תוצאות חיפוש

כולם עושים recap לשנה שחלפה, אז גם אנחנו החלטנו להצטרף למסיבה 🎊. 2025 הייתה שנה מלאה בפוסטים, בלמידה, ביצירה, במשחקים ובהרבה כיף - אז בואו נראה מה בדיוק קרה פה השנה. שימו ❤️: זה יהיה פוסט מתעדכן. כל יום נוסיף עוד נתונים (כי באמת שיש הרבה...) המספרים הגדולים של השנה 📊 זה 👆 התקציר בתמונה אחת. אם תקליקו כאן בצד כדי 'לפתוח' את ההסבר תמצאו את הסיפורים שמאחורי המספרים 📊📚 השנה צפיתם ב-1,469 פוסטים שונים כאן באתר. סך הכל נרשמו 84,153 צפיות ו-74,979 מבקרים ייחודיים. אם נחשב את זמן הקריאה המצטבר - נקבל כ-615 שעות, כלומר בערך 25.6 ימים רצופים של "רק עוד פוסט אחד"... ומה חדש ב-2025 עצמו? השנה העלנו 465 פוסטים חדשים, שקיבלו יחד 30,462 צפיות. השקעתם כ-360 שעות כדי לקרוא אותם, שזה כמעט 15 ימים של קריאה. תודה!!! טקס פרסי החמ"ל 🏆 אלופי הצפיות (הכי נקראו השנה מבין פוסטי 2025): למקום הראשון הגיע " צבע העיניים: הסוד שמאחורי הקשתית הצבעונית " 👀 עם 1,163 צפיות. מקווים שראיתם מה קורה בעיניים שלכם... במקום השני: " חידה לחובבי הסטוריה בנושא מדעי המחשב וספרות " 💻 עם 763 צפיות - חידות זה תמיד כיף. זה המקום להגיד תודה לאורנה אגמון בן-יהודה על החידות (והפרסים) 💪 במקום השלישי: "משחקי חוץ לילדים: שוטרים וגנבים" עם 474 צפיות. וואלה? מכל משחקי הריצה והתופסת, דווקא זה תפס? הפכתם גם אותנו 👮‍♀️💰😇 אבל גולת הכותרת, מבחינתנו, זה ש" גולת הכותרת: המשחק שיציל את השפיות ההורית " שרק נולד השנה וכבר גרף 284 צפיות, עובד גם לכם. זה מה שמעודד אותנו להמשיך ולהמציא בשבילכם. Serenity now, לכולם 🧘‍♀️ מה ממש אהבתם לקרוא 📚: חמשת הפוסטים שממש תפסו אתכם השנה היו: דגל דרוזי: הדגל עם חמשת הצבעים 🟢🔴🟡🔵⚪ ליקוי הירח המלא 🌑 מרשמלו 🍡 פיצה 🍕 למה יש פסים בקצוות המגבות ? לאיזה סיפורים אהבתם להקשיב 📖 מה שפורסם השנה: " בובות של נייר " (132 צפיות), " אגדת הנסיך הצפרדע " 🐸👑 (108 צפיות), ו" עכבר הספרייה " 🐁 (93 צפיות). האהובים בכל הזמנים? " טרופותי " מוביל עם 537 צפיות, ואחריו " סבתא מינה מבנימינה " (341 צפיות), " שמוליק קיפוד " (234 צפיות), " אוטו גלידה " (205 צפיות), ו" גברת קרש ומר מערוך " (138 צפיות) - כנראה שהקלאסיקות האלה פשוט לא מתיישנות. איך הספרייה שלנו התפלגה לה 📚✨ איך 465 הפוסטים החדשים מתפלגים להם? ככה: ⬇️ כמעט שליש זה יצירה (ועלייה של 16.7% לעומת השנה ורבע שעברה). צפייה והאזנה - במגמת ירידה (אבל זה לא אתם, זה אנחנו...) ומשחקים - כמעט אותו הדבר (סטטיסטיקאים היו קוראים לזה 'טעות דגימה'). אבל, הי, התחלנו ללמד דברים שלא תמיד מלמדים בכיתה (בתחומי היסטוריה, מיתולוגיה, אזרחות וכלכלה). אז אפשר לומר שהשנה הינו כמו בית מלאכה בתוך מצפה כוכבים: הגעתם לא רק כדי להיות פסיביים אלא לבנות, לצבוע ולחקור בעצמכם את העולם והדברים שלא תמיד מספרים לכם. נתונים מדעיים על מדעים 👩‍🔬 מהסברים על למה הרגל נרדמת לנו, דרך גלקסיות , ערימת ספרים שלא נופלת מקצה השולחן ועד ל חידות מתמטיות על משולשים וניסויים כמו יצירת נטיף מלאכותי בבית - אין ספק שהתעניינתם איך דברים פשוט עובדים (כן, גם מכשירים, כמו למשל, מדיח כלים ). אבל הכי הרבה אהבתם לשמוע על מכונה מדהימה שהאבולוציה יצרה. שזה אנחנו... (אם אין אני לי? 🤔😜) מי, מתי, איך? 📱🌍 בדקנו גם קצת עליכם... מאיפה הגעתם אלינו, מתי, ועם מה? הסתבר לנו שאנחנו גלובליים - צפיתם בנו לא רק מישראל אלא מסן-פרנסיסקו, ברלין, אתונה ואמסטרדם, oui madam - הגעתם אלינו מעוד הרבה מקומות בעולם. אז היא, Hello, Hola, Bonjour, Ciao, Hallo, Olá, Привет, 你好, こんにちは, مرحبا, Merhaba, Hej, Namaste, Sawubona! המממ, מעניין מה קרה שם ביוני 😉 אגב, זה שמעל ל-70% גלשו אלינו בסלולרי, זה אומר שהעברנו לכם את הזמן בנסיעות (אולי ב משחקי מילים עם הילדים בזמן הנסיעה ), ולא רק בבית? 🤔😇 מה אהבתם ליצור? 🎨🎲 מצד אחד, לקטנים - הכנו מלא חוברות צביעה. מצד שני, לגדולים יותר - שיתפנו סרטוני הדרכה של איך מציירים ושל איך מקפלים (כן, שמנו לב שאתם ממש בעניין של אוריגמי, לא רק אוריגמי ציפורים , אגב...). ומצד שלישי... התחלנו השנה להכין לכם גם משחקי אונליין כמו " גולת הכותרת " (המשחק שיציל את השפיות ההורית) לצד משחקים פיזיים כמו " כוחות העל של האפרוחים " שממש אהבתם, או " פנטומימת חפצים " (שמככב אצלנו בשבת בצהריים) - המצאות מקוריות שלנו 💪. והנה הנתונים: איך נכון לח יות? פגשנו 15 דעות שונות 🤔💭 השנה פגשנו 15 הוגי דעות (פילוסופים) - חלקם מהעולם העתיק, חלקם מדענים מודרניים, וחלקם... דמויות מהסיפורים האהובים עלינו. והנה הנתונים: ומה הם גילו לנו? בגדול: תחיו חיים של יותר כיף ומשמעות, חפשו את האמת. תשאלו שאלות ( סוקרטס ), תתבוננו היטב לפני שתחליט ( שרלוק הולמס ), ותחשבו אחרת ( איינשטיין ). תשמרו על הלב שלכם עם כבוד ( קונפוציוס ), סובלנות ( המומינים ), וטיפוח חברים ( הנסיך הקטן ). אפיקורוס מציע פשטות, בודהה מלמד איזון, ו שפינוזה אומר שהאושר בא מהבנה פנימית. ולא לשכוח להיות אתם ( אלזה ו בילבי ). אז " אקונה מטטה "... מה אהבתם לנשנש? 🍕🍪 ארבעת המתכונים של 2025 (ולא. אנחנו לא מתכוונים לריבת קלמנטינות. זה אמנם אחד המבוקשים, אבל הוא נולד לפני יותר מ-12 חודשים...) זוכרים את " בישולה-לה " (הבוט בצ'אט GPT שמהנדס לכם מתכון פשוט וקל ממה שיש לכם בבית)? אם עוד לא ניסיתם , - שווה לנסות. מקסימום שוב תזמינו וולט... 🤦‍♀️ מסעות בלי לקום מהספה 🧭🐣 ב-2025 יצאתם איתנו למסעות סביב העולם - אפילו עד אנטארקטיקה , עם 6 מגלים חדשים בסדרה, שכמעט הכפילו את כלל מגלי הארצות שהיו לנו (מ-7 ל-13). ביניהם שתי נשים חלוצות - אמיליה ארהארט שטסה לגבהים חדשים ו סקאג'וויה שהובילה את לואיס וקלארק במחוזות עלומים - ואחד משלנו, בנימין מטודלה , שגם גרף את שיא הצפיות השנה. והנה הנתונים: מה עוד? חכו למחר... (ואם יש לכם שאלה על איזשהו נתון שתשמחו שנבדוק, תכתבו לנו כאן )

בפוסטים הקודמים ראינו איך ה-1 בינואר נבחר בגלל מרד בספרד, ואיך יש עדיין מי שחי ב-2018. היום נצא למסע אל מערכות שבהן הזמן לא היה רצף אחד ארוך - כמקובל - אלא התחיל מחדש שוב ושוב (קצת כמו מכונת זמן, לא? 🤔). נכיר שלוש גישות שונות לחלוטין: סין (שם כל קיסר "איפס" את הזמן), יפן שעדיין עושה את זה היום (אנחנו ברייווה 7!), והמאיה שבנו מערכת מתמטית כל כך מדויקת שהיא כמעט גרמה ל"סוף העולם" ב-2012. מתחילים... סין: כל קיסר = שנה 1 מחדש 🐉 ב סין העתיקה לא היה מושג של "שנת 2025". בכלל לא היה מספר שנה רציף. בכל פעם שקיסר חדש עלה לשלטון - התחילה תקופת שלטון חדשה עם שם ייחודי, והשנים התאפסו לספירה מחדש, לא חשוב כמה שנים עברו מתחילת השושלת. כל קיסר (ולפעמים מספר פעמים במהלך שלטונו) היה מכריז על "שם תקופה", ששיקף את השאיפות, התקוות או אירועים התקופה. למשל... קאנגשי, שלט כ-60 שנה (אחת הארוכות יותר, בין 1662-1722). תקופתו נקראה "שגשוג ושלווה". אם סוחר סיני במאה ה-17 היה כותב מכתב, הוא לא היה כותב "1685". הוא היה כותב "שנת קאנגשי 24" - כלומר, השנה ה-24 לשלטון הקיסר קאנגשי. למה ככה? 🤔 סמכות אלוהית: הקיסר הסיני נחשב ל"בן השמיים", שקיבל את ה"מנדט השמיימי" לשלוט. הכוח לקרוא לזמן היה דרך לחזק את הסמכות הזו. התחלה חדשה: כל תקופת שלטון חדשה הייתה אמורה להיות התחלה טובה, הזדמנות לתקן טעויות, לחדש, לשפר. שם התקופה היה כמו הצהרת כוונות. גמישות: קיסר היה משנה את שם התקופה באמצע שלטונו (למשל אחרי אסון טבע או ניצחון גדול), כדרך לסמן שינוי. 60 שנים שחוזרות על עצמן 🔄 חוץ משמות התקופות, הסינים השתמשו במערכת נוספת שנקראה "המחזור הסקסגזימלי". זו מערכת של 60 שנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב. איך זה עובד? המערכת משלבת שני רכיבים: 10 "גזעים שמיימיים" מתוך תורת חמשת היסודות (של עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, כל אחד מופיע פעמיים, פעם אחת כ-יִין ופעם שניה כ-יַאנג) ☯️ 12 "ענפים ארציים", שהם בעלי החיים מההורוסקופ הסיני (עכבר, שור, נמר וכו'... כנסו ל מיתולוגיה הסינית כדי להיזכר, וגם כדי למצוא איזה מזל אתם שם...) כל שנה מקבלת שם שמשלב אחד מכל רכיב. ולא, זה לא יוצא 120 אפשרויות , כי אפשר לשלב רק זוגי עם זוגי ולהיפך. כלומר, נקבל מחזור של 60 צירופים שונים בלבד. למשל, 2025 היא שנת הנחש-העץ 🐍🌳 ורק עוד 60 שנה, ב-2085, תחזור שנת הנחש-העץ. הידעת? 60 נחשב למספר מושלם בתרבות הסינית: הוא מתחלק בכל המספרים הבאים: 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 30. זה גם הסיבה שיום הולדת 60 נחשב בתרבות הסינית כ"השלמת מעגל". סין המודרנית: המעבר למערב 🇨🇳 עד תחילת המאה ה-20, סין המשיכה לספור ככה את השנים, אבל ב-1912, עם נפילת שושלת צ'ינג (האימפריאלית האחרונה) והקמת הרפובליקה של סין של ימינו, הם אימצו את הלוח הגרגוריאני לשימוש רשמי. למה? בעיקר בגלל לחץ בינלאומי וצורך בסטנדרטיזציה עם העולם המערבי. הידעת? המחזור הסקסגזימלי לא נעלם לגמרי. הוא קיים עבור אסטרולוגיה , לעבור ציון וחגיגת השנה הסינית החדשה 🎉 מאו טצה-טונג, שהוביל את סין המודרנית אחרי עידן הקיסרים - עדיין, אפילו במאה ה-21, מופיע בכל מקום בסין: על שטרות, בתמונות, וגם כפסלוני מזכרת לתיירים - כמו כאן בתמונה . בסין, גם זמן וגם היסטוריה מוצגים על מדפים... צילום עדי ברטשניידר יפן: עדיין ממשיכים! רייווה 7 🇯🇵 בעוד שסין ויתרה על המערכת הישנה, יפן... לא! יפן עדיין, ברגע זה, משתמשת בשמות תקופות קיסריות. זה ממש לא היסטוריה, זה קורה עכשיו. הקיסר נארוהיטו ותקופת רייווה 🌸 ב-1 במאי 2019, הקיסר אקיהיטו התפטר (אירוע ראשון מסוגו מזה 200 שנה!), ובנו נארוהיטו עלה לכס המלוכה. באותו רגע, השתנה שם התקופה: הייסיי - "השגת שלום" - הסתיימה, ו רייווה - "הרמוניה יפה" - התחילה. אז נכון לעכשיו, ביפן, אנחנו נמצאים ברייווה 7, שזה אומר "השנה השביעית לשלטון הקיסר נארוהיטו" . איך זה עובד בפועל? 