביב הרעיון שאף אדם לא יחזיק בכל הכוח. אוגוסטוס היה חכם מספיק כדי לא להכריז על עצמו בתור מלך. הוא בחר בתואר הצנוע "פרינקפס" - אבל בפועל הוא שלט בכל כמו מלך: הצבא היה נאמן לו אישית, הוא שלט בכספי המדינה, הוא החזיק בסמכות דתית עליונה כ"פונטיפקס מקסימוס" (הכומר הבכיר), ואפילו ה"בחירות" לתפקידים בכירים עברו דרכו בפועל. והמערכת עצמה - הסנאט, הקונסולים, בתי המשפט - נשארה על תילה. רק שעכשיו הכל הוביל בסופו של דבר לאדם אחד. (אגב, זו בדיוק הסכנה שמומחים לדמוקרטיה מזהירים מפניה גם היום: לא צריך לבטל מוסדות כדי לרוקן אותם מתוכן. אפשר להשאיר את כל השלטים על הקירות ובכל זאת לשנות לגמרי מי מחזיק בכוח האמיתי. יש לנו על זה פוסט מרתק בסדרת "לומדים אזרחות" - איך דמוקרטיה מתדרדרת ומה עושים עם זה - ואם בכלל מעניין אתכם למה יש שלטון ומה קורה בלעדיו, כדאי להתחיל מלמה בכלל צריך שלטון, ולהמשיך להפרדת רשויות: מה זה ולמה זה קריטי). הידעתם? אחת המילים המרכזיות שאוגוסטוס עצמו השתמש בהן כדי לתאר את הכוח שלו לא הייתה המילה "שלטון" אלא "auctoritas" - סמכות מוסרית. הרעיון היה שהוא לא שולט רק בכוח צבאי או בחוק, אלא כי כולם פשוט מאמינים שהוא האיש הנכון להוביל (כי מי עוד יכול חוץ ממנו?). זה כלי שלטוני עוצמתי בדיוק בגלל שהוא לא מרגיש כמו כפייה. אישה חכמה מאחורי הקלעים לצדו של אוגוסטוס, לאורך רוב שנות שלטונו, עמדה אשתו ליוויה דרוסילה. היא נחשבת לאחת הנשים המשפיעות ביותר בהיסטוריה הרומית - יועצת פוליטית קרובה שאוגוסטוס נועץ בה בהחלטות חשובות. לפי חלק מהמקורות ההיסטוריים (אם כי לא כולם מסכימים על היקף מעורבותה המדויק), היא אפילו השתתפה בניסוח חלק מהנאומים וההחלטות שלו. היא הייתה לצידו כשמת בשנת 14 לספירה, ואחרי מותו אף אומצה רשמית למשפחת יוליוס וקיבלה את השם "יוליה אוגוסטה". רגע - למה יוליוס קיסר לא נחשב לקיסר הראשון? זו הטעות הכי נפוצה בהיסטוריה הרומית, אז בואו נעשה כאן סדר אחת ולתמיד: יוליוס קיסר מעולם לא היה קיסר. יוליוס קיסר היה "דיקטטור לכל החיים" (בלטינית זה dictator perpetuo) - תפקיד עתיק שהיה קיים ברומא עוד לפניו, בדרך כלל לתקופה מוגבלת בזמן משבר. יוליוס קיסר הפך אותו לתפקיד קבוע, אבל זה עדיין תפקיד שונה לגמרי מה"קיסר" כפי שאנחנו מכירים היום (שזה יותר כמו מלך). אבל לא פחות חשוב לדעת שהשם "קיסר" (Caesar) לא תיאר תפקיד. זה בכלל היה שם המשפחה שלו - לא תואר. ה'קיסר' הפך לתואר רק אחר כך, בגלל (או בזכות) היורש שלו. אוגוסטוס הוא זה שבאמת המציא את מוסד הקיסרות. הוא היה הראשון שריכז בבת אחת שליטה צבאית, סמכות דתית וכוח פוליטי - וכל זה תוך שמירה על מראית עין מושלמת של המשך הרפובליקה. הסנאט המשיך להתכנס. עדיין נבחרו קונסולים. שום דבר, למראית עין, לא השתנה. וזו בדיוק המהפכה: לא לבטל את המערכת הישנה, אלא להשאיר אותה על כנה בעוד שמבפנים הכל השתנה. הידעתם? יוליוס קיסר נרצח חודש אחרי שקיבל את התואר "דיקטטור לכל החיים". והוא כמעט לא הספיק לשלוט בתפקידו הזה. אז למה אוגוסטוס קיבל חודש שלם על שמו? בשנת 8 לפנה"ס, כמה שנים לאחר מותו, החליט הסנאט הרומי לשנות את שם החודש Sextilis (מלטינית "השישי" - כי הוא היה החודש השישי בלוח השנה הרומי העתיק. אז התחילו לספור את השנה במרץ) ל"אוגוסטוס". הצו המקורי של הסנאט נשמר אצל ההיסטוריון מקרוביוס, וברשומה הזו מפורטים בדיוק הנימוקים שמספרים איך כל כך הרבה דברים קרו בדיוק בחודש הזה: באותו חודש, בשנת 43 לפנה"ס, נכנס אוגוסטוס בגיל 19 לתפקיד הקונסול שלו לראשונה באותו חודש, בשנת 29 לפנה"ס, הוא צעד בשלוש תהלוכות ניצחון (טריומפים) במשך שלושה ימים רצופים (ניצחונות על אילריה, אקטיום ומצרים). אז נכון שהניצחון הצבאי בקרב אקטיום התרחש בכלל שנתיים קודם (ב-31 לפנה"ס), אבל התהלוכות הרשמיות בעיר רומא נערכו רק ב-29 לפנה"ס באותו חודש הסתיימו סופית מלחמות האזרחים הרומיות שקרעו את המדינה במשך עשרות שנים הידעתם? "טריומף" הייתה תהלוכת ניצחון ענקית ברחובות רומא. כשהמנצח עמד על מרכבה מוזהבת בהובלת סוסים לבנים, והציג את שלל המלחמה - זהב, כלי נשק כבושים, חיות אקזוטיות, ושבויים שנגררו ברחוב. הקהל עמד לאורך הדרך וצעק שוב ושוב "איאו טריומפה!" (Io Triumphe!) - קריאת ניצחון רומית עתיקה. זו הייתה ההופעה הכי גדולה שאפשר לדמיין, שנועדה להראות לכולם בבירור מי הביא את הניצחון. אז איך אוגוסט הפך לחודש השמיני אם התחיל בתור שישי?? יש עוד חוט שמקשר בין הסיפור הזה ללוחות שנה שאנחנו משתמשים בהם עד היום. יוליוס קיסר, דודו-מאמצו של אוגוסטוס, הוא זה שביצע רפורמה ענקית בלוח השנה הרומי בשנת 46 לפנה"ס - ה"לוח היוליאני" - שקבע בין השאר את סדר החודשים שאנחנו חיים לפיהם כיום (אפילו סיפרנו לכם למה דווקא ינואר הפך לחודש הראשון בפוסט זמן זה יחסי: למה דווקא 1 בינואר ומי קבע שזה יום השנה החדשה - מוזמנים להיזכר, הסיפור שם מפתיע לא פחות