הערב, אחרי שתסיימו לשחק ולפני שתכבו את האורות, אנחנו מזמינים אתכם למסע קסום אל אחת מקבוצות הכוכבים היפות והמרשימות בשמי הלילה - קבוצת אוריון! איך אתם מוצאים את אוריון? פשוט מאוד! צאו החוצה לערב, הפנו את עיניכם דרומה (בחודשים דצמבר עד מרץ) או מזרחה (בחודשים אוקטובר ונובמבר) וחפשו את הצייד הגדול ששומר עלינו בשמי הלילה. אוריון הוא לא רק קבוצת כוכבים, אלא גם סיפור מרתק שנמצא מעל ראשינו. מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' הכין לנו מדריך מהיר שיעזור לנו לזהות אותו. אפילו בלי טלסקופ או משקפת, אוריון כל כך ברור ומובחן בשמי הלילה, עם כוכביו הבוהקים שנראה לאנשים של פעם כמו דמות של צייד עם חץ וקשת, אז ברור שיקראו לזה 'אוריון' על שם הצייד האגדי מהמיתולוגיה היוונית, שפעל בשמי הלילה... הנה, ראו כאן את הצייד הזה 👇 מה שממש מעניין באוריון זה לא רק המראה שלו, אלא גם מה שהוא מכיל: כוכבים עצומים: כמו בטלג'וז, כוכב אדום ענקי שנמצא בכתף של אוריון, או ריג'ל, כוכב כחול-לבן בוהק שנמצא ברגליו. ערפילית אוריון = ענן גז ואבק שבו נולדים כוכבים חדשים! זה כמו להציץ לתוך מכונת כוכבים אמיתית... אז כשתסתכלו על אוריון, זכרו שאתם לא רק מסתכלים על קבוצת כוכבים; אתם צופים בהיסטוריה של היקום, בכוכבים שכל אחד מהם יכול לספר סיפור ארוך שנים. ואולי, מי יודע, יש שם כוכבים שעוד יילדו פלנטות חדשות, אולי אפילו עם חיים עליהן. 💡 טיפ קטן: תמיד כשאתם מסתכלים על הכוכבים, נסו לחשוב על החלל הגדול שמחבר ביניהם. כל כוכב, גם הכי קטן שאתם רואים, הוא עולם בפני עצמו, ומי יודע אילו סודות הוא טומן רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

בואו נצא למסע בין כוכבים אל גלקסיית המשולש המדהימה שמיכאל שמח לספר לנו עליה! 🌌✨ שכנים-שכנים?🤔 דמיינו לעצמכם שאתם עושים "זום אאוט" ענקי מכדור הארץ שלנו, וטסים במהירות האור אל מעבר לגבולות הגלקסיה שלנו, "שביל החלב". אחרי מסע של 3 מיליון שנות אור (שזה המון-המון זמן, אפילו אם אתם נוסעים במהירות האור! 💫), אתם מגיעים אל גלקסיית המשולש. 🔺 לא ממש השכן שנלך אליו בשביל כוס חלב... משולש או מערבולת? למרות שהיא נקראת "גלקסיית המשולש", היא דווקא נראית פחות משולשת ויותר כמו מערבולת ענקית של כוכבים. 🌀 אבל אל תתנו לגודל שלה לבלבל אתכם - היא עדיין קטנה יותר מהגלקסיה שלנו ומגלקסיית אנדרומדה השכנה. 🌍🌌 כמה כוכבים? עכשיו, תחזיקו חזק - בגלקסיית המשולש יש בערך 40 מיליארד כוכבים! ⭐🤯 זה המון, אבל עדיין פחות מהגלקסיה שלנו, שיש בה פי 10 יותר. ובגלקסיית אנדרומדה? שם יש אלף מיליארד כוכבים! 🤯 יותר מכפול מאשר אצלנו... 🌠 קשה אפילו לדמיין כל כך הרבה כוכבים במקום אחד. הכל נשאר במשפחה מה שמגניב, זה שגלקסיית המשולש היא חלק ממשפחת גלקסיות שנקראת "הקבוצה המקומית", ביחד עם שביל החלב שלנו, עם אנדרומדה ועם עוד בערך 70 (!!) גלקסיות אחרות. 👪🌌 מה שאומר שאנחנו בעצם כן נחשבים לשכנים קרובים, אם מסתכלים על קנה המידה העצום של היקום! גיבורי-על אאוּט, גלקסיות-על אִין! אבל הסיפור לא נגמר כאן - מסתבר שהקבוצה המקומית שלנו היא חלק מ"צביר-על" ענקי של גלקסיות. כן-כן, יש דבר כזה! 🤯 קבוצות של גלקסיות שמסתובבות יחד במרחב, כאילו היו ערים ענקיות ביקום. 🏙️🌌 אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על השמיים בלילה, נסו לדמיין את כל הגלקסיות המדהימות שנמצאות שם בחוץ, מיליארדי כוכבים ופלאי יקום שאנחנו בקושי מתחילים להבין. 💫🔭 מי יודע, אולי יום אחד נקבל ממישהו שם הודעה שאומרת "היי חבר'ה, מה המצב?" 👽🖖😄 ועד אז, בואו פשוט נתפעל ונחלום על כל הדברים המופלאים שאנחנו יכולים עוד לגלות שם בחוץ, בגלקסיות הרחוקות. 🚀🪐✨ מה אתם חושבים? האם אתם מרגישים עכשיו קצת יותר קטנים אבל גם הרבה יותר סקרנים לגבי העולם שבחוץ? ספרו לנו 💬🌠 בתמונה: גלקסיית המשולש רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

ב-21 בדצמבר מגיע היום הכי קצר בשנה! 🌅 בדיוק ההיפך מהיום הכי ארוך בשנה, הלא הוא יום ההיפוך הקייצי ... יום זה נחשב אסטרונומית ל יום תחילת החורף (ויש לו הרבה שמות מעניינים: יום ההיפוך החורפי, היום החורפי הקצר ביותר, winter solstice, hibernal solstice, ובשפות רבות נוספות יש לו שמות מיוחדים משלהן). הידעת? בגלל שביום הזה השמש "עומדת" במקום הכי נמוך בשמיים בצהריים - מגיע השם הלועזי Solstice , שפירושו - השמש עומדת מה בעצם קורה ביום הזה? 🌎 ביום ההיפוך החורפי, החצי הצפוני של כדור הארץ (איפה שאנחנו נמצאים) מוטה הכי רחוק מהשמש. זה קורה כי כדור הארץ נע סביב השמש כשהוא נטוי על צידו בזווית של 23.5 מעלות. זוהי אחת מארבע נקודות מרכזיות במסלול כדור הארץ סביב השמש. שנת השמש ⏰ מדענים מודדים משהו שנקרא "שנת השמש" לפי הזמן שעובר בין יום היפוך חורפי אחד לזה שבא אחריו. אם חשבתם שזאת בסך הכל שנה, אז מעניין לדעת שהזמן הזה לא תמיד זהה! לפני אלפי שנים, שנת השמש הייתה ארוכה יותר ב-50 דקות מ-365 ימים. ומסתבר שהיא מתקצרת לאט לאט, כשמדענים צופים שבעוד אלפי שנים היא תהיה קצרה יותר. חגיגות עתיקות מסביב לעולם 🏛️ תרבויות רבות חגגו את היום המיוחד הזה: באירן חוגגים את "ליל ילדה" - הלילה הארוך ביותר, עם אגוזים, רימונים ואבטיחים (מאיפה יש להם אבטיחים בעונה הזאת? 🤔) בסין חוגגים את פסטיבל דונג ג'י עם כופתאות אורז מיוחדות 🍙 ביפן נהוג להתרחץ באמבט עם פרי היוזו כדי לא להצטנן בחורף 🛀 באלבניה נהגו להדליק מדורות גדולות כדי "לחזק את השמש" 🔥 הוויקינגים חגגו את חג היול עם מדורות ומשתה במשך 12 ימים ברומא העתיקה חגגו את חג הסטורנליה עם מתנות ומשתאות 🥂 מבנים עתיקים ואסטרונומיה 🏛️ בניו גריינג' באירלנד, יש מבנה בן 5,200 שנה (!) שבנוי כך שקרן שמש מאירה בדיוק במרכז המבנה ביום הזה בסטונהנג' באנגליה, האבן הגדולה מכוונת בדיוק למקום שבו השמש שוקעת ביום הזה העמים הקדומים השתמשו במבנים כאלה כדי לעקוב אחרי השמש ולדעת מתי מתחילות העונות חגים ומסורות של אור 🕯️ לפני שהיה לנו מדע שיסביר למה הימים מתקצרים, אנשים בכל העולם ניסו להבין מה קורה. הם ראו שהחושך מתארך והאור מתקצר, וזה הדאיג אותם. אז מה הם עשו? הם יצרו חגים מיוחדים שבהם מדליקים הרבה אורות! (הכי 'באנו חושך לגרש'...). בכל העולם אפשר למצוא חגים כאלה בדיוק בתקופה הזו: בחנוכה אנחנו מדליקים נרות שמוסיפים אור בכל יום בסין מדליקים פנסים צבעוניים בשוודיה חוגגים את חג הלוסיה עם נרות ואורות ברומא העתיקה היו מדליקים מדורות גדולות בהודו חוגגים את חג מקר סנקרנטי שמציין את סוף החודשים הקרים באנטארקטיקה חוגגים את "יום אמצע החורף" בדרום אמריקה, העם האינקה חגג את חג אינטי ריימי כל החגים האלה מסמלים דבר דומה: תקווה שהאור יחזור והימים יתחילו שוב להתארך. והם צדקו! אחרי היום הקצר ביותר, הימים באמת מתחילים להתארך לאט לאט. עובדות מעניינות 🤓 אחרי היום הזה, הימים מתחילים להתארך בהדרגה למרות שזה היום הקצר ביותר, זה לא היום הקר ביותר בשנה בחצי הכדור הדרומי זהו דווקא היום הארוך ביותר! בקוטב הצפוני שורר חושך מוחלט ביום הזה הפחד מהחושך גרם למשוואה של אור=טוב וחושך=רע ב-21.12.2020 התרחש מפגש נדיר בין כוכבי הלכת צדק ושבתאי, כשהפעם הקודמת שזה קרה ביום ההיפוך החורפי, היתה בשנת 1623 כדור הארץ לא באמת מסתובב במהירות קבועה. ובשנים האחרונות נמדדו כמה ימים שהיו קצרים בכאלפיות השנייה מיממה רגילה - שזה הבדל שחשוב ללוויינים ו למערכות ניווט , אבל אנחנו לא באמת מרגישים. אם מגמת ההאצה הזעירה הזאת בסיבוב כדור הארץ תימשך, ייתכן שבעתיד הקרוב (יחסית) המדענים יצטרכו למחוק שנייה אחת מ השעון האטומי העולמי , כדי להתאים בדיוק לתנועת כדור הארץ. אנחנו אוהבים ביום ההיפוך החורפי להתהפך מתחת לשמיכה וליהנות מעוד כמה דק' של שינה... 😉🛌🌜 ומה אתם תעדיפו לעשות? 🤔

