הגיעו ממזרח ב-1519 (ובראשם הרנאן קורטס, שנחת בחופי מקסיקו של ימינו - אותה שנה בדיוק שבה יצא פרדיננד מגלן

רמז ענק לסוד שלו - הרבה לפני שאנחנו מגלים אותו.

תראו את הילדונת החמודה שה"פרפרים" שלה לא מרפים בנסיעה: הקשר המיוחד בין המוח לבטן 🧠➡️🔄⬅️🫃 מחקר חדש מגלה

ילדים שלומדים ברייל מגיל צעיר מצליחים לרכוש את השיטה במהירות דומה לילדים ש לומדים לקרוא בכתב רגיל.

החמלה והנתינה לזולת 💝 אחד המעשים הכי יפים של טימון ופומבה הוא איך הם מצילים את סימבה כשהוא במצוקה, גם מבלי

😮 זו דוגמה מצוינת לאיך אפשר לשחק עם הזמן בלי ליצור פרדוקס - הם לא משנים את מה שקרה, אלא רק מגלים שהם

☝️ אקולוקציה (או בעברית "איכון הד") היא היכולת המופלאה של עטלפים לשלוח גלי קול בתדרים גבוהים מאוד, וכשהקולות המנגנון הזה מאפשר להם להיתלות זמן רב מבלי להתעייף. וגם - הדם שלהם לא זורם לראש כשהם תלויים במהופך! חלק מהעטלפים משתמשים באקולוקציה (איכון הד) – היכולת לשלוח גלי קול ולקלוט את ההדים שחוזרים כדי להתמצא טכנולוגיות רבות בעולם המודרני: מכשירי סונאר ימיים : סונאר בצוללות ובספינות פועל על עיקרון דומה – שליחת גלי

ועכשיו שאלה אליכם: באיזה שם מותג אתם משתמשים ביום-יום מבלי לשים לב שזה בכלל לא השם האמיתי של המוצר?

המטרה היא להעביר מסרים מבלי שמבוגרים יבינו, וכך לחזק תחושת עצמאות, חברות וכיף. אז...

אחת מהן הייתה בניית מגדלי פעמונים נפרדים מהכנסיות - ככה, אם תהיה רעידת אדמה, המגדל לא יפול על המתפללים

מלמטה : יש לו נקודת איזון אחת ברורה - המקום שבו הצב "נועד" לנוח התוצאה:  הצב פשוט "מתהפך בחזרה" כמעט מבלי

ממצאים ארכיאולוגיים מגלים שאפילו האדם הניאנדרטלי ניגן ב חלילים פרימיטיביים שיצר מעצמות חלולות. דוגמאות רבות לאופן שבו צליל ומוזיקה משפיעים עלינו: אפקט האימון: למוח שלנו יש נטייה להתאים את תדירות גלי