מהסיפור על אוגוסטוס עצמו). הידעתם? לפי האגדה אוגוסטוס "גנב" יום אחד מפברואר כדי שגם לחודש שלו יהיו 31 יום, בדיוק כמו לחודש יולי של יוליוס קיסר, כי הוא לא הסכים שהחודש שלו "יהיה קצר יותר" מזה של דודו. זו סיפור חמוד, אבל לא נכונה היסטורית. לחודש הזה (ה-Sextilis) כבר היו 31 יום עוד לפני הרפורמה של יוליוס קיסר בלוח השנה. האגדה הזאת נולדה רק בימי הביניים. מלחמות אזרחים - הדבר המשותף בין כל המהפכות שימו לב לפרט הזה: אחת הסיבות שהסנאט החליט לקרוא לחודש הזה על שם אוגוסטוס הייתה שבחודש הזה (חוץ מכל האירועים של אוגוסטוס) הסתיימו מלחמות האזרחים. וזה לא מקרי - כי מלחמת אזרחים מופיעה כמעט בכל סיפור מהפכה גדול בהיסטוריה. גם אצל האמריקאים וגם אצל הצרפתים, מלחמת אזרחים (או איום של מלחמת אזרחים) עמדה בבסיס השינוי הגדול. אם קראתם את הפוסטים שלנו על המהפכה האמריקאית ועל המהפכה הצרפתית, תזהו תבנית חוזרת: משבר כלכלי עמוק, מנהיגות שלא מצליחה להכיל את הלחצים, וקבוצה שמחליטה שהדרך היחידה 'לזוז' קדימה היא לשבור את המערכת הישנה - או, כמו במקרה של אוגוסטוס, לשמר את המראה החיצוני שלה תוך שינוי מוחלט של מה שקורה בפנים. אז מה בעצם למדנו? שמהפכה לא תמיד נראית כמו מהפכה. לפעמים השינוי הכי גדול בהיסטוריה קורה לא כשמישהו שובר את השלטים - אלא כשמישהו משאיר את כל השלטים במקום, ובשקט גמור, מחליף את מה ומי שעומד מאחוריהם. אוגוסטוס שלט ברומא במשך כ-40 שנה, עד מותו ב-19 באוגוסט, 14 לספירה - תאריך מדהים בפני עצמו, כי זה בדיוק אותו תאריך שבו הפך לקונסול לראשונה, 56 שנה קודם לכן, בשנת 43 לפני הספירה! כאילו החיים הפוליטיים שלו נסגרו במעגל מושלם. במהלך התקופה שבין שני התאריכים האלה הוא הביא לתקופה ארוכה של יציבות שנקראה "פקס רומאנה" (השלום הרומי) - שנמשכה, גם אחריו, עוד כ-200 שנה, ונחשבת לתקופת השלום הארוכה ביותר שידעה האנושות עד אז. אבל הוא גם קבע תקדים: מהרגע ההוא ואילך, כל מי שרצה לשלוט ברומא ידע שאפשר לעשות את זה גם בלי לבטל את הרפובליקה - רק לרוקן אותה מתוכן. שאלות למחשבה ביום אוגוסט חם אם המערכת נראית בדיוק כמו קודם, אבל מי שבאמת מחזיק בכוח השתנה - האם זה עדיין אותו שלטון? ואם אוגוסטוס היה מכריז על עצמו כמלך במקום "פרינקפס" - האם לדעתכם הרומאים היו מקבלים אותו ככזה, או שהם היו מתקוממים? הגעתם עד לכאן? סימן שאתם מהסוג שלא מסתפק בגירסה קצרה אלא נהנה להכיר את כל התמונה. הקליקו כדי להכיר את ארגז הכלים שלנו למתבגרים.

ב-10 באוגוסט, חל יום האריה הבינלאומי - ומה יכול להתאים יותר לכבודו מחוברת חידות חדשה שכולה שואגת בהתלהבות? אז אחרי שמצאתם את כל הפילים וצללתם לחפש את כל הדגים, הגיע הזמן לצאת לספארי ולחפש... אריות! הפעם הכנו לכם חוברת חידות חדשה שכולה מסתובבת סביב הרצף "ארי" - מילים שמסתתרות בתוך ציורים, מחכות שתגלו אותן. איך זה עובד? בכל דף מסתתרות כמה מילים שיש בהן את הרצף "ארי" - בהתחלה, באמצע או בסוף המילה, בלי חוקיות קבועה למיקום. המטרה היא להסתכל על הציור, לזהות את הרמזים החזותיים, ולהרכיב מהם את המילה המתאימה. לדוגמה: ציור של אריה עם רעמה מקוצצת, על יאכטה 👈 יכול לרמוז על ... מארינס. ואם יהיה אריה עם המון תעודות על הקיר - למשל של BA, ד"ר, מקום ראשון בקראטה וכו' - אז התשובה היא... 👈 תארים. ואילו אריה עם מקל קסמים, גלימה ואולי גם צלקת קטנה על המצח 👈 אז ברור שזה הארי פוטר 😂 אז... ככה בדיוק עובד המשחק - לא בהכרח הציור עצמו הוא התשובה, אלא מה שהוא מרמז עליו. הידעת? 🤔 יש בעולם תת-מין נדיר בשם "אריה אסייתי", המכונה גם "אריה הודי". בניגוד לרוב האריות שחיים באפריקה, האריה האסייתי שרד רק במקום אחד יחיד בעולם - יער גיר שבמדינת גוג'ראט שבהודו. כיום נותרו ממנו רק כמה מאות פרטים בודדים בטבע, ולכן הוא מוגדר בסכנת הכחדה. כללי החידון נספרות רק מילים שהרצף א-ר-י מופיע בהן ברצף - בכל מיקום במילה, לא רק בהתחלה. יש גם מילים לועזיות שנהוגות בעברית ונחשבות תקינות. ציור של אריה בלבד לא נחשב לתשובה - חייב להיות רמז ברור וממוקד למילה "אריה" עצמה, לא סתם אריות שמסתובבות בסצנה כרקע. טיפים לפתרון התחילו מהפרטים הבולטים בסצנה, ואז עברו לקטנים יותר. חשבו על תחומים שונים: אוכל, מזג אוויר, חפצים, מוזיקה, צילום, ספורט, דת, גינון, מדע. אם נתקעתם - בדקו הבעות פנים, תנועות גוף, כיווני חצים וסימנים קטנים בפינות. בכל דף מצוין כמה מילים "כפיריות" (: מסתתרות בו - סמנו וספרו כדי לוודא שלא פספסתם אף אחת. אפשר לעבוד לבד או בקבוצות קטנות - ותמיד כדאי לשאול הורים, יש שם כמה מילים שרק דור המבוגרים מכיר... טיפ להורים: זו חוברת מושלמת להקרנה על מסך הטלוויזיה בסלון - כל המשפחה מסביב, כל אחד מנסה לזהות עוד מילה, וזה הופך לפעילות ערב משותפת ומהנה במקום כל אחד עם המסך שלו. הידעת? 🤔 יום האריה הבינלאומי מצוין מדי שנה ב-10 באוגוסט החל משנת 2013, כדי להעלות מודעות לשימור אריות בטבע ולאיומים העומדים בפניהם - כמו אובדן בתי גידול והצטמצמות אוכלוסיית הטרף שלהם. מוכנים לצאת לספארי המילים? 🦁 פתרונות לחידון האריות הגדול 🦁 פה תמצאו את כל התשובות לחוברת "חידון האריות הגדול" - למי שנתקע, למי שרוצה לוודא שצדק, או סתם סקרן לגלות אילו מילים התחבאו בציורים. אבל תעשו לעצמכם טובה ותורידו רק אחרי שפתרתם הכל, חבל, זה יהרוס את כל הכיף... בהצלחה, ושתהיה שאגה משפחתית מוצלחת! 🦁

