תוצאות חיפוש

הצגה שמבוססת על אחד מספרי הילדים הותיקים בעברית - "שמונה בעקבות אחד" מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ, שיצא ב-1945 ונחשב לספר ה"חבורה" הראשון בספרות הילדים העברית. הסיפור מתרחש בקיבוץ על שפת הכנרת בזמן מלחמת העולם השנייה: הילד חגי מגיע מחיפה המופצצת ומצטרף לחבורת ילדי הקיבוץ. יום אחד מופיע בקיבוץ אדם מסתורי שמתיישב בבית נטוש - והילדים מתחילים לעקוב אחריו. מה שמתחיל כסקרנות הופך במהרה להרפתקה של ממש. בהצגה משולבים האיורים המקוריים של נחום גוטמן, שמקבלים חיים על הבמה כחלק מהתפאורה. הפקה של תיאטרון הקיבוץ . לגילאי 8-12

כשסרגיי פרוקופייב ישב בשנת 1936 לכתוב יצירה מוזיקלית לילדים, הוא החליט לעשות משהו מעט שונה. לא רק לחבר מוזיקה יפה, אלא לכתוב יצירה שתלמד ילדים להכיר את כלי התזמורת הסימפונית - ולהזכיר כל אחד מהם בנפרד. התוצאה הייתה "פטר והזאב", אחת היצירות הסימפוניות המוכרות ביותר בעולם. הרעיון פשוט ויחד עם זאת גאוני: לכל דמות בסיפור - פטר, הסבא, הציפור, האווז, החתול, הזאב, וציידי היער - פרוקופייב הקצה כלי נגינה אחד, עם מנגינה ייחודית משלה. ברגע שמכירים את הקשר, אי אפשר לשמוע את היצירה הזאת מבלי "לראות" כל דמות דרך הצלילים. סרגיי פרוקופייב - מי היה האיש שמאחורי הסיפור? פרוקופייב (1891-1953) היה מלחין רוסי שנחשב לאחד המקוריים ביותר של המאה ה-20. הוא נולד באוקראינה, למד בסנט פטרבורג, חי שנים ארוכות במערב - בארצות הברית ובפריז - ובסופו של דבר חזר לברית המועצות בשנות ה-30. החזרה לברית המועצות הייתה מהלך מסובך מבחינה אישית: השלטון הסובייטי דרש ממלחינים לכתוב מוזיקה "שהמוני העם יוכלו להבין ולאהוב", ולא תמיד הסכים עם הסגנון האישי של פרוקופייב. "פטר והזאב" נכתב לפי בקשה של תיאטרון הילדים המרכזי של מוסקבה, וזכה מיד לפופולריות עצומה - אחת הנדירות שפרוקופייב זכה לה עוד בחייו. הידעת? פרוקופייב כתב את כל המוזיקה ואת הטקסט של "פטר והזאב" תוך ארבעה ימים בלבד. היצירה בוצעה לראשונה ב-2 במאי 1936 במוסקבה. הכלים - מי מגלם את מי? 🎺 כאן מגיע הלב של היצירה. כל דמות מקבלת את ה"קול" שלה: פטר - כלי מיתר: כינורות, ויולות, צ'לו וקונטרבס. למה? כי הם קלים, משחקיים, אנרגטיים הציפור - חליל. כי יש לו קול גבוה, הוא מהיר ומפרפר הברווז - אבוב, כי הקול קצת מזכיר את הגיעגוע, עם ניחוח כפרי החתול - קלרינט. כדי להדגיש את האופי של החתול - חלק, גמיש, מסתורי הסבא - בסון (פגוט), כי יש לו צליל עמוק הזאב - קרן יער (שלושה קרנות). כי הצליל החזק והעמוק שלהם יכול להישמע מאיים, כבד ומדכא הציידים - תופים, בגלל שהצליח תיפוף על תופים הטימפי עם התהודה העמוק- יריות רועשות ומנצחות האבוב, הקלרינט, הבסון והחליל הם כולם כלי "נשיפה עצית" (woodwind instruments) - כלים שהצליל שלהם נוצר על ידי נשיפה דרך קנה צמחי (עץ). הקרנות לעומתם הן "נשיפת נחושת" (brass). זה ההבדל בצליל - העצים רכים ועדינים יותר, הנחושת כוחני ומרעים יותר. מה שצריך כדי להבחין בין חתול לזאב. 🎻 הפילהרמונית הישראלית - עם דרור קרן במופע של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (אחת התזמורות המוכרות בעולם, שהוקמה ב-1936. אותה שנה שבה נכתב פטר והזאב, אגב), גם נהנה מהמוזיקה המצויינת וגם ממופע ריקוד וסיפור שמקריין דרור קרן. 