תוצאות חיפוש

מה אתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים? להטיס מטוס? לכבות שריפות? לרפא חולים? לטפח גן ירק? ומה אמאבא עושים? הפעם אנחנו מזמינים את כל הילדים ללמוד איזה מקצועות פתוחים בפניהם בעולם. ואתם מוזמנים לדבר איתם גם על כל אלה שלא יצרנו בשבילם, ולחשוב ביחד על מקצועות חדשים, שעוד לא 'נולדו'... קדימה, לעבודה ולמלאכה... (הורידו , הדפיסו, ציבעו וכו'...) אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

הוכחה באינדוקציה מתמטית זוהי שיטת הוכחה שלומדים בכיתות יא'-יב', שבה מוכיחים שהטענה נכונה למקרה הבסיסי

ב-28 בפברואר 2025 יתרחש אירוע מרהיב בשמי הלילה - כל שמונת כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ייראו בשמיים בו זמנית! כמובן, מכיוון שאנחנו נמצאים על כדור הארץ, נוכל לראות רק את שבעת כוכבי הלכת האחרים. מה זה בעצם יישור כוכבי לכת? 🔭 כל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו נעים סביב השמש במסלולים שנמצאים פחות או יותר באותו מישור. זה קורה בגלל שכולם נוצרו מאותו ענן אבק וגז שהסתובב סביב השמש לפני מיליארדי שנים. המישור הזה נקרא "מישור המילקה" (או בשמו המדעי - אקליפטיקה). זהו המסלול שבו כדור הארץ מקיף את השמש, וכמעט כל כוכבי הלכת נעים במסלולים קרובים אליו. כשמסתכלים מכדור הארץ, מישור המילקה נראה כמו קו דמיוני בשמיים - זה המסלול שבו אנחנו רואים את השמש , הירח וכוכבי הלכת נעים. איך וממתי נוכל לראות את כוכבי הלכת? ב-28 בפברואר, מיד אחרי השקיעה, יסתדרו כל כוכבי הלכת בקשת מרהיבה לאורך השמיים, כאילו שהם בצבא... הנה כמה דברים חשובים שכדאי לדעת: את אורנוס ונפטון אי אפשר לראות בעין רגילה, אבל אפשר לראות אותם בעזרת טלסקופ חובבים כדאי להתחיל לצפות מיד אחרי השקיעה, כי כוכב חמה ו שבתאי ישקעו מהר מאוד מתחת לאופק - מאדים, צדק ואורנוס יישארו גבוה בשמיים במשך רוב הלילה למה זה כל כך מיוחד? ✨ כי האירוע הזה ממש לא קורה לעיתים קרובות! הפעם האחרונה שבה ראינו את כל כוכבי הלכת מסתדרים בשורה הייתה ב-28 ביוני 2022. הסיבה שזה מאורע שלא קורה כל שנה, היא שלכל כוכב לכת לוקח זמן שונה להקיף את השמש. אז אם לכוכב חמה לוקח רק 88 ימים בלבד להקיף אותה, נפטון ממש לוקח את הזמן... כמעט 165 שנים! (אבל מי סופר...) איך לצפות בצורה הטובה ביותר? 🌎 כדי ליהנות מהמחזה המיוחד הזה בצורה הטובה ביותר: בחרו מקום חשוך - הרחק מאורות העיר, כי, זיהום אור , זוכרים? מקומות מצוינים הם מדבר יהודה, מצפה רמון או יערות מבודדים התחילו לצפות כחצי שעה אחרי השקיעה אם יש לכם טלסקופ או משקפת, הביאו אותם! הם יעזרו לכם לראות את אורנוס ונפטון עכשיו רק צריך לקוות שהשמיים יהיו בהירים ללא עננים

במקום לראות כמה עשרות כוכבים, פתאום השמיים מתמלאים במאות אלפי כוכבים - זוהרים! איך זה קורה? התשובה קשורה לעונה שלנו ולמיקום המיוחד של כדור הארץ ביחס לגלקסיה. מה השתנה בשמיים? ✨ באוגוסט, כדור הארץ נמצא בזווית מושלמת כדי לראות את שביל החלב  - הגלקסיה שלנו - במלוא הדרה. שביל החלב הוא בעצם הזרוע הספירלית של הגלקסיה שאנחנו חיים בה, וכשמסתכלים לכיוונו רואים ריכוז עצום של כוכבים. במדבר או במקום חשוך במיוחד, אפשר לראות בעין רגילה עד 100,000 כוכבים בלילה אחד ! זה פי אלף מכמות הכוכבים שרואים בעיר רגילה. איפה רואים את זה הטוב ביותר? 🏜️ בישראל, המקומות הכי מומלצים הם: מדבר יהודה  - רחוק מאורות ירושלם ותל אביב מצפה רמון  - מכתש רמון הוא "שמורת אור כוכבים בינלאומית" מוכרת רמות הגולן  - שמיים פתוחים וחשוכים חופי הכנרת  - הרחק מעיירות מוארות ובכלל, כל מקום שנמצא לפחות 30 קילומטר מעיר גדולה יאפשר לראות את שביל החלב בבירור. מתי לצפות? 