תוצאות חיפוש

האפרוחים שלנו לומדים את אותיות ה-ABC.

העבריות ורוצים להמשיך ללמוד וגם להתנסות , יש לנו בדיוק בשבילכם את חוברת האפרוחים המיוחדת שלנו - אפרוחים לומדים

סערות חזקות, רואים את הזוהר הרבה יותר דרומה מהרגיל מחקר מדעי: מדענים מנצלים את ההתפרצויות כדי ללמוד על הפיזיקה

כבר כתבנו על הירח השכן הקרוב שלנו ועל ה סופר-ירח המרשים, ועכשיו הגיע הזמן להכיר את הירח השחור - התופעה שבה הירח "נעלם" לגמרי מהשמיים ונותן לנו מתנה מיוחדת. בעיקר כי הוא קורה ממש עכשיו! ב-23 באוגוסט 2025 מתרחש אירוע אסטרונומי מיוחד שקורה פעם בכמה שנים: "ירח שחור". מדובר בתופעה מעניינת שקשורה למחזור הירח החודשי. בואו ונבין במה מדובר. מה זה בעצם ירח שחור? 🌚 "ירח שחור" הוא שם מיוחד לירח חדש שלישי בעונה שיש בה ארבעה ירחים חדשים. בדרך כלל בכל עונה (אביב, קיץ, סתיו או חורף) יש רק שלושה ירחים חדשים, אבל מדי פעם מתקבלת עונה עם ארבעה. הירח השלישי מתוך הארבעה הוא זה שמכונה " ירח שחור עונתי ". יש גם סוג נוסף של ירח שחור - הירח החדש השני באותו חודש קלנדרי. זה קורה כל 29 חודשים בערך, כי מחזור הירח הוא 29.5 ימים. למה קוראים לו "שחור"? ⚫ השם "ירח שחור" נובע מכך שבזמן ירח חדש, לא ממש רואים ירח בשמיים. הירח נמצא אז בין כדור הארץ והשמש, כשהצד שפונה אלינו לא מואר כלל. לכן השמיים נראים "שחורים" וללא ירח. זה בדיוק ההפך מ" ירח כחול " - שזה ירח מלא שני באותו חודש, שבו הירח מואר במלואו ונראה מאוד בהיר. מה המשמעות המעשית? 🔭 הירח השחור יוצר תנאי צפייה מושלמים לאסטרונומיה: שמיים חשוכים לגמרי  - בלי זוהר הירח שמפריע לצפייה בכוכבים חלשים צפייה אידיאלית בשביל החלב  - השמיים החשוכים מאפשרים לראות את הגלקסיה שלנו בכל הדרה , עם צבירי הכוכבים והערפיליות כוכבים חלשים נראים טוב יותר  - אפשר לראות כוכבים שבדרך כלל לא נראים בגלל אור הירח תנאים מצוינים לצילום אסטרונומי  - צלמי שמיים מחכים לרגעים כאלה כמה פעמים זה קורה? 📅 ירח שחור עונתי (כמו זה של ה-23 באוגוסט השנה) מתרחש בערך כל 33 חודשים (ולכן הוא, יחסית, נדיר, כי עוברים יותר משנתיים בין האחד לשני...). ירח שחור חודשי קורה כל 29 חודשים בערך. זה קצת פחות נדיר, אבל גם זה לא קורה כל שנתיים, אז זו הזדמנות יפה לצפייה בשמיים. איך לנצל את הירח השחור? 🌌 ה-23-24 באוגוסט יהיו הלילות הכי חשוכים של החודש, אז: מצאו מקום חשוך  - הרחק מאורות העיר ומזיהום אור הביאו שמיכה  - לילות אוגוסט יכולים להיות קרירים התחילו לצפות אחרי השקיעה  - כשהשמיים כבר חשוכים לגמרי תנו לעיניים להתרגל - 20-30 דקות בחושך כדי לראות את כל הכוכבים חפשו את שביל החלב  - הוא נפרש מדרום-מזרח לדרום-מערב השתמשו באפליקציה  - כמו "מפת כוכבים" כדי לזהות קבוצות כוכבים. עובדה מעניינת 🎯 המונח "ירח שחור" הוא חדש יחסית בעולם האסטרונומיה. התחילו להשתמש בו רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בעבר לא היה שם מיוחד לתופעה הזו, פשוט אמרו "ירח חדש נוסף". בניגוד ל אמונות תפלות שונות ירח שחור לא גורם לאסונות או לשינויים מוזרים בהתנהגות או לשום דבר מיוחד מלבד שמיים חשוכים יותר - וזה בדיוק מה שחובבי כוכבים הכי אוהבים! 🔭 אז במקום לחכות לירח, בשבוע שבו יש ירח שחור - נחכה בדיוק להיפך - שהירח לא יהיה שם, כדי שנוכל לראות את כל שאר היקום הפלא שמסביבנו.

