תוצאות חיפוש

יש אנשים שמשתמשים ב פסטה כדי לבנות מגדלים ומבנים מפוסלים ענקיים, כמו האיש הזה: אבל אנחנו הולכים על דברים הרבה יותר קלים, שכל אחד יכול לעשות בבית... לא. לא תצטרכו להכין לבד את בצק הפסטה! את הפסטה תוכלו לצבוע בקלות אם תכניסו את זו היבשה לשקית פסגור ביחד עם צבע גואש מתאים וקצת מים. סגרו היטב ונערו עד שכל הפסטה תהיה צבועה. ייבשו אחר כך על גבי צלחת, או על מגש עם ניילון נצמד וכו'. חכו שהיא תתייבש לחלוטין לפני שתגשו ליצירה. ואז תוכלו להכין: תכשיטים הנה כמה טכניקות ליצירת שרשרת (איך לחבר את הפסטה זו לזו, לצבוע, ליצור צורות וכו'): שרשרת 'פרפרים' או פרפרי פסטה לצמידים וסיכות לשיער: ואם הזכרנו צמידים, אז למה שלא נשלב פסטה צבועה עם חרוזים? ואפשר גם להכין תכשיטים יותר 'מתקדמים'. תליונים/סיכות/עגילים, שעושים שימוש בפסטה יבשה וצבועה בתוך שרף שמתייבש (מה שנקרא רזין. Resin). לדעתנו זה יעבוד יפה גם עם דבק שקוף נוזלי. שווה לנסות. זה לא יהיה קשה, אלא רך, אבל עדיין יצא מעניין ויפה! ולפני שנעבור לרעיונות הבאים, מה דעתכם על קופסת תכשיטים? אומנות נתחיל עם ציורים שמשלבים הדבקת פסטה. השתמשו בצורת הפסטה המתאימה - פרפר, קונכיה, פרח וכו', כשהפסטה היא הכוכב, כמו כאן, למשל: או שהפסטה משמשת כתוספת לציור, כמו כאן: ואפשר גם שהציור כולו יהיה מצוייר בעזרת ...פסטה בלבד חוץ מצייר, אפשר גם להכין מסגרת לתמונה או מנדלה ואם אתם רוצים להכין ציור אכיל (הי, אפשר ממש לחקות ציור מפורסם), מבצק הפסטה, גם לזה מצאנו סרטון. שימו לב שהם משתמשים בבצקי פסטה צבועים (עם צבעי מאכל או צבעים טבעיים - עם תרד, עגבניה, סלק וכו'...) ו-מכונה לרידוד פסטה תהנו!

צ'או! האפרוחים שלנו יוצאים להרפתקה איטלקית! הם מטיילים ברחבי המדינה המרתקת הזאת, טועמים פיצה ו פסטה , מבקרים באתרים המפורסמים ביותר, לומדים על התרבות האיטלקית ומקנחים ב גלידת ג'לטו . מה יחווו האפרוחים בחוברת? הם יעמדו מול מגדל פיזה הנטוי המפורסם ויצטלמו כשהם "מנסים" ליישר אותו, יסתובבו בקולוסיאום העתיק שבו נלחמו גלדיאטורים לפני אלפי שנים, ישיטו בגונדולה בתעלות המיוחדות של ונציה, יבצרו ענבים בכרמי טוסקנה הירוקים, ויזרקו מטבע למזרקת טרווי - כי לפי המסורת, מי שזורק מטבע למזרקה מובטח לו שיחזור לבקר ברומא! 🪙 ועוד, ועוד... בכל עמוד האפרוחים יגלו משהו אחר ומיוחד מאיטליה - ממאכלים טעימים דרך אתרים היסטוריים מרהיבים ועד לדברים שאיטלקים אוהבים. *הורידו, הדפיסו וצאו לטיול וירטואלי באיטליה! ויוה לה פסטה... 🎨 אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

קבלו סרט אנימציה מוזיקלי חדש, שמבוסס (בחופשיות למדי) על ספרו המפורסם של רואלד דאל מ-1980. כן, אותו אחד שכתב את " מטילדה ", " ג'יימס והאפרסק הענק " או "צ'רלי בממלכת השוקולד", זה דהסגנון שלו מלא הומור שחור, דמויות קיצוניות, ומסר חזק על טוב ורע. על מה הסרט? מר וגברת טוויט הם זוג נשוי שממש שונא אחד את השני. החיבור היחיד ביניהם? פארק שעשועים בשם "טוויטלנדיה". אבל ביום הפתיחה הגדול, הפארק נסגר בגלל הפרות בטיחות חמורות. השניים נוקמים בעיר עם שיטפון של בשר נקניקיות נוזלי - כן, קראתם נכון 😱🤪😂 בישיה ובאבסי, שני ילדים מבית יתומים, מגלים שהטוויטים אחראים לאסון. הם מגיעים לבית הטוויטים ופוגשים שם משפחת חיות בשם "מאגל-וואמפס" שכלואים בכלובים. הילדים מצליחים להקליט את הודאת הטוויטים והם נעצרים - אבל משתחררים מהר ומנצלים את המצב כדי להתמודד בבחירות לראשות עיר קטנה. הם מבטיחים שהפארק שלהם יהפוך את כולם למיליארדרים, והילדים והחיות צריכים להפעיל את כל החוכמה והאומץ שלהם כדי לעצור אותם. זה כאילו כמו "101 הדלמטיים" פוגש את " גשם של פלאפל ", רק עם קופים במקום כלבלבים ועם הרבה יותר הומור שחור. מה מיוחד בסרט הזה? זה הרבה מעבר לעיבוד הספר המקורי , כי הסרט הרחיב את העלילה הקצרה של דאל לעולם שלם. במקום סתם זוג מרושע, יש פה שתלטנות על עיר שלמה, פוליטיקה מושחתת, ופארק שעשועים שמשמש ככלי שליטה. זה סרט שמדבר גם על דיקטטורות קטנות, על איך אנשים נתפסים לאשליות, ועל כוחה של משפחה - גם כזו שבוחרים, לא רק כזו שנולדים אליה. האנימציה משלבת את קווי הספר הקלאסיים של דאל עם הומור שחור וגוון גותי קל. הדמויות - מר וגברת טוויט דוחים, אבל בצורה כל כך קיצונית שזה מצחיק. הילדים חכמים ואמיצים בלי להיות מושלמים, והחיות (במיוחד משפחת מאגל-וואמפס) גונבות את ההצגה (כמקובל בז'אנר...) עם האמפתיה העמוקה שלהן. למי זה מתאים? הסרט מיועד לגילאי 10 ומעלה. יש בו הומור שחור, דמויות מרושעות מאוד (שעושות דברים לא ממש נחמדים), ורגעים שיכולים להיות לא נעימים לקטנים מדי. אבל לגדולים יותר, שאוהבים הומור חריף, עלילה מורכבת עם הרבה טוויסטים, ומסרים על אומץ וחברות - זה יהיה מושלם. אנקדוטות מעניינות רואלד דאל אמר שיצר את הזוג טוויט כי הוא רצה לתאר אנשים ממש מרושעים, גם מבחוץ וגם מבפנים. הוא תיעב אכזריות, והטוויטים הם משל לשנאה ולרוע. היו בתי ספר שניסו לאסור על קריאת הספר בגלל השפה המחוספסת והאכזריות לבעלי חיים. אבל דאל טען: "אני כותב אמת - ילדים מכירים אנשים כאלה." הזקן של מר טוויט הפך למם! בספר, בזקן של מר טוויט יש שאריות אוכל (דג, גבינה, אפונה). מעריצים יצרו "אתגר טוויט" (לזקן עם שטויות) באינטרנט. הנה דוגמא ... זה הסרט הראשון ב"יקום רואלד דאל" של נטפליקס! אחרי שנטפליקס רכשה את כל הזכויות על ספריו, הם מתכננים עיבודים חדשים ל"צ'רלי בממלכת השוקולד", "החיות המופלאות" ועוד. אחת הסצנות המפורסמות בספר, שבה הקופים הופכים את הסלון של הטוויטים על התקרה, נחשבת להשראה לאנימטורים רבים בעולם. תכל'ס, למה כדאי לצפות? כי "הטוויטים" הוא סרט שלא מפחד להראות שאנשים יכולים להיות ממש רעים, אבל גם שטוב יכול לנצח - לא בקסם או בנס, אלא בחוכמה, בעבודת צוות ובאומץ. זה סרט שגורם לכם לצחוק (גם אם בצחוק מעט מביך לפעמים), אבל גם לחשוב על מה זה אומר להיות טוב, ועל החשיבות של משפחה - גם כזו שבוחרים. אז אם אתם מוכנים להרפתקה משוגעת עם זוג מרושע, ילדים אמיצים, קופים חכמים וקצבת צפרדעים שהופכת אישיויות - הגיע הזמן ללחוץ על "נטפליקס".

אי שם ב סין , כשעוד לא היו סמארטפונים או מחשבים, המציאו את אחד המשחקים הכי גאוניים בכל הזמנים - טנגרם, פאזל שכל כולו חוכמה, יצירתיות וכיף! 🎲 מה זה בעצם? שילוב של צורות גיאומטריות, קצת סבלנות, והרבה דמיון. מוכנים לצלול לתוך הסיפור של הטנגרם? אז מה זה בכלל טנגרם? טנגרם הוא פאזל שמורכב מ-7 חלקים בלבד (שנקראים "טאנים"), שמקורם בריבוע אחד שנחתך באופן חכם. החלקים כוללים: 2 משולשים גדולים  (הם הכוכבים של הפאזל! 🎖️) 1 משולש בינוני 2 משולשים קטנים 1 ריבוע 1 מקבילית טנגרם קלאסי מעץ המטרה? להרכיב צורות ותמונות (חיות, אנשים, בתים ואפילו אותיות) והכל תוך שימוש בכל החלקים, בלי להניח אותם אחד על השני. נשמע פשוט, נכון? אז זהו, שלא! היסטוריה על קצה המשולש 🏯 הטנגרם נולד לפני כ-200 שנה בסין (בסביבות 1796-1815. התיעוד המוקדם ביותר הוא מ-1802 בסט שהגיע לפילדלפיה ובספר סיני מ-1813), כנראה בזמן שדברים נשברו בטעות 🤪. יש כל מיני סיפורים ואגדות על המצאת הטנגרם. האגדה היותר מפורסמת מספרת על אמן סיני שהיה כל כך עסוק בלנסות להרכיב ריבוע שנשבר, שהוא הבין שיש כאן משהו מיוחד. אגדה דומה אחרת מספרת על נזיר ואריח חרסינה - אבל האמת היא שאיש לא יודע בדיוק מי המציא את הטנגרם. הפאזל הגיע למערב רק במאה ה-19, והתפשט כמו אש בשדה קוצים. אנשים פשוט לא יכלו להניח אותו מהידיים. אפילו נפוליאון שיחק בו (לפחות ככה אומרים...). למה טנגרם כל כך ממכר? בקצרה? כי הוא מצליח לשלב את כל מה שאנחנו אוהבים: אתגר למוח : הטנגרם מכריח אתכם לחשוב בצורה אחרת ולנסות פתרונות יצירתיים. משחק חברתי : זה לא חייב להיות רק אתגר אישי. תחרות "מי מרכיב ראשון?" יכולה לתת לנו ערב ארוך ובלתי נשכח. אינסוף אפשרויות : עם הטנגרם, אתם לא רק משחקים, אתם ממש יוצרים. כמה כיף יש בזה? (ספויילר: המון!) 🎉 משחק לילדים : הטנגרם מפתח דמיון, מיומנויות מוטוריות ותפיסה מרחבית. אתגר למבוגרים : אם אתם חושבים שאתם חכמים, נסו להרכיב טנגרם מורכב תוך דקה. פעילות משפחתית : ערב משפחתי? השאירו את הטלוויזיה כבויה, הוציאו טנגרם (אפשר להדפיס ולגזור) ותראו איך כולם פתאום מתרכזים. "משחק" לשולחן העבודה : יום קשה במשרד? קחו רגע להרכיב דמות - אולי דרקון או ציפור - ותראו איך המוח מתעורר לו. קבלו כמה דרכים ואפשרויות של יצירה: עובדות שלא ידעתם על טנגרם! 🤔 בספרי טנגרם קלאסיים יש מעל 6,500 צורות שונות שאפשר להרכיב. אבל מתמטית? ישנם מיליוני צירופים אפשריים... במשחקי טנגרם מסורתיים מסין, החלקים עשויים עץ או אבן, כדי שירגישו יוקרתיים (ויחזיקו מעמד שנים). תיאוריית הטנגרם אפילו שימשה חוקרים לבדיקת תפיסה מרחבית ואינטליגנציה. ליפנים יש פאזל משלהם בן 7 חלקים בשם סיי שונאגון צ'יה-נו-איטה שהומצא כבר ב-1742, שזה אפילו לפני הטנגרם הסיני! כמה רעיונות ליצירות מגניבות 🖌️ חיות : נסו להרכיב חתול מנמנם, כלב שמח או אפילו דרקון מפחיד. אנשים : דמות רוקדת, מישהו יושב על כיסא או ספורטאי בקפיצה. בתים : עץ עם בית קטן לידו - פשוט אבל קסום. אותיות ומספרים : אתגרו את עצמכם לכתוב את השם שלכם בטנגרם! איך לשחק ולהתמכר? אתגרו את עצמכם : נסו להרכיב את אחת הצורות בלי להציץ בפתרון. תחרות משפחתית : מי מצליח להרכיב ראשון? המציאו צורות משלכם : אחרי שתשלטו בצורות הקלאסיות, תנו לדמיון להשתולל. באתר פעילויות בתחום הגאומטרי - טנגרם , של "שבילים למצוינות" של מטח, תמצאו עוד אפשרויות לסיום... 🎁 טנגרם הוא לא סתם משחק. הוא מסע לעולם של דמיון, אתגר והנאה. זה הפאזל שמצליח לחבר בין ההיגיון ליצירתיות, בין הילדים למבוגרים, ובין המוח לידיים. או להיפך... אז קחו לעצמכם טנגרם, שחקו, ותראו איך משהו כל כך פשוט יכול להאיר את היום שלכם! 😊 ספרו לנו: איזה צורות הצלחתם להרכיב?