בפרק הקודם ראינו איך נולד מודל "הכיתה" עם החלוקה לגילאים, שורות, פעמונים. אבל מה בדיוק היה בפנים? כמה ילדים ישבו? איך נראו הספסלים? ומה קרה לילד שהתנהג בצורה שהמורה לא אהב? כיתה אחת לכולם: המודל שקדם לכל לפני שהמודל הפרוסי השתלט, המודל הנפוץ ביותר בעולם היה כיתת החדר האחד (one-room schoolhouse). חדר אחד, מורה אחד, וכל הילדים - מגיל שש עד שש עשרה - יושבים ביחד. כן, באותה כיתה. עם אותו מורה שבעצם לימד במקביל תלמידים בגילאים ומיומנויות שונות. הצעירים למדו את אותיות האלפבית ואיות, בעוד שהגדולים עסקו בחשבון, גאוגרפיה, היסטוריה וקריאה. סידור הישיבה היה מאפיין: שישה טורים של ספסלים לפי גיל ויכולת - המתחילים ישבו בשולחנות הקטנים שב'קדימה', בעוד שהמתקדמים יותר ישבו בשורות האחוריות. כשנכנסת לחדר מצאת שורות של ספסלים עמוסי ילדים, לוח גיר על הקיר הקדמי, חלונות בצד אחד או שניים, ותנור בפינה לחימום בחורף. התנור לא תמיד הספיק - בחורף קשה היה קור עז בפינות הרחוקות, ובקיץ? הצפיפות הפכה את האוויר למחניק. באתיופיה המורה מתגוררת בכיתה 'שלה', עם הילדים שלה, הבגדים ובכלל. רואים ספסלי לימוד שמחוברים לשולחנות, מיכל מים צהוב וילדים בגילאים שונים. צילום עדי ברטשניידר, 2020 כמה ילדים בכיתה? תלוי איפה אחרי שהמודל הפרוסי - כיתות לפי גיל - כבש את העולם המערבי במאה ה-19, עלתה השאלה: כמה ילדים יכולים להצטופף בכל כיתה? בפרוסיה ובמדינות אירופה ה"מסודרות", הגודל הממוצע עמד על 40-60 (!) תלמידים לכיתה - מספר שנחשב סביר ואף מקובל לתקופה. איך יודעים? מהתיעודים. למשל, יש תיעוד של כיתה בניו יורק שכללה 52 ילדים בחלל של 4.6 על 8.5 מטר בלבד. אבל העולם היה שונה מאוד - ולא בצורה שווה. הידעת? 🤓 בטנזניה של היום, הכיתה הממוצעת בבית ספר ממשלתי מכילה 66 תלמידים. באזורים מסוימים יש כיתות עם 200 תלמידים בחדר אחד. בבית ספר אחד בדאר א-סלאם, 203 תלמידי כיתה א' חולקים 50 ספרי לימוד ו-50 שולחנות, ויושבים בטורים צפופים של ארבעה - ילד אחד לכל צד של הספר. המורה הזיזה את שולחנה אל מחוץ לכיתה - כדי שיהיה מקום לילדים. ככה נראית כיתה בבית ספר באפריקה (בנין). טורים ארוכים של שולחנות עם גומיה לעיפרון, מדף וספסלי עץ מחוברים , אליהם מצטופפים 2-4 ילדים. על הקירות נמצא לרוב גם הסברים לימודיים שונים. צילום עדי ברטשניידר סידורי ישיבה: מהטור לקבוצה - ובחזרה אחד הדברים שהשתנו הכי הרבה בכיתה לאורך ההיסטוריה הוא - איך בדיוק יושבים. טורים ישרים. המודל הקלאסי. כולם פונים קדימה, כל אחד רואה את הגב של הילד שלפניו. היתרון: שליטה קלה למורה. החיסרון: כמעט בלתי אפשרי לקבל שיתוף פעולה בין ילדים. אבל הסידור הזה לא נבחר במקרה. הלמידה של פעם הייתה בעיקר שינון וחזרה בעל פה. המורה אמר, הילדים חזרו. אז ממש לא צריך לראות את פני החבר. קבוצות. החל מסוף המאה ה-20, ובעיקר בכיתות הנמוכות, התחילו לסדר שולחנות בקבוצות של ארבעה-שישה ילדים שיושבים פנים אל פנים. הרעיון: למידה שיתופית. הבעיה: קל יותר לדבר עם החבר שעל ידך מלהקשיב למורה... הפרדה מגדרית. בבתי הספר של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ברוב מדינות העולם (ובישראל) - בנות ובנים למדו בכיתות נפרדות לגמרי, לעיתים אפילו בבניינים שונים. ההפרדה הזו שיקפה תפיסה שלמה על תפקידה של האישה בחברה. ישראל: מהטור עד חדר האוזניות בישראל של שנות החמישים והשישים, הכיתה הייתה פשוטה: טורים ישרים, לוח וגיר, המורה בחזית, הילדים בשורות. לא היה ויכוח על הסידור - זה פשוט היה ככה. גודל הכיתות לא היה קטן - 40 ומעלה תלמידים לכיתה. בשנות השבעים והשמונים החלו להתנסות בסידורי קבוצות בכיתות בבית הספר היסודי. ואז הגיעו גם ההקבצות - חלוקת הכיתה לקבוצות לפי רמה. הקבוצה ה"חזקה" מקבלת חומר מתקדם, וה"חלשה" - חזרה וחיזוק. שיטה שעוררה (ומעוררת) ויכוח עד היום, כי מי שמתויג "חלש" בגיל שמונה - לרוב יישאר שם. ההקבצות כמעט תמיד שיקפו גם פערים חברתיים-כלכליים, לא רק פערי ידע. ואז הגיע משהו שדור שלם בישראל זוכר - מעבדת השפות. חדר מיוחד עם תאים נפרדים - אחד לכל ילד, כל תא עם אוזניות ומכשיר הקלטה. מעבדות השפה הראשונות הופיעו בשנות השישים כמערכות שמע שבהן התלמידים האזינו להיגוי השפה וחזרו עליהן. הטכנולוגיה הגיעה לישראל בשנות השבעים והשמונים, ושימשה בעיקר לחיזוק לימודי אנגלית. השיטה נקראה "שמע-וחזור" - התלמיד האזין להיגוי ולמשפטים באנגלית, והקליט את עצמו חוזר עליהם. המורה ישבה ליד קונסולה מרכזית ויכלה להאזין לכל תלמיד בנפרד. שקיעת מעבדות השפה החלה כבר בשנות השמונים - עם נטישת שיטת ה"שמע-וחזור" ועם תקלות יקרות שנגרמו למכשירי ההקלטה וההשמעה. בתי ספר רבים המירו את מעבדות השפה הישנות לחדרי מחשבים. הידעת? 