📖 שעת סיפור - עם דן כנר קריינות של דן כנר לסיפור, בליווי תמונות מהספר המקורי. הגרסה נערכה בסיוע אנשי פדגוגיה כדי להתאים לילדים קטנים. 🎬 אנימציה ודיבוב בעברית סרטון אנימציה של הסיפור המלא, מדובב לעברית. הסרטון נוצר במיוחד עבור כיתת חינוך מיוחד שביקשה לצפות בסיפור כולו באנימציה ובעברית, ונערך משלושה מקורות שונים לכדי סרטון אחד שלם. 🌍 באנגלית - עם תזמורת לטובת דוברי האנגלית וחצי שרוצה לתרגל אנגלית, אחרי שהכיר כבר את הסיפור, קבלו גירסה עם תזמורת ומספר באנגלית. 🐺 גרסת הקרטוּן הקלאסי פטר והזאב בסגנון הקרטונים הקלאסיים - הז'אנר שפעם קראנו לו "מיקימאוסים". 🎵 לסיכום "פטר והזאב" היא אחת היצירות הקלאסיות הספורות שנכתבו במיוחד עבור ילדים - לא התאמה מאוחרת ולא 'השאלה' לעולם הילדים, אלא יצירה מקורית שתוכננה מראש להיות נגישה, מלמדת ומשעשעת בו זמנית. והיא שייכת לז'אנר שנקרא " מוזיקה פרוגרמטית ", שזה מוזיקה שמספרת סיפור ספציפי, לעומת מוזיקה 'רגילה' שמשאירה לכל מאזין לפרש בעצמו מה הוא שומע. ביצירות מהסוג הזה, המלחין בוחר מראש דמויות, רגשות או אירועים - ומתרגם אותם לצלילים. אם יודעים את המפתח, שומעים את הסיפור.

נוסטלגיה שלא מתיישנת. "הכבש השישה עשר" התחיל ב-1978 כספר שירי ילדים של יהונתן גפן. יוני רכטר הלחין אותם והפיק לאלבום שהפך לאחד מהמשפיעים ביותר בתרבות הילדים בישראל. עד היום. באלבום שרו גידי גוב, יהודית רביץ, דויד ברוזה ויוני רכטר עצמו - ושירים כמו "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן" ו"כשאהיה גדול" הפכו לקלאסיקות, והופעה שלהם שרים את השירים (או מקריינים - יהונתן גפן בעצמו - היה מופע שרץ על הבמות הרבה זמן. ב-1991 קמה הגרסה התיאטרונית של תיאטרון הקאמרי, שקישרה בין השירים לעלילה אחת על קבוצת ילדים, חבריהם, פחדיהם וחלומותיהם. כביכול כדי ליצור הצגה, או, מיוזיקל. קבלו אותו: 🐑 הידעתם? השם 'הכבש השישה עשר' (על שם השיר מהספר) נועד לרמוז על זה שכל השירים בספר, הם כמו הכבש השישה עשר שמסרב לזוז - קצת לא ממושמעים, קצת שונים, וממש לא מוכנים להיות סתם עוד 'כבש', או סתם עוד שיר ילדים צפוי ומתקתק.

מוזיאון בית ראובן בתל אביב הוא ביתו של הצייר ראובן רובין, שהתגורר בו ויצר משנת 1946 ועד מותו ב-1974. מהמרתף ועד הסטודיו המשוחזר בקומה השלישית - הבית כולו נושם אמנות. וכדי שהאמנות תגיע גם אליכם הביתה, המוזיאון צילם סדנאות יצירה שאפשר לעשות בכיף גם מהספה. 💦 ספלאש! בעקבות דיויד הוקני דיויד הוקני הוא אחד האמנים הבריטים המפורסמים בעולם, ואחד הסימנים המזוהים שלו הם ציורי בריכות שחייה - מים כחולים, ספלאשים וצבעים בהירים. בסדנה הזו מציירים איתו בצבעי מים. 🖌️ בעקבות חואן מירו חואן מירו היה צייר קטלאני (מקטלוניה, ספרד) שידוע בסגנון הצבעוני והמשעשע שלו - צורות מוזרות, קווים שמחים וצבעים עזים שנראים כאילו צוירו בחלום. הסדנה מתאימה לכל הגילאים. לצפייה: לינק 1  | לינק 2 🏺 פלסטלינה: דמויות בעקבות ראובן ראובן רובין ציייר דמויות של אנשים - ערבים, יהודים, ילדים, חקלאים - בסגנון חם ואנושי שמאוד מזוהה עם ארץ ישראל של תחילת המאה ה-20. בסדנה הזו לא מציירים - אלא מפסלים בפלסטלינה. אמנות מתחילה ברגע שמפסיקים לחשוב 'אני לא יודע לצייר' ומתחילים פשוט לצייר. הוציאו את האמן שבכם לאור.