פעם, אם רצית לראות משהו מרגש, היית צריך לצאת מהבית. והיום? רק לוחצים על כפתור ויש לנו כל עולם שלם בסלון. אבל איך בדיוק המסך המהבהב הזה הצליח להכניס לתוכו תמונות נעות, צבעים וקול - והכי חשוב, איך הטלויזיה השתנתה מאז שהומצאה? אז... איך בכלל המציאו את הטלוויזיה? הסיפור מתחיל כבר בסוף המאה ה-19, כשממציאים ברחבי העולם ניסו להבין איך אפשר לשדר תמונות למרחקים. הרעיון היה פשוט: אם אפשר לשלוח קול בטלפון , למה שלא נצליח גם עם תמונות? בשנת 1925, בחור סקוטי בשם ג'ון לוגי ביירד הצליח לשדר לראשונה תמונה מטושטשת של בובה בשם דֵיֵזִי, שהייתה דמויית אדם (כן, מסתבר שהכוכבת הראשונה בטלוויזיה היתה דווקא בובה!). אבל ההמצאה האמיתית שעשתה את המהפכה הגיעה מפיילו פרנסוורת', אמריקאי שהמציא את הטלוויזיה האלקטרונית בגיל 21 בלבד - ב-1927. הוא ממש חלם על הרעיון בזמן שחרש שדות בחווה של הוריו, כשראה את השורות המקבילות של החריש והבין שאפשר "לחרוש" תמונה בצורה דומה על מסך. תמונת אילוסטרציה - שדה חרוש שיוצר תמונה... איך בעצם משדרים טלוויזיה? התשובה ממש לא משהו שהייתם מצפים: הטלוויזיה "מרמה" את העיניים שלנו ! המצלמות באולפן צופות בדמויות ובתפאורה ומפרקות אותן לנקודות אור זעירות שנקראות בשם פיקסלים. כל פיקסל מקבל ערך של בהירות וצבע. המידע הזה הופך ל גלי רדיו (או לאותות דיגיטליים בכבלים) שנשלחים אל הבתים. הטלוויזיה שלנו 'תופסת' את האותות האלה, ו"מרכיבה" את הפיקסלים בחזרה למקום הנכון על המסך - ו ואלה ! יש לנו תמונה. הסוד המגניב: המסך מתחלף כל כך מהר שהמוח שלנו לא מזהה את זה כתמונות נפרדות אלא רואה תנועה רציפה. קוראים לזה "תדר רענון" והוא אחד הדברים שקובעים כמה חלקה התמונה נראית לעיניים. בישראל ובאירופה המספר המקובל הוא 50 פעמים בשנייה (50 הרץ), בארצות הברית - 60 פעמים בשנייה (60 הרץ), וטלוויזיות מודרניות יכולות להגיע אפילו ל-120 הרץ ויותר! שחור-לבן מול צבע: איך זה עובד? הטלוויזיות הראשונות היו בשחור-לבן בלבד, כי הטכנולוגיה היתה פשוטה יחסית - היא רק היתה צריכה להבחין בין אור לחושך. אבל ב-1953 התחילה המהפכה הצבעונית! הסוד של צבע בטלוויזיה מבוסס על עובדה מדעית מגניבה: כל צבע שאנחנו רואים ניתן ליצירה משילוב של שלושה צבעי יסוד - אדום, ירוק וכחול (RGB). כל פיקסל בטלוויזיה צבעונית מורכב משלוש נקודות זעירות: אחת אדומה, אחת ירוקה ואחת כחולה. כשהן נדלקות ביחד בעוצמות שונות, העין שלנו "מערבבת" אותן ורואה את כל הצבעים שקיימים. רוצים צהוב? מדליקים אדום וירוק ביחד. סגול? אדום וכחול. לבן? את כולן! רגע אחד! למה בטלוויזיה צבעי היסוד הם אדום-ירוק-כחול, ולא כמו שלמדנו כבר בגן - אדום-צהוב-כחול? אהה! אז התשובה היא שיש שני סוגים של צבעי יסוד, וזה תלוי אם מדובר באור או בצבעים מוחשיים. ב אור (כמו בטלוויזיה) - צבעי היסוד הם אדום, ירוק וכחול. כשמשלבים אורות, מקבלים צבעים בהירים יותר. אדום וירוק ביחד נותנים צהוב, ושלושתם ביחד - לבן! זה נקרא "ערבוב תוספתי". בצבעים מוחשיים (כמו צבעי גואש) - צבעי היסוד הם כמו שכולם מכירים: אדום, צהוב וכחול. כשמערבבים אותם, כל צבע בולע חלק מהאור, והתוצאה כהה יותר. כחול וצהוב ביחד נותנים ירוק. זה נקרא "ערבוב חיסורי". אז ירוק הוא צבע יסוד של אור, אבל צבע משני של פיגמנטים! למה? כי בעין שלנו ישנם שלושה סוגי תאים: אחד שרגיש לאדום, אחד לירוק ואחד לכחול. המוח משלב את האותות שלהם וכך אנחנו רואים צבעים . הטלוויזיה פשוט חיקתה את איך שהעין עובדת! 👁️‍🗨️📺 המחיקון והאנטי-מחיקון: הסיפור הישראלי המיוחד 🇮🇱 בזמן שכל העולם נהנה משידורי טלוויזיה בצבעים, בישראל קרה משהו מוזר ומיוחד: הממשלה החליטה שהם לא רוצים שנצפה בצבע! נשמע מטורף, נכון? אבל היה לזה תירוץ: בסוף שנות ה-70, הממשלה חשבה שטלוויזיות צבעוניות הן יקרות, ורק משפחות עשירות יכולות להרשות לעצמן אותן. אז כדי לצמצם פערים חברתיים (כלומר, שלא יהיה פער גדול בין עשירים לעניים), הממשלה החליטה שכולם יצפו בשחור-לבן - גם מי שכבר קנה טלוויזיה צבעונית! איך עשו את זה? רשות השידור התקינה מכשיר מיוחד בשם "מחיקון" שדאג להסיר מהשידור את אות הסינכרון - שזה אות טכני קטן שאומר למקלט הטלוויזיה "עכשיו תפעיל את הצבע". בלי האות הזה, הטלוויזיות הצבעוניות הראו הכול בשחור-לבן, בדיוק כמו הטלוויזיות הישנות. אבל הישראלים לא ויתרו! מהנדס ישראלי צעיר בשם מולי אדן (שהיה מאוחר יותר נשיא אינטל ישראל!) מחברת "מץ אלקטרוניקה" המציא את ה"אנטי-מחיקון" - רכיב אלקטרוני קטן שהושתל בתוך הטלוויזיה והחזיר באופן מלאכותי את אות הסינכרון החסר. בעצם, זה היה מכשיר שתיקן את מה שהמחיקון קילקל! והאנטי-מחיקון הפך לפופולרי בטירוף בישראל. למרות שהוא היה יקר (עד 4,000 לירות - סכום עצום באותה תקופה), המון אנשים רכשו אותו. זה היה כמו מירוץ חימוש טכנולוגי קטן: הממשלה מונעת מהציבור לראות צבע? הציבור מחזיר לעצמו את הצבע! מה קרה בסוף? ב-1981, שר התקשורת יורם ארידור הבין שזה קרב אבוד, וביטל את ההוראה לשדר בשחור-לבן. וכך ישראל עברה רשמית לשידורי צבע מלאים, ה"מהפך הצבעוני" הסתיים, והאנטי-מחיקון נכנס להיסטוריה כסמל לתושייה ישראלית וליכולת להתגבר על מכשולים טכנולוגיים בדרכים יצירתיות - וגם כתזכורת חשובה שצריך לחשוב באופן ביקורתי על החלטות רשויות: כי גם כוונות טובות יכולות להוביל למדיניות לא הגיונית שהאזרחים צריכים (ויכולים!) למצוא דרכים לעקוף... סוגי מסכים: השמן והרזה (לא, הסרטון הזה לא קשור. זאת רק הפסקה לשחרור צחוקים...) טלוויזיות שפופרת (CRT) הטלוויזיות הראשונות עבדו עם טכנולוגיה שנקראת "שפופרת קרן קתודית" (Cathode Ray Tube). בעצם, מאחורי המסך ישבה שפופרת זכוכית ענקית וכבדה שירתה אלקטרונים לעבר המסך. האלקטרונים פגעו בציפוי מיוחד שנקרא פוספור והוא זרח באור. כל נקודה על המסך נצבעה ככה, אחת אחרי השנייה, במהירות מטורפת. מה הבעיה? שהטלוויזיות האלה היו עצומות ומגושמות! טלוויזיה של 32 אינץ' יכלה לשקול 50 קילוגרם ולהיראות כמו קופסת משא מרובעת. והן באמת לא היו תלויות על הקיר... אבל התמונה בהן היתה חדה והצבעים נאמנים, לכן יש אנשים שמתגעגעים אליהן עד היום. מסכי LCD ו-LED בשנות ה-2000 הגיעה המהפכה הדקיקה! טכנולוגיית LCD (Liquid Crystal Display) השתמשה בגבישים נוזליים שמשנים את המבנה שלהם כשעובר בהם חשמל. הגבישים האלה חוסמים או מעבירים אור מתאורה שנמצאת מאחורי המסך - וככה נוצרת התמונה. טלוויזיות LED הן למעשה טלוויזיות LCD משופרות, שבהן התאורה מאחורי המסך עשויה מנורות LED. LED זה למעשה סוג של נורה קטנה מאוד שפולטת אור מעצמה כשעובר בה זרם חשמלי - בדיוק כמו נורות ה-LED שיש בפנסים או במנורות בבית. הן צורכות פחות חשמל, דקיקות יותר ונותנות תמונה בהירה יותר. אולד - OLED - הטכנולוגיה המתקדמת ב-OLED (Organic Light Emitting Diode) כל פיקסל הוא מקור אור בפני עצמו! המילה "אורגני" בשם מתייחסת לכך שהחומרים שבונים את הדיודות האלה עשויים מחומרים פחמניים (כאלה שיש בהם פחמן) שזוהרים כשעובר בהם זרם חשמלי. בניגוד ל-LED רגיל, כאן אין תאורת רקע - כל נקודה על המסך יכולה להדלק או לכבות לבד. התוצאה? שחור מושלם (כי פיקסלים שחורים פשוט... כבויים), ניגודיות מדהימה וצבעים עזים במיוחד. הטלוויזיות האלה גם דקיקות במיוחד ויכולות אפילו להיות גמישות! מסכים מעוגלים ושטוחים בשנות ה-50 וה-60, מסכי הטלוויזיה היו מעט מקושתים כלפי חוץ בגלל מבנה השפופרת. בשנות ה-90 המסכים השתטחו, כמו תמונה על הקיר, וב-2013 חברות כמו סמסונג ו-LG ניסו למכור טלוויזיות מעוקלות פנימה - הרעיון היה ליצור תחושה של "עטיפה" סביב הצופה, כמו בקולנוע IMAX. אבל הקונספט לא תפס באמת, והיום רוב הטלוויזיות שוב שטוחות לחלוטין. מאנלוגי לדיגיטלי: המעבר הגדול עד שנות ה-2000, הטלוויזיה עבדה בשיטה אנלוגית: האותות נשלחו כגלי רדיו רציפים שהאנטנה קלטה. הבעיה עם שידור אנלוגי היא שהוא רגיש להפרעות: גשם, רעמים, אפילו מישהו שעובר ליד האנטנה יכלו לגרום ל"שלג" על המסך או לתמונה מטושטשת. בשנות ה-2000 התחיל המעבר לשידור דיגיטלי. בשידור דיגיטלי, התמונה והקול מקודדים למספרים (אפס ואחד, בדיוק כמו במחשב), ונשלחים בצורה מסודרת יותר. היתרונות? תמונה חדה וצלילה הרבה יותר, אפשרות לשדר תוכניות ברזולוציה גבוהה (HD), ופחות הפרעות. בישראל, השידור האנלוגי הופסק לגמרי ב-2011, ומאז - הכול דיגיטלי. המדע שמאחורי המסך: איך עושים קסם מפיזיקה, כימיה ומתמטיקה? 