הפיראטים מוצאים אוצרות 🪙 ולומדים מילים חדשות שמתחילות באות של אותו אי 🏝️. אם הילדים לומדים אנגלית כשפה שנייה, זה יכול להתאים גם לגדולים יותר. למה? דברים וחוצמזה, אם אתם אוהבים לצבוע, רק רצינו להזכיר שיש לנו 2 חוברות צביעה שמתאימות לקונספט: - אפרוחים לומדים

את שבתאי אתם כבר מכירים, כתבנו עליו אפילו. אבל, האם ידע שיש יום אחד בשנה שבו אפשר לצפות בו במלוא הדרו? יותר נכון, לילה. לילה שבו כוכב הטבעות במיטבו 🪐 ! ויש לזה אפילו שם מיוחד. התנגדות שבתאי (The opposition of Saturn). מה זו בעצם "התנגדות"? התנגדות היא מצב מיוחד שבו כדור הארץ נמצא בדיוק בין השמש לבין כוכב לכת אחר. ה'אנשים' על שבתאי היו קוראים לזה בטח 'ליקוי כדור הארץ '... זה קורה בערך כל 378 ימים, כשכדור הארץ "עוקף" את שבתאי במסלולו סביב השמש. במקרה שלנו, ב-2024, זה קורה היום (7.9) עם שבתאי! 🌍☀️🪐 למה זה מיוחד? שבתאי במלוא גודלו : בזמן ההתנגדות, שבתאי נמצא הכי קרוב אלינו (בערך 814 מיליון מייל! זה אולי נשמע המון, אבל זה ממש קרוב בקנה מידה של חללי), אז הוא נראה גדול יותר מהרגיל בטלסקופ. זוהר מיוחד : הטבעות של שבתאי נראות בהירות במיוחד בגלל אפקט מיוחד שנקרא " אפקט זליגר ". זה כמו כשהירח מלא ומאיר חזק! כל הלילה : שבתאי נראה בשמיים כל הלילה , מהשקיעה ועד הזריחה. איפה לחפש? חפשו נקודה בהירה וצהבהבה במזרח אחרי השקיעה. מצאתם? זה שבתאי! ואם יש לכם טלסקופ, תוכלו לראות אפילו את הטבעות המפורסמות שלו. מה מיוחד השנה? השנה הטבעות של שבתאי נראות דקות במיוחד: הן זווית ההטייה שלהן היא רק 3.7 מעלות! שזה כמעט ישר,.מה שאומר שהן נראות כמו קו דק מאוד. אבל יש משהו עוד יותר מעניין שעומד לקרות: בשנה הבאה, ב-2025, יהיה "שוויון יום ולילה" בשבתאי. זה אומר שהטבעות יראו לנו כמו קו ישר ממש! אחרי זה, הן יתחילו להיפתח שוב, ורק ב-2026 נוכל לראות אותן במלוא תפארתן. שיא טריוויה: שבתאי כל כך קל שאם היה לנו אוקיינוס מספיק גדול, הוא היה צף עליו! 🏊‍♂️ לשבתאי יש 82 ירחים ידועים. זה כמו משפחה ענקית! 🌙 אז מה אתם אומרים, יוצאים הערב להסתכל על שבתאי? זו הזדמנות שקורית רק פעם בשנה!

בפרק הקודם: למדנו על הסכנות לדמוקרטיה - איך מזהים התדרדרות, מה מסכן אותה, וכיצד שומרים עליה. עכשיו נסגור את נושא הדמוקרטיה עם מושגים מתקדמים ודרכים מיוחדות שבהן דמוקרטיות פועלות ברחבי העולם. כשהשלטון רע במיוחד: מושגים שחשוב להכיר 😈 לפעמים השלטון לא סתם רע - אלא רע בצורה מאוד ספציפית. מסתבר שיש מילים מיוחדות לתאר את סוגי השלטון הגרועים האלה. קבלו את היותר מפורסמים. קקיסטוקרטיה 🤦 מה זה: שלטון של האנשים הכי גרועים, הכי לא כשירים, הכי מושחתים שיש. מאיפה המילה: מיוונית. "kakistos" = הגרוע ביותר. איך זה נראה: כשהשלטון ממנה אנשים לתפקידים חשובים לא על בסיס יכולת אלא על בסיס נאמנות אישית או שחיתות. למשל, מינוי לתפקיד של שר אוצר מישהו שלא מבין בכספים, או שר לשוויון חברתי של אדם שהוא גזען וכיו"ב, רק כי הם חברים של המנהיג. דוגמה היסטורית: נירון, קיסר רומא, מינה את הסוס שלו לתפקיד סנטור. לא, זה לא בדיחה, זה באמת קרה... זו קקיסטוקרטיה קלאסית. קלפטוקרטיה 💰 מה זה: שלטון של גנבים. המנהיגים מנצלים את השלטון כדי לגנוב כסף ציבורי ולהתעשר. מאיפה המילה: מיוונית - "klepto" = לגנוב. איך זה נראה: המנהיגים חיים בארמונות בזמן שהעם רעב. הם מעבירים כספי ציבור לחשבונות בנק בחו"ל. כל עסקה ציבורית עוברת דרך חברות שלהם או של משפחתם, כשהם 'גוזרים קופון' על התיווך או 'לוקחים מַעַשֵׂר' בדרך - בין אם בגלוי ובין אם בחשאי. דוגמה היסטורית: פרדיננד מרקוס, דיקטטור הפיליפינים (1965-1986), גנב מיליארדי דולרים. אשתו אמלדה התפרסמה כשנחשף שהיו לה 3,000 זוגות נעליים בזמן שהעם הפיליפיני חי בעוני קיצוני. גרונטוקרטיה 👴 מה זה: שלטון של זקנים. כשכל המנהיגים המרכזיים מבוגרים מאוד ולא מוכנים לפרוש. מאיפה המילה: מיוונית - "geron" = זקן. איך זה נראה: מנהיגים בני 80-90 שמחזיקים בשלטון עשרות שנים, לא נותנים לדור הצעיר להשתלב, ומקבלים החלטות על עולם שהם כבר לא מבינים. דוגמה עתיקה: בספרטה פעלה מועצת זקנים של 28 גברים מעל גיל 60, לצד שני מלכים בבת אחת דוגמה עכשווית: בברית המועצות בשנות ה-80 כל המנהיגים היו מעל גיל 70, חולים ומנותקים מהמציאות. שאלה: האם לדעתך יש גיל שבו מנהיג צריך לפרוש? בארצות הברית היו לאחרונה ויכוחים על כך שהנשיאים מבוגרים מדי. אוליגרכיה 🎩 מה זה: שלטון של קבוצה קטנה של עשירים מאוד. לא דיקטטור יחיד - אלא כמה אנשים עשירים שמחזיקים בידיהם את כל הכוח. מאיפה המילה: מיוונית - "oligos" = מעטים. איך זה נראה: קבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים מאוד שולטת בכלכלה, בתקשורת ובממשלה. הם לא בהכרח פוליטיקאים, אבל הפוליטיקאים עובדים בשבילם, מחוקקים חוקים שמיטיבים איתם, מונעים תחרות לעסקים שלהם, מעניקים להם הטבות כמו פטור ממיסים או זכויות יתר. דוגמה עכשווית: רוסיה לאחר קריסת ברית המועצות (שנות ה-90) - קבוצה קטנה של "אוליגרכים" שלטה במשק והשפיעה על הפוליטיקה. הידעת? 🤔 יש גם מושג בשם אידיוקרטיה - שלטון של טיפשים (כן, מהמילה 'אדיוט'), אבל זה לא מושג רשמי, אלא יותר ביטוי סרקסטי שאנשים משתמשים בו כשהם מתוסכלים מהשלטון שלהם! מלך או מלכה, אבל בכל זאת דמוקרטיה? 👑 יש מדינות דמוקרטיות שיש בהן מלך או מלכה - איך זה בכלל עובד? מונרכיה חוקתית - המלך שורד אבל אין לו כוח 🎭 מה זה: יש מלך או מלכה, אבל כל הכוח האמיתי מופקד בידי ממשלה נבחרת ופרלמנט. איך זה עובד: - המלך/מלכה הוא "ראש מדינה" סמלי - הוא חותם על חוקים אבל לא יכול לסרב - הוא פוגש שגרירים ומייצג את המדינה בחגיגות - אין לו כוח אמיתי להחליט על מדיניות דוגמאות: - בריטניה 🇬🇧: המלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה, אבל ראש הממשלה באמת מנהל הכל - דנמרק 🇩🇰: יש מלכה אבל היא בעיקר עושה תפקידים טקסיים - הולנד 🇳🇱: יש מלך אבל הפרלמנט מחליט על הכל - ספרד 🇪🇸: יש מלך שתפקידו סמלי - יפן 🇯🇵: לקיסר אין שום כוח ממשי אז למה שומרים על המלוכה אם אין לה כוח? 