קרה לכם שהבטתם בשמיים, בלילה, וראיתם פתאום קו אור חולף? זה כנראה היה מטאור, או בשמו העממי - "כוכב נופל". אבל מה קורה כשיש הרבה כאלה בבת אחת? זה נקרא מטר מטאורים, והוא אחד המחזות המרהיבים ביותר שהטבע מציע לנו! מקור המילה "מטאור" - ביוונית, ומשמעותה "משהו שמיימי". מהו מטר מטאורים? מטר מטאורים (או, גשם הכוכבים) מתרחש כאשר כדור הארץ חוצה את המסלול של שביט או אסטרואיד , וכך עובר דרך שובל של אבק וסלעים קטנים שהם השאירו אחריהם (השביטים, בסיבובם סביב השמש, משאירים אחריהם שובל של חלקיקים!). כשהחלקיקים האלה - שנקראים מטאורואידים - נכנסים לאטמוספירה שלנו במהירות גבוהה (לפעמים מעל 200,000 קמ"ש!), הם מתחממים ונשרפים, וכך נוצרים קווי האור שאנחנו רואים בשמיים. אם חלק מהמטאורואיד מצליח לשרוד את הכניסה לאטמוספירה ופוגע בקרקע, הוא נקרא מטאוריט , והוא יכול להיות חתיכת סלע או מתכת. איך נוצרים מטאורים? תהליך יצירת המטאורים כולל: חיכוך עם האטמוספירה : הכניסה לאטמוספירה יוצרת חיכוך רב עם מולקולות האוויר ⬅️ התחממות קיצונית : החיכוך מוביל להתחממות החלקיקים לטמפרטורות גבוהות מאוד ⬅️ דחיסת אוויר : בנוסף לחיכוך, דחיסת האוויר לפני המטאורואיד מגבירה את החום ⬅️ יצירת אור : כתוצאה מההתחממות והחום, המטאורואידים מאירים ויוצרים את פס האור המוכר כ"מטאור" או "כוכב נופל". מטרי מטאורים קבועים ומעניינים ישנם כמה מטרי מטאורים שמתרחשים מדי שנה בתאריכים קבועים. הנה כמה מהמפורסמים ביותר: הפרסאידים (אוגוסט): אחד המטרים הפופולריים ביותר, עם עד 100 מטאורים בשעה בשיאו. הג'מינידים (דצמבר): נחשב למטר המטאורים הטוב ביותר בשנה, עם עד 120 מטאורים בשעה. הליונידים (נובמבר): ידוע בפעילות מחזורית חזקה כל 33 שנים, עם אלפי מטאורים בשעה. האוריונידים (אוקטובר): קשור לשביט המפורסם הליי, עם כ-20 מטאורים בשעה. הקוודרנטידים (ינואר): מטר קצר אך חזק, עם עד 120 מטאורים בשעה בשיאו. מה חשבו על זה פעם? בעבר, לפני חקר המדע, אנשים לא הבינו את המקור של מטרי המטאורים, ולכן בתרבויות עתיקות רבות, מטרי מטאורים נחשבו לאותות משמיים או לנבואות. היוונים הקדמונים חשבו שהמטאורים הם כוכבים שנופלים מהשמיים. בימי הביניים, מטרי מטאורים נחשבו לעיתים לסימן לאסון קרב. רק במאה ה-19 המדענים הבינו את הקשר בין מטרי מטאורים לשביטים. עובדות מעניינות המטאורים הבהירים במיוחד נקראים " בולידים " או "כדורי אש". רוב המטאורים מתרחשים בגובה של 80-120 ק"מ מעל פני כדור הארץ. האזכור הראשון של המונח 'מטר מטאורים' היה כבר במאה ה-7 לפני הספירה. הצבע של המטאור יכול להעיד על הרכבו הכימי: לדוגמה, מטאור ירוק מכיל בדרך כלל מגנזיום. המטאור הגדול ביותר שתועד בהיסטוריה המודרנית היה מעל רוסיה ב-2013, והוא גרם בנפילתו לנזק ממשי ולפציעות קלות. בגלל שכדור הארץ הוא 'עגול' והמטאורים מגיעים מלמעלה, הפרספקטיבה גורמת לנו לראות כאילו המטאורים יוצאים מנקודה אחת, למרות שהם נעים בקוים מקבילים. היא נקראת נקודת ההקרנה . עם הזמן, התחילו לקרוא לכל מטר על שם קבוצת הכוכבים שבה מצויה נקודת ההקרנה שלו. לכן יש לנו שמות כמו הפרסאידים (מקבוצת פרסאוס) או האוריונידים (מקבוצת אוריון). הנה הטקסט המעודכן עם התוספת על הירח: זרקור על הפרסאידים של חודש אוגוסט פרסאידים הם אחד ממטרי המטאורים הפופולריים והאהובים ביותר בשנה, מטר שמתרחש מדי קיץ בחודש אוגוסט. נקודת ההקרנה שלהם היא קבוצת הכוכבים פרסאוס, ומכאן שמם. הנה כמה עובדות מעניינות על מטר מטאורים זה: מקור : הפרסאידים נגרמים על ידי השביט סוויפט-טוטל (Swift-Tuttle), שהשם המלא שלו הוא 109P/Swift-Tuttle. השביט מבקר באזורנו כל 133 שנה