🔬 כשאתם מסתכלים על טלוויזיה, אתם רואים רק מסך חלק. אבל מאחורי הקלעים מתרחשת סימפוניה שלמה של מדעים שונים שעובדים ביחד כדי ליצור את הקסם הזה. בואו נציץ מאחורי המסך ונראה מה באמת קורה שם: הפיזיקה: המנועים של האור והחשמל אלקטרומגנטיות  - כל הטלוויזיה מבוססת על הקשר בין חשמל למגנטיות. בטלוויזיות שפופרת ישנות, השתמשו בשדות מגנטיים חזקים כדי "לכוון" את קרן האלקטרונים בדיוק למקום הנכון על המסך. השדה המגנטי היה צריך מדויק כך שיכוון את הקרן למיליוני נקודות שונות במהירות מטורפת. אופטיקה  (תורת האור) - הפיזיקאים גילו איך האור מתנהג כשהוא עובר דרך חומרים שונים, איך הוא נשבר, משתקף או נספג. בטלוויזיות LCD רותמים את העובדה שאור יכול להיות "מקוטב" (כלומר, לנוע רק בכיוון אחד) ושגבישים נוזליים יכולים לסובב את הקיטוב הזה. וכך בעצם, משתמשים בתכונות הפיזיקליות של האור כדי לשלוט בו ולהפוך אותו לתמונה. מכניקה קוונטית  - נשמע מפחיד? זה המדע שעוסק בדברים הכי קטנים שיש: אלקטרונים, פוטונים (חלקיקי אור) ואטומים. כדי להבין איך דיודות LED ו-OLED זוהרות, צריך להבין קצת מכניקה קוונטית: כשאלקטרון "קופץ" מרמת אנרגיה גבוהה לנמוכה, הוא משחרר את האנרגיה העודפת בתור אור. זה בדיוק מה שקורה לכל פיקסל בטלוויזיה המודרנית! הכימיה: לבנות חומרים שזוהרים פוספורים זוהרים  - אלה חומרים כימיים מיוחדים שזוהרים כשאלקטרונים פוגעים בהם (בטלוויזיות שפופרת) או כשאור מכה בהם (ב-LCD). כימאים היו צריכים למצוא את השילוב המדוייק של יסודות כדי להשיג אור אדום, ירוק וכחול. למשל, פוספור אדום יכול להכיל "אירופיום" (יסוד כימי נדיר), פוספור ירוק יכול להכיל "טרביום", ופוספור כחול - "אירופיום" אחר בשילוב שונה. גבישים נוזליים  - אלה מולקולות מדהימות שמתנהגות חצי כנוזל וחצי כגביש מוצק. כשלא עובר בהן חשמל. הן מסודרות בצורה אחת, וכשהחשמל עובר בהן, הן משנות את הסידור שלהן. השינוי הזה משפיע על איך שאור עובר דרכן. כימאים פיתחו מולקולות שמגיבות מהר מאוד לחשמל - תוך אלפיות שניה - כדי שהתמונה תוכל להתחלף מהר מספיק. מוליכים למחצה  - אלה חומרים מיוחדים שבתנאים מסויימים מוליכים חשמל ובתנאים אחרים - לא. הכימיה של המוליכים למחצה מאד מורכבת: צריך לקחת סיליקון (היסוד הכי נפוץ באדמת כדור הארץ אחרי חמצן) ולהוסיף לו כמויות זעירות מאוד של יסודות אחרים בתהליך שנקרא "הטענה" (doping). זה מה שמאפשר לבנות את כל השבבים האלקטרוניים שמפעילים את הטלוויזיה. המתמטיקה: המוח שמחשב הכול עיבוד תמונה דיגיטלית  - כדי לקחת תמונה ולהפוך אותה לפיקסלים, צריך חישובים מתמטיים מסובכים. המתמטיקאים פיתחו אלגוריתמים ("מתכונים" מתמטיים) שיודעים איך לדחוס תמונה כדי שתתפוס פחות מקום בזיכרון, איך להחליק קצוות כך שלא ייראו משוננים, ואיך להמיר בין פורמטים שונים של וידאו. משוואות גלים  - כדי לשדר תמונות באוויר בגלי רדיו, מהנדסים משתמשים במשוואות מתמטיות מורכבות שמתארות איך גלים נעים במרחב. המשוואות האלה מסבירות איך גל רדיו יכול לשאת מידע, איך להימנע מהפרעות, ואיך לשלב כמה תדרים שונים בלי שיתבלבלו זה עם זה. תורת המידע  - זה תחום מתמטי שעוסק בשאלה: איך מועברים נתונים בצורה הכי יעילה? כמה סיביות (שזה ה'תא' שיכול להיות או אפס או אחד) באמת צריך כדי לייצג תמונה? המתמטיקה הזו מאפשרת לשדר וידאו באיכות 4K (כמעט 8 מיליון פיקסלים!) בלי שתצטרכו אינטרנט חזק בשביל זה. חישובים גאומטריים  - הטלוויזיה צריכה "לדעת" איך להציג תמונה נכון על מסך שטוח או מעוקל. צריך לחשב איך להמיר תמונה תלת-ממדית מהעולם האמיתי לתמונה דו-ממדית על המסך, איך למתוח או לכווץ את התמונה בלי לעוות אותה, ואיך לתקן עיוותים שנוצרים בזוויות. איך הכול עובד ביחד? הנה הדבר המדהים: כל המדעים האלה לא עובדים לבד. כימאים יוצרים חומר חדש שזוהר בצורה מסוימת, פיזיקאים בודקים איך האור שלו מתנהג, מתמטיקאים מחשבים איך לשלוט בו בדיוק, ומהנדסים לוקחים את כל הידע הזה ובונים מכשיר אמיתי שעובד. למשל, כדי לפתח מסך OLED אחד, צריך: כימאים  שיפתחו מולקולות אורגניות חדשות שזוהרות בצבעים הנכונים ולא מתכלות מהר מדי פיזיקאים  שיבינו איך האלקטרונים נעים במולקולות האלה ואיזה אור הן פולטות מתמטיקאים  שיחשבו איך לשלוט בכל פיקסל בנפרד ובאיזו עוצמה להדליק אותו מהנדסים  שיידעו איך לייצר מיליוני פיקסלים זעירים על משטח אחד ללא פגמים וכל זה רק בשביל שנוכל לשבת בנוחות בסלון ולראות את התוכנית האהובה עלינו 📺 ככה לא באמת נראים המדענים במעבדות 🤪 איך טלוויזיה אחת שינתה את המדע הפיתוח של טלוויזיות דחף קדימה תחומים שלמים במדע: אלקטרוניקה ותקשורת  - הצורך להעביר תמונה במהירות אילץ מהנדסים לפתח שבבים מהירים יותר, מעגלים משופרים ושיטות דחיסת מידע יעילות. הטכנולוגיות האלה שימשו מאוחר יותר למחשבים, סמארטפונים ואינטרנט. פיזיקה של אור וצבע  - המחקר על איך העין האנושית קולטת צבעים ותנועה התקדם בגדול בזכות הטלוויזיה. כך גילינו, למשל, שאנחנו רגישים יותר לשינויים בבהירות מאשר בצבע, מה שעזר לדחוס את האותות בצורה חכמה יותר. חומרים חדשים  - הפיתוח של גבישים נוזליים, דיודות אורגניות ומוליכים למחצה התקדם בצורה משמעותית בגלל התעשייה הטלוויזיונית. החומרים האלה משמשים היום גם במסכי מחשב, טלפונים ואפילו פאנלים סולאריים. הטלוויזיה החכמה: כשהמסך מתחבר לאינטרנט 🌐 הדור החדש של הטלוויזיות הוא חכם - ממש! טלוויזיות חכמות (Smart TV) מחוברות לאינטרנט ויש להן מחשב קטן. זה אומר שאפשר להתקין עליהן אפליקציות - בדיוק כמו בטלפון או בטאבלט. רוצים לראות סרט בנטפליקס? יש אפליקציה. רוצים לצפות בסרטונים ביוטיוב? יש אפליקציה. אפשר אפילו לשחק משחקים, לגלוש באינטרנט או להאזין למוזיקה בספוטיפיי - והכול מאותו מסך, בלחיצת כפתור. הטלוויזיה הפכה למרכז בידור ביתי שמשלב את כל השירותים במקום אחד. ידידותיות לסביבה: טלוויזיות ירוקות יותר 🌱 הטלוויזיות המודרניות גם הרבה יותר ידידותיות לסביבה מהדורות הישנים. טלוויזיית שפופרת ישנה יכלה לצרוך פי 3-4 יותר חשמל מטלוויזיית LED מודרנית באותו גודל! בנוסף, היצרנים משתדלים להשתמש בחומרים הניתנים למיחזור ולהפחית שימוש בחומרים מזיקים כמו עופרת או כספית. יש גם מצב חיסכון באנרגיה שמעמעם את המסך כשאף אחד לא מסתכל, וכפתורים שמכבים את הטלוויזיה לגמרי (ולא משאירים אותה ב"המתנה" שגם בה היא צורכת חשמל). כל השיפורים האלה עוזרים לחסוך באנרגיה ולהפחית את הפגיעה בסביבה. העתיד: מה צפוי לנו? 🚀 הטכנולוגיה לא עומדת במקום, ויש כבר כמה המצאות מדהימות שעוד יגיעו אלינו: מסכים שקופים  - דמיינו טלוויזיה שכשהיא כבויה היא נראית כמו חלון זכוכית שקוף! כבר יש אבות טיפוס של מסכים כאלה, ובעתיד אולי נראה אותם בחלונות בתים או בחנויות במקום על הקירות. מסכים תלת-ממדיים בלי משקפיים  - יש כבר טכנולוגיות שיכולות להציג תמונה תלת-ממדית בלי שצריך לשים משקפיים מיוחדים. התמונה פשוט קופצת מהמסך! הולוגרמות  - הטכנולוגיה הזאת עדיין בשלבים מוקדמים, אבל החזון הוא שיום אחד נוכל לראות תמונות תלת-ממדיות שמרחפות באוויר, בדיוק כמו בסרטי מדע בדיוני. זה עדיין נראה רחוק, אבל מי יודע? לפני 100 שנה גם טלוויזיה בצבעים נראתה דמיונית. בינתיים... אתם יכולים לבנות הולוגרמה מהסמארטפון שלכם ומה עם החושים האחרים? ריח, מישוש וטעם? 