לומדים אזרחות: מקרים מיוחדים ודרכים שונות להיות דמוקרטיה 🌍

בפרק הקודם: למדנו על הסכנות לדמוקרטיה - איך מזהים התדרדרות, מה מסכן אותה, וכיצד שומרים עליה. עכשיו נסגור את נושא הדמוקרטיה עם מושגים מתקדמים ודרכים מיוחדות שבהן דמוקרטיות פועלות ברחבי העולם.

כשהשלטון רע במיוחד: מושגים שחשוב להכיר 😈

לפעמים השלטון לא סתם רע - אלא רע בצורה מאוד ספציפית.

מסתבר שיש מילים מיוחדות לתאר את סוגי השלטון הגרועים האלה. קבלו את היותר מפורסמים.

1. קקיסטוקרטיה 🤦

   מה זה: שלטון של האנשים הכי גרועים, הכי לא כשירים, הכי מושחתים שיש.

   מאיפה המילה: מיוונית. "kakistos" = הגרוע ביותר.

   איך זה נראה: כשהשלטון ממנה אנשים לתפקידים חשובים לא על בסיס יכולת אלא על בסיס נאמנות אישית או שחיתות. למשל, מינוי לתפקיד של שר אוצר מישהו שלא מבין בכספים, או שר לשוויון חברתי של אדם שהוא גזען וכיו"ב, רק כי הם חברים של המנהיג.

   דוגמה היסטורית: נירון, קיסר רומא, מינה את הסוס שלו לתפקיד סנטור. לא, זה לא בדיחה, זה באמת קרה... זו קקיסטוקרטיה קלאסית.

2. קלפטוקרטיה 💰

   מה זה: שלטון של גנבים. המנהיגים מנצלים את השלטון כדי לגנוב כסף ציבורי ולהתעשר.

   מאיפה המילה: מיוונית - "klepto" = לגנוב.

   איך זה נראה: המנהיגים חיים בארמונות בזמן שהעם רעב. הם מעבירים כספי ציבור לחשבונות בנק בחו"ל. כל עסקה ציבורית עוברת דרך חברות שלהם או של משפחתם, כשהם 'גוזרים קופון' על התיווך או 'לוקחים מַעַשֵׂר' בדרך - בין אם בגלוי ובין אם בחשאי.

   דוגמה היסטורית: פרדיננד מרקוס, דיקטטור הפיליפינים (1965-1986), גנב מיליארדי דולרים. אשתו אמלדה התפרסמה כשנחשף שהיו לה 3,000 זוגות נעליים בזמן שהעם הפיליפיני חי בעוני קיצוני.

3. גרונטוקרטיה 👴

   מה זה: שלטון של זקנים. כשכל המנהיגים המרכזיים מבוגרים מאוד ולא מוכנים לפרוש.

   מאיפה המילה: מיוונית - "geron" = זקן.

   איך זה נראה: מנהיגים בני 80-90 שמחזיקים בשלטון עשרות שנים, לא נותנים לדור הצעיר להשתלב, ומקבלים החלטות על עולם שהם כבר לא מבינים.

   דוגמה עכשווית: בברית המועצות בשנות ה-80 כל המנהיגים היו מעל גיל 70, חולים ומנותקים מהמציאות.

   שאלה: האם לדעתך יש גיל שבו מנהיג צריך לפרוש? בארצות הברית היו לאחרונה ויכוחים על כך שהנשיאים מבוגרים מדי.

4. אוליגרכיה 🎩

   מה זה: שלטון של קבוצה קטנה של עשירים מאוד. לא דיקטטור יחיד - אלא כמה אנשים עשירים שמחזיקים בידיהם את כל הכוח.

   מאיפה המילה: מיוונית - "oligos" = מעטים.

   איך זה נראה: קבוצה קטנה של אנשי עסקים עשירים מאוד שולטת בכלכלה, בתקשורת ובממשלה. הם לא בהכרח פוליטיקאים, אבל הפוליטיקאים עובדים בשבילם, מחוקקים חוקים שמיטיבים איתם, מונעים תחרות לעסקים שלהם, מעניקים להם הטבות כמו פטור ממיסים או זכויות יתר.

   דוגמה עכשווית: רוסיה לאחר קריסת ברית המועצות (שנות ה-90) - קבוצה קטנה של "אוליגרכים" שלטה במשק והשפיעה על הפוליטיקה.

הידעת? 🤔 יש גם מושג בשם אידיוקרטיה - שלטון של טיפשים (כן, מהמילה 'אדיוט'), אבל זה לא מושג רשמי, אלא יותר ביטוי סרקסטי שאנשים משתמשים בו כשהם מתוסכלים מהשלטון שלהם!