בערך, והביקור האחרון שלו היה ב-1992. מתי : המטר מתחיל באמצע יולי ונמשך עד סוף אוגוסט, כאשר השיא מתרחש סביב ה-12-13 באוגוסט. לפעמים, בגלל מופע הירח, דווקא בהתחלה נוכל לראות אותם טוב יותר, על אף הכמות הקטנה יותר. מהירות : הפרסאידים נעים במהירות של כ-59 קילומטרים לשנייה - מהירות מרשימה שיוצרת מטאורים בהירים וצבעוניים. כמות : בשיאו של המטר ניתן לצפות בכ-50-100 מטאורים לשעה (כמובן, תחת תנאים אידיאליים), שזה בממוצע כוכב שנופל כל דקה - או פחות! מיוחדות : הפרסאידים ידועים במטאורים הבהירים והצבעוניים שלהם, עם זנבות ארוכים שנמשכים זמן יחסית רב בשמיים. הם גם מפורסמים ביכולתם ליצור בולידים ("כדורי אש") מרהיבים. תנאי צפייה : רב האנשים אוהבים את מטר הפרסאידים בגלל שהוא קורה באוגוסט. כי הלילה חמים ונעימים, מה שמאפשר לשכב בחוץ בנוחות ולהנות מהמופע. אבל - שימו לב לירח! כי אם יש ירח מלא בזמן השיא, זה יכול להפריע לצפייה כי זיהום האור יגיע הפעם דווקא מהשמיים עצמם. הירח הבהיר "יבלע" את המטאורים החלשים יותר, ורק הבהירים ביותר ייראו. שימו 💛, השנה (2025), שיא הפרסאידים צפוי להתרחש בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט. אבל ב-9.8 - ירח מלא... זאת אומרת שבשיא המטר הירח יהיה כמעט מלא (84% מלא), ויפריע מאוד לצפייה 😒 רוצים להתכונן למטר המושלם? הכניסו ליומן את 2026 ואת 2028: כי 2026 צפויה להיות מדהימה עם התפרצות מיוחדת של מטאורים ושמיים חשוכים ללא הפרעת ירח. ו-2028 צפויה להיות שנה היסטורית עם "סופת מטאורים" גדולה! זרקור על האוריונידים של חודש אוקטובר האוריונידים הם אחד ממטרי המטאורים המרתקים ביותר, המתרחש מדי שנה בחודש אוקטובר. נקודת ההקרנה שלהם היא קבוצת הכוכבים אוריון , ומכאן שמם. הנה כמה עובדות מעניינות על מטר מטאורים זה: מקור : האוריונידים נגרמים על ידי שביט הליי המפורסם, שמסלולו סביב השמש הוא כל 76 שנים. מתי : המטר מתחיל ב-2 באוקטובר ונמשך עד ה-7 בנובמבר, כאשר השיא מתרחש סביב ה-21 באוקטובר. מהירות : האוריונידים ידועים במהירותם הגבוהה, המגיעה ל-66 קילומטרים לשנייה! כמות : בשיאו, ניתן לצפות בכ-20 עד 30 מטאורים לשעה (תחת תנאים אידיאליים), שזה בממוצע כוכב נופל כל 2-3 דקות. בהירות : למרות שכמות המטאורים במטרה האורינידים אינה מהגבוהות ביותר, הם נחשבים למרשימים מאוד בזכות מהירותם הגבוהה ויכולתם ליצור בולידים ("כדורי אש") בהירים במיוחד. השנה (2024) השיא צפוי להתרחש בלילה שבין ה-21 ל-22 באוקטובר איך לצפות במטר מטאורים? בדקו את לוח השנה האסטרונומי לתאריכי מטרי המטאורים הקרובים. מצאו מקום חשוך, רחוק מאורות העיר (בגלל זיהום האור , כמובן) לערוך בו את ' פיקניק' הצפייה. תנו לעיניים להסתגל לחושך במשך כ-30 דקות. התרווחו והביטו לשמיים - אין צורך בציוד מיוחד כמו טלסקופ , זה מראה מרהיב כמות שהוא! הכי כיף - לפרוס מזרן יוגה ולשכב עליו עם המבט לשמיים (רק אל תרדמו...). התאזרו בסבלנות, כי לפעמים יש הפסקות ארוכות בין מטאור למטאור. שיא היסטורי: מטר הלאונידים של 1833 אחד השיאים הידועים והמפורסמים ביותר של מטר מטאורים התרחש במטר הלאונידים בשנת 1833. האירוע היה כל כך מרשים, שהוא נחשב לאחד מהאירועים האסטרונומיים המרהיבים ביותר בהיסטוריה המתועדת, שגם תרם רבות להבנה המדעית של תופעת המטאורים. כל תושבי צפון אמריקה (!) היו עדים למחזה. הוא היה עצום: אלפי מטאורים בשעה, כשבשיאו, קצב המטאורים הגיע לכ-100,000 מטאורים בשעה! מטרי מטאורים הם תזכורת מרהיבה ליופי ולפלא של היקום שלנו. בפעם הבאה שתשמעו על מטר מטאורים מתקרב, אל תחמיצו את ההזדמנות לצאת החוצה ולהתפעל מהמופע המדהים הזה! מומלץ!

