top of page

תוצאות חיפוש

נמצאו 1545 תוצאות בלי מונחי חיפוש

  • איך להכין מנייר את ספורט החורף לקראת האולימפיאדה ❄️

    האולימפיאדה החורפית מביאה איתה לא רק תחרויות שכיף לראות. מהכורסה. מכורבלים מול התנור. אלא גם השראה ליצירה וקיפולים! ובקיפולים הכי לא התכוונו ל קיפול כביסה (למרות שזה גם רעיון, אם יושבים מול המסך... 😂). קבלו כמה אפשרויות שונות - גם של אוריגמי וגם של גזירה והדבקה. כולם מתאימים בדיוק לאווירה הקרירה של ספורט החורף. הם ייראו מעולה על המדף , יהיו כיפים למשחק (בעיקר אלה שזזים) ושווים את זמן היצירה. גלישת סקי ⛷️ מגלשיים ומקלות ידיים - באוריגמי והנה גולש, שגם 'יגלוש' מהר קדימה. גם הוא מקופל. קבלו גולש שגם יכול לזוז עם המגלשיים או סוג-של תיאטרון נייר, כדי שתוכלו להכין הצגה או כרטיס נפתח (ככרטיס ברכה ליום המשפחה לסבא-סבתא או להורים שאוהבים חופשות סקי? 😉) ומה דעתכם על הגולשים האלה? 💡 רעיון: אם יש לכם ערכת knex, הנה איך תוכלו להכין ממנה גולש מחליקיים על קרח ⛸️ הכי פשוט: אוריגמי 'שטוח' ועם סיכות משרדיות 💡 רעיון: הוסיפו חוט אמיתי בתור "שרוכים" אחרי הקיפול, כדי לקבל מראה ריאליסטי ולשדרג את הלוק. והנה נעל החלקה מנייר סול הנה ספורטאית של החלקה אומנותית והנה הספורטאי של תחרות ה'ריצה' על הקרח, של הגלישה המהירה: גולש סנובורד 🏂 בעיקרון הוא די דומה לגולש על מגלשיים, רק עומד על לוח רחב אחד, ועל הצד. תוכלו להכין את הגולשים מהקלקרים (אלה שלמעלה) אבל רק על מיגלש אחד. או ש... תקפלו סנובורד מאוריגמי תכינו איש שלג שגולש על סנובורד (או מגלשיים) מזחלת 🛷 נוכל ליצור דגם של מזחלת, ואחר כך דמויות אוריגמי קטנות אחרות, כמו פינגווין או איש שלג, ולהושיב/להעמיד עליה. הנה אוריגמי פשוט מזחלת אוריגמי בסגנון של מזחלת סנטה קלאוס או בגזירה והדבקה והנה עם מסלול - כמו של תחרות הבובסלייד באולימפיאדה 💥 בונוס : רכבל לגולשים. מקופלת מנייר, ברור... לסיום, קבלו טיפ למה לעשות אחרי שקיפלתם: אם אתם רוצים שהדגמים ייראו כאילו הם בתוך סצנת חורף אמיתית, אפשר להכין 'אקווריום' עם עיגולי הקלקר או פתיתי נייר (מהמחורר או המגרסה) או גזירות נייר של פתיתי שלג. תהנו!

  • חידה לחובבי הסטוריה בנושא מיתולוגיות וסמלים

    שני סמלים מיתולוגיים דומים סימלו במשך אלפי שנים תחומי דעת נפרדים - תחום א' ותחום ב'. החל מתחילת המאה העשרים, בגלל התעקשות של אדם יחיד, סמל א' מסמל את תחום דעת ב', בעיקר בארצו של אותו אדם. החידה: מה הם הסמלים? מה תחומי הדעת? מדוע הם מסמלים אותם? מה עשה האדם שגרם לבלבול? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). גם הפעם סידרנו לכם פרס 🏆: עיסוי ספורט/רפואי/שוודי בשווי 300 ש"ח, שיינתן באזור הצפון (בין חיפה לראש הנקרה), על ידי " טיפול במגע " (עם מעיין, מעסה בכירה ומומלצת), טלפון 058-5551662. 👈 הקליקו לקרוא את ההמלצות החמות. הערה: פתרתם נכון וזכיתם בפרס אבל לא מתאים לכם הפרס מסיבה כלשהי? תרמו לילד אחר! לא יודעים למי לתרום? תגידו לנו ואנחנו נמצא אפשר לענות על החידה עד יום שני 9.2 החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

  • אולימפיאדת החורף: כשהשלג והקרח הופכים למשחקים! ❄️⛷️

    לפני המון שנים, כשהיוונים הקדמונים המציאו את האולימפיאדה , הם בטח לא חשבו שיום אחד אנשים יתחרו מי גולש מהר יותר על הקרח, או מי קופץ הכי טוב ממתקן קפיצת הסקי... אבל הנה, ב-1924 (שזה לפני 100 שנים!) נולדה אולימפיאדת החורף, ומאז העולם לא אותו דבר. איך הכל התחיל? 🎿 האולימפיאדה הראשונה של החורף נערכה ב-1924 בעיירה שאמוני-מונבלאן שבצרפת. בהתחלה קראו לה "שבוע הספורט הבינלאומי" (לא ממש אומר משהו, נכון?), אבל האירוע נחשב רשמית לאולימפיאדת החורף הראשונה רק מאוחר יותר, בהחלטת הוועד האולימפי הבינלאומי (שהוא אותו אחד של האולימפיאדה הרגילה ו האולימפיאדה הפאראלימפית ). באולימפיאדה הראשונה הזאת היו רק 16 מדינות ו-258 ספורטאים (מתוכם רק 11 נשים!), שהתחרו ב-6 ענפי ספורט בלבד. והיום? יש יותר מ-2,800 ספורטאים ממעל 90 מדינות! הידעתם? גם לאולימפיאדת החורף יש לפיד! הלפיד נוסע בשלגים, לעיתים במזחלת או אפילו ברכבל עד למדינה המארחת! 🔥 למה דווקא כל ארבע שנים? 📅 כי בדיוק כמו באולימפיאדה הרגילה (שנקראת גם "אולימפיאדת הקיץ"), גם אולימפיאדת החורף נערכת כל ארבע שנים. אבל יש כאן טוויסט מעניין: עד שנת 1992 שתי האולימפיאדות חלו באותה שנה! אבל אז החליטו לפצל ולערוך אותן בהפרש של שנתיים כדי שלא יהיה עומס (אבל באמת? בעיקר כדי שיהיו אולימפיאדות כל שנתיים - ככה יותר כיף לכולם!). ומאז 1994, אולימפיאדות הקיץ והחורף מתחלפות כל שנתיים. ענפי ספורט מוזרים ומפתיעים 🤔 זה הכי כיף. בטח לנו, שאנחנו פחות מכירים ספורט של שלג וקרח... בובסלייד וסקלטון - ירידה מטורפת שמעתם פעם על בובסלייד? זה כשצוות של שניים או ארבעה אנשים נכנס למזחלת מפלצתית ויורדים במורד מסלול סלאלום מפותל של קרח, במהירות עצומה. יש גם סקלטון - שזה בעצם אותו רעיון, אבל שם אתם שוכבים על הבטן עם הראש קדימה (ו-כן, זה מפחיד כמו שזה נשמע!). הסיפור הכי מפורסם? בשנת 1988 צוות הבובסלייד של ג'מייקה (😱 כן, המדינה הטרופית!) הגיע לאולימפיאדה והפך לסנסציה עולמית. אפילו עשו עליהם סרט! קרלינג - משחק הכדור על הקרח 🥌 אחד הענפים הכי מוזרים בעיני רבים הוא קרלינג (ואחד האהובים עלינו). זה נראה כאילו מישהו שילב בין כדורת וספונג'ה... השחקנים מחליקים סוג-של-אבן כבדה על הקרח, ושני חברי קבוצה מברישים במהירות את הקרח שלפני האבן כדי לשלוט במהירות ובכיוון שלה. למה זה כל כך מיוחד? כי זה אחד ענפי הספורט היחידים שבהם צעקות של השחקנים בפועל זה חלק מהמשחק - הם צריכים לתקשר כל הזמן מי מבריש איפה ובאיזו עוצמה! הידעתם למה הקרח כל כך חלק? כי כשהוא נלחץ, נוצרת עליו שכבה דקיקה של מים - שמעיד קופאת. וזה הופך אותו למשטח מושלם להחלקה! ⛸️ קפיצת סקי - ניסיון לעוף 🦅 בקפיצת סקי (עוד ספורט אהוב עלינו. לא לעשות! לראות 🤭), הספורטאים עולים על מתקן קפיצת הסקי הענק, שנמצא בראש 'הר' ושהוא כמו מין מגלשה תלולה אל ה...אוויר. הגולשים בו מגיעים למהירות של 90 קמ"ש, ו... קופצים! כמה רחוק? השיא העולמי הנוכחי הוא 253.5 מטר של סטפן קראפט מאוסטריה - זה כמו לרחף מעל שניים וחצי מגרשי כדורגל צמודים... אגב, בשנות ה-80 וה-90, הפינים היו מלכי הענף. אחד מהם, מטי נוקאנן, היה כל כך טוב שקראו לו "הארנב המעופף" - ונראה שהוא באמת ידע לעוף... בחרנו דווקא להראות לכם את הנה שיא הקפיצה הארוכה ביותר, לא מהאולימפיאדה... סקי אקרובטי - כשהופעת אקרובטיקה פוגשת שלג ⛷️ בענף הזה, הספורטאים עושים סלטות, סיבובים וקפיצות מטורפות באוויר תוך כדי גלישה על מגלשיים. יש שלושה סוגים עיקריים: מוגולים (לא לבלבל עם מוגלגים...): גלישה על פקקים (גבעות קטנות) בשלג במהירות מטורפת אֶריאל : קפיצות אקרובטיות עם סלטות ופליק-פלאקים מרמפה (לראותם בלבד...) סקי קרוס: מרוץ מטורף של ארבעה מתחרים יחד על מסלול מלא קפיצות ומכשולים סנובורד - הגלשן של השלג 🏂 אחד הענפים הצעירים יותר באולימפיאדה הוא הסנובורד, שהצטרף רשמית רק ב-1998. בהתחלה, מתחרי הסקי הקלאסי הסתכלו על הסנובורדרים בעין עקומה ("איזה ילדים משוגעים..."), אבל היום זה אחד הענפים הפופולריים ביותר! (כן, כמו שה סקייטבורד נכנס לאולמפיידה הרגילה). יש פה ענפי תחרות שונים המדהימים כמו: האף-פייפ (Halfpipe) או "חצי צינור": קפיצות אקרובטיות באוויר עם טריקים מטורפים סלופסטייל : גלישה על מסלול מלא מכשולים ורמפות - כן, כמו במגרש הסקייטפארק שלידכם, רק שזה לא על בטון מוחלק אלא בשלג... ביג אייר : קפיצה ענקית אחת שבה הסנובורדר עושה את הטריק הכי מטורף שהוא יכול מדליות, שיאים וסיפורים מצחיקים 😂 באולימפיאדת 1932, כלב האסקי של אחד המתחרים ברח במהלך התחרות וקפץ על אחד היריבים במורד המדרון. בסופו של דבר, המתחרים הספיקו לצחוק על זה ביחד אחרי המרוץ - והכלב קיבל "מדליה כבוד" לא רשמית! קרלינג הפך לתופעה טלוויזיונית כי אנשים התאהבו ב"ספורט שאפשר לצפות בו בזמן שעושים משהו אחר". הקצב האיטי והמרגיע, יחד עם הצעקות של השחקנים, הפכו אותו לאחד הענפים הכי נצפים! לכו תבינו... הנשר האגדי 🦅 אדי "איזי" אדוארדס, היה קופץ סקי בריטי שהשתתף באולימפיאדת 1988. הוא הגיע למקום האחרון, אבל הפך לכוכב עולמי בגלל הנחישות והאומץ שלו (ובגלל שהוא נראה די מצחיק עם המשקפיים העבים שלו). עשו עליו אפילו סרט! הספורטאי המעוטר ביותר הוא מארי ביורנדאלן, ספורטאי ביאתלון נורווגי (ביאתלון הוא ענף שמשלב סקי למרחקים ארוכים עם ירי למטרה), זכה ב-13 מדליות אולימפיות (8 זהב) במהלך הקריירה שלו. הוא נחשב לאחד הספורטאים המעוטרים ביותר בכל הזמנים באולימפיאדות החורף ומהצד השני, מאריט ביורגן, גם היא מנורווגיה, זכתה אפילו ביותר מדליות: 15 סה״כ, ו-8 מזהב, בסקי קרוס קאנטרי. מלכת אולימפיאדות החורף היא נורווגיה, עם למעלה מ-400 מדליות בסך הכל! טוב, ברור שלא ג'מייקה 😉 הספורטאי הכי וותיק היה אוסקר סוואן, משבדיה, שהתחרה בגיל 72 (!) במשחקים ב-1924. הידעתם? מדריכי ראייה של ספורטאים עיוורים מקבלים גם הם מדליות - זה חלק מהרוח האולימפית של שיתוף פעולה וקבוצתיות! 👥 ישראל ואולימפיאדת החורף - סיפור לא רגיל 🇮🇱 ועכשיו לחלק שלנו. רגע, ישראל באולימפיאדת החורף? איך זה בכלל עובד כשאין לנו בכלל ספורט של חורף, כי, נו, אין כאן אגמים ונהרות שקופאים או שלג בכל חצר. אז... הפתעה: למרות שאנחנו מדינה חמה עם חורף "עדין" (טוב, פרט להר החרמון הקטן שלנו), מאז 1994 גם אנחנו משתתפים באולימפיאדות החורף! הייצוג הראשון היה בהחלקה אמנותית על הקרח על ידי מיכאל וסופיה שפרקוב בשנת 1994 בלילהאמר, נורווגיה. הספורטאים הישראלים מתאמנים בעיקר בחו"ל - באירופה, בקנדה ובארה"ב. רבים מהם עולים חדשים שהביאו איתם את האהבה לספורט החורף ממדינות המוצא שלהם. ויש גם הישגים ישראליים ☃️. אמנם עדיין לא זכינו במדליה באולימפיאדת החורף, אבל יש לנו ייצוג יפה בעיקר בהחלקה האמנותית - הענף שבו לישראל יש את ההיסטוריה הארוכה והמוכרת ביותר באולימפיאדת החורף. גם בלי מדליות אפשר להצליח. וגם כשהתנאים לא אידיאליים. הספורטאים הישראלים מוכיחים שעם נחישות, אימון ואהבה לספורט, אפשר להגיע לכל מקום - גם אם זה על הקרח, למרות שאנחנו יותר רגילים לגלישה בים התיכון... משחקי חורף וקסם ⛸️ אולימפיאדת החורף היא לא רק על ספורט - היא על הקסם של השלג, על היופי של ההרים, ועל האומץ של אנשים שדוחפים את עצמם לגבולות על קרחונים, מדרונות ומתקני קפיצת סקי. אז מומלץ לצפות באולימפיאדת החורף שמתחילה עכשיו, וזיכרו - מאחורי כל קפיצה, כל גלישה וכל מדליה, יש סיפור של נחישות, אימונים אינסופיים ואהבה אמיתית לשלג ולקרח. וגם אם אנחנו לא חיים באיזור מושלג, אנחנו יכולים להתרגש ולעודד - כי זה הקסם של האולימפיאדה: היא מאחדת את כל העולם, חם או קר! 🌍❄️ (הי, לצפות מהבית זה ממש לא קר...)