👃✋👅 עד כה הצלחנו לשלוח דרך הטלוויזיה תמונה וקול. אבל תחשבו על זה רגע: יש לנו עוד שלושה חושים שעדיין לא הגיעו לסלון! אז, כן. מדענים ומהנדסים כבר עובדים על זה. שידור ריח דמיינו שאתם צופים בפרסומת לבושם וממש מריחים אותו. חוקרים מפתחים מכשירים שנקראים "מפיצי ריח דיגיטליים". הרעיון הוא שבמקום לשדר רק פיקסלים של אור, נשדר גם "פרופיל ריח" - מעין מתכון של מולקולות ריח. המכשיר בבית יכיל מאגר של מאות חומרים כימיים בסיסיים (כמו תיבת צבעים, אבל של ריחות), ויערבב אותם בדיוק לפי ההוראות כדי ליצור דימוי של הריח הנכון. למה זה כל כך קשה? כי ריח הוא תכונה כימית. בניגוד לאור וקול שהם סוגים של גלים, ריח זה ממש מולקולות פיזיות שצריכות להגיע לאף שלנו. וצריך למצוא דרך לייצר ולשלוט במאות ריחות שונים, לדעת איך לערבב אותם, ולוודא שהריח מתפזר מהר אבל גם נעלם מהר (כי אף אחד לא רוצה שריח ה פיצה יישאר בסלון כשהתוכנית עוברת לקינוחי שוקולד...) שידור מישוש עכשיו דמיינו שאתם רוצים לקנות ספה דרך האינטרנט. איך תדעו אם הבד נעים למגע? או שאתם צופים בסרט הרפתקאות ורוצים לחוש במשבר הרוח כשהגיבור עף מהר? זה נקרא "משוב מישושי" (Haptic feedback) והוא כבר קיים בצורות פשוטות - כמו הרטט בקונסולת המשחקים. אבל המדענים רוצים להגיע רחוק יותר. הם עובדים על טכנולוגיות שיכולות לדמות תחושות מורכבות יותר. יש כבר ניסויים עם כפפות מיוחדות שמשתמשות ברובוטים זעירים או בזרמים חשמליים קלים כדי ליצור תחושות של מרקם, חום, קור או לחץ על העור. האתגר הגדול במישוש, זה שהוא חוש מאוד אישי ומורכב. כשאתם נוגעים בפרווה רכה, המוח שלכם מקבל מידע ממיליוני קולטני מישוש בעור, כל אחד מהם שולח מסר קצת שונה. איך בדיוק מדמים את כל המידע הזה? איך גורמים לכם להרגיש חול בין האצבעות או כפפות צמר מגרדות? זה דורש הבנה עמוקה של איך המוח מעבד מגע, ואיך ליצור סימולציה די טובה שתצליח לרמות אותו. כרגע, הטכנולוגיה הכי מתקדמת יכולה לדמות תחושות בסיסיות כמו רטט, חום ו קור , ולחץ. אבל עדיין יש דרך ארוכה עד שנוכל "להרגיש" דברים מורכבים כמו משי חלק או נייר עיתון מקומט. שידור טעם והנה הגענו לאתגר הגדול ביותר! תארו לכם שאתם צופים במאסטר שף, השופטים טועמים את המנה - ואתם יכולים לטעום אותה ביחד איתם! נשמע פנטסטי, נכון? הטעם הוא אולי החוש שהכי מסובך לחקות. למעשה, מה שאנחנו חושבים שהוא "טעם" זה בעצם שילוב של כמה דברים: הלשון מזהה רק חמישה טעמים בסיסיים (מתוק, מלוח, חמוץ, מר ואומאמי - טעם מלוח-בשרי), אבל רוב מה שאנחנו חווים כ"טעם" הוא בעצם... ריח! בנוסף, יש את המרקם של האוכל, החום או הקור שלו, וכל מיני תחושות אחרות בפה. חוקרים מנסים כמה גישות: אלקטרודות על הלשון  - זרמים חשמליים זעירים שמגרים את קולטני הטעם בלשון בצורה מסוימת, ויוצרים אשליה של טעם מסוים. זה עובד בצורה בסיסית, אבל עדיין רחוק מטעם של אוכל אמיתי. תרסיסים כימיים  - מכשיר שמתיז לפה תערובות של חומרים שמדמות טעמים. הבעיה? זה נשמע לא כל כך נעים, ויש גם בעיות בטיחות - אף אחד לא רוצה לבלוע כימיקלים מוזרים! גירוי חושי משולב  - השתמשות בשילוב של ריח, מישוש (של הלשון), צליל ואפילו צבע כדי לרמות את המוח לחשוב שהוא טועם משהו. המוח שלנו די קל "לרמות" - למשל, אם משהו נראה ירוק ומריח מנטה, המוח כבר מצפה לטעם מנטה, ואפשר לשכנע אותו בפחות. האתגר הגדול הוא שטעם זה מצד אחד חוש כימי (כמו ריח) אבל מצד שני משהו אינטימי - כי צריך ממש להכניס משהו לפה, כדי 'לחוש' בו. האם אנשים יהיו מוכנים ללקק מסך מיוחד או להכניס מכשיר לפה בזמן שהם צופים בטלוויזיה? זו שאלה לא רק טכנולוגית אלא גם חברתית. כשלא רואים ולא מריחים - גם הטעם מתבלבל! 🍎🧅: אפשר (וכדאי) לנסות את זה בבית 🤪 למה כל כך מסובך להעביר את החושים האחרים? ההבדל הגדול בין ראייה ושמיעה לבין ריח, מישוש וטעם הוא שהשניים הראשונים עובדים עם גלים - גלי אור וגלי קול. גלים אפשר לשדר, לשלוט בהם, לשנות אותם. אבל ריח וטעם הם כימיים - צריך מולקולות פיזיות. ומישוש הוא מכני - צריך ממש לגעת במשהו. בנוסף, יש גם את ה"בעיה ההפוכה": בטלוויזיה רגילה, המסך פולט אור והאוזניות פולטות קול, והחושים שלנו קולטים אותם. אבל איך גורמים למישהו להרגיש משהו או להריח משהו? זה אומר שצריך מכשירים שפועלים על  הגוף, לא רק לידו. אז מתי נראה את זה בבית? האמת? טכנולוגיות של ריח ומישוש כבר מתחילות להגיע למשחקי מציאות מדומה (VR), שם החוויה האינטראקטיבית חשובה. אבל לטלוויזיה רגילה? זה עדיין יקח כמה שנים טובות. ויש גם שאלות מעבר לטכנולוגיה: האם אנשים באמת ירצו את זה? האם נרצה להריח כל מה שמופיע בטלוויזיה (כולל דברים לא נעימים בחדשות או בסרטי אקשן)? האם נרצה מכשירים נוספים בסלון? ומה עם מי שיש לו אלרגיה לריחות או חומרים כימיים? דבר אחד בטוח: המדע לא עומד במקום. האנשים שהצליחו לשלוח תמונות נעות דרך האוויר לפני 100 שנה, או ליצור מסכי ענק בעובי של מילימטרים לא מפסיקים לחלום על הדבר הבא. מי יודע? אולי בעוד 20 שנה נסתכל אחורה על הטלוויזיות של היום ונתפלא איך בכלל הסתפקנו רק בתמונה וקול! 🎬🌟 אז פעם, הטלוויזיה היתה המקום היחיד שבו יכולת לראות תוכן מצולם בבית. כולם ישבו באותן השעות לפני אותן התוכניות. היום, הטכנולוגיה של מסכי הטלוויזיה התפתחה בטירוף, אבל אופן הצפייה השתנה לגמרי! יוטיוב, נטפליקס וטיקטוק נתנו לנו שליטה מלאה: אנחנו בוחרים מה לראות, מתי לראות ובאיזו מהירות. אפשר לעצור, להקפיץ, לחזור - משהו שבטלוויזיה הרגילה לא היה אפשרי. בנוסף, בפלטפורמות האלה אנשים רגילים יכולים להיות יוצרי תוכן, לא רק חברות ענק. ובעצם, המסכים הפכו חכמים יותר ואיכותיים יותר - אבל התוכן שזורם דרכם השתנה לגמרי. הטלוויזיה עדיין חשובה, אבל היא כבר לא "השולטת היחידה" בממלכת הבידור הביתי. והכי מרגש? שעדיין יש הרבה מה לפתח, חושים להוסיף, וקסם טכנולוגי שעוד מחכה לנו מעבר לפינה.

לפני יותר מ-2,000 שנה, כשעוד לא היו מחשבונים, מחשבים, טלפונים חכמים או גוגל , היוונים הקדמונים המציאו דרך גאונית לבצע חישובים מורכבים של כפל וחילוק. איך? באמצעות גיאומטריה! 📐 הם יצרו מעין "מחשבון גיאומטרי" שמסוגל לבצע פעולות חשבון בעזרת קווים ישרים וסרגלים. נשמע כמו קסם? זה בדיוק מה שזה מרגיש, אבל למעשה מדובר במתמטיקה מבריקה. איך בונים מחשבון יווני? כדי ליצור את המחשבון הזה, צריך רק כמה דברים פשוטים: דף נייר, עיפרון ושני סרגלים. שלב ראשון: ציור הקווים מציירים שני קווים ישרים שמתחילים באותה נקודה. הקו הראשון הוא אלכסוני - מתחיל משמאל למטה ועולה ימינה למעלה. הקו השני הוא אופקי, עובר משמאל לימין במקביל לתחתית הדף. שלב שני: סימון המספרים על כל אחד מהקווים מסמנים מספרים (שנתות). כאן צריך להיות מדויקים מאוד! 🎯 המרחק בין כל שני מספרים רצופים (למשל בין 1 ל-2, או בין 2 ל-3) חייב להיות זהה על כל קו. חשוב במיוחד: המרחק בין 1 ל-2 על הקו האלכסוני חייב להיות בדיוק שווה למרחק בין 1 ל-2 על הקו האופקי. אם המרחקים לא יהיו שווים, המחשבון לא יעבוד. תמיר יצר לנו אפליקציה שעושה בדיוק בשיטה הזאת את חישוב תרגילי החילוק: איך משתמשים במחשבון הזה? 👆 בואו נראה איך מחשבים בו חילוק, למשל 20 חלקי 4. ראשית, לוקחים סרגל ומניחים אותו כך שהחלק העליון שלו נוגע במספר 20 על הקו האלכסוני, והחלק התחתון נוגע במספר 4 על הקו האופקי. מציירים קו ישר שמחבר בין שתי הנקודות האלה. עכשיו מגיע החלק המרתק: משתמשים בסרגל השני כדי לקבע את הסרגל הראשון כך שהוא יוכל לנוע רק לצדדים, אבל ישאר באותה זווית מדויקת. מזיזים את הסרגל הראשון שמאלה או ימינה עד שהחלק התחתון שלו נוגע במספר 1 על הקו האופקי. ואז - כמו קסם ✨ - החלק העליון של הסרגל יגע בקו האלכסוני בדיוק במספר שהוא התשובה: 5! השיטה עובדת גם עם מספרים לא שלמים . רוצים לחשב 19 חלקי 9.5? מניחים את הסרגל על 19 ועל 9.5, מזיזים אותו עד שהוא מגיע ל-1 למטה, והתוצאה 2 מופיעה למעלה. אז... מי אמר שחייבים מחשבון דיגיטלי או לאמץ את המוח? 🤔 בואו ותנסו בעצמכם עם הגירסה הוירטואלית של מחשבון החילוק שבנה בשבילכם תמיר כורם: מה הסוד שמאחורי הקסם? אז עכשיו אחרי שניסיתם ונדהמתם מהקסם, בואו להבין למה זה עובד! העיקרון המתמטי שמאפשר למחשבון הזה לעבוד נקרא משפט הדמיון במשולשים . כשמניחים את הסרגל על שני הקווים, נוצרים שני משולשים דומים - משולש גדול ומשולש קטן. היחס בין הצלעות של המשולשים האלה נשאר זהה, ולכן כשמזיזים את הסרגל כך שהוא נוגע בנקודה 1 בקו האופקי, הנקודה בקו האלכסוני מראה בדיוק את תוצאת החישוב. והנה ההסבר של כל זה בסרטון: אפשר גם לכפול! המחשבון הגיאומטרי יודע גם לבצע כפל. לשם כך, פשוט צריך לבצע את אותן פעולות שתיארנו, רק בסדר הפוך (כאילו דא!): מתחילים עם הסרגל על המספר 1 בקו האופקי והמספר הראשון (שרוצים להכפיל) בקו האלכסוני, ואז מזיזים את הסרגל כך שהחלק התחתון שלו יגיע למספר השני (זה שרוצים להכפיל בו) בקו האופקי - והתוצאה תופיע בקו האלכסוני. נסו בעצמכם! אפשר לנסות ליצור מחשבון כזה בבית עם נייר וסרגלים, או להשתמש באפליקציה המיוחדת שתמיר הכין לנו שמאפשרת לחוות את החוויה הזאת בצורה דיגיטלית. והסרטונים כאן בפוסט מסבירים בדיוק גם איך אפשר לעשות את זה וגם מראים את העקרונות המתמטיים שמאחורי השיטה המבריקה הזו. זו דוגמה נפלאה לכך שמתמטיקה היא לא רק מספרים - היא גם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. היוונים הקדמונים הוכיחו שאפשר להפוך בעיות מורכבות לפתרונות אלגנטיים ופשוטים באמצעות הבנה עמוקה של גיאומטריה. תודה מיוחדת לתמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה והאיש שלנו לחידות מתמטיות. הקליקו כדי ליצור איתו קשר בווטסאפ שלו