🤓 כמה ילדים ישבו בכיתה ממוצעת לאורך ההיסטוריה? בבית הספר הממוצע במאה ה-19 - בין 40 ל-60. בפינלנד של היום - כ-20. בישראל היום - כ-30. ובטנזניה - לפעמים פי שלושה מזה, עם כמה ילדים לכל שולחן ולעיתים ילדים היושבים על הרצפה. הלוח, הגיר, ולוח האבן האישי בבתי הספר הראשונים אפשר היה למצוא חידוש טכנולוגי: לוח גיר. הוא נכנס לפני כמאתיים שנים, בשנות ה-1800, ונחשב בזמנו להמצאה מהפכנית. למה? כי לפניו השתמשו בלוחות אישיים קטנים מאבן - כל ילד החזיק אחד ביד, כתב עליו בגיר, ומחק לאחר כל שיעור (היה בכך גם היגיון כלכלי ברור: נייר היה יקר מאוד, ולוח אבן אפשר לכתוב ולמחוק עליו שוב ושוב). ילדים שיננו ולמדו מאותם ספרים - בתנאי שבכלל היו ספרים - ולעיתים קרובות חלקו ספר אחד בין כמה תלמידים. ילדה 'מנקה' את הלוח בכיתה. צולם באתיופיה 2020 ע״י עדי ברטשניידר המקל: "חוסך שבטו שונא בנו", האמנם? ועכשיו לנושא שאי אפשר להתחמק ממנו - העונשים. הענישה בבתי הספר הייתה נפוצה מאוד במאה ה-19, כי האמינו שהיא עוזרת להחזיר את הסדר, למשמע את הגוף ולעורר את המוח. על מה הענישו? על הכל... התנהגות, חוצפה, עצלות, שקר, והיעדרות בלי סיבה טובה. הכלי הנפוץ ביותר היה המקל: ענפי ליבנה גמישים, או מקל גמיש עשוי במבוק. הבנים קיבלו בדרך כלל על הישבן (זוכרים את תום סוייר?) , והבנות - על כפות הידיים או על הרגליים. בבריטניה של המאה ה-19 השימוש במקל הפך נפוץ מאוד, אבל הוא היה רק חלק ממערכת ענישה רחבה יותר: כובע הטיפש - כובע מנייר שחבשו על ראש ילד שלא ידע לענות תשובה נכונה. כן, זה לחלוטין נעשה כדי להשפיל אותו בפני כל הכיתה. עמידה בפינה - לפעמים שעות. השפלה פומבית - קריאת שם הילד בקול, הצגת טעויותיו בפני הכיתה. שלילת הפסקות - עונש שנחשב קשה במיוחד לילדים (ובינינו, לא מאד חכם אם המטרה שלא יפריעו לשיעור...) העתקות - כתיבה חוזרת של משפטים עשרות פעמים, כגון: "לא אפטפט בכיתה". הידעת? 🤓 יותר מ-200,000 תלמידים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית קיבלו עונשים גופניים בשנת הלימודים 2006-2007. לא מדובר במאה ה-19 - מדובר בשנות ה-2000. היכו ילדים על לעיסת מסטיק, איחור לכיתה, שינה בשיעור וחריגה מקוד הלבוש. בבריטניה בוטלו עונשים גופניים בבתי הספר הממלכתיים רק בשנת 1987, ובבתי הספר הפרטיים - רק ב-1999. אז מה היה השינוי הכי גדול? מהכיתה של המאה ה-19 - חדר גדול, גיר, מקל ו-50 ילדים בשורות - לכיתה של היום עברנו דרך ארוכה. לוח גיר הפך ללוח לבן ואחר כך ללוח חכם. המקל נאסר. הספסלים המחוברים הפכו לשולחנות שאפשר להזיז. ומעבדת האוזניות שהייתה פלא טכנולוגי בשנות השבעים - הפכה לחדר מחשבים, ומחדר מחשבים כללי - למחשב נישא שיש בתי ספר שם הוא יושב על כל שולחן בכיתה. ברוב הכיתות יש עדיין יש לוח בחזית (אבל מחיק ולבן ולא עם גיר), עדיין יש מורה אחד, שעומד ממול, ועדיין - בכיתות רבות בעולם - יושבים בטורים. 📚 מה נשאר אצלכם? מחשבה לסיום 💭 אם הייתם חוזרים לכיתה של לפני 100 שנה - מה הכי היה קשה לכם? הגודל? המקל? הלוח? או משהו אחר?

מה דעתכם על יום כיף משפחתי סביב... מלח? כן, המלח הפשוט שבמטבח יכול להפוך למקור של הנאה, למידה ויצירה! הנה אוסף של פעילויות מגניבות שאפשר לעשות עם מלח - מיצירות אמנות ועד ניסויים מדעיים מרתקים. אפשר אפילו לערוך "בית מארח" סביב נושא המלח ולהפעיל את הילדים במגוון פעילויות מעשירות, מיצירה ועד לניסויים. ואם כבר מדברים על מלח, אל תשכחו לספר לילדים על האמונה הטפלה של שפיכת מלח - יש לנו פוסט מיוחד על זה! אז בואו נצלול לעולם המלוח והמופלא של המלח! 🧪🎨 1. ציור במלח וצבעי מים: ציירו עם דבק על נייר, פזרו מלח על הדבק, ולאחר שהתייבש, צבעו מעל עם צבעי מים. המלח ייצור טקסטורות ואפקטים מעניינים. 2. בצק מלח - פיסול ואפייה: הכינו בצק ממלח, קמח ומים: 2 כוסות קמח לבן, כוס מלח, כוס מים חמים. מערבבים את המים והמלח עד שהמלח נמס, מוסיפים קמח ולשים. אם הבצק דביק - מוסיפים עוד קצת קמח. רוצים בצק צבעוני? אפשר ללוש פנימה כורכום (לצבע צהוב), פפריקה (לצבע אדום-כתום) או צבעי מאכל. מפסלים צורות ופסלונים - ואז מקשיחים: אפייה בתנור על 100 מעלות כשלוש שעות, או פשוט משאירים את הפסל בחוץ ומחכים שיתקשה לאט לאט מעצמו. הנה שני סרטונים שיעזרו: או סדנת הפיסול של סיגל ממוזיאוני חיפה: 3. גידול גבישי מלח: הכינו תמיסה רוויה של מים חמים ומלח (ערבבו עד שהמלח לא נמס יותר), טבלו חוט או מקל בתמיסה ותנו לו להתייבש. לאחר מספר ימים, גבישים יתחילו להצטבר. אפשרות נוספת - עם צבע מאכל. כמו בסרטון שכאן: קבלו רעיון: הכנת תכשיטי גבישי מלח. איך? גדלו גבישי מלח גדולים וחברו אותם לחוט כדי ליצור שרשראות או צמידים. אח''כ צבעו את הגבישים עם צבעי מאכל. 4. חול צבעוני ממלח: ערבבו מלח גס עם צבעי מאכל. לאחר מכן, מלאו בקבוקי זכוכית בשכבות של המלח הצבעוני ליצירת קישוטים. 