📆 ביפן המודרנית משתמשים בשני הלוחות במקביל: הלוח המערבי וה'אזרחי' שלנו: 2025 הלוח היפני: שם השנה - רייווה 7 איפה רואים את ריווה 7? תעודות רשמיות: תעודות לידה, דרכונים, רישיונות - כולם מסומנים בשם התקופה. הדרכון היפני כתוב עליו שהוא הונפק בשנת "רייווה X". טפסים ממשלתיים: כל טופס ממשלתי או רשמי משתמש בשם התקופה. כשממלאים תאריך לידה, למשל, רושמים "שווה 63" (כלומר, שנת שווה 63, שזה 1988). חיי יום-יום: בעסקים, לפעמים משתמשים בלוח המערבי (בעיקר כשעובדים עם מדינות מחוץ ליפן), אבל בהקשרים יותר מסורתיים או רשמיים - תמיד נמצא את שם התקופה. מטבעות: כל מטבע יפני מסומן עם שם התקופה שבה הוטבע. הנה כמה דוגמאות לשמות התקופות המודרניות ביפן: 🏛️ מייג'י - "שלטון נאור" - 1868-1912, היתה תקופת המודרניזציה הגדולה של יפן עם פתיחה למערב אחרי מאות שנות בידוד ומעבר מ"מדינה פיאודלית" ל"מעצמה תעשייתית" שווה - "שלום מזהיר" - 1926-1989, היתה התקופה הארוכה ביותר - 63 שנה! היא כללה את מלחמת העולם השנייה, התבוסה, וההתאוששות הכלכלית המדהימה שהפכה את יפן למה שהיא היום. "שנת שווה 20" = מלחמת העולם השנייה, בעוד ש"שנת שווה 64" (שיש בה רק 7 ימים) היא שנת פטירת הקיסר הירוהיטו. הייסיי - "השגת שלום" - 1989-2019 מסמלת את תקופת הקיסר אקיהיטו, עם "העשור האבוד" של יפן (בועת הנדל''ן של שנות ה-90), רעידת האדמה בקובה, וה צונאמי של 2011. גם דיסני הגיעו ליפן בתקופה הזאת עם פארק השעשועים שלהם - הראשון שנפתח מחוץ לארה"ב - ב-1983 רייווה - "הרמוניה יפה" - מ-2019 ועד היום. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה ששם התקופה נבחר מטקסט יפני (ולא שם סיני קלאסי, כפי שהיה מקובל) למה יפן שומרת על זה? 🎌 שושלת הקיסרים היפנית היא הארוכה ביותר בעולם - למעלה מ-2,600 שנה (לפי המסורת). שמירה על שמות התקופות היא דרך לכבד את המסורת הזו. זה גם נותן ליפנים זהות משלהם ודרך לשמר זהות תרבותית (כמו שהם משמרים גם חלק מ המיתולוגיה היפנית , היוש פיקאצ'ו ...😜). כל שם של תקופה מסמל את התקוות והשאיפות של התקופה. המעבר מהייסיי לרייווה לא היה רק שינוי של תאריך - אלא נקודת ציון תרבותית וסמלית. והכי חשוב, שזה פשוט... עובד. כולם מכירים את זה, כולם מבינים, וזה משולב לחלוטין בכל המערכות. הידעת? המעבר מתקופה אחת לשנייה הוא אירוע לאומי ענק. למשל, כשהכריזו על "רייווה" ב-2019, זה היה בכותרות החדשות במשך שבועות. חברות מיהרו לשנות את כל הטפסים, המחשבים, המערכות. זה היה כמו Y2K, אבל יפני. המאיה: ספירת הימים מתחילת היקום 🗿🔢 ועכשיו נעבור לגישה שונה לגמרי - המאיה של מרכז אמריקה. הם לא ספרו שנים, לא החליפו שמות תקופות, והם בטח לא התחילו מחדש כל כמה עשורים. המאיה פשוט ספרו ימים . כל יום מאז נקודת אפס מיתולוגית. כמו מונה קליקים אוניברסלי ענקי שלא נעצר לעולם. המערכת העיקרית שלהם נקראת " הספירה הארוכה " (Long Count). זו מערכת ספירה שהבסיס שלה הוא 20 (ולא 10 כמו שלנו). אז מתי היה "יום הבריאה" או יום האפס? לפי השחזורים המקובלים ביותר של חוקרים: 11 באוגוסט, 3114 לפני הספירה (אם מנרמלים את זה ללוח הגרגוריאני). למה דווקא? אין לנו ממש תשובה. ככל הנראה, זה תאריך מיתולוגי שקשור לאמונות המאיה על בריאת העולם הנוכחי. לפי המיתולוגיה שלהם, אנחנו חיים ב"עולם החמישי" - כשהעולמות הקודמים נהרסו ונברא עולם חדש. התאריך הזה מסמן את בריאת העולם הנוכחי. איך זה עובד? עם מבנה מתמטי 🔢 הספירה הארוכה בנויה כמערכת מיקום (כמו שלנו יש אחדות, עשרות, מאות), אבל בבסיס 20: היחידות: יום אחד - קין (K'in) 20 ימים - וינאל  (Winal) = 20 קין 360 ימים - טון (Tun) = 18 וינאל (וזה בערך שנה שלנו) 7,200 ימים - קאטון (K'atun) = 20 טון (כלומר, כמעט 20 שנים שלנו) 144,000 ימים - באקטון (B'ak'tun) = 20 קאטון (או 394 שנים) בטח גם אתם שואלים עכשיו למה 18 וינאל ולא 20?? אז זה נקבע כדי להתקרב יותר לשנה שמשית (365 ימים). 18 × 20 = 360 ימים - שזה יחסית קרוב מאוד. וזה באמת החריג היחיד במערכת - בכל שאר הרמות הן על בסיס 20 נקי. אוקי... איך כותבים תאריך ב"מאיה"-ית? באקטון-נקודה-קאטון-נקודה-טון-נקודה-וינאל-נקודה-קין (B'ak'tun.K'atun.Tun.Winal.K'in). הנה, הנה דוגמא: 13.0.13.3.15 משמעותו: 13 באקטונים (מאז יום הבריאה) 0 קאטונים 13 טונים 3 וינאלים 15 קינים וזה ה-31 בדצמבר 2025 שלנו - במערכת המאיה כלומר - עברו 1,878,088 ימים מאז יום הבריאה המיתולוגי של המאיה והנה עוד דוגמא: 13.0.0.0.0 = סוף הבאקטון ה-13 זה התאריך שגרם ל"סוף העולם" שכולם ציפו לו ב-2012. למה? כי ב-21 בדצמבר 2012, הספירה הארוכה הגיעה ל-13.0.0.0.0 - סוף מחזור של 13 באקטונים. "סוף העולם"?? ברור שלא, עובדה, 13 שנים אחרי - ואנחנו עדיין כאן... זאת פשוט הייתה טעות מוחלטת בהבנה. עבור המאיה, זה היה כמו שבשבילנו התחלף המילניום ב-31 בדצמבר 1999 בחצות - כשעברנו ל-1 בינואר 2000. סוף מחזור, והתחלה של מחזור חדש. זה לא אומר שהעולם מסתיים - זה אומר שמתחילים לספור מחדש (וגם אצלנו במעבר לשנת 2000 היו כאלה שחשבו שזה סוף העולם... בעיקר כשפחדו שכל המחשבים בעולם - 'יפלו'). אנשים שחשבו ש-2012 זה "סוף העולם" פשוט לא הבינו איך המאיה באמת חישבו. גוואטמטלה – מקדש הכתובות באתר תרבות המאיה בטיקל. צילום ג'קסי ג'קסון הלוח הצולב: הצולקין והאב 🌀 מעבר לספירה הארוכה, למאיה היו עוד שני לוחות שפעלו במקביל: לוח הצולקין (Tzolk'in) - לוח של 260 ימים: משלב 20 שמות ימים עם 13 מספרים כלומר - 20 × 13 = 260 צירופים שונים שימש בעיקר לטקסים, לחיזויים, ולקביעת "מזל" של ימים אף אחד לא יודע בוודאות למה דווקא 260 ימים. התיאוריות מנסות למצוא קשר לתקופת הריון (~9 חודשים), או למחזורים אסטרונומיים האב (Haab') - לוח של 365 ימים: 18 חודשים של 20 ימים = 360 ימים פלוס 5 ימים "לא מזליים" בסוף השנה (Wayeb') (כן, מזכיר קצת את השיטה האתיופית) יותר קרוב לשנה השמשית שימש (כצפוי, בטח יכולתם כבר לנחש לבד) לחקלאות, ולעונות השנה שני הלוחות פעלו במקביל, כמו שני גלגלי שיניים. לכל יום היה שם בצולקין ושם בהאב. ואם אתם שואלים את עצמכם כמה זמן לוקח עד שאותו צירוף חוזר? אז למרות שהיינו מצפים לחישוב של 260 × 365 = 94,900 - זה לא באמת ככה, כי המכנה המשותף הקטן ביותר הוא 18,980 ימים = שזה 52 שנה. ⬅️ כלומר, כל 52 שנה, אותו צירוף מדויק של יום בצולקין ויום בהאב חזר על עצמו. זה נקרא " מחזור הלוח " (Calendar Round), והוא נחשב מחזור מקודש בתרבות בני המאיה. הידעת? כשמחזור הלוח הסתיים (כל 52 שנה), המאיה ערכו טקס "אש חדשה": הם היו מכבים את כל האש הדולקת בכל המקדשים והבתים, ומדליקים אש חדשה. סמל של סוף והתחלה, מוות ותחייה. איזה סיבוך... למה המאיה היו כל כך אובססיביים לזמן? ⏰ כמה סיבות: אסטרונומיה מדהימה: המאיה היו אסטרונומים מבריקים. הם חישבו את משך השנה השמשית בדיוק מדהים - 365.2420 ימים. הלוח הגרגוריאני שלנו אומר 365.2425 - המאיה היו יותר מדויקים! הם עקבו אחרי מחזורי הירח , נוגה , מאדים, ואפילו הבינו מחזורים של מאות שנים. פילוסופיה מחזורית: המאיה האמינו שהזמן מחזורי - ולא ליניארי. כלומר זה לא הולך בקו ישר אלא במעגל. דברים חוזרים, מחזורים חוזרים, וגם ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אם מבינים את המחזורים, אפשר לחזות את העתיד. כוח דרך ידע: הכוהנים והשליטים של המאיה החזיקו בידע האסטרונומי והמתמטי. הם יכלו לחזות ליקוי ירח , ליקוי שמש - בדיוק מירבי. להכריז על מועדים מקודשים, ולקבוע את לוח הטקסים. זה נתן להם כוח עצום. דיוק במתמטיקה: המאיה המציאו את הספרה אפס באופן עצמאי - וזה אחד המקומות הבודדים בעולם שעשו את זה! הספרה אפס הומצאה באופן עצמאי רק במקומות בודדים: ב הודו , במסופוטמיה, ואצל המאיה. זהו גילוי מתמטי נדיר ביותר שמעיד על תחכום יוצא דופן. הם פיתחו מתמטיקה מתקדמת, מערכות ספירה מורכבות, וחישובים אסטרונומיים שדרשו דיוק עצום. בשבילם, זמן לא היה משהו שפשוט "קורה" - זה היה מדע, אמנות, ודת בו-זמנית. אם הם היו כאלה חכמים, איפה הם היום? 🌴 תרבות המאיה הקלאסית התמוטטה במאות ה-8-9, מסיבות שעדיין שנויות במחלוקת (בצורת, מלחמות, התמוטטות סביבתית). אבל צאצאיהם עדיין חיים בינינו היום - מיליוני אנשים בגואטמלה, מקסיקו, בליז והונדורס. חלקם עדיין משתמשים בגרסאות של הלוח המסורתי, במיוחד ה-Tzolk'in, לטקסים ולחגים. הספירה הארוכה פחות בשימוש, כך שהידע לא הלך לאיבוד - הוא נשמר בקהילות, במשפחות, ובמחקר. בכל העולם עקבו בדאגה בזמן-אמת אחרי "סוף העולם". הנה דוגמא... שלוש דרכים, אותו רעיון: הזמן הוא כוח 👑 סין העתיקה, יפן המודרנית, והמאיה - שלוש תרבויות שונות לגמרי, שלוש גישות שונות לזמן. אבל יש ביניהם מין המשותף ולכן איחדנו אותם ביחד: הזמן לא היה ניטרלי. הוא היה כלי של כוח, של זהות, של משמעות . בסין: כל קיסר קבע מחדש את הזמן. זה היה אמירה על כוחו, על התחלה חדשה, על סמכות אלוהית. ביפן: שמירה על המסורת של שמות התקופות היא דרך לשמר זהות ייחודית בעולם גלובלי. ואצל המאיה: ספירת הימים מבריאת העולם הייתה פרויקט מתמטי-תיאולוגי עצום. זמן היה מדע מקודש. כל התרבויות הללו מראות שהדרך שבה הן ספרו את הזמן משקפת איך התרבות רואה את עצמה, את העולם, ואת מקומה ביקום. בפוסט הבא (והאחרון): נסיים את המסע עם לוח 'שנה' שהחליט ללכת 'ראש בקיר' ולא להתפשר בכלל: הלוח ההיג'רי המוסלמי, שנודד 11 ימים כל שנה ואומר "מי צריך סנכרון עם עונות השנה?". שם נראה איך שנת 2025 היא גם 1446-1447 היג'רי, נבין אחת ולתמיד למה הרמדאן "מטייל" בין העונות, ומה עושים כשרוצים משהו שיעזור בתכנון החקלאות למרות שלוח הזמנים שלך לא שומר על עונות קבועות.