🤷 סיבה 1: מסורת והיסטוריה המשפחה המלכותית מייצגת מאות שנים של היסטוריה. זה נותן תחושת המשכיות. בין השאר זה למה באוסטרליה הצביעו ב-1999 בעד הישארות תחת הכתר הבריטי. סיבה 2: אחדות לאומית המלך הוא מעל לפוליטיקה - כולם יכולים להתאחד סביבו גם אם הם לא מסכימים על שאר הדברים. סיבה 3: תיירות וכלכלה 💷 המשפחה המלכותית הבריטית מכניסה מיליארדי פאונד לכלכלת המדינה דרך תיירות. תיירים אוהבים ארמונות ומלכות! סיבה 4: יציבות כשיש משבר פוליטי והממשלה נופלת, המלך נשאר ונותן תחושת יציבות. הביקורת לכך אומרת: למה לשלם למשפחה אחת מיליונים רק בגלל שהם נולדו למשפחה הנכונה? האם זה לא סותר את הרעיון הדמוקרטי של שוויון? הידעת? 👸 המלכה אליזבת השנייה של בריטניה שלטה במשך 70 שנה (1952-2022)! השלטון הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. במשך כל התקופה הזו היא פגשה 15 ראשי ממשלה שונים - והיא לא יכלה לפטר אף אחד מהם! דרכים מיוחדות להצביע 🗳️ לא כל הדמוקרטיות מצביעות באותו אופן. יש דרכים שונות ומיוחדות: מכללת האלקטורים (Electoral College) - השיטה המיוחדת של ארצות הברית 🇺🇸. איך זה עובד: האזרחים מצביעים למועמד, אבל בפועל בוחרים אלקטורים שמייצגים אותו. האלקטורים הם אלה שבוחרים את הנשיא. לכל מדינה יש מספר אלקטורים לפי גודל האוכלוסייה. ברוב המדינות: המנצח מקבל את כל האלקטורים של המדינה הזאת. הבעיה הגדולה: אפשר לזכות בבחירות גם אם קיבלת פחות קולות! איך? אם תנצח במדינות הגדולות במעט קולות, תקבל את כל האלקטורים שלהן. דוגמה אמיתית: - ב-2016 הילרי קלינטון קיבלה 3 מיליון קולות יותר מטראמפ - אבל טראמפ ניצח באלקטורים והפך לנשיא - ב-2000 אל גור קיבל חצי מיליון קולות יותר מבוש - אבל בוש ניצח באלקטורים למה זה ככה? כשארצות הברית נוסדה (ב-1787), רצו לתת גם למדינות הקטנות כוח, כי חששו שניו יורק וקליפורניה הגדולות ישלטו בהכל. הביקורת: זה לא דמוקרטי! הקול של אזרח במדינות קטנות "שווה יותר" מאשר במדינות גדולות, ולכן המערכת נתפסת כפחות דמוקרטית. אזורי בחירה - בריטניה 🇬🇧 איך זה עובד: בריטניה מחולקת ל-650 אזורי בחירה בכל אזור, מי שמקבל הכי רוב קולות - מנצח מי שיש לו הכי הרבה חברי פרלמנט - יקים ממשלה היתרון: ממשלות יציבות - בדרך כלל למפלגה אחת יש רוב ברור. החיסרון: מפלגה יכולה לקבל 40% מהקולות אבל 55% מהמושבים - כלומר , זה לא ממש מייצג את העם. או מפלגה שמקבלת 15% מהקולות בכל המדינה אבל לא מנצחת באף אזור - תקבל 0 מושבים בפרלמנט! דוגמה אמיתית: - בבחירות 2015 מפלגת UKIP קיבלה כמעט 13% מהקולות בכל בריטניה אבל זכתה רק במושב אחד בפרלמנט, שזה בעצם 0.15% באחוזים. אפילו לא אחוז... - באותן בחירות SNP הסקוטית קיבלה פחות מ-5% מהקולות הארציים אבל ניצחה ברוב מחוזות סקוטלנד ולכן השיגה 56 מושבים, שהם מעל ל-8% (שזה, אגב, די דומה לאחוז האזרחים הסקוטית בכלל...) הצבעה במדינות עם אוריינות נמוכה 📸 במדינות שבהן הרבה אנשים לא יודעים לקרוא, יש פתרונות יצירתיים: סמלים ותמונות: במקום שמות, כל מפלגה מקבלת סמל. למשל, פיל, כף יד, לוטוס, שמש. הבוחר מחפש את הסמל 'שלו' ומסמן. צבעים: כל מפלגה מקבלת צבע שלה - כחול, אדום, ירוק. הקלפיות מסומנים בצבעים. תמונות של המועמדים: במקום לכתוב שמות, מדפיסים תמונות גדולות של המועמדים. דוגמה אמיתית - סמלי מפלגות גדולים וברורים משמשים כתחליף לקריאה במדינות כמו ניגריה, גאנה, קניה, דרום אפריקה, נפאל, סרי לנקה, בנגלדש ופקיסטן. - תמונות מועמדים על הפתקים מסייעות לזהות את הבחירה במדינות כמו הודו, גאנה ודרום אפריקה. - צבעים מזוהים לכל מפלגה מקלים על ההצבעה במדינות כמו הודו, ניגריה ודרום אפריקה. - מכונות הצבעה עם כפתור ליד סמל המפלגה מאפשרות הצבעה פשוטה בהודו. הצבעה באזורים מרוחקים 🏔️ איך גורמים לאנשים שחיים רחוק לממש את זכות (וחובת) ההצבעה שלהם? הודו - קלפיות נודדות: במהלך הבחירות (שנמשכות חודש!), קלפיות ניידות נוסעות למקומות מרוחקים - על פילים, בסירות, בהליקופטרים. יש קלפי שמוקם במיוחד עבור נזיר אחד במקדש מבודד! אוסטרליה - הצבעה בדואר: התושבים של "האאוטבק" (המדבר המרוחק) יכולים להצביע בדואר. יש גם קלפיות ניידות שנוסעות לחוות מבודדות. קנדה - הצבעה מוקדמת: תושבים באזורים מרוחקים יכולים להצביע שבועות לפני יום הבחירות, כדי שלא יצטרכו לנסוע מרחקים ביום הבחירות. הידעת? 🐘 בהודו, לכל קלפי חייבת להיות אפשרות להצביע "אף אחד" (NOTA) אם אתה לא מרוצה מאף מועמד, אתה יכול להגיד זאת רשמית! להבדיל מה"פתק לבן" בישראל שנחשב לקול פסול שלא משפיע על התוצאות, בהודו הצבעת NOTA היא קול תקף שנרשם רשמית כמחאה, למרות שזה לא מבטל את ניצחון המועמד המוביל, אבל זה מפעיל לחץ ציבורי ומוסרי על המפלגות כי NOTA גבוה נחשב לכישלון איך גורמים לאנשים להצביע? 🎯 בכל דמוקרטיה יש בעיה - איך לגרום לאנשים להשתתף? כי כמות קטנה של קולות תגרום לבחירה באנשים שלאו דווקא מקובלים על הרוב. הגישה הקשוחה - קנס! 💸 במדינות האלה הצבעה היא חובה בחוק: - אוסטרליה: מי שלא מצביע משלם קנס של 20 דולר (וזה יכול לעלות ל-180 דולר!) - בלגיה: קנסות ואפילו אובדן זכות הצבעה בעתיד - ברזיל: קנס + אי אפשר לקבל דרכון או לעבוד במגזר הציבורי התוצאות: באוסטרליה 95% מהאזרחים מצביעים - הכי גבוה בעולם המערבי! הביקורת: האם זה נכון לכפות על אנשים? אולי אי-הצבעה היא גם סוג של ביטוי? הגישה המתירנית - תעשה זאת קל! 🎈 במדינות האלה מנסים להקל על ההצבעה: - שוויץ: הצבעה בדואר, הצבעה מקוונת במקומות מסוימים - אסטוניה: הצבעה מקוונת מלאה. יושבים בבית ומצביעים דרך האינטרנט - ארצות הברית (בחלק מהמדינות): הצבעה מוקדמת, הצבעה בדואר היתרון: קל ונוח להצביע, אנשים עסוקים יכולים למצוא זמן. החיסרון: סיכוני אבטחה (במיוחד בהצבעה מקוונת), אפשרות לזיוף. הגישה המעודדת - תעשה זאת כיף! 🎉 במדינות מסוימות מנסים להפוך את יום הבחירות לחגיגה: - הודו: יום הבחירות הוא חג לאומי, יום חופש מעבודה - ארצות הברית: יש קלפיות בכנסיות, בתי ספר, לפעמים עם עוגיות ומוזיקה - שוודיה: הקלפיות נמצאות במקומות נעימים ונגישים הצבעה מקוונת - העתיד או סיוט? 💻 היתרונות ברורים: נוח - מצביעים מהבית מהיר - תוצאות תוך דקות זול - לא צריך להדפיס ניירות (וזה גם טוב לסביבה) ולהקים קלפיות, ולשלם לאנשים שיאיישו אותם, יבדקו תוצאות וכו' אמין - אין התערבות אנושית - פחות סיכון של זיופים, הטיות, השפעה על מצביעים או טעויות אנוש החסרונות והסיכונים: האקרים: רוסיה, סין, צפון קוריאה יכולים לנסות לשנות תוצאות גם במדינות אחרות וירוסים: תוכנה זדונית במחשב שיכולה לשנות את ההצבעה שלך אין פרטיות: יותר קשה למנוע את המעקב הדיגיטלי אחריך אי אפשר לבדוק: עם פתק נייר אפשר לספור מחדש. עם מחשבים, קשה לדעת אם מישהו שינה משהו הניסוי באסטוניה: אסטוניה היא המדינה היחידה שעושה הצבעה מקוונת מלאה מאז 2005. עד כה זה עובד טוב - אבל זו מדינה קטנה (1.3 מיליון תושבים) ועם אזרחים מאוד טכנולוגיים. הידעת? 🔐 ב-2007 האקרים רוסים תקפו את המערכות הממשלתיות של אסטוניה - כולל מערכת הבחירות. זה גרם למדינות רבות לחשוב פעמיים לפני שהן מאמצות הצבעה מקוונת. אז מה למדנו מכל הסידרה על בחירות, ממשל ודמוקרטיה? 🎓 עכשיו, אחרי שעברנו ביחד את כל הדרך מהשאלה "למה צריך שלטון בכלל?" ועד ל"איך מצביעים על פילים בהודו", יש לנו תמונה מלאה של מה זו דמוקרטיה ואיך היא עובדת. למדנו ש: דמוקרטיה היא המצאה אנושית, לא חוק טבע היא התפתחה לאט מאוד דרך מאבקים של אנשים אמיצים יש הרבה דרכים להיות דמוקרטיה - אין רק דרך אחת "נכונה" דמוקרטיה זה דבר שביר שדורש עבודה מתמדת. כל אחד מאיתנו יכול (וצריך!) להיות חלק משמירה עליה שאלות אחרונות למחשבה 💭 לסיום הסידרה, חשבו על השאלות האלה: איזו מערכת הצבעה נראית לכם הכי הוגנת? למה? האם לדעתכם הצבעה צריכה להיות חובה או זכות? מה אתם חושבים על הרעיון של מונרכיה חוקתית - שומרים על מלך למרות שאין לו כוח? האם הייתם סומכים על הצבעה מקוונת? מתוך כל מה שלמדנו בסידרה, מה הדבר שהכי הפתיע אותכם? עכשיו אתם יודעים יותר על דמוקרטיה ממה שרוב המבוגרים יודעים. השאלה היא - מה תעשו עם הידע הזה? זכרו: לדעת זה רק ההתחלה. החלק החשוב הוא לפעול: להיות אזרחים פעילים, ביקורתיים ואחראיים. העתיד של הדמוקרטיה תלוי בכם. 💪🌟 הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

מהמשימה המסוכנת בעולם, ועד להבנת המפתח להתפתחות בחלל 🚀 - בואו נבין מה זאת הליכת חלל ומה מיוחד בה. מהי הליכת חלל? הליכת חלל היא פעילות שמבצעים אסטרונאוטים מחוץ לחללית שלהם, כשהם לובשים חליפת לחץ מיוחדת שמגנה עליהם מהתנאים הקשים של החלל. התנאים בחלל קיצוניים מאוד: אין אוויר, הטמפרטורות נעות בין חום קיצוני ל קור עז , וקרינה קוסמית מסוכנת. חליפת החלל מספקת לחץ, חמצן, טמפרטורה נוחה והגנה מקרינה. למרות כל ההתפתחות הטכנולוגית, הליכת חלל עדיין נחשבת למשימה המסוכנת והמאתגרת ביותר שאסטרונאוטים מבצעים. בלי היכולת לבצע הליכות חלל, לא היינו יכולים להתקדם מעבר לקפסולות חלל קטנות: לא היו טיסות ל ירח , לא הייתה נבנית תחנת החלל הבינלאומית , ולא היו מתקנים את טלסקופ החלל האבל. הליכת החלל הראשונה - לפני 60 שנה בדיוק 🗓️ לפני 60 שנה בדיוק, ב-18 במרץ 1965, ביצע האסטרונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב את הליכת החלל הראשונה בהיסטוריה האנושית! המשימה שלו נמשכה 12 דקות ו-9 שניות והייתה הישג טכנולוגי מרשים, במיוחד בימי המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. אבל הליכת החלל המפורסמת הזו כמעט הסתיימה באסון. במהלך שמונה הדקות הראשונות הכל התנהל כשורה, אבל אז החליפה של ליאונוב התנפחה בגלל לחץ האוויר שבתוכה. הוא לא יכול היה להזיז את ידיו בתוך החליפה הנוקשה ולמשוך את החבל - אליו היה קשור - כדי לחזור לחללית 😱. מה עשה ליאונוב? בהחלטה אמיצה ומסוכנת, בלי לדווח למרכז הבקרה במוסקבה, הוא החליט לשחרר חמצן מהחליפה לחלל. מדובר בפעולה שהייתה עלולה לגרום לדם בעורקיו להגיע לנקודת רתיחה! אבל אחרי ארבע דקות מורטות עצבים, הוא הצליח סוף-סוף להפעיל את ידיו ולחזור לתוך מנעל האוויר של החללית. 😅 המרוץ לחלל ממשיך 🏆 אבל התלאות לא נגמרו שם. בגלל תקלה במנגנון ההנחתה, ליאונוב ושותפו לטיסה, פאבל בליאייב, נחתו הרחק מהמקום המיועד והיו צריכים לבלות לילה שלם בקפסולה הקפואה עד שהגיעו אליהם המחלצים. פחות משלושה חודשים אחר כך, ב-3 ביוני 1965, האמריקאי אדוארד ווייט ביצע את הליכת החלל האמריקאית הראשונה שנמשכה 8 דקות. גם לו היו בעיות בחזרה לחללית ג'מיני 4, והמאמצים הותירו אותו מותש. שיאים מרתקים בהליכות חלל 🏅 הקוסמונאוט הרוסי אנטולי סולובייב מחזיק בשיא מספר שעות הליכת חלל - 82 שעות שביצע ב-16 משימות שונות! האישה הראשונה שביצעה הליכת חלל הייתה הקוסמונאוטית הרוסייה סבטלנה סביצקיה, בשנת 1984. היא השתתפה במשימת תיקון מורכבת מחוץ לתחנת החלל הרוסית סליוט 7, שכללה ריתוך, הלחמה וריסוס מתכת באמצעות כלי שפותח במיוחד למשימה זו. בשנת 2019 נרשם שיא היסטורי נוסף: הליכת החלל הראשונה בהיסטוריה שבה השתתפו רק נשים. היא התקיימה באוקטובר כאשר האסטרונאוטיות כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר יצאו יחד להחליף חלק במערכת החשמל של תחנת החלל הבינלאומית. המשימה נמשכה כשבע שעות והושלמה בהצלחה. עד היום בוצעו מאות הליכות חלל בתחנת החלל הבינלאומית לבדה, והמספר ממשיך לעלות מדי שנה. הידעתם? 🤔 קוסמונאוט ואסטרונאוט זה בדיוק אותו הדבר. פשוט הראשון זה ברוסית, והשני - באנגלית... תיקון טלסקופ האבל - הכוח האנושי מנצח 🔧 אחת מהליכות החלל החשובות ביותר מבחינה מדעית התרחשה בדצמבר 1993 כאשר אסטרונאוטים ממעבורת החלל דיסקברי ביצעו חמש הליכות חלל רצופות כדי לתקן את טלסקופ החלל האבל. הבעיה בטלסקופ הייתה במראה הראשית שלוטשה באופן לא נכון, מה שגרם לקבלת תמונות מטושטשות. הטלסקופ, שעלה 2.5 מיליארד דולר, כמעט הפך למוצג מוזיאוני בגלל הטעות הזאת! האסטרונאוטים עבדו בתנאי קור קיצוני של 170 מעלות מתחת לאפס. הם הרכיבו מערכת אופטיקה מתקנת שפעלה כמו משקפיים לטלסקופ ואפשרה לו לצלם תמונות חדות ומדהימות של היקום. ההכנה למשימה הייתה מורכבת גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת המיומנות האנושית שנדרשה. נאס"א הקימה בריכת אימונים מיוחדת במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, עם העתק של מעבורת החלל, שעליה היה אמור הטלסקופ לעבור את התיקונים הדרושים. איזה ציוד ואימונים צריך בשביל הליכת חלל? 👨‍🚀 חליפת החלל היא הפריט החשוב ביותר. היא מגנה על האסטרונאוטים מפני התנאים הקשים בחלל, מספקת חמצן לנשימה, מווסתת את חום הגוף , כוללת אמצעי קשר ועוד. הכבל הטבורי מחבר את האסטרונאוט לחללית ומספק לו תמיכה ממערכות החללית, כמו אספקת חמצן. כמו חבל הטבור של עובר. במשימות מסוימות האסטרונאוטים אינם מחוברים לחללית באמצעות כבל, ואז החליפה צריכה להכיל אספקה גדולה של חמצן וכוח הנעה שיעזור להם לשלוט בתנועה בחלל ולחזור לחללית. הסכנה הגדולה ביותר בהליכת חלל היא פגיעה בחליפת החלל שעלולה להוביל לאובדן הלחץ בתוך החליפה ולחנק. אימונים להליכות חלל הם אינטנסיביים במיוחד. אסטרונאוטים מתאמנים בבריכות מיוחדות המדמות מצב של חוסר משקל, ועוברים סימולציות רבות למצבי חירום אפשריים. מי עדיף , האדם או הרובוט?💡 למרות התקדמות הרובוטיקה, עדיין אין תחליף למגע האנושי בחלל. הסיבה העיקרית היא התושייה - היכולת לפתור בעיות חדשות תוך אלתור ויצירתיות. או ב-2 מילים: המוח האנושי ! זו הייתה תכונה הכרחית גם בהליכות החלל הראשונות, והיא אחת הסיבות שהן נחשבות למיתיות, ולא רק בגלל העובדה שהיו ראשונות. מה קורה עם הליכות חלל כיום? 🛰️ כיום, במסגרת תחנת החלל הבינלאומית, מתבצעות הליכות חלל באופן קבוע, אך בזהירות רבה יותר. בכל רגע נתון יש בתחנת החלל לפחות שני אסטרונאוטים שעברו אימונים להליכת חלל, שהם האימונים הקשים ביותר במסגרת ההכשרה. למרות הסיכון, הליכות חלל הן המפתח להמשך ההתפתחות וההתקדמות שלנו בחקר החלל. בלעדיהן לא היינו יכולים לבנות ולתחזק מבנים מורכבים כמו תחנת החלל הבינלאומית, שמהווה אחד המיזמים המרשימים ביותר בתולדות האנושות.