5. גירסה אחרת לאמנות "חול" ממלח שולחני - עם גירים צבעוניים, שאיתם צובעים את המלח, כמו כאן 6. ניסוי המסת קרח במלח: הניחו קוביית קרח על צלחת ופזרו עליה מלח. הילדים יוכלו לראות כיצד הקרח נמס מהר יותר בגלל המלח. 💡 הידעתם? מלח יכול לשמש גם בתור 'דבק' לקוביות קרח. פזרו מעט מלח על קוביית קרח, הניחו מעליה קובית קרח נוספת - והן יידבקו זו לזו. נסו בעצמכם - לבנות מגדל קוביות קרח עם ובלי מלח, ותראו מה קורה. 7. ציור על מגש מלח: פזרו שכבה דקה של מלח על מגש שטוח. הילדים יכולים לצייר ולכתוב עם האצבעות, ולאחר מכן לנער את המגש כדי להתחיל מחדש. במקום לצייר אפשר להתאמן ב'לכתוב' ספרות ואותיות. ואם תניחו גליון צבעוני על המגש, ה'ציור' יצא צבעוני. 8. הכנת "שלג" מלאכותי: ערבבו מלח עם מעט מים וקצף גילוח כדי ליצור מרקם דמוי שלג. זה יכול להיות כיף לבנות "איש שלג" קטן. ואפשר גם להחליף את המלח בסודה לשתיה ואת קצף הגילוח במרכך שיער בצבע לבן, כמו כאן: 9. ניסוי צפיפות החומר עם ביצה ומלח: מלאו שתי כוסות מים – באחת הוסיפו כמות גדולה של מלח ובשנייה מים רגילים. הניחו ביצה בכל כוס ותראו איך הביצה צפה במים המלוחים ושוקעת במים הרגילים. כמו מה שקורה לנו בים המלח... 10. הכנת מלח אמבט ריחני: ערבבו מלח עם שמנים אתריים/סבון נוזלי ריחני, ווכמה טיפות של צבע מאכל. ניתן להשתמש במלח האמבט שהוכן לרחצה נעימה ומרגיעה. הנה פעילות שבה הילדים יכולים להכין בשביל ההורים מתנה... בונוס: 2 ניסויים ומשחק ניסוי השפעת מלח על צמחים: שתלו שני זרעים זהים, השקיעו אחד במים רגילים והשני במים מלוחים. עקבו אחר התפתחות הצמחים והסבירו כיצד המלח משפיע על הצמיחה. ניסוי השפעת מלח על נקודת הקיפאון: מלאו שתי כוסות במים, הוסיפו מלח לאחת מהן. הכניסו את הכוסות למקפיא ובדקו איזו מהן קופאת מהר יותר. משחק "חפש את המטמון" במלח: מלאו קופסה במלח והחביאו בתוכה חפצים קטנים או צעצועים. הילדים יכולים לחפש אותם באמצעות כפיות או אצבעות, כמו חיפוש אוצר בחול. מקווים שהרעיונות האלו יספקו לכם שעות של כיף ויצירתיות!

לאפרוחים שלנו יש חבר חדש! קוראים לו זאביק - זאב קטן וחמוד שהכי אוהב לגלות לילדים את חווית הקריאה! האפליקציה זאביק קורא מיועדת לילדים בני 3-5. זאביק החמוד והשובב לוקח את הילדים להרפתקה משולבת מילים. יחד עם הר, צב, ספר המילים, הדלת ועוד שלל דמויות חביבות, זאביק מבלה עם הילדים באיסוף מילים וחקר העולם הצבעוני שלו. כל שלב מכיל כמה משחקונים ומתאים באורכו לקשב של הפעוטות. האנימציה שובת לב והפסקול - כל כך אהוב שיש לו כבר פלייליסט משלו בספוטיפיי וביוטיוב. כי גם הילדים שלכם ירצו לשמוע את המוזיקה של זאביק לפני השינה. את האפליקציה מורידים כאן: זאביק בגוגל פליי זאביק באפפ סטור והיא לגמרי בחינם

מוכנים למסע מרתק לדרום אמריקה? 🌟 במדבר נאסקה בפרו מסתתרת תעלומה עתיקה - אלפי ציורי ענק וקווים גיאומטריים החרוטים על פני הקרקע. הידעת? 🤔 פרו היא מדינה ענקית! היא בערך 62 פעמים יותר גדולה מישראל. והיא לא לבד - יש עוד ציורי ענק כאלה בצ'ילה ובוליביה השכנות, שגם הן מדינות ענקיות! פרק א': מבוא וגילוי 🔍 הציורים האלה נקראים "קווי נאסקה" והם משתרעים על שטח של יותר מ-500 קמ"ר (זה בערך כמו 70,000 מגרשי כדורגל!). הם נוצרו לפני המון זמן - בין המאה ה-2 לפנה״ס למאה ה-7 לספירה בקירוב, לפי ההערכות המקובלות. ציורים אלה כל כך גדולים, שאי אפשר לראות אותם מהקרקע! רק כשטסים מעליהם במטוס אפשר להבין מה רואים. אז מתי גילו אותם? 🕵️ ב-1927 ארכיאולוג פרואני בשם טוריביו מחיה חספה גילה אותם כשטייל ברגל בין הגבעות. אבל רק בשנות ה-1930, כשתעבורת האוויר מעל האזור גברה, אנשים החלו להבין כמה הציורים באמת מיוחדים - ורק ב-1940 התחיל המחקר המדעי הרציני הראשון עליהם. למה לקח כל כך הרבה זמן למצוא אותם? 🤷‍♂️ פרו היא מדינה ענקית עם שטחים מדבריים גדולים מאוד. הציורים נמצאים באזור מרוחק ולא מיושב. קשה מאוד להבחין בהם מהקרקע. אפילו כשהיו כבר צילומי אוויר, עדיין היה צריך לסרוק המון-המון תמונות כדי למצוא אותם! פרק ב': סוגי הגיאוגליפים 🖼️ רגע, מה זה גיאוגליף? 🧐 זו מילה מפוצצת שפשוט אומרת "ציור על הקרקע" (גליף - ל'חריטה', ציור, גיאו- לקרקע). יש שני סוגים עיקריים של גיאוגליפים: גיאוגליפים קוויים - אלו הקווים הארוכים והישרים, כאילו מישהו צייר עם עיפרון ענקי על המדבר! יש גם צורות גיאומטריות גדולות כמו משולשים וטרפזים. גיאוגליפים פיגורטיביים (מהמילה 'דמות')- ציורים שמזכירים משהו, כמו חיות או בני אדם. והם מתחלקים לשני סוגים: א. סגנון קווי - ציורים גדולים (בערך 90 מטר, כמו האורך של מגרש כדורגל!) שבעיקר מראים חיות בר. ב. סגנון תבליט - ציורים קטנים יותר (בערך 9 מטר, כמו אוטובוס ארוך) שמראים בעיקר אנשים, חיות מבויתות וראשים של חיות. הידעת? 