🕐 החודש הטוב ביותר : אוגוסט (במיוחד סביב הירח השחור ב-23 באוגוסט, כשהשמיים הכי חשוכים) השעות המושלמות : מהשקיעה ועד אמצע הלילה הכיוון : שביל החלב נפרש מהאופק הדרום-מזרחי עד הדרום-מערבי הסיבה שאוגוסט מיוחד היא (כפי שהזכרנו) שכדור הארץ פונה בלילה אל עבר מרכז הגלקסיה, שם נמצא הריכוז הכי גדול של כוכבים. מה בדיוק רואים? 👀 שביל החלב עצמו  - כמו ענן לבן עצום ורחב שנפרש לרוחב השמיים משולש הקיץ  - שלושה כוכבים בוהקים: דנב, וגה ואלטאייר קבוצת הברבור  - קבוצת כוכבים שנראית ממש "עפה" בתוך שביל החלב (בתוכה נמצאת ערפילית הסהר ) ערפיליות זוהרות  - עננים קטנים של גז וכוכבים חדשים צביר השבע אחיות ( פליאדות )  - הקבוצה המוכרת של הכוכבים הכחלחלים לילדים זה נראה כמו "שביל אבק פיות" ענקי שמישהו פיזר על השמיים, או כמו שמיכת כוכבים רקומה 🧚‍♀️ הנה סרטון נחמד (באנגלית) שמסביר על שביל החלב, עם צילומים יפים של כוכבים שנמצאים בו: למה זה כל כך מיוחד? 🌟 הפער בין שמים זרועי כוכבים בעיר לאותם השמיים במדבר, הוא מדהים! והוא קורה רק בגלל מה שנקרא ' זיהום אור ': בעיר גדולה : רואים 20-50 כוכבים בפרבר : רואים כמה מאות כוכבים במדבר חשוך : רואים עד 100,000 כוכבים! זו הזדמנות נדירה להראות לילדים את הגלקסיה שלנו בעין בלתי מזוינת, לא צריך טלסקופ ! כשמסתכלים על שביל החלב, רואים בעצם מאות מיליארדי כוכבים - רק חלק קטן מהכוכבים בגלקסיה שלנו! עובדות מרתקות על שביל החלב 🔭 שמו בעברית : "שביל החלב" נקרא כך כי הוא נראה כמו שביל לבן חלבי בשמיים הגודל שלו : הגלקסיה שלנו רחבה 100,000 שנות אור ומכילה 200-400 מיליארד כוכבים המיקום שלנו : אנחנו נמצאים בזרוע ספירלית חיצונית, לא במרכז הגלקסיה מהירות הסיבוב : מערכת השמש שלנו נעה במהירות של 828,000 קמ"ש סביב מרכז הגלקסיה! טיפים מעשיים לצפייה 💡 הביאו שמיכה להתכסות בה - לילות אוגוסט יכולים להיות קרירים במדבר תנו לעיניים להתרגל  - צריך 20-30 דקות בחושך כדי לראות את כל הכוכבים השתמשו בפנס אדום  - כדי לא לפגוע ב"ראיית לילה" הורידו אפליקציה  - כמו "מפת כוכבים" כדי לזהות קבוצות כוכבים (סיפרנו על חלקן בפוסט על כוכבים בשמי ישראל באביב ) צלמו - אפילו טלפון רגיל יכול לתפוס את שביל החלב (כוונו ל'מצב לילה'), כדי שתיזכרו בזמן להסתכל ולהנות גם בשנה הבאה... זו חוויה שלא שוכחים - רגע שבו מבינים באמת כמה קטנים אנחנו ביקום הענק הזה, וכמה יפה הוא! 🌌

תהיתם פעם מדוע אתם רואים פחות כוכבים בשמי העיר בהשוואה לאזור הכפרי? 🤔 האשם הוא " זיהום האור " - תופעה שמתרחשת כאשר אור מלאכותי מפנסי רחוב, מרפסות, גינות וכו' מציף את שמי הלילה באור בהיר ומסנוור את אור הכוכבים. ✨ 🦋 ההשפעה על הסביבה בגדול, אור הכוכבים מגיע מרחק שנות אור אלינו, ונחסם ב'ענן' האור המלאכותי שאנחנו, בני האדם, יצרנו (באסה...). אבל זיהום האור לא רק גוזל מאיתנו את היופי של ליל כוכבים, אלא גם משפיע על הסביבה! ציפורים וחרקים, שמסתמכים על אור טבעי לניווט, מתבלבלים מהתאורה המלאכותית המוגזמת. הגחליליות בישראל, למשל, כמעט ונעלמו בגלל זיהום האור. 😔 צבי ים צעירים משתמשים בנצנוץ אור הירח על גלי הים כדי להצליח להגיע לים אחרי בקיעתם, אבל תאורה מלאכותית עלולה להטעות אותם ולגרום להם ללכת בכיוון הלא נכון. גם ציפורים נודדות מסתמכות על אור הכוכבים לניווט, ואור מלאכותי יכול לגרום להן לסטות מהמסלול ולהתנגש במבנים מוארים. 🐦 בחור אחד צילם את שביל החלב שאפשר היה לראות גם בעין רגילה, בשמים, בזמן שהייתה הפסקת חשמל גדולה בעיר שלו. את התמונה שיתף מיכאל צוקרן 😴 ההשפעה על הבריאות חשיפה מוגזמת לאור מלאכותי בלילה יכולה לשבש גם את שנת הלילה שלנו ולהשפיע על הבריאות הכללית. זה עלול להוביל לבעיות כמו עייפות, חרדה, דיכאון ואפילו לסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של סרטן. 😨 ו(גם) זאת הסיבה שבגללה לא כדאי להירדם עם טלויזיה דולקת... 