בפרק הקודם: למדנו על זכויות מיעוטים - למה הן קריטיות, מי שומר עליהן, וראינו סיפורים מהעולם על כישלונות והצלחות. הבנו שדמוקרטיה אמיתית היא לא רק שלטון הרוב, אלא גם הגנה על זכויות המיעוט. עכשיו נדבר על אחד הכלים החשובים ביותר ששומר על הדמוקרטיה: תקשורת חופשית. 🐕 למה קוראים לעיתונאים "כלבי השמירה"? דמיינו שיש לכם בית גדול עם הרבה חדרים. אתם לא יכולים להיות בכל החדרים בו זמנית. אז מה עושים? שמים כלב שמירה שינבח אם משהו לא בסדר. עיתונאים הם כלבי השמירה של הדמוקרטיה. הם אלה ש: חושפים שחיתות של פוליטיקאים מבקרים החלטות ממשלתיות מספרים לציבור מה באמת קורה שואלים שאלות קשות שאף אחד אחר לא שואל מפקחים על השלטון בשם הציבור בלי עיתונאים חופשיים - השלטון יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שאף אחד ידע. 🗽 מה זה חופש העיתונות? חופש העיתונות פירושו ש: עיתונאים יכולים לכתוב ולפרסם מה שהם רוצים - גם אם זה מבקר את השלטון - בלי לפחד שיכלאו אותם, יפטרו אותם או יפגעו בהם. זה כולל: ✅ זכות לחקור ולחשוף מידע ✅ זכות לבקר את השלטון ✅ זכות לפרסם ללא צנזורה ✅ זכות להגן על מקורות מידע (לא לחשוף מי מסר להם מידע) ✅ זכות לגשת למידע ממשלתי חשוב להבין: חופש העיתונות זה לא רק עבור העיתונאים - זה בעיקר בשבילנו, האזרחים! כי אנחנו צריכים לדעת מה קורה כדי להחליט איך להצביע ומה לתמוך. 📊 איך מודדים חופש עיתונות? יש ארגון בינלאומי שנקרא "כתבים ללא גבולות" (Reporters Without Borders) שמדרג כל שנה את כל מדינות העולם לפי מידת חופש העיתונות. המדד בוחן: האם עיתונאים נכלאים או נרצחים? האם יש צנזורה ממשלתית? האם השלטון שולט בתקשורת? האם עיתונאים יכולים לעבוד בחופשיות? האם יש חוקים שמגנים על העיתונאים? 🏆 המדינות עם החופש הכי גדול (2024): 1. נורווגיה - תקשורת עצמאית לגמרי, הגנה חוקית מלאה 2. דנמרק - עיתונאות מקצועית מאוד, אפס לחץ מהשלטון 3. שוודיה - חוק חופש העיתונות מ-1766! (לפני 258 שנה!) 4-5. הולנד ואיסלנד - תקשורת מגוונת ועצמאית 📉 המדינות עם הכי פחות חופש: 180. צפון קוריאה - כל התקשורת שולטת על ידי המשטר, אפס חופש 179. אריתריאה - עיתונאים בכלא, צנזורה מוחלטת 178. איראן - דיכוי קשה, עיתונאים נכלאים ונהרגים 177. תורכמניסטן - אחת המדינות הכי סגורות בעולם 176. סוריה - מלחמת אזרחים, רצח עיתונאים והמצב בישראל 🇮🇱 ? ישראל מדורגת במקום ה-101 (2024) - זה קצת אחרי האמצע לכיוון של צפון קוריאה ואיראן 🙁. למה לא גבוה יותר? יש לחץ פוליטי על עיתונאים בעלי אמצעים קונים עיתונים ומשפיעים על התוכן עיתונאים מדווחים על איומים ותקיפות מילוליות סיקור ביטחוני מוגבל (בגלל צנזורה צבאית) אבל: עיתונאים לא נכלאים בגלל דיווחים יש בתקשורת גם דעות שונות אפשר לבקר את השלטון בחופשיות יחסית 📊 הידעת? שוודיה היתה המדינה הראשונה בעולם שחוקקה את חוק חופש העיתונות - עוד ב-1766 (לפני כ-300 שנים!). החוק הזה קבע שכל מסמך ממשלתי הוא ציבורי אלא אם כן יש סיבה מיוחדת להסתיר אותו. 🚨 מה קורה כשאין חופש עיתונות? אמא;לק: השלטון יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שאף אחד ידע דוגמה - ברית המועצות: ב-1986 קרתה אסון צ'רנוביל - תחנת כוח גרעינית התפוצצה. הממשלה הסובייטית הסתירה את זה מהעם! אנשים המשיכו לחיות באזור מסוכן, לשתות מים מזוהמים, לאכול ירקות מזוהמים - כי לא ידעו. העולם גילה על האסון רק כי גלאי קרינה בשוודיה זיהו משהו מוזר. אילו היתה עיתונות חופשית בברית המועצות, יכלו להציל אלפי חיים. השחיתות פורחת דוגמה - מלזיה: ראש הממשלה נג'יב ראזק גנב 4.5 מיליארד דולר מקרן ממשלתית. הוא הצליח להסתיר את זה במשך שנים, כי הוא שלט בתקשורת המקומית. הסיפור התגלה רק כי עיתונאים זרים חקרו אותו. בסוף הוא נשפט והורשע - אבל זה קרה רק בגלל עיתונות חופשית במדינות אחרות. הציבור לא יכול להחליט החלטות נבונות אם אתם לא יודעים מה באמת קורה במדינה - איך אתם יכולים להחליט למי להצביע? על מה לתמוך? שלטון ללא עיתונות חופשית יכול לשקר לציבור - ואין מי שיחשוף את השקרים. 📺 איך השלטון משתלט על התקשורת? לא תמיד השלטון סוגר עיתונים בכוח. לפעמים זה נעשה בצורה יותר מתוחכנת: קניה של כלי תקשורת השלטון (או חברים שלו) פשוט קונים את העיתונים, ערוצי הטלוויזיה ותחנות הרדיו. אז פורמלית יש "חופש עיתונות" - אבל בפועל כולם שייכים לאותם אנשים. דוגמה - הונגריה: ויקטור אורבן, ראש הממשלה, לא סגר עיתונים. הוא פשוט דאג שאנשי עסקים ידידותיים שלו יקנו את רוב כלי התקשורת. היום כמעט כל התקשורת בהונגריה תומכת בו (כמו שאומרים "כך יצא"...). חוקים שמגבילים השלטון מעביר חוקים שנראים "תמימים" אבל בפועל מטרתם להשתיק עיתונאים: "חוק נגד חדשות מזויפות" - אבל השלטון מחליט מה "מזויף" "הגנה על ביטחון לאומי" - אבל כל דבר נחשב "ביטחוני" "הגנה על כבוד" - אבל זה משמש להגשת תביעות על עיתונאים שמבקרים דוגמה - סינגפור: יש חוקים קשים מאוד נגד "לשון הרע". אם אתה עיתונאי וכותב משהו שהשלטון לא אוהב - הם תובעים אותך על סכומים עצומים. התוצאה? עיתונאים מפחדים לכתוב ביקורת. לחץ כלכלי השלטון שולט על הפרסומות הממשלתיות. עיתון שמבקר את השלטון פתאום לא מקבל פרסומות (שהן הרבה כסף!) - ונכנס למשבר כלכלי. דוגמה - ארגנטינה: הממשלה השתמשה בפרסומות ממשלתיות כדי "להעניש" עיתונים ביקורתיים ו"לתגמל" עיתונים תומכים. הפחדה ואלימות באזורים רבים בעולם, עיתונאים שחושפים שחיתות או פשעים - פשוט נרצחים. נתונים מזעזעים: כל שנה נרצחים כ-50-80 עיתונאים בעולם במדינות כמו מקסיקו, הודו, אפגניסטן - עיתונות היא מקצוע מסוכן מאוד רוב הרוצחים לעולם לא נתפסים סיפור מפורסם - דפני קארואנה גליזיה: עיתונאית מלטזית שחשפה שחיתות של פוליטיקאים. ב-2017 מכונית שלה התפוצצה - היא נרצחה. החקירה חשפה שפוליטיקאים מעורבים ברצח. רישוי ובירוקרטיה השלטון דורש "רישיונות" לעיתונאים. נשמע סביר? הבעיה - השלטון מחליט למי לתת רישיון ולמי לא. דוגמה - אתיופיה: עיתונאים צריכים רישיון מהממשלה. מי שמבקר את השלטון - הרישיון שלו פשוט לא מתחדש. 