🤔 הציורים נוצרו על ידי הסרת אבנים כהות וחשיפת האדמה הבהירה שמתחתן - שזה כמו לצייר על דף חום עם מחק! או, להיפך, על ידי הערמת אבנים כהות ליצירת קווים כהים על רקע בהיר Photo by Diego Delso, http://delso.photo, License CC BY-SA פרק ג': למה הם ציירו את זה? 🤷‍♂️ החוקרים ממש שברו את הראש להבין למה יצרו את 'קווי נאסקה'. והועלו כמה רעיונות: אולי זה לוח שנה/אסטרונומיה ענקי? 📅 חלק מהקווים מצביעים לכיוון שבו השמש והכוכבים זורחים ושוקעים. אולי הם רצו להראות כמה הם טובים במתמטיקה (כי חלק מהקווים ממש מדגימים גיאומטריה)? 🧮 אולי זו מערכת השקיה ענקית? 💦 יכול להיות שהקווים קשורים לאיך שהם השקו את הגידולים שלהם. אולי לתנועה התקשורת, כשבילי הליכה או ריצה טקסיים? 🏃‍♀️ או אולי הם פשוט אהבו לצייר בגדול, והגיאוגליפים הללו הם פשוט ביטוי אמנותי ענקי? 🎨 התיאוריה הכי מקובלת כיום, היא שהקווים היו חלק ממסלול דתי, כמו מסע של עולי רגל. פרק ד': בינה מלאכותית לחילוץ! 🦸‍♀️ עכשיו מגיע החלק הכי מגניב - איך המחשבים עוזרים לנו לגלות עוד ועוד ציורים! 💻 הידעת? 🤔 פעם, החוקרים היו מגלים בערך ציור אחד וחצי בשנה. כשהתחילו להשתמש בתצלומי אוויר, הם גילו בערך 18 ציורים בשנה. עכשיו, בעזרת בינה מלאכותית, הם גילו 303 ציורים חדשים בפעם אחת! 🤯 למה הבינה המלאכותית כל כך עוזרת? 🤖 היא יכולה לסרוק שטח ענק מאוד במהירות. היא לא מתעייפת כמו בני אדם, אז היא יכולה לחפש בלי הפסקה. היא יכולה לזהות דפוסים שקשה מאוד לעין אנושית להבחין בהם. זה כמו משחק "איפה אפי" ענקי, אבל במקום לחפש בתמונה קטנה, מחפשים על פני שטח של מדינה שלמה! איך זה עובד? המחשב לומד לזהות את הציורים בתמונות שכבר יש לנו, שצולמו מהאוויר. הוא סורק המון-המון צילומי אוויר - ומציע לחוקרים איפה כדאי לחפש 'קווי נאסקה' החוקרים בודקים (ידנית) את ההצעות של המחשב ומדרגים אותן. ואז הולכים לשטח לבדוק אם באמת יש שם ציור. והסיפור לא נגמר שם! 🚀 ביולי 2025 אותם חוקרים הכריזו על עוד גילוי - 248 גיאוגליפים חדשים נוספים (160 ציורים ו-88 צורות גיאומטריות), כך שהיום יש כבר 893 ציורי ענק ידועים במדבר נאסקה! והכי מעניין - הם גילו שהציורים החדשים מסודרים לאורך השבילים לפי נושא: שביל אחד "מוקדש" לציפורי בר, שביל אחר לבעלי חיים מבויתים. אולי הציורים לא היו רק אמנות, אלא דרך של אנשי נסקה "לספר סיפור" למי שהלך בשביל! פרק ה': מה למדנו חדש? 📚 בזכות כל הגילויים החדשים, אנחנו מבינים יותר על האנשים שחיו פעם: הציורים הגדולים בדרך כלל מציגים חיות בר, כמו קופים או ציפורים (64% מהם). ככה אפשר לדעת על עולם החי של אז. הציורים הקטנים יותר מראים בעיקר אנשים, ראשים, ובעלי חיים מבויתים, כמו למה (הגמל הדרום אמריקאי). כ-80% מהציורים הקטנים הם כאלה (זוכרים את חוק פארטו?🤔)! מיקום הציורים: הציורים הגדולים נמצאים בערך 34 מטר מהקווים והצורות הגדולות, והקטנים נמצאים בערך 43 מטר משבילים מפותלים. מעניין אם יש קשר לספרות המתהפכות... 👻 הידעת? 🤔 חוקרים חושבים שהציורים הגדולים שימשו לטקסים של כל הקהילה, ושהקטנים יותר היו כמו שלטי חוצות שסיפרו סיפורים לאנשים שהלכו בשבילים. פרק ו': סיכום והשלכות 🌈 וואו, כמה דברים למדנו! 🎉 בזכות הטכנולוגיה החדשה, אנחנו מגלים המון על העבר שלנו. זה עוזר לנו להבין: איך אנשים חיו פעם איך הם השתמשו במדבר הענקי איך הם קיימו טקסים דתיים איך הם תיקשרו זה עם זה ככל שאנחנו לומדים יותר על קווי נאסקה, אנחנו יכולים לשמור עליהם טוב יותר. זה חשוב כי שינויי האקלים והבנייה החדשה יכולים לפגוע בהם. פרק ז': למה המדע והמחקר חשובים? 🔬 אתם בטח שואלים את עצמכם: "זה מעניין, אבל מה זה קשור אלינו?" ובכן, יש לזה המון קשר! טכנולוגיה חדשה: 🚀 הבינה המלאכותית שעוזרת לנו למצוא ציורים עתיקים בגלל זיהוי דפוסים, יכולה לעזור גם ברפואה (למשל בזיהוי דפוסים בגוף), בחקלאות (למשל בזיהוי דפוסים בגדילה) ובעוד המון תחומים. הבנת העבר: 📜 כשאנחנו מבינים איך אנשים חיו בעבר, אנחנו יכולים ללמוד מהטעויות ומההצלחות שלהם. ככה מתקדמים קדימה! שמירה על כדור הארץ: 🌍 המחקר עוזר לנו להבין איך לשמור על הסביבה ועל אתרים חשובים. פיתוח כישורי חשיבה: 🧠 מחקר מדעי מלמד אותנו לשאול שאלות, לחשוב בצורה יצירתית ולפתור בעיות. בכלל, חשוב שנפתח חשיבה עצמאית ונדע לבקר ולבדוק כל דבר. זה הבסיס למדע, וזה הבסיס להפוך לאדם תבוני (מזכירים לכם, בהזדמנות זו, לקרוא את הפוסט על קריאה ביקורתית) הידעת? 🤔 כל גילוי קטן יכול להוביל למשהו גדול! אולי מישהו מכם יהיה החוקר הבא שיגלה משהו מדהים? 🌟 אז בפעם הבאה שאתם רואים חדשות על גילוי מדעי, זכרו - זה לא רק מעניין, זה ממש יכול לשנות את העולם! 🌈🚀

