תוצאות חיפוש

הסקר שערכנו הניב תוצאה חד משמעית. 50% בערך רוצה מאוד את כל מתכוני הלביבות והסופגניות שאנחנו מסוגלים לאסוף ו50% לא רוצים לשמוע עליהן עד חנוכה הבא. אז הגענו לפשרה: הכנו פוסט עם כל המתכונים שהיו לנו בחנוכה וגם כאלה שמצאנו ולא הספקנו לפרסם, אבל לא נגיד לכם מה הכנו. לביבות נתחיל עם לביבות. עשויות מירקות בדרך כלל, אז הן בכלל סלט. כל כך טעימות ומוצלחות – לביבות מכל הירקות אם אין לכם ירקות במקרר, הלביבות האלה דורשות טיול מקדים אל הירקן או אל מחלקת הירקות בסופר, אבל שוות את ההשקעה. לביבות תפוחי אדמה במילוי מוצרלה שדרוג? מעניין מה יחשבו על זה באיטליה לביבות אורז וירקות זה כבר עבר לג'אנר משל עצמו. רק בגלל שהמילה לביבות מופיעה בכותרת לא אומר שזה מה שזה לביבות תפוח עץ זה בכלל לא לביבות. לא חומרי הגלם ולא שיטת ההכנה. ראה סעיף קודם. אבל יש לזה את המילה לביבות בכותרת ומי אנחנו שנתווכח לביבות תפוחי אדמה עם גבינה את זה הכנו. תסמכו על אהרוני. הוא יודע מה הוא עושה ומה היא לביבה לביבות ירקות ספירלה שוב, לא אותם חומרי גלם ולא אותה שיטת הכנה, אבל נו טוב. המילה לביבות מופיעה בכותרת. וטעים לביבות ברוקולי וקוטג', לביבות שמרים, לביבות זוקיני ולביבות תפוחי אדמה ברוטב שמנת ועירית 4 מתכונים ל-4 סוגי הלביבות השונות. תכלס, חוץ מלביבות השמרים, כל השאר נמצאים כאן גם בלינקים הקודמים. סופגניות בגדול סופגניות באות בשתי דרכים. או סופגניות קלאסיות או ספינג'. אין ממש מקום פה לגורמה בבסיס, אז נשאר לשחק עם הגודל. מיני סופגניות שאפשר להכין עם הילדים הן פיציות, אז אפשר לאכול הרבה מהן. זה יתרון או חיסרון? אתם תחליטו סופגניות יוגורט ו-סודה לייזה פנלים (אז דפדפו למטה בשביל המתכון). היא ממליצה על טיגון, אבל עונה שם לשאלה שאפשר גם בתנור, ומזכירה: השמן צ"ל חם אבל לא רותח אחרת הסופגניה תישאר 'חיה' בפנים. ואם כבר חלבי, אז סופגניות גבינה אפשר להחליף את הגבינה הלבנה בריקוטה, או גבינת סויה . אי אפשר להחליף את הטיגון... סופגניה בנינג'ה גריל 11 דק' ו-160 מעלות באייר-ריי. חוסך גם את הקלוריות וגם את הלכלוך של הטיגון.

רעמים וברקים בליל חורף קר, לא תמיד נשמעים אותו הדבר. וגם לא תמיד נראים אותו הדבר... (עושה לכם חשק לשיר? נגנו ברקע את ה פלייליסט של שירי הגשם שהכנו בשבילכם בספוטיפיי...). ועכשיו, בואו נלמד לצייר ברק בצורות שונות. החומרים שתצטרכו: צבעים דפים סופת רעמים וברקים בחוץ (בשביל האווירה) הבסיסי והפשוט - זיג-זג על 2 או יותר 'כיפופים'. מה שהופך את זה ליותר מרשים, זה שיטת הצביעה, שעוזר לקבל אפקט תלת-מימדי, אור וצל והנה ברק מפוצל ויותר 'מפחיד', שיוצא מ ענן והנה סערה, עם טוש וקיווקווים לאפקט יותר 'אמיתי' סופת ברקים - איור בעיפרון. לא חייבים כישרון, יש כאן הוראות מסודרות וברורות שרק צריכות סבלנות עוד איור עם עיפרון, שמדגים שימוש בטכניקות של מריחה וטשטוש ליצירת הרקע החורפי, כאשר קו הברק נעשה באמצעות מחק מחודד, לאט ובסבלנות. 💡הטיפ: כדי ליצור קווי ברק דקים וחדים, חובה לחדד את קצה המחק באמצעות... נייר זכוכית ! ליותר מתקדמים, ציור עם פחם או ציור עם עפרונות פחם צבעוניים רוצים לגלות את הטכניקה הטובה לציור ברקים עם צבעי מים ומכחול? קבלו. 💡 הטיפ: מכחול יבש ונקי ו/או מפית, יעזרו לכם 'לחשוף' חלק מאפקט התאורה של הברק - וללכוד את החשמל הסטטי שיוצר אותו ונסיים עם צבעי אקריליק (או גואש, אם אתם מעדיפים) תהנו מהיצירה והישארו בבית החמים...

מה הם בעצם עננים? 💧 עננים הם אוסף של טיפות מים זעירות או קרח שמרחפות באוויר. הם נוצרים כאשר אוויר חם עולה למעלה ומתקרר. כשהאוויר מתקרר, האדים שבו הופכים לטיפות קטנטנות - וזה מה שאנחנו רואים כענן! איך נוצרים עננים? 🌡️ השמש מחממת את פני כדור הארץ. אוויר חם עולה למעלה. ככל שהאוויר עולה, הוא מתקרר. אדי המים שבאוויר מתעבים והופכים לטיפות קטנות. הרבה טיפות קטנות יחד יוצרות ענן אחד. הנה סרטון שמראה איך נאסא יצרה באופן מלאכותי ענני גשם מתי יורד גשם? ☔ גשם יורד כאשר הטיפות בענן גדלות ונהיות כבדות מדי בשביל להישאר באוויר. זה קורה כשיש הרבה לחות באוויר והטמפרטורה מתאימה. אבל אם קר מאוד שם למעלה, במקום גשם נקבל שלג או ברד! רעמים וברקים: מופע האורות והקולות של הטבע ⚡ רעמים וברקים מתרחשים בעננים גדולים במיוחד שנקראים "ענני סערה". בתוך הענן, חלקיקים קטנים מתנגשים זה בזה ויוצרים חשמל סטטי - בדיוק כמו כשאנחנו מתחככים בבלון! כשמצטבר מספיק חשמל , הוא משתחרר בבת אחת וזה מה שאנחנו רואים כברק. והרעם? זה הקול של האוויר שמתחמם במהירות מהברק ומתפשט. סוגי עננים - לא כולם נראים אותו דבר! 🔍 קומולוס - עננים לבנים ופלומתיים, כמו כותנה. סטרטוס - שכבה אפורה ונמוכה של עננים. צירוס - עננים דקים וגבוהים, נראים כמו נוצות. נימבוס - ענני גשם כהים ועבים. האם עשן הופך לעננים? 🏭 עשן ממפעלים לא הופך ישירות לעננים, למרות שלפעמים זה נראה ככה... אבל הוא יכול להשפיע עליהם! החלקיקים בעשן יכולים לשמש כ"גרעיני עיבוי" - נקודות קטנות שסביבן נוצרות טיפות המים של הענן. לכן, לפעמים אפשר לראות עננים מעל ערים מזוהמות. תופעות מעניינות בעננים 🌈 גלישת עננים - תופעה מדהימה שבה עננים נראים כמו גלים ענקיים בשמיים! עננים מאובקים - לפעמים אבק מהמדבר עף גבוה לשמיים ויוצר עננים כתומים או אדומים. קשת בענן - נוצרת כשקרני השמש "נשברות" בטיפות המים בענן. הי, יש לנו פוסט שלם על קשת בענן ! הזרעת עננים: כשבני אדם משחקים עם הטבע 🧪☁️ האם ידעתם שאנשים יכולים לגרום לעננים להוריד גשם? זו שיטה שנקראת " הזרעת עננים "! איך זה עובד? מטוסים מיוחדים טסים לתוך העננים. הם מפזרים חומרים כמו יודיד הכסף או קרח יבש. החומרים האלה עוזרים לטיפות המים בענן להתאחד ולהפוך לגדולות יותר. כשהטיפות גדולות מספיק, הן יורדות כגשם! למה עושים את זה? לעזור לאזורים שסובלים מבצורת להגדיל את כמות השלג באתרי סקי לנסות למנוע סופות ברד שעלולות להזיק לחקלאות אבל זהירות! להזרעת עננים יכולות להיות גם תוצאות לא צפויות. לפעמים היא גורמת לגשם לרדת במקום אחר מזה שרצינו. יש מדענים שעדיין לא בטוחים עד כמה השיטה הזו באמת יעילה. אנקדוטה מעניינת: המדען שקפץ מהעננים ☁️🦸‍♂️ ב-2012, מדען וצנחן בשם פליקס באומגרטנר קפץ מבלון מיוחד בגובה של 39 ק"מ - שזה הרבה יותר גבוה מהעננים! הוא שבר את מהירות הקול בנפילה החופשית שלו. זו הייתה הקפיצה הגבוהה ביותר שנעשתה אי פעם, והוא עבר דרך כמה שכבות של עננים בדרכו למטה! שיאי גינס של עננים: כשהטבע שובר שיאים! 🏆☁️ חשבתם שעננים הם סתם ערימות של אדים? חכו עד שתשמעו על השיאים המדהימים שהם שברו! 1. העננים הכי גבוהים בעולם 🚀 הם נקראים עננים זוהרי לילה (Noctilucent clouds) גובה: 80 ק"מ מעל פני כדור הארץ! זה כמו 266 מגדלי אייפל אחד על השני! הם עשויים מקרחונים זעירים (!) אפשר לראות אותם רק באזורים קרים, קצת אחרי השקיעה 2. העננים הכי קרים בעולם ❄️ נמדדו ב-29 בדצמבר 2018 טמפרטורה: 111.19 מינוס מעלות צלזיוס! זה יותר קר מהקוטב הדרומי! הם נמצאו בגובה של 20.5 ק"מ מעל פני הים הם היו חלק מסופה ענקית באוקיינוס השקט מה אנחנו לומדים מזה? שהטבע תמיד יכול להפתיע אותנו! אפילו משהו שנראה לנו פשוט כמו ענן, יכול להיות מדהים ומיוחד כשמסתכלים עליו מקרוב. מיחשוב ענן: כשהמחשבים שלנו מרחפים באוויר 💻☁️ אוקיי, אז אלה לא בדיוק העננים שאנחנו רואים בשמיים, אבל זה מושג חשוב שכדאי להכיר! מה זה בעצם מחשוב ענן? זו דרך לאחסן ולהשתמש במידע ותוכנות דרך האינטרנט, במקום על המחשב שלנו. זה כמו לשים את כל הקבצים והתוכנות שלנו ב"ענן" וירטואלי, שאפשר להגיע אליו מכל מקום. למה קוראים לזה "ענן"? כי המידע נמצא "שם למעלה", כמו עננים - לא על המחשב שלנו, אלא במקום רחוק. כי אנחנו לא יודעים בדיוק איפה המידע נמצא, בדיוק כמו שקשה לדעת איפה בדיוק נמצא ענן בשמיים. כי אפשר להגיע למידע מכל מקום, כמו שאפשר לראות עננים מכל מקום. דוגמאות למחשוב ענן שאולי אתם מכירים: לשמור קבצים, כמו ב- Google Drive לצפות בסרטים וסדרות - כמו יוטיוב או נטפליקס להאזין למוזיקה - כמו ספוטיפיי לשתף תמונות ברשתות חברתיות - כמו אינסטגרם היתרונות של מחשוב ענן: אפשר להגיע למידע שלנו מכל מחשב או טלפון שמחוברים לאינטרנט לא צריך לדאוג שהמחשב שלנו יתקלקל ונאבד את כל המידע אפשר לשתף מידע בקלות עם אחרים אפשר לאחסן כמויות עצומות של מידע, הרבה יותר ממה שאפשר לשמור על מחשב רגיל, וכשצריך עוד מקום - פשוט מרחיבים את השטח בענן! אז בפעם הבאה שאתם שומעים על "מחשוב ענן", תדעו שמדובר בטכנולוגיה מגניבה שעוזרת לנו לשמור ולהשתמש במידע בצורה קלה ונוחה, ממש כאילו הוא מרחף בענן מעלינו! לסיכום עננים הם לא רק יפים, הם חלק חשוב במחזור המים של כדור הארץ. בלעדיהם, לא היה לנו גשם, שלג, או את כל הצבעים היפים בשמיים בזריחות ובשקיעות. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים למעלה, זכרו - אתם מסתכלים על אחת התופעות המדהימות של הטבע!

גם אתם רואים פרצופים על ברזי כיבוי האש ברחוב, בשקעי החשמל בקיר או בקופסאות השימורים על המדף בסופר? מסתבר שאתם לא לבד! המוח שלנו מוצא פנים ממש בכל מקום: בעננים, בסלעים, בידיות הברז, בפרוסת הטוסט שעל הצלחת ואפילו בפלפל חתוך. אבל למה זה קורה? פראידוליה. השם המדעי של התופעה התופעה הזאת נקראת פראידוליה (Pareidolia), והיא היכולת שלנו לראות דפוסים מוכרים - בעיקר פנים - במקומות שבהם הם לא באמת קיימים. זה לא באג במערכת, אלא פיצ'ר. תכונה ש המוח שלנו פיתח במהלך ה אבולוציה . המילה עצמה מגיעה ממילים ביוונית עתיקה: "para" שפירושה "ליד" או "לא נכון", ו-"eidolon" שפירושה "דמות" או "צורה". ביחד הן יוצרות מילה שמתארת בדיוק את מה שקורה: אנחנו רואים צורה מוכרת במקום שבו היא לא באמת נמצאת. מי מוציא לשון? למה דווקא פנים? המוח האנושי מתוכנת לזהות פנים מהר מאוד. זו יכולת הישרדות חיונית! בעבר הרחוק, היכולת לזהות במהירות אם הדמות שמתקרבת אלינו היא חבר או אויב יכלה להציל חיים. לכן המוח שלנו מעדיף לטעות "לכיוון הבטוח", עדיף לחשוב שראינו פנים שלא היו שם, מאשר לפספס פנים של מישהו שעלול להוות סכנה. 💡 הידעת? לא רק בני אדם רואים פנים בכל מקום! מחקרים מראים שגם קופים וחיות אחרות מסוגלות לזהות דפוסים של פנים. זה מעיד על כך שהיכולת הזאת עתיקה מאוד ומשותפת ליצורים שהישרדותם תלויה בזיהוי מהיר של פרטים אחרים במינם. התינוקות שלנו מתחילים לזהות פנים כבר בגיל חודשיים-שלושה, ומחקרים הראו שתינוקות מעדיפים להסתכל על דפוסים שנראים כמו פנים (שתי נקודות מעל קו אחד) יותר מאשר על דפוסים אחרים. זה אומר שהיכולת הזאת מובנית בנו כמעט מהלידה! מה יש לו בפה?? האזור המיוחד במוח יש אזור ספציפי במוח שלנו שאחראי על זיהוי פנים. הוא נקרא "כישור איזור הפנים", או באנגלית -Fusiform Face Area (FFA). הוא נמצא באזור כל כך רגיש במוח שלנו, שהוא מופעל גם כשאנחנו רואים משהו שרק מזכיר פנים, כמו שני כפתורים על חולצה, או שלושת החורים של שקע החשמל. מחקרים שנערכו בעזרת סקירה מוחית (כמו fMRI) הראו שכשאנשים רואים פנים באובייקטים דוממים, האזור הזה נדלק בדיוק כמו שהוא נדלק כשהם רואים פנים אמיתיות. המוח שלנו לא באמת מבדיל! 💡 הידעת? המוח שלנו מחפש דפוסים לא רק במה שאנחנו רואים, אלא גם במה שאנחנו שומעים! לפעמים אנחנו חושבים ששמענו מילים מוכרות בשירים בשפה לא מוכרת, או שאנחנו מזהים מילים ברעשי רקע (כמו רעש של מאוורר או מכונת כביסה). זו אותה תכונה של "חיפוש משמעות" שהמוח שלנו עושה כל הזמן, רק בתחום השמיעה במקום הראייה. היא צוחקת או מבולבלת? המכונית, זאת אומרת... מקרים מפורסמים של פראידוליה 🌙 האיש על הירח (או "הארנב על הירח" כמו ב מיתולוגיה הסינית ) - זו אולי הדוגמה הכי מפורסמת. המכתשים והאזורים הכהים על פני הירח יוצרים דפוס שנראה לנו כמו פנים או דמות. הפנים של ישו על טורטייה - (או על טוסט, על פשטידה וכו'). בשנת 1978, אישה מניו מקסיקו טענה שראתה את פניו של ישו על טורטייה שהכינה. אלפי אנשים הגיעו לראות את זה, והתופעה הפכה למפורסמת כל כך שהיא קיבלה כיסוי תקשורתי עצום. זה קורה הרבה... פני מאדים - בשנת 1976, החללית ויקינג 1 צילמה תצורת סלע על מאדים שנראתה כמו פנים ענקיות. התמונה עוררה שערוריה עצומה וטענות על תרבות חייזרים עתיקה. אבל כשחזרו וצילמו את אותה תצורה בשנת 2001 ברזולוציה גבוהה יותר ובתאורה אחרת, התגלה שזו סתם גבעת סלע רגילה. אבל התמונה המקורית עדיין מפורסמת! למה זה נשאר איתנו? הגיוני לשאול, אם זו טעות של המוח, למה היא לא נעלמה במהלך האבולוציה? אז התשובה היא שזו לא בדיוק טעות. המוח שלנו מתוכנת לחפש דפוסים ולמצוא משמעות. זה עוזר לנו להבין את העולם, ללמוד מהר ולזכור דברים. בנוסף, הפראידוליה קשורה ליצירתיות ולדמיון. אנשים שרואים יותר דפוסים באובייקטים, נוטים להיות יצירתיים יותר ובעלי דמיון עשיר. ילדים, למשל, מצטיינים בלראות דמויות ופנים בכל מיני דברים - וזה חלק ממשחק, מלמידה ומהתפתחות הדמיון שלהם. 💡 הידעת? אמנים מפורסמים ניצלו את הפראידוליה ביצירותיהם! הצייר האיטלקי ג'וזפה ארצ'ימבולדו מהמאה ה-16 יצר דיוקנאות של אנשים שמורכבים כולם מפירות, ירקות ופרחים. כשמסתכלים מקרוב רואים תפוח או גזר, אבל מרחוק מופיעות פנים שלמות! גם האמן הסוריאליסט סלבדור דאלי שיחק עם התופעה ויצר ציורים שבהם אפשר לראות כמה דברים שונים בו-זמנית. ג'וזפה ארצ'ימבולדו: רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מקור: ויקיפדיה איך אפשר לנצל את זה? 🎨 יש מעצבים ואמנים שמשתמשים בפראידוליה בכוונה. למשל, שימו לב למכוניות: הפנסים הקדמיים והגריל יוצרים "פנים" של המכונית, והמעצבים יודעים את זה. יש מכוניות שנראות כועסות, ידידותיות, מחייכות או רציניות - והכל בזכות הפראידוליה. גם בלוגואים של חברות, באיורים לילדים, ובעיצוב מוצרים, המעצבים משתמשים בנטייה הטבעית שלנו לראות פנים. זה גורם לנו להתחבר יותר למוצר ולזכור אותו טוב יותר. אבל יש הבדל בין פראידוליה טבעית לבין עיצוב מכוון של דמויות! כשאנחנו רואים פנים בשקע חשמל או בענן, זו פראידוליה ספונטנית שקורה במקרה. אבל כשמעצבים יוצרים צעצועים כמו מטוסי-על עם עיניים וחיוך, או רובוטים חמודים עם "עיניים" גדולות, הם משתמשים בכוונה באותם הסימנים שמפעילים את אזור זיהוי הפנים במוח שלנו. זו לא פראידוליה אמיתית, אלא "האנשה עיצובית" והמעצבים יודעים בדיוק איך לגרום למוח שלנו להדליק את ה-FFA ולהרגיש קשר רגשי עם המוצר. אז אם אתם מרגישים שהמכונית "מחייכת" אליכם או שהרובוט נראה "עצוב" - המוח שלכם עושה בדיוק את מה שמעצבי הצעצועים (או הדמויות בסדרה) תכננו! אפילו אם זה הר געש... זה בעייתי? ברוב המקרים, פראידוליה היא תופעה תמימה ואפילו מהנה. אבל לפעמים, אנשים שחווים חרדה או פחד עלולים לראות יותר מדי פנים מאיימות בסביבתם - וזה יכול להחמיר את תחושת הפחד שלהם ולגרום לבהלה. אבל בגדול, זו תכונה מקסימה ואנושית שהופכת את העולם למעניין יותר. אז בפעם הבאה שתראו פנים על השקע בקיר, על ברז כיבוי האש ברחוב או על ענן בשמיים, דעו שהמוח שלכם עושה בדיוק מה שהוא אמור לעשות: מחפש דפוסים, מנסה להבין את העולם, ואולי גם מוסיף קצת קסם ליום שלכם 🙂

גם אתם חשבתם אם יכול להיות הוריקן בישראל? התשובה היא כן! הוריקן ים-תיכוני, שמכונה "מדיקן" (Medicane - שילוב של Mediterranean ו-Hurricane), הוא תופעת טבע מרתקת ונדירה. מה זה בעצם מדיקן? מדיקן הוא סופה שנראית כמו הוריקן קטן מעל הים התיכון, עם מבנה עגול של עננים ו"עין" במרכז - בדיוק כמו הוריקן אמיתי! אבל יש הבדלים משמעותיים: הוריקנים רגילים מתפתחים מעל מימי אוקיינוס חמים (מעל 26°C) ומגיעים לקוטר של מעל 1,000 ק"מ (מדינת ישראל היא רק 470ק" מה מדן ועד אילת...) עם רוחות של עד 320 קמ"ש. מדיקנים הם קטנים יותר - 70 עד 200 ק"מ בקוטר (כלומר, עד חצי מישראל...), עם רוחות של עד כ-130 קמ"ש. הם מתפתחים מעל מים קרים יותר (כבר מ-15 מעלות) ונמשכים לרוב 2-3 ימים, ולעיתים נדירות עד חמישה. הידעתם? בעולם יש סוגים שונים של מערכות מזג אוויר קיצוניות בהתאם לאזור: בטרופים יש הוריקנים וטייפונים, בים התיכון - מדיקנים, באסיה - מונסונים עם גשמים עזים עונתיים, ובמדבריות אפריקה והמזרח התיכון - סופות חול אדירות. איך נוצר מדיקן? בניגוד להוריקן רגיל שמתחיל ממערכת חמה, המדיקן מתחיל מסופת חורף רגילה! אוויר קר מצפון אירופה נפגש עם פני הים החמים יחסית של הים התיכון (בעיקר בסתיו, כשהמים חמימים אבל האוויר כבר קר). ההפרש בטמפרטורה יוצר חוסר יציבות ומתחילות להיווצר סערות רעמים. אם התנאים מתאימים, הסופה מושכת חום ו לחות מהים ומתארגנת בצורה מעגלית. אם הרוחות בגובה רב לא "מפריעות", היא מפתחת " עין " במרכז והופכת למדיקן אמיתי. ☝️ חשוב לציין: מדיקנים הם תופעה נדירה, בממוצע יש רק 1-2 בשנה בכל רחבי הים התיכון! היכן נוצרים מדיקנים? שני אזורים עיקריים: האזור המערבי (והנפוץ ביותר) - בין איי הבלאר, דרום צרפת, קורסיקה וסרדיניה. האזור השני - בים היוני בין סיציליה ליוון, ומשם דרומה לכיוון לוב. כלומר, לא ב'רחוב' שלנו... המדיקנים החזקים ביותר פגעו באיטליה (סרדיניה, סיציליה, דרום איטליה), יוון, מלטה וחופי צפון אפריקה (תוניסיה, לוב, מצרים). הידעתם? מדיקנים משפיעים גם על הים! הרוחות החזקות והגלים הגבוהים גורמים לערבוב עמוק של שכבות המים, מה שמעלה חומרים מזינים מקרקעית הים אל פני השטח. תהליך זה הוא מעין ל"דשן טבעי" לים - הוא מאפשר לפלנקטון (אורגנזמים זעירים שחיים במים) לפרוח, ובעקבותיו גם דגים ויצורי ים אחרים נהנים מהשפע. לכן, כמה שבועות אחרי מדיקן, אפשר לראות עלייה בפעילות הימית באזורים שהסופה עברה בהם! מדיקנים בישראל - כמה זה נדיר? מדיקנים מזרחיים נדירים במיוחד! האוויר באזור המזרחי של הים התיכון לרוב יבש יותר ופחות יציב, מה שמקשה על הסופה לשמור על מבנה טרופי. קבלו כמה נתונים: באוקטובר 2019, מדיקן נדיר (כונה "סקוט") התפתח מול קפריסין ומצרים והגיע עד ישראל. זה היה יוצא דופן. התחזית דיברה על רוחות של 100-110 קמ"ש וגשמים של עד 200 מ"מ. בפברואר 2024, סופה עם מאפיינים דומים למדיקן נקראה "אבגי" (Avgi ובינלאומית גם "ניקולאי"). מרכז הציקלונים הים-תיכוניים אישר שהיא מדיקן ב-1 בפברואר. המערכת הביאה גשמים עזים לישראל - מעל 70 מ"מ בלילה אחד בכפר הירוק, בקעת הירדן וחורשים! לעיתים ישראל מושפעת מ"שאריות" של מדיקנים רחוקים. גם אם המרכז הטרופי לא מגיע עד אלינו, המערכת החורפית סביבו יכולה להביא ימי גשם או רוחות חזקות. כך קרה בספטמבר 2023, כש"שאריות" מדיקן דניאל הגיעו לישראל אחרי שהסופה גרמה להרס ביוון ובלוב. המדיקן החזק ביותר שתועד הוא איאנוס, שפגע ביוון בספטמבר 2020. הוא הגיע לעוצמה הדומה לקטגוריה 1-2, עם רוחות של כ-120 קמ"ש - זה יוצא דופן מאוד לים התיכון! בשנת 1969, היה מדיקן שפגע בצפון אפריקה וגרם לשטפונות נוראיים שהרגו כמעט 600 אנשים והשאירו 250,000 (רבע מליון!) בני אדם ללא בית. למה מדיקנים מסוכנים? הסכנה העיקרית היא לא הרוחות - אלא ה שטפונות הפתאומיים! מדיקנים מביאים גשמים כבדים מאוד בזמן קצר. כשזה יורד באזורים לא מתאימים/מוכנים, נוצרות הצפות קשות. מדיקן דניאל (ספטמבר 2023) היה הרסני במיוחד ביוון (עם נזקים של מיליארדים) ובלוב (עם קריסת שני סכרים ליד דרנה שהובילה לטרגדיה עם אלפי הרוגים). בישראל, הסכנה העיקרית - שטפונות בנחלים ובוואדיות הנגב, ים המלח והערבה, שם הקרקע לא סופגת מים במהירות. למה מדיקנים מסתובבים כמו הוריקנים? 🌀 בדיוק כמו הוריקנים, גם מדיקנים מסתובבים בגלל אפקט קוריוליס! זוכרים את התופעה שהסברנו בפוסט שלנו על אפקט קוריוליס , איך כשאוויר זורם למרכז הסופה, סיבוב כדור הארץ גורם לו להסתובב נגד כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני (שזה המקום שבו נמצא הים התיכון)? ההבדל הוא שמדיקנים נעים בדרך כלל ממערב למזרח בגלל הרוחות הרווחות באזור, בעוד שהוריקנים באוקיינוס האטלנטי נעים ממזרח למערב. (ולא. זה לא קשור ל מכשפה המרשעת מהמערב של הקוסם מארץ עוץ ...) איך נתכונן למדיקן? למרות שמדיקנים נדירים, חשוב לדעת איך להתנהג: צריך לעקוב אחר תחזיות השירות המטאורולוגי - הם יכולים לחזות מדיקן שבוע מראש, למרות שקשה לדעת בדיוק את העוצמה והמיקום המדויק. אם יש אזהרת שטפונות, התרחקו מנחלים ווואדיות יבשים. הרי המים יכולים להגיע בפתאומיות ובעוצמה. וגם, זה יורד ונעלם מהכבישים אחרי כשעה, אז ההמתנה לא באמת כזאת נוראה... אם הרשויות מודיעות על פינוי - אל תתעלמו, הם כנראה יודעים למה. במהלך הסופה - עדיף להישאר בבית. בכלל כיף להיות במקום סגור ולא בנסיעה או ברחובות כשיש גשם זלעפות... זכרו: רכב יכול להיסחף במים זורמים בעומק 30 ס"מ בלבד! אפילו 15 ס"מ מים זורמים יכולים להפיל אדם בוגר. אם צריך ללכת במים עומדים, השתמשו במקל לבדיקת עומק. הידעתם? יש תופעות דומות באזורים אחרים: באזורים הקוטביים (למשל ליד גרינלנד), נוצרות סופות שנקראות "פולר לואו" (Polar Lows) - שגם הן נראות כמו הוריקנים מיניאטוריים, אבל נוצרות מעל מים קרים מאד בצפון הרחוק. האם שינויי האקלים משפיעים על הוריקנים באיזורים שלנו? הים התיכון מתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי (במיוחד בחלק המזרחי שלו, שזה, אנחנו...). תוסיפו לזה מים חמים ותקבלו יותר אנרגיה לסופות. המחקרים מראים: בעתיד יהיו פחות מדיקנים, אבל הם יותר חזקים. הידעתם? התחממות הים התיכון משפיעה גם על ישראל. בעשורים האחרונים אנחנו רואים שינוי בעונות המעבר - הקיץ מתארך על חשבון העונות האחרות. התחממות המים יכולה להסביר את העלייה במס' הסערות החזקות שאנחנו חווים, אפילו שלא כולן הופכות למדיקן. זה חלק ממגמה רחבה יותר של שינויי האקלים שמשפיעים על מזג האוויר במזרח התיכון. סופות בעולם העתיק 🏛️ ב יוון העתיקה האמינו שסופות ים אדירות הן זעמו של פוסידון, אל הים. לפי המיתולוגיה, כשפוסידון כעס, הוא היה מכה בים עם הטריידנט (הקלשון) שלו וגורם לגלים עצומים ולסופות שהטביעו ספינות. אולי אם היוונים הקדמונים היו יודעים על מדיקנים, הם היו מספרים שפוסידון יוצר אותם להעניש ימאים שהרגיזו אותו! לסיכום מדיקנים הם תופעה נדירה ומרתקת שמשלבת סופות חורפיות עם מבנה של הוריקן טרופי. למרות שהם קטנים וחלשים יותר מהוריקנים, הם מסוכנים בעיקר בגלל השטפונות. אצלנו בישראל זה נדיר במיוחד (אם תשמעו על "מערכת לחץ נמוך מעל הים התיכון עם מאפיינים טרופיים" - זה זה), אבל חשוב להכיר שהוריקן ים-תיכוני יים - ולדעת איך להתנהג.

נכון, השם נשמע כאילו הוא קשור למילה "שֶׁפַע" - אבל לא בגלל שמציפים אתכם עם תה שופע בדבש ולימון (אם כי זה בהחלט עוזר). השם "שפעת" בעברית מגיע מהמילה "שֶׁפַע" במשמעות של התפשטות מהירה ורחבה, כי המחלה הזאת ידועה ביכולת שלה להדביק המון אנשים בזמן קצר. וכשהשפעת מגיעה, היא לא באה לבד - היא מביאה איתה שפע של חולים. 🤦‍♀️ איך נראה הנגיף הזה? נגיף השפעת נראה תחת מיקרוסקופ כמו כדור קטן עם קוצים - אפשר אפילו לתאר אותו כמו קיפוד זעיר! הקוצים האלה שלו הם לא סתם קישוט - הם בדיוק מה שעוזר לנגיף להיכנס לתאים בגוף שלנו ולהדביק אותם. הידעתם? כשאתם חולים, מערכת החיסון שלכם שולחת "צבא קטן" של תאים שנלחמים בנגיף - וזה מה שגורם לחום ולעייפות. הגוף פשוט עסוק במלחמה! קצת היסטוריה מדבקת שפעת מלווה את האנושות כבר מאות שנים, אבל המגיפה המפורסמת ביותר היא "השפעת הספרדית" מ-1918, שהדביקה כשליש מאוכלוסיית העולם והרגה עשרות מיליוני אנשים. למרות השם, היא כנראה לא התחילה בספרד - פשוט ספרד בזמן מלחמת העולם הראשונה ספרד הייתה ניטרלית ולא השתתפה, ולכן העיתונים שם היו חופשיים לדווח על המגיפה, בניגוד למדינות הנלחמות שצנזרו חדשות רעות שלא קשורות למלחמה. הידעתם? שפעת משתנה כל הזמן - הנגיף מתפתח ומשנה את עצמו, וזו הסיבה שצריך חיסון חדש כל שנה. מה שעבד בשנה שעברה לא בהכרח יעבוד השנה. שפעת מסביב העולם - השמות והמשמעויות השם האנגלי (והבינלאומי) אינפלואנזה - Influenza - הגיע מאיטלקית, ויש לו סיפור מעניין: באיטליה של המאה ה-16 חשבו שמגיפות נגרמות על ידי "השפעה" (influence) של כוכבי השמיים, מזג האוויר ועונות השנה. הם קראו למגיפה "influenza di freddo" - "השפעה של קור". עם הזמן השם התקצר ל-Influenza, והוא נשאר אפילו אחרי שגילו שמדובר בכלל בנגיף ולא בכוכבים מהחלל החיצון... המילה Flu ? זה פשוט קיצור של Influenza, שנכנס לשימוש רק במאה ה-20. בשפות רבות השם מתייחס להשפעה או להתפשטות: בצרפתית זה Grippe (מ"לתפוס"). כן, נכון, גם ביידיש - גְריפָּה... ביפנית קוראים לזה "אינפלואנזה" - אותה דבר כמו באנגלית בערבית קוראים לזה "אַנְפְלוּאֶנְזָה". דומה, אבל קצת אחרת. אבל כאמור, בעברית, בחרנו במילה משלנו - שפעת, ושמה מספר בדיוק מה היא עושה הכי טוב: מתפשטת בשפע! איך יודעים אם זו שפעת ולא סתם נזלת? הצטננות באה לאט, עם אף סתום ואולי קצת כאבי גרון. אפשר להרגיש לא טוב, אבל בדרך כלל עדיין מצליחים לתפקד. השפעת מגיעה מהר: פתאום ממש עייפים, עם חום גבוה ובדרך כלל גם כאבי שרירים. וההבדל הכי ברור הוא שעם שפעת פשוט רוצים לשכב במיטה ולא לזוז משם. הידעתם? גם לחיות יש שפעת! "שפעת עופות" ו"שפעת חזירים" הן גרסאות של נגיף שיכולות לפעמים לעבור גם לבני אדם. הנגיפים האלה יכולים להשתנות ולהתפתח, ולפעמים אפילו ליצור גרסאות חדשות שמדביקות אותנו. תרופות סבתא (ועוד) מרק עוף חם? ✓ תה עם דבש ולימון? ✓ מנוחה ושינה? ✓✓ המון נוזלים? ✓✓✓ האמת היא שאין תרופת קסם לשפעת (👉 למרות שאם תקליקו על הלינק תמצאו אוסף של תרופות סבתא לצינון ולשפעת). הגוף צריך להילחם בנגיף בעצמו, וזה לוקח בדרך כלל שבוע או שבעה ימים, מה שבא קודם... מה שכן, יש תרופות אנטי-ויראליות שיכולות לקצר את משך המחלה אם לוקחים אותן בזמן, ויש תרופות שמקלות על התסמינים. והחיסון נגד שפעת הוא הדרך הכי טובה למנוע את המחלה מלכתחילה, כשהוא מתעדכן כל שנה כדי להתמודד עם הגרסאות החדשות של הנגיף. הידעתם? קורונה זה לא סוג של שפעת. נכון ששתיהן מחלות ויראליות של דרכי הנשימה עם תסמינים דומים, אבל הן נגרמות על ידי משפחות נגיפים שונות לגמרי. איך להעביר את הזמן אם נפלה עליכם שפעת? הדבר הכי חשוב - לישון! הגוף צריך אנרגיה כדי להילחם בנגיף, אז תנו לו לנוח. לשתות הרבה עוזר לגוף להילחם במחלה ולהוציא את הרעלים החוצה. אם העיניים לא כואבות יותר מדי, אפשר לקרוא ספר טוב, ואם קשה לרכז את המבט - אפשר להקשיב לפודקאסטים (ויש לנו המון המלצות באתר!). אפשר אפילו לנצל את הזמן הזה כדי ללמוד דברים חדשים - מדע , היסטוריה , אסטרונומיה או כל נושא שמעניין אתכם (וגם לזה יש לנו מלא אפשרויות בהמון תחומים באתר). והכי חשוב, תרגישו טוב!

כשחושבים על בננות , בדרך כלל עולות במחשבה תמונות של פרי צהוב ומתוק, אולי קוף חמוד שמחזיק אחד בידיו. אבל המונח "רפובליקת בננות" לא מתייחס למקום שמגדל המון בננות טעימות - אלא מתאר משהו הרבה הרבה פחות מתוק: מדינה שהכלכלה שלה תלויה לגמרי ביצוא של משאב אחד (בדרך כלל חקלאי), והשלטון בה מושחת, לא יציב, ונשלט בפועל על ידי אליטה קטנה או אפילו חברות זרות. איך נולד המונח המוזר הזה? הסופר האמריקאי או הנרי טבע את המונח ב-1904 בסיפור "האדמירל" שהופיע בקובץ הסיפורים שלו "כרובים ומלכים". הוא כתב על רפובליקה דמיונית בשם "אנצ'וריה" (שהייתה מבוססת במפורש על הונדורס - מדינה במרכז אמריקה שבה בילה או הנרי תקופה מסוימת). בסיפורים שלו הוא תיאר מקום שבו החברות האמריקאיות שמייצאות פירות (בעיקר בננות) הן למעשה מי ששולט במדינה - יותר מהממשלה עצמה. למה דווקא בננות? 🍌 במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בננות הפכו למוצר פופולרי מאוד בארצות הברית ובאירופה. אבל הן לא גדלות במקומות קרים וצריכות אקלים טרופי חם. אז חברות אמריקאיות ענקיות החלו לפתח מטעי בננות במדינות של מרכז ואמריקה הלטינית. הבעיה התחילה כשהחברות האלה לא הסתפקו רק בגידול בננות, הן רצו גם שליטה מוחלטת. החברה שהפכה למדינה הדוגמה הכי מפורסמת היא חברת United Fruit Company (שלימים הפכה לחלק מחברת Chiquita). החברה הזו שלטה בפועל בכלכלה ובתשתיות של מדינות שלמות במרכז אמריקה - במיוחד גואטמלה והונדורס, וגם קוסטה ריקה, פנמה ועוד. מה זה אומר "שלטה"? ובכן, החברה החזיקה בקווי הרכבת, בנמלים, קיבלה פטור ממסים מהממשלה המקומית, ובשיא כוחה היא שלטה בעשרות אחוזים מהקרקעות החקלאיות במדינות האלה. אם הממשלה המקומית ניסתה להתנגד או להכניס חוקים שלא התאימו לה - החברה פשוט השתמשה בהשפעה שלה (לפעמים גם דרך ממשלת ארה"ב) כדי להפיל את הממשלה או לשנות את החוקים. ההפיכה בגואטמלה ב-1954 קרה משהו שממחיש בדיוק את הרעיון של המושג "רפובליקת בננות". בגואטמלה נבחר - ב בחירות דמוקרטיות - נשיא בשם חאקובו ארבנס. הוא ניסה לבצע רפורמה בקרקעות שכוללת לקחת קרקעות לא מעובדות מהחברות הגדולות (כולל United Fruit) ולחלק אותן לאיכרים מקומיים. United Fruit לא אהבה את זה בכלל. החברה השתמשה בקשרים שלה בממשלת ארה" ב, שעזרה לארגן הפיכה צבאית בגואטמלה, שהדיחה את ארבנס מהשלטון. כלומר: חברה פרטית, שרצתה להמשיך למכור בננות ולהרוויח הרבה כסף, השפיעה על ממשלה זרה, ובעצם הפילה ממשלה נבחרת של מדינה עצמאית. די משוגע, נכון? אז מה באמת מאפיין רפובליקת בננות? יש כמה תכונות שמופיעות שוב ושוב במדינות שנקראות ככה: תלות כלכלית קיצונית - כשכל הכלכלה (או החלק הגדול שלה) תלויה ביצוא של משאב אחד. זה אומר שאם מחיר הבננות (או הקפה, או הנפט) יורד בשוק העולמי, המדינה כולה נקלעת למשבר כלכלי. שלטון מושחת ולא יציב - כשהשלטון לא באמת משרת את האזרחים, אלא את האליטה העשירה או את החברות הזרות. לפעמים יש הפיכות כל כמה שנים כי אף אחד לא ממש מכבד את השלטון. פערים חברתיים אדירים - יש קומץ אנשים עשירים מאוד (בעלי הקרקעות, בכירי החברות הזרות) ומולם אוכלוסייה עצומה שחיה בעוני. השפעה זרה חזקה - מדינות זרות עשירות או חברות בינלאומיות ענקיות, הן אלה שלמעשה מחליטות על המדיניות במדינה. דיכוי ושימוש בכוח - השלטון משתמש בגופים עם סמכויות וכוח (כמו צבא או משטרה) כדי לשתק התנגדות של אזרחים שמנסים לשנות את המצב. האם זה קיים גם היום? המושג "רפובליקת בננות" נולד (כאמור) בתחילת המאה ה-20, אבל הוא לא נעלם. גם היום משתמשים במונח הזה כדי לתאר מדינות שסובלות מבעיות כאלה (של תלות במשאב יחיד, שחיתות, שלטון לא יציב והשפעה זרה חזקה). רק שהמשאב לא חייב להיות בהכרח בננות - זה יכול להיות נפט, יהלומים, קפה, קקאו ( שוקולד !), עץ או כל דבר אחר שאפשר למכור. מדינות במרכז אמריקה כמו הונדורס, ניקרגואה, אל סלבדור ופנמה עדיין מתויגות לפעמים במונח הזה בגלל תלות כלכלית ביצוא חקלאי, שחיתות פוליטית ופערים חברתיים. קוסטה ריקה נחשבת לחריגה יחסית באזור כי היא יותר יציבה מבחינה פוליטית ודמוקרטית, אבל מבחינה כלכלית היא עדיין תלויה מאוד ביצוא. חשוב להבין שהמונח "רפובליקת בננות" הוא מונח ביקורתי ואפילו פוגעני: אף מדינה לא מסווגת רשמית ככזו, וזה לא תואר שמישהו רוצה לקבל. זו יותר דרך לתאר מצב פוליטי-כלכלי בעייתי. האם אפשר להילחם בזה? השאלה היא האם אזרחים יכולים לשנות את המצב הזה. התשובה היא - זה מסובך. מצד אחד, ההיסטוריה מלמדת שכאשר אזרחים מנסים להחליף שלטון מושחת או להפחית את כוחן של חברות זרות, הם מתמודדים עם התנגדות אדירה - כולל הפיכות צבאיות, התערבות זרה, ודיכוי אלים. זה מה שקרה בגואטמלה ב-1954, וזה קרה במקומות רבים אחרים. מצד שני, יש גם סיפורי הצלחה. חלק מהמדינות במרכז ואמריקה הלטינית הצליחו לאורך השנים לחזק את הדמוקרטיה שלהן, להפחית שחיתות, ולגוון את הכלכלה כך שהתלות במוצר אחד נפסקה. זה תהליך איטי ולא קל בכלל, אבל זה אפשרי. רגע, מי אמר שזה בכלל רע? 😈 לפעמים טוענים שיש גם צד חיובי למצב הזה: החברות הזרות מביאות תעסוקה, בונות תשתיות (כמו רכבות ונמלים), ומכניסות מטבע זר למדינה. אז אולי זה אפילו טוב לאזרחים? התשובה של המחקר ההיסטורי והכלכלי היא די חד-משמעית: לא ממש . נכון שיש תעסוקה ותשתיות, אבל הרווחים העיקריים מתנקזים לאליטה המקומית ולחברות הזרות, בעוד שהסיכון הכלכלי והחברתי נופל על הציבור. כשמחיר הבננות יורד, העובדים מפוטרים אבל החברה לא מפסידה הרבה כי לה יש מקורות הכנסה נוספים. כשיש מחלה שפוגעת בבננות, האיכרים נשארים בלי פרנסה. התועלת לאזרחים הרגילים היא מוגבלת, זמנית, ויש לה מחיר חברתי-פוליטי כבד: פגיעה בחופש, שחיתות, וחוסר יכולת לקבוע את העתיד של המדינה שלהם. מה זה אומר עלינו? המושג "רפובליקת בננות" מזכיר לנו כמה דברים חשובים: דמוקרטיה זה לא מובן מאליו - צריך להילחם עליה ולשמור עליה תלות כלכלית במשאב אחד זה מסוכן - ריבוי מקורות הכנסה עוזר למדינה להיות עצמאית ויציבה. כשחברות פרטיות או מדינות זרות יכולות להשפיע יותר מדי על הפוליטיקה של מדינה - זה בכלל לא טוב לאזרחים שלה. וגם - לפעמים המילים שאנחנו משתמשים בהן (כמו "רפובליקת בננות") יש להן היסטוריה מאחוריהן שמספרת סיפור גדול הרבה יותר מהמילה עצמה.

ב-7 בדצמבר חוגגים בעולם את יום הצמר גפן המתוק, או בשמו העברי המוכר יותר - שערות סבתא . הזדמנות מצויינת לבדוק איך המציאו לזה את השמות המוזרים? איך הוא בכלל נוצר? והאם זה באמת כל כך גרוע כמו שהרבה הורים חושבים? אמ;לק: מה זה בעצם שערות סבתא? שערות סבתא הן בעצם - ממתק. כמו סוכריה, אבל עשוי אך ורק סוכר, בלי שום תוספות. הסוכר נמס לאחר חימומו לטמפרטורה גבוהה, ואז מסתובב במהירות גבוהה מאוד במכונה מיוחדת. הסיבוב המהיר גורם לסוכר הנוזלי להיזרק החוצה דרך חורים זעירים, ובזמן שהוא עף באוויר הוא מתקרר והופך לסיבים דקיקים מאוד של סוכר. הסיבים האלה מצטברים זה על זה, ויוצרים מסה אוורירית ורכה שנראית כמו ענן לבן (או ורוד או כחול או כל צבע מאכל אחר שמוסיפים לה, אפשר גם להכין לבד צבע טבעי - הקליקו על הלינק ורוד שם למטה לסרטון). השם "צמר גפן" או בעברית "שערות סבתא" מתייחס למראה הצמרגפני שהזכיר את השיערות הלבנות והדקיקות של הסבתות (פעם, לפני שהמציאו את צבעי השיער...). השם האנגלי Cotton Candy (צמר ממתק) או Candy Floss (חוט ממתק) מתאר גם הוא את המרקם. המדע מאחורי הקסם 🔬 אבל איך בדיוק זה עובד? איך גרגרי סוכר הופכים לעננים האלה?? אז כשהסוכר נמס הוא הופך לנוזל. וכשהנוזל מסתובב במהירות, כוח הצנטריפוגה (כוח הסיבוב) זורק אותו החוצה דרך חרירים דקים. ברגע שהוא נתקל באוויר הקר, הוא מתגבש מיידית בחזרה - הפעם לסיבים ולא לגרגרים, בגלל המהירות. ניסוי קטן שאפשר לעשות בבית: אם תמיסו סוכר במחבת (לא אתם, מבוגר אחראי. אתם רק תסתכלו) ואז תתנו לו להתקרר, תראו שנוצרים גבישי סוכר. זאת בדיוק אותה תופעה, רק בלי הסיבוב שהופך אותן ל'שערות' סוכר דקיקות. איך זה הומצא? זה מפתיע! שערות סבתא הומצאו על ידי... רופא שיניים! 🦷 בשנת 1897 רופא השיניים וויליאם מוריסון ויצרן הממתקים ג'ון וורטון פיתחו יחד את המכונה הראשונה לייצור צמר גפן. הם קראו לממתק הזה "Fairy Floss" (חוט של פיות. אגב, לנו זה מזכיר גם חוט דנטלי וגם את פיית השיניים מה שמסביר לנו למה דווקא רופא שיניים נתן את השם, אבל אולי זה רק אנחנו...) והציגו אותו לראשונה ביריד העולמי בסנט לואיס ב-1904. המכירות היו מטורפות. הם מכרו 68,655 קופסאות במחיר של רבע דולר לכל אחת (שזה היה סכום נכבד לאותה תקופה, משהו כמו כ-10$ של היום), ועשו הון. בשנת 1921 רופא שיניים אחר בשם ג'וזף לאסקו (כן, שוב רופא שיניים!) המציא גירסה משופרת של המכונה וקרא לממתק "Cotton Candy", והשם הזה נשאר עד היום. הידעתם? רופא השיניים שהמציא את צמר הגפן המתוק טען שעדיף שילדים יאכלו ממתק אוורירי עם מעט סוכר - כמו קוביית שוקולד אחת, אבל מי מסתפק רק באחת? 🤔 כמה סוכר יש בשערות סבתא? ובאמת, כמות הסוכר בשערות סבתא קטנה הרבה יותר ממה שחושבים. מנה סטנדרטית של שערות סבתא (כ-28 גרם) מכילה כ-6 כפיות של סוכר - פחות מאשר פחית קולה! הסיבה שזה נראה יותר, זה בגלל הנפח. הצמר-גפןהזה הרי מלא באוויר, מה שגורם לו להיראות ענק אבל למעשה רוב הנפח הוא סתם אוויר. הידעתם? שערות סבתא מכילות מעט סוכר ביחס למראה, אבל הסוכר שבהן מתפרק מהר מאוד ונותן 'בוסט' קצר של אנרגיה - שעובר מהר ויכול לגרום לעייפות אחר כך. עובדות מתוקות 📊 השיא העולמי לשערות הסבתא הגדולות ביותר שנוצרו אי פעם נרשם בספר השיאים של גינס בשנת 2019. הן הגיעו למשקל של 1,217 קילוגרם! שיא אחר נרשם באיטליה ב-2016, של שערות הסבתא הכי ארוכות . זה הגיע לאורך של 4.2 מטרים, שזה הרבה יותר גבוה מהתקרה שלכם בבית... בחלק מהמקומות בעולם לא מסתפקים בערימה אוורירית ומתוקה על מקל, אלא ממש מעצבים מצמר הגפן דמויות, פרחים ויצורים צבעוניים, כאילו זה חומר לפיסול מתוק שגם אפשר לאכול! היכן אפשר למצוא שערות סבתא? שערות סבתא הן חלק בלתי נפרד מכל פארק שעשועים, קרקס, יריד או אירוע ציבורי גדול. באירועים כאלה תראו לרוב תור ארוך של אנשים, שבקצה שלה יש עמדה עם מכונת שערות הסבתא שמסתובבת, וההנאה הרבה היא לא רק מהביס המתוק, אלא גם מלראות את תהליך היצירה , איך הסוכר מסתובב והופך לענן מתוק. הידעתם? היום אפשר למצוא גם מכונות ביתיות קטנות לייצור שערות סבתא, ככה שאפשר אפילו להכין את זה בבית ולערוך מסיבות מתוקות ואפילו להשתמש בהן בכלל לא בשביל האוכל, אלא ליצירת אמנות אקספרסיוניסטית... 🎪 לא התאפקנו, קבלו עוד סרטון מהפנט טריוויה מתוקה בארצות הברית ובקנדה קוראים לממתק Cotton Candy, בבריטניה ובאוסטרליה קוראים לו Candy Floss, ובצרפת קוראים לו Barbe à papa (זקן של אבא). במדינות כמו יפן ודרום קוריאה, יש טעמים משונים לשערות סבתא – מאצות ים ועד פירות הדר יוזו. שפים בקונדיטוריה מודרנית עושים משערות סבתא פסלים זמניים ויצירות אמנות מרהיבות שמעטרות קינוחים יוקרתיים. בניו זילנד הייתה תקופה שבה שערות סבתא נאסרו למכירה בבתי ספר כי חששו שהן גורמות לעששת ולהיפראקטיביות, אבל האיסור לא החזיק מעמד. למרות שרוב האנשים מכירים שערות סבתא בצבע ורוד או כחול, היום ניתן למצוא אותן בעשרות טעמים וצבעים, כולל שחור (בטעם ליקריץ) וזהב (עם נצנצים אכילים). מה אתם חושבים, הייתם יכולים להמציא טעם חדש ושווה לשערות סבתא? איזה?

הסרט המוזיקלי-פנטזיה האגדי מ-1971 שהפך לאחת הקלאסיקות הכי אהובות בקולנוע. מבוסס על ספרו המפורסם של רואלד דאל (ההוא של מתילדה ו ג'יימס והאפרסק הענק ) "צ'רלי ומפעל השוקולד" מ-1964. סרט שכמעט כל דור מגלה מחדש - ושנשאר קסום, מוזר ומרתק גם אחרי יותר מ-50 שנה. על מה הסרט? צ'רלי באקט הוא ילד עני שחי עם הוריו וארבעת סביו וסבתותיו בבית קטנטן. למשפחה שלו כמעט ואין כסף לאוכל, אבל יש להם הרבה אהבה. צ'רלי חולם על שוקולד - במיוחד על ה שוקולד המיוחד של וילי וונקה, הבעלים המסתורי של מפעל השוקולד הכי מפורסם בעולם. יום אחד, וילי וונקה מכריז על תחרות מיוחדת: הוא החביא 5 כרטיסי זהב בתוך עטיפות השוקולד, והילדים שימצאו אותם יזכו לסיור מיוחד במפעל - וגם לפרס מיוחד לכל החיים! נו, ברור שצ'רלי ימצא כרטיס זהב - ואז מתחילה ההרפתקה הקסומה של הביקור במפעל השוקולד, שם הוא וסבא ג'ו פוגשים את וילי וונקה עצמו (דמות קסומה, מוזרה, גאונית וקצת מפחידה) - ואת ארבעת הילדים האחרים שמצאו כרטיסים. מה מיוחד בסרט הזה? ג'ין ויילדר האגדי - התפקיד של וילי וונקה נחשב לאחד התפקידים הכי אייקוניים בהיסטוריה של הקולנוע. ג'ין ויילדר יצר דמות שהיא בו-זמנית מקסימה ומפחידה, חכמה ומוזרה, חמה וקרה. מעניין לדעת שרואלד דאל עצמו לא אהב את הבחירה בהתחלה - אבל העולם כולו התאהב בויילדר בתפקיד הזה. עולם של ממתקים אמיתיים - בסצנה המפורסמת של החדר שבו הכל אכיל (הדשא, הסוכריות, השוקולד), הרבה אלמנטים היו באמת מתוקים ואכילים! אבל נהר ה"שוקולד"? היה רק מים חומים עם צבע וחומרים אחרים - ועם ריח כל כך לא נעים שהשחקנים זוכרים אותו עד היום. 😂 קסם שנולד מתקציב צנוע - הסרט נעשה בתקציב קטן יחסית, למרות כל הקסם שקורה בו ובממלכת השוקולד שכולנו היינו רוצים לבקר. זה סרט שמראה שלא תמיד צריך תקציב ענק - לפעמים צריך רק דמיון. אנקדוטות מעניינות הכניסה המפורסמת של וונקה, הסצנה שבה וונקה יוצא מהמפעל בפעם הראשונה, הולך עם מקל, נופל פתאום ואז מתגלגל קדימה - בכלל לא הייתה בתסריט המקורי! ג'ין ויילדר ביקש להוסיף אותה כדי שהצופים לעולם לא יידעו אם וונקה דובר אמת או משקר. ההפקה כל כך אהבה את זה שזה הפך לחתימה של הדמות. סצנת "המנהרה המפחידה" היא אחת הסצנות הכי מוזרות והכי מפחידות בסרט, והיא צולמה בשלמותה בפעם אחת. הילדים השחקנים לא ידעו בדיוק מה הולך לקרות, ולכן חלק מהתגובות המבוהלות שלהם בסצנה הן אמיתיות לגמרי! רואלד דאל, הסופר, לא אהב את הסרט. הוא כעס על ההתמקדות בוונקה על חשבון צ'רלי, ולא אהב שהוסיפו שירים ותכנים שהוא לא כתב. כתוצאה מכך, הוא סירב לתת זכויות לסרטי המשך במשך שנים רבות. בספר המקורי, האומפה-לומפה תוארו כעם אפריקאי קטן, ודאל ספג על כך ביקורת חריפה. לכן בסרט (וגם במהדורות מאוחרות יותר של הספר) הם שונו לאנשים קטנים בצבע עור כתום ושיער ירוק, כדי להימנע מגזענות. הסרט הפך לפרסומת ענקית לשוקולד! הוא אפילו הופק בשיתוף חברת השוקולד WONKA, שקידמה את עצמה דרכו. הוא לא כ"כ הצליח בהתחלה, אבל הממתקים שנוצרו בעקבותיו נמכרו בטירוף! מוצרים מפורסמים כמו Nerds, Laffy Taffy, Gobstoppers ו-Wonka Bars עם "כרטיסי זהב" אמיתיים נולדו מהמותג - ואנשים קנו אותם בתקווה למצוא כרטיס זהב אמיתי. סצנת המפל של השוקולד היתה בעייתית. בתחילה ניסו להכין גרסה אמיתית של שוקולד נוזלי למפל. אבל מה קרה? השוקולד התקשה, העלה עובש, והכל היה סיוט. אז עברו לפתרון של מים צבועים - (שכמו שכבר הזכרנו , היו קצת...מסריחים🤭) יש אספנים שמחזיקים כרטיסי זהב מקוריים מההפקה, והשווי שלהם מגיע לעשרות אלפי דולרים. בכמה מדינות נפתחו תערוכות נודדות עם חדרי שוקולד, מפלים מלאכותיים ודמויות של אומפה-לומפה. הפופולריות של הסרט יצרה גל של "עולמות שוקולד" בהשראת וונקה. ב-2023 יצאה גירסה חדשה לסרט שמספרת את סיפורו של וילי וונקה הצעיר בתחילת דרכו בעולם השוקולד. גם בסרט הזה שמרו על אווירה קומית וקסומה שמדגישה יצירתיות, חלומות גדולים ואופטימיות. ואילו הגירסה של ג'וני דפ מ-2005 מציגה את וילי וונקה כיצור מוזר, מהפנט ואקסצנטרי הרבה יותר, בסגנון אפל ועם סיפור רקע חדש שמסביר את דמותו של וונקה. אבל הסרט הקלאסי המקורי הוא הכי מוצלח משלושתם. למי זה מתאים? הסרט מתאים בערך מגיל 7 ומעלה. הוא לא מפחיד ברובו, אבל יש סצנה אחת שיכולה להיות מלחיצה : המנהרה הפסיכודלית (עם חילזון ענק, תאורה מהבהבת, ומוזיקת מתח). ילדים רגישים עלולים להיבהל מהסצנה הזאת. פה אתם ההורים נכנסים לפעולה... קחו בחשבון שהשפה והקצב של שנות ה-70 קצת איטיים יותר לילדים צעירים מדי. וגם המסרים של עונש לילדים מפונקים, מוסריות, עבודת מפעל - מתאימים יותר להבנה של גיל 7-8 ומעלה. אבל למרות זאת - הסרט צבעוני, מצחיק, חכם, עם שירים מעולים, וזו קלאסיקה שקל ליהנות ממנה כמשפחה. "וילי וונקה ומפעל השוקולד" (ובשמו המקובל - צ'רלי בממלכת השוקולד) הוא יותר מסתם סרט ילדים. זה סיפור על חלומות, על מוסר, ועל זה שלפעמים הדברים הכי טובים בחיים מגיעים לאנשים שבאמת ראויים להם. הסרט לא מפחד להראות שילדים מפונקים משלמים מחיר, אבל הוא גם מראה שטוב לב ויושר יכולים להוביל לקסם אמיתי. זה סרט שילדים זוכרים כל החיים - ושכמבוגרים הם גם מבינים שכבות נוספות של משמעות. אז אם אתם מוכנים לעולם של ממתקים טהורים, דמיון בלתי מוגבל, וקצת מוזרות קסומה - הגיע הזמן להיכנס למפעל של וילי וונקה. ב-Apple TV:

הפעם האפרוחים שלנו מתוקים במיוחד - הם צוללים אל עולם הממתקים הצבעוני והטעים! בין אם הם מנשנשים סוכריות, מכינים עוגיות, או פשוט נהנים משוקולד - החוברת מלאה ברגעים מתוקים שרק מחכים לצבעים. מה תמצאו בחוברת? האפרוחים שלנו בהרפתקה מתוקה עם כל מיני ממתקים: אפרוח שאוהב עוגיות שוקולד צ'יפס 🍪 אפרוח שנהנה משרשרת סוכריות צבעוניות 🍬 אפרוח שאוהב ביצת הפתעה 🐣 אפרוח עם שוקולד שנמס בפה כמו ענן 🍫 אפרוח עם מרשמלו אים רכים 🍡 אפרוח שטועם וופל בלגי עם או בלי גלידה 🧇 ועוד. כל עמוד מציג אפרוח עם ממתק שווה. עם כל הפרטים הקטנים והחמודים שיהיה כיף לצבוע. יודעים למה ילדים כ"כ אוהבים ממתקים? הסיבה מתחילה מהרגע שאנחנו נולדים. חלב אם הוא מתוק, והמוח שלנו לומד מהר מאוד שמתוק = אנרגיה + טעם טוב. הסוכר גורם למוח לשחרר חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב ושמחים, בדיוק כמו כשאנחנו מקבלים חיבוק או משחקים עם חברים. זו הסיבה שקשה כל כך להתאפק מממתקים - המוח פשוט זוכר כמה טוב זה הרגיש בפעם הקודמת! 🧠💕 אפשר גם לשאול את הילדים - מה הממתק האהוב עליהם? האם הם אוהבים יותר שוקולד או סוכריות? האם הם אי פעם עזרו להכין עוגיות או קאפקייקס? טיפים לצביעה: נסו להשתמש בצבעים עזים וצבעוניים - כי הרי הממתקים בדרך כלל בצבעים בהירים ומבריקים! אדום לסוכריות, חום לשוקולד, ורוד לגלידת תות, צהוב לוופל... ולמה לא שוקולד כחול סוכריה אפורה? למי החוברת מתאימה? החוברת מתאימה לכל מי שנהנה מהציורים החמודים ומהצביעה, ובטח לכל מי שאוהב ממתקים (כלומר... כולם! 😊). אה, וכדאי שתכינו משהו מתוק לאחרי הצביעה... 😉 אפשר להוריד את החוברת כאן: אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

כשמדבר יבש ושקט הופך תוך דקות לנהר גועש וחום - זהו אחד מופעי הטבע המרהיבים והמפתיעים ביותר בישראל. שיטפונות בנחלי אכזב הם תופעה ייחודית שמתרחשת דווקא באזורים היבשים ביותר של ארצנו - הנגב, הערבה ומדבר יהודה. תופעה שמושכת אלפי צופים כל חורף. אבל מאחורי הקסם של המים-יש-מאין, מסתתרים כוחות אדירים שחשוב להכיר ולהבין. מה זה בעצם "נחל אכזב" ולמה קוראים לו כך? השם "נחל אכזב" נשמע אולי קצת עצוב, אבל יש לו סיפור מעניין. הנחלים האלה "מאכזבים" את מי שמגיע לראות אותם, כי רוב השנה הם פשוט יבשים לגמרי! בניגוד לנהרות כמו הירדן שזורם כל השנה, בנחלי האכזב זורמים מים רק כשיורד גשם, ולפעמים הזרימה היא רק לכמה שעות בלבד. מדענים מבחינים בין 3 סוגי נחלים: "נחל איתן" שזורם כל השנה, "נחל אכזב" שזורם בעיקר בחורף, "נחל אפיזודי" שזורם רק בזמן שיטפונות ונעצר תוך שעות. רוב הנחלים במדבריות ישראל הם למעשה נחלים אפיזודיים - הם "מתעוררים לחיים" רק כשיורד גשם חזק. איך נוצר שיטפון במדבר? המדע שמאחורי הקסם דמיינו את זה כך: יורד גשם חזק על ההרים, אבל הקרקע במדבר קשה כמו סלע ולא יכולה לספוג את המים. המים מתחילים לזרום על פני השטח, נכנסים לערוצים קטנים שמתחברים לערוצים גדולים יותר, וכל המים "מתרכזים" ביחד לנחל אחד עוצמתי. הדבר המדהים ביותר? השיטפון יכול להגיע למקום שבו לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת! הגשם יורד קילומטרים רחוקים משם, ב"אגן הניקוז" של הנחל (כלומר, כל השטח שממנו מתנקזים המים לנחל), והמים מגיעים כהפתעה גמורה. זו הסיבה שחשוב כל כך להקשיב לאזהרות - גם כשהשמיים בהירים לגמרי מעל הראש. המספרים שיפתיעו אתכם 💧 הנתונים האמיתיים מרשימים במיוחד: השיטפון החזק ביותר שנמדד בישראל היה בינואר 2010 בנחל ניצנה: 1,420 מטר מעוקב לשנייה. להשוואה, נהר הירדן זורם בממוצע רק 16 מטר מעוקב לשנייה! זה אומר שנחל מדברי יבש יכול לזרום פי 90 יותר חזק מנהר הירדן! אם עשיתם רפטינג על הירדן, תחשבו כמה מפחיד זה פי 10 יותר מהר (וכאן זה כמעט פי 100!) כמה זמן לוקח למים להגיע? באגני ניקוז קטנים (עד 100 קמ"ר) המים יכולים להגיע תוך פחות משעה מרגע שיורד הגשם. ולפעמים זה תוך דקות ספורות בלבד. הכוח של המים: מחקרים הוכיחו ש-15 ס"מ של מים זורמים יכולים להפיל אדם מבוגר ולהזיז מכונית ששוקלת טון! מים בגובה של 30 ס"מ יכולים לסחוף רכבים, ו-60 ס"מ יכולים להזיז אפילו ג'יפים כבדים. מי היה חושב שמים רדודים מסוכנים כל כך 😱 איפה? המקומות המפורסמים של השיטפונות הערבה ומכתש רמון: נחל פארן הוא הנחל הגדול ביותר בישראל - 150 קילומטר אורך! הוא מגיע מסיני וברוחבו המקסימלי מגיע לכ-4 קילומטרים! באפריל 2023 שיטפון עוצמתי בנחל ציחור עקר עצי שיטה בני 200 שנה. מדבר יהודה: הקניונים הצרים של נחלים כמו נחל ערוגות ונחל דוד שליד עין גדי מפורסמים בשיטפונות דרמטיים. במאי 2024 נסגר נחל ערוגות לאחר שיטפון, אף ש-90% מאגן הניקוז לא קיבל בכלל גשם! הר הנגב: נחל צין, שעובר ליד עין עבדת, הגיע לשיא של 1,280 מטר מעוקב לשנייה ב-2014. הנה איך מתחיל שיטפון: מתי זה קורה? יש עונת שיטפונות? השיטפונות בישראל מתרחשים בעיקר בתקופת החורף והמעבר. לפי מחקר שבדק 107 אירועי שיטפון בנחל צין בשנים 1954-2016: 58% מהשיטפונות התרחשו בחורף (דצמבר-פברואר) 42% מהשיטפונות התרחשו בעונות המעבר (סתיו ואביב) עובדה מפתיעה: דווקא עונות המעבר יכולות להיות מסוכנות יותר! סופות הרעמים באביב ובסתיו מגיעות בפתאומיות גדולה יותר, והן קשורות לשיטפונות עוצמתיים במיוחד. איך השיטפונות מחיים את המדבר 🌱 למרות שזה נראה הרסני, השיטפונות הם הלב הפועם של החיים במדבר! הזרעים שמחכים בסבלנות : צמחים מדבריים כמו רותם המדבר או השיטה מפיצים את הזרעים שלהם במים הזורמים. הזרעים מכוסים בקליפה קשה שנפתחת רק אחרי ששיטפון שוחק אותה ומשרה אותה בבוץ ובחומרים אורגניים. כך הם מתפזרים למרחקים ומקבלים את הלחות והחומרים שעוזרים להם בתחילת החיים. החיות שיודעות מתי להגיע : קוראים לזה "צרכני הזדמנויות" - חרגולים, עכבישים וחיפושיות מתעוררים לאחר שיטפון כשיש לפתע שפע של צמחייה ירוקה. צפרדעים ש'ישנו' תחת האדמה יוצאות להטיל ביצים בשלוליות הזמניות, וגם ציפורים רבות מגיעות לשתות מהמים הזורמים. המארב שמחכה : טורפים כמו שועלים ועקרבים יודעים שאחרי שיטפון יהיה ריכוז של חרקים וטרף קטן ליד ערוצי הנחלים, ומגיעים לחפש מזון. הידעת? 🪾 עצי השיטה במדבר תלויים כמעט לחלוטין בשיטפונות כדי להתרבות. הזרעים שלהם זקוקים לשחיקה החזקה של המים כדי להיפתח, ולכן דווקא באזורי השיטפונות הם צומחים בצפיפות הגבוהה ביותר. חכמת הבדואים: איך הם ידעו לחזות שיטפונות הבדואים והקהילות המדבריות בסיני ובנגב חיו דורות על הידע של הזקנים לגבי מי השיטפונות. הוואדיות (ערוצי הנחלים) היו מקור מים מרכזי, והם ידעו בדיוק היכן בטוח להתמקם והיכן לא. הסימנים שהבדואים הכירו הם: ריח האדמה הרטובה - גם כשהשמיים נקיים, אפשר להריח אדמה רטובה שמגיעה מרחוק באמצעות הרוח, וזה סימן שהגשם יורד במקום אחר רוח קרה פתאומית - שינוי בכיוון הרוח וירידה של הטמפרטורה מבשרים על גשם צבע העננים - עננים כהים ונמוכים מעל ההרים מעידים על גשם חזק ניצול חכם של המים: הבדואים בנו טרסות (מדרגות אבן) בערוצי הנחלים כדי להאט את זרימת המים ולנצל אותם לחקלאות ולמרעה. הם ידעו שהצמחייה העיקרית תצמח דווקא בערוצים, והתכננו בהתאם. הידעת? מחקרים מודרניים על שיטפונות משתמשים בעדויות של זקנים בדואים שמתארים אירועי שיטפון מלפני עשרות שנים - הזיכרון הקהילתי שלהם על עוצמת וזמן השיטפונות נחשב אמין מאוד! מערכות ההתראה: הטכנולוגיה ששומרת עלינו 🚨 ישראל פיתחה מערכות התראה מתקדמות במיוחד: חיישנים אוטומטיים בכבישים : בכביש 90 ובמקומות נוספים הותקנו תחנות חכמות עם שני סוגי חיישנים - אחד שמזהה הגעת מים ואחד שמודד את גובה הזרימה. כשמתגלים מים, המערכת שולחת התראות אוטומטיות, מפעילה שלטי אזהרה, מורידה מחסומים במקומות שונים ומדליקה רמזורים אדומים - והכל 10 דקות לפני שהמים מגיעים לכביש! אתרי מידע ואפליקציות: - השירות המטאורולוגי הישראלי מפרסם תחזיות ואזהרות - רשות הטבע והגנים (*3639) מעדכנת על סגירת שבילים - קבוצות פייסבוק כמו "ציידי שיטפונות" חולקות מידע ותיעודים כללי הבטיחות החשובים ביותר ⚠️ הכלל הכי חשוב : לעולם לא נכנסים לערוץ נחל כשיש אזהרת שיטפון - גם אם הערוץ יבש לגמרי וגם אם אין עננים בשמיים! לפני טיול : תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר ולהתקשר לרשות הגנים לוודא שהשביל פתוח. בזמן הטיול : להקשיב לעדכונים ברדיו ולציית להוראות הרשויות. אם נתקעתם, צריך לטפס מיד לאיזור גבוה מעל הערוץ ולחכות עד שהמים יירדו. לגבי נסיעה ברכב : לעולם לא לחצות כביש שמכוסה במים זורמים! גם כשזה נראה רדוד, המים יכולים להיות עמוקים הרבה יותר ממה שנראה, והזרם החזק יכול לסחוף רכבים תוך שניות. קצת סקירה היסטורית: 87 שנות מחקר ופיתוח התיעוד המדעי של שיטפונות בישראל התחיל לפני כמעט 90 שנה, כלומר עוד לפני שנוסדה המדינה: 1938: ד"ר דב אשבל פרסם את המחקר המדעי הראשון על שיטפונות בסיני ובנגב. 1947: השירות ההידרולוגי הישראלי התחיל לאסוף נתונים באופן שיטתי. 1957: נחקק חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. 1970: נמדד שיטפון שיא בנחל פארן - 1,160 מ"ק/שנייה - שהפך לאבן דרך במחקר. 1997: רפורמה גדולה איחדה 26 רשויות ניקוז ל-11 רשויות אזוריות שמכסות את כל שטח המדינה. 2018: לאחר אסון נחל צפית הוקם המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות, שמספק מפות וחיזויים שמתעדכנים כל 6 שעות בזמן אירועי גשם. שיטפון בנחל אוג, פברואר 2020. צילום עדי ברטשניידר שינוי אקלים: האם השיטפונות מתחזקים? 🌍 זו שאלה חשובה ומורכבת, האם ההתחממות הגלובלית משפיעה על האקלים, גורמת גם ליותר או פחות שטפונות. המחקרים מראים תמונה מעניינת: מה קורה עם הגשם? מסתבר שבשנים האחרונות מספר ימי הגשם בישראל יורד אך מופעי הגשם עצמם - מתחזקים. כלומר יש יותר "מכות גשם" בעוצמה גבוהה ובזמן קצר. אסון נחל צפית באפריל 2018 היה דוגמה קיצונית - באזורים מסוימים בנגב נמדדו עוצמות גשם של "אירוע של פעם ב-75-100 שנה" בפרק זמן קצר. המחקר על הסופה הזאת מצא מאות תאי גשם קונבקטיביים (שזה עננים שמתפתחים במהירות) קטנים וחזקים, שיצרו שיטפון קטלני. מה צפוי בעתיד? עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קיצוניים קצרים. מחקרי מדבר במקומות אחרים (כמו במדבר סיני ובצפון אפריקה) מראים שבתרחישי התחממות, שיטפונות קיצוניים במדבר עלולים להתחזק ב-30% ומעלה מבחינת ספיקת שיא, אפילו אם כמות הגשם השנתי יורדת. הידעת? ההבדל בין "פחות גשם בסך הכל" ל"יותר גשם קיצוני פתאומי" הוא מה שהופך את השיטפונות המדבריים למסוכנים יותר, כי דווקא הגשם החזק והממוקד הוא זה שיוצר את השיטפונות העוצמתיים! שיטפון במצפה רמון. אם תסתכלו טוב תוכלו לראות אנשים ולהבין כמה שזה רחב. נובמבר 2018. צילום עדי ברטשניידר זה רק בישראל? 🌎 התשובה הקצרה היא - לא. שיטפונות בנחלי אכזב מתרחשים במדבריות בכל העולם! הנה כמה דוגמאות מרתקות: אריזונה, ארה"ב: הקניון המפורסם (אנטילופ), עם צורות הסלע המפותלות והצבעוניות שלו, נוצר במשך אלפי שנים על ידי שיטפונות! עונת המונסון (יולי-ספטמבר) מביאה סופות עזות. לאחר אסון ב-1997 שבו נהרגו 11 תיירים, הותקנו מדרגות מתכת, רשתות בטיחות, והקניון הפך לשמורה בה חובה לטייל רק עם מדריך מוסמך. אוסטרליה: במרכז היבשת יש נהרות שרוב השנה הם יבשים, אבל הם יכולים להציף שטח עצום! כשאגם אייר - הנמוך ביותר באוסטרליה - מתמלא, מיליוני חסילונים (שרימפס) קטנים בוקעים מביצים שחיכו באדמה היבשה במשך שנים, וציפורים מגיעות אליו ממרחקים של אלפי קילומטרים. ירדן - העיר העתיקה פטרה: הנבטים שבנו את פטרה לפני 2,000 שנה ידעו על השיטפונות ותכננו תעלות מים להגנה! גם היום, כשיש אזהרת שיטפון, האתר נסגר ואלפי תיירים מפונים. מדבר אטקמה, צ'ילה: זהו המדבר הכי יבש בעולם. יש בו מקומות שלא ראו גשם 400 שנה! אבל ב-2015 ירדו 2.5 סנטימטר גשם ביום אחד, ונהר שהיה יבש 17 שנה הפך לזרם סוער. תראו איך נראה שיטפון במקום האחרון שהיינו חושבים שיכול להיות. בשווייץ... כמה עובדות מפתיעות לסיום כוח השיטפון: מים שזורמים במהירות יכולים להזיז סלעים במשקל 40 קילוגרם! השוואה מדהימה: שיטפון חזק בנגב יכול להגיע לכמחצית מהספיקה של נהרות גדולים בעולם כמו נהר הריין או הנילוס. שעות השיא: רוב השיטפונות מגיעים לשיאם בין 12:00-19:00, כי בסטטיסטיקה הגשמים החזקים יורדים בדרך כלל אחר הצהריים. מהירות הגעה: באריזונה, ערוץ יבש יכול להתמלא במים תוך 58 שניות בלבד! סיכום: לצפות, להתפעל, להיזהר שיטפונות בנחלי אכזב הם אחד ממופעי הטבע המרשימים ביותר בישראל. הם מזכירים לנו שגם מדבר שנראה שקט ויבש מסתיר כוחות עצומים. עם הידע הנכון ומערכות ההתראה המתקדמות שיש לנו היום, אפשר ליהנות מהמראות המדהימים האלה בבטחה - מנקודות התצפית המיועדות ותוך הקפדה על כללי הבטיחות. בפעם הבאה כשתשמעו על אזהרת שיטפונות בחדשות, תדעו שמאחוריה עומדים יותר מ-80 שנות מחקר מדעי, מערכות חיישנים חכמות, ועבודה של מדענים ואנשי הצלה שדואגים שנוכל להמשיך להתפעל מהטבע המדהים הזה בבטחה. והתפקיד שלכם - להזהיר את ההורים או הנהגים שלא יכנסו לאיזורי הסכנה. גם כשנראה שהמים רדודים, אסור לנסות לעבור דרכם! עדיף לעמוד בצד, איפה שמותר, לחכות בסבלנות וליהנות המראה המיוחד.

ברדלס הוא לא רק החיה המהירה בעולם - הוא גם אחד היצורים המרהיבים ביותר לצייר! למה כיף לצייר דווקא ברדלס? כי כשמצלמים ברדלס בתנועה, מצלמות רגילות לפעמים לא מצליחות לקלוט אותו היטב - בעיקר בגלל המהירות המטורפת שלו. אבל כשאתם מציירים אותו - אתם יכולים לתפוס כל פרט: את הכתמים הייחודיים שלו (לכל ברדלס בעולם יש דפוס מנומר אחר!), את "הדמעות השחורות" המיוחדות ש'מקשטות' את העיניים שלו, ואת הזנב הארוך שמשמש אותו כמו הגה. בניגוד לחתולים אחרים, לברדלס יש גם טופרים שנמצאים תמיד בחוץ (לא כמו לחתול הביתי שלכם), כמו פקקי נעלי כדורגל - ואפשר לצייר גם אותם! רוצים לנסות? אספנו לכם כאן כמה מדריכים. בחרו את המדריך המתאים לכם והתחילו לצייר את החתול המהיר בעולם 🐆 **מטא תיאור:** למדו לצייר ברדלס (צ'יטה) עם מדריכי ציור מפורטים לכל הגילאים והרמות. גלו טיפים לציור הכתמים הייחודיים, הדמעות השחורות והזנב הארוך של החיה המהירה בעולם. מדריכי וידאו בעברית ובאנגלית שילמדו אתכם לצייר ברדלס צעד אחר צעד. צ'יטה חמודה עם כבוד לגוף הארוך והגמיש שלה במרוצה. וצבעונית. למתקדמים - פרצוף של צ'יטה שואגת, בעיפרון ובגוף מלא, ומרשים. רישום עם עיפרון