🎭 על שלושה סוגים של תקשורת העולם עומד: תקשורת ממשלתית השלטון מפעיל ישירות את כלי התקשורת. יתרון: יכול להיות טוב למידע ממשלתי רשמי, חינוך ציבורי חיסרון: בדרך כלל מהדהד תעמולה, לא מבקר את השלטון דוגמה: ב-BBC הבריטי (שזה תאגיד ציבורי, לא ממשלתי) יש מנגנוני עצמאות שמונעים מהממשלה להתערב. אבל ברוב המדינות, תקשורת ממשלתית = תעמולה. תקשורת פרטית חברות פרטיות מפעילות עיתונים, ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות. יתרון: עצמאית מהשלטון, יכולת לבקר בחופשיות חיסרון: יכולה להיות מושפעת מהבעלים שלה, מפרסומים, מרייטינג, וככל שזה אותם בעלים על רוב התקשורת - הסיכוי למגוון התייחסויות - קטן. דוגמה: רוב התקשורת בארה"ב ובישראל היא פרטית תקשורת ציבורית/עממית תקשורת שמומנת על ידי הציבור (דמי מנוי או תרומות) אבל לא שייכת לשלטון. יתרון: עצמאית הן מהשלטון והן מפרסומים, יכולה להתמקד בעיתונות איכותית חיסרון: צריכה מימון קבוע מהציבור דוגמה: BBC בבריטניה, NPR בארה"ב 🕵 עיתונות חקרנית - כשהעיתונאים הופכים לבלשים עיתונות חקרנית זה כשעיתונאים עורכים חקירה מעמיקה שלוקחת זמן (חודשים ואפילו שנים), כדי לחשוף משהו שמישהו מנסה להסתיר. הנה כמה סיפורי חשיפה מפורסמים: ווטרגייט (1972-1974) - ארה"ב 🇺🇸 שני עיתונאים מה-Washington Post, בוב וודוורד וקרל ברנסטין, חשפו שהנשיא ניקסון האזין לשיחות של יריביו הפוליטיים וניסה לכסות על זה. התוצאה: ניקסון נאלץ להתפטר - הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה האמריקאית. הלקח: גם הנשיא החזק ביותר בעולם לא יכול להתחבא מעיתונות חופשית. פרשת Cambridge Analytica (2018) 📱 עיתונאים חשפו שחברה בשם Cambridge Analytica גנבה מידע של 87 מיליון משתמשי פייסבוק והשתמשה בזה להשפיע על בחירות בארה"ב ובריטניה. התוצאה: שערורייה עולמית, קנסות ענקיים לפייסבוק, שינויים בחוקי הפרטיות. פרשת Panama Papers (2016) 💰 400 עיתונאים מ-80 מדינות עבדו יחד כדי לחשוף איך מנהיגים עשירים ופוליטיקאים מסתירים כסף במקלטי מס. 11.5 מיליון מסמכים הודלפו! זו הייתה אחת החקירות הגדולות בהיסטוריה. התוצאה: ראשי ממשלה התפטרו, חקירות פתחו בעשרות מדינות. אבל: דפני קארואנה גליזיה, העיתונאית שהובילה חלק מהחקירה - נרצחה. זה מראה כמה מסוכנת עיתונות חקרנית. 📰 הידעת? הזוכים בפרס פוליצר (פרס העיתונות היקר ביותר בעולם) הם לרוב עיתונאים חקרניים שחשפו שחיתות, פשעים או עוולות חברתיות. הפרס קיים מאז 1917. 🎪 תעמולה - או מה קורה כשהתקשורת משקרת תעמולה היא מידע מעוות או שקרי שמטרתו לשכנע אותך להאמין במשהו. השלטון (או כל גורם אחר) משתמש בתעמולה כדי: להציג את עצמו בצורה חיובית להציג את האויבים שלו בצורה שלילית לגרום לך לתמוך במדיניות מסוימת להסתיר מידע לא נוח טכניקות תעמולה נפוצות: חזרה חזרה חזרה אם תגיד משהו מספיק פעמים - אנשים יתחילו להאמין שזה נכון, גם אם זה שקר. דוגמה: מנהיגים שחוזרים על אותה סיסמה שוב ושוב - "האויב רוצה להשמיד אותנו", "רק אני יכול להציל את המדינה". אויב משותף יוצרים "אויב" שכולם יכולים לשנוא - וזה מאחד את העם מאחורי המנהיג. דוגמה: היטלר השתמש ביהודים כ"אויב המשותף" כדי לאחד את גרמניה. כל משטר טוטליטרי עושה את זה. עיוות עובדות לוקחים עובדה אמיתית - ומעוותים אותה כדי שתתאים לסיפור שלך. דוגמה: "יש 100 מקרי פריצה בחודש במדינה" → התעמולה: "גל פשיעה מטורף משתולל במדינה!" (למרות שאולי זה אותו מספר כמו תמיד) דימויים רגשיים משתמשים בתמונות או סיפורים שגורמים לרגשות חזקים - פחד, כעס, גאווה - במקום להציג עובדות. דוגמה: תמונה של ילד בוכה + כיתוב "המהגרים הורסים את המדינה שלנו" - גם אם אין שום קשר בין השניים. "כולם אומרים..." טוענים שכולם מסכימים עם המסר, כדי שגם אתם תרצו להיות חלק מ"כולם". דוגמה: "כל האזרחים הטובים תומכים במדיניות הזאת" - גורם לך להרגיש שאם אתה לא תומך, אתה לא "אזרח טוב". פשטנות הצגת בעיות מורכבות כפשוטות מאוד - "יש רק פתרון אחד!" דוגמה: "כל הבעיות שלנו בגלל המהגרים" - למרות שהמציאות מורכבת הרבה יותר. 🧐 איך מזהים חדשות מזויפות? היום כולנו נחשפים למידע כל הזמן - ברשתות החברתיות, בווטסאפ, בטיקטוק. איך יודעים מה נכון ומה לא? ✅ צ'קליסט לבדיקת מהימנות: 1. מי כתב את זה? האם זה עיתון/אתר מוכר? האם העיתונאי מזוהה בשמו? אתרים אנונימיים או עמודים שלא ברור מי מפעיל אותם = חשוד 2. מה המקור המקורי? האם כתוב "לפי דיווחים" אבל אין ציון מקור? האם יש קישור לדו"ח/מחקר/מסמך מקורי? אם אין מקור - זה חשוד 3. מתי זה פורסם? האם זה ישן? לפעמים משתפים חדשות ישנות כאילו הן חדשות בדקו את התאריך! 4. האם יש עוד מקורות שמדווחים על זה? אם זה ממש קרה - כמה מקורות ידווחו על זה אם רק מקור אחד מדווח - חשוד 5. האם זה הגיוני? האם הכותרת מוגזמת? ("רופאים בהלם!" "לא תאמינו מה קרה!") האם זה נשמע מוזר מדי? אז כנראה שזה לא נכון 6. מה המטרה? האם זה מנסה לגרום לך לכעוס? לפחד? לשנוא מישהו? חדשות אמיתיות מציגות עובדות, לא רק רגשות רוצים עוד טיפים מעשיים? יש לנו פוסט שלם על איך להפוך לקוראים ביקורתיים עם פעילויות למשפחה ומשחקים שיעזרו לתרגל את היכולת הזו! 📱 הבעיה עם רשתות חברתיות פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, X (טוויטר לשעבר) - אלה לא באמת "תקשורת". הם פלטפורמות. הבעיה: אלגוריתמים שמחזקים דעות קיימות הרשת מראה לך יותר ממה שכבר מעניין אותך. אם התחלת לראות תוכן שטוען ש"כל הפוליטיקאים שקרנים" - תראה עוד ועוד מזה. זה נקרא "בועת מידע". מידע מזויף מתפשט מהר יותר מאמת מחקרים מראים ששקרים מתפשטים פי 6 מהר יותר מאמת ברשתות החברתיות! למה? כי הם יותר מעניינים, מזעזעים, ומעוררים רגשות. אין עורכים בעיתון יש עורך שבודק עובדות לפני פרסום. ברשתות חברתיות כל אחד יכול לפרסם מה שהוא רוצה. בוטים וטרולים יש חשבונות מזויפים (בוטים) שמפיצים תוכן פוליטי ומידע מזויף. לפעמים זה אפילו מדינות זרות שמנסות להשפיע על דעת הקהל במדינה אחרת. דוגמה: רוסיה הפעילה אלפי חשבונות מזויפים בפייסבוק וטוויטר כדי להשפיע על בחירות 2016 בארה"ב. 🤖 הידעת? מחקר של MIT גילה שסיפור שקרי ברשתות החברתיות מגיע ל-1,500 אנשים פי 6 יותר מהר מסיפור אמיתי. הסיבה? שקרים הם יותר "מעניינים" ואנשים משתפים אותם יותר. ובתקופת בחירות זה מסתבך עוד יותר 🗳️תעמולת בחירות היא לא עיתונות: זו פרסומת של מפלגות ומועמדים, שמטרתה לשכנע ולא לדווח. אבל ברשתות החברתיות הגבול מיטשטש. סרטון תעמולה, כתבה חדשותית ופוסט של חשבון מזויף מופיעים באותו פיד, אחד אחרי השני, ולפעמים נראים כמעט זהים. מה מותר בתעמולה, מה אסור, ואיך מזהים דיפפייק לפני שהוא מזהה אתכם - כתבנו בפוסט תשדירי תעמולת בחירות - מי מנסה לשכנע אתכם, ואיך? וזה - רחוק מעיתונות בכלל ומעיתונות חופשית בפרט, וכדאי לדעת את זה. 🛡 למה חופש עיתונות זה לא "בעיה" של עיתונאים חופש עיתונות זה לא זכות של העיתונאים - זו זכות שלנו, האזרחים. אנחנו זכאים לדעת: מה השלטון עושה עם הכסף שלנו איך מתקבלות החלטות שמשפיעות עלינו אם יש שחיתות או פשעים מה המצב האמיתי במדינה בלי תקשורת חופשית: ❌ לא נדע על שחיתות ❌ לא נוכל להחליט בצורה מושכלת למי להצביע ❌ השלטון יוכל לשקר בלי שאף אחד יחשוף ❌ לא נדע על סכנות (כמו מגפות, אסונות) זו אחריות שלנו לתמוך בעיתונות חופשית ואיכותית - כי בלעדיה, אין דמוקרטיה. 💪 מה אנחנו יכולים לעשות? כאזרחים צעירים - היום: 📖 קרא מכמה מקורות - לא רק אחד. תראה דעות שונות 🔍 בדוק עובדות לפני שמשתפים משהו 🧠 חשוב ביקורתית - אל תקבל הכל כמובן מאליו 💬 שאל שאלות - "איך הם יודעים את זה?" "מה המקור?" 🚫 אל תשתף דברים מפוקפקים - גם אם הם מעניינים בעתיד - כשתהיו מבוגרים: 💰 תמכו בעיתונות איכותית - שלמו עבור מנוי לעיתון טוב (כן, זה עולה כסף - אבל עיתונות טובה עולה כסף לייצר!) 📰 קראו חדשות אמיתיות - לא רק כותרות ברשתות חברתיות 🗣 הגנו על חופש העיתונות - גם כשמפרסמים דברים שלא נוח לכם 👏 תמכו בעיתונאים שחושפים אמת - גם כשזה לא פופולרי 💡 טיפ: רוצים להתחיל לתרגל? יש לנו מדריך מעשי לקריאה ביקורתית עם פעילויות כיפיות לכל המשפחה - כולל "משחק הבלשים" ועוד! 🎓 לסיכום... מה למדנו? תקשורת חופשית היא אחד הנדבכים החשובים ביותר של הדמוקרטיה. עיתונאים הם כלבי השמירה שלנו - הם מפקחים על השלטון בשמנו. כשאין חופש עיתונות - השלטון יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שאף אחד ידע. חופש עיתונות זה לא רק זכות של עיתונאים - זו הזכות שלנו לדעת את האמת. באחריותנו לתמוך בעיתונות חופשית, לקרוא בביקורתיות, ולא להתפתות לתעמולה וחדשות מזויפות. זכרו: דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית היא כמו מכונית בלי בלמים - אולי היא נוסעת מהר, אבל היא בטוח תתרסק. 💭 שאלות למחשבה האם אי פעם שיתפתם משהו ברשתות חברתיות ואחר כך גיליתם שזה לא נכון? מה הרגשתם? מאיפה אתם מקבלים חדשות - מעיתונים, טלוויזיה, רשתות חברתיות, מהורים? האם אתם בודקים אם זה נכון? האם לדעתכם עיתונאים צריכים לקבל הגנה מיוחדת מהחוק? למה? מה הייתם עושים אם הייתם עיתונאים וגיליתם מידע חשוב שהשלטון לא רוצה שיפורסם? האם אתם חושבים שרשתות חברתיות צריכות למחוק תוכן שהוא "חדשות מזויפות"? מי יחליט מה "מזויף"? איך אפשר לשמור על חופש ביטוי אבל גם למנוע הפצה של שקרים? (רוצים להעמיק בנושא? יש לנו פוסט שלם על חופש הביטוי - מה מותר להגיד ומה יש לו מחיר?, על הוצאת דיבה, תרבות הביטול, ואיפה בעולם אסור בכלל לפתוח את הפה) הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

כשחושבים על טיסה לירח, הדברים שעולים לראש הם הכוח האדיר של הרקטה, חוסר הכובד, הקור המקפיא , החליפה, החמצן ואולי גם הבדידות של החלל האינסופי. אבל אחד הסיכונים הגדולים ביותר - ואחד שקשה יותר לפתור - הוא גורם שאי אפשר לראות, לשמוע, לריח, או להרגיש: קרינה . כאן נכנסת לתמונה חברה ישראלית (משלנו!) שפיתחה פתרון שיכול לשנות את כללי המשחק לגבי נוכחות אנושית קבועה על הירח - ואולי גם על מאדים. מה קורה בחלל מחוץ לכדור הארץ? ☢️ כאן על כדור הארץ, ישנם 2 דברים מגינים עלינו מפני הקרינה המסוכנת שמגיעה מהחלל: האטמוספרה  (שכבת האוויר שמקיפה אותנו) והשדה המגנטי  של כדור הארץ (כיפת מגן בלתי נראית שדוחה חלקיקים טעונים). בלעדיהם, היינו חשופים לקרינה קטלנית בכל רגע נתון. ברגע שחורגים ממסלול נמוך סביב כדור הארץ, ההגנה הזאת נעלמת. האסטרונאוטים נחשפים לשני סוגים עיקריים של קרינה מסוכנת: קרינה קוסמית גלקטית (GCR)  - חלקיקים אנרגטיים שמגיעים מכל הכיוונים מעמקי הגלקסיה, ברמה קבועה וצפויה יחסית. אירועי חלקיקים סולאריים (SPE)  - פרצי קרינה פתאומיים ועוצמתיים מהשמש, בעיקר בזמן סופות שמש . אלה מהווים את הסכנה הגדולה ביותר: SPE יכול להגיע לרמות שגורמות לנזק חמור לאיברים פנימיים בתוך שעות ספורות. האסטרונאוטים של אפולו: יותר מזל משכל... 🔭 בין משימות אפולו 16 ל-17, ב-1972, פרצה סופת שמש ענקית שנחשבת לאחת החזקות שנרשמו אי פעם. אם אסטרונאוטים היו בדיוק הולכים על פני הירח באותו זמן - הם היו נחשפים לרמות קרינה שעלולות היו לסכן חייהם. הם פשוט לא היו שם בזמן הגרוע ביותר - עניין של תזמון בלבד. והנה הסיפור: בין 1969 ל-1972 שלחה נאס"א 12 אסטרונאוטים - במטרה שידרכו על הירח. ההגנה שעמדה לרשותם מפני קרינה הייתה מוגבלת: דפנות האלומיניום של החללית הציעו מיגון חלקי, ולאסטרונאוטים היו דוזימטרים אישיים (שזה מכשירים קטנים למדידת מינוני קרינה) - אבל לא באמת הייתה להם כל הגנה אישית שניתן ללבוש. האסטרונאוטים של אפולו נקטו בשתי אסטרטגיות: מעבר אל תא הפיקוד, שהיה בעל דפנות אלומיניום עבות יותר מאלו של תא הנחיתה, ובמקרה הצורך - חזרה מהירה לכדור הארץ. כשחצו את חגורות ואן אלן (כן, אלה שמאפשרות את ה אורורה, אורות הזוהר ), האסטרונאוטים עשו זאת במהירות גבוהה כדי לצמצם את זמן החשיפה - ובאמת, רמות הקרינה שספגו היו נמוכות מאלה שאנחנו נחשפים אליהם בצילום CT רגיל בבית חולים. אבל ברור שבשביל משימות ארוכות יותר, שנמשכות שבועות, חודשים או שנים - גישת ה"מהר ובמזל" לא באמת תועיל. ועל זה בדיוק עבדו המדענים עשרות שנים. מצ'רנוביל לירח (ה-StemRad) חברת StemRad הישראלית-אמריקאית נוסדה בדצמבר 2011 על ידי אורן מילשטיין ודניאל לוויט. ההשראה שלהם הייתה אסון צ'רנוביל, שבו כבאים ומהנדסים - שהיו ראשונים בזירה - מתו מחשיפה לרמות גבוהות של קרינת גמא. התובנה המרכזית שעומדת מאחורי הטכנולוגיה שלהם אומרת: אי אפשר לשריין את כל הגוף  - זה יהיה כבד מדי וימנע כל תנועה. אבל אפשר לזהות איזה איברים בגוף רגישים יותר לקרינה ולהגן עליהם באופן ממוקד (קצת כמו סינורי העופרת ששמים על אברי הרבייה בזמן צילום רנטגן ). עיקרון זה מכונה " הגנה סלקטיבית " - ריכוז המיגון רק על מערכות איברים קריטיות, מה שמאפשר הגנה מצילת חיים תוך שמירה על ניידות מלאה. המוצר הראשון של StemRad היה " 360 Gamma"  - אפוד שמגן על אזור האגן, שם נמצא מח העצם - היצרן של תאי הדם, שהוא אחד החלקים הרגישים ביותר לקרינת גמא. המוצר הזה נמכר לכוחות ביטחון ברחבי העולם, ואפילו כלל חוזה של כ-4.5 מיליון דולר עם משרד ההגנה האמריקאי. כשהאפוד הגיע לחלל 🚀 האפוד המדובר AstroRad פותח בשיתוף פעולה בין חברת StemRad לחברת לוקהיד מרטין, הקבלן הראשי של החללית אוריון של נאס"א. המטרה היתה להתאים את הטכנולוגיה לאיומי הקרינה הייחודיים של החלל העמוק. ההבדל החשוב בין קרינה בחלל לקרינה גרעינית על פני הארץ הוא בסוג החלקיקים. בעוד שעל פני הארץ מגנים מקרינת גמא בעזרת אפודים עם עופרת, קרינת החלל מורכבת בעיקר מחלקיקים טעונים כמו פרוטונים שיש להם אנרגיה גבוהה. כדי לעצור אותם ביעילות, נדרש חומר עשיר במימן. ה-AstroRad עשוי מפוליאתילן דחוס - פלסטיק עם ריכוז גבוה ביותר של מימן בצורתו המוצקה. האפוד מגן על האיברים הרגישים ביותר לקרינה (רקמת השד, הריאות ומח העצם), כאשר עובי החומר משתנה לפי מיקומו על הגוף, בהתאם לרמת הסיכון באותו אזור. הלגה וזוהר - בדיקה היסטורית בנובמבר 2022 במשימת Artemis I , שהייתה הטיסת הניסוי הראשונה הלא מאוישת של רקטת SLS ושל החללית אוריון, בוצע ניסוי ייחודי בשם MARE (שזה ראשי תבות של Matroshka AstroRad Radiation Experiment) - שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית, הסוכנות הגרמנית לחלל (DLR), נאס"א וחברת לוקהיד מרטין. הניסוי נמשך כ-25 ימים, לכל אורך המסלול סביב הירח ובחזרה לכדור הארץ. שתי בובות-אדם זהות לחלוטין - הלגה  ו זוהר (כן-כן, זוהר! בדיוק כמו שאתם חושבים. שם ישראלי 😊) - הוכנסו לתוך אוריון. שתיהן עשויות מחומרים המדמים עצמות, רקמות רכות ואיברים של גוף אישה בוגרת, ומצוידות באלפי חיישני קרינה. ההבדל היחיד ביניהן היה שזוהר לבשה את ה-AstroRad, והלגה - לא. למעלה מ-5,600 חיישנים בגופן של הבובות מדדו את רמות הקרינה לאורך כל המשימה, כדי לבנות מפה תלת-ממדית של הקרינה שספגו האיברים השונים. 🔭 הידעת? לפני ניסוי MARE, עוד מ-2019, נבדק AstroRad על תחנת החלל הבינלאומית ISS לצורך ניסויים ארגונומיים - לבדוק כיצד האפוד מתנהג בחוסר כובד ואיפה צריך לשפר את הנוחות שלו. גם האסטרונאוט הישראלי-אמריקאי איתן סטיבה לבש אותו כחלק ממשימת Rakia ב-2022. אבל איך בכלל נראה האפוד הזה? 👀 אחת הסוגיות המעניינות ביותר בעיצוב של AstroRad היא שהוא בכלל לא נראה כמו חליפת חלל רגילה . הוא יותר דומה לאפוד מגן עבה וגמיש שמכסה את פלג הגוף העליון, מהכתפיים ועד הירכיים. מבחינה חיצונית זה נראה קצת כמו ווסט ספורטיבי משוריין, עשוי רפידות פלסטיק בשכבות עבות, בצבע כחול-אפור כהה, עם רצועות מתכווננות מאחור כדי להדק ולהתאים לגוף - כי הנוחות והתנועתיות בחוסר כובד הן חלק בלתי נפרד מהעיצוב. לובשים אותו מעל חליפת החלל הפנימית  - לא מתחתיה ולא במקומה. והוא שכבת מגן נוספת שמיועדת לשימוש בתוך החללית עצמה , בזמן מנוחה, שינה, או בעת התרעה על סופת שמש. בחלליות כמו אוריון, לא משתמשים בו מחוץ לחללית - כלומר, לא בחליפת ה-EVA של הליכות החלל - אלא בתוך סביבת המחיה הלחוצה, שבה אין צורך בחליפת לחץ מלאה. מה להלגה ולזוהר? אז מה היו התוצאות? מעל למצופה: זוהר, שלבשה את האפוד, ספגה 60% פחות קרינה לעומת הלגה - שלא לבשה אותו. ובאיברים הרגישים במיוחד? ההבדל הגיע אפילו עד 90% פחות קרינה! ד"ר אורן מילשטיין, מנכ"ל StemRad, אמר שהתוצאות עלו על כל הציפיות: " בהתחלה הן נשמעו טובות מדי מכדי להיות אמיתיות, אבל לאחר חודשים רבים של ניתוח מעמיק והתייעצויות עם מומחים מגופים אחרים, שוכנענו שהתוצאות אכן כאלה. " ותגובת סגן ראש נאס"א לאחר שקיבל את הנתונים: " לא יכולנו לקוות לתוצאות טובות יותר. " למה זה חשוב דווקא עכשיו? בגלל שה-AstroRad תוכנן להגן בעיקר מפני אירועי חלקיקים סולאריים - SPE - שמתרחשים בתדירות גבוהה יותר בזמני שיא מחזור הפעילות של השמש (תקופה שחוזרת כל 11 שנה). שיא המחזור הנוכחי חל סביב 2025 - בדיוק בתקופה שבה מתרחשות משימות ארטמיס. ובינתיים, הדברים זזים מהר: ב-1 באפריל 2026 נאס"א משגרת את Artemis II עם 4 אסטרונאוטים למסלול סביב הירח ובחזרה - לראשונה מאז 1972. הנחיתה עצמה על פני הירח צפויה במסגרת Artemis IV, ומתוכננת ל-2028 בערך. אז בפעם הבאה שתשמעו על אסטרונאוטים בדרכם לירח - תדעו שגם ישראל - בעזרת המדע - עוזרת לשמור עליהם בטוחים. 🇮🇱

. 😊🌠 ואפשר לקרוא אצלנו על כל מיני דברים מעניינים (חפשו 'לומדים אסטרונומיה' ותמצאו את הכל) רוצים לקבל

חידון המתמטיקה האינטראקטיבי הראשון שלנו הסתיים בהצלחה (ואפילו היה פרס ראשון שווה במיוחד)! 🧮 החידון התקיים ב-20 ביולי 2025, והגיע הזמן לגלות איך פותרים את כל החידות. תמיר כורם, מתמטיקאי הבית שלנו, הכין סרטון מפורט עם כל הפתרונות וההסברים. מה תמצאו בסרטון הפתרונות? חישובים בסיסיים עם הסברים מפורטים בסרטון חידות שקשורות לפעולות יסוד - חיבור וכפל - אבל הסרטון לא רק נותן את התשובה. תמיר מסביר בפירוט איך מגיעים לכל תוצאה, מה הלוגיקה מאחורי כל שלב, ואיך אפשר לוודא שהחישוב נכון. מושגים מתמטיים מתקדמים לא רק חישובים פשוטים - הסרטון עוסק גם בנושאים כמו עצרת (כן, המספר עם סימן הקריאה❗) ובדיקות חלוקה במספרים ספציפיים. 👈 עצרת היא מושג שבו אנו כופלים מספר בכל המספרים הקטנים ממנו - אז עצרת של 4 זה 4×3×2×1=24. חידות מילוליות מאתגרות שדורשות חשיבה מעמיקה החלק המעניין במיוחד (טוב, מעניין במיוחד זה אישי... אותנו זה עניין במיוחד) הוא החידות המילוליות. כי כאן זה לא סתם חישובים - צריך להבין מה השאלה שבאמת שואלים... למשל, חישובי גילאים שבהם צריך לחזור אחורה או קדימה בזמן, או חידות על חלוקת קלפים שדורשות לחשוב על יחסים ופרופורציות. טיפים מתמטיים שימושיים 💡 תמיר משתף עם טריקים מעשיים שעוזרים בחישובים. למשל, איך לבדוק אם מספר גדול מתחלק בארבע בלי לחשב את כל החלוקה: פשוט בודקים את שתי הספרות האחרונות. אם הן מתחלקות בארבע, כל המספר מתחלק בארבע! למה? צפו בסרטון ותבינו נסו בעצמכם לפני שתראו את הפתרונות באתר שלנו יש מגוון רחב של חידות מתמטיות נוספות, כמו למשל, איך יודעים כמה קוביות יש במגדל בלי לספור אותן אחת-אחת . אתם מוזמנים לנסות לפתור אותן בעצמכם לפני שתחשפו את התשובות בסרטון. זה הרבה יותר מספק כשמגיעים לפתרון לבד - בעיקר כי מבינים את ההגיון! מתמטיקה היא הרבה יותר כיפית ממה שחושבים אחד הדברים שהכי חשוב להבין על מתמטיקה הוא שהיא מלאה בהפתעות ובקסם. הרבה ילדים מפחדים ממתמטיקה, וזה באמת סתם מיתוס (שנולד כמו האמונה התפלה על זה ש מתמטיקה היא התגלמות של השטן 😈. באמת?? לא!) שלא באמת נכון. כי ברגע שמפסיקים לפחד ומתחילים לראות את החידות כמשחק, זה הופך להיות הרבה יותר מהנה. כל חידה היא פאזל מהנה שמחכה שתפצחו אותו, וההרגשה כשמוצאים את הפתרון היא נהדרת. סרטון הפתרונות השעה הקרובה שלכם עשויה להיות מלאת תובנות מתמטיות חדשות! ואל תדאגו - יהיו עוד חידונים כאלה בהמשך. החידה באדיבות תמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה. מוזמנים ליצור איתו קשר בווטסאפ .

והיא בכלל הייתה רופאה, מדענית וגם פורצת דרך של ממש - ומה שהיא גילתה על איך ילדים לומדים שינה, בסופו של לכן בכיתת מונטסורי ילדים לומדים גם פעולות יומיומיות כמו למזוג מים, לכפתר כפתור, לנקות שולחן, לטפל בצמח שנת לידה בדיוק, בכיתת מונטסורי אפשר למצוא ילדים בטווח של כמה שנים יחד, כשהגדולים יותר עוזרים לקטנים, ולומדים