🇮🇱 המצב בישראל לצערנו, בישראל אין חוקים שמגבילים תאורה מלאכותית, וכל אחד יכול להאיר איך שמתחשק לו. בגלל זה זיהום האור אצלנו רק הולך וגדל. 😞 ראו את המפה שכאן שמראה איפה זיהום האור נמוך יותר בישראל. 💡 מה אפשר לעשות? הפחתת זיהום האור זה דבר הרבה יותר פשוט ממה שנדמה! אפשר להתחיל בשימוש בתאורה שמכוונת את האור כלפי מטה, ובכך למנוע סנוור מיותר ופלישת אור לחדרי השינה של השכנים. 🏠 לא להדליק פרוז'קטורים ותאורה גדולה כשעושים פיקניק בטבע עם משפחה או חברים. ובכלל - כיבוי אורות מיותרים. 🌍 מאמצים עולמיים להפחתת זיהום האור במקומות שונים בעולם מנסים לטפל בצמצום זיהום האור בכמה דרכים: 1. 🏛️ חוקים : בארצות הברית ובאירופה חוקקו חוקים והנחיות שמטרתם לצמצם את זיהום האור. לדוגמה, חוקים שמחייבים שימוש בתאורה מונחת כלפי מטה כדי למנוע סנוור וזיהום אור. 2. 🌠 האגודה הבינלאומית לשמי לילה כהים (DarkSky) : ארגון שפועל להעלאת המודעות לנושא, תומך בחקיקה שמטרתה להקטין את זיהום האור, ומעניק תעודות למי שמשתמש בתאורה נכונה ומגביל את זיהום האור. הארגון כבר הסמיך מספר שמורות טבע ושמורות שמיים 'כהות' ברחבי העולם. 3. 📚 תוכניות חינוכיות ומחקר : יש תוכניות כמו "Globe at Night" שמזמינות אותנו למדוד את זיהום האור בסביבתנו ולהשתתף בפרויקטים מחקריים על זיהום האור הגלובלי. תוכניות כאלו עוזרות להבין את ההיקף האמיתי של זיהום האור ועוזרות לקדם פתרונות מדעיים. 4.💡 פתרונות טכנולוגיים : שימוש בתאורה 'חכמה', נורות LED חסכוניות באנרגיה אך בעלות אור חם יותר, חיישני תנועה וטיימרים יכולים לסייע בהפחתת זיהום האור. גם התאמת גופי התאורה כך שיפנו את האור כלפי מטה ולא לצדדים או למעלה, היא אמצעי יעיל למניעת זיהום אור. מה דעתכם על זיהום האור? האם גם אתם רוצים לראות יותר כוכבים בלילה? 🌠 בעזרת צעדים קטנים, נוכל להשיב את שמי הלילה הטבעיים, לחסוך באנרגיה ולהגן על הבריאות והסביבה שלנו. בואו נשתף פעולה כדי לכוון את האור רק לאן שצריך! 🙌✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים ' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

מה אורזים במזוודה לטיול במאדים? איזה נעליים מתאימות לגשם של חומצה? ואיזה מטרייה תעמוד בסופות זכוכית? 🧳 בואו נבדוק יחד את התחזית לכוכבי הלכת השונים ונראה איפה רותח כמו תנור ואיפה קפוא כמו ארטיק קרח! כי אם אתם חושבים שקשה להתלבש ליום קיץ שרבי או לערב חורפי סוער, חכו עד שתשמעו מה החזאי בצדק אומר: "היום תהיה סערה אדומה בדיוק כמו אתמול, בדיוק כמו מחר... ובדיוק כמו בשנה הבאה" 🌪️ מוכנים למסע בין-פלנטארי שיעשה לכם רק חשק לחזור לכדור הארץ הנעים שלנו? נוגה - החממה הרותחת של השכונה 🔥 ברוכים הבאים ל נוגה , הכוכב החם ביותר במערכת השמש! מה כדאי לארוז לטיול? בעצם... שום דבר לא יעזור. נוגה רותחת כמו תנור לוהט עם טמפרטורות של למעלה מ-460 מעלות צלזיוס, וזה ככה כל הזמן: גם ביום וגם בלילה... בגלל האטמוספירה הסמיכה! האם יש מזגן מספיק חזק? ממש לא. הידעתם? בנוגה יורד גשם של חומצה גופריתית, אבל הטיפות מתאדות לפני שהן מגיעות לקרקע מרוב חום. מטרייה כנראה לא הייתה עוזרת כאן... 😅 מאדים - מדבר קר עם סופות אבק ענקיות 🌪️ מה כדאי ללבוש במאדים? מעיל סקי כבד ביום, וחליפת קוטב ארקטי בלילה! ביום, הטמפרטורות מזכירות חורף על כדור הארץ (סביב 0 מעלות), אבל בלילה הקור צונח צניחה חופשית עד מינוס 130 מעלות - קפוא יותר מארטיק קרח! ואם זה לא מספיק... אל תשכחו להביא איתכם משקפי הגנה ומטאטא ענק! כי סופות החול העצומות שם יכולות להקיף את כל הכוכב במשך שבועות ולכסות הכל במעטה אבק אדמדם. בנוסף, יש שם "שדי אבק" 🌪️ מעין טורנדו זעירים שמרימים חול ומזנקים להם במדבר המאדימי. לפעמים אפילו יורד שלג, אבל לא שלג רגיל, אלא פתיתי קרח יבש מפחמן דו-חמצני קפוא, ליד הקטבים. צדק - ממלכת הסערות הנצחיות ⛈️ איך להתכונן לטיול ב צדק ? בעצם, אי אפשר בכלל לנחות שם עם מעבורת החלל שלנו, כי זה ענק גזי ללא קרקע מוצקה... אז נרחף קצת בתוך העננים הצבעוניים ונצפה בסערות המדהימות. החזאי על כוכב צדק הוא כנראה החזאים הכי משועמם ב מערכת השמש : "היום תהיה סערה אדומה ענקית, בדיוק כמו אתמול או לפני 500 שנה ובדיוק כמו מחר... ואיפשהו גם ב-300 השנים הבאות!" הכתם האדום הגדול הוא סופה שמשתוללת כבר לפחות 300 שנה ברציפות, וגדולה מספיק כדי "לבלוע" את כל כדור הארץ בתוכה. הידעתם? בצדק יש ברקים חזקים עד פי עשרה מהברקים בכדור הארץ, ולפעמים הם ירוקים! דמיינו סופת רעמים גדולה כמו יבשת שלמה עם ברקים ירקרקים המאירים את העננים. כן, גם לנו זה קצת הזכיר את זה... #סליחה שבתאי - הסופה המשושה המסתורית 🔷🛑 שבתאי ידוע בטבעות היפות שלו, אבל מזג האוויר שם? לא פחות מרתק. בקוטב הצפוני יש תופעה מדהימה - סופה בצורת משושה מושלם! העננים מסתדרים בצורת מצולע בעל שש פאות, גדול מספיק שייכנסו בו 2 כדורי ארץ. המשושה הזה הוא בעצם זרם רוח עצום, הנושב במהירות של 500 קמ"ש, ובמרכזו עין סערה ענקית - פי 50 יותר מהעין של הוריקן "רגיל"! 👁️‍🗨️ הידעתם? כל כמה עשרות שנים מתפרצת בשבתאי "סופת ענק לבנה" שמקיפה את כל הכוכב. אורנוס - הכוכב ש"שוכב על הצד" 🌀 אורנוס הוא הכוכב הכי מוזר במערכת השמש מבחינת עונות השנה. הוא בכלל מסובב על הצד - ממש שוכב לרוחב! והתוצאה? עונות שנה משוגעות בנות 21 שנה כל אחת... בקיץ ובחורף, אזורים שלמים באורנוס חווים יום תמידי או לילה תמידי למשך 21 שנים רצופות! (מי עייף, מי...) למרות שאורנוס הוא לרוב כוכב שקט ותכלכל, הרוחות שם יכולות להגיע למהירות של 1,000 קמ"ש – כמעט כמו מהירות הקול. והטמפרטורה? קפואה כקרח. בערך מינוס 195 מעלות. בררר 🥶 נפטון - שיא הרוחות וגשם יהלומים! 💎 נפטון, הענק הכחול בקצה מערכת השמש, מחזיק בשיא הרוחות הכי מהירות במערכת השמש: עד 2,000 קמ"ש! זה פי 5-6 יותר מהירות מה הוריקן הכי חזק בכדור הארץ. הטמפרטורה שם היא מינוס 200 מעלות, והסערות מתחלפות כל הזמן (שלא ישעמם...). והחלק הכי מדהים? עמוק-עמוק בתוך נפטון, איפה שהלחץ עצום, מדענים משערים שיורד גשם של... יהלומים! המולקולות באטמוספרה מתפרקות, ואטומי הפחמן מתגבשים ליהלומים שנופלים כמו ברד של יהלומים. אמיתיים... הידעתם? גם בשבתאי וגם בצדק יש כנראה "גשם יהלומים" דומה. מי צריך חנות תכשיטים עם כוכבי לכת כאלה? מעבר למערכת השמש - גשם זכוכית מותכת! 🌧️ רגע! אם חשבתם שכבר ראיתם הכל, חכו לכוכב הלכת HD 189733b שמסתובב לו אי-שם רחוק בחלל. אמנם השמיים שלו כחולים ויפים, אבל נושבות בו רוחות במהירות מפחידה של 7,000 קמ"ש, והגשם שיורד בו הוא זכוכית מותכת! העננים שם מלאים בחלקיקי זכוכית , והטמפרטורה מעל 1,000 מעלות. הטיפות זכוכית נופלות - באלכסון דווקא - בגלל הרוחות הקיצוניות, ומצליפות בכל מה שבדרכן, וזה בדיוק מה שהופך אותן לקטלניות... פעילות כיפית לבית 🏠 בואו ניצור תחזית מזג אוויר לכוכב דמיוני משלכם! תנו לו שם מיוחד, המציאו איזה מזג אוויר מטורף יש שם, מה הטמפרטורות, איזה סוג גשם יורד (אולי גשם ממתקים ? כבר המציאו מכונה כזאת, לא? 😂), ואיזה בגדים כדאי ללבוש לטיול שם. אתם יכולים אפילו לצייר את התחזית או להכין תחזית מצולמת כמו בטלוויזיה! עובדות מפתיעות נוספות ✨ בירח של צדק, איו, יש הרי געש פעילים שמתפרצים כל הזמן. שם "מזג האוויר" הוא התפרצויות געשיות! בטיטאן (ירח של שבתאי) יש אגמים ונהרות, אבל לא של מים. אלא של מתאן נוזלי יש כוכבי לכת רחוקים שצד אחד שלהם תמיד פונה לשמש (יום נצחי) והצד השני תמיד בחושך (לילה נצחי). איפה הייתם מעדיפים לחיות? 🤔 הרפתקת החלל שלנו מראה שמזג האוויר ביקום יכול להיות מטורף, מדהים ומפתיע הרבה יותר מכל מה שאנחנו מכירים. עכשיו כשאתם יודעים איך נראה מזג אוויר באמת אקסטרים, האם יום קיץ סטנדרטי חם ולח - מה שנקרא, 'רגיל' - לא נראה לכם די משעמם? 😉🚀

היום נצא למסע מרתק אל אחד הכוכבים הכי מיוחדים במערכת השמש שלנו - שבתאי! 🚀 🤔 מה מיוחד בשבתאי? שבתאי הוא הכוכב השישי מהשמש (הכוכב שלנו הוא השלישי), והוא ידוע בעיקר בזכות הטבעות המדהימות שלו. אבל יש עוד המון דברים מגניבים לגלות עליו! קבלו הצצה דרך טיול קצר לשבתאי ועל הירח הגדול שלו, טיטאן (כל הפרטים כתובים כאן בהמשך...) 🏛️ סאטורן: השם המיתולוגי של שבתאי 🪐 כמו כל כוכבי הלכת שלנו, גם שבתאי קרוי על שם אל מהמיתולוגיה הרומית. במקרה שלנו, השם של שבתאי באנגלית הוא סאטורן (Saturn). אבל מי היה סאטורן? סאטורן היה - במיתולוגיה הרומית - אל רומי חשוב מאוד: האל של החקלאות והקציר 🌾 וגם האבא של כמה אלים מפורסמים: יופיטר (Jupiter) - מלך האלים נפטון (Neptune) - אל הים פלוטו (Pluto) - אל העולם התחתון ולמה קראו ככה לכוכב? כי אפשר לראות אותו בשמיים בלי טלסקופ. ובגירסה היוונית?  🇬🇷 ביוון קראו לו קרונוס (Cronus). היה לו סיפור מוזר: הוא פחד שהילדים שלו יקחו לו את הכתר, אז הוא... בלע אותם! 😱 אבל זאוס (Zeus) הצליח להימלט והציל את כולם. 📏 כמה גדול שבתאי? שבתאי הוא הכוכב השני בגודלו במערכת השמש, אחרי צדק (או יופיטר, בשמו הלועזי). אפשר להכניס בתוכו 764 כדורי ארץ! 😮 אבל הוא כל כך קל משקל (בעל צפיפות נמוכה), שאם היה אפשר למצוא אוקיינוס מספיק גדול, הוא פשוט היה צף עליו! 🏊‍♂️ 💍 הטבעות המפורסמות הטבעות של שבתאי עשויות בעיקר מקרח ואבק. הן רחבות מאוד (כ-280,000 ק"מ), אבל דקות מאוד (בערך 10 מטר). אם היינו מקרבים אותן לכדור הארץ, הן היו מכסות את כל המרחק מכאן עד לירח! 🌪️ סופות ענק בקוטב הצפוני של שבתאי יש סופה ענקית בצורת משושה. 🔷 הסופה הזו גדולה פי שניים מכדור הארץ! 🛰️ ירח-ירח, ספר לי סיפור... לשבתאי יש 82 ירחים ידועים. הירח הכי גדול והכי מעניין נקרא טיטאן. הוא גדול יותר מכוכב הלכת חמה (מרקורי) ויש לו אפילו אטמוספירה משלו! על טיטאן יש נהרות ואגמים של מתאן נוזלי, מה שהופך אותו למקום מעניין במיוחד לחקר. את השם 'טיטאן' נתן לו מדען הולנדי בשם כריסטיאן הויגנס שגילה אותו ב-1655. השם 'טיטאן' מגיע דווקא מהמיתולוגיה היוונית 😱 שבה הטיטאנים היו אלים ענקיים וחזקים מאוד, הדור הקודם של האלים, לפני זאוס ואתנה. 👨‍🚀 מסעות לשבתאי החללית קסיני חקרה את שבתאי במשך 13 שנים וגילתה עליו המון דברים מרתקים. היא אפילו שלחה נחתת קטנה בשם הויגנס לנחות על הירח שלו, טיטאן! 💡 עובדות מגניבות יום אחד בשבתאי נמשך רק 10.7 שעות ארציות. עכשיו, תחשבו מה זה אומר לגבי הסיבוב שלו סביב הציר שלו. האם הוא מהיר או איטי יותר לעומת כדור הארץ שלנו? 🤔 שנה אחת (הקפה מלאה סביב השמש) על שבתאי נמשכת כמעט 30 שנים ארציות! הרוחות בשבתאי יכולות להגיע למהירות של 1,800 קמ"ש. 🌪️ יודעים מה המהירות של הרוח הכי 'זריזה' אצלנו? פחות מרבע! 408 קמ"ש, שנמדדו ב-1996 באוסטרליה, בציקלון אוליביה שפגע באי בארו. שבתאי הוא כוכב הלכת הייחודי ביותר מבחינת צפיפות, כי כמו שהזכרנו, זו הפלנטה היחידה במערכת השמש שהצפיפות שלה נמוכה מזו של מים. 🔭 איך אפשר לראות את שבתאי? בלילה חשוך וצלול, אפשר לראות את שבתאי אפילו בעין בלתי מזוינת, כמו היוונים והרומאים הקדמונים. הוא נראה כמו נקודת אור צהובה בהירה. ואם משתמשים בטלסקופ, ואפילו אחד פשוט, אפשר אפילו לראות את הטבעות! זה מגניב... אז... שבתאי הוא באמת אחד הכוכבים הכי מרתקים במערכת השמש שלנו, גם בגלל הצורה המיוחדת עם הטבעות, וגם בגלל התכונות המיוחדות שלו. בפעם הבאה שאתם מסתכלים לשמיים בלילה, נסו לחפש אותו! 🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