כולנו יודעים שהשנה מתחילה ב-1 בינואר. זה נראה כל כך ברור ומובן מאליו, נכון? אבל אם אתם כמונו (...) בטח עצרתם רגע לחשוב - למה דווקא התאריך הזה? זה לא יום השוויון האביבי, לא תחילת החורף ולא שום נקודה אסטרונומית מיוחדת. אז למה עברו רק 2026 שנים מאז שהתחילו לספור (למרות שכבר ידעו לכתוב ולחשב ולהמציא יותר מאשר גלגלים)? ומה כל כך מיוחד ב-1 בינואר?? התשובה המפתיעה: שום דבר לא מיוחד! זאת בכלל היתה... החלטה פוליטית-צבאית של הרומאים. ומאז, למרות שהם כבר לא איתנו, כל העולם חי לפי ההחלטה הזו. זה הפוסט הראשון בסידרה שתגלה לכם שאין שום דבר "טבעי" בדרך שאנחנו סופרים זמן - וש-2025 היא בכלל המצאה די מאוחרת שהפכה לסטנדרט בגלל כוח פוליטי, לא כי היא הכי הגיונית. בראשית, לא ממש "ספרו" את החורף... ❄️ הסיפור שלנו מתחיל ברומא העתיקה, עם לוח שנה שהיה די מוזר. הלוח הרומאי המקורי היה בן 10 חודשים בלבד - כן, עשרה! השנה התחילה במרץ (Martius - על שם מרס אל המלחמה) והסתיימה בדצמבר. ומה קרה בחורף? כלום. ממש כלום. כשהיה קר מדי לעבודת שדה או למסעות צבא, הרומאים פשוט... הפסיקו לספור. לא היו חודשים לחורף. פשוט המתינו עד שיגיע מרץ הבא ואז התחילו לספור מחדש. כמו ללחוץ ⏸️ על הזמן. רגע-רגע... אוקטובר , בא מהמילה 'אוקטו', כלומר 8, ולא 10! זה בגלל זה? נכון! זה בדיוק בגלל זה! שמות החודשים נשארו מהתקופה שבה השנה התחילה במרץ, ולכן: ספטמבר = Septem (שזה 7 בלטינית) - החודש השביעי אוקטובר = Octo (8) - החודש השמיני (אגב, אוקטבה במוזיקה? נקראת כך כי היא כוללת 8 תווים. מאותו שורש לטיני) נובמבר = Novem (9) - החודש התשיעי דצמבר = Decem (10) - החודש העשירי (כן, כמו מספרים דצימליים) עד היום אנחנו משתמשים בשמות האלה, למרות שהם כבר לא מדויקים מבחינת המשמעות! נומה מוסיף חודשים (ועושה בלגן) 🌙 במאה ה-7 לפני הספירה, המלך נומה פומפיליוס (בחיי, היה כזה!) החליט שכנראה כדאי גם לספור את החורף. אז הוא הוסיף שני חודשים: ינואר (Januarius) - על שם יאנוס, האל הדו-פרצופי של שערים, דלתות והתחלות. יאנוס היה מתואר תמיד עם שני פנים - אחד מסתכל אחורה לעבר, והשני קדימה לעתיד פברואר (Februarius) - על שם פסטיבל טיהור רומאי מקור: ויקימדיה https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Camasei-lupercales-prado.jpg בהתחלה, שני החודשים האלה נוספו בסוף השנה. השנה עדיין התחילה במרץ, רק שעכשיו היו גם שמות לימי החורף. אבל בשלב מסוים, הם עברו לתחילת השנה. אבל זה עדיין לא הפך את ה-1 בינואר ליום השנה החדשה הרשמי. השנה המשיכה להתחיל במרץ. 154 לפנה"ס: קורה משהו בספרד 🗡️ והנה מגיע הרגע המכריע. בשנת 154 לפני הספירה, בעקבות מרד בספרד (היספניה הרומאית), הרומאים רצו לשלוח את הקונסול קוינטוס פולוויוס נוביליור לדכא את המרד - אבל היתה בעיה. הקונסולים היו נכנסים לתפקיד ב-15 במרץ. והרומאים רצו שנוביליור (חסכנו לכם כמה מילים) יוכל לצאת למסע לפני תחילת האביב, כדי להספיק להגיע לספרד בזמן. אז מה עשו? פשוט הזיזו את התאריך! החליטו שהקונסולים ייכנסו לתפקיד ב-1 בינואר - לקראת הקונסוליה של נוביליור בשנת 153 לפני הספירה. וביחד עם התזוזה הזאת, למעשה הזיזו את תחילת השנה האזרחית הרומאית. זה היה לגמרי שרירותי. זה לא קשור: ❌ ל יום השוויון ❌ לתחילת החורף ❌ לשום אירוע אסטרונומי ❌ לסוף הקציר או תחילת הזריעה זה היה פשוט נוח מבחינה צבאית-מנהלית. וזהו. ההחלטה הזו - שנעשתה כדי לדכא מרד בספרד - היא הסיבה ש עד היום, כל העולם חוגג את השנה החדשה ב-1 בינואר . הידעת? יאנוס, האל שעל שמו נקרא החודש, התאים בול לתפקיד. עם 2 הפנים שלו - אחד מביט לעבר ואחד לעתיד - הוא סימל בדיוק את מה שאמור להיות יום השנה החדשה: רגע אחד בו אפשר לסכם את מה שעברנו ולהסתכל קדימה. יוליוס קיסר מתקן את הבלגן 📐 עברו מאה שנה, והלוח הרומאי היה בבלגן מוחלט. למה? כי הכוהנים שאמורים היו להוסיף חודשים נוספים (כדי לסנכרן את הלוח עם העונות) השתמשו בזה למטרות פוליטיות. רוצים להאריך כהונה של פקיד מסוים? תוסיפו חודש. רוצים לקצר כהונה של יריב? פשוט לא תוסיפו. התוצאה? אף אחד לא ידע באמת באיזו עונה אנחנו נמצאים. כמו שאמרנו: בלגן. ב-46 לפני הספירה, יוליוס קיסר אמר "נמאס לי". הוא הזמין את האסטרונום סוסיגנס מאלכסנדריה, והם יצרו את הלוח היוליאני : שנה = 365 ימים כל 4 שנים = שנה מעוברת של 366 ימים (יום נוסף בפברואר. זוכרים למה? כבר הסברנו על זה בפוסט על למה יש 7 ימים בשבוע ) ה-1 בינואר נשאר התאריך הרשמי לתחילת השנה והנה, קיבלנו משהו הרבה יותר פשוט וברור. הלוח נכנס לתוקף ב-1 בינואר, שנת 45 לפני הספירה - והלוח היוליאני קיבע מחדש את ה-1 בינואר כראש השנה האזרחי הרומי בצורה ברורה ומסודרת. הידעת? כדי לסנכרן את הלוח עם עונות השנה האמיתיות, הקיסר הוסיף 67 ימים לשנת 46 לפני הספירה! זה גרם לשנה ההיא להיות בת 445 ימים - והרומאים כינו אותה " שנת הבלבול האחרונה ". הכנסייה מראה מי הבוס ⛪ הלוח היוליאני התפשט בעולם ביחד עם האימפריה הרומאית, ושימש את רוב העולם המערבי במשך למעלה מ-1,600 שנה. אבל אחרי נפילת רומא, הכנסייה הנוצרית לא ממש אהבה את ה-1 בינואר. למה? כי הרומאים חגגו את יום השנה החדשה עם... מסיבות פרועות שכללו השתכרות עד-כלות, מה שנקרא. לא בדיוק מה שהכנסייה רצתה לעודד. אז במשך מאות שנים, מדינות נוצריות שונות בחרו בתאריכים אחרים לתחילת השנה: 25 בדצמבר - יום ההולדת של ישו (באיטליה ובחלקים מצרפת) 25 במרץ - החג של הבשורה למריה על זה שהיא בהריון עם ישו (אנגליה, איטליה בתקופות מסוימות) יום הפסחא - שמשתנה מדי שנה (צרפת בתקופות מסוימות) 1 בספטמבר - האימפריה הביזנטית התוצאה? בלגן מוחלט. אותה שנה יכלה להתחיל בתאריכים שונים בארצות שונות. סוחרים שנסעו מאנגליה לצרפת פתאום "קפצו" קדימה או אחורה בזמן (זוכרים את החידה ההיסטורית בנושא התאריכים ?). אבל פשוטי העם? הם פשוט המשיכו לחגוג ב-1 בינואר, כי זה מה שהיה מוכר ונוח. האביב בבעיה 🔍 במאה ה-16, הכנסייה הקתולית התחילה לשים לב לבעיה קטנה: הפסחא "נדדה" בלוח השנה. למה? כי הלוח היוליאני טעה קצת (זוכרים? 365 ימים ורבע). אבל השנה האמיתית (שזה הזמן שלוקח לכדור הארץ להקיף את השמש) היא בעצם 365 ימים, 5 שעות, 48 דקות ו-46 שניות. ההבדל של 11 דקות ו-14 שניות בשנה אולי לא נשמע הרבה, אבל קחו 1,600 שנה, ותקבלו 10 ימים שלמים! זה גרם לאביב (ואיתו - חג הפסחא) להגיע מוקדם מדי, ובלבל את הכנסייה. האפיפיור גרגוריוס מתקן הכל (כמעט) 📅 ב-1582, האפיפיור גרגוריוס ה-13 החליט שמספיק זה מספיק,והוא הזמין צוות של מתמטיקאים ואסטרונומים, כדי ליצור לוח חדש, הלוח הגרגוריאני ! השינויים היו: מחיקה של 10 ימים - 4 באוקטובר 1582 ואחריו ישר 15 באוקטובר. פשוט דילגו על 10 ימים כדי לסנכרן מחדש חוק חדש לשנים מעוברות: שנה מעוברת = כל 4 שנים (כמו לפני כן) אבל: אם השנה מתחלקת ב-100, היא לא מעוברת, אלא אם כן היא גם מתחלקת ב-400 זה נותן לנו שנה ממוצעת של 365.2425 ימים - קרוב מאוד מאוד לשנה האמיתית (365.2422 ימים). הטעות? יום אחד בלבד כל 3,030 שנים! (רואים? מתמטיקה זה מדע, לא משהו מהשטן ...) ה-1 בינואר חוזר - ובגדול - כתחילת השנה הקבועה והרשמית לא כולם התלהבו... 😤 מדינות קתוליות אימצו את הלוח החדש מיד: איטליה, ספרד, פורטוגל, פולין - שדלגו על 10 הימים באוקטובר 1582 צרפת - שדילגה עליהם בדצמבר 1582 (בטח הילדים שחיכו לחג המולד שמחו, כי הוא הגיע מהר יותר... 🤪) אבל מדינות פרוטסטנטיות? הן חשדו שזו קנוניה של " האנטיכריסט הרומאי " (כלומר, האפיפיור) כדי להערים עליהן. והן התנגדו לזה במשך מאות שנים: גרמניה, עברה רק ב-1700 בריטניה והקולוניות האמריקאיות - ב-1752. ואז הם דילגו על 11 ימים: 2 בספטמבר ואחריו ישר 14 בספטמבר. למה 11 ולא 10? כי ב-170 השנים שעברו, הטעות של הלוח היוליאני הוסיפה עוד יום... אגב, זו הסיבה שג'ורג' וושינגטון "חוגג" יום הולדת בתאריכים שונים - הוא נולד ב-11 בפברואר 1731 לפי הלוח הישן, אבל זה יוצא ה-22 בפברואר 1732 בלוח החדש. שבדיה ב- 1753, יפן ב-1873 סין - רק בתחילת המאה הקודמת, ב-1912 רוסיה אפילו אח"כ, ב- 1918 (אחרי המהפכה הבולשביקית!) ואילו האחרונה באירופה היתה - יוון. רק ב-1923! הידעת? כשרוסיה עברה ללוח הגרגוריאני ב-1918, המהפכה הבולשביקית "עברה" מ"מהפכת אוקטובר" ל"מהפכת נובמבר" - כי התאריך קפץ קדימה! אז למה כולם משתמשים בזה היום? 🌍 חלק מהמדינות עדיין משתמשות בלוח היוליאני לענייני דת, במקביל ללוח הגרגוריאני לענייני ממשל ויומיום. הלוח הגרגוריאני הפך לסטנדרט העולמי. זה לא בגלל שהוא הכי טוב (יש לוחות מדויקים יותר!), אלא בגלל כוח פוליטי וכלכלי. ככל שהאימפריות האירופיות התפשטו בעולם במאות ה-16-20, הן הביאו איתן את הלוח שלהן. קולוניאליזם, סחר בינלאומי, דיפלומטיה - כל אלה דרשו סטנדרט אחיד. והסטנדרט הזה היה אירופי. היום, גם מדינות עם לוח מסורתי משלהן (סין, יפן, תאילנד, מדינות ערב ואפילו אנחנו, בישראל) משתמשות בלוח הגרגוריאני לעסקים, לממשל ולתקשורת בינלאומית. זו פשוט "השפה המשותפת" של העולם המודרני. ומה עם 2025? 🔢 הספירה עצמה - השנים שאנחנו סופרים - מקורה בעבודתו של נזיר בשם דיוניסיוס אקסיגואוס שחי במאה ה-6. הכנסייה רצתה לספור שנים בדרך שלא תהיה קשורה לקיסרים הרומאים הפגאניים. דיוניסיוס יצר שיטת ספירת שנים חדשה לצורך חישוב חג הפסחא, שבה שנה מס' 1 היא השנה שבה, לדעתו, נולד ישוע. הוא חישב שישוע (ישו, בשבילכם) נולד בשנת 753 לספירת רומא, וקבע שהשנה שאחריה תהיה שנה 1 לספירה הנוצרית, או מה שנקרא "שנת האדון" (Anno Domini). ככל הנראה הוא טעה בכמה שנים (רוב החוקרים מעריכים שישו נולד בעצם בין 6-4 לפני הספירה), אבל עכשיו כבר מאוחר לשנות. וכך השנים שלפני ה-כביכול-לידה מסומנות כ-BCE (Before Common Era) או BC (Before Christ), ואחריה - CE (Common Era) או AD (Anno Domini). וכך אנחנו רואים ש-2025, משמעותה שעברו 2,025 שנים מהשנה שדיוניסיוס חישב בתור שנת ה"אפס", השנה שבה ישו נולד. לסיכום: יום השנה החדשה הוא המצאה פוליטית ✨ אז מה היה לנו כאן? 📌 ה-1 בינואר נבחר ב-154 לפנה"ס מסיבות צבאיות-פוליטיות (כדי שהקונסול יוכל לצאת מוקדם יותר כדי לדכא מרד בספרד), ולא מסיבות אסטרונומיות 📌 יוליוס קיסר יצר לוח יציב ב-46 לפנה"ס, אבל הוא טעה ב-11 דקות בשנה 📌 האפיפיור גרגוריוס תיקן את הטעות ב-1582, אבל לקח מאות שנים עד שכולם הסכימו לתיקון 📌 הלוח הפך לסטנדרט העולמי בגלל כוח פוליטי אירופי, לא כי הוא "הכי טוב" 📌 2025 מבוסס על טעות חישובית של נזיר מהמאה ה-6 בקיצור , כשתיכנס שנת 2026, ותרצו לחגוג את השנה האזרחית החדשה ב-1 בינואר, תזכרו: זה לא תאריך "טבעי". זה תוצאה של מרד בספרד, ממלכה רומאית שקרסה, אפיפיור נחוש, ואימפריות שהתפשטו בעולם. שנה טובה שתהיה לנו! בפוסט הבא : נצא למסע אל המערכות שלא הסכימו עם כל זה - כמו הלוח העברי שמשתמש באותיות במקום ספרות, וכמו אתיופיה שעדיין חיה בשנת 2018. כי מסתבר שלא כולם קנו את הסיפור הרומאי-נוצרי הזה...