הצרפתים אוהבים לאכול לחם טרי. 🥖 זה גרם להם לחוקק כמה חוקים יחודיים שמגבילים את האופים הצרפתים. החידה איזה חוק צרפתי שינה בן לילה באופן מהותי את אופי הלחם הצרפתי? מתי נחקק? ומדוע? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, התקבלה. היה מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. העיקר שהתשובה מנומקת היטב ועם לינקים למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). פתרו נכונה: דור גיטלמן, איתן לווין, סרגיי ליפלנדסקי, אורנית הדר, שונית אגמון, מתן פרוטר, רעות זגורי, יעקב פנסטר, עירד לייזר 🏆 יש פרס 😋: דור גיטלמן זכה בליטר מרק בצל עם קציפת כמהין, שיוענק לו (באיזור חיפה) על ידי השף הצרפתי-חיפאי רן ראש ממסעדת "הנמל 24", שמגייס כעת מימון המונים לנמל החדש והפיתרון הוא (הקליקו לגלות): מצה כזית: חוק משנת 1919 שהוחל ב 1920 חייב מאפיות שלא להעסיק פועלים לפני ארבע בבוקר, לרווחתם. לכן הכיכר המסורתית (בול) כבר לא הייתה מוכנה טרייה לארוחת בוקר, אבל בגט צר אפשר להספיק להכין בזמן. בריוש: הלחם חשוב מאד לצרפתים, ובהתאם התעסקותם בחקיקה הנוגעת אליו. מפורסמת אמרת הכנף מתקופת המונרכיה הצרפתית "אם אין לחם, שיאכלו עוגות" (במקור: אם אין לחם שיאכלו בריוש"), אשר יוחסה בטעות למארי אנטואנט, אך כיום מיוחסת למריה תרסה נסיכת ספרד או לויקטואר, נסיכת צרפת, בתו של לואי ה-15. (הקליקו למקור) לאחר המהפכה הצרפתית בשנת 1789 החלו שינויים בתחום. החל משנת 1790 ובמשך 225 שנה, אופים פריזאיים נאלצו לצאת לחופשה ביולי או באוגוסט, ואם הם סגרו שלא במועד, הם נקנסו. כמו בתי מרקחת בשבת וחג, כשהם יצאו לחופש הם היו צריכים להפנות לקוחות באמצעות שילוט על המאפיה הסגורה למאפיה סמוכה פתוחה. מקרון ביטל את החוק ב2015. (מקור). בנובמבר 1793, במהלך שלטון הטרור שאחרי המהפכה הצרפתית, נחקק חוק לחם השוויוני: במקום לאפות לחם אחד לעשירים מקמח לבן ולחם זול מסובין לעניים, כל האופים היו חייבים לאפות סוג אחיד של לחם בלבד. הרכב הלחם וגודלו נקבעו בחוק (3 חלקים חיטה וחלק אחד שיפון, בחוק המקורי. ההרכב עבר שינויים בהמשך) אך עד שנת 1795 כבר נאפה שוב לחם לבן ברחבי צרפת. (ראו כאן) לחם צרפתי מוארך כבר היה קיים בצרפת גם לפני 1919, אך המילה בגט לתיאורו הופיעה לראשונה רק בשנת 1917 (מקור). גם תנור מוזרק אדים כבר היה בצרפת: האופה הוינאי אוגוסט זאנג (שהביא לפריז את הקרואסון) הביא אותו לפריז בשנת 1839. התנור מוזרק האדים שומר על הקרום רך לאורך זמן, כך שנוצר יותר קרום עם פחות פירורים. בעקבות התנור התעודדה יצירת ככרות לחם ארוכות (המקור כאן). בעקבות חוק העבודה של שוליות המאפיות, שלא אפשר די זמן לככרות הלחם העגולות והכבדות להתקרר, נסקה פופולריות הבגטים, בפרט לארוחת בוקר (הקליקו למקור). בשנת 1993 נחקק חוק הלחם הצרפתי המסורתי, לפיו יש ארבעה רכיבים בבגט: מים, מלח, מתפיח, וקמח חיטה שלא יותר מ 2.8% שלו קמחים אחרים. כמו כן נקבעו מגבלות נוספות, למשל על סיום האפיה במקום בו החלה. כל זאת כדי להיאבק בבגטים הזולים יותר שנמכרים לעיתים אפויים למחצה ברשתות השיווק, ולהגן על המאפיות המסורתיות. החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה, הפרס באדיבות השף רן ראש.

בכל פעם שאתם פותחים בקבוק, אתם בעצם מחזיקים ביד חומר גלם ליצירה. אז לפקקי השעם של בקבוקי היין, כבר נתנו לכם רעיונות יצירה. עכשיו הגיע התור של בקבוקי הבירה ובקבוקי המשקה מהזכוכית - שלרוב באים עם פקק מתכת. אז קבלו רעיונות ליצירה (ולמיחזור). למה זה שווה את הזמן? 🌍 מתכת, בניגוד לחומרים רבים אחרים, לא מתפרקת בקלות בטבע. פקק מתכת שנזרק לים או ליבשה יכול להישאר שם עשרות שנים, ובמקביל להחליד ולפלוט חומרים לסביבה. כשממחזרים או מעניקים לפקק שימוש חדש, חוסכים גם באנרגיה שהייתה נדרשת לכרות ולעבד מתכת חדשה, וגם מונעים ממנו להצטרף לערימות הפסולת. הידעתם? 💡 פקקי מתכת עשויים בדרך כלל מפלדה עם ציפוי פח, ולכן הם למעשה חומר בר-מיחזור לחלוטין - אין שום צורך "לוותר" עליהם אחרי שהם מסיימים את תפקידם המקורי. רעיון 1: מגנטים בסגנון אימוג'ים 😄🕶️😱 זה הרעיון שכולנו מכירים מהרילז המצחיקים - ופשוט כיף להכין אותו בבית. מה צריך: פקקי מתכת נקיים ויבשים (עם השוליים כלפי מטה, כך שהפנים השטוחים יהיו פני העבודה) טוש פרמננט שחור, ואם יש - גם טושים צבעוניים מגנט קטן דביק (רצועת מגנט או כפתור מגנט) דבק חזק או דבק חם (רק בליווי מבוגר!) איך עושים את זה: מציירים על החלק השטוח של הפקק פרצוף אימוג'י - עיניים, פה, ואם רוצים גם משקפי שמש, לב, או הבעה מצחיקה. מדביקים מגנט קטן על הצד השני של הפקק. זהו - יש לכם עדת אימוג'ים למקרר! טיפ 1: להשתמש במדבקות עיניים זזות. טיפ 2: להדביק סטיקרים של אימוג'יז על הפקקים הצבועים ולצפות הכל בדבק פלסטי ש'ישטיח' וייצר פקק 'חלק' והנה סרטון (אחד מרבים) להדגמה: רגע למחשבה 🤔 כמה הבעות פנים שונות אתם מכירים? נסו לצייר לפחות