כוכב נוגה (שנקרא באנגלית ונוס ) הוא אחד השכנים הקרובים ביותר שלנו במערכת השמש, שנקרא גם "התאום של כדור הארץ", והוא גם אחד המרתקים שבהם. לפעמים הוא כל כך בהיר, שאפשר לראות אותו אפילו באור יום! למה נוגה משתנה? בדיוק כמו הירח, גם נוגה נראית לנו בצורות שונות לאורך השנה. אבל בניגוד לירח, שמשנה את צורתו בגלל הצל של כדור הארץ, נוגה משתנה בגלל המיקום שלה ביחס לשמש. כשנוגה רחוקה מאיתנו, היא נראית כמעט עגולה ומלאה, אבל קטנה יותר. כשהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית יותר כמו חרמש (בדיוק כמו ירח צעיר), אבל גדולה יותר! 🌒 עובדות מפתיעות על נוגה היא חמה יותר מכוכב חמה, למרות שהיא יותר רחוקה מהשמש! זה קורה בגלל אפקט חממה קיצוני - תופעה שמוכרת לנו גם מכדור הארץ. הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של נוגה כולא את החום, בדיוק כמו שקורה אצלנו, רק הרבה יותר חזק. זו גם אזהרה חשובה : אם כמות גזי החממה בכדור הארץ תגדל מדי, גם אצלנו הטמפרטורות עלולות להגיע לרמות כאלה! האטמוספירה של נוגה מיוחדת במינה: היא עשירה בפחמן דו-חמצני, מכילה ענני חומצה גופרתית, והלחץ בה עצום - פי 90 מהלחץ על פני כדור הארץ! נוגה מסתובבת הפוך מרוב כוכבי הלכת - השמש זורחת שם במערב ושוקעת במזרח... היא כמעט בגודל של כדור הארץ ובעלת הרכב כימי דומה, אבל עם נוף מרתק: יש לה מישורי לבה ענקיים, מכתשים גדולים, הרי געש, ומעליהם - שמיים כתומים מלאי עננים שנמצאים שם תמיד איך נוצר השם של נוגה? במיתולוגיה היוונית והרומית, נוגה (או ונוס בלטינית) היא אלת האהבה והיופי. בגלל זה, כשמדענים נותנים שמות לאזורים על פני נוגה, הם בוחרים בעיקר שמות נשיים. תופעות מיוחדות: נוגה היא הגוף השלישי הכי בהיר בשמיים שלנו - אחרי השמש והירח! לפעמים קורה דבר מיוחד במינו: נוגה עוברת בדיוק בין כדור הארץ לשמש. זה נקרא "מעבר" (או "טרנזיט") וקרה בפעם האחרונה ב-6 ביוני 2012. הפעם הבאה? תהיה רק ב-11 בדצמבר 2117, כי זה קורה כל 122 שנים! איך אפשר לצפות בנוגה? נוגה היא קלה במיוחד לזיהוי כי היא אחד האורות הבהירים ביותר בשמיים. אחרי השמש והירח, היא הגוף השלישי הכי בהיר שאפשר לראות! 🌟 בלי טלסקופ: חפשו אותה כשעה אחרי השקיעה בכיוון מערב היא תיראה כמו כוכב בהיר במיוחד אם תעקבו אחריה לאורך כמה ימים, תוכלו לראות איך היא זזה ביחס לכוכבים האחרים עם טלסקופ: תוכלו לראות שהיא לא נקודה, אלא דיסקה קטנה אפשר להבחין בשינויים בצורה שלה ככל שהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית גדולה יותר אבל "חסרה" יותר אזהרה חשובה! ⚠️ כשאתם מחפשים את נוגה בשמיים, במיוחד בשעות היום, לעולם אל תסתכלו ישירות לכיוון השמש! זה יכול לגרום נזק חמור לעיניים. למה נוגה נקראת גם "כוכב הבוקר" או "כוכב הערב"? בגלל המסלול שלה סביב השמש, נוגה נראית לפעמים בבוקר ולפעמים בערב. בעבר, אנשים חשבו שמדובר בשני כוכבים שונים! הם קראו לה כוכב הבוקר , כשהיא נראית לפני הזריחה ו כוכב הערב כשהיא נראית אחרי השקיעה. מה קורה עכשיו בשמיים? בימים אלה (ינואר 2025) נוגה נמצאת במצב מיוחד: היא במרחק הזוויתי המקסימלי שלה מהשמש. תופעה כזו קורה פעמיים (פעם אחת במזרח, כשהיא נראית בערב, ופעם אחת במערב,כשהיא נראית בבוקר) בכל מחזור של נוגה - כלומר פעמיים בכל שנה ושמונה חודשים בערך (וזה נקרא מחזור סינודי, הזמן שלוקח לנוגה לחזור לאותו מיקום יחסי לכדור הארץ והשמש). זה זמן מעולה לצפות בה כי: היא נשארת בשמיים זמן רב יחסית אחרי השקיעה אפשר לראות אותה בקלות במערב דרך טלסקופ היא נראית בצורה של "חצי נוגה" - בדיוק כמו חצי ירח! טיפ מגניב 💡: נסו לעקוב אחרי השינויים בצורה של נוגה במשך כמה שבועות. בכל פעם שתסתכלו עליה דרך טלסקופ, ציירו את הצורה שלה ביומן. בסוף תקבלו אוסף מדהים של תצפיות! 🔭

מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' משתף אותנו באפליקציה ממש שווה. אפליקציה שממחישה את מערכת השמש שלנו בתלת מימד בצורה ממש נוחה 🤓 שווה להוריד אותה - והיא גם ממש כיפית לשימוש✨ להורדה למכשיר אנדרואיד | להורדה למכשיר אייפון ואם תקרינו את מסך הסלולר על מסך ענק אז זה בכלל יהיה מדהים ⭐ (אל תדאגו, לא באמת חייבים להקרין את הטלפון למסך הטלוויזיה הענק שבסלון. יש אותה גם באתר שלהם בגירסה שמתאימה למחשב הביתי. רק לוחצים על start וזה עובד ❗) ראו איזה מגניב זה בסרטון המצורף: רוצים להכין מודלים של כוכבי הלכת? אז באתר של החברה הזאת הכינו לכם דפים שתוכלו להוריד ולהדפיס (במדפסת צבעונית), לגזור, לקפל, ולהנות. הנה, אפשר לבחור ולהוריד ישירות מהלינק הזה. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

נכון שמיכאל תמיד מעדכן אותנו כשאפשר לראות את שורת הלוויינים האלה בשמים? אז הגיע הזמן שנדע במה מדובר... אז פרויקט סטארלינק מביא את האינטרנט מהחלל ישר אליכם הביתה! 🛰️💻🚀 זה לא סתם עוד פרויקט טכנולוגי משעמם, זה ממש מהפכה בעולם האינטרנט. 🌍🔥 🤔 מה זה בכלל הסטארלינק הזה? נתחיל מההתחלה . סטארלינק זה פרויקט של החבר'ה הכי מגניבים בתחום החלל, ספייס אקס, בראשות אילון מאסק. 🚀😎 הרעיון שלהם הוא פשוט גאוני - לספק אינטרנט מהיר בכל פינה בעולם, באמצעות... נכון, לוויינים בחלל! 🛰️📡 במקום להתעסק עם כבלים תת-קרקעיים או אנטנות ענקיות, סטארלינק פשוט משגרים צי שלם של לוויינים קטנים ומתוקים שמסתובבים סביב כדור הארץ ומחלקים אינטרנט כאילו הם שליחי משלוחים קוסמיים. 📦🪄 🛰️ הנה הם באים, הלוויינים החמודים לפעמים אפשר לראות את הלוויינים של ססטארלינק חולפים בשמי ישראל! 🛰️✨ 🇮🇱 זה נראה כמו שורה של אורות קטנים שזזים ביחד, כאילו זו איזו חבורה של עב"מים מסתוריים. 👽🛸 שורה של נקודות זוהרות שמופיעה וזזה בתיאום מושלם! 🌠 ממש מחזה מרהיב! ואתם יכולים להגיד לאנשים שמסביבכם: "היי, 'סתכלו למעלה! זה הלוויינים של אילון מאסק שעוברים מעלינו! של פרויקט סטארלינק" 😄🚀 כולם ידעו כמה שאתם חכמים... הנה סרטון שערכנו שמציג איך זה נראה בשמים 👇 🌎 למי זה בכלל טוב ולמה זה חשוב? עכשיו אתם בטח חושבים, "מגניב, אבל מה זה עושה בשבילי?" 🤷‍♂️ ובכן, דמיינו לעצמכם שאתם גרים באמצע שום מקום - נגיד על הר בודד או בחווה רחוקה במדבר. 🏜️🌵 בדרך כלל, במקומות כאלה קשה מאוד לקבל אינטרנט טוב, נכון? אז הנה איפה שסטארלינק נכנסים לתמונה! 🦸‍♂️🦸‍♀️ הלוויינים שלהם יכולים לספק אינטרנט מהיר ואיכותי לכל מקום, לא משנה כמה הוא מרוחק או מבודד הוא. פתאום, אפילו הכפר הקטן ביותר יכול להתחבר לעולם הגדול בלחיצת כפתור! 🌍👨‍🌾💻 🌟 היתרונות של אינטרנט מהחלל אז מה כל כך נהדר באינטרנט מבוסס לוויינים? הנה כמה דברים שווים במיוחד: מהירות אש! ⚡ סטארלינק מבטיחים אינטרנט מהיר שיאפשר לשחק, לצפות בסרטים ולעשות שיחות וידאו בלי שום בעיה. זמינות בכל מקום! 🌍 לא משנה אם אתם בקוטב הצפוני או באמצע האוקיינוס, הלוויינים ימצאו אתכם. עזרה בשעת חירום! 🆘 כשיש אסונות טבע והתשתיות נהרסות, סטארלינק יכולים להציל את היום עם תקשורת יציבה. 🤩 קחו לדוגמא את דני... בואו ניקח לדוגמה את דני, ילד שגר על אי קטנטן באמצע האוקיינוס. 🏝️ בלי סטארלינק, דני היה צריך להסתפק במשחקי קלפים עם עצמו ובמכתבים בבקבוק... 🍾 אבל עכשיו, עם צלחת קטנה לקליטת הלווין על הגג, דני יכול לשחק אונליין עם חברים מכל העולם, ללמוד דרך האינטרנט להתעדכן בסדרות האהובות עליו, ולהתחבר לאתר של חמ"ל לילדים ! 🎮🌐📺 😕 אתגרים וקשיים אבל רגע, לפני שאתם רצים להזמין את סטארלינק, חשוב לדעת שיש גם כמה אתגרים: 1. 💸 העלות - הצטרפות לסטארלינק לא זולה, והמחירים יכולים להרתיע משפחות רבות. 2. 