אתם בטח מכירים את זה - מורידים סוודר מעל חולצת כותנה, ופתאום השיער שלכם עומד כמו קיפוד מבוהל! 🦔 או שאתם מחליקים במגלשה פלסטיק ומקבלים "מכת חשמל" קטנה. אז זה לא באמת חשמל כמו שיש בשקע, אלא תופעה שנקראת חשמל סטטי . מה זה בעצם חשמל סטטי? במשך שנים רבות, המדענים חשבו שחשמל סטטי נוצר רק כשאלקטרונים (חלקיקים זעירים עם מטען שלילי) "קופצים" מחומר אחד לשני. אבל ב-2011, מדענים מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו גילו משהו מפתיע: כשמשפשפים שני חומרים זה בזה, לא רק אלקטרונים עוברים ביניהם, אלא גם אטומים שלמים! למשל, אם משפשפים נייר במסרק פלסטיק, חלקיקים קטנטנים מהנייר נדבקים למסרק, וחלקיקים מהפלסטיק נדבקים לנייר. הגילוי הזה שינה את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חשמל סטטי! זה מראה איך המדע כל הזמן מתפתח ומגלה דברים חדשים. הדוגמה הכי מרשימה לחשמל סטטי בטבע היא הברק! ⚡ כשנוצר הפרש גדול מאוד במטענים החשמליים בין העננים לקרקע, נוצרת פריקה חשמלית ענקית - שאנחנו רואים כברק מרהיב. איפה פוגשים חשמל סטטי ביומיום? חשמל סטטי נמצא סביבנו בכל מקום: כשפותחים דלת מכונית ביום יבש (בעיקר בחורף) 🚗 כשמלטפים חתול (במיוחד אם יש לו פרווה ארוכה) 🐱 כשמסרקים שיער יבש כשמורידים בגדים או מוציאים כביסה מהמייבש מעניין לדעת שחשמל סטטי חזק יותר בימים עם לחות ממש נמוכה. זה קורה כי אוויר יבש הוא מבודד טוב יותר מאוויר לח, ולכן המטענים החשמליים נשארים "תקועים" במקום במקום להתפזר. המכונה שיוצרת חשמל סטטי ענק! במעבדות מדעיות יש מכשיר מיוחד שנקרא מחולל ואן-דה-גרף . המכשיר הזה הומצא בשנת 1929 על ידי מדען בשם, נחשו? נכון ! רוברט ואן-דה-גרף. הוא רצה ליצור מתח חשמלי גבוה מאוד בשביל ניסויים בפיזיקה. איך המכשיר עובד? יש לו חגורה מיוחדת שנעה על גלגלות, ובזכות החיכוך נוצרים מטענים חשמליים שנאספים בכדור מתכת גדול וחלול בראש המכשיר. המכשיר יכול ליצור מתח של עד 5 מיליון וולט! זה פי 22,727 יותר מהחשמל שיש לנו בשקע בבית (שהוא 220 וולט). מחולל ואן-דה-גרף משמש היום: במוזיאוני מדע להדגמות מרהיבות בבתי חולים ליצירת קרני רנטגן במעבדות לניסויים מדעיים בתעשייה לעיקור מזון ועיבוד חומרים עובדה מעניינת: מחולל ואן-דה-גרף הראשון בישראל נבנה במכון ויצמן בשנות ה-50! הממטרה שמסתובבת באמצעות חשמל סטטי יש מכשיר מגניב שנקרא " ממטרה אלקטרוסטטית ". זו ממטרה מיוחדת שמחברים למחולל ואן-דה-גרף, והיא מסתובבת בזכות החשמל הסטטי! איך זה עובד? המטען החשמלי נפלט מזרועות הממטרה וגורם לה להסתובב, בדיוק כמו שרקטה מסתובבת כשהיא פולטת גזים. זו דרך מגניבה להראות איך אפשר להפוך חשמל סטטי לתנועה! ניסויי חשמל סטטי מגניבים שאפשר לעשות בבית בלון קסמים קחו בלון מנופח, שפשפו אותו בשיער שלכם, ואז קרבו אותו לקיר. הבלון יידבק! אפשר גם לקרב אותו לפיסות נייר קטנות והן "יקפצו" אל הבלון. מים מתעקמים שפשפו בלון בשיער, ופתחו ברז מים דק דק. קרבו את הבלון לזרם המים (בלי לגעת!) - תראו איך זרם המים מתעקם לכיוון הבלון! פחית מתגלגלת שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לפחית שתייה ריקה שמונחת על שולחן חלק. הפחית תתחיל להתגלגל לכיוון הבלון! הפרדת מלח ופלפל שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לתערובת של מלח ופלפל שחור בצלחת. הפלפל (הקל יותר) יקפוץ ראשון אל הבלון! סירת נייר שטה ללא מנוע או רוח שפשפו בלון בשיער וקרבו אותו לסירת נייר קטנה בקערת מים. הסירה תתחיל לשוט לכיוון הבלון! שבשבת מסתובבת הכינו שבשבת קטנה מנייר ושימו אותה בתוך כוס זכוכית הפוכה. שפשפו בלון בשיער וקרבו לכוס - השבשבת תסתובב כאילו מעצמה! טיפים להצלחה בניסויים עדיף לעשות את הניסויים בחדר יבש - ככה החשמל הסטטי יהיה חזק יותר בדים כמו פליס או צמר טובים במיוחד ליצירת חשמל סטטי. אפשר לשפשף את הבלון עליהם במקום בשיער. אם הניסוי לא עובד מיד, נסו שוב! לפעמים צריך קצת סבלנות איך משתמשים בחשמל סטטי בתעשייה? בתעשייה משתמשים בחשמל סטטי בכל מיני דרכים חכמות: צביעת מכוניות - הצבע נמשך למתכת בזכות החשמל הסטטי מדפסות לייזר - להצמדת הטונר (האבקה השחורה) לנייר תעשיית האלקטרוניקה - לציפוי מתכות ולייצור רכיבים אלקטרוניים ומתי חשמל סטטי יכול להיות בעייתי? לפעמים חשמל סטטי יכול להיות ממש מעצבן - הוא גורם לבגדים להידבק אחד לשני במייבש הכביסה, ולשיער שלנו לעמוד כשאנחנו מסרקים אותו. אבל יש מצבים שבהם הוא אפילו מסוכן - במקומות כמו תחנות דלק, חשמל סטטי יכול להיות מסוכן כי הוא עלול להצית את האדים של הדלק. טיפים להפחתת חשמל סטטי להשתמש במרכך כביסה להוסיף לחות לאוויר בחורף (כי אוויר יבש מגביר חשמל סטטי) לגעת במשטח מתכת לפני שנוגעים במחשב או בטלפון בימים יבשים במיוחד, אפשר להשתמש במכשיר אדים בחדר כדי להוסיף לחות. משחק: מרוץ הפתיתים הסטטי 🏃 מה צריך? 2 בלונים מנופחים 🎈 פתיתי נייר קטנים 🎉 שעון חול של דקה (רוצים להכין בעצמכם שעון חול ? הקליקו) שולחן או משטח חלק חבר/ה למשחק איך משחקים? פזרו את פתיתי הנייר על השולחן כל שחקן מקבל בלון שפשפו את הבלונים בשיער הפכו את שעון החול נסו לאסוף כמה שיותר פתיתים בעזרת הבלון בלי לגעת בהם ביד, רק בעזרת הבלון! מי שאסף הכי הרבה פתיתים תוך דקה - ניצח! קבלו עוד ניסויים בחשמל סטטי , מטעם מוזיאון המדע בירושלים: עכשיו אתם יודעים שחשמל סטטי הוא לא רק הדבר המעצבן הזה שגורם לשיער שלכם לעמוד - הוא יכול להיות גם ממש שימושי, וגם כיף לשחק איתו! והערה קטנה: לא 'מזפזפים' את האחים הקטנים עם חשמל סטטי. פשוט לא.