  • לומדים אזרחות: הפרדת רשויות - מה זה ולמה זה קריטי? ⚖

    בפרק הקודם : למדנו על הסכנות שמאיימות על הדמוקרטיה - מתקשורת מבוקרת ופגיעה במתנגדים ועד פופוליזם קיצוני ואדישות. ראינו איך דמוקרטיות יכולות למות לאט מבפנים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליהן. אבל איך הדמוקרטיה מגנה על עצמה מלכתחילה? מה עוצר שליט אחד מלהשתלט על הכל? התשובה: הפרדת רשויות. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה בעצם אחד הרעיונות הגאוניים ביותר שהמציאה האנושות. 👑 איך זה היה לפני ההפרדה? במשך אלפי שנים, שליט אחד החליט על הכל: הוא קבע את החוקים: "מעכשיו אסור לאכול גלידה בימי רביעי!" הוא אכף את החוקים: שלח שוטרים לתפוס אוכלי גלידה הוא שפט את המפרים: "אתה אכלת גלידה? 10 שנות מאסר!" רואים את הבעיה? אין איזון. אם המלך היה צודק - ניחא, זה בסדר. אבל אם הוא היה עריץ שרירותי - אסון. הרי אם אותו אדם גם מגדיר מה החוק, גם דואג לאכוף אותו וגם שופט את מי שאולי עבר עליו וגם מחליט מה יהיה העונש שלו - אז כלפי מי הוא באמת אחראי? לאף אחד! 💡 הרעיון הגדול: חלוקת הכוח לפני כ-300 שנה, פילוסוף צרפתי בשם מונטסקייה המציא רעיון מהפכני: אם רוצים למנוע משלטון להפוך לרודני, צריך לפצל את הכוח לשלוש זרועות נפרדות שמפקחות זו על זו. הרעיון הוא כמו ב משחק "אבן נייר ומספריים" - אף אחד לא יכול לנצח כל הזמן. כל זרוע מאזנת את השנייה. מונטסקייה התבסס על הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק שכבר כתב על זה בסוף המאה ה-17, אבל מונטסקייה הוא זה שפיתח את התיאוריה המלאה בספרו "רוח החוקים" מ-1748. 🏛 שלוש הזרועות: מי עושה מה? 📜 הרשות המחוקקת - כותבת את החוקים מי זה?  הפרלמנט, הכנסת, הקונגרס - גוף שנבחר על ידי העם. מה היא עושה? מחליטה איזה חוקים יהיו במדינה מאשרת את תקציב המדינה (כמה כסף 'הולך' לבריאות, כמה לחינוך, ביטחון וכו') מפקחת על הממשלה ושואלת אותה שאלות למה היא קיימת?  כי החוקים צריכים לייצג את העם, לא את רצונו של אדם אחד או של הממשלה שעכשיו בשלטון. דוגמה מהחיים:  נניח שאצלנו הכנסת מחליטה שגיל נהיגה יעלה ל-20. ההגדרה הזאת היא חוק. אבל האכיפה היא לא על הכנסת. זה תפקיד הרשות המבצעת 👇. 👔 הרשות המבצעת - מפעילה את המדינה מי זה?  הממשלה - ראש הממשלה, השרים, המשטרה, צבא, מורים, רופאים בבתי חולים ממשלתיים, פקידי עיריות - כל מי ש'מריץ' את המדינה ביום-יום. מה היא עושה? מבצעת את החוקים שהמחוקקת החליטה עליהם מנהלת את המדינה - משלמת משכורות, בונה כבישים, מפעילה בתי חולים, מטפלת באסונות טבע ועוד מציעה חוקים חדשים לכנסת מנהלת את יחסי החוץ של המדינה מול שאר העולם למה היא קיימת?  כי מישהו צריך באמת להפעיל את כל מה שהחליטו עליו. דוגמה מהחיים:  הכנסת החליטה שצריך ללמד אנגלית בכיתה ג'? משרד החינוך (שהוא חלק מהרשות המבצעת) כותב את תכנית הלימודים, מאמן מורים, מחלק ספרים. ⚖ הרשות השופטת - שומרת על החוק מי זה?  בתי המשפט והשופטים - מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון. מה היא עושה? שופטת מי שעבר על החוק מכריעה בסכסוכים בין אנשים בודקת אם חוקים שהכנסת העבירה תקינים ולא פוגעים בזכויות יסוד מפקחת על הממשלה - ויכולה להורות לה להפסיק לעשות דברים לא חוקיים למה היא קיימת?  כי צריך מישהו עצמאי שישמור על כללי המשחק ולא ייתן לשחקנים לרמות. דוגמה מהחיים:  אם הממשלה מחליטה להרוס בית בלי צו הריסה חוקי, בית המשפט יכול לעצור אותה ולומר לה: "זה לא חוקי, אסור לכם לעשות את זה." 🔄 איך הן מאזנות זו את זו? הנה החלק המגניב: 🪨 הכנסת על הממשלה (אבן על מספריים): יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון יכולה לדחות חוקים שהממשלה מציעה שואלת שאלות ומפקחת על פעולות הממשלה ומהצד השני - הממשלה על הכנסת : יכולה להציע חוקים (אבל לא לכפות) ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת ולהכריז על בחירות חדשות (תלוי במדינה ובחוקי הבחירות שלה) קובעת את סדר היום הפוליטי 📃 בית המשפט על הכנסת (נייר על אבן): יכול לבטל חוקים שפוגעים בזכויות יסוד של האזרחים יכול לפרש חוקים בצורה שלא בהכרח התכוונו אליה (מה שאומר שכשמנסחים חוקים צריך לדעת לנסח אותם המדוייק 😉) ומהצד השני - הכנסת על בית המשפט: יכולה לשנות חוקים שבית המשפט פירש בצורה מסוימת בוחרת את השופטים (ביחד עם אחרים, תלוי במדינה) ✂️ הממשלה על בית המשפט (מספריים על נייר): משרד המשפטים אחראי על התקציב של מערכת המשפט ממנה חלק מהשופטים (ביחד עם אחרים, כדי להימנע מהשפעה פוליטית ש'מנטרלת' את עיקרון ההפרדה) ומהצד השני - בית המשפט על הממשלה: יכול לעצור החלטות ממשלתיות לא חוקיות שופט שרים ופקידים שעברו על החוק (כי אף אחד לא מעל החוק) מחייב את הממשלה לפעול לפי החוק ‼️ זה כמו משחק שלא נגמר - כל זרוע יכולה למנוע מהשנייה להשתולל, אבל אף אחת לא יכולה לשתק אותה לגמרי (כי להבדיל מ'אבן-נייר-ומספריים', אין מנצח. לכל רשות יש את החלקים שהם בסמכותה - ואת הפיקוח עליה מרשות אחרת). 🚨 אז מה קורה כשרשות אחת חזקה מדי? אם הכנסת חזקה מדי: היא יכולה להעביר חוקים שפוגעים בזכויות מיעוטים. "הרוב" יכול לדכא את המיעוט. דוגמה היסטורית:  בגרמניה הנאצית, הפרלמנט העביר את "חוק ההסמכה" שנתן להיטלר סמכות מוחלטת. זו בדיוק הסיבה שהיום בגרמניה יש "סעיף נצח" בחוקה שאי אפשר לשנות. אם הממשלה חזקה מדי: היא יכולה להפוך לדיקטטורה. ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה, בלי פיקוח. דוגמה עכשווית:  ברוסיה, פוטין הצליח להחליש את הפרלמנט ובתי המשפט עד כדי כך שהוא בעצם שולט על הכל. יש שם "בחירות" אבל כולם יודעים מי "ינצח" . אם בית המשפט חזק מדי: שופטים לא נבחרים ויכולים להחליט על מדיניות חשובה במקום נבחרי הציבור. וכשהם גם שולטים על מינוי השופטים הבאים - נוצרת בעיה. דוגמה מהודו : ב-2015, הממשלה ניסתה לתת לרשות המבצעת יותר השפעה על מינוי השופטים (שם זה בבלעדיות של בית המשפט העליון), אבל בית המשפט פסל את החוק החדש והחליט שרק הוא יכול לבחור מי יהיו השופטים הבאים. התוצאה? מלחמת התשה בין הרשות השופטת למבצעת, כשהממשלה מעכבת אישור מינויים שבית המשפט ממליץ עליהם, נוצר מחסור חמור בשופטים, העומס על בתי המשפט גדל מאד, המערכת המשפטית לא מתפקדת כמו שצריך והאזרחים - סובלים. 