🔭 הפרעה לאסטרונומים - כל הלוויינים האלה בשמיים יכולים להפריע לתצפיות של חוקרי החלל. 3. ☔ תלות במזג האוויר - גשם כבד או שלג עלולים לשבש את הקליטה לפעמים. 🚀 לאן זה הולך מכאן? סטארלינק זו רק ההתחלה. 😄 בעתיד, פרויקטים כאלה יגשרו על פערים דיגיטליים ויאפשרו לכל ילד בעולם ללמוד, ליצור קשרים ולממש את הפוטנציאל שלו, לא משנה איפה הוא נולד. 🌍🤝💫 זה ממש מרגש! אז מה דעתכם על סטארלינק והאינטרנט מהחלל? 🤔💭 ואל תשכחו להסתכל למעלה בכל פעם שאנחנו מדווחים, כי זה ממש מגניב לראות את שיירת הלוויינים הקטנים והחמודים של סטארלינק עוברים מעל הראש שלנו! 🛰️✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

ב-21 בדצמבר מגיע היום הכי קצר בשנה! 🌅 בדיוק ההיפך מהיום הכי ארוך בשנה, הלא הוא יום ההיפוך הקייצי ... יום זה נחשב אסטרונומית ל יום תחילת החורף (ויש לו הרבה שמות מעניינים: יום ההיפוך החורפי, היום החורפי הקצר ביותר, winter solstice, hibernal solstice, ובשפות רבות נוספות יש לו שמות מיוחדים משלהן). מה בעצם קורה ביום הזה? 🌎 ביום ההיפוך החורפי, החצי הצפוני של כדור הארץ (איפה שאנחנו נמצאים) מוטה הכי רחוק מהשמש. זה קורה כי כדור הארץ נע סביב השמש כשהוא נטוי על צידו בזווית של 23.5 מעלות. זוהי אחת מארבע נקודות מרכזיות במסלול כדור הארץ סביב השמש. שנת השמש ⏰ מדענים מודדים משהו שנקרא "שנת השמש" לפי הזמן שעובר בין יום היפוך חורפי אחד לזה שבא אחריו. אם חשבתם שזאת בסך הכל שנה, אז מעניין לדעת שהזמן הזה לא תמיד זהה! לפני אלפי שנים, שנת השמש הייתה ארוכה יותר ב-50 דקות מ-365 ימים. ומסתבר שהיא מתקצרת לאט לאט, כשמדענים צופים שבעוד אלפי שנים היא תהיה קצרה יותר. חגיגות עתיקות מסביב לעולם 🏛️ תרבויות רבות חגגו את היום המיוחד הזה: באירן חוגגים את "ליל ילדה" - הלילה הארוך ביותר, עם אגוזים, רימונים ואבטיחים (מאיפה יש להם אבטיחים בעונה הזאת? 🤔) בסין חוגגים את פסטיבל דונג ג'י עם כופתאות אורז מיוחדות 🍙 ביפן נהוג להתרחץ באמבט עם פרי היוזו כדי לא להצטנן בחורף 🛀 באלבניה נהגו להדליק מדורות גדולות כדי "לחזק את השמש" 🔥 הוויקינגים חגגו את חג היול עם מדורות ומשתה במשך 12 ימים ברומא העתיקה חגגו את חג הסטורנליה עם מתנות ומשתאות 🥂 מבנים עתיקים ואסטרונומיה 🏛️ בניו גריינג' באירלנד, יש מבנה בן 5,200 שנה (!) שבנוי כך שקרן שמש מאירה בדיוק במרכז המבנה ביום הזה בסטונהנג' באנגליה, האבן הגדולה מכוונת בדיוק למקום שבו השמש שוקעת ביום הזה העמים הקדומים השתמשו במבנים כאלה כדי לעקוב אחרי השמש ולדעת מתי מתחילות העונות חגים ומסורות של אור 🕯️ לפני שהיה לנו מדע שיסביר למה הימים מתקצרים, אנשים בכל העולם ניסו להבין מה קורה. הם ראו שהחושך מתארך והאור מתקצר, וזה הדאיג אותם. אז מה הם עשו? הם יצרו חגים מיוחדים שבהם מדליקים הרבה אורות! (הכי 'באנו חושך לגרש'...). בכל העולם אפשר למצוא חגים כאלה בדיוק בתקופה הזו: בחנוכה אנחנו מדליקים נרות שמוסיפים אור בכל יום בסין מדליקים פנסים צבעוניים בשוודיה חוגגים את חג הלוסיה עם נרות ואורות ברומא העתיקה היו מדליקים מדורות גדולות בהודו חוגגים את חג מקר סנקרנטי שמציין את סוף החודשים הקרים באנטארקטיקה חוגגים את "יום אמצע החורף" בדרום אמריקה, העם האינקה חגג את חג אינטי ריימי כל החגים האלה מסמלים דבר דומה: תקווה שהאור יחזור והימים יתחילו שוב להתארך. והם צדקו! אחרי היום הקצר ביותר, הימים באמת מתחילים להתארך לאט לאט. עובדות מעניינות 🤓 אחרי היום הזה, הימים מתחילים להתארך בהדרגה למרות שזה היום הקצר ביותר, זה לא היום הקר ביותר בשנה בחצי הכדור הדרומי זהו דווקא היום הארוך ביותר! בקוטב הצפוני שורר חושך מוחלט ביום הזה הפחד מהחושך גרם למשוואה של אור=טוב וחושך=רע ב-21.12.2020 התרחש מפגש נדיר בין כוכבי הלכת צדק ושבתאי, כשהפעם הקודמת שזה קרה ביום ההיפוך החורפי, היתה בשנת 1623 ומה אנחנו אוהבים לעשות ביום ההיפוך החורפי? להתהפך מתחת לשמיכה וליהנות מעוד כמה דק' של שינה... 😉🛌🌜

יש שביט חדש בשכונה! ב-3 בינואר 2025 התגלה כוכב שביט שקיבל שם מעניין במיוחד - C/2025 A6 (Lemmon), או בקיצור: שביט לימון . והפעם זה לא סתם שם חמוד - השביט הזה באמת נראה בגוון ירקרק-לימוני בצילומים, והוא כבר כאן בשמיים שלנו, מחכה שנבוא לבקר אותו בשעות לפנות בוקר. אבל רגע לפני שמספר על איך ואיפה נבקר אותו... בואו ונבין איך פתאום מגלים כזה... אז איך מגלים שביט חדש? השביט התגלה על ידי האסטרונום קארסון פולס במצפה הר לימון שבאריזונה, ארצות הברית. המצפה הזה הוא חלק מפרויקט שהוא סוג של "משמר שמיים" שמצלם כל לילה חלקים ענקיים מהשמיים כדי לזהות גופים חדשים שנעים בחלל. אבל הנה הפרט המעניין: אחרי שגילו את השביט, חזרו לארכיונים ומצאו שהוא כבר צולם קודם, ב-12 בנובמבר 2024, בהוואי, רק שאף אחד לא שם לב שזה שביט - כי הוא נראה כמו נקודה חיוורת רגילה. זה קורה הרבה עם שביטים: כשמגלים אותם בדיעבד ("רטרואקטיבית") בתמונות ישנות. למה כל כך קשה לגלות שביטים? כי בהתחלה הם מאוד עמומים עם רמת בהירות ממש נמוכה (של 21-22 מגניטודות, למבינים), הרבה מעבר למה שאפשר לראות בעין. הם נראים כמו נקודה מטושטשת קטנטנה שזזה לאט בין הכוכבים. רק כשהשביט מתקרב לשמש ומתחמם, מתחילים לראות את ההילה שסביבו ואת הזנב שלו, ואז מבינים שמדובר בכוכב שביט ולא באסטרואיד רגיל. למה הוא ירקרק כמו לימון? 🍋 הגוון המיוחד של השביט לא מגיע בגלל שראו אותו מהר לימון 😜 - זו כימיה! כשהשביט מתקרב לשמש, הקרח והגזים שעל פני השטח שלו מתחילים להתאדות. בין הגזים האלה יש מולקולות של פחמן דו-אטומי (C₂) וחומר שנקרא ציאנוגן (CN). שכשהם נחשפים לקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, הם פולטים אור בגוון ירקרק-כחלחל מיוחד. לכן בצילומים רואים את ההילה (אותו ענן גזי סביב גרעין השביט, שנקרא גם 'קומה') והזנב בצבע ירוק-לימוני יפהפה. זה אחד הדברים שהכי מזהים שביטים - שהם כמו פנסים ירוקים בחלל! מסלול בן אלף שנה 🎾 כוכב השביט לימון הוא מה שנקרא "שביט לא-מחזורי". כלומר, הוא לא חוזר אלינו כל כמה שנים בודדות כמו שביטים מפורסמים אחרים. המסלול שלו סביב השמש הוא מאד ארוך ואליפטי (מוארך), ולוקח לו כ-1,350 שנה להקיף את השמש פעם אחת! זה אומר שהפעם האחרונה שהשביט הזה היה באזור שלנו הייתה בערך בימי הביניים המוקדמים - כשהאימפריה הרומית עדיין שלטה. והפעם הבאה שהוא יחזור? אי שם בשנת 3175. כך שזו באמת הזדמנות חד-פעמית (עבורנו לפחות) לצפות בו עכשיו. הנקודה הכי קרובה שלו לשמש תהיה ב-8 בנובמבר 2025, והנקודה הכי קרובה לכדור הארץ תהיה קצת קודם - ב-21 באוקטובר 2025. מספיק קרוב כדי שנוכל לצפות בו! איך נראה השביט בעין? בואו נהיה כנים - הוא לא יהיה כמו הזנבות הענקיים שרואים בסרטים, שתופסים חצי שמיים... זנבות כאלה מאד נדירים וקורים רק בשביטים מאוד בהירים וקרובים (כמו הייל-בופ ב-1997, שהיה מחזה בלתי נשכח). ההערכה היא שהשביט לימון יגיע לבהירות כזאת, שבשמיים חשוכים (הרחק מאורות העיר) אפשר יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת ככתם מטושטש ירקרק, ואולי אפילו נצליח לזהות את הזנב העדין (פה בטוח שנצטרך להיות רחוקים מ זיהום אור . עם משקפת טובה נוכל לראות את הקומה העגולה וזנב קצר יותר ברור. ועם טלסקופ קטן נוכל לראות הרבה יותר פרטים, כמו הגלים והקשרים בזנב שנוצרים מרוח השמש. איפה ומתי לחפש אותו? מתי? - מתחילת עד אמצע אוקטובר 2025: זה זמן מצוין לצפייה, כי השביט קרוב לכוכבים וגלקסיות קטנות בדובה הגדולה, מה שנוח מאד לאיתור, וגכמובן, גם לצלמים. - ב-21 באוקטובר 2025: הלימון יהיה בקירבה מקסימלית לכדור הארץ, ולכן, זה יהיה אחד הזמנים הטובים ביותר לראות אותו. - ב-8 בנובמבר 2025: הלימון יהיה בנקודה הכי קרובה לשמש. אחרי זה השביט יתחיל את המסע הארוך שלו 'החוצה', למסלול של עוד אלף שנה. זמן הצפייה: שעות לפנות בוקר, לפני הזריחה. וליתר דיוק, הזמן הטוב ביותר הוא בערך בין 04:00-05:00, כשהשביט כבר גבוה מספיק בשמיים אבל השמיים עדיין חשוכים. מיקום בשמיים : בתחילת אוקטובר 2025 השביט נע (כאמור) באזור של קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה והאריה הקטן. הוא משנה מיקום מדי לילה (כי הוא זז!), אז כדאי להיעזר באפליקציות כמו " מפת כוכבים " או באתרים כמו TheSkyLive שמראים בדיוק איפה הוא נמצא. ירח: (די ברור ש)לילות ללא ירח או עם ירח דק בשמיים הם הטובים ביותר לצפייה, כי הירח המלא מאיר מדי את השמיים, ומפריע לראות שביטים. איפה הכי טוב להיות? ככל שתהיו רחוקים יותר מאורות העיר - יותר טוב! מדבר יהודה, מצפה רמון או יערות מבודדים הם מקומות מצוינים. אבל גם ממרפסת שפונה לצפון או צפון-מזרח אפשר לנסות לחפש את הכוכב-שביט שלנו, אם לא מדליקים אורות (ואם אין אורות רחוב/שכנים חזקים שחודרים למרפסת). ומה לגבי ציוד? אז עיניים בלבד יכולות להספיק בשמיים חשוכים, אבל משקפת של 50 מילימטר כבר תראה הרבה יותר - גם קומה וגם זנב קצר. וטלסקופ קטן יגלה אפילו עוד יותר פרטים מרתקים. עובדות מעניינות על שביט לימון מסלול רטרוגרדי : נטיית המסלול של השביט היא כ-143.7 מעלות, מה שאומר שהוא זז "אחורה" ביחס למישור שבו נעים רוב כוכבי הלכת ב מערכת השמש . זה די נדיר ומעיד על מקור רחוק מאוד - כנראה מענן אורט, אזור קפוא בקצה מערכת השמש. צילומים מרהיבים : כבר בסוף ספטמבר 2025, צלמי שמיים מצליחים לתפוס בתמונות ארוכות את הגלים והקשרים בזנב של השביט - תופעה שנוצרת כשרוח השמש "מנשבת" על הגזים שמשתחררים מהשביט. הקליקו כאן על התמונה כדי לצפות בגלריה מתעדכנת של צילומי השביט: שליח מהעבר : שביטים כמו לימון הם בעצם "קפסולות זמן". הם נוצרו לפני מיליארדי שנים מאותו ענן אבק וגז שיצר את כל מערכת השמש, ושמרו בתוכם את החומרים הקדומים כמעט ללא שינוי. לכן כל שביט חדש זו הזדמנות נהדרת ללמוד על ההיסטוריה הקדומה ביותר שלנו. לא כמו שביט האלי : ההאליי המפורסם, שחוזר כל 76 שנה, נחשב ל"קצר טווח" לעומת לימון. יש שביטים עם מסלולים של עשרות אלפי שנים, ויש אפילו כאלה שמבקרים אותנו פעם אחת ואז עפים לנצח אל מחוץ למערכת השמש. נו, עוד שביט. למה זה מרגש? שביט לימון הוא אחד השביטים הבולטים הראשונים של 2025, ויש סיכוי טוב שהוא יהיה מהיפים שראינו מאז שביט NEOWISE ב-2020. וזה לא קורה כל שנה! לכן כל שביט בהיר הוא אירוע מיוחד. מעבר לזה, הלימון מזכיר לנו עד כמה היקום שלנו הוא מקום דינמי ומשתנה. אנחנו נמצאים על כדור שמסתובב סביב כוכב, שבעצמו עף בתוך גלקסיה ענקית - ומדי פעם אורח כמו שביט לימון חולף על פנינו במסע של אלף שנה, רק כדי להזכיר לנו שאנחנו חלק ממש קטנצ'יק ממשהו הרבה יותר גדול. אז אל תחמיצו! קבעו תזכורת, מצאו מקום חשוך, הביאו שמיכה חמה (לילות אוקטובר יכולים להיות קרירים), ותנו לעיניים כמה דקות להתרגל לחושך. ואז הרימו מבט לצפון-מזרח וחפשו את הכתם הירקרק המטושטש - זה שביט לימון, שהגיע מקצה מערכת השמש רק כדי לבקר אותנו לכמה שבועות, לפני שימשיך במסע הארוך שלו אל תוך הלילה הקוסמי. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל צוקרן. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

האפרוחים שלנו לומדים לקרוא ולכתוב. חוברת שכולה אותיות בעברית.

זה קצת כמו לנסות להבין איך נראה היער כשאנחנו עומדים בתוכו.