נחשו מה? לכדור הארץ יש חבר חדש שעומד ללוות אותנו לששה עשורים שלמים! לא, זה לא ירח שני (יש לנו כבר ירח אחד, מעולה), אבל זה משהו ממש מיוחד שנקרא quasi-moon - כמעט-ירח. מה זה בכלל כמעט-ירח? האסטרואיד החדש שלנו נקרא 2025 PN7, והוא קטן למדי - רק כ-19 מטר ברוחב, בערך כמו אוטובוס אקורדיון. אבל מה שמיוחד בו זה לא הגודל, אלא הריקוד המדהים שהוא עושה איתנו בחלל. ה-Quasi-moon, או, ה'כמעט-ירח' הוא לא ירח אמיתי. הוא לא מסתובב סביב כדור הארץ כמו הירח שלנו. במקום זה, הוא מקיף את ה שמש בדיוק באותו קצב שאנחנו מקיפים אותה - שנה אחת. בגלל שהמסלולים שלנו כל כך דומים, מהפרספקטיבה שלנו נראה כאילו הוא "נדבק" אלינו ונשאר לידנו שנים רבות. פול צ'ודאס, מנהל המרכז למחקר עצמים קרובי-קרקע של נאס"א, מסביר את זה יפה: "למעשה, האסטרואיד הקטן הזה לכוד בריקוד קטן עם כדור הארץ." רגע, זה לא אותו דבר כמו PT5-2024? אה, שאלה מצוינת! כבר כתבנו על PT5-2024, אסטרואיד שנלכד בכבידה של כדור הארץ לחודשיים. זה היה ירח זמני אמיתי - כלומר, הוא באמת הסתובב סביבנו בזמן שהיה פה. אבל ה-2025 PN7 שונה לגמרי: הוא לא נלכד בכוח הכבידה של כדור הארץ. הוא מקיף את השמש, לא אותנו הוא יישאר לידנו הרבה יותר זמן, כמעט 60 שנה! 😱(עד בערך 2083) הוא לא באמת מסתובב סביבנו, אבל זה רק נראה ככה מנקודת המבט שלנו תופעות של ירח זמני קצר קורות בערך פעם בעשור. אבל 'כמעט-ירח', זו כבר תופעה נדירה יותר איך הוא נשאר לידנו כל כך הרבה זמן? הסוד נמצא במה שנקרא Mean Motion Resonance (תהודת תנועה ממוצעת), שזה סנכרון מושלם בזמנים שלוקח לכדור הארץ ולאסטרואיד להקיף את השמש. זה כמו שני רקדנים שנעים בדיוק באותו קצב, אז הם נשארים קרובים אחד לשני הכבידה של כדור הארץ כן נותנת לאסטרואיד "דחיפות קטנות" שעוזרות לשמור על הסנכרון הזה, אבל היא לא מחזיקה אותו במסלול סביבנו. בסופו של דבר, אחרי עשרות שנים, כוחות עדינים - כמו משיכת כוכבי לכת אחרים ואפילו לחץ קרני השמש על פני האסטרואיד - יגרמו לו לצאת מהסינכרון ולהמשיך בדרכו. איך מצאו אותו? סקר הטלסקופים Pan-STARRS שבהוואי זיהה את האסטרואיד לפני שנה, באוגוסט 2024. הוא כל כך קטן וחלש, שלקח זמן לגלות אותו למרות שהוא ממש "לידנו" במונחי חלל. ברגע שחישבו את המסלול שלו, המדענים הבינו שהוא חולק איתנו את אורך השנה - וזה הסימן הראשון שמדובר לא בסתם אסטרואיד שרק חולף על פנינו, אלא ממש ב-quasi-moon אמיתי. האם יש עוד כמעט-ירח כאלה? כן! והאחד המפורסם ביותר נקרא Kamoʻoalewa - שם הוואיי שמשמעותו "מתנודד". הוא מלווה את כדור הארץ כבר הרבה יותר זמן, ויש לו סיפור מרתק במיוחד. כשחוקרים בדקו את האור שמוחזר מפני השטח שלו, הם מצאו מינרלים דומים לאלה שנמצאים על הירח שלנו! זה מרמז שאולי Kamoʻoalewa הוא למעשה שבר שהתנתק מהירח לפני מליוני שנים - חתיכה קטנה מהירח שלנו שהפכה לאסטרואיד עצמאי ועכשיו מסתובבת בחלל. נחמד, אבל למה זה חשוב? הכמעט-ירחים הם מעין מעבדות טבעיות לחקר תנועה בחלל. כל אחד כזה מלמד אותנו: איך עצמים קטנים נעים באזורים עם הרבה כוח משיכה מכיוונים שונים איך לתכנן משימות חלל לאסטרואידים (הם נעים לאט יחסית אלינו, אז קל יותר להגיע אליהם) איך חומרים ואבק נעים במערכת השמש הפנימית איך לפתח טכנולוגיות שיום אחד יוכלו להזיז אסטרואיד מסוכן מהנתיב שלו (זוכרים את הסרט ארמגדון?) בנוסף, המסלולים היציבים שלהם הופכים אותם למטרות מושלמות לתרגול ניווט חלל, מיפוי משאבים, ואפילו ניסויים עתידיים בכרייה של אסטרואידים. האם נוכל לראות את 2025 PN7? לצערנו, לא בעיניים ולא אפילו בטלסקופ ביתי. האסטרואיד קטן מדי וחלש מדי. רק טלסקופים מקצועיים גדולים יכולים לזהות אותו, וגם זה רק בתקופות מסוימות כשהוא קרוב יחסית לכדור הארץ. הזמנים הכי טובים לנסות לראות אותו (עבור מצפי כוכבים מקצועיים) הם בחודשים יולי-אוגוסט, כשהוא מתקרב קצת יותר אלינו. אבל גם אז, הוא ממש עמום ודורש ציוד מתקדם וחשיפות ארוכות. אז למרות שהוא הולך ללוות אותנו צמוד בששים השנים הבאות, הוא יישאר בלתי נראה לרובנו - כמו שכן שמעדיף לשמור על פרופיל נמוך. 🌌 כמה זה מסוכן? זה לא! המסלול החזוי של ה'כמעט-ירח' הזה לא מביא אותו קרוב לאטמוספירה שלנו, והוא יישאר במרחק בטוח לחלוטין. המדענים כבר לקחו בחשבון את כל משיכות הכבידה שישפיעו עליו, והוא ממש לא מהווה שום סכנה. אפשר לישון בשקט... לסיכום ✒️: יש לנו שכן חדש בשכונה הקוסמית - אסטרואיד קטן ששומר על קצב בדיוק כמונו סביב השמש, ויישאר לידנו עד 2083. זו תזכורת נפלאה לכמה מורכבת ומרתקת התנועה של עצמים בחלל, וכמה עדיין יש לנו ללמוד על השכנים הקרובים שלנו. 🚀

הירח שלנו הוא שכן קבוע בשמיים ( כאן תוכלו לקרוא עליו), אבל לפעמים הוא מחליט לבוא קצת יותר קרוב. כשזה קורה, אנחנו קוראים לו "סופר-ירח" (או באנגלית SuperMoon) – אבל למה בעצם? מאיפה הגיע השם הזה? 🦸‍♂️ השם "סופר-ירח" נשמע כמו שם של גיבור-על, נכון? ובכן, הוא בכלל הומצא בשנת 1979 על ידי אסטרולוג (ולא אסטרונום!) בשם ריצ'רד נול. הוא חיפש מילה מגניבה לתאר את הירח כשהוא נמצא בנקודה הכי קרובה לכדור הארץ במסלולו. האסטרונומים קוראים לנקודה הזו " פריגיאה " (מיוונית: "קרוב לאדמה"), אבל נראה ש"סופר-ירח" תפס הרבה יותר... למה הירח מתקרב ומתרחק? 🌍 הירח לא מסתובב סביב כדור הארץ במעגל מושלם, אלא במסלול אליפטי – כמו ביצה מאורכת. לפעמים הוא קרוב יותר, ולפעמים רחוק יותר. כשהוא בנקודה הכי קרובה ( פריגיאה ), המרחק הוא בערך 363,000 ק"מ מכדור הארץ. בנקודה הכי רחוקה ( אפוגיאה ), הוא נמצא במרחק של כ-405,000 ק"מ. מתי זה הופך ל"סופר"? כדי שירח מלא ייחשב ל"סופר-ירח", הוא צריך להיות במרחק של פחות מ-361,885 ק"מ מכדור הארץ. כשזה קורה, הירח נראה גדול ב-14% ובהיר ב-30% מירח מלא רגיל! עובדות מפתיעות על סופר-ירח: בכל שנה יש בערך 3-4 סופר-ירחים הסופר-ירח משפיע על הגאות והשפל - הם חזקים יותר כשהירח קרוב התופעה נראית בכל העולם באותו זמן, אבל בגלל אזורי הזמן השונים, התאריך יכול להיות שונה במקומות שונים הסופר-ירח הגדול ביותר במאה ה-21 היה בדצמבר 2016 מיתוסים ואמונות 🌙 במשך ההיסטוריה, אנשים קישרו את הירח המלא לכל מיני דברים מוזרים: היו שחשבו שהוא משפיע על התנהגות בני אדם (מכאן המילה "לונטיק", 'משוגע' - מהמילה הלטינית luna, שפירושה ירח) חקלאים רבים האמינו שזה הזמן הטוב ביותר לזרוע גידולים מסוימים בתרבויות רבות האמינו שהירח המלא מביא מזל טוב איך לצפות בסופר-ירח? 🔭 הזמן הטוב ביותר לצפות בסופר-ירח הוא כשהוא זורח או שוקע. אז הוא נראה הכי גדול בגלל "אשליית הירח" - תעתוע אופטי שגורם לירח להיראות ענק כשהוא קרוב לאופק. למה זה קורה? המוח שלנו משווה את גודל הירח לעצמים שאנחנו מכירים על האופק, כמו בניינים או עצים, וזה גורם לו להיראות עוד יותר ענק! טיפ לצלמים צעירים 📸 סופר-ירח הוא הזדמנות נהדרת לצלם תמונות מרשימות במיוחד! כי הוא נראה גדול יותר וגם בהיר יותר - מה שהופך אותו למושא צילום מושלם. אז קבלו טיפים לצילום מוצלח: הזמן המושלם לצילום הוא בזריחה או בשקיעה - אז "אשליית הירח" במיטבה נסו לצלם את הירח כשיש לידו משהו מוכר - בניין, עץ או אפילו אנטנה אם אתם משתמשים בסמארטפון, נקו היטב את העדשה לפני הצילום ייצבו את המכשיר - אפשר להישען על משהו יציב או להשתמש בחצובה אם יש לכם אפשרות לזום אופטי (לא דיגיטלי!), השתמשו בו כוונו את המיקוד והחשיפה לירח עצמו טיפ מיוחד מצלמים מקצועיים: לפעמים דווקא יום לפני או אחרי הירח המלא אפשר לקבל תמונות יפות יותר - נסו! מתי הסופר-ירח הבא? בכל שנה יש כמה הזדמנויות לראות סופר-ירח. הכי כדאי לעקוב אחרי לוח השנה האסטרונומי או אחרי עמודי האסטרונומיה ברשתות החברתיות כדי לא לפספס! ואפשר לעקוב גם ב אפליקציה ששיתפנו לכם.