🌍 איך עושים את זה בעולם? למדינות שונות יש גרסאות שונות של הפרדת רשויות: ארצות הברית 🇺🇸 - ההפרדה הכי חזקה המחוקקת:  הקונגרס - מורכב משני בתים: הסנאט (100 סנטורים) ובית הנציגים (435 נציגים) המבצעת:  הנשיא - נבחר ישירות על ידי העם (דרך מערכת בוחרים מיוחדת) השופטת:  בית המשפט העליון - 9 שופטים שממונים לכל החיים מה מיוחד? הנשיא לא יכול להיבחר מחדש אחרי שני כהונות (8 שנים מקסימום) הנשיא והקונגרס יכולים להיות ממפלגות שונות - ואז יש "נעילה" שמקשה על העברת חוקים יש איזונים ובלמים מפורטים מאוד - למשל, הנשיא יכול להטיל וטו על חוקים, אבל הקונגרס יכול לעקוף את הוטו ברוב של שני שליש. 📊 הידעת?  בארה"ב, הנשיא יכול למנות שופטים לבית המשפט העליון - אבל הסנאט צריך לאשר את המינוי. זה יוצר מצב שבו מינויים של שופטים הפכו לקרבות פוליטיים ענקיים. בריטניה 🇬🇧 - הפרדה גמישה המחוקקת:  הפרלמנט - בית הנבחרים + בית הלורדים המבצעת:  ראש הממשלה והממשלה השופטת:  בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון מה מיוחד? אין להם חוקה כתובה אחת! החוק הבריטי מבוסס על מאות שנים של תקדימים ראש הממשלה הוא חבר בפרלמנט - יש חפיפה בין המחוקקת למבצעת המלך (או המלכה) זה ל'תצוגה' בלבד - אין לו כוח אמיתי עד 2009 חלק מהשופטים ישבו גם בבית הלורדים - והיה ערבוב בין הרשויות צרפת 🇫🇷 - מודל חצי-נשיאותי המחוקקת:  האספה הלאומית והסנאט המבצעת:  הנשיא וראש הממשלה - שניהם ביחד! השופטת:  בתי משפט עצמאיים מה מיוחד? יש גם נשיא (שנבחר ישירות) וגם ראש ממשלה (שממונה על ידי הנשיא) הנשיא למעשה חזק יותר מראש הממשלה יכול להיות מצב שהנשיא ממפלגה אחת וראש הממשלה ממפלגה אחרת - זה נקרא "דו-קיום" גרמניה 🇩🇪 - ההפרדה המוגנת המחוקקת:  הבונדסטאג - הפרלמנט הפדרלי המבצעת:  הקנצלר (ראש הממשלה) והממשלה השופטת:  בית משפט חוקתי פדרלי מה מיוחד? אחרי שלטון הנאצים (שעלה באופן דמוקרטי והשתמש בחוקי הדמוקרטיה כדי לשנות את המשטר), הגרמנים החליטו להגן באופן קיצוני על הדמוקרטיה יש "דמוקרטיה מוגנת" - ומפלגות שמנסות לבטל את הדמוקרטיה ייאסרו בית המשפט החוקתי חזק מאוד ויכול לבטל חוקים בקלות יחסית אי אפשר לשנות את העיקרון של כבוד האדם - זה "סעיף נצח" והמצב בישראל 🇮🇱 ? בישראל יש לנו בעיה מיוחדת: כי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן כמעט אותו הדבר! למה?   כי אין לנו חוקה מלאה, ואין בחירה ישירה של ראש הממשלה (היתה תקופה קצרה כזו, אבל זה בוטל). כלומר, במקום 3 רשויות עצמאיות, יש לנו בפועל רק שתיים. איך זה עובד בישראל? הציבור בוחר מפלגות לכנסת (רשות מחוקקת) המפלגות שזכו מרכיבות "קואליציה". מנהיג המפלגה הכי גדולה בקואליציה הופך לראש הממשלה (רשות מבצעת) ובגלל ש הקואליציה היא (תמיד!) הרוב בכנסת, אז היא גם מחוקקת וגם מבצעת! התוצאה:  רוב חברי הכנסת משתייכים לקואליציה ותומכים בממשלה. ולכן - הפיקוח של הכנסת על הממשלה חלש, כי זה כמו לבקש מהחתול לשמור על השמנת... 🐈‍⬛🥣 איך זה היה בהתחלה? בתקופת בן-גוריון, הקמת קואליציה לא הייתה כל כך מסובכת. היו פחות מפלגות, והמפלגות הגדולות היו חזקות מאוד. זה נתן יציבות, אבל גם ריכוזיות גדולה. עם השנים, התפצלו המפלגות, נוצרו המון מפלגות קטנות, וכל קואליציה הפכה למשא ומתן מורכב עם הרבה שותפים. זה החליש עוד יותר את האיזונים - כי כל מפלגה קטנה יכלה לסחוט תנאים מופלגים (והטבות למיעוטים על חשבון רבים) בתמורה לתמיכה בקואליציה. הניסוי הקצר: בחירה ישירה לראש הממשלה בין 1996-2001 ישראל ניסתה מערכת שונה: הציבור בחר גם את הכנסת וגם את ראש הממשלה ישירות. הרעיון היה לחזק את ההפרדה. מה קרה בפועל?  זה יצר בעיות אחרות: אנשים הצביעו למפלגה קטנה "כי בכל מקרה הם בוחרים את ראש הממשלה בנפרד" המערכת הפכה מסובכת מדי היו מצבים שבהם ראש הממשלה לא היה בטוח שיש לו רוב בכנסת, וכמובן שהמפלגות העדיפו לחזור למצב שבו הן שולטות גם על הממשלה וגם על הכנסת (כלומר, שליטה על שתי הרשויות במקום הפרדה ביניהן) ולכן, בסוף, חזרנו למערכת הישנה, מה שמחליש את ההפרדה בין הרשויות, אבל נותן יציבות פוליטית לשלטון. והפתרונות? יש כמה הצעות: חוקה מלאה:  חוקה שתגדיר בדיוק מה הכוחות של כל רשות ותגן על זכויות יסוד. כרגע יש לנו רק "חוקי יסוד" - אבל הם לא מוגנים מספיק. רפורמה במערכת הבחירות:  למשל, אזורי בחירה כמו בארה"ב, או מערכת נשיאותית. שיטה אחרת מציעה מערכת הצבעה מדורגת - כשהבוחר יכול לבחור מספר מפלגות, כך שהמפלגות שזוכות משקפות טוב יותר את מה שרוב העם באמת רוצה. הבטחת העצמאות של בית המשפט:  מניעה של מינויים פוליטיים או על סמך דעות קדומות. הסדרת סמכויות הכנסת:  הגבלות על מה קואליציה יכולה לעשות, דרישות לרוב מיוחד לשינויים חוקתיים, הגנה על זכויות מיעוט, ביטול החוק הנורווגי (מה זה "החוק הנורווגי"? חוק שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת מה שגורם לכניסת אנשים שלא נבחרו ע״י הציבור - כי לא קיבלו מספיק קולות. זה יוצר מצב שבו בפרלמנט לא יושבים נבחרי העם באמת, וגם יש ניצול מוגזם של כספי הקופה הציבורית - כי מעגל האנשים שלוקחים ממנה כסף מתרחב משמעותית). זה לא פשוט - וזה בדיוק הויכוח הפוליטי בישראל כרגע. 🎯 מדדים לאיזון טוב איך יודעים אם ההפרדה עובדת טוב? ✅ אף רשות לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה  - יש תמיד מישהו שיכול לעצור אותה ✅ יש דיאלוג בין הרשויות  - לא מלחמה, אבל גם לא הסכמה מוחלטת ✅ שינויים מתרחשים אבל לא מהר מדי  - אי אפשר לשנות את הכללים הבסיסיים בן לילה ✅ זכויות היסוד מוגנות  - גם אם הרוב רוצה לפגוע במיעוט. ולהיפך! ✅ השופטים עצמאיים  - הם לא מפחדים מהשלטון ✅ החוקים חלים על כולם  - כולל על השליטים עצמם 🎓 אז מה למדנו? הפרדת רשויות היא לא ערובה שהדמוקרטיה תשרוד - אבל בלי הפרדת רשויות, הדמוקרטיה כמעט בטוח תכשל. זה כמו חגורת בטיחות ברכב. היא לא מבטיחה שלא תהיה תאונה, אבל היא מגדילה מאוד את הסיכוי לשרוד אחת כזאת. המערכת לא מושלמת, וכל מדינה מנסה למצוא את האיזון הנכון. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. מה שחשוב הוא שהאיזון יהיה שם - ושנמשיך לשמור עליו. 💭 שאלות למחשבה אם הייתם צריכים לבחור מערכת חדשה לישראל, מה הייתם מציעים? בחירה ישירה לראש הממשלה? נשיא חזק? משהו אחר? האם לדעתכם בית המשפט העליון בישראל חזק מדי, חלש מדי, או בדיוק מאוזן? מה יותר מסוכן: שלטון שיכול לעשות מה שהוא רוצה בלי מעצורים, או שלטון חלש מדי שלא יכול לעשות כלום? למה לדעתכם כל כך קשה לעשות שינויים במערכת השלטון בישראל? האם השיטה האמריקאית (הפרדה חזקה) עדיפה על השיטה הבריטית (הפרדה גמישה)? מה היתרונות והחסרונות? בפרק הבא: האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? על זכויות מיעוטים, קבוצות מוחלשות, ומה קורה כשהרוב רוצה לפגוע במיעוט.