תיאטרון הקיבוץ הוא אחד התיאטראות הוותיקים והמוכרים בישראל לילדים ולנוער. הוא הוקםלפני כמעט 100 שנים (בשנות ה-30 של המאה ה-20) והפך לתיאטרון הצגות לילדים ולנוער בשנות מופיע בכל רחבי הארץ ומגיע בכל שנה לאלפי ילדים. קבלו כמה הצגות מלאות לצפייה שבת בבוקר (גן - א׳) הסיפור של טוביה (מגיל 10) הנערים מרחוב פאל (ה׳-ח׳) ליקוי ירח

פו הוא פנדה שמנמן שעובד במסעדת האטריות של אביו ומחכה לרגע שיהפוך לגיבור קונג פו. הוא לא מיוחד במיוחד. הוא לא זריז, לא מיומן, ובעיקר - מדי פעם יותר מדי עסוק ב...לאכול. אבל המאסטר אוגווי הזקן בוחר בו להיות "לוחם הדרקון" - ואף אחד לא ממש מבין למה. וזו הנקודה שממנה מתחיל הכיף. מה קורה בסרטים? 🥋 קונג פו פנדה הראשון (2008)  הוא סיפור של פנדה שלא אמור לעשות כלום ומגלה שאולי הוא בדיוק מי שצריך. הוא מצטרף לאקדמיה של מאסטר שיפו ומתאמן לצד הפייבר פייב - חמישה לוחמים אגדיים שמסתכלים עליו בזלזול קל. בינתיים, נמר השלג טאי לונג - תלמידו לשעבר של שיפו שנכלא שנים ארוכות - בורח ממאסר ומתקדם לכיוון. פו הוא הסיכוי האחרון. קונג פו פנדה 2 (2011)  מעמיק יותר. פו כבר לוחם הדרקון, אבל משהו מהעבר שלו מתחיל לצוץ - ואז מגיע לורד שן, טווס לבן שרוצה לכבוש את כל סין בעזרת נשק חדש ומסוכן. העלילה הפעם מגיעה גם למקומות יותר רגשיים - ולא כולם מסתיימים בקלות. קונג פו פנדה 3 (2016)  מביא את פו לפגוש לראשונה את אביו הביולוגי, ולנסוע איתו לכפר פנדות סודי שלא ידע על קיומו. בינתיים, לוחם עתיק בשם קאי גונב את כוח ה"צ'י" (אנרגיית החיים) של מאסטרים מפורסמים מעולם הרוח - כולל אוגווי - וחוזר לעולם החיים כדי לכבוש את סין. פו צריך ללמוד ללמד, לא רק להילחם. קונג פו פנדה 4 (2024)  - אחרי 3 הרפתקאות, פו נדרש לעזוב את תפקיד לוחם הדרקון ולהפוך למנהיג רוחני של עמק השלום. הבעיה: הוא צריך למצוא ולאמן מחליף - וממש באותו זמן מגיחה רשעית חדשה. הקמיליון היא זיקית קטנה בעלת יכולת להתחפש לכל יצור, גדול כקטן, ומטרתה לשאוב את כוחותיהם של לוחמי קונג פו מהעבר. 💬 הערה: קונג פו פנדה 1 ו-2 זמינים כעת גם ב-Yes (סטינג טיוי) גם באנגלית וגם מדובב לעברית. ארבעה סרטים, שאלה אחת מה שמייחד את הסדרה הוא שכל סרט בנוי על שאלה אחרת בחיי פו: מי אני? מאיפה אני בא? מה אני עושה עם זה? ומה אני מוריש הלאה?   