כשאתם נכנסים לחנות צעצועים או לחנות בגדים לילדים, קל מאוד לראות את החלוקה: צד אחד מלא בוורוד וסגול, והצד השני בכחול ירוק. אבל האם תאמינו שלפני פחות ממאה שנה, החלוקה הזו הייתה... הפוכה לגמרי? מתי הכל התחיל? אז קודם כל, כדאי לדעת שבמשך אלפי שנים, ילדים וילדות לבשו בדיוק אותם הבגדים (ובדרך כלל שמלות ארוכות לבנות). זה היה נוח יותר לשטוף, וגם הגיוני כלכלית כי אפשר היה להעביר את אותו בגד בין כל הילדים, בנים או בנות. והצבעים? לא ממש שיחקו תפקיד. רק באמצע המאה ה-19 התחילו לייצר בגדים בצבעים שונים לילדים, בזכות התפתחות בתעשיית הצביעה. אבל גם אז עדיין לא היתה חלוקה ברורה איזה צבע מתאים למי. 🤔 הידעת? לפני 200 שנה, גם מבוגרים וגם ילדים לבשו בגדים צבעוניים בלי חוקים של מי לובש מה. הצבעים היו עניין של אופנה, מעמד חברתי ומה שהיה זמין, אבל ממש לא של מגדר הפתעה! הצבע הוורוד היה של בנים! 💙💗 במאמר מ-1918 בכתב העת המסחרי "Earnshaw's Infants' Department" נכתב בבירור: " הכלל המקובל הוא ורוד לבנים וכחול לבנות. הסיבה היא שהוורוד, בהיותו צבע יותר עז וחזק, מתאים יותר לבן, בעוד הכחול, שהוא עדין ומעודן יותר, יפה יותר לבת ". כן, קראתם נכון! הוורוד נחשב לצבע גברי וחזק כי הוא קרוב לאדום - צבע של לוחמים. הכחול הבהיר נחשב לנשי ועדין יותר, וגם היה קשור למרי (אמו של ישוע) שהייתה מצוירת בדרך כלל בגלימה כחולה. באותם שנים, חנויות שונות המליצו על צירופים שונים - חלקן אמרו ורוד לבנים וכחול לבנות, וחלקן בדיוק להפך. לא היה כלל אחיד. איור אילוסטרציה אז מתי השתנה הכל? המהפך הגדול התרחש אחרי מלחמת העולם השנייה, בשנות ה-40 וה-50. כשהחיילים חזרו במדי כחול ואפור, הצבעים האלו החלו להיתפס כגבריים יותר. האידיאל הגברי החדש שנוצר אז, קשר את הצבע הכחול לגבריות, ולאט לאט התחילו להלביש יותר ויותר תינוקות בנים בבגדים בצבעים כחולים. אבל השינוי האמיתי התרחש בשנות ה-80! חברות שיווק גילו שאם הן ישכנעו הורים שבנים צריכים צעצועים כחולים ובנות צריכות צעצועים ורודים - הורים לא יוכלו להעביר צעצועים בין ילדים, ויצטרכו לקנות... הכל מחדש! 💰 אז, האם זה מולד או נרכש? כאן הדברים נהיים מעניינים במיוחד: מחקרים מדעיים הראו שלתינוקות וילדים קטנים אין שום העדפות צבע מגדריות מולדות. כלומר, אף אחד לא נולד עם אהבה לוורוד או לכחול בגלל המגדר שלו. ההעדפות האלה מתחילות להופיע רק בסביבות גיל 3-4, כשילדים כבר סופגים מסרים מהסביבה: מההורים, מחברים, מהגננת, מהעיתונות והטלויזיה - וכמובן, חנויות. הם לומדים מהר מאוד איזה צבע "שייך" להם, ומתחילים להעדיף אותו. זה תוצר של חינוך, חיקוי וסביבה - ולא של ביולוגיה! הקשר לנסיכות דיסני 👑 דיסני תרמה לא מעט להפיכת הוורוד ל"צבע של בנות". בשנת 1959 יצא הסרט "היפהפייה הנרדמת", שבו הנסיכה אורורה לובשת את השמלה הוורודה המפורסמת. אחר כך הצטרפו נסיכות נוספות בוורוד - ובשנת 2000 דיסני השיקה את קו "נסיכות דיסני" שבו הם השתמשו בוורוד בצורה מאסיבית בשיווק. הצבע הזה הפך לסמל של "דברים של בנות". מעניין לגלות שחלק מהנסיכות החדשות, כמו אלזה, כמעט לא לובשות ורוד בכלל - אולי סימן לכך שהדברים מתחילים להשתנות. האם זה כך בכל מקום בעולם? למעשה, לא! בתרבויות השונות יש צבעים שונים לגמרי. בתרבות ההינדית, למשל, ורוד ואדום הם צבעים של אושר, חגיגה וברכה - ולא צבעי מגדר כלל. כלות הינדיות מסורתיות לובשות שמלות אדומות או ורודות, וגם גברים לובשים צבעים אלה בחתונות ובחגים. ביפן, הצבע הוורוד קשור לפריחת הדובדבן - אחד הסמלים המרכזיים של התרבות היפנית. גברים יפנים יכולים ללבוש קימונו עם גוונים ורודים בלי שום בעיה, והצבע נחשב לאלגנטי ועדין לכולם. בחלק ממדינות אסיה, אדום נחשב "מזל טוב" ומתאים לכולם. במקומות אחרים, ילדים לובשים צבעים בהירים ובנות צבעים כהים יותר. ובתרבויות אחרות? פשוט אין חלוקה של צבעים לפי מגדר בכלל! 🌈 לראות את העולם דרך משקפיים ורודים 😎 בטח אתם מכירים את הביטוי "לראות את העולם דרך משקפיים ורודים". המשמעות שלו היא שצריך להיות אופטימי, לראות את הטוב שבדברים ולהאמין שהכל יסתדר. אבל למה דווקא משקפיים ורודים? הביטוי התפתח כי צבע ורוד נחשב לצבע חם, נעים ומרגיע. כשאתם מסתכלים על העולם דרך עדשות ורודות, הכל נראה יותר בהיר ומלא תקווה. וזה בניגוד לביטויים כמו "לראות הכל בשחור", שמשמעותו להיות פסימי. 🤔 הידעת? יש באמת משקפיים בעלי עדשות ורודות. חלק מהספורטאים משתמשים במשקפי שמש עם עדשות ורודות כי הן עוזרות לראות את הצבעים והפרטים בצורה ברורה יותר כשמעונן. הנה כמה עובדות מעניינות על הצבע הוורוד 🩷🏩🩷 ורוד "בייקר-מילר" - גוון מיוחד של ורוד בהיר שימש בבתי כלא בארצות הברית בשנות ה-70 וה-80. חוקרים טענו שהצבע הזה מרגיע אסירים אלימים, (רעיון נחמד, אבל המחקרים על זה לא היו חד-משמעיים) מתקופה לתקופה - בימי הביניים, גברים אצילים לבשו לעיתים קרובות בגדים בגוונים של ורוד בהיר ואדום, וזה היה סימן למעמד גבוה ולעושר. הבית הוורוד של ברבי - בשנת 1962, חברת מאטל השיקה את הבית המפורסם של בארבי, וכמעט הכל בו היה ורוד. הצבע הספציפי שהשתמשו בו הפך למפורסם כל כך עד שהוא נקרא "ורוד ברבי" (Barbie Pink), וזהו גוון ורוד זוהר וחזק מאוד. קבלו קליפ ורוד מהסרט 'ברבי' הפלמינגו הוורוד - ציפור הפלמינגו נולדת עם נוצות לבנות או אפורות. את הצבע הוורוד המפורסם שלה היא מקבלת מהמזון שהיא אוכלת! פלמינגו אוכלים אצות וסרטנים קטנים מיוחדים שמכילים חומרים בשם קרוטנואידים, והם שהופכים את הנוצות לוורודות. ככל שהפלמינגו אוכל יותר מזון עשיר בקרוטנואידים, כך הנוצות שלו יהיו ורודות יותר. מדים צבאיים - בעבר, ובחלק מהמדים הטקסיים כיום, הצבעים האדומים ואף הורודים, הם סמל של אומץ וכבוד. יום וורוד - ב-2007 נוסד "יום החולצה הוורודה" בקנדה, שבו אנשים לובשים ורוד רק כדי להביע התנגדות לבריונות. המסורת התפשטה למדינות רבות אחרות ברחבי העולם, וגברים ונשים לובשים ורוד ביום הזה כסימן לסולידריות. שוקולד רובי - בשנת 2017, לאחר 80 שנה בהן היו לנו רק שלושה סוגי שוקולד (חלב, מריר ולבן), חברת Barry Callebaut השוויצרית פיתחה סוג רביעי: שוקולד ורוד טבעי! ה שוקולד עשוי מזן מיוחד של פולי קקאו שנותנים לו צבע ורוד טבעי וטעם פירותי, בלי להוסיף צבעי מאכל. הוא נקרא "רובי" (אגב, יש בפוסט שלנו שמספר על ה קרמבו , גם מתכון לקרמבו ורוד. דפדפו שם למטה). 🤔 הידעת? צבע ורוד שימש במדים של קבוצות ספורט בעולם (למשל, קבוצת הכדורגל האיטלקיה פלרמו). החולצה הוורודה המפורסמת "מאליה רוזה" (Maglia Rosa) היא הפרס היוקרתי ביותר במרוץ האופניים ג'ירו ד'איטליה - אחד מתחרויות האופניים החשובות בעולם, מאז 1931. אז מה עושים עם זה? החדשות הטובות הן שהמגמה משתנה! יותר ויותר הורים, מעצבים וחברות משחקים מבינים שכל הצבעים הם לכולם. לבנים מותר לאהוב ורוד ובנות יכולות להתלבש בכחול, וכולם יכולים לאהוב את כל צבעי ה קשת . 🌈 בסופו של דבר, זה רק צבע - ואין שום סיבה מדעית או ביולוגית שגורמת לאדם ממגדר מסוים לאהוב צבע מסוים. זה פשוט מה שהחברה הנוכחית החליטה, ובדיוק כמו שזה השתנה בעבר - זה יכול להשתנות שוב. ריקוד לחתונה, שימו 🩷 לעניבות הורדות ולמטפחת בכיס אתגר קטן וורוד לסיום🔍 רוצים לבדוק בעצמכם איך זה עובד? נסו את הדברים האלה: בדקו בארון הבגדים בבית - האם יש בגדים ורודים לבנים של המשפחה? או בגדים כחולים לבנות? מה לכם יש? שאלו הורים או סבתות - איך זה היה כשהם היו ילדים? איזה צבעים הם אהבו? האם מישהו אמר להם שאסור ללבוש צבע מסוים? בדקו בסדרות הטלויזיה ובספרים האהובים עליכם - האם באמת ורוד שמור רק לדמויות של בנות? האם יש דמויות חזקות של בנים שלובשות ורוד? או דמויות של בנות שלובשות כחול? ובפעם הבאה שמישהו יגיד לכם ש"ורוד זה לבנות" - תוכלו לספר להם שלפני מאה שנה חשבו בדיוק להפך, ושבעצם - צבעים הם לכולם ומי שמנסה לשייך אותם למגדר מסויים, בעצם, לא מבין שמדבר!!