  • חידה לחובבי הסטוריה בנושא צמחי מאכל בארץ ישראל

    צמח א' נזכר במקרא כאחד הצמחים שהיו אוכלים בני ישראל במצרים. במאה ה-19 היווה צמח זה מוטיב סטראוטיפי לגזענות בארצות הברית. המשורר שמואל בס כתב שיר ילדים אודות הצמח. הוא נזכר גם בשיר ששרה במקור חוה אלברשטיין, כתבה נורית זרחי והלחין שלמה גרוניך. הצמח לא נזכר בשיר ששר שלמה ארצי, ואשר חיברה תרצה אתר, אף כי יש מי שטעו לחשוב שכן. צמח ב' נזכר בתלמוד בבלי. ערבים בארץ ישראל היו מכינים ממנו משקה, בעיקר בתום צום הרמדאן. יהודים יוצאי מרוקו היו נוהגים לתבל בו ערק. ברחבי העולם מכינים ממנו סוכריות. אחד השמות של הסוכריות מגיע מיוונית, ומשמעו "שורש מתוק". השם הלטיני, המבוסס על היוונית, נפוץ באירופה בימי הביניים. והחידה היא 2 תשובות - מה הם הצמחים, צמח א' וצמח ב'? 💥 בונוס : באיזה שיר ספציפי של שלמה ארצי הצמח לא נזכר, אף כי יש מי שחשבו שכן? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). ואם אתם רוצים טיפ איך לעבוד נכון עם הבינה המלאכותית כדי לפתור את החידות האלה, רועי צזנה האלוף שיתף אותנו החידה הקודמת, לכו לקרוא. גם הפעם - יש פרס, ירוק במיוחד!! 🏆 מתנה ירוקה: חבילת תכנון וייעוץ להקמת "גינת מאכל ונוי" (בשווי 500 ש"ח !) - באיזור חיפה . מה הזוכים מקבלים: חולמים לצאת לגינה ולקטוף נענע לתה, לימון לסלט או עגבניית שרי ישר מהשיח? יונתן נווה , מומחה לגינון אקולוגי ובר-קיימא, מעניק לזוכה המאושר/ת פגישת ייעוץ ותכנון מקצועית בביתכם. מה כוללת הפגישה? 🌱 אבחון תנאי השטח בגינה (שמש/צל/סוג אדמה). 🌱 בניית "רשימת צמחים מנצחת" שמתאימה לגידול בחיפה והסביבה וחוסכת במים. 🌱 טיפים לגידול ירקות ופירות ללא ריסוסים ורעלים (בטוח לילדים!). 🌱 התאמת חזון עיצובי לגינה פורחת, שקטה ומניבה. ✍️ קצת על התורם: יונתן נווה הוא גנן מזן אחר - עובד בשיטה ה"שקטה" (ציוד חשמלי בלבד ללא רעש מנועים), משתמש בחומרים אורגניים בלבד ומאמין שגינה צריכה להיות המקום הכי בריא בבית. פתרתם נכון וזכיתם בפרס אבל לא מתאים לכם הפרס מסיבה כלשהי? תרמו אותו לילד אחר! לא יודעים למי לתרום? תגידו לנו ואנחנו נמצא 🏆 הפרס הולך לאמיר נווה, החיפאי הראשון מבין הפותרים את החידה במלואה ויקבל חבילת תכנון וייעוץ להקמת "גינת מאכל ונוי" מיונתן נווה 🏡 עוד פתרו: משה וולף, דורון מלכא, אמיר נווה, אווה שגיא, מתן פרוטר, ו-איתן לוין שענו פיתרון מלא ומושלם. פתרו חלקי: דור גיטלמן ואסתר ניצב. והנה התשובה: בביס: אבטיח ושוש קירח וארוחה שלמה: ספר במדבר כתוב : ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים”. שני שירים ידועים נכתבו על אבטיח. את שירו של שמואל בס, אבטיח אבטיח, שרו בגני ילדים בארבעה לחנים שונים. ניתן לשמוע ביצועים הסטוריים לשיר זה באתר זמרשת. נורית זרחי כתבה שיר נוסף, על אישה שגרה בתוך אבטיח גדול נורא , והיה לה פחות מקום כשעברה דירה לתוך גזר. שלמה גרוניך הלחין,  ואת השיר הקליטה במקור חוה אלברשטיין, אך ביצעו אותו זמרות נוספות, כמו נורית גלרון, חני נחמיאס, מירי מסיקה ורמה מסינגר. בשירו של שלמה ארצי "פתאום עכשיו פתאום היום" , לא נזכר אבטיח. פזמון השיר נפתח במילה "אהבתיה", ואף כונה בתחילה כך.  בעקבות טעות של אלעד גנות בהבנת מילות השיר, נפתח בשנת 2001 האתר אבטיח (לא זמין יותר, יש דף מחווה בפייסבוק ) בו רוכזו שיבושי שמיעה והבנה של מילות שירים. הנה הכתבה על האתר בYNET  אייל שמיר מונה אף הוא שיבושים כאלה , וגורס כי הם מהווים תעודת עניות להשכלה הרווחת בקרב המאזינים לשירים בעברית בימינו. אבל התופעה של שיבוש מילות שירים אינה דווקא ישראלית. באנגלית קרויים שיבושי שמיעת מילות שירים mondegreen. הסופרת האמריקאית סילביה רייט טבעה מונח זה בשנת 1954, כששמעה בפואמה במקום את המילים  "laid him on the green" את המילים  "Lady Mondegreen". בשנים 2000--2008 המונח הופיע כבר במילוני אנגלית עיקריים. התופעה קיימת בשפות רבות נוספות, בשמות שונים.  הצמח השני הוא שוש קירח , אשר ניתן לכרסם ענפים שלו, או להכין משורשיו ממתקי ליקוריץ (רגליס). מקור השם ביונית: גליקיס ביוונית משמעו מתוק, וריזה הוא שורש ביוונית. המילה במבליק בעגה הירושלמית מגיעה כנראה מטורקית .  פמבה בטורקית משמעו ורוד, ליק משמעו מכיל, שיש בו. במבליק (שוש אדום) דווקא אינו עשוי כלל מליקוריץ. האזכור התלמודי הוא בהקשר של סכך לסוכה.  מוסכם בתלמוד הבבלי כי ניתן לסכך סוכה בשושי :"אמר רב יהודה: הני שושי ושווצרי מסככין בהו. אביי אמר: בשושי מסככין, בשווצרי לא מסככין, מאי טעמא? כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק" (סוכה, יב ע"ב). הדעות חלוקות לגבי זיהוי השושי. לפי פירוש אחד, המופיע רק בפירושי רש"י המודפסים, ולכן מיוחס באופן לא ודאי לרש"י, שושי הוא שרך, שמשמעו בלשון חז"ל אילן סרק.  לפי פירוש אחר, של ר' קאהוט, שושי הוא שוש (בסורית) או סוס (בערבית), הרי הוא הליקוריץ - השוש הקירח של ימינו. החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

  • ט"ו בשבט: ריכוז כל הפוסטים

    חג לצמח, חג ליער, חג לכל אילן: טו בשבט הגיע! וזה הזמן המושלם לחגוג את הפריחה והאביב שמתקרב ובכלל, את הטבע הנפלא שסובב אותנו. ריכזנו עבורכם במקום אחד את כל התכנים שיעזרו לכם להפוך את החג למהנה, מעשיר ומלא בחוויות - החל מסיפורים אהובים דרך יצירות והפעלות ועד למתכונים טעימים במיוחד. אז בואו נצא יחד למסע בין העצים, הפרחים והטבע, ונחגוג את ט"ו בשבט בדרך הכי יצירתית ומהנה שיש! פריטי טריוויה מי, מה, כמה ולמה, או בקיצור: כל מה שלא ידעתם שאתם לא יודעים - ועכשיו תוכלו להשכיל ולנצח בכל תחרות ידע את האחרים: על השקדיה , המלכה של טו בשבט על הפרחים האדומים (כלנית, נורית ופרג) על רקפות על נרקיסים על חמציצים על סביונים על יערות שעת סיפור קבלו רשימה נהדרת של סיפורים שמתאימים לט"ו בשבט! חנן הגנן מקבץ סיפורי ט"ו בשבט : הענק וגנו, העץ הנדיב, מעשה בשקיק או חמישה בשקית, שוש מצאה פשוש מתחת לברוש, זרעים של מסטיק, האורן הבודד מעשה בגזר (כן, ההוא על סבא אליעזר) חברות פורחת נרקיס מלך הביצה הגן על הקרחת הנבט הקטן האריה שאהב תות הזחל הרעב שבלול בצנצנת חוברות צביעה האפרוחים חוגגים טו בשבט בחוץ האפרוחים חוגגים עם פרחי החורף הצבעוניים אפרוחים שומרים על הסביבה אפרוחים מכירים את החרקים בטבע אפרוחים מחכים ל חוברת צביעת האביב יצירה איך לצייר פרחים: נרקיס , (או בכלל - את ה שקדיה ) איך לצייר חרקים: שפירית , פרפרים , חיפושית , איך לצייר ציפורים: סנונית , דוכיפת , איך לצייר אוכל... תות שדה איך לקפל באוריגמי: פרחים , ציפורים איך לייבש פרחים כמו פעם ולהשתמש בהם ביצירות הכנת משחק קלפים על מעגל החיים של הפרפרים ניסויים עם פירות הדר (תפוזים, לימונים, וכו') חידות חידון ביטויים עם עצים - מה מסתתר בציור חידון שירי ט"ו בשבט - איזה שיר מסתתר בתמונה חדר בריחה (משחק) באווירת טו בשבט חידת צמחי מאכל ארצישראליים פודקאסטים ופלייליסטים ילדי הטבע - על נושאים של טבע וגיאוגרפיה על הדרך - על מסלולי טיול ארצישראלי מצוי של רשות הטבע והגנים, על חיות ואתרים פלייליסט שירי ט"ו בשבט מתוק עיצוב פירות - איך נעצב פרחים (ודברים אחרים) הכנת ארטיק פירות - כי גם אם לא תכינו עכשיו, תראו מה תרצו להקפיא לימי הקיץ... הכנת דובשניות מתובלנות וטבעיות הכנת ריבה מפרי הדר (קלמנטינה, תפוז, פומלית וכו') חג שמח, ולא לשכוח כשאתם חוזרים מהשתילה או מהטיול בחיק הטבע, להוריד את הנעליים עם הבוץ לפני שנכנסים הביתה...

  • איך לצייר שקדיה

    פרח, ענף או עץ שלם? ערום עם ניצנים, או פורח במלוא הדרו? קבלו כמה סרטוני הדרכה, וציירו את עץ השקד בצבעים המועדפים עליכם - לבן, ורוד עדין או ורוד חזק. כי הטבע שלנו יוצר את כולם 🌺 פרח שקדיה איך ניעזר בעיפרון ובטכניקות פשוטות שוב עם עיפרון, ומשחקים אור וצל ועם צבעי עיפרון ציור פרחי שקד, עלים וענפים, בקווי מתאר (בשלבים) כהכנה לציור עתידי בצבעי מים ענף פורח הדרכה פשוטה עם צבעי עיפרון ועם צבעי מים ובמקום רק לצייר, קחו עבודת קולאז' תלת-ממדית משלבת כמה טכניקות עץ השקד הכי פשוט: או אפילו כזה עם צבעי מים, בטכניקה של מכחול+קש (!), של שרון רם-לאור בסגנון ואן גוך 💥 בונוס איך לצייר שקד, בצורה ריאליסטית טו בשבט עליז, שמח וצבעוני שיהיה!

  • האם כדור הארץ באמת עגול?

    ספויילר : כן. אבל לא בדיוק כמו כדור כדורגל (ש-אגב-גם הוא לא באמת עגול...) ⚽ רגע, למה בכלל יש כאלה ששואלים את זה? יש היום אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח כמו פיתה. זו קונספירציה (קונספירציה זה תיאוריה שטוענת שקיימת מזימה סודית להסתיר את האמת) די מפורסמת באינטרנט, אבל היא לא חדשה - והיא בעצם חזרה לאמונות עתיקות שהיו קיימות לפני אלפי שנים. הבעיה היא שהאמונות האלה התעלמו מהראיות שהצטברו כבר אז, והן בהחלט מתעלמות מכל מה שאנחנו יודעים היום. אז בואו נבדוק את העובדות ונראה איך אפשר לדעת - באמת לדעת - שכדור הארץ עגול. איך היוונים הקדמונים כבר ידעו? לפני יותר מ-2,000 שנה, כשעדיין לא היו לוויינים או חלליות, פילוסופים יוונים כבר הבינו שכדור הארץ עגול. והם לא סתם ניחשו - הם השתמשו בתצפיות חכמות על העולם סביבם. אריסטו , הפילוסוף היווני המפורסם מהמאה ה-4 לפנה"ס, הביא כמה ראיות משכנעות: 📌 הצל בליקוי ירח  - כשהירח נכנס לצל של כדור הארץ (זה מה שקורה ב ליקוי ירח ), הצל שרואים על הירח הוא תמיד עגול. רק גוף כדורי יוצר צל עגול מכל זווית שמסתכלים עליו. 🚢 ספינות באופק  - כשספינה מתרחקת לים, היא לא פשוט הופכת קטנה יותר ויותר עד שנעלמת. קודם נעלם גוף הספינה, ואחר כך התורן. זה קורה בגלל שהספינה "יורדת" מעבר לעקמומיות של כדור הארץ. ⭐ כוכבים שמשתנים  - יוונים שנסעו צפונה או דרומה שמו לב שכוכבים מסוימים נראים במקום אחד ולא נראים במקום אחר. למשל, כוכב הצפון נראה יותר גבוה בשמיים ככל שנוסעים צפונה. זה מתאים למצב שבו אנחנו עומדים על כדור, כשהכיוון של ה"למעלה" משתנה ממקום למקום. המדידה המדהימה של ארטוסתנס אבל הכי מרשים זה מה שעשה ארטוסתנס  במאה ה-3 לפנה"ס (שזה לפני כאלפיים ושלוש מאות שנים): הוא לא רק ידע שכדור הארץ עגול - הוא אפילו חישב את היקפו ! איך? בצורה גאונית ופשוטה: הוא שם לב שבעיר אסואן במצרים (סיינה לשעבר) בצהרי היום הארוך בשנה , השמש נמצאת בדיוק מעל הראש ואין צל למקלות שתקועים באדמה. אבל באותו הזמן בעיר אלכסנדריה, שנמצאת כ-800 קילומטר צפונה משם, מקלות תקועים כן  יוצרים צל. הוא מדד את הזווית של הצל באלכסנדריה, השווה את זה למרחק בין שתי העיירות, ועשה חישוב גאומטרי. התוצאה שקיבל להיקף כדור הארץ הייתה מדויקת באופן מדהים - כמעט זהה למה שאנחנו יודעים היום (כ-40,000 קילומטר)! אתם יכולים לבדוק בעצמכם!  בקיץ, תקעו שני מקלות באדמה - אחד אצלכם ואחד אצל חבר בצפון או בדרום הארץ, למשל באילת - ומדדו את הזווית של הצל באותה שעה. ממש כמו ארטוסתנס. אמונות מסביב לעולם לא כל התרבויות הגיעו לאותה מסקנה. במיתולוגיות שונות היו רעיונות מעניינים על איך נראה העולם: 🐘 המיתולוגיה ההינדית  תיארה את העולם כעומד על ארבעה פילים, שעומדים על גב צב ענק, ששוחה בים אינסופי. אפשר לקרוא עוד על זה ב פוסט שלנו על המיתולוגיה ההינדית . 🐢 במיתולוגיות אחרות  מופיעים נחשים ענקיים שמחזיקים את העולם, או אלים שנושאים אותו על כתפיהם. תוכלו למצוא עוד סיפורים כאלה ב סידרת המיתולוגיות שלנו . זה לא אומר שהאנשים האלה היו "טיפשים" - פשוט היו להם כלים אחרים להסביר את העולם, וחלק מהתרבויות האלה פיתחו ידע מתמטי ואסטרונומי מתקדם מאוד בתחומים אחרים. מגלי הארצות הוכיחו את זה בפועל כשכריסטופר קולומבוס הפליג מערבה ב-1492 כדי להגיע להודו, הוא לא חשש שיפול מקצה העולם. הוא ידע  שכדור הארץ עגול, ותכנן להגיע להודו בדרך אחרת - על ידי הפלגה מערבה במקום מזרחה. (הוא כמובן טעה בחישובים שלו ופגש ביבשת שלא ידע עליה - אמריקה, אבל זה סיפור אחר. קראו עליו ב פוסט שלנו על קולומבוס ). הידעת?  קולומבוס לא היה היחיד שידע שכדור הארץ עגול. כמעט כל מלומדי אירופה במאה ה-15 ידעו שכדור הארץ כדורי - כבר מאות שנים לפני קולומבוס! הוויכוח היה רק לגבי הגודל של כדור הארץ (קולומבוס חשב שהוא קטן יותר ממה שהוא באמת), לא על כך שהוא עגול. 🌍 מגלי ארצות רבים הפליגו מסביב לעולם והוכיחו שאפשר לצאת למסע בכיוון אחד ולחזור מהכיוון ההפוך. פרדיננד מגלן  (למעשה צוותו, כי הוא עצמו מת במהלך המסע) השלים את ההקפה הראשונה המתועדת של כדור הארץ ב-1522. קראו עליו ב פוסט שלנו על מגלן . 📚 הסופר ז'ול ורן כתב את הספר המפורסם "מסביב לעולם ב-80 יום" (1873), שבו הגיבור פיליאס פוג מתערב שהוא יכול להקיף את כדור הארץ תוך 80 יום. הספר מבוסס על הידיעה שכדור הארץ עגול וניתן להקיפו. אז כדור הארץ באמת עגול מושלם? לא בדיוק. כדור הארץ הוא יותר אליפסואיד  מאשר כדור מושלם. כלומר, הוא קצת פחוס בקטבים ומנופח קצת בקו המשווה. הפוך מביצה... למה? בגלל שכדור הארץ מסתובב! הסיבוב יוצר כוח צנטריפוגלי (כוח מדומה שדוחף החוצה בזמן סיבוב) שגורם לחומר באזור קו המשווה להתרחק מעט ממרכז כדור הארץ. אבל ההבדל הוא לא ענק (כמו בביצה) - הרדיוס (המרחק ממרכז כדור הארץ לפני השטח) בקו המשווה גדול רק בכ-21 קילומטר מהרדיוס בקטבים. בנוסף, פני השטח של כדור הארץ לא חלקים - יש הרים, עמקים, תעלות עמוקות באוקיינוס. אז אם תתקרבו מאוד, כדור הארץ לא ממש כדור 'חלק' אלא גבשושי. איך אנחנו יכולים לדעת את זה היום? טוב, מי שצריך עוד ראיות מעבר לליקויים וספינות - הנה כמה דרכים מודרניות: 🛰️ תמונות לוויין  - יש לנו אלפי תמונות של כדור הארץ מהחלל. אפשר לראות שהוא עגול מכל זווית. ✈️ טיסות מסחריות  - מטוסים טסים על פי חישובים שמבוססים על כדוריות כדור הארץ. אם הוא היה שטוח, נתיבי הטיסה היו שונים לחלוטין. 🌐 עם GPS  - המערכת שעוזרת לכם למצוא את הדרך (ולהורים שלכם לנווט) מבוססת על לוויינים שמקיפים את כדור הארץ. החישובים שלה עובדים רק כי כדור הארץ עגול. ⏰ אזורי זמן  - אם כדור הארץ היה שטוח, היה אור יום או לילה בכל העולם בו זמנית. אבל כשבישראל בוקר, באוסטרליה לילה - בגלל שהשמש מאירה רק על חצי מכדור הארץ בכל רגע נתון. 🛩️ עם רחפן , כמו כאן: איך בודקים מידע באינטרנט? בעידן שבו כולם יכולים לפרסם כל דבר באינטרנט, חשוב לדעת איך לבדוק אם מה שקוראים זה נכון. בפוסט שלנו על קריאה ביקורתית ובדיקת עובדות  תמצאו כלים שיעזרו לכם לזהות מניפולציות ולהבין איך לבדוק מידע. כמה כללי אצבע: בדקו מי מפרסם את המידע - האם זה מקור אמין? חפשו מקורות נוספים - האם גם מקומות אחרים מדווחים על אותו דבר? היזהרו מטענות יוצאות דופן בלי ראיות יוצאות דופן שאלו את עצמכם - למי יש אינטרס שתאמינו למידע הזה? אז מה היתרונות בכך שכדור הארץ עגול? 🌍 אקלים מגוון  - העקמומיות של כדור הארץ גורמת לכך שקרני השמש מגיעות בזוויות שונות למקומות שונים. בקו המשווה הן מגיעות ישירות (לכן חם), ובקטבים הן מגיעות בזווית (לכן קר). זה יוצר את האקלימים השונים שיש בעולם. הידעת?  כשקרני השמש פוגעות בזוויות שונות, לא רק שהטמפרטורה משתנה - גם עונות השנה מושפעות מהנטייה של ציר כדור הארץ. בקיץ הצפון של כדור הארץ נוטה לכיוון השמש, ובחורף הוא נוטה הרחק ממנה. 🌊 זרמי אוקיינוס ורוחות  - הסיבוב של כדור הארץ יוצר תנועות של אוויר ומים שמעבירות חום ממקומות חמים למקומות קרים. זה עוזר לאזן את הטמפרטורות בעולם. 🛰️ אפשרות לשיגור לוויינים  - הכבידה והצורה העגולה של כדור הארץ מאפשרות ללוויינים להקיף אותו במסלולים יציבים. ⏰ יום ולילה  - הסיבוב של כדור עגול סביב עצמו יוצר את חילופי היום והלילה באופן הדרגתי ברחבי העולם. יש גם חסרונות? המממ... בעצם... לא ממש. הצורה העגולה של כדור הארץ היא פשוט תוצאה של חוקי הפיזיקה - כוח המשיכה מושך את כל החומר לכיוון המרכז ויוצר צורה כדורית. זו לא בחירה שיש לה יתרונות או חסרונות, זו פשוט המציאות. אבל אם נחשוב על "אתגרים" - העובדה שכדור הארץ עגול אומרת שאי אפשר לראות את כל העולם בבת אחת על מפה שטוחה בלי לעוות אותה קצת. זה למה כל המפות השטוחות שלנו מעוותות את הגדלים או את הצורות של היבשות. אז למה זה חשוב? הידיעה שכדור הארץ עגול היא לא רק עובדה מעניינת. היא מסמלת משהו חשוב יותר - את כוח המדע . המדע הוא שיטה לבדוק את העולם על ידי תצפיות, ניסויים, ושאילת שאלות. היוונים הקדמונים לא האמינו סתם שכדור הארץ עגול - הם בדקו  את זה. הם השתמשו בראיות שכל אחד יכול היה לראות ולמדוד. וזו הנקודה: אפשר לבדוק . אפשר לשאול שאלות, אפשר לחפש ראיות, אפשר לעשות ניסויים. זה מה שמבדל בין ידע מבוסס ראיות לבין סתם אמונות. כשמישהו מספר לכם משהו שנשמע מוזר, זכרו - אתם יכולים לבדוק. אתם יכולים לשאול "איך אתה יודע את זה?" ו"מה הראיות?". וכשאתם מקבלים תשובות טובות, מבוססות על תצפיות ומדידות - זה סימן שאפשר לסמוך על המידע. והחדשות הטובות? המדע לא שייך רק למדענים - כל אחד יכול לשאול שאלות, לבדוק ולהבין יותר על העולם. בדיוק כמו שארטוסתנס עשה עם שני מקלות והרבה סקרנות. אז כן, כדור הארץ עגול. אנחנו יודעים את זה כבר אלפי שנים. ואנחנו יודעים את זה כי יש לנו ראיות - הרבה מאוד ראיות. וזה מדהים 🌍

  • חידת ציורים: שירי ט"ו בשבט 🌳🎵

    ט"ו בשבט מגיע, והפעם הכנו לכם משהו קצת שונה - חידת ציורים מוזיקלית! איך זה עובד? קבלו 20 ציורים. כל אחד מהם מציג שיר ט"ו בשבט אחר. המשימה שלכם? לזהות איזה שיר מסתתר בכל ציור. יש כאלה שתדעו ישר, ויש כאלה שאולי תצטרכו לחשוב עליהם קצת יותר (או פשוט להקשיב לשירים ב פלייליסט שירי ט"ו בשבט שהכנו בשבילכם במיוחד...). עזרה קטנה (או גדולה) רק כי אנחנו טובים אתכם, הכנו לכם (כאמור) פלייליסט בספוטיפיי עם שירי ט"ו בשבט. יש בו יותר משירים מאשר בחידון, והסדר שלהם שונה לגמרי - אז לא תוכלו לזהות בצורה ישירה. אבל אם תקשיבו טוב, תמצאו את כל התשובות שם בפנים. ואם אתם ממש תקועים או שפשוט רוצים לבדוק את עצמכם - יש גם דף תשובות . פשוט תקליקו על הלינק 👉 א ב ל למה??? 😭 תנו לילדים להוביל, הם ידעו! איך להפוך את זה למשחק משפחתי? 🎲 קבלו רעיון כיפי: על כל תשובה נכונה, הזוכה מקבל תמר או משמש מיובש (או שקדים, אגוזים, חרובים - תלוי מה יש לכם בבית). מי שיצבור הכי הרבה פירות יבשים - מנצח! אפשר גם להתחלק לקבוצות ולעשות תחרות משפחתית. 🌳 הידעתם? ט"ו בשבט נחגג דווקא בחודש החמישי מראש השנה (שבט), כי זה הזמן שבו האילנות מתחילים להתעורר מהחורף ולספוג את מי הגשמים. ולכן מתייחסים ליום הזה כמו יום הולדת לעצים - כי הם מתחילים מחזור צמיחה חדש (ו'לובשים' זרים...). אז... בגלל שרוב עצי הפרי בארץ מתחילים לפרוח בתקופה הזו, זה הזמן המושלם לחגוג אותם. כי לחגוג זה תמיד כיף 😍 וגם... "מחקרים מראים" ששירה משותפת (בין אם זה סביב המדורה או סתם ביחד בסלון) משפרת את מצב הרוח, מחזקת קשרים חברתיים ואפילו מפחיתה מתח. אז אל תתביישו - שירו בקול רם! 🎤 (#לאבאמת מחקרים. סתם רצינו לתת גושפנקה...) דובשבט שמח!

  • למה אנחנו אוהבים לפתור חידות ולהרכיב פאזלים? 🧩

    29 בינואר  - תאריך שנבחר לכבוד יום ההולדת של ארנו רוביק, ממציא הקוביה ההונגרית המפורסמת. אבל למה בכלל אנחנו כל כך אוהבים פאזלים? מה הופך חתיכות קרטון קטנות או משבצות ריקות להתמכרות שלמה? מה זה בעצם פאזל? המילה "פאזל" מגיעה מהמילה הצרפתית העתיקה "aposer" שפירושה "להציב שאלה" או "לבלבל". והפאזל הראשון? הומצא רק ב- 1766  על ידי מפה-גרף אנגלי בשם ג'ון ספילסברי. הוא הדביק מפה על עץ וחתך אותה לאורך גבולות המדינות. המטרה? ללמד גיאוגרפיה לילדים באופן מהנה. בהתחלה קראו לזה "מפות מנותקות" (dissected maps), והשם "jigsaw puzzle" (פאזל מסור) הגיע רק מאוחר יותר - כי השתמשו במסור מיוחד כדי לחתוך את החלקים. למה המוח שלנו מתעורר כשיש פאזל? 🧠 מתברר שפאזלים עושים משהו מיוחד למוח שלנו: שחרור דופמין  - כשאנחנו פותרים חידה, המוח מייצר דופמין, החומר הכימי שגורם לנו להרגיש טוב. זה אותו תחושת "יש!" שמקבלים כשמוצאים חתיכת פאזל שחיפשנו או פותרים סודוקו מסובך. עבודת צוות של המוח  - פאזלים מפעילים בו זמנית את שני צידי המוח: הצד השמאלי (ההגיוני) והצד הימני (היצירתי). זה כמו אימון כושר מלא לכל המוח. זיכרון טוב יותר  - מחקרים מצאו שאנשים שפותרים פאזלים באופן קבוע משפרים את הזיכרון והריכוז שלהם. סוגי פאזלים שאולי לא הכרתם פאזלי תמונה  - אלה שאנחנו הכי מכירים. הכי גדול בעולם? פאזל של 551,232 חלקים ! הוא מכסה שטח של כ-27 מטר על 2 מטר ומציג 27 תמונות של נופים מרחבי העולם. סודוקו  - משחק המספרים היפני הפך פופולרי רק ב- 2004 , אבל הרעיון הראשוני הומצא בשוויץ במאה ה-18! תפזורות  (Jigsaw Puzzles) - בשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת השפל הגדול בארצות הברית, פאזלים היו הבידור הזול והפופולרי ביותר. מפעלים ייצרו 10 מליון פאזלים בשבוע ! פאזל הטנגרם  - הפאזל הסיני המופלא  שעשוי מ-7 חלקים בלבד אבל יוצר אינסוף אפשרויות. הקוביה ההונגרית  - המשחק התלת-ממדי  שהפך לאחד הצעצועים הנמכרים ביותר בהיסטוריה - עם יותר מ- 43 קווינטיליון  (זה 43 ואחריו 18 אפסים!) צירופים אפשריים. פאזלי בריחה  (Escape Room Puzzles) - המגמה החדשה יותר שמשלבת פאזלים פיזיים עם חידות לוגיות וסיפור מרתק. שיאים מפתיעים 🏆 הפתרון המהיר ביותר  של פאזל 1,000 חלקים נרשם על ידי צוות של שני אנשים ב- 1 שעה ו-1 דקה  בלבד! הפאזל הכי יקר  נמכר ב- 27,000 דולר  - זה היה פאזל עתיק משנות ה-30 שנעשה מעץ בעבודת יד. שיא הגיל  לפותר פאזלים? מתברר שאנשים בני 50-60  הם הכי טובים בפתרון פאזלים תמונה - כי יש להם את השילוב המושלם של סבלנות, ניסיון ומיומנויות חזותיות. למה פאזלים טובים לנו? מעבר להנאה הטהורה, פאזלים עוזרים לנו: להירגע  - פתרון פאזלים נחשב למדיטציה פעילה. זה מרגיע את המוח ומוריד מתח. לשפר ריכוז  - כשפותרים פאזל, אנחנו מתרגלים להתמקד במשימה אחת לאורך זמן. לפתח חשיבה מרחבית  - זה עוזר גם במתמטיקה, בקריאת מפות ובמיומנויות טכניות. לעבוד בצוות  - פאזל משפחתי הוא דרך נהדרת לבלות זמן איכות ביחד, כשכל אחד תורם את החלק שלו. איך חוגגים? מאז 2019 , ה-29 בינואר הפך ליום מיוחד לאוהבי פאזלים ברחבי העולם. מתקיימים אירועים, תחרויות חידות ופעילויות חינוכיות בבתי ספר, ספריות ומוזיאונים. אז אולי גם אתם תתחילו פאזל חדש היום? או תנסו סוג של חידה שעוד לא ניסיתם? כי בסופו של דבר, החיים עצמם הם סוג של פאזל גדול - וכל פעם שפותרים חלק ממנו, יש תחושה של הישג קטן אבל משמעותי. 🎯

  • בית מארח: הרפתקת חלל! 🚀

    בית מארח זה המפגש המאולץ הזה שבו המורה מחלקת את הכיתה לקבוצות קטנות (בדרך כלל 4-5 ילדים), וכל קבוצה מוזמנת להתארח אחר הצהריים אצל אחד הילדים. זו מסורת שמתקיימת בעיקר בגני הילדים ובכיתות הנמוכות. אירוח מוצלח של בית מארח מורכב בדרך כלל מפעילות משותפת, משהו שמכינים לקחת הביתה וכיבוד קל. בכל פעם שנציע לכם 'בית מארח', ניתן לכם מגוון רעיונות לכל החלקים האלה. אתם מוזמנים לבחור מה שמתאים לכם ולילדים שלכם, או פשוט לקבל השראה ולהתאים את הרעיונות לצרכים שלכם. הכל פשוט, קל להכנה ומותאם במיוחד לגיל הילדים. אז מה בתפריט היום? לכבוד שבוע החלל הישראלי, אנחנו ממריאים! הכנו לכם מפגש שלא מהעולם הזה (תרתי משמע). הילדים יהפכו לאסטרונאוטים צעירים, יבנו חלליות, יתכננו מושבות על הירח ויהנו מנשנושים גלקטיים. קישוט ואווירה - תחנת החלל הביתית לפני שהאסטרונאוטים נוחתים אצלכם בסלון, אפשר להכניס אותם לאווירה בכמה צעדים פשוטים (ממש כמו שעשינו בקרקס): חלונות שחורים : אם בא לכם להשקיע, הדביקו בריסטולים שחורים או שקיות זבל שחורות על החלונות, ונקבו בהם חורים קטנים. האור שיכנס מבחוץ ייראה כמו כוכבים מנצנצים בחשיכה. כוכבים זוהרים : פזרו מדבקות של כוכבים זוהרים בחושך (אלו שעולים גרושים בחנויות יצירה) על הקירות או על מפה שחורה על השולחן (כן, אפשר גם על החלונות השחורים). מוזיקת חלל : שימו ברקע פסקול של סרטי חלל או סתם מוזיקת "רקע" שקטה ומסתורית. פעילויות מהחלל החיצון יש לנו באתר המון חומרים מוכנים שיכולים לסגור לכם את הפינה הזו בקלות. הנה כמה אפשרויות לפעילות המרכזית שתוכלו לבחור מביניהם אחת או יותר: מהנדסי חלל - בונים חללית במקום סתם לצייר, הילדים יבנו דגם של חללית שבאמת יכולה "לעוף"! זו פעילות יצירה פשוטה ומדליקה שדורשת בעיקר קשיות, נייר ודמיון. למשל, תוכלו ליצור חללית על קשית (👉 הקליקו כאן) אדריכלי הירח - מעצבים בית על הירח אחרי שבנינו חללית והגענו לירח, איפה נגור? זו פעילות שמעודדת חשיבה יצירתית ותכנון. הילדים יצטרכו לחשוב איך נראה בית במקום שאין בו אוויר ושכוח המשיכה בו חלש. אפשר לתת להם לצייר, או להביא חומרים ממוחזרים - קופסאות קורנפלקס, גלילי נייר טואלט, נייר כסף - ולבנות דגם תלת-ממדי. לפוסט המלא עם רעיונות לעיצוב בית על הירח - לחצו. זמן משחק - חלליות ונחשים אם הילדים אוהבים משחקי קופסה, למה לא לשחק גרסה גלקטית של "סולמות ונחשים"? הדפיסו מראש את לוח המשחק שלנו, הביאו קוביות וחיילי משחק, ויש לכם פעילות כיפית ומגבשת. להורדת המשחק "חלליות ונחשים" 👉 לחצו כאן תוספת לאסטרונאוטים מתקדמים רוצים להעשיר את הפעילות עם ניסויים מדעיים או חידות? יש לנו חוברת ניסויים וחידות בנושאי חלל שם תמצאו טריוויה ותשבץ בנושאי חלל 👉 כאן. או את החוברות של קרן רמון ששיתפנו כאן. או למדוד את מהירות האור . ואם אתם ממש אמיצים ומחפשים אתגר - נסו את חדר הבריחה: משימת החלל הגדולה . הליכת חלל – אתגר באפס כבידה פעילות נוספת, כיפית, בעיקר אחרי שישבנו והכנו יצירות, מאפשרת לקום ולהזיז קצת את הגוף (אבל לאט...). בפעילות הזו נדמה הליכה על הירח או ריחוף בחלל . (אגב, אפשר גם סתם ככה ביום שישי בערב לשחק עם המשפחה, או במפגש עם חברים, או אצל סבתא וסבתא בסלון 😜, לא חייבים תירוץ של בית מארח). מה צריך? כריות מכל הסוגים (כריות נוי, כריות שינה), שמיכות פוך, או מזרנים. נייר כסף (ליצירת "אבני ירח"). מלקחיים של סלט או קרח (אופציונלי). איך משחקים? מכינים מסלול הירח: מפזרים על הרצפה מסלול לא יציב שעשוי כולו מכריות ושמיכות מקופלות. המטרה היא שהקרקע תהיה "רכה" ולא יציבה. הנחיית ה- Slow Motion: מסבירים לילדים שבחלל אין כבידה, ולכן אי אפשר לרוץ. חייבים לזוז בתנועות איטיות וגדולות ("הליכת ירח"). המשימה: בקצה אחד של המסלול מניחים "אבני ירח" (כדורים מכווצ'צ'ים מנייר כסף). כל אסטרונאוט בתורו צריך לעבור את מסלול הכריות בהליכה איטית ומרחפת, לאסוף אבן ירח (אפשר להקשות ולבקש שיאספו אותה בעזרת מלקחיים, כמו זרוע רובוטית, זה יותר מאתגר ומצחיק), ולחזור איתה לבסיס בלי ליפול מהמסלול לרצפה ("החלל הריק"). גלקסיה בצנצנת 🌌 פעילות שהיא גם ניסוי מדעי קטן שפוגש יצירה, וגם משהו שלא רק יאפשר לילדים לייצר, אלא גם לקחת איתם הביתה "חתיכת חלל" פרטית בתוך צנצנת, עם ענני גז צבעוניים ( ערפיליות ) וכוכבים מנצנצים. (וגם את זה אפשר להכין בלי קשר לבית מארח. או לשבוע החלל...). מה צריך? צנצנות שקופות קטנות עם מכסה (אפשר צנצנות גרבר נקיות, צנצנות תבלינים מפלסטיק, או לבקש מההורים לשלוח עם הילד צנצנת קטנה). צמר גפן (חבילה גדולה). נצנצים (עדיף כסף או זהב, ואם יש בצורת כוכבים זה מושלם). צבעי גואש או צבעי מים (בגווני חלל: כחול כהה, סגול, ורוד פוקסיה/טורקיז). קצת מים כוסות חד-פעמיות. שיפוד עץ או מקל ארטיק לכל ילד (לדחיסה. תיכף תבינו). איך מכינים? ערבוב הצבעים: מכינים מראש 3-4 כוסות חד פעמיות עם מים, ובכל אחת מערבבים צבע אחר (כוס מים כחולים, כוס סגולים וכו'). המים צריכים להיות צבועים היטב. שכבה ראשונה: הילדים מכניסים חופן צמר גפן לתחתית הצנצנת. ובעזרת המקל, משטחים אותו מעט. הקסם קורה: שופכים בזהירות מעט ממי-הצבע הראשונים (למשל כחול) על צמר הגפן עד שהוא ספוג (אבל לא מוצף לגמרי). כוכבים: מפזרים שכבה של נצנצים על הצמר גפן הרטוב (הם יידבקו לדפנות וייראו כמו כוכבים). שכבות נוספות: חוזרים על התהליך (סעיפים 2-4) עם צבעים שונים: שמים עוד צמר גפן, שופכים עליו מים בצבע אחר (למשל סגול), מוסיפים נצנצים, וכן הלאה עד שהצנצנת מלאה עד הסוף. סגירה: סוגרים חזק את המכסה (מומלץ שהמבוגר יעבור עם דבק חם או איזולירבנד צבעוני מסביב למכסה כדי למנוע דליפות בתיק בדרך הביתה). למה זה טוב? הערבוב של הצבעים בתוך צמר הגפן יוצר אפקט מרהיב של ערפילית בחלל. זה נשמע מסובך אבל לוקח 10 דקות הכנה ויוצא "וואו". 💡 שדרוג מנצח: להפוך את הגלקסיה ל-סוג-של-מנורת לילה: רוצים לקחת את היצירה צעד אחד קדימה? נשלב אור! איך? האופציה היבשה (והמגניבה יותר): אם תקנו שרשרת נורות לד דקה, אפשר להשחיל אותה פנימה תוך כדי מילוי צמר הגפן. הנורות הקטנות יציצו מבין "ענני הגז" וייראו כמו כוכבים אמיתיים שזוהרים מבפנים. (שימו לב: במקרה הזה ממש צריך לשים לב לא להציף במים! רק צובעים את הצמר גפן עם מעט צבע מרוכז, כדי שהסוללה לא תתרטב). האופציה הקלה יותר (עם נרון לד, זה שנראה כמו נר קטן): מדביקים בעזרת דבק דו-צדדי חזק או דבק חם את נרון הלד לתחתית של המכסה (מבפנים). לפני שהילדים יסגרו את הצנצנת - הם ידליקו את הנר, האור יבקע מלמעלה ויאיר את כל הגלקסיה באור רך. האופציה החיצונית: פשוט מעמידים את הצנצנת המוכנה על נרון לד דולק. האור יחדור מלמטה ויצור בצנצנת את האפקט. נשנושים גלקטיים אחרי שעובדים קשה בחלל, צריך לאכול. הנה רעיונות לנשנושים שמתאימים לנושא: שיפודי פירות-טיל : שפדו ענבים, בננות ותותים (כשהחלק ה'משולש' של התות משמש כ"ראש" הטיל) על שיפוד עץ. בריא ומרשים. כריכי כוכבים : בדיוק כמו שהצענו ב בית המארח המוזיקלי עם התווים, הכינו כריכים וקירצו אותם בעזרת חותכן עוגיות פשוט בצורת כוכב. פופקורן "אבני ירח" : הכינו פופקורן רגיל וערבבו אותו עם מעט שוקולד לבן מומס כדי לדמות גושים קטנים וטעימים שנראים כמו סלעים מהירח. (לחילופין, קנו את השוקולד דמוי ה'אבנים'. אבל פופקורן זה פחות סוכר משוקולד...) ירקות חייזריים : סדרו ירקות חתוכים בצלחת בצורה של פרצוף חייזר - מלפפונים למחושים, עגבניות שרי או זית לעיניים. עוגיות כוכבים : אפו עוגיות פשוטות וקרצו אותן בחותכן בצורת כוכב או ירח. תנו לילדים לקשט עם ציפויים צבעוניים ונצנצים אכילים (כלומר, סוכריות הבזיקה הקטנטנות האלה. עדיף בצבע כסף). מה לוקחים הביתה? הכלל בבית מארח הוא לא לצאת בידיים ריקות. אז מה האסטרונאוטים יקחו איתם? את החללית על קשית שהם בנו - היא גם צעצוע כיפי! את דגם הבית על הירח או את הציור שתכננו. אפשר להדפיס לכל ילד "תעודת אסטרונאוט" קטנה שעיצבתם במחשב, או דף צביעה מהחוברות שהזכרנו למעלה. וכמובן, את הגלקסיה בצנצנת... תהנו, ונתראה בחלל! 👩‍🚀👨‍🚀

  • חידה לחובבי הסטוריה בנושא כרסום

    בין שני שעריה ישבה, ועתידות ניבאה. חיה בת שמה שלוש שיטות כרסום פיתחה את מרעיה וילדיה לימדה. והחידה מתחלקת ל-2: מה אכלה ובאיזו שיטה? בונוס: במי מדובר?? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, מתקבלת. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). גם הפעם - היה פרס!! 🏆 הפותר הראשון קיבל 2 אימונים חינם ב קרבות אבירים במועדון אוונגארד בקרית חיים. פרטי קשר לקבלת הפרס: מולי 050-2039189 הכתובת: רחוב כברי 1, קרית חיים מזתומרת קרבות אבירים? ראו קרבות אבירים במועדון והפותר שלנו השבוע הוא: רועי צזנה 🥇(ויש בונוס) והפתרון הוא...: חטיף חולדה, אצטרובלים, בשיטה הקלאסית, המגלחת והמדלגת ארוחת שלוש מנות חולדה הנביאה ישבה בשערי חולדה שבירושלים, ליד הכותל. יער חולדה הוא יער סרק, שניטע על ידי הקק"ל. יש הגורסים כי קיבוץ חולדה ויער חולדה, הקרויים על שם כפר ערבי בעל אותו שם, קרויים על שמה, ויש הגורסים כי הם קרויים על שם ההיסטוריון אבן חלדון. בקרב שניטש על הקיבוץ באוגוסט 1929, בפרעות תרפ"ט,נפל אפרים צ'יזיק. במשך 15 שנים סופר כי הוא לבדו הוביל את ההגנה על הקיבוץ, וחלקו של יעקב אברמסון, איש השומר,  ששרד את הקרב, הושמט. זאת כדי להגן עליו מפני הבריטים, שלא יחפשו אותו. לפני מעל 50 שנה למדו החולדות בארץ לכרסם אצטרובלים . זאת בעקבות נטיעות אורנים מסיביות של הקק"ל, שיצרו בארץ בית גידול ייחודי. החולדות למדו להשיג צנוברים בשלוש שיטות כרסום: המגלחת - שיטה קשה הקלאסית - בספירלה, שיטה קלה יותר המדלגת - תוך דילוג על ארבע השורות הראשונות, שאין בהן צנוברים. אפשר להשתתף במחקר על שיטות הכרסום של החולדות על ידי צילום אצטרובלים מכורסמים ודיווח באתר של החברה להגנת הטבע קינוח והקינוח: היחיד שפתר את החידה במלואה הוא ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ובינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב. הוא מסביר כאן לכולם איך הוא פתר את החידה באמצעות הפעלת שכל אנושי ובינה מלאכותית: התחלתי כרגיל עם צ'אט-GPT בגרסת 5.2 שלו (שזמינה רק בתשלום). זה מנוע שמוצלח במיוחד בפתרון חידות, כולל איסוף מידע מהאינטרנט. הוא עבד 17 דקות שלמות, ובסוף נתן לי תשובה שלא נראתה הגיונית מספיק. הוא הבין שמדובר ב- "חולדה הנביאה", אבל כשהיה צריך לפענח את עניין הכרסום, הוא החליט שיש כאן כנראה משחק מילים: הוא הניח שמחברת החידה רצתה להשוות בין המילה Rat ("חולדה" בלועזית) לרוטר ("Router") שהוא כלי עבודה חשמלי המשמש לעיבוד וכרסום עץ. לרוטר אכן יש שלושה מצבי כרסום בעץ - "בסיס קבוע", "בסיס צולל/דינמי" ו- "טרימר".  זו הייתה תשובה מעניינת, אבל לא הרגשתי שהקפיצה בין Rat לרוטר משכנעת. ובכל מקרה, הרוטר הרי אינו מלמד את ילדיו ומרעיו לכרסם עץ! כך שניסיתי דרך אחרת. הפעם הלכתי לג'מיני 3-פרו, שגם הוא זמין בתשלום של עשרים דולרים לחודש (ומומלץ מאד). גם הוא יכול לבצע מחקר שכולל מעבר על חומר מהאינטרנט, ולפעמים (לא תמיד) גם על מחקרים מדעיים.  לג'מיני נדרשה רק דקה בערך להחזיר לי תשובה מפורטת. גם הוא הסביר שמדובר בחולדה, ואף הביא את המקור מהמשנה ל- "שערי חולדה" (מסכת מידות, פרק א', משנה ג'). עד כאן כבר ידעתי.  פריצת הדרך של ג'מיני הייתה בשני מחקרים שהוא מצא מ- 1992 ו- 1996, שניהם ממעבדת יוסי טרקל, שהראו שהחולדה השחורה בישראל ניזונה מצנוברים שבתוך האיצטרובלים, ועושה זאת באמצעות שלוש שיטות כרסום שונות: גילוח (כרסום האצטרובל ללא סדר), נשיכה (פיצוח הקשקשים בכוח) וספירלה (הסרת קשקשי האיצטרובל בצורה שיטתית). החולדה גם מלמדת את גוריה איך לעשות זאת, וחולדות שלא רכשו את המיומנות בצעירותן - לא יצליחו להוציא אותה לפועל בבגרותן.  התשובה הזו כבר נראתה לי הגיונית יותר, ואכן תאמה לכוונת מחברת החידה. כל התהליך הזה מדגיש כמה נקודות: 1. הבינה המלאכותית של היום מסוגלת כבר להוציא לפועל תהליכי "היסק" (reasoning).  כלומר, היא יכולה לדמות חשיבה אנושית באמצעות דיבור עם עצמה, שמשלב חיפוש מהיר באינטרנט ותהייה על כיווני ה- 'חשיבה' שלה עצמה.  2. מכיוון שמדובר בחידות חדשות לגמרי, אין כאן 'הקאה' של חומר שהבינה המלאכותית קראה וממחזרת. יכולת הסקת המסקנות של הבינה המלאכותית, עם מציאת מקורות והצלבתם זה עם זה, היא תכונה אמיתית, שיכולה לעזור לנו בתחומים רבים ושונים. חשבו, למשל, כמה היא יכולה לעזור לנו בפתרון בעיות מדעיות, מחשבתיות ואפילו חברתיות! 3. אני ממליץ לכולם ללמוד להשתמש בכלים אלו, שיכולים לשפר את הביצועים שלכם בכל תחום. אבל כמובן, להבין באיזה כלים להשתמש ובאיזו דרך, ולהמשיך להפעיל חשיבה ביקורתית. החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

bottom of page