השיניים שלנו הן לא סתם כלי עזר בפה – הן ממש גיבורות שעובדות בשבילנו יום ולילה! הן עוזרות לנו ללעוס, לדבר, לשיר ולחייך (וליהנות מאוכל טעים!). בואו נגלה יחד את כל הסודות המדהימים של השיניים שלנו. ממה בנויה השן? השן היא איבר מיוחד שבנוי מכמה שכבות, כל אחת עם תפקיד חשוב משלה: אמייל - השכבה החזקה ביותר! 💪 זהו החומר הכי קשה בכל הגוף שלנו - אפילו יותר קשה מהעצמות! הוא מצפה את החלק העליון של השן ומגן עליה. האמייל עשוי מגבישים מיוחדים שנקראים הידרוקסי אפטיט. חשוב מאוד לשמור עליו כי הוא לא יכול להתחדש! דנטין - השכבה השנייה 🛡️ מתחת לאמייל נמצא הדנטין. הוא גם קשה, אבל פחות מהאמייל. צריך להיזהר כי הוא יכול להיפגע מעששת בקלות יותר מהאמייל. מוך השן - הלב הרך ♥️ במרכז השן נמצא החלק הרך שלה. יש בו כלי דם ועצבים - זו הסיבה שלפעמים אנחנו מרגישים כאב בשיניים! צמנטום - השורש המחבר 🌱 זוהי שכבה דקה שעוטפת את שורש השן ומחברת אותה לעצם הלסת. היא עוזרת לשן להישאר חזקה ויציבה בתוך הפה. כל השכבות האלה מחוברות לפה בעזרת מערכת תמיכה מיוחדת של עצם, חניכיים וסיבים שמחזיקים את השן במקום. איך השיניים שלנו גדלות? 🌱 שיני החלב - ההתחלה המתוקה כשאנחנו תינוקות, השן הראשונה שלנו מתחילה להציץ בערך בגיל 4-6 חודשים. עד גיל 3, יש לנו (בדרך כלל) כבר 20 שיני חלב! הן לא נשארות איתנו לתמיד, אבל יש להן תפקיד חשוב: הן שומרות מקום בפה בשביל השיניים הקבועות. השיניים הקבועות - החברות לכל החיים בגיל 6 בערך, מתחיל תהליך מרתק: שיני החלב מתחילות ליפול, ובמקומן צומחות השיניים הקבועות. התהליך הזה נמשך עד גיל 12 בערך. בסוף, אם הכל מתפתח כרגיל, יהיו לנו 32 שיניים, כולל שיני הבינה שמגיעות אחרונות (בין גיל 17 ל-25). סיפורים מדהימים על שיניים בהיסטוריה 📜 המצרים הקדמונים והשיניים שלהם במצרים העתיקה, רופאי השיניים הראשונים בהיסטוריה כבר ידעו לתקן שיניים! הם אפילו השתמשו בזהב בשביל לעשות סתימות. כשחוקרים בדקו מומיות, הם מצאו שיניים מתוקנות בן אלפי שנים. שיני ווטרלו - סיפור מפתיע אחרי קרב ווטרלו המפורסם (בשנת 1815), אספו שיניים מהחיילים שנפלו בקרב והשתמשו בהן בשביל לעשות שיניים תותבות. זה נשמע מוזר היום, אבל פעם זה היה נפוץ! 😱 חיות ושיניים 🦈 הידעתם שלכרישים יש יכולת מדהימה? הם מחליפים שיניים כל החיים! כריש אחד יכול להחליף עד 50,000 שיניים במהלך חייו (תלוי בסוג הכריש, כמובן). 🐰 והארנבים? השיניים הקדמיות שלהם ממשיכות לצמוח כל החיים! בגלל זה הם חייבים לכרסם כל הזמן, כדי שהשיניים לא יהיו ארוכות מדי. 🦫 הבונה הוא אלוף הכרסום! יש לו שיניים קדמיות בצבע כתום-אדמדם - וזה בגלל שיש בהן ברזל שהופך אותן לחזקות במיוחד. עם השיניים האלה הוא יכול לכרסם עצים שלמים! 🐁 העכברים הם אלופים אחרים - השיניים שלהם גדלות במהירות מדהימה של מילימטר ביום! בגלל זה הם חייבים לכרסם כל הזמן. 🦒 ומה עם ה ג'ירפות ? יש להן 32 שיניים כמו לבני האדם, אבל שלא כמו לארנב, אין להן בכלל שיניים קדמיות בלסת העליונה! במקום זה יש להן חניכיים קשות במיוחד שעוזרות להן לאכול עלים. הידעתם? לציפורים אין בכלל שיניים, אבל לפני 116 מיליון שנה היו גם היו, ממש כמו ל דינוזאורים ! איך שומרים על השיניים? 🪥 כדי לשמור אותן בריאות וחזקות, נקפיד על הכללים החשובים הבאים: לצחצח פעמיים ביום עם משחת שיניים שיש בה פלואוריד (חומר שמגן על השיניים) להשתמש בחוט דנטלי כל יום לאכול פחות ממתקים ומשקאות מתוקים לבקר אצל רופא השיניים פעמיים בשנה טיפ מנצח 💡 צחצוח שיניים יכול להיות ממש כיף אם תפעילו שיר אהוב ותצחצחו עד שהוא נגמר - ככה תדעו שצחצחתם מספיק זמן, וגם תיהנו בדרך! דברים שלא ידעתם על שיניים 🤓 שיא גינס : השן הכי ארוכה שנעקרה אי פעם הייתה באורך של 3.6 סנטימטרים! בחלל : האסטרונאוטים משתמשים במשחת שיניים מיוחדת שאפשר לבלוע, כי אין להם איפה לירוק... השן היקרה ביותר : שן של ג'ון לנון מלהקת הביטלס נמכרה ב-30,000 דולר! תכשיטים לשיניים ? כן! יש זמרים ושחקנים מפורסמים (מי אמר נינט או קים קרדישיאן ולא קיבל) שמקשטים את השיניים שלהם ביהלומים קטנים, זהב או אבני קישוט מנצנצות. זה טרנד אופנה שהתחיל לפני יותר מ-20 שנה! הקישוטים האלה לא פוגעים בשיניים ואפשר להוריד אותם בקלות אצל רופא השיניים. רק לנו זה מרגיש ביזארי? 😱 שיני בינה? לא בהכרח ! חלק מהאנשים בכלל לא מפתחים שיני בינה. זו תופעה שנקראת אגנזיה (כלומר, חוסר מולד של שן). יש אנשים שנולדים בלי שן אחת או יותר, ויש כאלה שנולדים עם שיני יתר תינוקות מפתיעים : לפעמים תינוקות נולדים עם שן אחת או שתיים! אלה נקראות "שיני לידה". הן נדירות - רק תינוק אחד מכל 2,000-3,000 נולד איתן. החטים של הפילים הם למעשה שיניים חותכות שהתארכו והתפתחו במהלך האבולוציה ומשמשים את הפיל לחפירה, להרמת דברים כבדים, להגנה עצמית ולתקשורת חברתית עם פילים אחרים. 🐘 הידעת? שנהב, שמקורו בחטים של פילים, היפופוטמים וניבתנים, הוא חומר אורגני הדומה בהרכבו לציפורניים ושיער אנושיים. צבעו הלבן-צהבהב והברק השמנוני שלו הופכים אותו למבוקש בתעשיית התכשיטים והאמנות, אך הסחר בו מוגבל כיום בשל סכנת ההכחדה של בעלי חיים אלו בשל ציד לא חוקי (שקורה גם בגין אמונות תפלות ב'כוחו' של השנהב בטחון) פיית השיניים: מסורת קסומה מסביב לעולם 🧚‍♀️ הידעתם שפיית השיניים קיימת במקומות רבים בעולם? אבל בכל מקום היא קצת שונה: בארצות רבות, כמו ישראל וארה"ב, ילדים שמים את שן החלב שנפלה מתחת לכרית, ופיית השיניים מחליפה אותה במטבע או במתנה קטנה בספרד, פיית השיניים היא בכלל עכבר קטן (Ratoncito Pérez) - העכברון פרז! גם הוא אוסף את השיניים ומשאיר במקומן מתנות גם בצרפת יש גם עכבר שיניים - La Petite Souris (העכבר הקטן) במדינות רבות באסיה, כמו יפן וקוריאה, זורקים את שן החלב העליונה לרצפה ואת התחתונה לגג! מאמינים שזה יעזור לשיניים החדשות לצמוח ישר וחזק מה עושה פיית השיניים עם כל השיניים האלה?? 🤔 ואם מתחשק לכם לצייר או להכין את פיית השיניים , דאגנו לכם גם לפינה הזאת. העתיד של השיניים 🚀 היום יש טכנולוגיות מדהימות לטיפול בשיניים: מדפסות תלת-ממד שמייצרות שיניים חדשות טיפולי לייזר שכמעט ולא כואבים מחשבים חכמים שעוזרים לרופאי השיניים לטפל בנו לסיום השיניים שלנו הן ממש גיבורות - הן עובדות קשה בלי הפסקה! אם נטפל בהן טוב, הן ישמרו על החיוך שלנו יפה ובריא לאורך שנים רבות. אז בואו נשמור עליהן! 😊

מסתבר שהצחוק שפורץ מאיתנו כשמדגדגים אותנו הוא תגובה מורכבת ומעניינת! מצד אחד, זו בכלל תגובה של בהלה 😱 - המוח שלנו מפרש את הדגדוג כסוג של איום. מצד שני, הצחוק משמש גם כאות חברתי שאומר "הכל בסדר, זה רק משחק!" 😅. איך זה עובד במוח? 🧠 כשמדגדגים אותנו, קולטנים מיוחדים בעור שולחים אותות חשמליים דרך מערכת העצבים ישר למוח. המדענים גילו שהאותות האלה מגיעים לשני אזורים חשובים במוח: קליפת המוח הסומטוסנסורית (שנמצאת בחלק העליון של המוח) - שאחראית על תחושות מגע קליפת המוח הקדמית - שאחראית על רגשות המוח מעבד את המידע הזה ושולח פקודה לשרירים להגיב עם צחוק - זו דרך של הגוף שלנו להפיג מתח ולאותת שאנחנו לא באמת בסכנה. שני סוגים של דגדוג 🤔 יש שני סוגים שונים של דגדוג (עם שמות מדעיים מצחיקים): קניסמזיס - דגדוג קל על העור, כמו כשזבוב נוחת עלינו. זה בדרך כלל לא גורם לצחוק אלא רק לתחושת גירוד קלה. גרגלזיס - הדגדוג ה"רציני", שגורם לצחוק מתגלגל. זה קורה כשמפעילים לחץ על אזורים רגישים במיוחד בגוף. הידעתם ? "גרגלזיס" קיים לא רק אצל בני אדם, אלא גם אצל חלק מהחיות! למה אי אפשר לדגדג את עצמנו? 🤷 ניסיתם פעם לדגדג את עצמכם? לא ממש עבד, נכון? זה בגלל שהמוח שלנו יודע מה אנחנו הולכים לעשות, אז אין אלמנט של הפתעה. המוח פשוט מבטל את האותות שמגיעים מהעור כשאנחנו נוגעים בעצמנו. זה מנגנון חכם שעוזר לנו להתעלם מהתחושות של הבגדים על העור שלנו! איפה הכי מדגדג? 🦶 יש אזורים בגוף שרגישים יותר לדגדוג: כפות הרגליים בית השחי הצלעות הצוואר הבטן זה קורה בגלל שבאזורים האלה יש יותר קצוות עצבים שרגישים למגע. איפה הכי מדגדג לכם? דגדוג בטבע 🐒 לא רק בני אדם צוחקים מדגדוג! שימפנזים וגורילות משמיעים קולות צחוק מיוחדים כשמדגדגים אותם כלבים מגיבים לדגדוג ברפלקס של הרגל האחורית אפילו חולדות משמיעות צלילים מיוחדים (בתדר גבוה שאנחנו לא שומעים) כשמדגדגים אותן! 🔊שימו ווליום וקבלו פינגווין שצוחק כשמדגדגים אותו דגדוג בהיסטוריה ובתרבות 🌍 דגדוג היה חלק מהתרבות האנושית מאז ומתמיד: ביוון העתיקה השתמשו בדגדוג למשחק ושעשוע בסין העתיקה השתמשו בדגדוג כעונש מביך (אבל לא מכאיב) לאנשים חשובים בתרבויות רבות דגדוג הוא חלק ממשחקי ילדים מסורתיים בחברות מסוימות דגדוג נחשב לפעולה אינטימית שעושים רק במסגרת המשפחה עובדות מפתיעות על דגדוג ⭐ התגובה לדגדוג היא אוניברסלית - כל בני האדם מגיבים באופן דומה, ללא הבדל של מין, מוצא או תקופה אנושית. תינוקות מתחילים להגיב לדגדוג כבר מגיל 4 חודשים, וככל שהאדם מתבגר, הוא נעשה פחות רגיש לדגדוג. יש אנשים שבכלל לא מִדגדגים (אבל זה נדיר מאוד). אבל חוץ מצחוק, דגדוג יכול לעורר גם רגשות של מבוכה או חוסר נוחות, במיוחד אם הוא לא רצוי! משחקים ודגדוגים 🎮 דגדוג הוא חלק ממשחקים רבים שעוזרים לילדים: לפתח קשרים חברתיים ללמוד על גבולות (מתי כן ומתי לא) להבין תקשורת לא מילולית להתמודד עם רגשות שונים איך דגדוג יכול להועיל? 💪 למרות שדגדוג עצמו לא משמש כטיפול רפואי, הצחוק שהוא מעורר יכול! למה? כי צחוק משחרר אנדורפינים (שהם הורמונים של אושר), מפחית הורמוני לחץ, ומחזק קשרים חברתיים - ולכן גם עוזר בהתפתחות החברתית של ילדים. וכמובן - אין כמו צחוק אמיתי כדי לשפר את מצב הרוח. הידעתם? 💡 כמו פיהוק, גם הצחוק מדבק, ואפילו יותר מפיהוק. זה קורה בגלל האופי החברתי של הצחוק והיכולת שלו לחבר בין אנשים! אז... דיגידיגידיגידיגי.... (אבל רק בהסכמה!)

כריסטופר קולומבוס היה מגלה ארצות איטלקי שחי בין השנים 1451-1506. הוא נולד בגנואה שבאיטליה, אבל את מסעותיו המפורסמים הוא בכלל ביצע בשירות ספרד. 🇮🇹🇪🇸 לאחרונה (12 באוקטובר 2024!), מחקר מדעי חדש הציע תיאוריה מעניינת על מוצאו של קולומבוס. מדענים ספרדים, שחקרו את הנושא במשך 22 שנים, גילו עדויות שקולומבוס אולי היה יהודי ספרדי ממערב אירופה! 🧬🔍 המסע שהתחיל את הכל ב-1492, קולומבוס יצא למסע היסטורי במטרה למצוא נתיב ימי מערבי להודו. במקום זאת, הוא הגיע ליבשת אמריקה - אירוע שהוביל לתחילת עידן הגילויים האירופי בעולם החדש. סרטון AI על הסיפור של קולומבוס, שיצר תמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה. הקליקו לדבר עם תמיר בוואטצפ המוטיבציה של קולומבוס קולומבוס לא יצא למסעותיו רק בשם המדע והגילוי. הוא חתם על הסכם עם המלכים הספרדים שהבטיח לו עושר ותארים אם יצליח במשימתו. זה מראה לנו שלפעמים, גם לאנשים חשובים בהיסטוריה היו מטרות אישיות לצד המטרות הגדולות יותר. 👑💰 החילופין הקולומביאניים המסעות של קולומבוס התחילו תקופה של חילופין תרבותיים וביולוגיים בין העולם הישן (אירופה, אפריקה ואסיה) לעולם החדש (אמריקה). תקופה זו נקראת גם "החילופין הקולומביאניים": צמחים : תפוחי אדמה, עגבניות ותירס הגיעו לאירופה, בעוד שחיטה ואורז הגיעו לאמריקה. חיות : סוסים וחתולים הגיעו לאמריקה, בעוד שתרנגולי הודו הגיעו לאירופה. תרבות : שפות, דתות ומנהגים התערבבו ויצרו תרבויות חדשות. השפעה תרבותית והיסטורית של קולומבוס קולומבוס יצא מאירופה, הגיע לאמריקה וחזר. וכך הוא השפיע על שתי היבשות באופן משמעותי! השפעתו על תרבויות הילידים באמריקה הגעתו של קולומבוס לאמריקה הביאה לשינויים גדולים בחיי העמים הילידים שחיו שם: מחלות : האירופאים הביאו איתם מחלות חדשות כמו אבעבועות שחורות. הילידים לא היו מוגנים מפני מחלות אלו, וזה גרם למגיפות קשות. 🦠😷 שינויים חברתיים : הכיבוש האירופי שינה את הדרך שבה החברות הילידיות היו מאורגנות. 🏛️ אובדן תרבותי : הרבה מהעמים הילידים איבדו חלקים מהשפה, המנהגים והתרבות שלהם בגלל ההשפעה האירופית. 📚🗣️ התפתחות תרבותית באירופה ומהצד השני, המסעות של קולומבוס השפיעו גם על אירופה בדרכים חשובות: כלכלה : גידולים חדשים כמו תפוחי אדמה ותירס הגיעו לאירופה. זה שינה את מה שאנשים אכלו ואת הכלכלה. 🥔🌽 מדע וטכנולוגיה : המסעות עוררו עניין חדש בגיאוגרפיה ובמדע. זה הוביל לשיפורים בניווט ובמפות. 🧭🗺️ השפעה תרבותית : הגילוי של עולמות חדשים נתן השראה לסופרים, אמנים ופילוסופים באירופה. זה גרם לאנשים לחשוב על נושאים כמו מוסר והיחס לאנשים ששונים מאיתנו. 🎨📖 תעלומת המוצא של קולומבוס במשך מאות שנים, היסטוריונים התווכחו על המוצא של קולומבוס. רוב האנשים חשבו שהוא הגיע מגנואה שבאיטליה, אבל היו גם תיאוריות אחרות. לאחרונה, מדענים ספרדים ערכו מחקר ארוך ומעניין כדי לנסות לפתור את התעלומה הזו. הם השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת של בדיקות DNA ומצאו רמזים שקולומבוס אולי היה יהודי ספרדי. זה מזכיר לנו כמה מרתקת יכולה להיות ההיסטוריה, וכמה דברים חדשים אנחנו יכולים ללמוד על העבר גם היום! 🕵️‍♂️🧬 יום קולומבוס - בארצות הברית בארצות הברית חוגגים את "יום קולומבוס" (Columbus Day) כי, ובכן, הוא התחיל את הכל (סוג של). זה יום מיוחד וחגיגי שמצויין בכל יום שני (כי השבוע מתחיל בארה"ב בימי שני, כאמור ) השני של חודש אוקטובר. 🇺🇸 זהו חג פדרלי (כלומר - בכל ארה"ב, לא רק במדינה מסויימת כמו קליפורניה או ניו-יורק) המציין את הגעתו של קולומבוס לאמריקה ב-12 באוקטובר 1492. עבור רבים, היום הזה מסמל את תחילת הקשר בין העולם הישן (אירופה) לעולם החדש (אמריקה).  חגיגות בקהילות איטלקיות-אמריקאיות יום קולומבוס הוא חג חשוב במיוחד בקהילות איטלקיות-אמריקאיות בארצות הברית. עבורם, קולומבוס הוא גיבור תרבותי וסמל להישג איטלקי. 🇮🇹🇺🇸 בערים גדולות כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, החגיגות כוללות: תהלוכות צבעוניות 🎭 מצעדים 🚶‍♂️🚶‍♀️ הופעות מוזיקה וריקודים מסורתיים 🎵💃 ארוחות חגיגיות ומפגשים חברתיים 🍝👥 פעילויות בבתי הספר יום קולומבוס הוא גם הזדמנות חינוכית חשובה בבתי הספר האמריקאיים: בגני הילדים ובתי הספר היסודיים : הגננות והמורים מכינים עם הילדים פעילויות מיוחדות ויצירות הקשורות לקולומבוס ולגילוי אמריקה. 🎨✂️ (ואגב, אם אתם רוצים לדעת איך נראה יום טיפוסי בכיתה ג' בארה"ב הקליקו כאן). שבוע לפני החג : התלמידים לומדים על ההיסטוריה של ארצות הברית ויוצרים ציר זמן היסטורי מתחילת הקמתה של המדינה. 📅🇺🇸 בחטיבות הביניים והתיכונים : התלמידים קוראים טקסטים היסטוריים על קולומבוס ומסעותיו, ומנתחים את השפעתו על ההיסטוריה. 📚🔍 (גם ל יום טיפוסי בחטיבת ביניים בארה"ב יש לנו פוסט) כל הפעילויות הללו הן חלק חשוב מהתרבות האמריקאית ומהדרך שבה מלמדים היסטוריה בארצות הברית. הנה כמה עובדות טריוויה על קולומבוס: שמו המקורי היה כריסטופו קולומבו (Cristoforo Colombo), באיטלקית. הוא ערך ארבעה מסעות לאמריקה בין השנים 1492-1504. קולומבוס מעולם לא הגיע ליבשת צפון אמריקה עצמה (איפה שנמצאת ארה"ב), אלא רק לאיים בים הקריבי ולחלקים מאמריקה המרכזית ודרום אמריקה.  הוא האמין עד יום מותו שהגיע לאסיה ולא חשב לרגע שמדובר ביבשת חדשה. בניגוד למיתוס הנפוץ, ב-1492 אנשים משכילים באירופה כבר ידעו שכדור הארץ עגול. קולומבוס לא היה צריך להוכיח זאת. מדענים השתמשו בבדיקות DNA כדי לחקור את המוצא של קולומבוס. מאיפה היה להם DNA? הם בדקו שרידים שלו שנמצאו בקתדרלת סביליה בספרד השרידים של קולומבוס ערכו מסע משלהם! הם נקברו תחילה בספרד, הועברו לאי היספניולה (כיום - הרפובליקה הדומיניקנית והאיטי), אחר כך נדדו לקובה, ולבסוף חזרו לסביליה שבספרד. 🌍⚰️🚢 לסיכום (או - אז מה היה לנו עד עכשיו?) כריסטופר קולומבוס הוא דמות מורכבת בהיסטוריה. המסעות שלו שינו את העולם בדרכים רבות - חלקן טובות וחלקן פחות. ללמוד על קולומבוס עוזר לנו להבין: איך מפגשים בין תרבויות יכולים להשפיע על העולם למה חשוב ללמוד שפות ויותר מכך - להכיר תרבויות אחרות איך אירוע אחד יכול להיות מובן בצורות שונות על ידי אנשים שונים פוסט זה נכתב בשיתוף עם JBE.

פעם, כשרצו לומר "הרבה", אמרו "אלף". אבל מה קורה כשרוצים לומר "הרבה ועוד קצת"? אז מגיע 1,500 - המספר שנמצא בדיוק באמצע הדרך בין אלף לאלפיים, ושיש לו סיפור משלו! (כמו הסיפור על המספר "אלף" , אבל אחרת...) 1,500 במתמטיקה - מספר עם הרבה חברים 1,500 הוא מספר מאוד חברותי! יש לו 24 מחלקים שונים. למה? כי הוא בנוי מהכפלה של שלושה מספרים ראשוניים בלבד - 2, 3 ו-5: 1,500 = 2 × 2 × 3 × 5 × 5 × 5 זה אומר שאפשר לחלק אותו ב-1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 25, 30, ועוד המון דרכים... נוח מאוד! 🎯 הידעת? אם תספור מ-1 עד 1,500, ותספור מספר אחד כל שנייה בלי הפסקה, זה ייקח לך בדיוק 25 דקות! זה לרוב הזמן שלוקח פרק 'רגיל' בסדרה שאתם אוהבים. 1,500 במרחקים - הריצה האולימפית 1,500 מטרים זה בדיוק קילומטר וחצי - מרחק שמופיע בהרבה מקומות: ריצת 1,500 מטר היא אחד ממרחקי הריצה הקלאסיים ב אולימפיאדה ! זה מרחק שדורש גם מהירות וגם סיבולת. השיא העולמי בריצת 1,500 מטר שייך (בינתיים...) להישאם אל גרוז' ממרוקו (3 דקות ו-26 שניות) - מהירות של כמעט 26 קמ"ש! 🏃 1500 מטרים זה בערך המרחק שילד בן 10 יכול ללכת ברגל תוך רבע שעה. שנות ה-1500: עידן התגליות שהמציא את העולם מחדש 🌍 שנות ה-1500 היו תקופת הרנסנס, "הלידה מחדש" של אירופה. אבל גם תחילת "עידן התגליות" - התקופה שבה ספנים מאירופה גילו ארצות ויבשות חדשות (היוש מגלי ארצות , כתבנו עליכם מלא...) המפה של העולם השתנתה לגמרי! הפורטוגלים גילו את ברזיל (פדרו קברל הגיע לחופי ברזיל במסע שלו) קרטוגרפים (מציירי המפות) התחילו לצייר מפות מדויקות יותר של כדור הארץ לאונרדו דה וינצ'י ציייר את המונה ליזה המפורסמת (החל בציור בסביבות 1503) מיכלאנג'לו פיסל את פסל דוד הענק (בין השנים 1501-1504) פרדיננד מגלן הפליג מסביב לעולם (והוכיח שהוא עגול!) נבנו הארמונות והגנים המפוארים ביותר באירופה (כמו טירות הלואר והלובר בצרפת או ארמון המפטון קורט באנגליה או טירת היידלברג בגרמניה) התפתחה מוזיקת הרנסנס - מלחינים יצרו מוזיקה פוליפונית מורכבת (שזה כמה קולות ששרים יחד בהרמוניה) - והניחו את התשתית לכל המלחינים הקלאסיים (כמו מוצרט , בטהובן וכו' ) שהגיעו 250 שנים אח"כ המצאת הדפוס המוזיקלי (על ידי אוטביאנו פטרוצ'י באיטליה), כ-50 שנה אחרי המצאת מכונת הדפוס. מרגע זה אנשים יכלו לראות תווים מודפסים ולא רק לשמוע 🎼 כלי נגינה חדשים - ה כינור , ה גיטרה , כלי המקלדת והטרומבון התפתחו לצורתם המודרנית 1,500 במילים ומדידות טקסט בן 1,500 מילים זה בערך מאמר ארוך בעיתון, או שני עמודים וחצי בספר רגיל. 1,500 גרם זה קילו וחצי - בדיוק המשקל של בקבוק משקה גדול. 1,500 שקלים זה סכום שבו אפשר לקנות... טוב, נו... הרבה דברים! (אבל לא קונסולת משחקים חדשה 😊) 1,500 - האמצע המדויק מה שמיוחד ב-1,500 זה שהוא בדיוק באמצע: גם באמצע בין 1,000 ל-2,000 וגם באמצע בין 0 ל-3,000 😜 לסיכום הגענו ל-1500 פוסטים 'עגול'. סיבה לבדוק את המספר הזה, ולגלות שהוא מספר שמסמל התקדמות: לא התחלה, לא סוף, אלא נקודת ביניים מעניינת. זה מספר שמופיע בריצות, במדידות, בהיסטוריה ובחיים שלנו. וגם כאן... ובעיקר - מספר שמזכיר לנו שלפעמים האמצע הוא המקום הכי טוב להיות בו. כי אפשר להסתכל אחורה ולראות כמה כבר עשינו, ואפשר להסתכל קדימה ולראות כמה עוד אפשר לעשות! 🌟

נכון שאנחנו נותנים לכם נקודות קארמה על שיתוף חמ"ל לילדים לחברים? כולל מבצעים מיוחדים של כפל-נקודות? וחוץ מאשר אצלנו, בטח שמעתם לא פעם את הפתגם באנגלית שהקארמה היא חוף-ים (... בערך... כי "karma is a bitch"), אבל - מה זה בכלל אומר? 🤔 מסתבר שהמילה "קארמה" מגיעה משפת הסנסקריט העתיקה (כן, זאת שפה הודית עתיקה) ופירושה המילולי הוא "מעשה", "פעולה" או "עשייה". אבל כשאנחנו משתמשים במילה הזאת היום, אנחנו בכלל מתכוונים למשהו יותר מסובך - לרעיון שכל מעשה שאנחנו עושים יחזור אלינו בעתיד, לטוב או לרע. אמונה תפלה או לא, בואו ונבין את כל מה שקשור אליה... מאיפה הגיע הרעיון הזה? הרעיון של קארמה נולד בהודו העתיקה, לפני יותר מ-3,000 שנה! הוא חלק מרכזי בכמה דתות ואמונות מזרחיות - בעיקר בהינדואיזם, בודהיזם, ג'ייניזם וסיקהיזם. בהינדואיזם, קארמה קשורה לרעיון של גלגול נשמות. לפי האמונה הזאת, הנשמה שלנו נולדת שוב ושוב בגלגולים שונים, והמעשים שלנו בחיים האלה קובעים מה יקרה לנו בחיים הבאים. עשית דברים טובים? הגלגול הבא שלך יהיה נעים יותר. עשית דברים רעים? הגלגול הבא יהיה... פחות נעים. הידעת?   במיתולוגיה ההודית , האלים עצמם כפופים לחוק הקארמה! אפילו האל הגדול בעצמו לא יכול לברוח ממה שהוא זרע... בודהה והגרסה הבודהיסטית לקארמה בבודהיזם, המושג של קארמה קיבל טוויסט מעניין. בודהה , המורה ההודי שחי במאה ה-5 לפני הספירה, לימד שקארמה היא לא רק על מעשים פיזיים, אלא אפילו על כוונות ומחשבות. לפי בודהה, הרעיון המרכזי הוא שכל מחשבה, מילה או מעשה יוצרים אנרגיה שמשפיעה על העתיד שלנו. הוא דיבר על זה כמו גלגל שמסתובב - אם אתה זורע זרעים טובים, תקצור יבול טוב. אם אתה זורע רע, תקצור רע. זה לא עונש מאיזה אל או כוח עליון - זה פשוט תהליך טבעי של סיבה ותוצאה. הידעת? בגלל זה  יש מסורות בודהיסטיות שמדברות גם על קארמה שקורית כבר בחיים האלה - כלומר, תוצאות מיידיות יחסית של המעשים שלנו. למשל, אם אתה מתנהג בכעס כל הזמן, זה גורם לך להיות לא מאושר כבר עכשיו, ולא רק בגלגול הבא. קארמה במערב - איך המושג השתנה? כשהרעיון של קארמה הגיע למערב, הוא עבר שינוי די גדול. למה? כי רוב האנשים במערב לא מאמינים בגלגול נשמות, לכן הקארמה הפכה לרעיון כללי יותר של "מה שזורעים זה קוצרים" או "מה שעושים חוזר אליך" (או, כמו שאמא שלנו אמרה: "איך ששאת מציעה את המיטה, ככה תשני בה"). הביטוי המפורסם "karma is a bitch" הפך פופולרי במיוחד בתרבות הפופ האמריקאית. הוא מתאר את הרעיון שאם אתה עושה משהו רע, הקארמה תחזור אליך בצורה לא נעימה. זה כמו להגיד "תראה, יום אחד זה יחזור אליך!" הידעת?  יש המון שירים על קארמה בתרבות הפופ. השיר המפורסם " Karma Chameleon " של "מועדון תרבות" מדבר על אדם שמשנה את עצמו כל הזמן (' זיקית' ) ואז הקארמה מגיעה אליו. גם טיילור סוויפט כתבה שיר שנקרא "Karma" ב-2022. או-הו, איך שגלגל מסתובב (הגירסה המאיר-אריאל-ית לקארמה): האם קארמה באמת עובדת? זאת שאלה מעניינת! מבחינה מדעית, אין שום הוכחה שיש כוח קוסמי שמחזיר לנו את המעשים שלנו. אבל מחקרים בפסיכולוגיה מצאו משהו מעניין: אנשים שעושים טוב לאחרים מרגישים טוב יותר, חיים יותר זמן, ואפילו בריאים יותר ! זה לא בגללאיזשהו כוח מיסטי, אלא בגלל שעשיית טוב מפחיתה מתח, מחזקת קשרים חברתיים, ונותנת לנו תחושת משמעות. מצד שני, יש גם תופעה פסיכולוגית שנקראת "אמונת העולם הצודק" - אנשים נוטים להאמין שכולם מקבלים מה שמגיע להם, ולראות קשר של סיבה ותוצאה גם כשהם לא באמת קיימים. אנחנו זוכרים את הפעמים שמישהו רע קיבל עונש, אבל שוכחים את כל הפעמים שזה לא קרה. זה קצת דומה ל אפקט הפרפר  - אנחנו רוצים למצוא קשרי סיבה ותוצאה גם כשהם לא באמת קיימים. מכאן גם הגיע הרעיון של סנטה קלאוס והרשימה של ילדים טובים ורעים  אבל במציאות זה הרי לא ממש כך... 💡 הידעת: אנשים שמאמינים שקארמה תמיד עובדת נוטים לחשוב שמי שקורה לו משהו רע, זה בטח "הגיע לו". אבל המציאות מראה שזה לא ככה, בעולם יש מקריות, עוול ותאונות. לא כל מי שסובל עשה משהו רע בעבר שגרם לזה. לכן חשוב להתייחס לאנשים שקשה להם בחמלה ולא בשיפוטיות. קארמה ופתגמים דומים בתרבויות אחרות הרעיון שמעשים טובים או רעים חוזרים אלינו קיים בהמון תרבויות שונות, גם אם לא קוראים לו "קארמה": בתרבות המערבית יש את הפתגם "מה שזורעים, קוצרים" (What goes around, comes around). ביהדות יש את הרעיון של "מידה כנגד מידה" - כלומר, אם עשית טוב, טוב יחזור אליך באותה מידה. ולהיפך - "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" בנצרות יש את המשפט "כפי שתשפוט אחרים, כך תישפט" והרעיון של "עשה לאחרים כפי שתרצה שיעשו לך". ב סין העתיקה דיברו על רעיון "יין ויאנג" ☯️ - האיזון בין כוחות שונים בעולם, טוב ורע, אור וחושך. לפי חלק מהגישות, אם מפריעים לאיזון, המציאות "מתקנת" את זה בסוף. הידעת?  ב תרבות היוונית העתיקה האמינו באלת הנקמה נמסיס, שתפקידה היה להעניש אנשים שהרגיזו או שהתנהגו בהתנשאות. זה די דומה לרעיון של קארמה, אבל עם דמות אלוהית ספציפית שאחראית על זה. קארמה לעומת מזל רע או חוקי מרפי קארמה זה ממש לא אותו הדבר כמו מזל רע או חוקי מרפי ! חוקי מרפי (כמו "אם משהו יכול להשתבש, הוא ישתבש") מדברים על דברים שקורים באקראי, בלי שום קשר למעשים שלנו. קארמה, לעומת זאת, היא ספציפית על מעשים ותוצאות שקשורות אליהם. גם אם לא מאמינים בקארמה כמושג דתי או מיסטי, יש משהו חכם בלזכור שהמעשים שלנו יש להם השלכות. אם נהיה אדיבים, אנשים ירצו להיות חברים שלנו. אם נתנהג רע, אנשים יתרחקו מאיתנו. זה לא קארמה - זה פשוט איך שהחברה עובדת. קארמה בתרבות הפופולרית של היום היום, המילה "קארמה" משתמשת בעיקר בצורה קלילה ומשעשעת. אנשים אומרים "הקארמה עובדת" כשמישהו שהתנהג רע פתאום נתקל בבעיה. יש מימים (memes) ברשת, גיפים, וסרטוני טיקטוק על קארמה. באינטרנט אפשר למצוא אפילו סרטוני 'קארמה' איך אנשים 'נענשים' (כמו החלקה על קליפת בננה שזרקת למדרכה במקום לפח). זה לא ממש קארמה במובן המקורי, אבל זה בהחלט משעשע... 😄 אז מה עושים עם כל המידע הזה? בסופו של דבר, לא משנה אם אתם מאמינים בקארמה כמו באמונות טפלות אחרות (טפו!) או לא, יש משהו שכדאי ללמוד מהרעיון הזה: המעשים שלנו חשובים. מה שאנחנו עושים משפיע על האנשים סביבנו, ובסופו של דבר גם עלינו. אז ברור שאין באמת איזשהו כוח בלתי-נראה שמוודא שכל דבר רע שעשינו יחזור אלינו, אבל... האם אנחנו באמת צריכים שיהיה כוח-על (או אל) שיעניש אותנו כדי לדעת שכדאי להתנהג יפה? 🤷 בשורה התחתונה: כן! שתפו עם חברים את חמ"ל לילדים ותזכו בקארמה טובה... 😉

מי לא שמע את הילדים צועקים "שש-שבע!" ככה פתאום, באמצע היום, כשבדיוק השעון הראה את השעה 6:07? אנחנו אתכם - אתם לא לבד... מסתבר שהטרנד הזה התחיל מהמקום הכי לא צפוי - ראפר אמריקאי הוציא שיר עם המילים "six seven" (שש-שבע) כהתייחסות לרחוב 67 בשיקגו. באותו היום עלה סרטון טיקטוק על שחקן ה-NBA למלו בול (LaMelo Ball), שגובהו 6 רגל ו-7 אינץ' שהשתמש בקטע השיר הזה. מפה לשם, תוך חודשיים זה הפך ויראלי, והשאר, כמו שאומרים, הסטריה (והסטוריה. כפר גלובלי קטן וזה 😂). אז מה קשור ואיך 67 אפילו נבחר למילת השנה (למרות שזה בכלל מספר) של 2025 ע״י Dictionary.com ? 🤔 📳 מהטיקטוק לכיתה כמו הרבה טרנדים אחרים שמגיעים מטיקטוק, גם הפעם המעבר - גם אלינו, לישראל - היה מהיר וחסר הסבר. ילדים התחילו לצעוק "שש-שבע!" בכל פעם שהשעון הציג 6:07 (בבוקר או בערב), או סתם כשהם רואים את המספרים 6 ו-7 ביחד. למשל על שלט, על רכב, בעיתון, במספר העמוד של חוברת עבודה בכיתה, וכו'. זה הפך למשחק, בדיחה פנימית, משהו שפשוט כיף לצעוק ביחד. האמת? אין פה הרבה הגיון. וזה בדיוק הקסם - הטרנד חי בזכות חוסר ההיגיון שלו. זה כמו המון טרנדים אחרים שהגיעו אלינו בלי "הוראות התקנה", והילדים פשוט רצו איתם. 📿 המספרים 6 ו-7 במיסטיקה ובנומרולוגיה אז נכון, הטרנד הזה לא קשור בכלל למיסטיקה, אבל למה שלא נשתמש בהזדמנות הזו כדי להכיר קצת את המספרים האלה מנקודת מבט אחרת? כי אם כבר צועקים "שש-שבע!", אולי נמצא מה מיוחד בהם... 😊 המספר 6: בנומרולוגיה (תחום שמייחס משמעויות למספרים), 6 נחשב למספר של איזון והרמוניה. זה המספר השלם הראשון שהוא " מספר מושלם " במתמטיקה (מספר מושלם הוא מספר מיוחד שבו סכום כל המחלקים שלו (המספרים שאפשר לחלק בהם את המספר בלי שארית, לא כולל את המספר עצמו) שווה בדיוק למספר עצמו! למשל: 6 מתחלק ב-1, ב-2 וב-3, וכשתחברו אותם ביחד תקבלו: 1+2+3=6. המספר המושלם הבא הוא 28, ואחריו 496 - הם נדירים מאוד!) בטבע, פתית שלג וכוורת דבורים בנויות ממשושים. כלומר, 6 צלעות (הקסגונים), והצורה הזו היא אחת היעילות ביותר לאריזת שטח (כלומר, אפשר לכסות איתה משטח גדול בלי שיישארו 'חורים' ובלי בזבוז מקום) המספר 7: זה אחד המספרים הפופולריים ביותר בתרבויות שונות ברחבי העולם יש 7 ימים בשבוע , 7 צבעים ב קשת , 7 יבשות (אסיה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אוסטרליה ו אנטארקטיקה ) במתמטיקה, 7 הוא מספר ראשוני - כלומר אפשר לחלק אותו רק ב-1 ובעצמו בהרבה תרבויות, 7 נחשב למספר של מזל טוב או שלמות ("מה שבע? מה כמה...") המספר 67 עצמו: 67 הוא מספר ראשוני. כלומר אפשר לחלק אותו רק ב-1 ובעצמו 67 זה גם הגובה (ב'אמריקאית') של שחקן הכדורסל למלו בול (6 רגל 7 אינץ'. שזה כ-2 מטר וסנטימטר), שהפך לחלק מהטרנד 67 זה שני מספרים 'שכנים' שעומדים יחד בלי קשר הגיוני ביניהם, חוץ מהסדר המתמטי (כמו הטרנד עצמו - דברים שעומדים ביחד בלי הסבר, ובדיוק זה מה שעובד 😜). וכשמחברים את 6 עם 7: 6+7 שווה 13. ולפני שאתם טוענים שזה מספר של מזל נאכס, אז במקומות רבים בעולם 13 דווקא נחשב למספר מזל! תלוי באיזו תרבות אתם שואלים, למשל באיטליה וב סין זה דווקא מספר מזל טוב שמביא שפע וצמיחה, וב הינדואיזם , היום ה-13 בלוח השנה הלוני (טריודאשי) נחשב כיום של אושר וסימן להתחלות חדשות בסימן של מזל-טוב. למה כולם אוהבים טרנדים כאלה? פה יש משהו מעניין מנקודת המבט של מדעי ההתנהגות (כי אם הזכרנו אמונות, זה הזמן לעבור למדע...). מחקרים מראים שכשילדים (וגם מבוגרים!) חולקים בדיחות פנימיות, סיסמאות או טקסים קטנים כאלה - זה מחזק את תחושת השייכות שלהם לקבוצה. זה כמו קוד סודי שרק החברים בקבוצה מבינים. ילדים נמשכים לטקסים קטנים כאלה בדיוק כמו שמבוגרים אוהבים בדיחות פנימיות בעבודה או במשפחה. כשכולם מסביבך צועקים "שש-שבע!" ביחד כי בדיוק מופיעות הספרות הרצופות על שלט הפרסומת שעל האוטובוס החולף, ואתה מצטרף, פתאום אתה חלק ממשהו גדול יותר. זה יוצר קשר, זה מצחיק, וזה פשוט מרגיש טוב להיות "בפנים". איך נוצרת שפה חדשה? הטרנד הזה הוא למעשה דוגמה מושלמת לאיך שפה חדשה נוצרת בזמן אמת. "שש-שבע" הפך לביטוי, למילה שיש לה משמעות (גם אם המשמעות היא בעצם "אין משמעות"). זה בדיוק כמו שפות סתר שילדים ממציאים , או סלנג חדש שנכנס לשימוש. מילים, צלילים וביטויים שנוצרים ברשת יכולים להפוך למסורת של רגע - הם חיים כמה חודשים, עוברים מפה לאוזן (או ממסך למסך), ואז בדרך כלל נעלמים כשמגיע הטרנד הבא. אבל בזמן שהם פה, הם חלק מהשפה היומיומית שלנו! הפסקה מתודית מצחיקה: באנגלית אבל. Why is six afraid of seven? ... 😋 Because seven 8 nine... ולמה זה תופס? הסיבה שטרנדים כאלה עובדים היא בדיוק בגלל שהם לא הגיוניים. אין כאן חוקים, אין תכנית אסטרטגית, ואין מדריך למשתמש. זה פשוט משהו שילדים עשו וזה 'נדבק'. זה הופך להיות שפה משותפת, בדיחה שכולם מבינים (או לא מבינים, וגם זה בסדר, כאמור- מתישהו, זה יעבור. זוכרים את ה קליקר של 2024?), ודרך להיות חלק מהקבוצה. ומי יודע? אולי בעוד כמה חודשים יהיה טרנד חדש לגמרי, עם מספרים אחרים, או תנועה מצחיקה, או בובה מכוערת (מישהו אמר לבובו ולא קיבל?), ושוב נתפלא איך זה קרה. כי ככה זה עובד בעידן של היום - אבל גם עבד ככה פעם (למשל, קלפי פוקימון . תשאלו את ההורים...), טרנדים ויראליים (דברים ש'מתפשטים' מהר) חיים רגע, ועוברים הלאה. אז... "שש-שבע!" גם לכם 🙂

קומדיית הרפתקאות משפחתית מ-2006 שהפכה לקלאסיקה - על שומר לילה במוזיאון שמגלה שהמוצגים מתעוררים לחיים אחרי שהמקום נסגר. סרט מלא הומור, אקשן ודמויות מפתיעות שיגרום לכם להסתכל על מוזיאונים בצורה אחרת לגמרי. על מה הסרט? לארי דיילי (בן סטילר) רוצה להוכיח לבן שלו שהוא יכול להצליח בעבודה החדשה שלו כשומר לילה במוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו-יורק. נשמע משעמם? זה בדיוק מה שלארי חשב. אבל בלילה הראשון שלו, הוא מגלה שכל המוצגים במוזיאון מתעוררים לחיים! דינוזאורים רצים במסדרונות, פסלי אבן מתחילים לדבר, חיות מפוחלצות הופכות אמיתיות - והכל בזכות כישוף מצרי עתיק שגורם למוזיאון להתעורר כל לילה. נו, אז יש לו עבודה... לשמור ששום דבר לא ישתבש. מה כייף בסרט הזה? רעיון גאוני ופשוט - מי מאיתנו לא תהה מה היה קורה אילו המוצגים במוזיאון היו מתעוררים לחיים? הסרט לוקח רעיון שכל ילד חולם עליו והופך אותו למציאות מצחיקה ומרגשת. שילוב של היסטוריה והומור - יש דמויות מתקופות שונות בהיסטוריה שנפגשות וזה יוצר בלגאן מצחיק (מזכיר קצת את הסדרה מי זה מי , אבל לגמרי אחרת). אפקטים מיוחדים - הדינוזאור הענק, החיות המפוחלצות, הפסלים ה'חיים' - הכל נראה משכנע ומהנה לצפייה. בן סטילר במיטבו, מצחיק כצפוי. קצת טריוויה מעניינת הסרט שינה את המוזיאונים בעולם! אחרי יציאת הסרט כמות המבקרים גדלה משמעותית - במיוחד משפחות וילדים. למוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו-יורק (שם צולם הסרט) הגיעו ילדים רבים עם ציפייה לראות "אם משהו זז בלילה"... וזה הפך לביקור הרבה יותר מרגש. נולדו "לילות במוזיאון" אמיתיים עם סיורי לילה מיוחדים לילדים, לינה במוזיאון, ופעילויות ערב עם פנסים, משחקי חידות וסיפורים. הרעיון היה לנצל את הפנטזיה שהסרט יצר. בניו יורק, מלבורן אוסטרליה, הבריטיש מוזיאון בלונדון - מציעים תכניות לילדים עם לינה. ואצלנו בישראל? לא ממש, למרות שבעבר מוזיאון הילדים בחולון ערך הפנינג לילי בשם "לילה במוזיאון" עם פעילויות עד 11 בלילה. למידה דרך מגע - מחקרים גילו שילדים זוכרים פי 2 יותר מידע מתערוכות שבהן מותר להם לגעת, להזיז ולחקור בעצמם, לעומת תערוכות שבהן רק מסתכלים (במיוחד במוזיאוני מדע והיסטוריה). בגלל זה נולדו בשנים האחרונות יותר ויותר תערוכות אינטראקטיביות לילדים, שבהן מותר לפתוח מגירות, ללחוץ על כפתורים, להזיז דגמים ואפילו "לשחק" עם המוצגים - ממש כמו בסרט, אבל עם למידה אמיתית. הרפרנסים ההיסטוריים - הדמויות ההיסטוריות בסרט אמיתיות וגם מוצגי המוזיאון אמיתיים: הדינוזאור, למשל, מבוסס על השלד האמיתי של טירנוזאורוס רקס שמוצג במוזיאון בניו-יורק. בגלל הצלחת הסרט נולדו עוד שני סרטים: "לילה במוזיאון 2" (2009), שבו ההרפתקה עוברת למוזיאון הסמית'סוניאן בוושינגטון, ו-"לילה במוזיאון: סוד הקבר" (2014), הסרט השלישי והאחרון בסדרה. ב-2022 יצא גם סרט אנימציה בשם "Night at the Museum: Kahmunrah Rises Again", שמתמקד בדור הצעיר של שומרי המוזיאון ומביא את הקסם של המוזיאון החי לדור חדש. למי זה מתאים? הסרט מתאים לגילאי 6 ומעלה. כרגיל, לצעירים יותר מומלץ לצפות ביחד עם ההורים. לסיכום... "לילה במוזיאון" הוא סרט שהופך רעיון שכל ילד חלם עליו לקומדיה משפחתית מהנה. בן סטילר מצחיק, האפקטים כיפיים, והרעיון מקורי מספיק כדי לשמור על העניין לאורך כל הסרט. זה סרט כייפי לערב משפחתי, לצפייה עם ילדים שאוהבים הרפתקאות והומור, ולכל מי שרוצה משהו קליל ומהנה. יאללה, בואו ללילה מטורף במוזיאון, עם דינוזאורים רצים, פסלים מדברים, וקוף שגונב מפתחות. בדיסני פלוס שלכם:

חג המולד מביא איתו המון סרטי שלג וסנטה, משפחה והמתנות, דרמה ושמחה - וכל מה שכיף לראות. אז ארזנו לכם את מה שמציגים עכשיו בערוצים השונים (מנטפליקס ועד דיסני פלוס ו-yes). זמן מושלם להכין כירבולית, שוקו חם ולהתיישב (עדיף ביחד) מול סרט משפחתי כייפי. לגילאים 3+ - הקטנטנים 🐑 : שון כבשון: הטיסה לפני חג המולד שון וחבריו יוצאים להציל את טימי שנמצא בטעות בתוך מתנה בשוק חג מולד. אנימציית סטופ-מושן מקסימה משנת 2021 עם הומור חזותי שמושלם לילדים הקטנים. כ-30 דקות. מיקי מאוס בחג המולד (Mickey's Once Upon a Christmas) שלושה סיפורי חג חביבים עם מיקי, מיני, גופי ודונלד על נתינה, חברות ומשמעות החגים. אנימציית דיסני קלאסית משנת 1999 שמושלמת לילדים קטנים. כשעה ו-15 דקות. שם בעברית? (Prep & Landing: The Snowball Protocol) חיילי האלפים חוזרים לארגן את הבית לפני בוא סנטה וחווים הרפתקה משעשעת. ספיישל קצר ומתוק מ-2025. כ-24 דקות. מפרץ ההרפתקאות - חג המולד ראבל, מרשל ושאר הגורים עוזרים לראש העיר להציל את חג המולד. ספיישל חגיגי משנת 2025, צבעוני ומלא ברוח חג. כ-44 דקות. בלייז ומכוניות הענק - קסם חג המולד בלייז וחבריו מתמודדים עם אתגר חורפי במיוחד, משלבים מהירות ופתרון בעיות. אנימציה מושלמת לילדים שאוהבים כלי תחבורה. 43 דקות. לגילאי 5-6+ 🔊 הגרינץ' של ד''ר סוס יצור ירוק וציני שגר לבד במערה מעל העיירה העליזה ווילוויל, שונא כל מה שקשור לחג המולד ומנסה 'לגנוב'את החג. סרט אנימציה צבעוני ומצחיק מ-2018 עם מסר ברור על נתינה וחמלה. כ-86 דקות. הרעשנים: סרט חג המולד - שובב או זהב לינקולן ומשפחת רעש מסתבכים עם רשימת הטובים והרעים של סנטה ויוצאים להציל את חג המולד בהרפתקה מצחיקה. משנת 2025. כ-80 דקות. לגילאים 6-7+ - כל המשפחה 🎄 קלאוס (Klaus) מקור סיפורו של סנטה קלאוס - גירסה מלאת חמלה, הומור וקסם של חג המולד. אנימציה מלבבת משנת 2019 . כשעה ו-38 דקות. לא רעים בכלל - ספיישל חגThe Bad Guys: A Very Bad Holiday כנופיית החיות מהסרט "לא רעים בכלל" (הזאב, הנחש, הכריש, הפיראנה והעכביש) מגלה שרוח חג המולד בעיר נעלמה. בלי חג, אין גם את חגיגת החג השנתית שלהם, לכן הם מחליטים להחזיר את שמחת החג - בדרכם. ספיישל קצר וקליל מ-2024. כ-25 דקות. להציל את חג המולד אח ואחות משבשים בלי כוונה את מזחלתו של סנטה ונאלצים לבלות את החג בלילה מלא הרפתקאות וצחוקים. משנת 2018. כשעה ו-45 דקות. סנטה קלאוס (The Santa Clause) לאחר שסנטה נופל מהגג, סקוט קלווין מוצא את עצמו בתפקיד סנטה קלאוס! קלאסיקה משנת 1994 מלאה קסם, לב טוב וצחוקים. כשעה ו-37 דקות. שכחו אותי בבית הקלאסיקה האולטימטיבית לחג המולד: קווין הקטן נשאר בטעות לבד בבית ונאלץ להגן עליו עם מלכודות משעשעות נגד גנבים טיפשיים. משנת 1990. כשעה ו-42 דקות. לגילאי 8+ - צפייה משפחתית 🎁 מבצע סנטה כשסנטה נחטף, ראש מערך האבטחה של הקוטב הצפוני יוצא למשימה חובקת עולם כדי להציל אותו. סרט אקשן-הרפתקה משנת 2024 עם הומור וחגיגיות. 118 דקות. האחים ג'ונאס (A Very Jonas Christmas Movie) קומדיה חמודה מ-2025 שבה האחים ג'ונאס מתגברים על תקלות בלתי צפויות בדרך לחגוג ביחד. סרט הרפתקאות מוזיקלי. כ-90 דקות. טיפים לבחירת הסרט המושלם 🌟 רוצים משהו קצר וקליל? שון כבשון (30 דק) או Prep & Landing (24 דק) מושלמים לילדים קטנים. ערב חג משפחתי עם סיפור מלא? חג מולד: האיש בשם Christmas, שכחוא אותי בבית או הציל את חג המולד - ארוכים ומלאי עלילה. חוויה אנימטיבית מרגשת? Klaus מציע אנימציה מקורית עם מסר לבבי. קלאסיקות שחובה לראות? שכחו אותי בבית, החבובות, סנטה קלאוס. כולם מגדירים את החג. תהנו!