בפרק הקודם : למדנו למה בני האדם בכלל המציאו שלטונות (ספויילר - בין השאר בגלל בריונים וטפילים חברתיים). עקבנו אחרי האבולוציה של השלטון ממנהיג טבעי דרך מלכים וכוהנים ועד החוקים הכתובים של חמורבי. גילינו מה קורה כשאין שלטון (כאוס!) ומה עושים כשהשלטון חורג מסמכויותיו ( למה בכלל צריך שלטון? ) "דמוקרטיה". נשמעת כמו מילה מסובכת? כדאי לדעת שהיא בעצם מורכבת משתי מילים יווניות פשוטות: "דמוס" (עם) ו"קרטיה" (שלטון). כלומר - שלטון העם. אבל איך זה בכלל התחיל? ומדוע היוונים החליטו לתת לעם לשלוט? החיים לפני הדמוקרטיה 👑 לפני הדמוקרטיה, ברוב המקומות בעולם היו מלכים או טירנים (שליטים שהשתלטו בכוח) שקבעו את כל הכללים. הם טענו שהאלים בחרו בהם, או פשוט שהם הכי חזקים. והעם? היה צריך לציית - ובלי לשאול שאלות. ביוון הקדומה היו עיר-מדינות קטנות שנקראו "פוליס" - כל עיר הייתה מדינה נפרדת עם שליט משלה. רוב ערי-המדינות היו מלוכניות, עד שבאתונה קרה משהו חדש לגמרי. הרגע הגדול: לידת הדמוקרטיה באתונה 🌅 בשנת 508 לפני הספירה (יותר מאלפיים חמש מאות ושלושים שנים אחורנית מהיום), אתונאי אחד בשם קליסתנס הציע רעיון מהפכני: במקום שמלך אחד יחליט על הכל, למה שלא נתן לכל האזרחים להחליט יחד? זה נראה משוגע - איך 40,000 איש יכולים לנהל עיר? הפתרון היה גאוני: כל יום ראשון כל האזרחים נפגשו באגורה (הכיכר המרכזית) והצביעו על הצעות חוק בידיים מורמות. מי שרצה לדבר עלה על במה מאבן והציג את דעתו. לא היה צורך במכונות הצבעה או בפרלמנט מפואר - רק כיכר גדולה וקולות חזקים. מי באמת יכול היה להצביע? 🤔 כאן הסיפור נהיה קצת פחות יפה. רק גברים אתונאים חופשיים  מעל גיל 20 יכלו להשתתף בדמוקרטיה. נשים? לא. עבדים? לא. זרים שגרו באתונה? גם לא. וכך מתוך 250,000 תושבי אתונה, רק כ-40,000 היו "אזרחים" עם זכות הצבעה. זאת אומרת שלא כל העם, אלא רק 16% מהאוכלוסייה באמת החליטה על הכל. זה כמו שבכיתה של 25 ילדים רק 4 יוכלו להחליט על כולם! אילוסטרציה, הצבעה בכיכר העיר הנשים היווניות נלחמו בחזרה 💪 למרות שלא יכלו להצביע, הנשים היווניות מצאו דרכים יצירתיות למחות. המחזאי אריסטופנס כתב קומדיה מפורסמת בשם "ליזיסטרטה" (ב-411 לפני הספירה) על נשים שהחליטו לשבות - אבל איזה סוג של שביתה! הן סירבו לישון עם הגברים עד שיפסיקו את המלחמות המיותרות. למרות שזה היה רק מחזה, הוא הראה שלנשים היה כוח פוליטי גם בלי זכות הצבעה. הקהל האתונאי צחק, אבל גם הבין את המסר. הידעת? 🎭 האתונאים המציאו גם את ה"אוסטרקיזם" - פעם בשנה הם יכלו להצביע על גירוש פוליטיקאי מסוכן מהעיר למשך 10 שנים. הם כתבו את השם על חרסים שבורים (אוסטרקון), ומי שקיבל הכי הרבה קולות - החוצה! למה בחרו באתונה בדמוקרטיה? 🤷‍♀️ בגלל המסחר : אתונה הייתה עיר סוחרים. סוחרים צריכים לדעת לנהל משא ומתן, להסכים על מחירים, ולפתור מחלוקות בדיבורים ולא באלימות. הכישורים האלה עזרו להם גם בפוליטיקה. בגלל הצבא : באתונה כל אזרח היה חייל. כשכולם לוחמים יחד, קשה להגיד להם "רק תלחמו אבל אל תחליטו". החיילים רצו השפעה על ההחלטות שיכולות לשלוח אותם למוות. בגלל העריצים : לפני הדמוקרטיה שלטו באתונה עריצים (או טירנים) קשוחים. האנשים היו עייפים מכך שאדם אחד מחליט על חייהם, ורצו לנסות משהו חדש. נתונים מפתיעים על הדמוקרטיה האתונאית 📊 משך ישיבה ממוצע היה 6 שעות! האתונאים היו יושבים באגורה מהבוקר עד אחר הצהריים ודנים על כל נושא. "שכר השתתפות" : בתחילה השתתפות הייתה בהתנדבות, אבל כשראו שרק העשירים מגיעים (כי רק הם יכלו לוותר על יום עבודה), התחילו לשלם לכל אזרח שמגיע. והנה, הדמוקרטיה הראשונה בהיסטוריה שהבינה שצדק כלכלי נחוץ כדי לקבל צדק פוליטי. הגרלות תפקידים : רוב התפקידים הציבוריים לא נבחרו אלא הוגרלו! האתונאים האמינו שכל אזרח יכול לשרת את הציבור, והגרלה מונעת שחיתות. איך זה באמת עבד? 🗳️ דמיינו שכל יום ראשון כל תלמידי בית הספר (רק הבנים, כמובן...) מתכנסים במגרש הכדורגל. מישהו עולה על במה קטנה ואומר: "אני חושב שצריך לבטל את המבחנים במתמטיקה השנה." אחר עולה ואומר: "לא! המבחנים חשובים!" ואז כולם מרימים ידיים - והרוב מחליט. ככה בדיוק האתונאים החליטו על חוקים חדשים, על מלחמות, על מסים ובעצם על כל דבר אחר. נו, אז מה הבעיה? 😬 הבעיות התגלו די מהר... הבעיה הגדולה : מה אם האספה מחליטה על דברים טיפשיים? ב-399 לפני הספירה, הדמוקרטיה האתונאית החליטה להוציא להורג את סוקרטס - הפילוסוף הכי חשוב שלהם - כי הוא "משחית את הנוער ולא מאמין באלים". זה היה רגע שבו הרבה אנשים התחילו להטיל ספק ב"חוכמת" ההמון. הבעיה הכלכלית : דמוקרטיה דורשת זמן. כדי להשתתף בישיבות, האזרחים היו צריכים לוותר על עבודה. זה אומר שרק מי שהיה יכול להרשות לעצמו לא לעבוד (העשירים, או מי שהיו לו עבדים) באמת יכול היה להשתתף. הסוף הבא מהר 💔 הדמוקרטיה האתונאית חיה בסך הכל רק כ-200 שנה. ב-338 לפני הספירה הרומאים כבשו את יוון, ועם הכיבוש נגמר הניסוי הראשון בשלטון עמי (ועצמי). הרומאים היו מוכנים לאמץ הרבה דברים מהיוונים - אמנות, פילוסופיה, אדריכלות - אבל לא את הדמוקרטיה. הם העדיפו רפובליקה קייסרית בשליטת העשירים. למעשה, המילה "דמוקרטיה" נעלמה מהעולם למשך כ-2,000 שנה! רק במאה ה-18 היא חזרה לאופנה. למה הדמוקרטיה הקדומה כשלה? ⚰️ גודל : ככל שמספר האזרחים באתונה גדל, הכיכר כבר לא התאימה הכינוס של כולם במקום אחד. אי-שוויון : מערכת שמבוססת על עבדות ושוללת זכויות מרוב האוכלוסייה - לא יכולה להישאר יציבה לטווח ארוך. חוסר ניסיון : האתונאים אולי המציאו את הדמוקרטיה, אבל הם לא ידעו איך למנוע את הבעיות שלה. מלחמות : אתונה נקלעה למלחמות קשות שדרשו החלטות מהירות - וההמונים לא תמיד מחליטים מהר (או בצורה חכמה). הרעיונות שנשארו לנו 💡 למרות שהדמוקרטיה האתונאית כשלה, היא השאירה רעיונות שמשפיעים עלינו עד היום: הרעיון שאזרחים יכולים לשלוט בעצמם  - זה לא מובן מאליו! רוב הבני אדם בהיסטוריה חיו תחת מלכים או דיקטטורים. השוויון הפוליטי  - כל אזרח שווה לאחרים במילה אחת בקול אחד, בלי קשר כמה כוח או כסף יש לו (אפילו שבאתונה הגדירו "אזרח" בצורה מוגבלת מדי). החשיבות של דיון ציבורי  - החלטות חשובות צריכות להתקבל לאחר ויכוח ציבורי, לא במסתרים. הכוח של העם  - האדם הפשוט יכול להשפיע על מה שקורה במדינה שלו. מה אנחנו לומדים מזה? 🎓 הדמוקרטיה האתונאית הייתה מהפכנית בזמנה, אבל גם מוגבלת מאוד. היא הוכיחה שאנשים יכולים לשלוט בעצמם, אבל גם הראתה שזה לא משהו פשוט. הבעיות שהאתונאים נתקלו בהן - איך למנוע החלטות רעות של ההמון, איך לכלול את כולם, איך לאזן בין הצורך במענה מהיר לצורך לשמוע ולתת ביטוי לכל האזרחים, בדמוקרטיה - דברים שעדיין מעסיקים אותנו גם היום. 💥 הכי חשוב: הדמוקרטיה היא המצאה אנושית, זה לא חוק טבע. אם בני אדם המציאו אותה פעם אחת, הם יכולים גם לשפר אותה - וזה בדיוק מה שקרה במאות השנים האחרונות. שאלות למחשבה 💭 עכשיו שאתם יודעים איך נולדה הדמוקרטיה ואיך היא כשלה, חשבו על השאלות האלה: איך הייתם פותרים את הבעיה שרק גברים יכלו להצביע? מה הם היו צריכים להבין כדי לשנות את זה? מה הייתם עושים כדי למנוע החלטות רעות של ההמון (כמו הוצאת סוקרטס להורג)? איך אפשר לארגן דמוקרטיה כשיש מיליוני אנשים, לא רק 40,000? האם זה הוגן שרק מי שיכול להרשות לעצמו לוותר על עבודה יוכל להשתתף בפוליטיקה? בפרק הבא : איך הדמוקרטיה חזרה לחיים אחרי 2,000 שנה? מדוע נשים ועבדים קיבלו זכות הצבעה? ומה ההבדל בין דמוקרטיה ישירה לייצוגית? האם הדמוקרטיה המודרנית פתרה את הבעיות שגילינו? 🗳️

מתי בפעם האחרונה חשבתם למה יש לנו ממשלה? למה אנשים בכלל החליטו שמישהו אחר יגיד להם מה לעשות? ובעיקר - איך זה בכלל התחיל? מה קרה לפני שהיו שלטונות? 🌍 לפני אלפי שנים, כשהאנושות חיה בשבטים קטנים של 20-50 איש, לא היה צורך בשלטון מרכזי. כולם הכירו את כולם, והחוקים היו פשוטים: תחלקו את האוכל, תגנו יחד על השבט, תדאגו לזקנים ולילדים. אבל ברגע שהתחילו להיווצר קהילות גדולות יותר עם מאות ואלפי בני אדם - התחילו הבעיות האמיתיות. הבעיות שהשלטון בא לפתור 🤝 בעיית התיאום איך 10,000 איש מחליטים יחד על דברים? אם כל אחד יחליט לבד איפה לבנות את הבית שלו, נקבל בלגאן. מי יחליט איפה לחפור בארות מים ואיפה לא לחפור? מי ינקה את השבילים? בעיית הבריון השכונתי 😤 מה קורה כשמישהו גונב? או תוקף? או פשוט מפריע לכולם? כשאין שלטון, אנשים נאלצים לטפל בעצמם בבריונים - וזה בדרך כלל מסתיים ברע לכולם... מחקרים אנתרופולוגיים (אנתרופולוגיה זה מדע שחוקר איך בני אדם חיים בחברות שונות) מראים שחברות ללא רשויות סובלות מרמות גבוהות של אלימות. בעיית הטפיל החברתי 🐛 אם כולם צריכים לתרום לקהילה אבל אין מי שיכפה את זה, תמיד יהיה מישהו שיחליט שלא בא לו לעזור אבל שהוא הראשון שיקפוץ ליהנות מהיתרונות. זה נקרא " בעיית הרוכב החופשי " (כי הוא 'רוכב' על כל מי שכן עושה...). קצת כמו לעלות על האוטובוס בלי לשלם כרטיס. האבולוציה של השלטון 🦕➡️🏛️ שלב 1: המנהיג הטבעי בהתחלה, השלטון היה פשוט - הכי חזק או הכי חכם בקבוצה היה זה שהחליט. זה עבד יחסית בסדר בקבוצות קטנות, אבל ברגע שהקהילות גדלו, מנהיג יחיד כבר לא יכול היה לדעת הכל ולהחליט על הכל. שלב 2: המלכים והכוהנים 👑 לפני כ-5,000 שנה, כשהחקלאות גדלה ונוצרו ערים, נדרש ארגון מורכב יותר. אז נולדו המלכויות - שלטון של אדם אחד שטען שהאלים בחרו בו. למה האנשים הסכימו? כי היה להם מה להפסיד: שדות, בתים, רכוש שהם לא יכלו פשוט לארוז לקחת ולברוח איתו. שלב 3: החוקים הכתובים ⚖️ המלך חמורבי הבבלי (לפני 3,800 שנה, שזה אומר במאה ה-18 לפני הספירה) יצר את אחד ממערכות החוקים הכתובים הראשונים. זה היה מהפכני! למה? כי בפעם הראשונה כולם ידעו בדיוק מה מותר ומה אסור. השלטון לא יכול היה להמציא חוקים בדיעבד. שלב 4: המגנה כרטא 📜 בהמשך, במאה ה-13 באנגליה, נחתמה המגנה כרטא - הסכם שהגביל לראשונה בהיסטוריה את הכוח של המלך! הברונים האנגלים הכריחו את המלך ג'ון לחתום על מסמך שאמר שגם מלך צריך לציית לחוק. זה היה הרעיון המהפכני שאף אחד לא עומד מעל החוק - גם לא השליט הכי חזק (הקליקו לקרוא איך המגנה כרטא שינתה את ההיסטוריה, יש לנו פוסט מלא על זה) אז מה זה בעצם 'שלטון'? 