חוקים: חוק היק - למה יותר אפשרויות גורמים לנו לא לבחור כלום

אבא שלך תמיד מתלבט שעה מה להזמין בתפריט של המסעדה? בן דוד שלך תמיד עונה "אני לא יודע" כשמציעים לו לבחור בין שלושה טעמי גלידה אבל ישר בוחר כשיש רק 2 טעמים? ומה עם אלה שנכנסים לנטפליקס, גוללים 45 דקות, ובסוף אומרים "אין כלום מה לראות" ונרדמים מבלי לראות שום דבר?

זה לא עצלות, ולא חוסר החלטיות. יש לזה שם: חוק היק.

מי זה היק, ומה הוא גילה?

ויליאם אדמונד היק היה פסיכולוג בריטי שחקר בשנות ה-50 של המאה ה-20 שאלה פשוטה לכאורה: כמה זמן לוקח לאדם להגיב כשהוא צריך לבחור?

הוא עשה זאת בניסויי מעבדה קלאסיים - למשל, כשנורה מסוימת נדלקת, על איזה כפתור צריך ללחוץ? הוא גילה שבמצבי תגובה פשוטים כאלה, ככל שיש יותר אפשרויות להגיב, ככה לוקח יותר זמן להגיב.

ב-1952, היק פרסם את הנוסחה המתמטית שמסבירה בדיוק כמה זמן לוקח לבחור בהתאם למספר האפשרויות. הנוסחה אומרת שהזמן גדל בצורה לוגריתמית - כלומר, כשמספר האפשרויות קטן, כל הכפלה שלו מוסיפה לא מעט זמן; וכשמספר האפשרויות גדול - כל תוספת של עוד אפשרויות מוסיפה פחות ופחות זמן.

לוגריתם (Logarithm) הוא מושג מתמטי שמתאר עלייה שהולכת ומתמתנת ככל שהמספרים גדלים.

חוקר בשם ריי הימן הוסיף לחוק בתחילת שנות ה-50 וקישר אותו לגורמים נוספים כמו מורכבות הבחירה, ולכן החוק נקרא לעיתים גם חוק היק-הימן.

חשוב לדייק: היק בדק מצבים פשוטים מאוד - על איזה כפתור ללחוץ כשנורה נדלקת. אנחנו לוקחים את הרעיון שלו ומשתמשים בו כדי להבין גם בחירות יומיומיות מורכבות הרבה יותר - כמו איזה סרט לבחור בנטפליקס, לאיזו מגמה להירשם בתיכון, או איזה חוג ספורט לבחור. ונמצא שהעיקרון עובד גם שם - לא תמיד במדויק, אבל בהחלט בצורה מזוהה.

2 אפשרויות, 4 אפשרויות, 8 אפשרויות - מה ההבדל?

ניסוי קלאסי בתחום בדק כמה זמן לוקח לאנשים ללחוץ על כפתור בהתאם למספר הכפתורים שבפניהם:

• עם 2 כפתורים - זמן תגובה ממוצע: כ-0.5 שנייה

• עם 4 כפתורים - זמן תגובה ממוצע: כ-0.7 שנייה

• עם 8 כפתורים - זמן תגובה ממוצע: כ-0.9 שנייה

כל הכפלה של מספר האפשרויות מוסיפה בערך את אותה כמות זמן לתגובה. נשמע כמו הבדל קטן בשניות - אבל כשמדובר בילד שצריך לבחור פעילות, ארוחת צהריים, או צבע לציור, ויש המון אפשרויות מולו - הזמן מצטבר, והתסכול גדל.

למה המוח שלנו עושה את זה?

כשאנחנו רואים הרבה אפשרויות, המוח עושה עבודה שנקראת הערכה והשוואה: כל אפשרות נכנסת לסבב הערכה קצר, מושווית לאחרות, ורק אז מגיעה החלטה. ככל שיש יותר אפשרויות לסבב - יותר עבודה למוח, יותר זמן לתהליך. 🧠

חוק היק מדבר על זמן התגובה עצמו - אבל בחיי היומיום, יותר זמן ויותר עומס עלולים להוביל גם לדבר אחר לגמרי: נטישה מוחלטת של ההחלטה. המוח מרגיש מוצף - ובוחר לא לבחור. הולך הביתה. אנשי האינטרנט קוראים לזה Bounce - כמו כדור שפוגע בקיר ועף חזרה, בלי שהכנסנו את הסל.

חוק היק בחיי היומיום

🍦 ניסוי הריבות המפורסם

ב-2000 ערכה החוקרת שינה איינגר ניסוי בסופרמרקט Draeger's Market בקליפורניה: פעם הציגה דוכן טעימות עם 6 סוגי ריבה, ופעם עם 24 סוגים. הדוכן עם 24 הסוגים משך הרבה יותר אנשים לטעום - אבל רק 3% מהם קנו ריבה בסוף. לעומת זאת, מהדוכן שהציג רק 6 סוגים בלבד - 30% מהמתעניינים - קנו. פי עשרה!

הניסוי הזה הפך לדוגמה מפורסמת למה שמכונה פרדוקס הבחירה - הרעיון שיותר אפשרויות עלולות לגרום לפחות שביעות רצון ופחות פעולה. ניסויי המשך שנעשו בעקבותיו בכל העולם הביאו מאות מחקרים בפסיכולוגיה צרכנית.

כאן כדאי להפריד בין שני הרעיונות:

1. חוק היק עוסק במשהו מדיד ומתמטי - כמה זמן לוקח להגיב בהתאם למספר האפשרויות.

2. פרדוקס הבחירה עוסק בתחושות - חרטה, עומס, ירידה בשביעות הרצון. שניהם קשורים לבחירה, אבל מדברים על צדדים שונים שלה.

📺 נטפליקס נגד עצמה

מחקרים על הרגלי צפייה של משתמשי נטפליקס מצאו שמשתמשים עם גישה ליותר תכנים מבלים דווקא יותר זמן בגלילה ופחות זמן בצפייה בפועל. לכן נטפליקס עצמה השקיעה המון בבניית אלגוריתם שיציג מספר קטן של המלצות ולא את כל הקטלוג.

🎮 בחירת דמות במשחק

משחקי וידאו מודרניים יודעים את זה היטב. לכן רוב המשחקים מתחילים עם דמות ברירת מחדל אחת, ומוסיפים אפשרויות בהדרגה ככל שהשחקן מתקדם. אם הם היו מציגים מראש 200 עורות ו-50 כלי נשק - הרבה שחקנים פשוט היו סוגרים את המשחק.

📚 הבחירה בבית הספר

מחקרים בחינוך מראים שכשנותנים לתלמידים יותר מדי נושאים לחקור בחופשיות - רמת הביצוע יורדת. לעומת זאת, כשנותנים להם 3-4 אפשרויות ממוקדות - הם עובדים בצורה יסודית יותר ואפילו נהנים יותר מהתהליך.

כמה אפשרויות זה "כמה אפשרויות"? 🤔

אין מספר קסם אחד, אבל לאורך השנים נמצא (במחקרים) ש- 3-7 אפשרויות הם הטווח שבו רוב האנשים מרגישים בנוח לבחור.

מעל 7 - הביצועים מתחילים לרדת בצורה ניכרת.

מעל 10 - ורוב האנשים כבר נכנסים למצב של "לא יודע, אחשוב אחר כך", מה שאומר (בד"כ...) זה - לעולם לא.

יש לכך קשר גם לחוק מילר, שגילה שהזיכרון לטווח קצר שלנו יכול להחזיק בממוצע 7 פריטים בלבד בו-זמנית (פלוס-מינוס 2) - מה שמסביר חלקית למה יותר מ-7 אפשרויות מתחיל להרגיש כמו בלגן.

💡 הידעת? לא כולם חווים את זה אותו דבר. יש ילדים (ומבוגרים!) שפורחים ממש כשיש המון אפשרויות לפניהם, ויש כאלה שמיד נתקעים ומתקשים להחליט. שניהם נורמליים לחלוטין - פשוט שונים זה מזה.

ואגב - גם המיקום משנה: אפקט האמצע 🎯

חוק היק מסביר מה קורה כשיש יותר מדי אפשרויות. אבל יש תופעה מעניינת נוספת שקורית כשיש בדיוק שלוש: אנשים רבים נוטים לבחור באפשרות האמצעית.

לא בגלל שהיא הכי טובה, אלא בגלל שהיא נתפסת כ"בטוחה" - לא קיצונית מדי לכאן ולא לכאן.

כוס קפה גדולה מדי? קטנה מדי? הנה האמצעית. חבילת מנוי בסיסית? יקרה מדי? הנה זו שבאמצע.

זה נקרא לפעמים אפקט הפשרה: האמצע נראה כמו פשרה סבירה בין שתי קיצוניות.

חשוב לדעת: אפקט הפשרה היא לא חוק נוקשה - אלא מגמה סטטיסטית. בממוצע יותר אנשים יבחרו באמצע, אבל לא "כולם תמיד". ההטיה הזו תלויה מאוד בהקשר - מחירים, גדלים, עוצמות - ובאיך מציגים את האפשרויות: למשל, אם מדגישים חזותית דווקא את הקיצוניות, ההטיה לאמצע נחלשת.

חוק היק בעולם האמיתי - כמה עובדות 🏆

יש אגדה מפורסמת בעולם העיצוב על ה-iPod הראשון של אפל: שסטיב ג'ובס הינחה את הצוות שעיצב את חוויית המשתמש שאסור שיהיו יותר מ-3 לחיצות כדי להגיע לכל שיר. לא ברור אם הכלל נוסח כיישום מודע של חוק היק - אבל הרעיון יושב עליו מושלם: לצמצם את מספר ההחלטות והצעדים, ולהגיע לתוצאה בכמה שפחות.

ניסוי הריבות של שינה איינגר הפך לאחד המחקרים המצוטטים ביותר בתחום מדעי שנקרא פסיכולוגיה צרכנית, עם מאות ניסויי המשך שנעשו בכל העולם.

הידעתם? עקרונות דומים לחוק היק משמשים גם בעיצוב מערכות חירום: בלוחות הבקרה של טייסים, מנתחים או כבאים, מנסים לצמצם את מספר הכפתורים הקריטיים שמופיעים במצב חירום - כי כשיש לחץ, כל שנייה של היסוס יכולה לעלות ביוקר.

אז מה עושים עם זה?

הרעיון הכי שימושי שיוצא מחוק היק הוא לא "תמנעו מבחירות" - אלא צמצמו אותן בחוכמה.

הורה שמכין לילד רשימת חוגים לבחירה עם 3-4 אפשרויות רלוונטיות, במקום 20 - מקל עליו לבחור ומגדיל את הסיכוי שהוא ישמח בבחירה.

מי שמכין לעצמו תפריט שבועי עם 4 ארוחות 10 לרוטציה - לא "מוותר" על אוכל טעים, אלא חוסך מהמוח שלו עבודה יומיומית מיותרת.

בפעם הבאה שתתקעו מול תפריט, רשימת משחקים, או אפילו ארון הבגדים בבוקר - אתם לא חלשי אופי. זה פשוט המוח שלכם עושה את עבודתו. ומגבלה היא לא חולשה - היא מידע שאפשר להשתמש בו. 😄