בחוברת הצביעה החדשה הזאת , האפרוחים שלנו נוסעים - באוויר, בים וביבשה, בכל מיני סוגים של כלי תחבורה.. 🐣🚗💨 הצטרפו לחבורת האפרוחים החמודים וצבעו להם את העולם בכל הצבעים - מרכבות ועד מטוסים! 🚂🚲🚁 איזה כיף זה יהיה לגלות לאן הם מגיעים ולהפוך אותם לצבעוניים. 🌈🎨 אז קדימה, הורידו והדפיסו את החוברת, למה אתם מחכים? 😍🖍️ מוזמנים להתחדש בחולצת אפרוח 'על גלגלים' !👇 אין את המידה שאתם רוצים? או אולי בא לכם בכלל את אותו עיצוב על משהו אחר? לחצו כאן ונארגן לכם! אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

כוכבי שביט הם גופים קטנים וקפואים הנעים במסלול סביב השמש. הם מורכבים בעיקר מקרח, אבק וסלעים. כאשר כוכב שביט מתקרב לשמש, החום גורם לקרח להפוך לגז, ויוצר את ה"זנב" המפורסם שאנו רואים בשמיים. בואו נלמד על כוכבי השביט כל מה שכדאי לדעת. מבנה כוכב השביט כוכב שביט מורכב משלושה חלקים עיקריים: הגרעין : ה"לב" הקפוא של כוכב השביט. הקומה : ענן הגז והאבק סביב הגרעין. הזנב : שובל ארוך של גז ואבק הנמתח מאחורי הקומה. עובדות מעניינות על כוכבי שביט מהירות מדהימה 🏎️ כוכבי שביט יכולים לנוע במהירויות מדהימות. למשל, כוכב השביט Great Comet of 1843 נע במהירות של כ-570 ק"מ בשנייה כשחלף ליד השמש. זה פי 1,600 ממכונית מירוץ! כוכב השביט הגדול ביותר 🏆 כוכב השביט הגדול ביותר שהתגלה עד כה הוא כוכב השביט Bernardinelli-Bernstein, עם קוטר של כ-150 ק"מ. זה בערך כמו המרחק בין תל אביב לחיפה! אמונות תפלות 🔮 בעבר, אנשים רבים האמינו שכוכבי שביט מבשרים על אסונות או אירועים גדולים. למשל, כוכב השביט הליי נראה בשמיים בשנת 1066, בדיוק לפני הכיבוש הנורמני של אנגליה. כוכבי שביט מפורסמים כוכב השביט הליי זהו כוכב השביט המפורסם ביותר. הוא מגיע לקרבת כדור הארץ כל 75-76 שנים. הפעם האחרונה שראינו אותו הייתה ב-1986, והפעם הבאה תהיה ב-2061. מי יודע, אולי תזכו לראות אותו! 🔭 כוכב השביט Hale-Bopp כוכב שביט זה ממש נראה לעין בשמי הלילה למשך 18 חודשים (!) ב-1996-1997, תקופה ארוכה במיוחד. הוא היה כל כך בהיר שאפילו תושבי ערים גדולות יכלו לראותו בקלות, למרות זיהום האור . כוכב השביט NEOWISE ב-2020, כוכב השביט NEOWISE הפך לאטרקציה עולמית כשבמשך כחודש אפשר היה לצפות בו גם בעין בלתי מזוינת. רבים צפו בו וצילמו אותו מכל רחבי העולם. איך כוכבי שביט עוזרים לנו להבין את מערכת השמש? כוכבי שביט הם כמו קפסולות זמן מהעבר הרחוק של מערכת השמש . הם מספקים לנו מידע חשוב: הרכב ראשוני : כוכבי שביט מכילים חומרים מתקופת היווצרות מערכת השמש, מה שעוזר לנו להבין את ההרכב המקורי שלה. הרוח הסולרית : כשכוכבי שביט מתקרבים לשמש, הזנב שלהם מגיב לרוח הסולרית. זה עוזר למדענים ללמוד על השינויים בפעילות השמש. מקור המים : יש תיאוריה שאומרת שחלק מהמים על כדור הארץ הגיעו מהתנגשויות עם כוכבי שביט בעבר הרחוק. איך מגלים כוכבי שביט? בעבר, אסטרונומים גילו כוכבי שביט בעזרת טלסקופים פשוטים או אפילו בעין בלתי מזוינת. היום, רוב כוכבי השביט מתגלים על ידי טלסקופים אוטומטיים וחלליות מיוחדות. 🛰️ כוכב שביט מרגש בדרך: Comet Tsuchinshan-ATLAS (C/2023 A3) אם אתם חובבי אסטרונומיה (וברור שאתם! אחרת לא הייתם איתנו כאן...), יש משהו מרגש לצפות לו! השביט Comet Tsuchinshan-ATLAS (C/2023 A3) צפוי להגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ ב-12 באוקטובר 2024. אז הנה כמה דברים מעניינים שכדאי לדעת: גילוי כפול 🔭🔭 השביט התגלה על ידי שני גורמים שונים: מצפה הכוכבים Purple Mountain בסין, ומערכת ATLAS בדרום אפריקה. זו דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה בין-לאומי בתחום האסטרונומיה! איפה ומתי לצפות? 🌅 מיד לאחר שקיעת השמש ב-12 באוקטובר 2024, חפשו את השביט נמוך באופק המערבי. בשבועות שאחרי, השביט יעלה גבוה יותר בשמי הערב ויזוז צפונה. עם הזמן, השביט ייחלש ככל שהוא יתרחק מהשמש ומכדור הארץ. טיפים לצפייה מוצלחת 📝 בחרו מקום חשוך: השביט ייראה הכי טוב ממקומות ללא זיהום אור. השתמשו בציוד: למרות שייתכן שתוכלו לראות את השביט בעין בלתי מזוינת, משקפת או טלסקופ יחשפו פרטים נוספים, כמו זנב השביט המתארך. צפו בזנב המתפתח: ייתכן שתוכלו לראות את זנב השביט מתארך ומתפתח מדי ערב. תופעה נדירה: הזנב הנגדי 🤯 מה שממש מרגש, זה שייתכן ונזכה לראות תופעה נדירה הנקראת "זנב נגדי" (anti-tail). זוהי אשליה אופטית שנגרמת ממיקומו של השביט ביחס לאור השמש. אם תראו את זה, דעו שאתם צופים במשהו באמת מיוחד! אל תפספסו! ⏰ השבועות הקרובים לאחר ה-12 באוקטובר הם ההזדמנות הטובה ביותר לצפות ולתעד את השביט הזה. שימו לב שמופע הירח המלא ב-17 באוקטובר עלול קצת להקשות על הצפייה באזורים עם אור ירח חזק. לסיכום כוכבי שביט הם אחת התופעות המרתקות ביותר בשמי הלילה. הם מספקים לנו מידע חשוב על ההיסטוריה של מערכת השמש שלנו ועוזרים לנו להבין טוב יותר את היקום שבו אנו חיים. עם ההגעה הקרובה של Comet Tsuchinshan-ATLAS, יש לנו הזדמנות נדירה לצפות באחד מהפלאים המופלאים הללו במו עינינו. אז הכינו את הטלסקופים, בחרו מקום חשוך, וצאו לצפות בשמיים - מי יודע איזה פלאים תגלו! רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל צוקרן . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

חשוב לדעת: הם לא באמת עומדים בשורה ישרה בחלל כמו חיילים במסדר - זה בעיקר עניין של זווית הראייה שלנו מכדור