🎯 שלטון זה פשוט מי שמחזיק בסמכות להחליט על החוקים ולחלק משאבים. כמו המורה בכיתה שקובעת מתי יוצאים להפסקה - גם אם היה צלצול - ומי זוכה בפרס הניקיון, או כמו ההורים בבית שמחליטים כמה זמן מסך ומה אוכלים לארוחת ערב. באותו אופן, השלטון של המדינה מחליט על חוקי התנועה, איך מחלקים את התקציב לבתי ספר ובתי חולים, ומה הענישה למי שלא מציית לחוקים. הסוגים העיקריים של שלטון 🏛️ שלטון מלוכני 👑 מלך או מלכה שמקבלים את הכוח בירושה. הילדים שלהם יהיו המלכים הבאים, בלי קשר ליכולות שלהם. רק כי הם 'נולדו נכון'... שלטון דמוקרטי 🗳️ האנשים בוחרים את השליטים שלהם בבחירות. אם הם לא מרוצים, הם יכולים לבחור אחרים בפעם הבאה. שלטון דיקטטורי ⚡ אדם אחד (או קבוצה קטנה) שולט בכוח, בלי שהעם בחר בו ובלי שאפשר להחליף אותו. שלטון דתי 🕌 כוהנים או מנהיגים דתיים ששולטים לפי חוקי דת. הם טוענים שהאל בחר בהם להנהיג. שלטון שבטי 🏕️ קבוצות קטנות של משפחות מורחבות שמתנהלות לפי מסורות עתיקות. עדיין קיים במקומות מסוימים בעולם. הצד הפסיכולוגי של המטבע הצורך להיות חלק מקבוצה 👥 בני אדם הם יצורים חברתיים. השלטון יוצר זהות משותפת - "אנחנו הישראלים", "אנחנו הצרפתים". זה נותן לנו תחושת שייכות. הצורך בביטחון מחקרים בפסיכולוגיה מראים שבני אדם מוכנים לוותר על חירות תמורת ביטחון. זה נקרא "החוזה החברתי" - אנחנו מוותרים על הזכות לעשות מה שבא לנו, ובתמורה מקבלים הגנה וסדר. הפחד מהכאוס (והבלגן) ניסויים פסיכולוגיים מראים שכשאין כללים ברורים, רוב האנשים מרגישים לחץ וחרדה. השלטון נותן לנו מסגרת ידועה - גם אם היא לא מושלמת. נתונים מעניינים על שלטונות 📊 המדינה הקטנה ביותר בעולם  היא הוותיקן - רק 0.44 קמ"ר עם כ-900 תושבים. למרות זאת, יש לה מערכת שלטון מלאה עם חוקים, בתי משפט, וכל הכלים שמדינה צריכה. אפילו כלא קטנטן! המדינה הצעירה ביותר  היא דרום סודן שהוקמה ב-2011. זה מראה שגם היום עדיין נוצרים שלטונות חדשים. שיא השלטון הארוך ביותר  שייך לפרעה פפי השני של מצרים שמלך כ-94 שנה (כ-2278-2184 לפנה"ס). אלופות שינויי המשטרים : הן צרפת ורוסיה. צרפת החליפה מספר עצום של צורות שלטון - מונרכיה, רפובליקות שונות, אימפריות ומשטרים זמניים. רוסיה עברה משלטון קיסרי למשטר קומוניסטי ואז לפדרציה מודרנית. וגם איראן החליפה שלטון, משלטון מלוכני לשלטון דתי (אסלאמי). שלטון שבטי מודרני : שבט האצ'ולי באפריקה מנוהל על ידי מועצת זקנים שמתווכת בסכסוכים במקום לענוש. אין להם שליט יחיד, וכל ההחלטות מתקבלות ביחד דרך דיאלוג. זה שונה לחלוטין מהמדינות המודרניות שלנו... מה קורה כשאין שלטון? 🔥 במהלך ההיסטוריה היו תקופות שבהן קרס השלטון לגמרי: רומא הקדומה (476 לספירה) : כשנפלה האימפריה הרומית במערב, חלקים שלמים מאירופה נותרו בלי שלטון מרכזי. התוצאה? הירידה ל"עידן האפל" - תקופה של רגרס טכנולוגי, רעב ומחלות. סומליה (1991-2012) : במשך 21 שנה לא היה שלטון מרכזי פעיל. התוצאה הייתה רעב המוני, פיראטיות ואלימות. כשהשלטון חורג מסמכויותיו ⚠️ השלטון נועד לשרת את האנשים, לא להיפך. אבל מה קורה כשהוא שוכח את זה? אז לאנשים יש כלים שונים כדי 'לעזור' לשלטון להפנים את זה...: מחאות ושביתות : דרך שלמה להביע אי הסכמה. ב מהפכה הצרפתית (1789), העם הפיל מלכות שלמה כשזו התעלמה מצרכיו. בחירות : במדינות דמוקרטיות אפשר פשוט לא לבחור שוב באותם אנשים. ערכאות משפטיות : כשהשלטון עובר על החוק, בתי המשפט יכולים לעצור אותו. חוקה וזכויות : מסמכים כמו חוקת ארצות הברית קובעים גבולות ברורים למה השלטון יכול ולא יכול לעשות. הידעת? 🧂 כשהבריטים שלטו על הודו, הם הטילו מס על ה מלח , שכל אדם צריך כדי לחיות. מהטמה גנדי ארגן מחאה נגד זה בצעדת המלח המפורסמת, שעזרה להוביל לעצמאות הודו. האם השלטון הוא המצאה טובה? 🤷‍♀️ לשלטון יש יתרונות וחסרונות ברורים: 👍 היתרונות : סדר, ביטחון, פרויקטים גדולים (כמו בתי חולים ובתי ספר), הגנה מפני אויבים חיצוניים. 👎 החסרונות : הגבלת חירות אישית, סיכון לשחיתות ודיכוי, בירוקרטיה מסורבלת. האמת היא שאף אחד עוד לא המציא פתרון מושלם. כל צורת שלטון היא פשרה בין צרכים שונים של החברה. איזה שלטון הייתם רוצים? 🤔 חשבו על השאלות האלה: אם הייתם צריכים להקים חברה חדשה על אי בודד, איך הייתם מארגנים אותה? מי צריך להחליט על החוקים - האנשים הכי חכמים? הכי אהובים? הכי מבוגרים? המתמטיקאים? כונני הדת? כולם יחד? והאם לכולם יש אותו 'משקל' בהחלטה? האם עדיף שלטון שמחליט מהר (גם אם לפעמים טועה) או שלטון שלוקח זמן לשמוע את כולם? מדוע לדעתכם צריך בכלל שיהיו חוקים? מה היה קורה אם כל אחד היה עושה מה שבא לו? אין תשובות נכונות או שגויות לשאלות האלה - רק דרכים שונות לחשוב על איך אנחנו רוצים לחיות ביחד.

שמו של דבר זה דומה בשפות רבות בעולם. שתי התייחסויות הסטוריות סותרות קיימות למקור השם, שתיהן משנת 1860: לפי מקור אחד, מקור השם בחרקים. לפי מקור אחר, מקור השם בבריחה בעקבות תכניות ה"פינוי בינוי" בפריז, והסבר זה כולל שגיאת כתיב. השם בעברית נראה כמו שגיאה בתרגום. החידה: מה השם הנפוץ בלעז? מה שגיאת הכתיב? מה השם העברי הנפוץ? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). יש פרס!! 🏆 לפתור הראשון נכונה - שיעור פרטי ביצירת תיק קולאז', מאת אנוש אגא. השיעור יינתן בחיפה. רוצים לדעת באילו תיקים מדובר? הקליקו על הלינק לפוסט הפייסבוק של אנוש שמסביר זאת . התיקים, אגב, הוצגו ביריד המדרגות, 10-11 באוקטובר, 2025. הנה הלינק . הטלפון/ווטסאפ של אנוש אגא - 053-2429141 תשובות מלאות ונכונות הגיעו מרועי צזנה ואבירם חניק אבל... הזוכה היא... אווה שגיא! והפיתרון: אמל;ק שוק הפשפשים התשובה הארוכה שוק פשפשים, flea market יש הטוענים כי מבקר מסוים בשוק של סן אואן (בשנת 1880) טען כי השוק מוצף פרעושים, ומכאן מקור השם: marché aux puces בצרפתית, בתרגום מילולי לאנגלית flea market. גם בשפות אחרות השם מהווה תרגום מילולי. אחרים טוענים כי בשנת 1860, כאשר האוזמן תכנן שדרות רחבות וישרות במרכז פריז והרס את הסמטאות ומשכנות העוני, הסוחרים נאלצו לברוח flee למקום חדש בצפון פריז - מה שהיום הוא שוק סן דני. הקליקו למקור . בעברית, בכל מקרה, נראה שמדובר בשגיאת תרגום: פרעושים הם fleas, החרק המציק לבעלי חיים פרוותיים. פשפשים חרקים מוצצי דם מסדרה אחרת, המכונים bed bugs באנגלית, ונוטים להימצא בריפוד. הקליקו למקור . החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

האם ראיתם פעם פרח לבן עדין שצץ ישר מהאדמה, בלי שום גבעול? זה הכרכום - אחד מהפרחים המיוחדים שמופיעים דווקא כשהסתיו מתחיל והטבע מתכונן לחורף. בואו נכיר את הפרח המופלא הזה ואת כל הסיפורים המעניינים שמסתתרים בו! 🌺 מי אתה, כרכום? הכרכום (Crocus) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת ה אירוסיים . בישראל גדלים בין 7 ל-9 מינים של כרכום (יש מחלוקת קלה בין החוקרים), והנפוץ ביותר הוא הכרכום החורפי  (Crocus hyemalis) - שם שקצת מבלבל, כי למרות השם "חורפי", הוא בעצם פורח בעיקר בסתיו! הכרכום הוא גיאופיט  - כלומר צמח שיש לו פקעת מתחת לאדמה. הפקעת הזו היא כמו מחסן מזון אישי שעוזר לצמח לשרוד את הקיץ החם והיבש, ואז לפרוח ברגע שמגיעים הגשמים הראשונים. מה שבאמת מיוחד בכרכום? הפרחים שלו יוצאים ישר מהקרקע  - אין להם גבעול גבוה כמו לפרחים אחרים! הם פשוט צצים מתוך האדמה כמו קסם קטן של הטבע. רק אחרי שהפרח נובל, מופיעים העלים - בחורף. Image by rinniko from Pixabay ⏰ מתי פורח הכרכום? הכרכום בישראל פורח בין נובמבר לפברואר  - כלומר בדיוק בתקופת המעבר מהסתיו לחורף. אבל יש כאן משהו מעניין: הפריחה תלויה ישירות בגשם הראשון המשמעותי! הכרכום ממש מחכה לאות הזה מהטבע. באזורים הנמוכים ובנגב, שם הגשם מגיע קצת יותר מוקדם, הכרכום עשוי לפרוח כבר באוקטובר-נובמבר. אבל באזורי ההרים, שם קר יותר והגשמים מגיעים אחרת, הוא פורח דווקא בדצמבר-ינואר. הידעתם? 🌦 הפריחה העדינה של הכרכום היא מדד טוב לעיתוי האקלימי של הסתיו. כשהכרכומים הראשונים נפתחים, ברור שהעונה באמת התחלפה - הטבע משדר לנו שהסתיו הגיע באמת! 🎨 איך נראה הפרח? הפרח של הכרכום הוא פשוט מהמם! דמיינו גביע צר ואלגנטי שצץ מהאדמה: עלי הכותרת  (החלק החיצוני של הפרח) לבנים, עם לוע צהוב  מבפנים - כאילו השמש מציצה מתוך הפרח. אבל הדבר המיוחד ביותר הוא הקישוט שעל הפרח: קווים סגולים עדינים  שמשורטטים לאורך עלי הכותרת מבחוץ, במיוחד בחלק התחתון שלהם. בתוך הפרח יש 3 אבקנים  - החלקים שמייצרים את האבקה. המאבקים (הראש של האבקן) כהים, בצבע חאקי עד סגול כהה, אבל האבקה עצמה צהובה לגמרי. הצורה של הפרח היא כמו משפך - צר למטה ופתוח למעלה. החלק התחתון נשאר טמון באדמה, ורק החלק העליון בולט החוצה. הפרח נמוך מאוד וקרוב לקרקע - הוא כמו פרח ביישן שמציץ קצת את הראש מהאדמה. כרכומים. צילום עדי ברטשניידר 📖 האגדה על הפסים הסגולים יש אגדה מודרנית שמסבירה את הפסים הסגולים על הפרח, לפיה, פעם שלמה המלך הוגלה מירושלים והתגעגע אליה מאוד. הוא ביקש מתרנגול-הבר להביא לו פרח מירושלים כדי שיזכיר לו את הבית. התרנגול עף עד ירושלים והביא לו כרכום לבן יפהפה, אבל בדרך, בטעות, הוא שרט את הפרח עם הציפורניים שלו. מאז, לכרכום יש את הפסים הסגולים האלה - כאילו סימני השריטות נשארו עליו לנצח. 