מלך או מלכה, אבל בכל זאת דמוקרטיה? 👑

יש מדינות דמוקרטיות שיש בהן מלך או מלכה - איך זה בכלל עובד?

• מונרכיה חוקתית - המלך שורד אבל אין לו כוח 🎭

  מה זה: יש מלך או מלכה, אבל כל הכוח האמיתי מופקד בידי ממשלה נבחרת ופרלמנט.

  איך זה עובד:

  - המלך/מלכה הוא "ראש מדינה" סמלי

  - הוא חותם על חוקים אבל לא יכול לסרב

  - הוא פוגש שגרירים ומייצג את המדינה בחגיגות

  - אין לו כוח אמיתי להחליט על מדיניות

  דוגמאות:

  - בריטניה 🇬🇧: המלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה, אבל ראש הממשלה באמת מנהל הכל

  - דנמרק 🇩🇰: יש מלכה אבל היא בעיקר עושה תפקידים טקסיים

  - הולנד 🇳🇱: יש מלך אבל הפרלמנט מחליט על הכל

  - ספרד 🇪🇸: יש מלך שתפקידו סמלי

  - יפן 🇯🇵: לקיסר אין שום כוח ממשי

אז למה שומרים על המלוכה אם אין לה כוח? 🤷

1. סיבה 1: מסורת והיסטוריה

   המשפחה המלכותית מייצגת מאות שנים של היסטוריה. זה נותן תחושת המשכיות.

   בין השאר זה למה באוסטרליה הצביעו ב-1999 בעד הישארות תחת הכתר הבריטי.

2. סיבה 2: אחדות לאומית

   המלך הוא מעל לפוליטיקה - כולם יכולים להתאחד סביבו גם אם הם לא מסכימים על שאר הדברים.

3. סיבה 3: תיירות וכלכלה 💷

   המשפחה המלכותית הבריטית מכניסה מיליארדי פאונד לכלכלת המדינה דרך תיירות. תיירים אוהבים ארמונות ומלכות!

4. סיבה 4: יציבות

   כשיש משבר פוליטי והממשלה נופלת, המלך נשאר ונותן תחושת יציבות.

הביקורת לכך אומרת: למה לשלם למשפחה אחת מיליונים רק בגלל שהם נולדו למשפחה הנכונה? האם זה לא סותר את הרעיון הדמוקרטי של שוויון?

הידעת? 👸 המלכה אליזבת השנייה של בריטניה שלטה במשך 70 שנה (1952-2022)! השלטון הארוך ביותר בהיסטוריה הבריטית. במשך כל התקופה הזו היא פגשה 15 ראשי ממשלה שונים - והיא לא יכלה לפטר אף אחד מהם!

דרכים מיוחדות להצביע 🗳️

לא כל הדמוקרטיות מצביעות באותו אופן. יש דרכים שונות ומיוחדות:

מכללת האלקטורים (Electoral College) - השיטה המיוחדת של ארצות הברית 🇺🇸.

• איך זה עובד:

  האזרחים מצביעים למועמד, אבל בפועל בוחרים אלקטורים שמייצגים אותו.

  האלקטורים הם אלה שבוחרים את הנשיא.

  לכל מדינה יש מספר אלקטורים לפי גודל האוכלוסייה.

  ברוב המדינות: המנצח מקבל את כל האלקטורים של המדינה הזאת.

• הבעיה הגדולה:

  אפשר לזכות בבחירות גם אם קיבלת פחות קולות! איך? אם תנצח במדינות הגדולות במעט קולות, תקבל את כל האלקטורים שלהן.

• דוגמה אמיתית:

  - ב-2016 הילרי קלינטון קיבלה 3 מיליון קולות יותר מטראמפ - אבל טראמפ ניצח באלקטורים והפך לנשיא

  - ב-2000 אל גור קיבל חצי מיליון קולות יותר מבוש - אבל בוש ניצח באלקטורים

• למה זה ככה?

  כשארצות הברית נוסדה (ב-1787), רצו לתת גם למדינות הקטנות כוח, כי חששו שניו יורק וקליפורניה הגדולות ישלטו בהכל.

• הביקורת:

  זה לא דמוקרטי! הקול של אזרח במדינות קטנות "שווה יותר" מאשר במדינות גדולות, ולכן המערכת נתפסת כפחות דמוקרטית.

אזורי בחירה - בריטניה 🇬🇧

• איך זה עובד:

  בריטניה מחולקת ל-650 אזורי בחירה

  בכל אזור, מי שמקבל הכי רוב קולות - מנצח

  מי שיש לו הכי הרבה חברי פרלמנט - יקים ממשלה

• היתרון:

  ממשלות יציבות - בדרך כלל למפלגה אחת יש רוב ברור.

• החיסרון:

  מפלגה יכולה לקבל 40% מהקולות אבל 55% מהמושבים - כלומר , זה לא ממש מייצג את העם.

  או מפלגה שמקבלת 15% מהקולות בכל המדינה אבל לא מנצחת באף אזור - תקבל 0 מושבים בפרלמנט!

• דוגמה אמיתית:

  - בבחירות 2015 מפלגת UKIP קיבלה כמעט 13% מהקולות בכל בריטניה אבל זכתה רק במושב אחד בפרלמנט, שזה בעצם 0.15% באחוזים. אפילו לא אחוז...

  - באותן בחירות SNP הסקוטית קיבלה פחות מ-5% מהקולות הארציים אבל ניצחה ברוב מחוזות סקוטלנד ולכן השיגה 56 מושבים, שהם מעל ל-8% (שזה, אגב, די דומה לאחוז האזרחים הסקוטית בכלל...)

הצבעה במדינות עם אוריינות נמוכה 📸

במדינות שבהן הרבה אנשים לא יודעים לקרוא, יש פתרונות יצירתיים:

• סמלים ותמונות:

  במקום שמות, כל מפלגה מקבלת סמל. למשל, פיל, כף יד, לוטוס, שמש. הבוחר מחפש את הסמל 'שלו' ומסמן.

• צבעים:

  כל מפלגה מקבלת צבע שלה - כחול, אדום, ירוק. הקלפיות מסומנים בצבעים.

• תמונות של המועמדים:

  במקום לכתוב שמות, מדפיסים תמונות גדולות של המועמדים.

• דוגמה אמיתית

  - סמלי מפלגות גדולים וברורים משמשים כתחליף לקריאה במדינות כמו ניגריה, גאנה, קניה, דרום אפריקה, נפאל, סרי לנקה, בנגלדש ופקיסטן.

  - תמונות מועמדים על הפתקים מסייעות לזהות את הבחירה במדינות כמו הודו, גאנה ודרום אפריקה.

  - צבעים מזוהים לכל מפלגה מקלים על ההצבעה במדינות כמו הודו, ניגריה ודרום אפריקה.

  - מכונות הצבעה עם כפתור ליד סמל המפלגה מאפשרות הצבעה פשוטה בהודו.

הצבעה באזורים מרוחקים 🏔️

איך גורמים לאנשים שחיים רחוק לממש את זכות (וחובת) ההצבעה שלהם?

• הודו - קלפיות נודדות:

  במהלך הבחירות (שנמשכות חודש!), קלפיות ניידות נוסעות למקומות מרוחקים - על פילים, בסירות, בהליקופטרים. יש קלפי שמוקם במיוחד עבור נזיר אחד במקדש מבודד!

• אוסטרליה - הצבעה בדואר:

  התושבים של "האאוטבק" (המדבר המרוחק) יכולים להצביע בדואר. יש גם קלפיות ניידות שנוסעות לחוות מבודדות.

• קנדה - הצבעה מוקדמת:

  תושבים באזורים מרוחקים יכולים להצביע שבועות לפני יום הבחירות, כדי שלא יצטרכו לנסוע מרחקים ביום הבחירות.

הידעת? 🐘 בהודו, לכל קלפי חייבת להיות אפשרות להצביע "אף אחד" (NOTA) אם אתה לא מרוצה מאף מועמד, אתה יכול להגיד זאת רשמית! להבדיל מה"פתק לבן" בישראל שנחשב לקול פסול שלא משפיע על התוצאות, בהודו הצבעת NOTA היא קול תקף שנרשם רשמית כמחאה, למרות שזה לא מבטל את ניצחון המועמד המוביל, אבל זה מפעיל לחץ ציבורי ומוסרי על המפלגות כי NOTA גבוה נחשב לכישלון

איך גורמים לאנשים להצביע? 🎯

בכל דמוקרטיה יש בעיה - איך לגרום לאנשים להשתתף?

כי כמות קטנה של קולות תגרום לבחירה באנשים שלאו דווקא מקובלים על הרוב.

הגישה הקשוחה - קנס! 💸

• במדינות האלה הצבעה היא חובה בחוק:

  - אוסטרליה: מי שלא מצביע משלם קנס של 20 דולר (וזה יכול לעלות ל-180 דולר!)

  - בלגיה: קנסות ואפילו אובדן זכות הצבעה בעתיד

  - ברזיל: קנס + אי אפשר לקבל דרכון או לעבוד במגזר הציבורי

• התוצאות:

  באוסטרליה 95% מהאזרחים מצביעים - הכי גבוה בעולם המערבי!

• הביקורת:

  האם זה נכון לכפות על אנשים? אולי אי-הצבעה היא גם סוג של ביטוי?

הגישה המתירנית - תעשה זאת קל! 🎈

• במדינות האלה מנסים להקל על ההצבעה:

  - שוויץ: הצבעה בדואר, הצבעה מקוונת במקומות מסוימים

  - אסטוניה: הצבעה מקוונת מלאה. יושבים בבית ומצביעים דרך האינטרנט

  - ארצות הברית (בחלק מהמדינות): הצבעה מוקדמת, הצבעה בדואר

• היתרון:

  קל ונוח להצביע, אנשים עסוקים יכולים למצוא זמן.

• החיסרון:

  סיכוני אבטחה (במיוחד בהצבעה מקוונת), אפשרות לזיוף.

הגישה המעודדת - תעשה זאת כיף! 🎉

• במדינות מסוימות מנסים להפוך את יום הבחירות לחגיגה:

  - הודו: יום הבחירות הוא חג לאומי, יום חופש מעבודה

  - ארצות הברית: יש קלפיות בכנסיות, בתי ספר, לפעמים עם עוגיות ומוזיקה

  - שוודיה: הקלפיות נמצאות במקומות נעימים ונגישים

הצבעה מקוונת - העתיד או סיוט? 💻

היתרונות ברורים:

• נוח - מצביעים מהבית

• מהיר - תוצאות תוך דקות

• זול - לא צריך להדפיס ניירות (וזה גם טוב לסביבה) ולהקים קלפיות, ולשלם לאנשים שיאיישו אותם, יבדקו תוצאות וכו'

• אמין - אין התערבות אנושית - פחות סיכון של זיופים, הטיות, השפעה על מצביעים או טעויות אנוש

החסרונות והסיכונים:

• האקרים: רוסיה, סין, צפון קוריאה יכולים לנסות לשנות תוצאות גם במדינות אחרות

• וירוסים: תוכנה זדונית במחשב שיכולה לשנות את ההצבעה שלך

• אין פרטיות: יותר קשה למנוע את המעקב הדיגיטלי אחריך

• אי אפשר לבדוק: עם פתק נייר אפשר לספור מחדש. עם מחשבים, קשה לדעת אם מישהו שינה משהו

הניסוי באסטוניה:

אסטוניה היא המדינה היחידה שעושה הצבעה מקוונת מלאה מאז 2005. עד כה זה עובד טוב - אבל זו מדינה קטנה (1.3 מיליון תושבים) ועם אזרחים מאוד טכנולוגיים.

הידעת? 🔐 ב-2007 האקרים רוסים תקפו את המערכות הממשלתיות של אסטוניה - כולל מערכת הבחירות. זה גרם למדינות רבות לחשוב פעמיים לפני שהן מאמצות הצבעה מקוונת.

אז מה למדנו מכל הסידרה על בחירות, ממשל ודמוקרטיה? 🎓

עכשיו, אחרי שעברנו ביחד את כל הדרך מהשאלה "למה צריך שלטון בכלל?" ועד ל"איך מצביעים על פילים בהודו", יש לנו תמונה מלאה של מה זו דמוקרטיה ואיך היא עובדת.

למדנו ש:

• דמוקרטיה היא המצאה אנושית, לא חוק טבע

• היא התפתחה לאט מאוד דרך מאבקים של אנשים אמיצים

• יש הרבה דרכים להיות דמוקרטיה - אין רק דרך אחת "נכונה"

• דמוקרטיה זה דבר שביר שדורש עבודה מתמדת.

  כל אחד מאיתנו יכול (וצריך!) להיות חלק משמירה עליה

שאלות אחרונות למחשבה 💭

לסיום הסידרה, חשבו על השאלות האלה:

• איזו מערכת הצבעה נראית לכם הכי הוגנת? למה?

• האם לדעתכם הצבעה צריכה להיות חובה או זכות?

• מה אתם חושבים על הרעיון של מונרכיה חוקתית - שומרים על מלך למרות שאין לו כוח?

• האם הייתם סומכים על הצבעה מקוונת?

• מתוך כל מה שלמדנו בסידרה, מה הדבר שהכי הפתיע אותכם?

---

עכשיו אתם יודעים יותר על דמוקרטיה ממה שרוב המבוגרים יודעים. השאלה היא - מה תעשו עם הידע הזה?

זכרו: לדעת זה רק ההתחלה. החלק החשוב הוא לפעול: להיות אזרחים פעילים, ביקורתיים ואחראיים.

העתיד של הדמוקרטיה תלוי בכם. 💪🌟