תוצאות חיפוש

תארו לעצמכם שאתם מסתכלים על ירח מלא יפהפה, ופתאום הוא מתחיל להיעלם! אבל לא כמו ירח שחור שפשוט לא נראה, הוא הולך ונעלם בהדרגה, ולמרות זאת, עדיין נראה: בצבע שונה, אדום ומסתורי. זה בדיוק מה שקורה בליקוי ירח - אחת התופעות האסטרונומיות המרהיבות ביותר שאפשר לראות בעין חשופה - ושלא רואים בכל שנה ! מימין - שיא הליקוי, משמאל - או-טו-טו. צילום מיכאל פישר, 7 ספטמבר 2025 איך בעצם נוצר ליקוי ירח? 🌍 ליקוי ירח קורה כשכדור הארץ נמצא בדיוק בין השמש לירח המלא. במצב הזה, כדור הארץ מטיל את מלוא הצל שלו על הירח, וזה מה שגורם לירח להיראות כאילו הוא "נעלם". זה שונה מירח שחור בכמה דרכים חשובות: ירח שחור הוא פשוט ירח חדש (כשהירח נמצא בין השמש לכדור הארץ, והצד שאנחנו רואים פשוט לא מואר). בליקוי ירח, הירח הוא ירח מלא, אבל כדור הארץ "חוסם" את אור השמש מלהגיע אליו. סוגי ליקויי ירח 🎭 יש שלושה סוגים עיקריים של ליקוי ירח: ליקוי חלקי - רק חלק מהירח נכנס לצל של כדור הארץ. זה נראה כאילו מישהו לוקח "נגיסה" מהירח. ליקוי מלא (טוטלי) - כל הירח נכנס לצל של כדור הארץ. זה המרהיב ביותר! הירח לא נעלם לגמרי אלא הופך לאדום-כתום מסתורי. ליקוי צל-חלש (פנומברלי) - כשהירח נכנס רק לאזור הצל הרך והחלקי שבשולי הצל של כדור הארץ ('צל חלש'). לשם עדיין מגיע קצת אור מהשמש, בגלל השוליים, ככה שהירח לא נעלם לחלוטין אלא פשוט נראה קצת יותר עמום מהרגיל. זה עדיין מאד ולפעמים קשה להבחין בו. למה הירח הופך אדום? 🔴 זהו אחד הדברים הכי מגניבים בליקוי ירח מלא! הירח לא נעלם לגמרי אלא הופך לאדום-כתום מסתורי. למה זה קורה?? כשכדור הארץ חוסם את אור השמש מהירח, האטמוספירה שלנו עדיין "מעבירה" חלק מהאור - אבל רק את החלק האדום. האור הכחול מתפזר בדרך (בדיוק כמו ששמיים נראים כחולים), בעוד האור האדום מצליח לעבור דרך האטמוספירה, להתכופף ולהגיע עד לירח. זה יוצר את הגוון הדרמטי הזה שהופך את הירח ל" ירח דם " - כמו שקראו לו במקורות היסטוריים. תראו איך נראים המכתשים באדום בעזרת עדשת הטלסקופ. צילום מיכאל צוקרן. 7 ספטמבר 2025 רגע, אבל הירח יכול להיות אדום גם בלי ליקוי! 🤔 בדיוק! גם בלילות רגילים אתם יכולים לראות ירח אדום-כתום, במיוחד כשהוא נמוך בשמיים - בתחילת הערב או לפנות בוקר. זה קורה מאותה סיבה בדיוק שבגללה השמש בזריחה ובשקיעה נראית אדומה: כשהירח נמוך באופק, האור שמגיע ממנו צריך לעבור דרך שכבה עבה הרבה יותר של אטמוספרה. בדרך הזו האור הכחול מתפזר, ורק האור האדום-כתום מגיע לעינינו. התופעה מתחזקת כשיש אבק, עשן או זיהום באוויר - אז הירח נראה אפילו עוד יותר אדום ודרמטי. אז "ירח דם" זה לא רק בליקוי - זו תופעה שאפשר לראות לעיתים קרובות! (אפשר לקרוא עוד על איך עובד אור וצבעים בפוסט שלנו על אור) כמה זמן זה נמשך? ⏱️ ליקוי ירח יכול להימשך כמה שעות! התהליך מתחיל לאט - הירח מתחיל להיכנס לצל, ואז בהדרגה יותר ויותר מתכסה. בליקוי ירח מלא, שלב הצל המלא (האומברה) נמשך עד כשעה וחצי, שזה הרבה יותר מליקוי חמה (המצב ההפוך, שבו הירח 'מסתיר' לנו את השמש, ביום) שנמשך רק כמה דקות! ראו את התמונה הבאה של רשות הטבע והגנים ששיתפו את כל שלבי ליקוי הירח של ה-7.9.25 ביחד: מתי אפשר לראות ליקוי ירח? 📅 ליקוי ירח יכול להתרחש רק כשיש גם ירח מלא, וגם כשכדור הארץ, הירח והשמש נמצאים בדיוק בקו ישר. אז למה לא בכל ירח מלא יש ליקוי? 🤔 הסיבה פשוטה: מסלול הירח נטוי בכ-5 מעלות בהשוואה למסלול כדור הארץ סביב השמש. בגלל הנטייה הזו, לרוב הירח "מפספס" את צל כדור הארץ - הוא עובר מעליו או מתחתיו. אבל רק כשהירח נמצא בנקודות המיוחדות שבהן המסלולים מצטלבים, אנחנו מקבלים ליקוי. בשנה ממוצעת יש 2-5 ליקויי ירח, אבל לא כולם נראים מכל מקום על כדור הארץ. ליקוי ירח מלא נראה בממוצע פעם כל 2-3 שנים מאותו מקום. ההבדל מליקוי שמש ☀️ ליקוי ירח זה לא אותו דבר כמו ליקוי שמש (או ליקוי חמה)! בליקוי חמה, הירח עובר בין השמש לכדור הארץ וחוסם את אור השמש. בליקוי ירח, כדור הארץ חוסם את אור השמש מלהגיע לירח. היתרון הגדול של ליקוי ירח הוא שהוא בטוח לצפייה בעין חשופה, בניגוד לליקוי שמש שמסוכן לעיניים בלי הגנה מתאימה. למה פעם פחדו מליקוי ירח? 🌘 במשך ההיסטוריה, ליקוי ירח גרם לפחד ובהלה רבים. אנשים לא הבינו מה קורה וחשבו שזה סימן רע מהאלים. ב תרבות העתיקה של בבל חשבו שדרקון בלע את הירח, ויצאו עם כלים ועשו רעש כדי להפחיד אותו. גם ב סין העתיקה סיפרו על דרקון שאוכל את הירח, ואנשים היו דופקים על סירים ומחבטים כדי להבריח אותו. הוויקינגים סיפרו על זאבים ענקיים שרודפים אחרי השמש והירח ובולעים אותם. ב מצרים העתיקה האמינו שהנחש אפופיס מנסה לבלוע את הירח. גם ביהדות העתיקה, בכתבי חז"ל, ליקוי ירח נחשב כסימן אזהרה. אבל המדע לימד אותנו שזה לא דרקון ולא זאב ולא סימן אזהרה - זה פשוט משחק מרהיב של צללים בחלל! 🌌 מעדיפים הסבר בוידיאו? כאן תקבלו (באנגלית): השפעות על כדור הארץ 🌊 בניגוד למה שחלק מהאנשים חושבים, לליקוי ירח אין השפעות דרמטיות על כדור הארץ. יש כמה שינויים קלים: הגאות והשפל עדיין ממשיכים בדיוק כרגיל, כי כוח המשיכה של הירח נשאר זהה - הוא פשוט נמצא בצל. בעלי חיים לפעמים מתנהגים קצת אחרת בליל הליקוי. אבל זה כנראה קשור לשינוי בבהירות השמים ולא למשהו מסתורי. צמחים שנפתחים ונסגרים לפי אור הירח יכולים להתבלבל קצת. הגיוני, בסך הכל... אז, כמו שצפוי - כדור הארץ ממשיך לפעול בדיוק כרגיל! 4 עובדות מעניינות על ליקוי ירח ✨ הירח מתרחק מכדור הארץ בקצב איטי (כ-3.8 ס"מ בשנה), אז בעתיד הרחוק ליקויי הירח יהיו נדירים יותר. במהלך ליקוי מלא, הטמפרטורה על פני הירח יורדת במאות מעלות! מ-120 מעלות צלזיוס ביום לירחי ל-230 מעלות מתחת לאפס כשהוא בצל. אם אסטרונאוטים יהיו על הירח בזמן ליקוי, הם יראו את כדור הארץ עם טבעת אדומה-כתומה מסביב לו! (אתם יכולים לחשוב למה זה?) ליקוי ירח נראה מכל הצד הלילי של כדור הארץ באותו זמן. זה לא כמו ליקוי חמה שנראה רק באזור צר ומצומצם. הידעתם? הירח קטן פי 400 מהשמש, אבל גם רחוק פי 400 מכדור הארץ! זה הקטע המדהים שגורם לליקויים להיראות כל כך מדויקים - הירח מתאים בדיוק לגודל השמש (או הצל שלה). איך אפשר לצפות בליקוי ירח? 👀 הדבר הכי נהדר בליקוי ירח הוא שקל מאוד לצפות בו! לא צריך ציוד מיוחד כמו טלסקופ או משקפיים להגנה על העיניים. פשוט תסתכלו למעלה! טיפים לצפייה מוצלחת: מצאו מקום פתוח עם נוף טוב לשמיים המזרחיים (שם הירח זורח) התרחקו מאורות עיר שמפריעים (כי, זיהום אור ...) הביאו כיסא או שמיכה להתיישב בנוחות הכינו חליטת תה חמה, וכריך או חטיף - זה יכול לקחת זמן...! צלמו! ליקוי ירח יפה גם בצילום בסמארטפון. הצבע האדום שווה... משימת בילוש לילדים צעירים: 🕵️‍♀️ איך אפשר להבחין בין ליקוי מלא לליקוי חלקי? הסתכלו על קצה הירח ובדקו - האם רק חלק מהירח נכנס לצל הכהה, או שכל הירח מכוסה? אם כל הירח אדום-כתום, זה ליקוי מלא. אם רק חלק נראה כהה, זה ליקוי חלקי! הנה צילומי ליקוי ירח מלא מרחבי העולם מלפני שנתיים טיפים לצילום הירח האדום ("ירח דם") בטלפון נייד 📸 הירח האדום בליקוי מלא זה הרגע הכי מרהיב לצילום! הנה איך לתפוס אותו: הכנות : הביאו חצובה או משטח יציב לטלפון - הירח האדום עמום מאוד וצריך זמן חשיפה ארוך. בלי יציבות התמונות יהיו מטושטשות מצאו מקום פתוח עם נוף טוב לשמיים נקו את עדשת הטלפון (טיפ ששווה תמיד, לפני כל צילום...) הגדרות למצלמה: חפשו במצלמה מצב "פרו" או "ידני" כשהירח הופך אדום: ISO גבוה - 1600-3200 (או יותר אם הטלפון מאפשר) עשו פוקוס ידני על הירח כשהוא עדיין בהיר, ואז השאירו את הפוקוס קבוע טריק הזהב: שלבו משהו יפה בתמונה! מקמו את הירח האדום ליד בניין, עץ או ציון דרך מוכר. כי הירח לבדו ייראה קטן בטלפון, אבל עם אלמנט מעניין בקדמת התמונה תעזור לה להיות מדהימה. בזמן הצילום: השתמשו בטיימר (3-5 שניות) כדי שהטלפון לא יזוז בעת הלחיצה. צלמו הרבה תמונות - כל טלפון מתנהג אחרת, וזה לא 'מבזבז' אותו... היו סבלניים - הירח האדום נמשך זמן רב, יש לכם זמן לנסות. גם מזוויות שונות... זכרו: אפילו אם התמונה לא מושלמת, יהיה לכם זיכרון מדהים של תופעה נדירה! מתי צפוי הליקוי הבא? 📆 כדאי לעקוב אחרי לוח השנה האסטרונומי או אחרי עמודי האסטרונומיה ברשתות החברתיות כדי לא לפספס! קבלו כאן סקירה קצרה על תאריכי ליקויי הירח שנראים מישראל בשנתיים הקרובות (2025-2027): 7-8 בספטמבר 2025 - ליקוי מלא מרהיב! הירח יהפוך אדום ויראה היטב מישראל. 🌕❤️ זה קורה בלילה של יום ראשון, 7.9, ואמור להסתיים ממש לפני חצות. 3 במרץ 2026 - ליקוי צל חלש (פנומברלי) - בקושי יהיה מורגש, אבל שווה לציין. 28-29 באוגוסט 2026 - ליקוי חלקי - יראה מישראל. 18 ביולי 2027 - ליקוי חלקי - יראה באופן טוב באזורנו. 17 באוגוסט 2027 - ליקוי חלקי נוסף, ייראה אף הוא מישראל. חשוב לדעת: ❗ ליקוי הירח המלא הבא שייראה מישראל אחרי ספטמבר 2025 יתרחש רק ב-26 ביוני 2029 - שזה עוד 3 וחצי שנים מעכשיו! אמנם ב-3 במרץ 2026 יתרחש ליקוי ירח מלא, אבל הוא לא ייראה מישראל בכלל כי הירח יהיה אז מתחת לקו האופק. ועד אז? נוכל לראות ליקויים חלקיים וצל-חלש בלבד. למה הירח יהיה במזרח ולא במערב? בימים האחרונים אתם רואים את הירח בתחילת הלילה דווקא במערב, נמוך באופק. זה קורה כי הירח הצעיר קרוב לשמש בשמיים, לכן ראינו אותו זמן קצר אחרי השקיעה מעל האופק המערבי (ומשמאל לשמש, אגב). אבל הירח מתמלא בהדרגה ובמקביל גם "זז" מערבה. וכשהוא מלא לגמרי, הוא נמצא בדיוק מול השמש, ולכן בשקיעה, נראה את הירח נמוך במזרח! אגב, מרגע זה, הירח ילך ויפחת ובמקביל יחזור להתקרב לשמש, כך ששוב ייראה במערב, לצד שקיעת השמש (והפעם - מימין לה). זה בדיוק כמו שהשמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. לוח זמנים לליקוי ירח ב-7-8 בספטמבר 2025: זריחת הירח: 18:52 תחילת ליקוי חצי-צל: 18:28 (מתחת לאופק) תחילת הליקוי החלקי: 19:27 תחילת הליקוי המלא: 20:30 שיא הליקוי : 21:11-21:15 סוף הליקוי המלא: 21:52 סוף הליקוי החלקי: 22:56 סוף חצי-הצל: 23:55 💡טיפ לצפייה: בתחילת הליקוי החלקי הירח עדיין נמוך במזרח-דרום-מזרח, אז עדיף נקודת תצפית עם אופק מזרחי פתוח. לא לשכוח לקחת אתכם - משהו חם, משהו לשבת עליו, משהו לאכול, משהו לשתות ו-משקפת, אם יש (לא חובה) זכרו - ליקוי ירח זו תופעה טבעית ומדהימה שמזכירה לנו כמה מגניב המקום שאנחנו גרים בו ביקום. אז בפעם הבאה שתראו ליקוי ירח, תזכרו שאתם עדים למשהו שהרהיב אנשים במשך אלפי שנים - ועכשיו אנחנו יודעים בדיוק למה זה קורה נוכל להסביר לחברים!

אחד הדברים הכי מדהימים שהתגלו בחלל בשנים האחרונות הוא האובייקט J1407b (כפי שמכנים אותו המדענים) או בכינויו הפופולרי: "סופר-שבתאי"! מי זה הסופר-שבתאי הזה? סופר-שבתאי הוא אובייקט תת-כוכבי מרתק שהתגלה ב-2012. הוא נמצא במרחק של כ-434 שנות אור מכדור הארץ, בקבוצת כוכבים בשם קנטאורוס . המסה שלו היא פחות מ-6 מסות צדק, מה שמסווג אותו כאובייקט תת-כוכבי. סיבכנו? זה אומר שהוא יכול להיות או כוכב לכת ענק או ננס חום - שניהם סוגים של גופים שמשקלם קל מדי מכדי להתחיל היתוך גרעיני כמו כוכבים. אבל מה שהכי מיוחד בו זו מערכת הטבעות האדירה שלו, שבגללה אפשר להגיד שהוא שר הטבעות האמיתי... היסטוריית הגילוי סיפור הגילוי של סופר-שבתאי הוא מרתק: ב-2007, טלסקופים אוטומטיים של פרויקט SuperWASP זיהו התעמעמות מוזרה באור של כוכב בשם V1400 Centauri. ההתעמעמות נמשכה 56 ימים, אבל באותו זמן לא הבינו מה גורם לה. ב-2012, האסטרונום אריק ממאג'ק ניתח את הנתונים האלה. הוא הבין שההתעמעמות נגרמה על ידי מערכת טבעות ענקית סביב אובייקט שחולף על פני הכוכב. זה היה הגילוי הרשמי של J1407b - הסופר-שבתאי. מאז, מחקרים נוספים עזרו לנו להבין יותר על האובייקט המדהים הזה ועל מערכת הטבעות שלו. מערכת הטבעות הגדולה ביותר שהתגלתה אי פעם הטבעות של סופר-שבתאי הן פשוט מדהימות ומהוות את מערכת הטבעות הגדולה ביותר שהתגלתה עד כה: הן משתרעות למרחק של כ-180 מיליון ק"מ - שזה יותר מהמרחק בין השמש לכדור הארץ! הן פי 200 יותר גדולות מהטבעות של שבתאי, מה שמדגיש כמה ייחודית המערכת הזו. המסה הכוללת של הטבעות היא בדיוק כמו המסה של כדור הארץ. זו כמות עצומה של חומר שמרמזת על פוטנציאל ליצירת ירחים גדולים! זוהו לפחות 37 טבעות נפרדות, ויתכן שיש אפילו יותר מ-100! אקסו-ירחים בהתהוות? יש עדויות מרתקות לכך שירחים (או "אקסו-ירחים" כי הם מחוץ למערכת השמש שלנו) נוצרים בתוך הטבעות של הסופר-שבתאי ממש עכשיו! בין הטבעות יש רווחים גדולים, שמרמזים על נוכחות של גופים גדולים יותר. חוקרים מצאו עדויות לרווח ברוחב של כ-4 מיליון ק"מ שיכול להכיל ירח בגודל של כדור הארץ שלנו! זה כמו לצפות בהיווצרות של מערכת ירחים בזמן אמת. איך רואים אותו? למרות שאנחנו מדברים על "צפייה" בסופר-שבתאי, חשוב להבין שאי אפשר לראות אותו ישירות מכדור הארץ באמצעות טלסקופים רגילים. המרחק העצום של 434 שנות אור הופך את זה לבלתי אפשרי. אז איך בכלל גילו אותו? החוקרים השתמשו בשיטה מתוחכמת: הם עקבו אחר התעמעמות מחזורית של אור הכוכב V1400 Centauri. כשהסופר-שבתאי עובר לפני הכוכב הזה (מנקודת המבט שלנו), הטבעות שלו חוסמות חלק מהאור, וזה מה שאפשר לחוקרים לזהות אותו ולחקור את המבנה המדהים שלו. הייחודיות של הסופר-שבתאי הזה נכון לעכשיו, J1407b - או סופר-שבתאי - הוא המקרה היחיד הידוע של מערכת טבעות כל כך גדולה מחוץ למערכת השמש שלנו. כמה גדולה? פי 200 מזו של שבתאי 'שלנו'. אמנם לכל ארבעת ענקי הגז במערכת השמש שלנו (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) יש טבעות, אבל אף אחת מהן לא מתקרבת לגודל ולמסיביות של הטבעות של סופר-שבתאי. ועוד משהו חשוב - עניין הגיל. מסתבר שסופר-שבתאי צעיר בהרבה משבתאי. הוא נוצר לפני כ-16 מיליון שנה בלבד, בעוד ששבתאי בן כ-4.5 מיליארד שנה. למה זה כל כך מרגש? הגילוי של סופר-שבתאי מלמד אותנו המון על איך נוצרות מערכות שמש, ירחים וטבעות. זה כמו להציץ אל העבר ולראות איך נראתה מערכת השמש שלנו לפני מיליארדי שנים! יתכן שסופר-שבתאי הוא רק הראשון מבין אובייקטים דומים שנגלה בעתיד. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, יתכן שנוכל לגלות עוד מערכות דומות ולהבין טוב יותר את היווצרות מערכות פלנטריות. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על שבתאי בטלסקופ, תזכרו שיש שם בחוץ "אח צעירצ'יק" עוד יותר מרשים, אפילו אם אנחנו לא יכולים לראות אותו ישירות! 🚀✨ מה דעתכם? האם הייתם רוצים שיום אחד נוכל לשלוח חללית שתצלם אותו מקרוב?

ה21 ביוני הוא היום הכי ארוך בשנה! 😃 מה שאומר - חגיגה של שמש... בואו נגלה למה זה קורה ולמה היום הזה כל כך מיוחד. 🌍 למה היום הזה הוא הארוך ביותר? כדור הארץ שלנו 'עומד' תמיד קצת עקום, כמו ילד שנשען הצידה. 😜 בזמן שהוא מסתובב סביב השמש, החלק שלנו (החצי הצפוני) מתקרב יותר לשמש בקיץ (ומתרחק ממנה בחורף). ביום ההיפוך הקיצי, כדור הארץ מגיע לנקודה מיוחדת במסלול שלו סביב השמש. בנקודה הזאת הציר של כדור הארץ נוטה ב-23.5 מעלות, וביום הזה החצי הצפוני של כדור הארץ (איפה שאנחנו גרים) נמצא בזווית כזו שהוא הכי קרוב לשמש. 📐 ⏰ מה זה אומר לנו? זה אומר שיש לנו הרבה יותר זמן לשחק בחוץ! 🏃‍♀️🏃‍♂️ השמש זורחת מוקדם בבוקר ושוקעת מאוחר בערב. מה שאומר - יום שלם של כיף! כמה ארוך היום הזה? תלוי איפה אתם גרים על כדור הארץ. למשל, בישראל ב-2020, היו 14 שעות ו-13 דקות של אור יום! וקרוב לקוטב הצפוני? שם השמש בכלל לא שוקעת! יש אור יום 24 שעות ביממה!!! 🤯 ובאקוודור? שם אורך היום כמעט ולא משתנה לאורך כל השנה. ❄️ ומה עם החצי השני של כדור הארץ? בדיוק הפוך! כשאצלנו קיץ, בחצי הכדור הדרומי חורף. 🥶 ואז, שם הימים קצרים וקרים. מה שאומר שבאוסטרליה, יחגגו את ראש השנה האזרחי בים, ובאוגוסט יתעטפו במעיל... 🏛️ איך חגגו את זה פעם? לפני אלפי שנים, אנשים בנו מבנים מיוחדים כדי לחגוג את היום הזה. סטונהנג' באנגליה הוא דוגמה מפורסמת - השמש זורחת בדיוק מעל אחת האבנים ביום הזה! 🗿 ומסתבר שבימינו יש אנשים שמנסים לחגוג את זה באותו מקום באופן דומה... 🌡️ מה זה אומר לגבי העונות? אז בחצי הכדור הצפוני, זה סימן לתחילת הקיץ. 🏖️ ובחצי הכדור הדרומי, זה דווקא מסמן את תחילת החורף.⛄ ולמה זה חשוב? לחקלאות! כי פעם, לפני שהיו שעונים מדוייקים, זה עזר לחקלאים לדעת מתי לזרוע ומתי לקצור. אבל זה גם חשוב למדע. כי זה עוזר לנו להבין איך כדור הארץ נע במרחב. ואפילו לטבע, כי בעלי חיים וצמחים מגיבים לשינויים באורך היום. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

בחלל אפשר למצוא כוכבים 'טבעיים', אבל גם חלליות, לוויינים ותחנות חלל שנוצרו בידי אדם. 🌠🛰️ אחת מהן היא טיאנגונג - תחנת החלל המרשימה של סין. 🇨🇳🚀 אז בואו נצא להרפתקה קוסמית ונגלה את הסיפור המרתק מאחורי הארמון השמיימי הזה! 🪐✨ סין ותחנת החלל הבינלאומית 🌍🚫 בעבר, סין לא הורשתה להצטרף למועדון היוקרתי של תחנת החלל הבינלאומית (ISS). ארה"ב חששה שמא סין תנצל את שיתוף הפעולה כדי לגנוב סודות טכנולוגיים או לסכן את הביטחון הלאומי. 😱🔒 אז במקום לבכות על חלב שנשפך, סין החליטה לבנות לעצמה ארמון משלה בחלל! 💪✨ ברוכים הבאים לטיאנגונג! 🏰🛰️ טיאנגונג, שפירושה בעברית "ארמון שמיימי", היא תחנת החלל המשגשגת של סין. היא מרחפת בגאון בגובה של 340 עד 450 ק"מ מעל כדור הארץ, בדיוק כמו ה-ISS. 🌎🔭 אבל אל תתנו לדמיון ביניהן לבלבל אתכם - לטיאנגונג יש אישיות משלה! מה מיוחד בטיאנגונג? 🤔💡 - המבנה שלה מורכב ממודולים נפרדים שמתחברים יחד כמו לגו, בעזרת זרוע רובוטית. איזה מגניב זה? 🤖🧩 - היא יכולה לארח עד שישה אסטרונאוטים בכל פעם, אבל בדרך כלל מסתפקת בשלושה. אין כמו מרחב אישי גם בחלל! 😉👨‍🚀👩‍🚀 - טיאנגונג היא גם מעבדת מחקר שמיימית, שם מתבצעים ניסויים מדעיים מרתקים ונבדקות טכנולוגיות עתידיות. 🧪🔬🚀 - למרות שזו מסיבה פרטית של סין, כל העולם מוזמן להצטרף לחגיגות המדע! 🎉🌍👩‍🔬 הידעת? 🤯 טיאנגונג עשויה להיות תחנת החלל היחידה שתישאר במסלול אחרי שה-ISS תפרוש ב-2028. ואז, סין תשלוט בחלל! 👑🚀 סין ורוסיה מתכננות גם תחנת מחקר משותפת על הירח. צעד אחד קדימה לאנושות! 🌘🤝👩‍🚀 לפעמים אפשר לראות את טיאנגונג מישראל, ואפילו לצלם אותה עם ציוד מתאים. התכוננו לצלם תמונות מדהימות! 📸😍🛰️ אז שאפו לסין על ההישגים המרשימים שלה בחקר החלל, ועל פתיחת הדלת לשיתופי פעולה בינלאומיים. 👏💫 מי יודע מה עוד מחכה לנו שם בחוץ? 🚀🪐✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

האם שמעתם פעם על כוכב שבלע כוכב לכת??? זה נשמע כמו סיפור דמיוני, נכון? אבל זה בדיוק מה שחוקרים גילו באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב! והתוצאות היו אפילו מפתיעות יותר ממה שציפו. איך כוכב בולע כוכב לכת? 🌌 החוקרים חשבו בהתחלה שהכוכב התנפח והתרחב (כמו בלון שמתנפח) עד שהוא "בלע" את כוכב הלכת שהיה קרוב אליו. זה תהליך שקורה לכוכבים כשהם מזדקנים והופכים למה שנקרא "ענק אדום" (כמו מה שיקרה לשמש שלנו בעוד כמה מיליארדי שנים). אבל טלסקופ ג'יימס ווב גילה משהו מפתיע! הכוכב בכלל לא התנפח. במקום זה, כוכב הלכת הוא זה שהתקרב יותר ויותר אל הכוכב במשך מיליוני שנים, עד שבסוף - הוא נפל לתוכו! האותות המסתוריים 🔍 האירוע המוזר הזה, שנקרא באופן רשמי באותיות ZTF SLRN-2020, התגלה לראשונה כהבזק אור במצפה הכוכבים פאלומר בקליפורניה. אחר כך, לווין של נאס"א שנקרא NEOWISE גילה שהכוכב הפך בהיר יותר בטווח האינפרא-אדום שנה לפני ההבזק, מה שרמז על נוכחות של אבק. הידעת? אינפרא-אדום זה סוג של אור שהעין שלנו לא יכולה לראות. מוזמנים לקרוא על אור כדי ללמוד יותר הבלש החללי 🕵️ טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא כמו בלש מדהים שיכול לראות דברים שאף טלסקופ אחר לא יכול. הוא השתמש בשני מכשירים מיוחדים שלו - MIRI ו-NIRSpec - כדי לחקור את הזירה. המכשירים הללו עוזרים לו לפענח את התעלומות העמוקות ביותר של היקום. וכך, המדענים גילו שהכוכב הזה נמצא בגלקסיית שביל החלב, במרחק של כ-12,000 שנות אור מכדור הארץ. זה רחוק מאוד, אבל טלסקופ ווב חזק מספיק כדי לראות שם! הידעתם? 💭 רגע לפני שטלסקופ ג'יימס ווב נשלח לחלל, התגלתה תקלה ב-MIRI. והתיקון ברגע האחרון, דחה את השיגור! ה-MIRI: עיניים לראות את הקר והרחוק 🌡️ השם מירי (MIRI) הוא קיצור שלMid-Infrared Instrument (מכשיר לאינפרא-אדום בינוני). המכשיר הזה מיוחד מאוד כי הוא יכול "לראות" חוֹם - או במילים מדעיות יותר, הוא קולט קרינת אינפרא-אדום בטווח הבינוני. זה כמו מצלמת חום סופר-מתקדמת! למה זה חשוב? כי הרבה דברים ביקום קרים מדי מכדי שנוכל לראות אותם באור רגיל, אבל הם עדיין פולטים חום ש-MIRI יכול לקלוט: ענני אבק וגז שבהם נוצרים כוכבים חדשים כוכבי לכת רחוקים סביב כוכבים אחרים גלקסיות עתיקות מאוד שהאור שלהן "נמתח" בגלל התרחבות היקום עובדה מדהימה: כדי ש-MIRI יעבוד כמו שצריך, צריך לקרר אותו לטמפרטורה של מינוס 266 מעלות צלזיוס! זו טמפרטורה קרה יותר מהחלל החיצון! ה-NIRSpec: מפצח הקודים של האור 🌈 גם השם הזה - NIRSpec - הוא קיצור של Near-Infrared Spectrograph (ספקטרוגרף לאינפרא-אדום קרוב). המכשיר הזה לא רק מצלם תמונות, אלא עושה משהו מדהים עוד יותר: הוא מפרק את האור לצבעים השונים שלו (ספקטרום), ממש כמו שטיפות גשם יוצרות קשת. כשהוא מפרק את האור בצורה הזו, הוא יכול לגלות לנו: מאילו חומרים מורכבים הדברים שהוא בוחן מה הטמפרטורה שלהם כמה מהר הם נעים האם יש להם אטמוספירה ומה יש בה עובדה מדהימה: ה-NIRSpec יכול לבחון עד 100 אובייקטים בו-זמנית, במקביל! מה שהופך אותו ליעיל מאוד! למה שניהם יחד כל כך חזקים? 💪 כשמשתמשים בשני המכשירים יחד, כמו במקרה של כוכב הלכת שנבלע, אפשר לקבל תמונה מלאה של מה שקורה: ה-MIRI ראה את האבק הקר שנוצר כשכוכב הלכת נפל לתוך הכוכב, ה-NIRSpec גילה את הדיסק החם יותר ואפילו זיהה מולקולות כמו פחמן חד-חמצני בתוכו. זה כמו להסתכל על אותה תעלומה בשני זוגות משקפיים שונים: כל אחד מראה לך דברים שהשני לא יכול לראות! 👓🕶️ שיא שבטח לא ידעתם: 🏆 רגישות המכשירים כ"כ גבוהה שהם יכולים לזהות חום של דבורה על הירח (אם היא הייתה שם)! ולזהות מולקולות שעשויות להצביע על חיים באטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו אז מה באמת קרה עם הכוכב שבלע? 😋 המדענים חושבים שכוכב הלכת היה בערך בגודל של צדק (שהוא הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש שלנו), אבל הוא הקיף את הכוכב שלו במסלול קרוב מאוד - אפילו יותר קרוב מהמסלול של כוכב חמה סביב השמש שלנו. במשך מיליוני שנים, כוכב הלכת הלך והתקרב לכוכב הבולע, עד שהוא התחיל לגעת באטמוספירה של הכוכב. ברגע שזה קרה, התהליך האיץ והכוכב "נמרח" סביב הכוכב והתחיל ליפול פנימה. כאשר כוכב הלכת נפל סופית, הוא יצר פיצוץ שהעיף גז מהשכבות החיצוניות של הכוכב. הגז הזה התרחב והתקרר, והיסודות הכבדים שבו הפכו לאבק קר במשך השנה שבאה אח"כ. ההפתעה הגדולה! ✨ החוקרים אמנם ציפו לראות ענן מתרחב של אבק קר סביב הכוכב, אבל מכשיר ה-NIRSpec גילה גם דיסק חם של גז מולקולרי קרוב יותר. הטלסקופ אפילו הצליח לזהות מולקולות מסוימות בדיסק הזה, כולל פחמן חד-חמצני. מעניין שהאזור הזה דומה למקום שבו נוצרים כוכבי לכת בדרך כלל, למרות שבמקרה הזה אנחנו יודעים שזה קרה אחרי שכוכב לכת נבלע! למה זה מעניין אותנו? 🌍 מתים, נולדים... נופלים, נבלעים... למה זה בכלל חשוב או מעניין לדעת מה בדיוק קרה שם לפני כ"כ הרבה שנים? כי מחקר כמו זה יכול לעזור לנו להבין מה יקרה למערכות כוכבי לכת אחרות בעתיד, כולל מערכת השמש שלנו! (אל דאגה, השמש שלנו לא אמורה לבלוע את כדור הארץ בעתיד הקרוב, וגם כשהיא תתרחב בעוד מיליארדי שנים, כדור הארץ יהיה כנראה רחוק מספיק כדי להישאר בטוח...). זהו האירוע הראשון מסוגו שנצפה "בפעולה", והתצפית הטובה ביותר של מה שקרה אחרי שהכל התייצב. החוקרים מקווים שזו רק ההתחלה של דגימות כאלה שהם יוכלו לחקור. הנה כמה עובדות טריוויה שמעניין לדעת... 🤓 טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא הטלסקופ החזק ביותר שנאס"א שלחה אי פעם לחלל. הטלסקופ מסוגל לראות בטווח האינפרא-אדום, שזה סוג של אור שהעין שלנו לא יכולה לראות. המקרה הזה הוא אחד מהראשונים שנחקרו בתוכנית מיוחדת שנקראת "מטרות הזדמנות", שמיועדת לאירועים נדירים כמו התפוצצויות של סופרנובות. בעתיד, מצפי כוכבים חדשים כמו מצפה ורה רובין וטלסקופ החלל ננסי גרייס רומן יעזרו למדענים למצוא עוד אירועים דומים. שיא מגניב 🏆 המרחק בין הכוכב המדובר לכדור הארץ הוא כ-12,000 שנות אור. זה אומר שהאור שאנחנו רואים ממנו היום יצא משם לפני 12,000 שנה! באותו זמן, בני האדם על כדור הארץ רק התחילו לפתח חקלאות ולבנות יישובי קבע .

דמיינו שאתם מביטים בשמיים בלילה. אתם רואים כוכבים נוצצים, אולי את הירח , ואם אתם ממש ברי מזל - אפילו גלקסיות רחוקות. אבל יש משהו מדהים שהמדענים גילו: כל מה שאנחנו יכולים לראות - כל הכוכבים, כוכבי הלכת , הגלקסיות וה ערפיליות - הוא בסך הכל רק כ-5% מהיקום! התעלומה הגדולה 🤔 אז מה נמצא בשאר היקום? המדענים גילו שיש שם משהו מסתורי שהם קוראים לו "חומר אפל". הוא נמצא בכל מקום ביקום, אבל אי אפשר לראות אותו. איך אנחנו יודעים שהוא שם? כי אנחנו רואים את ההשפעה שלו! חשבו על זה ככה: אם מישהו זרק כדור שלג ופגע בכם, גם אם לא ראיתם מי זרק אותו, אתם יודעים שמישהו היה שם כי הרגשתם את כדור השלג! באותה צורה, המדענים רואים איך החומר האפל משפיע על הדברים ביקום. מחקר חדש ומרתק 🔬 מדענים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, גילו דרך מיוחדת לנסות לפתור את התעלומה הזו. הם חוקרים סופרנובה מיוחדת שהתפוצצה ב-1987 (אם אתם רוצים לדעת יותר על סופרנובות , יש לנו פוסט שלם בנושא, הקליקו על הלינק). המדענים חושבים שבזמן ההתפוצצות העצומה הזו, יכול להיות שנוצרו חלקיקים מיוחדים שנקראים אַקסיונים , שיעזרו לנו להבין סוף סוף ממה עשוי רוב היקום. איך בודקים את זה? 🛸 המדענים מתכננים להקים רשת של לוויינים מיוחדים (שיקראו GALAXIS). הלוויינים האלה יחפשו הבזקי אור מיוחדים שנקראים קרני גמא. אם הם ימצאו אותם, זה יכול להיות הרמז הראשון לקיומו של החומר המסתורי! דברים מפתיעים על החומר האפל: החומר האפל מחזיק את כל הגלקסיות יחד, כמו דבק קוסמי ענק המדענים חושבים שיש יותר חומר אפל ביקום מאשר חומר רגיל פי חמש! למרות שאי אפשר לראות אותו, החומר האפל משפיע על התנועה של כל דבר ביקום הצצה לעתיד 🔭 עם הלוויינים החדשים, המדענים מקווים שיוכלו סוף סוף לפצח את אחת התעלומות הגדולות ביותר של היקום. מי יודע - אולי בקרוב נגלה סוף סוף ממה עשוי רוב היקום שלנו! ומה זה 'אנרגיה אפלה'? אבל רגע, יש עוד משהו! 🌌 מסתבר שיש עוד תעלומה גדולה ביקום - משהו שנקרא "אנרגיה אפלה". בשונה מהחומר האפל שמושך אליו דברים (כמו מגנט), האנרגיה האפלה עושה (סוג-של) ההיפך: היא דוחפת את היקום - להתרחב! זה כאילו שמישהו מנפח בלי הפסקה בלון ענק, כשהבלון הזה הוא היקום שלנו. המדענים גילו שהיקום לא רק מתרחב, אלא מתרחב מהר יותר ויותר - וכל זה קורה בזכות (או בגלל) האנרגיה האפלה המסתורית הזו! 🎈 עובדות מדליקות שאולי לא ידעתם: 💫 החומר האפל לא פולט אור בכלל, וזו הסיבה שאי אפשר לראות אותו אפילו עם הטלסקופים הכי חזקים בשוויץ יש מאיץ חלקיקים ענק (מכונה מיוחדת שמתנגשת בחלקיקים קטנטנים זה בזה במהירות מטורפת), והמדענים משתמשים בו כדי (בין השאר) לנסות למצוא חלקיקים של חומר אפל. המדענים חושבים שהאנרגיה האפלה תופסת בערך 68% מהיקום, החומר האפל 27%, וכל מה שאנחנו יכולים לראות - רק 5%! אם היה אפשר לראות את החומר האפל, השמיים בלילה היו נראים ממש אחרת: מלאים באורות ובצורות מוזרות 🌠 מה בין חור שחור לחומר אפל? הידעתם? חור שחור וחומר אפל - שניהם "בלתי נראים", אבל הם שונים לגמרי! 🕳️ חור שחור הוא כמו משפך ענק בחלל - הוא בולע את כל האור שמגיע אליו, ולכן אי אפשר לראות אותו. אבל אנחנו יודעים בדיוק איפה הוא נמצא כי אנחנו רואים איך הוא "אוכל" כוכבים וגז שמתקרבים אליו מדי. לעומת זאת, החומר האפל לא "בולע" שום דבר - הוא פשוט לא מתקשר עם אור בכלל! זה כאילו האור עובר דרכו כמו שהוא עובר דרך זכוכית שקופה לגמרי. אבל בדיוק כמו שאפשר להרגיש את המשקל של זכוכית, ככה אנחנו מרגישים את המשיכה של החומר האפל על דברים אחרים ביקום. ומה אתם חושבים? 🤔 מה לדעתכם עוד מסתתר בחלל העצום? 🌌 אם הייתם יכולים להמציא מכשיר שיעזור לגלות חומר אפל, איך הוא היה נראה? 🧯 ומה אתם חושבים, יש עוד דברים ביקום שאנחנו לא יכולים לראות? 🧐

נחשו מי מגיע לביקור? קבלו חדשות מרגשות מהחלל? כדור הארץ שלנו עומד לקבל אורח מיוחד - ירח חדש וזמני! 🎉 האורח שלנו הוא אסטרואיד בשם 2024-PT5. הוא לא גדול במיוחד - בערך בגודל של אוטובוס או בית קטן. למרות שהוא קטן, הוא עומד לעשות משהו ממש מגניב! מתי זה קורה? האסטרואיד 2024-PT5 יהפוך ל"ירח חדש" של כדור הארץ בין ה-29 בספטמבר ל-25 בנובמבר. זה אומר שהוא יסתובב סביב כדור הארץ שלנו כמו הירח הרגיל שלנו, אבל רק לזמן קצר. איך זה עובד? האסטרואיד ייתפס בכוח המשיכה של כדור הארץ. זה כמו שכדור הארץ אומר לו "היי, בוא הנה לרגע!" 🤗 אבל אל דאגה, הוא לא יישאר לתמיד. אחרי כחודשיים, הוא ימשיך בדרכו סביב השמש. האם נוכל לראות אותו? למרבה הצער, לא נוכל לראות את האסטרואיד 2024-PT5 בעיניים שלנו או אפילו עם רוב הטלסקופים הביתיים. הוא פשוט קטן מדי וחלש מדי. אבל זה לא אומר שהוא לא שם! 👀 האם זה מסוכן? ממש לא! האסטרואיד יהיה במרחק של פי 10 מהירח שלנו. זה ממש רחוק ובטוח. אין שום סיכוי שהוא יתנגש בכדור הארץ. עובדות מעניינות שם מוזר : השם 2024-PT5 נשמע מסובך, נכון? זה בגלל שיש כל כך הרבה אסטרואידים שצריך שיטה מסודרת לתת להם שמות! לא הראשון : זו לא הפעם הראשונה שלכדור הארץ יש ירח זמני. זה קורה בערך פעם בעשור! חוזר לביקור : האסטרואיד 2024-PT5 צפוי לחזור לביקור נוסף בשנות ה-2050. אולי אתם תהיו המדענים שיחקרו אותו אז! 🚀👨‍🔬👩‍🔬 קבוצה מיוחדת : האסטרואיד הזה שייך לקבוצה מיוחדת שנקראת "אסטרואידי ארג'ונה". הם עוקבים אחרי מסלולים מאוד דומים לזה של כדור הארץ. גילוי טרי : האסטרואיד 2024-PT5 התגלה רק באוגוסט 2024 על ידי מערכת של נאס"א שנקראת ATLAS. זו מערכת שמחפשת אסטרואידים שעלולים להתקרב לכדור הארץ. סיכום אז הנה לנו הזדמנות נדירה לחגוג ירח חדש, גם אם הוא רק לביקור קצר! זו תזכורת נהדרת לכמה מדהים ודינמי החלל שלנו. מי יודע אילו הפתעות מרגשות עוד מחכות לנו שם למעלה? 🌠 אולי כדאי שנארגן מסיבת קבלת פנים לאסטרואיד 2024-PT5? 🎈🎊 (רק חבל שהוא לא יוכל לראות אותנו...) רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

הרעיון של שרדינגר היה להראות כמה מוזרים החוקים של פיזיקת הקוונטים.

זום מוקלט של ה'בצפר' שהועבר בלייב על ידי רחלי חיי - סטודנטית לפיזיקה באוניברסיטה הפתוחה. פיזיקה בקטנה לכיתות ח׳-ט׳.

בניית מגדלי קלפים נראית פשוטה, אבל מסתירה עולם שלם של פיזיקה, הנדסה וסבלנות. הפיזיקה מאחורי המגדלים 🏗️ כשבונים מגדל קלפים, אנחנו נלחמים כנגד כוח הכבידה.

זו לא סתם קרוסלה, זו חוויה שלמה של משחק, שיתוף פעולה וקצת פיזיקה. איך היא עובדת? קרוסלת גן השעשועים היא בעצם שיעור פיזיקה חי! כשילדים משחקים עליה, הם לומדים (אם נסביר להם...) 🔄 פיזיקה מסחררת הידעתם שקרוסלות עוזרות ללמד פיזיקה בצורה מהנה? אבל אל דאגה - לא צריך להבין פיזיקה כדי ליהנות מקרוסלה, להיפך, ככה אפשר ללמוד את העקרונות המדעיים!

היום, הוא משמש בעיקר צעצוע מהנה, שמלמד אותנו על אווירודינמיקה ופיזיקה. ואפשר לבנות כזה לבד! פיזיקה : כשהבומרנג מסתובב, נוצר אפקט שנקרא "אפקט ג'ירוסקופי".