🍂 למה דווקא בסתיו? רוב הפרחים בארץ פורחים באביב, נכון? אז למה הכרכום בחר דווקא בסתיו? יש לו כמה סיבות חכמות: פחות תחרות  🏆 - בסתיו, רוב הפרחים האחרים כבר סיימו לפרוח. זה אומר שהדבורים והחרקים שמאביקים פרחים (עוזרים להם להתרבות) מתרכזים בכרכום. זה כמו לפתוח חנות ממתקים יחידה בשכונה - כל הילדים יבואו דווקא אליכם! חלון הזמן המושלם  - הקרקע כבר לחה מהגשמים הראשונים של הסתיו, אבל עדיין אין הרבה צמחים אחרים שמכסים על הכרכום ומצילים עליו. זה הזמן שבו יש מספיק מים אבל עדיין יש אור שמש. מזג אוויר נעים  - הסתיו במזרח התיכון נעים מאוד: לא חם מדי כמו בקיץ, ולא קר מדי כמו בחורף. בדיוק הטמפרטורה שהכרכום אוהב. הפקעת המיוחדת  - הפקעת של הכרכום מאפשרת לו לפרוח גם אם עדיין לא ירדו הרבה גשמים. הוא פשוט משתמש במים ובמזון שנאגרו בפקעת! 🌟 המשפחה הגדולה של הכרכום בישראל יש לא רק סוג אחד של כרכום! למעשה, כאן גדלים בין 7 ל-9 מינים שונים של כרכום, וכל אחד קצת שונה: הכרכום החורפי (Crocus hyemalis) זה הכרכום הכי נפוץ בישראל! הוא בולט בנוף של הסתיו והחורף, עם הפרחים הלבנים והפסים הסגולים המיוחדים שלו. הכרכום החורפי בולט בעיקר בהרים ובשפלה הים-תיכונית - מהרי ירושלים ועד הכרמל - אך תפוצתו מצומצמת והוא צמח מוגן בארץ. כרכום גיארדו (Crocus gaillardotii) כרכום נוסף עם פרחים לבנים, אבל הוא קצת שונה מהכרכום החורפי. גם לו יש מאבקים כהים, אז קל קצת לבלבל ביניהם. כרכום חרמון (Crocus hermoneus) כמו ששמו מרמז, כרכום זה אוהב את האזורים הצפוניים והגבוהים - אפשר למצוא אותו בחרמון ובצפון הגולן. כרכום צהבהב יש גם כרכומים עם גוונים אחרים! הכרכום הצהבהב, למשל, לא לגמרי לבן אלא יש לו גוון צהבהב עדין. הידעתם? בעולם כולו יש כ-90 מינים של כרכום! רובם גדלים במערב אסיה ובדרום-מזרח אירופה, בעיקר בהרי המזרח התיכון והבלקן. הרבה מינים של כרכום משמשים כצמחי נוי בגינות ברחבי העולם, כי הם פורחים בצבעים עליזים רבים - לבן, ורוד, סגול, כחול, צהוב - ומקנים לגן המון צבעוניות. 🌼 הכרכום והסתוונית - איך מבדלים? אם אתם מטיילים בסתיו, אתם עלולים לבלבל בין הכרכום לבין הסתוונית - שני הפרחים פורחים באותה עונה, שניהם קטנים וקרובים לקרקע, ולשניהם יש פרחים בגוונים דומים. אז איך מבדלים? הכי קל להבדיל בתוך הפרח : לכרכום יש 3 אבקנים  ו שחלה תחתית  (החלק שבו מתפתח הפרי נמצא מתחת לפרח, טמון באדמה) לסתוונית יש 6 אבקנים  ו שחלה עילית  (החלק שבו מתפתח הפרי נמצא מעל, בתוך הפרח) דרך נוספת היא לבדוק את העלים : עלי הכרכום צרים מאוד  - כמעט כמו מחטים, רוחבם בדרך כלל 2 מילימטר או אפילו פחות, ולאורכם יש פס כסוף במרכז עלי הסתוונית קצת יותר רחבים 💛 הכרכום והזעפרן - הקשר המפורסם בטח שמעתם על זעפרן  - התבלין היקר והמפורסם. אז התכוננו להפתעה: זעפרן מופק דווקא... מכרכום! רק לא מהכרכומים שגדלים בטבע, בארץ, אלא ממין מיוחד שנקרא כרכום מתורבת  (Crocus sativus) שמגדלים אותו במיוחד לשם כך. כפית יקרה... Image by Leopictures from Pixabay הכרכום המתורבת הוא תוצר של ברירה אנושית עתיקה - וכנראה שהוא לא באמת היה קיים בטבע באופן עצמאי, אלא פותח במיוחד על ידי בני האדם. איך מייצרים זעפרן? זה ממש תהליך מפתיע: הזעפרן מופק מה צלקות  של הפרח - אותו חלק דק ואדום שנמצא במרכז הפרח, שתפקידו לקלוט את האבקה. כל פרח של כרכום מתורבת מוציא רק 3 צלקות דקות, והן נקטפות ידנית  - בזהירות רבה! זה מסביר למה זעפרן כל כך יקר: כדי להפיק גרם אחד  של זעפרן, צריך יותר ממאה פרחים ! לפעמים אפילו מדברים על 140-150 פרחים לגרם אחד. זה הרבה מאוד עבודה ידנית ודקדקנית. בעולם העתיק השתמשו בכרכום לא רק כתבלין, אלא גם כצבע צהוב  משובח ויקר. הצבע הופק מהשורשים (הפקעות) של הכרכום, וצבע משובח במיוחד הופק דווקא מהצלקות - אותן שממנו מייצרים את הזעפרן. בעזרת הצבע הזה צבעו בעבר מזון ואריגים, וגלימות מלכותיות בתקופה הבבלית! רואים את הצלקת הדקה? צילום עדי ברטשניידר גידול זעפרן בישראל היום מגדלים זעפרן גם בישראל! יש פרויקטים חקלאיים מיוחדים שמגדלים את הכרכום המתורבת במקומות כמו מושב בר גיורא  ועוד. זה תהליך ארוך ומורכב, אבל מייצרים זעפרן ישראלי איכותי. שימו לב:  התבלין שמוכרים בשווקים בשם "כורכום" הוא ממש לא זעפרן! כורכום מופק מצמח אחר לגמרי שנקרא כורכומה, ממשפחת הזנגביליים (כמו הג'ינג'ר). גם הוא צהוב, אבל זה לא קשור לכרכום שלנו 😇 📜 הכרכום בהיסטוריה ובמסורת הכרכום מוזכר בשיר השירים בתוך רשימה של צמחי בושם יקרים. בימי קדם הכרכום שימש לא רק כצבע אלא גם למטרות רפואיות ומאגיות  שונות. אנשים האמינו שיש לו כוחות מיוחדים. בתרבויות עתיקות, כמו בהודו וביוון, השימוש בצבע הכרכום היה סמלי  - הוא ייצג מלכות, קדושה ועושר. לפעמים השתמשו בו אפילו לצביעת הגוף בטקסים מיוחדים. הידעתם? 📖 הביטוי העברי " נתכרכמו פניו " (שמשמש לתיאור מבוכה, בושה, צער או אכזבה) קשור ישירות לכרכום, כי הפועל "נתכרכם" פירושו 'נצבעו בגון הכרכום', כלומר הפנים השתנו לצבע צהוב. 🗺 איפה אפשר לראות כרכום פורח? הכרכום החורפי גדל באזורים עם שיחים נמוכים ועשבים, ולא ביערות הצפופים. למה? כי הוא אוהב 'להשתזף' בשמש, ולכן מחפש מקומות פתוחים שבהם מגיע אליו אור השמש, אבל שיש בהם מספיק לחות. הכרכום החורפי בולט בעיקר בהרים ובשפלה הים-תיכונית - מהרי ירושלים ועד הכרמל, בגליל התחתון ובאזור הכרמל - אך תפוצתו מצומצמת והוא צמח מוגן בארץ. התפוצה העולמית שלו מצומצמת מאוד - הוא גדל רק בישראל ובסוריה! זה הופך אותו ל אנדמי ללבנט  - כלומר צמח ייחודי לאזור הזה בלבד. כמה מקומות מומלצים לצפייה בכרכום: 🌲 יער ירושלים ומצפה כרם  - הכרכום פורח כאן בין השיחים והעצים, ויוצר שטיח לבן יפהפה על האדמה החומה. 🏞 אזורי הכרמל  - באזורים הפתוחים והשבילים, אפשר למצוא כרכומים פזורים. 🥾 שבילים כמו נחל קטלב וחורבת חנות  - טיולים ליד ירושלים שבהם אפשר לפגוש כרכומים לבנים. 🌄 הגולן והחרמון  - כאן גדלים מינים אחרים של כרכום, כמו כרכום חרמון. 🌄 רגע-רגע... מה קשור הר כרכום בנגב? נכון, יש בנגב הדרומי הר שקוראים לו הר כרכום . אבל להבדיל ממה שאפשר לחשוב, לא קוראים לו ככה בגלל שגדלים שם הרבה כרכומים. בעצם, אין שם כרכומים בכלל! הוא נקרא ככה בגלל צבע הסלעים שלו, שדומה לצהוב החזק של הזעפרן, וזה בעצם הקשר... אגב, הר כרכום הוא מקום מיוחד במינו - הוא אתר ארכאולוגי עשיר עם למעלה מ-40,000 חריטות סלע עתיקות, ציורים מתקופות פרהיסטוריות ועד לעת המודרנית. ובדצמבר מדי שנה ביום הקצר בשנה, אור השמש 'נופל' על צלע ההר בצורה שקיבלה את הכינוי "הסנה הבוער" , תופעה שהתגלתה רק ב-2004. 🔬 איך הכרכום שורד? הפקעת של הכרכום היא הסוד להצלחה שלו! היא חד-שנתית  - כלומר כל שנה מתמלאת פקעת חדשה מעל לפקעת של השנה שעברה, שמתרוקנת מכל המזון. יש שורשים מיוחדים ש מתכווצים  וחוזרים אחורה, וכך מציבים את הפקעת החדשה בעומק הנכון באדמה. קליפות הפקעת חומות, חלקות כמו משי , וקרועות לאורכן - זה נותן להן מראה ייחודי. אחרי הפריחה, הכרכום מוציא את העלים שלו - הם צרים וארוכים , עם פס כסוף שעובר לאורכם. העלים האלה אוספים אנרגיה מהשמש בחורף, ואז הצמח מעלה פרי באביב  (כן, הפרי הזה מתפתח בתוך האדמה!): כשהוא מבשיל, עוקץ הפרי מתארך  ודוחף את הפרי החוצה, מעל פני הקרקע. הפרי נפתח והזרעים הרבים שבפנים מתפזרים. ובראשית הקיץ, כשהחום מגיע והאדמה מתייבשת, הצמח כולו מתייבש  ונכנס לתרדמת קיץ - למנוחה ארוכה עד שיגיעו שוב הגשמים הראשונים של הסתיו הבא. 🐝 מאביקים ותפקידם הכרכום נשען על דבורי חורף, דבורי לבנדר וחרקים קטנים  שפעילים בסתיו כדי להתרבות. הפרחים הלבנים והצהובים שלו מושכים את המאביקים האלה, במיוחד כשאין הרבה פרחים אחרים בסביבה. הקווים הסגולים על עלי הכותרת משמשים כמו שלטי הכוונה  ל דבורים ולמאביקים - הם מפנים אותם ישר אל המאבקים ואל צוף הפרח שבפנים. 🌱 בואו נשמור על הכרכום! הכרכום הוא צמח מוגן  - זה אומר שאסור בהחלט לקטוף אותו! למה? כי הוא נדיר , גדל רק בישראל ובסוריה, ועם תפוצה מוגבלת מאוד. אם נקטוף את הפרחים, הצמח לא יוכל להתרבות ולייצר זרעים, ועם הזמן הוא עלול להיעלם. זכרו: כשאנחנו שומרים על הכרכום ועל צמחים אחרים, אנחנו דואגים שגם בעתיד ילדים יוכלו ליהנות מהיופי של הטבע שלנו! 🌍💙

ה סתיו מסביב, והאפרוחים שלנו יצאו לטיול גדול בטבע הישראלי! הם מטיילים לאורך חוף הים, חוצים את המדבר ומסתובבים ב יערות - ובכל מקום הם מגלים את פרחי העונה המיוחדים שלנו. מה מיוחד בסתיו? בסתיו, כשמרגישים את ההתקררות הקלה והימים מתקצרים, מתחילים להופיע בישראל פרחי בר מיוחדים שמבשרים את עונות המעבר. אלו לא פרחים קיציים צבעוניים, אלא עדינים ומסתוריים ורבים מהם פורחים לפני - או אפילו בלי - העלים, ישר מתוך האדמה, וזה חלק מהקסם שלהם. הם מאחסנים אנרגיה בקרקע ו"מתפרצים" אחרי הקיץ היבש. מה תמצאו בחוברת? האפרוחים שלנו יפגשו את הכרכום הסגול העדין, את ה סתוונית הלבנה-ורודה, את ה חלמונית הצהובה העזה, את ה חצב הגבוה, את חבצלת החוף המיוחדת ועוד פרחים נהדרים שפורחים דווקא בעונת הסתיו. הידעתם? הנרקיס הסתווי הקטן פורח כבר בסתיו, ומישור החוף והנגב. הוא קטן יותר ועם ריח עדין. כל עמוד צביעה בחוברת הוא הזדמנות ללמוד על פרח אחר, להכיר איפה הוא גדל ולצבוע אותו בצבעים שלו 🎨 ולכן, תקבלו גם קוד QR - שכשתסרקו אותו, תגיעו להסבר על הפרח שצבעתם. הורידו, הדפיסו ותנו לאפרוחים שלכם ללמוד על הפרחים שפוגשים בטיולים! אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה