תוצאות חיפוש

הסכת לכל המשפחה מטעם מכון דוידסון למדע. על האחים רייט, על מוח של בנות מול מוח של בנים, על הוכחות מדעיות להשפעת הספורט על המוח, על גנטיקה, ועל היעלמות הדבורים. בקיצור, על כל דבר שאפשר לחשוב עליו (או לא). כן-כן, ברור יש חיפוש... חלק מהפרטים ברמה גבוהה יותר וחלק מונגשים גם לילדים היותר קטנים. בכל מקרה מומלץ להאזין ביחד, נניח בנסיעות, כדי לדבר על זה ולראות איך - אם רוצים - מרחיבים את הנושא למתעניינים.

שבת של צ'ולנט ואז שבת של חמין וחוזר חלילה? אז בואו נגוון, כי כמה אפשר ?! אז צ'ילי קון קרנה, אבל של הביוקר. מצרכים: 1 כוס שעועית שחורה (אפשר גם לבנה) - מושרות ערב קודם לפחות ל-12 שעות 3 כפות שמן 2 בצלים גדולים, קצוצים גס 4 שיני שום כתושות 1 פלפל אדום, קצוץ לקוביות 2 פלפלוני צ'ילי אדומים מיובשים קצוצים (אפשר להחליף בכף שטוחה צ'ילי גרוס, שהוא חריף יותר בגלל הגרעינים, אז בזהירות עם הכמות) 1 פלפל ירוק חריף קטן חצוי לאורך (מנסיון - לא קורה כלום אם שוכחים...) ½ ק"ג בשר בקר טחון עצם בקר בינונית (לא יקרה שומדבר רע אם זה יהיה 'פרוסת' אוסובוקו) כף שטוחה אבקת קקאו (לא ממותק!) כפית פפריקה מתוקה 2 כפיות כמון כפית מלח ½ כפית פלפל שחור 800 גר' עגבניות מרוסקות (יש שימורים כאלה. לא רסק) 2 כוסות מים הכנה: בסיר של הצ'ולנט (כי נכניס את זה אח''כ לתנור) נטגן בשמן את הבצל שקצת ישחים. נוסיף שום ואת כל הפלפלים - למעט הירוק החריף הקטן ונערבב. נוסיף בשר ונערבב שיתפורר (2 כפות עץ עושות את העבודה) נוסיף את כל האבקות והתבלינים נערבב עד שהבשר מאפיר עכשיו נוסיף את העגבניות, העצם, השעועית והמים. כשרותח - נזרוק פנימה את הפלפל החריף ונלך מייד לרחוץ ידיים עם מים וסבון כדי שלא ננגב בטעות את העיניים עם הידיים (אל תשאלו מאיפה אנחנו יודעות). מנמיכים. מכסים. מעבירים לתנור - כמו חמין. נכון, התנור צריך להיות מחומם מראש. ל-110 מעלות. וזה יתבשל בו כל הלילה עד שיגיע הזמן שנרצה לאכול. הערה: במתכון המקורי (היה לפני איזה 20 שנה בעיתון. לך תזכור מי המקור), אמרו 6-8 שעות ולהחזיר לאש לרתיחה כדי 'לייבש' נוזלים אם עדיין רטוב. מניסיון שלנו, גם יותר מ-16 עובד יופי-טופי ולא מצריך שום הרתחה ואידוי נוספים. או הוספת מים באמצע (אבל תבדקו. תמיד כדאי). המלצת הגשה: לצד טורטיה, אבוקדו ולימון. כי קצת מקסיקני, לא? למהדרים אפשר גם קצ'קבל מגוררת. אבל זה לגמרי טעים גם אם סתם ככה מניחים אותו על גבי אורז לבן. בעיקר כי האורז קצת מקהה את החריפות, למי שקשה לו עם הטעם הפחות יהודי הזה 😉 בתיאבון

אפרוחים, משחקי חוץ ונוסטלגיה מתוקה: חוברת הצביעה החדשה שלנו מחזירה אתכם לילדות! 🌳🐣 בעולם שבו הטכנולוגיה תופסת מקום מרכזי בחיי היום יום, חשוב לזכור את הפשטות והשמחה שבמשחקי חוץ. זה בדיוק מה שהחוברת החדשה שלנו מציעה - חזרה לימים בהם היינו יוצאים החוצה עם חברים לעולמות של דמיון, חברות ופעילות גופנית בלי לקרוא לה פעילות גופנית. בחוברת זו, אנחנו מזמינים את הילדים לצבוע אפרוחים מתוקים שמשחקים במשחקים קלאסיים כמו קפיצה בחבל, מחבואים ועוד הרבה משחקים שהפכו לסמלי ילדות לדורות. 🏃‍♂️🤾‍♀️ אז הכינו את הצבעים וצבעו לאפרוחים את כל המשחקים אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

פודקאסט "שבת בבוקר", של גלי צהל, עם ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר. בכל פרק ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר ינסו לנחש את הסודות הכי גדולים של הילדים, בליווי איורים צבעוניים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, עם שני מחוללי התמונות Dall-E2 Midjourney . חושבים שתצליחו לנחש את הסוד? לייב בשבת ב9:00 בבוקר בגלי צה''ל או ביוטיוב של גלי צה''ל או לשמוע את הפודקאסט מתי שרוצים בנגן ההסכתים החביב עליכם. לינק לספוטיפיי לינק לפודקאסטים לינק לגלצ הנה פרק לדוגמא, "הסוד של רפאל":

הנה רעיון להפעלה של קבוצת ילדים במסגרת בית מארח, שמתחילה עם פעילות של יצירה משותפת, ועוברת למשחק משותף שהם ישמחו לשחק בו (ולו בגלל שהם הכינו אותו בעצמם). (הסרטון שמדגים איך להכין מופיע כאן בהמשך למטה) מה צריך? בקשו מכל הילדים להביא: מספריים דבק סטיק סרגלים עפרונות הכינו: גליונות של חוברות צבעוניים (לאישה, נשיונל ג'אוגרפיק, מוסף סופשבוע וכו') - כל מה שיש לו כותרות גדולות וצבעוניות דפי קרטון/ סול עוד כמה זוגות מספרים וסטיקים של דבק המטרה: הכנת 44 / 54 ריבועי משחק בגודל 4x4 מינ' (44 בשביל 22 אותיות או 56 בשביל 27 אותיות כולל סופיות) לכיתות ג' אפשר ללכת על אותיות באנגלית - אז 52 ריבועים חלוקת העבודה: הכינו מראש חלוקה לפי מס' הילדים כל ילד יכין בהתאם את ה'קלפים' של האותיות ש'נפלו' לרשותו. לחילופין אפשר שחלק יחפשו אותיות בגליונות ואחרים ידביקו. תזרמו אם מה שמרגיש לכם מתאים. אפשר גם להפעיל אותם במעגל של 'פס יצור'. להפעיל מוזיקה וכשמפסיקים אותה כל אחד מעביר את הפעילות שהייתה שלו לילד שיושב לשמאלו. תזרמו... המשחק: הנה כמה אפשרויות: אפשר לשחק משחק קלאסי, כשהמנצח - זה שאסף הכי הרבה זוגות. אפשר לנהל כמה משחקונים (ולרשום בטבלה) - כדי לאפשר כמה נצחונות שונים. ורצינו להציע גיוון שמעלה את דרגת הקושי של המשחק - בהתאם לגילאי הילדים, כמובן. המטרה תהיה לא רק לאסוף זוגות אלא להרכיב מהם כמה שיותר מילים. החוקים? אתם תחליטו אם תאפשרו להם לעשות 'החלפות' של אותיות זה עם זה ובאיזה תנאים. זמן: שעה וחצי מינימום, אפשר גם יותר... ואז הם יהיו רעבים, הזדמנות טובה להכין יחד ארוחת ערב ולחתוך את הירקות והגבינה והלחם בצורה של אותיות (יש גם חותכני עוגיות בצורת אותיות, אבל זה כבר תחת הקטגוריה נישנושים...) והנה הסרטון של משחק הזיכרון באותיות (אבל אפשר לקטנים יותר להרכיב משהו בסגנון עם מדבקות) מטעם מוזיאון ישראל בירושלים:

גם לנוח וגם לרוץ במשחק אחד שדורש גם עירנות בתגובה מהירה... למה מטפחת? כי פעם לא היו טישו-אים חד"פ... למה ארנבת שחורה? כי פעם היה שיר/דקלום על ארנבת שחורה, אבל מי זוכר... אביזרים נדרשים: מטפחת או צעיף או בובה רכה שקל לתפוס המטרה: תופסת בריצה מעגלית איך משחקים? אחד הילדים נבחר לעמוד מחוץ למעגל הוא הולך סביב המעגל (תמיד בכיוון אחד בלבד, לפי בחירתו) ומחזיק מטפחת בידיו. הוא מחליט מתי ואיפה לעזוב את המטפחת / להניח אותה בידיים של אחד מהיושבים - אבל חייב להשלים סיבוב אחד 'רגיל' בלי להיפטר ממנה. זה ש'קיבל' את המטפחת צריך עכשיו לקום ולרדוף אחרי מניח המטפחת, בלי להפיל אותה מהיד. מטרת מניח המטפחת לרוץ סביב המעגל, להשלים סיבוב שלם ולהתיישב במקום הפנוי של הרודף אחריו. הצליח? הרודף הופך להיות מניח המטפחת. לא הצליח? מנסה שוב המנצח - מי שלא נתפס בכלל אף פעם. או שאין מנצח רשמי ופשוט נהנים מהמרץ שמוציאים... רעיון: אחלה משחק חוץ לימי חורף לא גשומים, או משחק פנים בתוך אולם או מתחת לגג במגרש פתוח בימים יותר גשומים - כי כמה אפשר רק אפליקציות או משחקי קופסא? אפשר להקשות על המשחק אם מחייבים להשלים 2 סיבובים. (*) עזבו את התמונה, היא לא באמת ממחישה, כי במציאות ה'רודף' וה'נרדף' אמורים להיות מחוץ למעגל (לא תמיד האפרוחים ממושמעים 😉)...

כן-כן, המשחק הקלאסי והידוע. כי לפעמים שוכחים שגם משחק פשוט בלי הכנות ואביזרים - כיף לילדים. המטרה: לגלות את המתחבאים איך משחקים? אחד הילדים נבחר להיות ה'עומד' (הגרלה? מ-10 יוצא 1? תחליטו...) הוא עומד עם פניו לכיוון קיר/עמוד/עץ, כשעיניו עצומות, וסופר עד עשר בקול רם. שאר הילדים צריכים להתחבא כדי שהוא לא ימצא אותם. בסיום הספירה הוא מכריז "מי שעומד מלפני, מאחורי ומשני צדדי, הוא העומד - אחת שתיים שלוש" (אם לא זכרתם/ידעתם, זה כלל האוסר על המשתתפים להמתין בקרבתו - מאחוריו או מצדדיו כדי לארוב לו, ועליהם להסתתר מפניו על מנת שיוכל לחפשם). היעומד' מחפש את המשתתפים בכל מקום במגרש/חצר שם נערך המדחק. המתחבאים מנסים להגיע לקיר / לעמוד / לעץ של 'העומד' מבלי שהוא יראה אותם ולפני שהוא ישיג אותם. מי שמגיע לקיר / לעמוד / לעץ (העומד או אחד המשתתפים), חייב להכריז "אחת שתיים שלוש". מי שה'עומד' השיגו ראשון - יחליף אותו בתפקיד. המנצח - מי שלא נתפס בכלל אף פעם .

משחק כדור בין 2 קבוצות ילדים, שבארה"ב הפכו למשחק משעמם של 'גדולים'. דורש קורדינציה עין-יד, תפיסת כדור - ועדיף ביד אחת, מהירות ושיתוף פעולה קבוצתי. אביזרים נדרשים: כדור טניס קרש ארוך, צר ושטוח - שישמש כמחבט המטרה: לתפוס כדורי אוייב, להשלים כמה שיותר הקפות איך משחקים? בוחרים 2 קבוצות: קבוצת 'בית' וקבוצת 'שדה'. קבוצת ה'בית' צריכה להקיף את המגרש תוך כדי מעבר בארבע תחנות (שנקבעות יחד, בערך ב-4 חלקים שווים של הסיבוב כשה'רביעית' היא גם נקודת היציאה). מומלץ לסמן את התחנה באופן ברור (אפשר לבחור נקודת ציון ספציפית במרחב שתסמן תחנה, למשל עמוד או ספסל , ואפשר לסמן עם גל אבנים או שרטוט של עיגול). קבוצת ה'שדה' צריכה למנוע מהילדים שבקבוצת ה'בית' את השלמת הקפת המגרש. מניעה = פסילה. כל ילד בקבוצת ה'בית' אמור להשלים סיבוב שעובר מנקודת היציאה, דרך תחנה מס' 1, ואז 2, ואז 3 ולסיים בנקודת היציאה - לפני שייפסל. המעבר בין התחנות לא חייב להתבצע בבת-אחת. המשחק מתחיל כשהילד הראשון שואל את קבוצת ה'שדה' המפוזרת במגרש: "מוכנים?", וכשהם עונים "כן "כן", הוא מכה את הכדור באמצעות הקרש שבידו לכיוון קבוצת ה'שדה' - המטרה של שחקני ה'בית' היא להשלים הקפה מלאה, לפני ששחקני ה'שדה' יחזירו את הכדור אם הצליח החובט להשלים בבת-אחת הקפה מלאה בלי להיפסל - הקבוצה מקבלת 4 נקודות. אם הצליח להשלים הקפה במספר משחקונים - הקבוצה מקבלת נקודה אחת. פסילה 'רגילה': אם לא הצליח לעצור בתחנה לפני שקבוצת ה'שדה' מחזירה את הכדור לקו ההתחלה. פסילה בגין תפיסת כדור שנחבט מהאוויר, מבלי שהכדור הספיק לקפוץ על הארץ: בכל תחנה יכולים לשהות בו זמנית עד שני משתתפים בלבד משחקני הבית. אם מגיע שחקן שלישי, שלושתם נפסלים. לאחר שכל שחקני הבית חבטו / זרקו את הכדור ולא נותרו יותר משתתפים שאינם פסולים, הקבוצות מתחלפות יש כאלה שמאפשרים 3 נסיונות לחובט לפני שהוא חייב לרוץ להקיף. אנחנו פחות ממליצים, זה סתם הופך את המשחק לפחות מהיר וזורם... המנצחת - הקבוצה שצברה את מרב הנקודות. רעיון: הפעלת יומולדת. כי לחזור לבייסיק בחגיגות יומולדת זה החדשני...

מה אתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים? להטיס מטוס? לכבות שריפות? לרפא חולים? לטפח גן ירק? ומה אמאבא עושים? הפעם אנחנו מזמינים את כל הילדים ללמוד איזה מקצועות פתוחים בפניהם בעולם. ואתם מוזמנים לדבר איתם גם על כל אלה שלא יצרנו בשבילם, ולחשוב ביחד על מקצועות חדשים, שעוד לא 'נולדו'... קדימה, לעבודה ולמלאכה... (הורידו , הדפיסו, ציבעו וכו'...) אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

מעין וריאצייה על 'מחפשים את המטמון', רק בלי מטמון או מפה. אביזרים נדרשים: גירים המטרה: לתפוס את הקבוצה הבורחת איך משחקים? מתחלקים לשתי קבוצות: קבוצה 'בורחת' וקבוצה 'תופסת' במהלך הבריחה, על הקבוצה ה'בורחת' לסמן עם גיר על הרצפה סימנים מוסכמים מראש על מנת שניתן יהיה לעקוב לאחר זמן מוסכם מראש ממועד תחילת המשחק, קבוצת ה'תופסים' יוצאת בעקבות קבוצה א' וצועדת על פי סימני הדרך המשחק מסתיים לאחר ששתי הקבוצות שיחקו בשני התפקידים (בורחים ומחפשים). המנצח - אין. כל הרעיון - לשחק גשש-בלש זה עם זה רעיונות לגיוון: במקום להשתמש בציורים חיצים אפשר לכתוב רמזים, או להשתמש בכתב צופן. גם את הצופן אפשר להחליט עליו מראש, או לתת רמזים שיאפשרו לקבוצה ה'תופסת' לפענח אם חוגגים יומולדת ורוצים קצת אחרת, אפשר לשלב את המשחק, להחביא מתנות. להחביא חלקים של 'פאזל' בנקודות ה'סימון' או לכתוב מילה מתוך משפט ואחרי שיימצאו את כל הסימונים ירכיבו יחד את המשפט (תהיו יצירתיים, קחו משפט מעניין - שאפשר אח''כ להרחיב ולדבר עליו) יכול להיות גם פעילות לבית מארח' אם הם ייצרו את מה שהם 'מחביאים' ו/או ילמדו על כתב סתרים ויממשו אותו במשחק. ואפשר להחביא מצרכים ו/או מתכון - ואז כשמוצאים הכל - מכינים את זה ביחד.

רשמית, בכל העולם, קוראים לזה 'גומי יפני' או 'גומי סיני', אבל מי ידע את זה עד שנולדה הויקיפדיה?? אביזרים נדרשים: גומי של תחתונים (ככה קוראים לזה...) באורך של 2 - 2.5 מטר, קשור בקצוות ל'עיגול' או 'טבעת' (העיקר שיהיה סגור). המטרה: לקפוץ מעל הגומי בגבהים שונים מבלי להיפסל איך משחקים? המשחק מיועד לפחות ל-3 ילדים (אם כי כשיש פחות - נעזרים בכיסאות...) וכשיש יותר, יותר ילדים 'עומדים' עם הגומי סביבם. שניים עומדים זה מול זה בעמידת פישוק כשהגומי מתוח סביב רגליהם, כאילו הם עמודים. גובה הגומי - לפי השלב במשחק (מייד בהמשך 👇). השלישי, הקופץ נכנס בניתור למרכז הגומי, כשהוא מנתר ודורך בשתי רגליו על צד אחד של הגומי כך שהגומי יגע ברצפה תחת רגליו. ואז בניתור הוא מפסק את רגליו ונוחת כך שהגומי ואז הוא מסתוב ב- 45 מעלות (הצידה) וחוזר למרכז הגומי תוך ניתור. את אותן פעולות יש לעשות גם על רצועת הגומי שמתוחה ממול. לאחר סיום הקפיצות לשני צדי הגומי, יש לצאת החוצה מחוץ לגומי, בניתור עם רגליים צמודות. דרגות הקושי הן שלבי הגומי - ואז - חזרה על הכל אבל בקפיצה על רגל אחת; ואז - חזרה על הכל בעיניים עצומות (קשורות) שלבי הגומי הם: שלב ראשון - הגומי בגובה הקרסול; ראשון קרסוליים, אם יש פסילה - הפוסל מתחלף עם אחד ממחזיקי הגומי, לפי סדר שהוחלט מראש. כשמגיע שוב תורו של המשתתף שנפסל, הוא ממשיך מאותה נקודה בה נפסל. מנצח - כולם, כי כיף לקפוץ. וריאציות נוספות: יש כאלה שמוסיפים דרגות קושי כמו עמידה ברגליים צמודות כדי להקשות על הקופץ לקפוץ מעל כל צד של החבל בלי לגעת בצד השני (שזה, פסילה). עמידה עם הגומי כרוך רק סביב רגל אחת והקופץ צריך לנסות ולקפוץ על 2 צידי הגומי בבת אחת (פספוס אחד הצדדים= פסילה) יש גם גרסה רק עם פס אחד שצריך לקפוץ מעליו (שמענו, אבל לא ממש הבנו את ההבדל...) ויש גם אחת שקופצים מעל אחד הפסים, ואחכ מעל השני ואחכ אוספים עם הרגל את שניהם ומשחררים. ותמציאו עוד גירסאות משלכם. כי גם זה כיף. טיפ: אם את בת ואת כבר בגיל - חזייה טובה עוזרת לתרגיל...

משחק וריאצייה על ה'תופסת' הקלאסית. המטרה: לזהות מהר באמצעות חוש המישוש איך משחקים? נבחר 'המנחש' (בהגרלה או בכל דרך אחר) הוא עומד בגבו לשאר המשתתפים ומושיט אחת מידיו לאחור כשכף היד פונה כלפי מעלה. אחד המשתתפים האחרים נוגע באצבעו בכף ידו. ה'מנחש' מסתובב ומנסה לגלות מי נגע בכף ידו. אם הוא טועה בניחוש, כולם בורחים ועליו לתפוס כמה שיותר משתתפים. אם הוא מנחש נכון - המשתתף שזוהה מחליף אותו. כולם מנצחים, כי זה משחק שמעורר מלא צחוקים בגלל הזיהויים השגויים.