ביחד הם מרכיבים מסע שלם - ממישהו שמחפש את מקומו, למישהו שמוצא אותו, ואז מוסר אותו הלאה. שלל דמויות מדהימות לפייבר פייב יש רקע אמיתי: כל אחת מהדמויות - מאסטר טיגריס (טיגריסית), מאסטר קריין ( עגור אדום כתר), מאסטר מאנטיס (גמל שלמה), מאסטר וויפר (נחשית צפעוני ירוקה) ומאסטר מאנקי ( קוף חרומף זהוב) - מייצגת סגנון קונג פו אמיתי שמקורו בחיקוי תנועות של אותן חיות. גם סגנון הלחימה של פו עצמו מבוסס על קונג פו של דוב. קצת מאחורי הקלעים 🎬 האנימטורים השתתפו בשיעור קונג פו בן שש שעות כדי להבין את שפת התנועה לפני שצוירו סצנות הלחימה. הפתיחה והסיום של הסרט הראשון מצוירים בטכניקת אנימציה דו-ממדית ידנית בסגנון בובות צל סיניות - בעוד ששאר הסרט הוא אנימציה ממוחשבת תלת-מימד מלאה. את קונג פו פנדה 2 ביימה אישה: ג'ניפר יו נלסון. שליש מהסרט השלישי יוצר בסין, בשיתוף פעולה עם חברת Oriental DreamWorks - הפעם הראשונה בהיסטוריה שסרט אנימציה אמריקאי גדול הופק בשיתוף חברה סינית. כדי להבין איך פנדות זזות, הצוות נסע לשמורת הפנדות הגדולה בסין שבעיר צ'נגדו. שם גילו שפנדות מתגלגלות ממקום למקום - ושילבו את זה בסרט. הסרט קונג פו פנדה 3 עוצב לסנכרון שפתיים בשתי גרסאות בו-זמנית - אחת לאנגלית ואחת לסינית - דבר שלא נעשה כך מעולם בסרט אנימציה מרכזי. בקונג פו פנדה ה-4 תכננו לעשות סרט היברידי של אנימציה עם אנשים אמיתיים - בסגנון "מי הפליל את רוג'ר ראביט", כשהקמיליון וזן היו אמורים להיות בני אדם, אבל ירדו מזה. בשביל דמות הקמיליון בנו "בובת CGI" מורכבת עם למעלה מ-8,130 נקודות שליטה שמאפשרות להזיז כל מילימטר בגופה בנפרד. שביתות הסופרים והשחקנים בהוליווד ב-2023 עצרו את צילומי הדיבוב וכתיבת הסרט הרביעי לתקופה ממושכת. כשהשביתות הסתיימו בנובמבר 2023, 80 אנימטורים נאלצו לעבוד בו-זמנית כדי לסיים את הסרט בזמן לבכורה המתוכננת במרץ 2024. העיר ג'ונייפר בסרט הרביעי תוכננה בהשראת כיכר טיימס סקוור בניו יורק - אבל בעיצוב של סין העתיקה. למי זה מתאים? למשפחות מגיל 7 ומעלה. שלושת הסרטים הראשונים מצחיקים, מרגשים, ויש בהם עומק אמיתי - ביחסים בין ילד לאב, בין מאמן לתלמיד, ובין מי שאתה אמור להיות למי שאתה בפועל. הסרט הרביעי קצר יותר, קליל יותר, ומתאים מגיל 6.

כולנו הסתכלנו על הכף הכסופה והנקייה משקפת - כמו מראה - את הפנים. אבל, רגע 😱, למה הם הפוכים??? זאת אחת השאלות המצחיקות והמבלבלות שילדים (ומבוגרים!) שואלים כשהם מגלים את זה. אז בואו נפענח את התעלומה! הכף היא... מראה! 🪞 כן, זה נשמע קצת מוזר, אבל כף מתכת מבריקה היא בעצם סוג של מראה. רק שבניגוד למראה רגילה (שהיא למעשה זכוכית עם ציפוי מיוחד על אחד הצדדים. הסברנו למה בפוסט ה זכוכית ) ושטוחה, הכף היא עקומה . ובגלל ה'עיקום' הזה קורה הקסם המוזר. כשמסתכלים על הצד החלק והמבריק של הכף (זה שמחזיק את המרק), אתם רואים את עצמכם הפוכים. למה? כי הכף היא למעשה מראה קעורה (קעור, זה שקוע פנימה, כמו קערה קטנה, ככה תזכרו. בניגוד ל קמור -שזה ההיפך, כמו 'הר'). איך זה עובד? הכל בגלל האור 💡 האור שיוצא מהפנים שלכם נע בקווים ישרים לכל הכיוונים. כשה אור הזה פוגע בכף המבריקה, הוא מוחזר אליכם - זה מה שקורה בכל מראה. אבל בגלל שהכף עקומה, קורה משהו מיוחד: קרני האור שמגיעות מהמצח שלכם פוגעות בחלק התחתון של הכף ומוחזרות כלפי מטה. קרני האור שמגיעות מהסנטר שלכם פוגעות בחלק העליון של הכף ומוחזרות כלפי מעלה. התוצאה? התמונה שלכם מתהפכת והראש נראה ככה 🙃 במקום ככה 🙂 אבל רגע, יש עוד משהו מעניין: אם תתקרבו מאוד מאוד לכף (ממש צמוד), פתאום התמונה כבר לא תהיה הפוכה! למה? כי אתם עברתם את מה שקוראים לו " נקודת המוקד " של המראה הקעורה. הידעת? 🤔 בביתן המראות ב לונה פארק משתמשים בעיקרון הזה! המראות שם עקומות בצורות שונות ומשונות, מה שגורם לתמונה שלכם להתעוות בכל מיני דרכים - ארוכה, שמנה, גבוהה או קטנה. הכף היא בעצם גרסה מיני של אותו עיקרון! מה קורה אם הופכים את הכף? 🔄 הנה החלק הכיפי - אם תהפכו את הכף ותסתכלו בצד של גב הכף, תראו את עצמכם ישר! זה בגלל שהצד השני של הכף הוא מראה קמורה - זה אומר שהיא בולטת ה אתחוצה במקום להיות שקועה פנימה. במראה קמורה, קרני האור מוחזרות בצורה שונה. הן מתפזרות לכל הכיוונים, ולכן התמונה שלכם נשארת באותו כיוון - הראש למעלה והרגליים למטה. אבל התמונה תהיה קצת קטנה יותר וקצת מעוותת. אבל זה לא רק בכף! 🌍 התופעה המדהימה הזו לא קורה רק עם כפות - היא קורה בהמון מקומות אחרים סביבכם! בדיוק כמו בכף, שבה האור מתכופף בגלל העקמומיות, אפשר למצוא את אותו עיקרון אופטי גם במקומות אחרים. בואו נראה איפה: כוס עם נוזל 🥛 שמתם לב פעם שכשיש כוס מלאה במים או במשקה אחר, אפשר לראות דרכה השתקפות הפוכה? בדיוק כמו בכף! החלק העגול של הכוס (בעיקר אם היא כוס יין או גביע) פועל בדיוק כמו מראה קעורה. נסו לצלם נוף דרך כוס מלאה במים - תקבלו תמונה הפוכה ומדהימה! כדור זכוכית (לופה) 🔮 אם יש לכם בבית כדור זכוכית (כן, כדור מלא שעשוי כולו זכוכית, כמו כדור בדולח), הסתכלו בו - תראו את עצמכם הפוכים! צלמים מקצוענים אפילו משתמשים בכדור זכוכית מיוחד (שקוראים לו Lensball או לופה) כדי ליצור אפקטים מיוחדים בתמונות. הם מתארים את הטכניקה הזו כשימוש בכדור כ"עדשה טבעית" (natural lens) - כשהכדור יוצר אפקט "עין הדג" הפוך (כמו עדשה עגולה שמעוותת ומקטינה את הנוף בתוכה). התמונה של הנוף מאחוריו נראית הפוכה וממוזערת בתוך הכדור. זה נראה ממש קסום בתמונות! ⚠️ זהירות! גם אם הוא מרגיש כדור חזק, הוא עדיין עשוי זכוכית, ואם הוא יפול - הוא יישבר 🔴 משקפי שמש מעוגלות 🕶 אם יש לכם משקפי שמש עם עדשות מעוגלות ומבריקות, נסו להסתכל בהן מהצד הקמור (הצד החיצוני) - ותראו את עצמכם קטנים - אבל לא הפוכים. אבל אם תוכלו להסתכל בצד הפנימי וה(מעט)קעור, אולי תראו השתקפות הפוכה! בועות סבון 🫧 כשתפריחו בועת סבון גדולה, ותסתכלו עליה מקרוב - תראו את ההשתקפות שלכם על פני הבועה. היא תהיה מעוותת ולפעמים גם הפוכה, תלוי באיזה זווית אתם מסתכלים! הבועה היא כמו כדור זכוכית קטן וצבעוני. איפה עושים שימוש בזה? 🔬 המדע של מראות עקומות משמש את האנשים בהמון מקומות: טלסקופים - משתמשים במראות קעורות ענקיות כדי לאסוף אור מהכוכבים ולהגדיל את התמונה שלהם. בדיוק כמו הכף, אבל הרבה יותר גדול! משקפיים לקוצר ראייה - משתמשים בעדשות עקומות שעוזרות לאנשים לראות טוב יותר פנסי רכב - יש בהם מראה קעורה שמרכזת את האור ושולחת אותו רחוק קדימה מראות איפור - המראות הקטנות שמגדילות את הפנים? עובדות בדיוק על אותו עיקרון! הידעתם? אופטיקה היא חלק ממדעי הפיזיקה, והיא עוסקת בכל מה שקשור לאור ולדרך שבה הוא נע (וגם למהירות) נסו את זה בבית...🧪 קחו כף מתכת מבריקה (כף רגילה ממגירה) הסתכלו בצד הפנימי של הכף - אתם תראו את עצמכם הפוכים עכשיו התקרבו לכף לאט לאט - בשלב מסוים התמונה תתהפך! זו נקודת המוקד הפכו את הכף והסתכלו על ההשתקפות שלכם בצד השני. עכשיו אתם כבר לא הפוכים נסו גם להזיז את הכף קרוב-רחוק מהפנים ולראות איך התמונה משתנה. זה כמו לשחק עם אור ופיזיקה! המצאות שמשתמשות במראות עקומות 💡 טלסקופ החלל האבל משתמש במראה קעורה בקוטר 2.4 מטר! זה כמו כף ענקית שמסתכלת על היקום פנסי כיבוי אש (מנורות יד) משתמשות במראה קעורה כדי לרכז את האור לקרן חזקה תנורי שמש משתמשים במראות קעורות כדי לרכז את אור השמש ולבשל בו אוכל! מה זה תנור שמש? הנה, תראו: בפעם הבאה כשתגלו את עצמכם משתקפים הפוך בכף במטבח, תזכרו - זה פיזיקה! ועכשיו אתם יודעים בדיוק למה זה קורה. 🥄✨

מחפשים סיפורים קצרים ונעימים לשעה של מנוחה? קבלו פודקאסט (הסכת) מתוק - "סנאי וארנב", סדרת סיפורי ילדים קצרים על הרפתקאות בעולם של חיות היער. על מה הפודקאסט? "סנאי וארנב" מספר סיפורים קטנים ופשוטים על חיות שונות ביער - סנאי, ארנב, עכבר, דביבון ועוד. כל פרק הוא סיפור עצמאי על אירוע קטן או הרפתקה יומיומית, עם שפה רגועה וברורה ומוזיקה נעימה שיוצרת אווירת סיפור. הפרקים קצרים מאוד - בערך 5-8 דקות כל אחד, מה שהופך אותם למושלמים לשעת הסיפור לפני השינה, בנסיעה קצרה, או בכל פעם שרוצים רגע שקט במהלך היום. מה מחכה לכם בסיפורים? עם 103 פרקים זמינים, יש כאן המון הרפתקאות קטנות מהיער. הנה כמה דוגמאות לנושאים: פיקניק באביב, התבשיל שנשרף, ריחות של ממתקים, נדנדה ביער, גשם של בלוטים, החצר של צפרדע, שוקולד, הולכים לדוג, בור ביער, מה מצחיק ועוד. הסיפורים מדברים על חברות, עזרה הדדית וסקרנות - ערכים חשובים ששזורים בצורה טבעית בתוך ההרפתקאות היומיומיות. למי זה מתאים? במיוחד לגילאי 4-8 - גן עד כיתה ב'. הסיפורים פשוטים, רגועים ונעימים להאזנה, בדיוק מה שצריך לילדים בגיל הזה. זה לא פודקאסט עם הרבה דרמה או אפקטים מיוחדים - זו שעת סיפור קלאסית.

פונפון הוא אחד הדברים היצירתיים שכל כך קל לעשות, ואי אפשר להפסיק. שתי טבעות קרטון, חתיכת צמר, ומרגע שתראו איך הוא מתנפח ונהיה עגול ורך - אתם תעשו עוד ועוד. בפוסט הזה שמנו לכם סרטונים עם כמה טכניקות שונות - כולל הכנת פונפונים עם דמויות: דובי, אפרוח ואלפקה. הידעת? 🐩 פונפונים שימשו במשך מאות שנים כקישוטים על מדים צבאיים - בעיקר על כובעים. לחיילים הצרפתיים במאה ה-18 היה פונפון על הכומתה בצבע שונה לכל גדוד, כדי לזהות לאיזו יחידה שייך כל חייל. עם הזמן הם עברו לעולם האופנה, ומשם - לשולחן היצירה שלנו. איך בכלל מכינים פומנפון בסיסי? הטריק: יותר עבה = יותר מלא. השיטה הקלאסית - 2 'גלגלים' קרטון יש את השיטה עם 2 גלילי נייר טואלט אבל אפשר גם עם ספוג הכלים או בכלל עם האצבעות 🖖 ואפילו עם מזלג 🍴 אז איך מכינים פונפונים בצורות? נתחיל עם לב 💚 דובים מתוקים 🧸 או דובי פנדה 🐼 אפרוח 🐥 ואלפקה מתוקה 🦙 ולסיום, אם יש לכם את הזמן והסבלנות... קבלו את זה שתהיה לכם פעילות רכה ומתוקה :)

לרגל המצב, הלן דורון - אחת מרשתות לימודי האנגלית הגדולות בעולם, עם מרכזי לימוד ביותר מ-100 נקודות ברחבי ישראל - פתחה את כל מאגר המשחקים שלה לכולם, בחינם לגמרי. מה יש לכם שם? פורטל המשחקים החינוכיים באנגלית Kangi Club, המיועד לגילאי 3 עד 10, נפתח עם כ-350 משחקים ופעילויות שונים. המשחקים בנויים לפי רמות גיל: 3-7, ויש גם תכנים מיוחדים לגילאי 6-15. כל משחק עולה רמה בהדרגה - ועל כל תשובה נכונה מרוויחים נקודות וכוכבים. סוגי המשחקים כוללים, בין היתר: זיהוי מילים לפי תמונות - המילה מופיעה על המסך, וצריך להקליק על החיה או החפץ הנכון התאמת צל - מחברים בין ציורי חיות לצלליות שלהן מילים נרדפות מילים מתחרזות מבוכים, פאזלים, מצא את ההבדלים ועוד דרך המשחקים תלמדו שמות עצם, פעלים, מילות יחס ומשפטים פשוטים - אבני דרך בסיסיים של השפה - בלי שתרגישו בבית ספר. עובד גם במחשב וגם בסלולרי. חוברת פעילויות להורדה בנוסף למשחקי האונליין, ניתן להוריד חינם חוברת עם שלל פעילויות להדפסה שמתאימות לגילאים שונים: דפי צביעה, מבוכים, תפזורות, מצא את ההבדלים, קוד-לצביעה לפי מספרים, זיהוי פרחים באנגלית ועוד. רדיו לבני נוער לגילאים הגדולים יותר יש גם את TeenBuzz Radio - תחנת רדיו כולה באנגלית לבני נוער, שניתן לשמוע דרך האתר או דרך האפליקציה.

עוד הצגת ילדים נחמדה של תיאטרון גשר, מחזה ישראלי מקורי ומודרני, שכתב רועי חן בהשראת האפוס העתיק של הומרוס. הסיפור מתחיל עם ילד בשם טל, שאבא שלו נוסע לעשרה ימים ומשאיר לו ספר קסום על אודיסאוס - מלך איתקה שחוזר הביתה אחרי מלחמה ארוכה ומוצא בדרך חזרה מסע שלם של הרפתקאות ומכשולים. כשטל פותח את הספר, הוא נשאב פנימה - ממש כמו ב" הסיפור שאינו נגמר " - ויוצא למסע יחד עם הגיבור, עם יצורים ודמויות מ המיתולוגיה היוונית , ועם הרבה אומץ וחוכמה בדרך. מגיל 5 ומעלה

פאי, קיש, פשטידה - שלושה מאפים. כולם עגולים, נחתכים למשולשים ונאפים בתבנית. למה השמות השונים? אה, כי זה לחלוטין מאפים שונים... 🥧 הידעת? פאי, קיש ופשטידה - מה בכלל ההבדלים? שלושתם מאפים, אבל מבחינה קולינרית הם לא אותו הדבר: קיש  הוא מאפה צרפתי שתמיד יש לו תחתית בצק פריך ואין לו "מכסה". על המאפש מניחים את המילוי ומעל לכל יוצקים תערובת של ביצים ושמנת מתוקה שנקרשת באפייה לתוצאה קרמית ועשירה. קיש הוא תמיד מאפה מלוח. פאי  הוא מאפה שמגיע עם תחתית בצק - אבל גם עם מכסה בצק שסוגר אותו מלמעלה. המילוי יכול להיות כמעט כל דבר - פירות, קרם, גבינות, בשר - ולכן הפאי יכול להיות מתוק או מלוח. פשטידה  היא הביתית משלושתם. לרוב אין לה בצק בכלל. מערבבים הכל ביחד - ירקות, ביצים, גבינות, קמח וכו' - מערבבים הכל ביחד בקערה אחת (פחות כלים ופחות עבודה) ואופים. המרקם סמיך ודחוס יותר מקיש. פשטידה יכולה להיות גם מתוקה (כמו פשטידת אטריות עם צימוקים וקינמון, מה שמכונה גם בשם קיגל. אבל למה?) מה מכינים היום? פאי גבינות סגור - זהוב ופריך מבחוץ, עם מילוי גבינות עשיר ורותח מבפנים (אז זהירות עם הביס...). המתכון שכאן מבוסס על בצק פריך מוכן מהקירור, כדי שיהיה קל וכיף להכנה. (אבל למי שרוצה להכין בצק פריך מאפס, יש מתכון לבצק פריך בפוסט כל מתכוני הפיצה שלנו, דפדפו שם רצת עד ל"בצק ללא שמרים" תחת בצק ביתי) זה גם מתכון שמתאים לעבודת צוות: הגדולים (בערך מגיל 12) לוקחים אחריות על הבצק והתנור, הקטנים (בערך מגיל 5) מועכים ומערבבים ומקשטים. מה צריך? חבילת בצק פריך מלוח מצונן (או בצק עלים), מופשרת לפי ההוראות. לרוב זה מגיע כגליל שאפשר לחצות לשניים - לתחתית ולמכסה. 250 גרם ריקוטה או קוטג' (כדאי לסנן קצת מהנוזלים במסננת) 150 גרם גבינה צהובה/מוצרלה מגוררת - או שאריות של גבינות שיש לכם במקרר, לא חשוב איזה סוג, יותר סוגים - חגיגת טעמים 100 גרם גבינה בולגרית או פטה 1 ביצה למילוי + 1 ביצה טרופה להברשה שומשום לקישוט (לא חייבים) תוספות אופציונליות שממש עובדות טוב ביחד: חצי כוס תירס, זיתים חתוכים, או עגבניות שרי איך מכינים? הכנת הבסיס (גיל 12):   מחממים תנור ל-180 מעלות. פורסים חצי מהבצק על תבנית פאי עגולה, כולל על הדפנות (אנחנו בעצם בונים 'קופסא' עגולה), ודוקרים את התחתית קצת עם מזלג. ערבוב המילוי (גיל 5):   בקערה גדולה מועכים את הגבינה הבולגרית עם מזלג (או אפילו בידיים נקיות). מוסיפים את שאר הגבינות המגוררות, את התוספות שבחרתם וביצה אחת. מערבבים בזהירות שלא יישפך מהקערה - עד שאחיד. הרכבה (עבודת צוות):   מוזגים את תערובת הגבינות על הבצק שבתבנית ומשטחים עם כף. סגירת הפאי (גיל 12):   מניחים את החצי השני של הבצק מעל המילוי וצובטים את הקצוות שלו יחד עם קצוות הבצק מהשוליים כדי לסגור היטב. עושים 2-3 חתכים קטנים במרכז המכסה כדי שיהיה לאדים מאיפה לצאת. הברשה וקישוט (גיל 5):   מברישים בעדינות בביצה הטרופה ומפזרים שומשום. אם יש שומשום בצבעים - אפשר עכשיו אפילו לעשות 'קישוטים' צבעוניים. אפייה (גיל 12 או מבוגר):   אופים כ-35-40 דקות, עד שהבצק זהוב ופריך. נותנים להורים להוציא מהתנור ולהניח לפאי להתקרר איזה רבע שעה - 20 דק'. חותכים למשולשים - ואוכלים. בתיאבון! 🍴