עשר הבעות שונות - זו גם דרך מצוינת ללמוד להבחין בין רגשות. רעיון 2: פעמון רוח מצלצל 🎐 פקקי המתכת יוצרים צליל עדין ומיוחד כשהם מקישים אחד בשני, ברוח. מה צריך: כ-15-20 פקקי מתכת חוט, מחרוזת או סרט חזק בסיס לתלייה - יכול להיות מסננת ישנה, מכסה צנצנת גדול, או ענף עץ מסמר ופטיש (או מקדחה קטנה) לניקוב חור בכל פקק - בליווי מבוגר בלבד איך עושים את זה: מנקבים חור קטן במרכז כל פקק. משחילים כל פקק על חוט, לעיתים אחד מעל השני במרווחים. קושרים את החוטים לבסיס התלייה ותולים בחוץ - במרפסת, בגינה, או ליד חלון פתוח. רעיון 3: קסטנייטות מתקתקות 🥁 כלי הקשה פשוט שיוצר צליל "קליק-קלאק" משעשע. מה צריך: חתיכת קרטון קטנה ומתקפלת (או קליפ כביסה מעץ) 2 פקקי מתכת צבעים, טושים דבק חזק איך עושים את זה: מקפלים את הקרטון לשניים כמו ספר קטן. מדביקים פקק אחד בכל צד פנימי, כך שהם ייפגשו כשסוגרים את הקרטון. מקשטים את החוץ - אפשר לצייר תנין, לוויתן, או כל דמות שפוצרת פה. לוחצים וזה מקיש! רעיון 4: סביבון פקק מסתובב 🌀 צעצוע קלאסי שאפשר להכין תוך דקות ספורות. מה צריך: פקק מתכת אחד קיסם עץ (יש לחתוך את הקצה החד לביטחון) דבק חזק איך עושים את זה: מנקבים חור קטן בדיוק במרכז הפקק (חשוב שיהיה מדויק, אחרת הסביבון לא יסתובב ישר). מכניסים את הקיסם לתוך החור. מקבעים בדבק ומייבשים. מסובבים - וזהו, יש סביבון! הנה סרטון שמציג את זה ויזואלית: רעיון 5: תמונת פסיפס מפקקים 🎨 פרויקט גדול יותר, שמתאים אפילו לעבודה משפחתית משותפת על פני כמה ימים. מה צריך: כמות גדולה של פקקים בצבעים שונים (או פקקים שצבעתם בעצמכם) קרטון קשיח או לוח עץ כבסיס דבק חזק איך עושים את זה: משרטטים על הבסיס תמונה פשוטה - לב, שמש, פרח, או אפילו את האותיות שמרכיבות את השם שלכם, בשביל שלט לדלת החדר. מדביקים את הפקקים אחד ליד השני לפי המתאר, כמו בפסיפס. אפשר להשאיר את צבעי הפקקים המקוריים ליצירת אפקט מנומר, או לצבוע אותם מראש בגוונים אחידים. רעיון 6: תכשיטים מפקקים 💍 לגילאים הבוגרים יותר - צמידים, שרשראות ואפילו עגילים. מה צריך: פקקי מתכת חוט אלסטי, שרוך עור דק, או חוט שרשרת מנקב חורים או מסמר ופטיש חרוזים לגיוון (אופציונלי), פייטים איך עושים את זה: מנקבים חור בקצה כל פקק. משחילים על החוט לסירוגין עם חרוזים ו/או פייטים קושרים - ומקבלים תכשיט ייחודי שאין לאף אחד אחר. קבלו רעיונות כאן: רעיון 7: מחזיק מפתחות אישי 🔑 מתנה קטנה ומושקעת - מתאימה גם ליום המשפחה או כמתנה לסבתא וסבא. מה צריך: פקק מתכת שטוח (אפשר להשטיח פקק עם פטיש, בליווי מבוגר) תמונה קטנה או ציור קטן שנחתך לגודל הפקק מדבקת שרף שקופה (אופציונלי, לגימור מבריק) או דבק פלסטי רגיל טבעת מפתחות קטנה (מה שנקרא 'טבעת פיצול') איך עושים את זה: חותכים תמונה או ציור לגודל שמתאים לחלק הפנימי של הפקק. מדביקים בחלק הפנימי של הפקק ומייבשים. אפשר למלא את החלל עם דבק פלסטי לבן - שיתייבש כשקוף. מנקבים חור קטן בשוליים ומחברים טבעת מפתחות. רעיון 8: משחק דמקה מפקקים 🔴⚫ הופכים את ערכת המשחקים הישנה למשחק חדש - ומקבלים גם שיעור באסטרטגיה. מה צריך: 24 פקקי מתכת (12 מכל צבע, או צובעים 12 בצבע אחד ו-12 בצבע שני) לוח דמקה קיים, או לוח מאולתר על קרטון עם משבצות מצוירות איך עושים את זה: צובעים או מדביקים מדבקות על 12 פקקים בצבע אחד, ו-12 בצבע שני. מסדרים על הלוח לפי כללי המשחק הרגילים - כל שחקן מזיז את הפקקים שלו באלכסון, "אוכל" פקקים של היריב על ידי קפיצה מעליהם, ומי שמגיע לצד השני של הלוח הופך ל"מלך". באפריקה משחקים עם פקקי מתכת בנוהל. צילום עדי ברטשניידר כמה עצות בטיחות חשובות ⚠️ ניקוב חורים במתכת דורש מסמר, מקדחה או משהו חד - זה תמיד תפקיד של מבוגר. לפקקים עלולים להיות שוליים חדים. מומלץ לבדוק כל פקק ולהחליק שוליים בולטים לפני שנותנים לילדים קטנים לגעת בו. דבק חם יכול לגרום לכוויות - תמיד בפיקוח מבוגר. לפני שמשתמשים בפקקים, חשוב לשטוף אותם היטב עם סבון ולוודא שאין עליהם שאריות דביקות או חלודה. אז... כמה פקקים יש בבית שלכם עכשיו? התחילו לאסוף אותם בקופסה קטנה כדי לצבור מספיק חומר לכל הפרויקטים שלמעלה!

הפעם האפרוחים שלנו מתחברים לצד המגרגר והרך שלהם שאוהב לשחק ולהתפנק. כמו חתול. אמרנו 'כמו'? התכוונו ל'גם'. האפרוחים שלנו אימצו חתולתולים שובבים ויוצאים להרפתקה צבעונית! 🐣🐱🎨 בחוברת הצביעה, תמצאו את האפרוחים והחתולים במגוון מצבים משעשעים - משחקים, נחים ומתגלגלים ברחבי הבית והחצר. 🐾🏠🌳 תמצאו גם חתולים מפורסמי שבאו לבקר אותם. הצטרפו לחבורת האפרוחים והחתולים החמודים וצבעו להם את העולם בכל הצבעים! 🖌️😻 איזה כיף זה יהיה לראות את כל הרגעים המיוחדים שלהם הופכים לצבעוניים. 🌈🎨 אז למה אתם מחכים? הורידו והדפיסו את החוברת עכשיו, והתחילו ליהנות מהחוויה הצבעונית עם האפרוחים והחתולים! 😍🖍️ אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה