ניסית פעם לעשות בועת סבון מרובעת? לא עובד, נכון? אפשר לנסות עם תבנית בצורת ריבוע, משולש, לב, כוכב - אבל הבועה שננשוף תמיד תצא עגולה. תמיד. למה ככה?? קודם כל - נעשה ניסוי (כי זה כיף)! 🧪 מה צריך: כוס מים כף סבון כלים "מחבט" בועות (או חוט ברזל שניצור בו לולאה) איך עושים: מערבבים כף סבון בכוס מים (אפשר להוסיף כף גליצרין אם יש לך כי זה גורם לבועות להיות חזקות ועמידות יותר). טובלים את ה"מחבט" ונושפים לאט ובעדינות - לא בכוח. שימו לב: הבועה תתחיל לפי צורת החור של ה"מחבט", אבל - מיד מתעגלת. עד שהיא נפרדת ועפה באוויר - כשהיא עגולה לגמרי. עכשיו נסו משהו אחר: טבלו את המחבט בתמיסת הסבון, אבל במקום לנשוף, העבירו אותו לאט דרך האוויר. גם עכשיו התוצאה תהיה עגולה. רגע לפני שנמשיך - תראו אותו, איך הוא מצליח לשנות לבועה את הצורה - אבל היא כל הזמן חוזרת חזרה ל'כדור' המוכר והעגול: אז למה דווקא כדור עגול? 💧 בועת הסבון היא בעצם שכבה דקה מאוד של מים - דקה בהרבה משערה אחת - עם שכבת סבון דקיקה מכל צד. בתוכה כלוא אוויר. זה הקרום. לקרום הזה יש תכונה מיוחדת שנקראת מתח פנים. היא קורית כי מולקולות המים (המולקולות הן "אבני הבניין" הזעירות שמהן עשויים כל החומרים) מושכות אחת את השנייה. מולקולה שנמצאת בתוך הנוזל מוקפת בשכנותיה מכל הצדדים, ולכן הכוחות מאוזנים. אבל מולקולה שנמצאת בקצה - שזה פני השטח - יש לה שכנות רק מלמטה ומהצדדים, ולכן היא נמשכת פנימה. כל הקרום "מנסה" להתכווץ - ממש כמו גומייה שמלופפת סביב חבילה. הסבון מוריד את המתח של פני השטח ומאפשר לקרום להיות גמיש ולהתמתח. חשוב מזה - הסבון גם מייצב את הקרום ומונע ממנו להתכווץ ולהתפרק מהר מדי. בלי סבון - הבועה לא הייתה מחזיקה מעמד יותר משבריר שנייה. אז מה הקשר לצורה העגולה? 🔵 מתח הפנים גורם לקרום הבועה לנסות להתכווץ כמה שאפשר. הצורה שמאפשרת להכיל כמות מסוימת של אוויר עם הכי פחות שטח פנים אפשרי - היא הכדור. תמיד. זה לא "עיצוב", זה מתמטיקה. מרובע, משולש, כל צורה אחרת - כולן דורשות יותר שטח פנים כדי להכיל את אותה כמות אוויר. הטבע תמיד ילך לפתרון שדורש הכי פחות אנרגיה. ובמקרה של בועות - זה הכדור. הידעת? כשטיפות הגשם ש'נופלות' מהשמיים הן ממש קטנטנות - הצורה שלהן כמעט כדורית לגמרי - מאותה סיבה בדיוק. אבל הטיפות הגדולות? 'משתטחות' בתחתית שלהן בגלל התנגדות האוויר, וצורתן דומה יותר לכיפה שטוחה. אז תשאלו איך מקבלים את צורת ה"דמעה" שמציירים בספרים? התשובה היא - בספרים... במציאות זאת ממש לא הצורה ועוד משהו שכדאי לדעת: הצבעים 🌈 שמתם לב שבועות סבון מראות צבעים שונים? הצבעים האלה נוצרים מהחזרי אור שונים מהקרום הדק - תופעה שנקראת התאבכות אור. יש לנו פוסט שלם על האור והצבעים שלו כאן. ניסוי בונוס: שתי בועות נפגשות 🫧🫧 אם תצמידו שתי בועות, הן יתחברו ויצרו קיר משותף ביניהן - אבל הקיר הזה לא יהיה ישר! הוא יהיה מעוקל לכיוון הבועה הקטנה יותר, כי בועות קטנות מפעילות לחץ פנימי חזק יותר ודוחפות את הקיר החוצה. גם זה מתח פנים בפעולה. שאלת בונוס - לגדולים יותר 🔬 למה בועה שנוצרת מתוך מחבט מרובע יוצאת עגולה - אבל אם מטבילים רשת תלת מימדית של קוביה בתמיסת סבון, הבועה שנוצרת בתוך הקוביה כן שומרת על הצורה? כי כשהבועה עפה חופשי באוויר, אין כלום שמגביל אותה. ואז מתח פני השטח מנצח ומתעגל. אבל כשמכניסים מסגרת קשיחה (כמו שלד מתכת בצורת קוביה) לתוך תמיסה, קרום הסבון "תקוע" בין הצלעות ולא יכול לעגל את עצמו. במצב כזה, הקרום ינסה להגיע למצב שבו סכום שטחי כל הקרומים הוא המינימלי האפשרי בהתחשב במגבלות - וזו בעיה מתמטית מורכבת בהרבה שנחקרת תחת השם "בעיית פלאטו", על שם הפיזיקאי הבלגי ז'וזף פלאטו שחקר אותה במאה ה-19 (שעל אף שהיה עיוור חלקית לקראת סוף חייו, עדיין המשיך לחקור!). הקרומים שנוצרים בתוך צורות גיאומטריות קשיחות נקראים "פני שטח מינימליים", ויש להם שימושים ממשיים - למשל, בתכנון גגות ממברנה של אצטדיונים ומבנים ציבוריים. האדריכלים מנסים לחקות את מה שהבועות יודעות לעשות לבד. לסיכום 🫧 הבועה עגולה כי הכדור הוא הצורה שדורשת הכי פחות שטח פנים - וזה מה שמתח פני השטח "רוצה". בפעם הבאה שתנשפו בועה, תדעו שאתם צופים במתמטיקה קורת בזמן אמת. ואם רוצים לגלות מה עוד אפשר לעשות עם בועות סבון - שיאי גינס מטורפים, אמנות, ואיך מכינים בועה שלא מתפוצצת - יש לנו פוסט שווה גם על זה. 🪄

תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) היא ענף בפיזיקה שעוסק בדברים הכי קטנים שיש ביקום: אטומים, אלקטרונים זה נשמע כמו קסם או הארי-פוטרי, אבל זה לגמרי פיזיקה אמיתית וזה כל הזמן קורה בטבע. איך זה אפשרי?   פרס נובל 2025: הקסם הופך למציאות מוחשית 🏆 ממש עכשיו, ב-2025, מוענק פרס נובל לפיזיקה לשלושה מדענים: ג'ון תורת הקוונטים מלמדת אותנו שיעור חשוב: העולם לא תמיד מתנהג כמו שאנחנו מצפים, ושמדע הוא התהליך שבו אנחנו לומדים הפיזיקה מלאה ב'קסמים' - צריך רק לדעת איפה לחפש. 🌟

דגני בוקר צפופים פחות ממים (והחלב שאנחנו מוסיפים לקורנפלקס הוא ברובו מים), ולכן הם צפים (כלומר, מבחינת הפיזיקה השני - ותראו איך הם "נמשכים" זה לזה לפעמים כדאי לשחק באוכל כדי ללמוד דברים חדשים ומעניינים☺️ 💭 סיכום: פיזיקה בארוחת הבוקר נכון שפיזיקה זה לא משעמם? יש פיזיקה מעניינת אפילו בקערת דגני הבוקר שלנו, עם 3 כוחות פשוטים - כבידה, ציפה ומתח פנים - שיוצרים תופעה

בואו נצלול (🐟 קריצה-קריצה) לתוך הפיזיקה שמאחורי התופעה הזאת! הפיזיקה שמאחורי זה היא אותה פיזיקה שמאפשרת לספינות ענק לצוף, לצוללות לשקוע ולעלות, ולכדור חוף לקפוץ מעל בפעם הבאה כשתצללו או תשנרקלו ותצפו בדג שרק מרחף במים בלי מאמץ או תנועה, תזכרו - זה לא קסם, זו פיזיקה

הפיזיקה מאחורי הקסם הסוד נמצא במושג שנקרא מרכז מסה  (center of mass). כלי חינוך ומשחקים הגומבוץ משמש ללימוד מתמטיקה ופיזיקה  בבתי ספר, וגם לפיתוח צעצועים חכמים שמלמדים ילדים הגומבוץ מלמד אותנו כמה דברים חשובים: ⚛️ על פיזיקה:  איך כוחות פשוטים כמו כוח הכבידה יוצרים התנהגויות לפתור בעיה שנחשבה בלתי פתירה 🌳 על הטבע:  איך האבולוציה מוצאת פתרונות גאוניים שהאדם לוקח לו שנים לגלות הפיזיקה

זה רק פיזיקה! 🧵 לפני שמתחילים - מה זה בכלל חיכוך? עכשיו נסו למשוך 😏 💡 כדאי לדעת: הפיזיקה של שני ספרי הטלפונים קיבלה הסבר מתמטי מפורט רק ב-2016 - למרות

הפיזיקה מאחורי הקסם 🪄 הסוד נמצא במושג הפיזיקאי " מרכז המסה ". כי בעיית ערימת הספרים היא דוגמה נהדרת לכמה וכמה דברים: פיזיקה : אנחנו לומדים על מרכז מסה (שהיא, כאמור מתמטיקה : אנחנו פוגשים סדרות אינסופיות ולומדים שאפילו כששואפים לאינסוף, זה לא אומר שמגיעים שם מהר... סיכום: הפיזיקה היא 'קסם' מדעי שנמצא בכל מקום בעיית ערימת הספרים היא דוגמה מושלמת לכך שמתמטיקה ופיזיקה פיזיקה היא בכל מקום סביבנו - צריך רק ללמוד לראות מה שמסתתר מאחורי הדברים הרגילים, ומותר - ואף כדאי -

ויש גם פרק בפודקאסט הפוסט לומדים אסטרונומיה: ערפילית ראש הסוס עלה גם כפרק בפודקאסט שלנו "רגע, מה?"

מה אנחנו לומדים מזה? 🎓 הדמוקרטיה האתונאית הייתה מהפכנית בזמנה, אבל גם מוגבלת מאוד.

מוכנים לצלול לתוך אחד המחזות המרהיבים והמסתוריים ביותר ביקום? 🌌🤩 היום אנחנו הולכים לדבר על... סופרנובה! 💥✨ ובואו נתחיל עם החדשות המרעישות - נאס"א שחררו תמונה חדשה ועוצרת נשימה שצולמה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שקיבלנו מאסטרונום הבית, מיכאל צוקרן, ובה אפשר לראות את שרידי פיצוץ סופרנובה שיצר את "ערפילית הסרטן". 🦀🔭 וואו, איזו יצירת אמנות קוסמית! אז מה זה בכלל סופרנובה? בקצרה: זה מה שקורה כשכוכב ענק (הרבה יותר גדול מהשמש שלנו) מגיע לסוף חייו ופשוט - מתפוצץ! 💣💥 דמיינו זיקוק, אבל מטורף פי מיליון, שיכול להאיר את כל הגלקסיה. 🎆🌌 למעשה, הפיצוץ היה כל כך עוצמתי, עד שכמות האור החזקה שנפלטה ממנו היתה יותר משל גלקסיה שלמה. אולי בגלל זה הסינים הקדמונים הצליחו לראות אותו (ואפילו באור היום, לטענתם) ולתעד אותו עוד בשנת 1054, למרות שהוא קרה במרחק של 6500 שנות אור מאיתנו ובלי טלסקופים משוכללים כמו שיש לנו היום! 🤯🇨🇳📜 הנה סרטון שהכינו בנאסא שמתאר איך זה נראה ומה נשאר אחרי המופע הזה? ערפילית מהממת כמו זו שבתמונה, שנוצרת מהגזים והאבק של הכוכב שהתפוצץ. 💨💫 אבל זה לא הכל - במרכז הערפילית מסתתר כוכב ננסי סופר-צפוף שנקרא " כוכב ניוטרונים ", שיש לו קוטר רק של 20 קילומטר אבל כוח משיכה אדיר! 🌟🧲 הוא מסתובב במהירות מסחררת של 30 סיבובים בשנייה, ופולט אנרגיה עצומה שיוצרת את הטבעת המרהיבה סביבו. 💫💍 אז האם נזכה לראות עוד סופרנובה במהלך החיים שלנו? 🤔💫 ובכן, מדענים מעריכים שאירוע כזה קורה רק פעם ב-50 עד 100 שנה בגלקסיה שלנו... אז כדאי להחזיק אצבעות שניפול על הצד השווה של הסטטיסטיקה ולהמשיך לחקור את השמיים! 🤞🔭🌠 בינתיים, בואו פשוט נתפעל מהתמונות המדהימות שמגיעות אלינו הישר מהחלל הרחוק, ונזכור כמה מדהים ומפתיע היקום שלנו. 😊🪐✨ מי יודע איזה פלאים עוד מחכים לנו לגלות? מרגישים השראה להיות אסטרונומים עכשיו? 🔭🚀 ספרו לנו מה הכי אהבתם בסיפור של סופרנובה והערפילית שבמרכזה! שלכם בהתפעלות אינסופית, 🤩💫 חובבי החלל מספר אחת 👨‍🚀🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

לפני יותר מ-2,000 שנה, כשעוד לא היו מחשבונים, מחשבים, טלפונים חכמים או גוגל , היוונים הקדמונים המציאו דרך גאונית לבצע חישובים מורכבים של כפל וחילוק. איך? באמצעות גיאומטריה! 📐 הם יצרו מעין "מחשבון גיאומטרי" שמסוגל לבצע פעולות חשבון בעזרת קווים ישרים וסרגלים. נשמע כמו קסם? זה בדיוק מה שזה מרגיש, אבל למעשה מדובר במתמטיקה מבריקה. איך בונים מחשבון יווני? כדי ליצור את המחשבון הזה, צריך רק כמה דברים פשוטים: דף נייר, עיפרון ושני סרגלים. שלב ראשון: ציור הקווים מציירים שני קווים ישרים שמתחילים באותה נקודה. הקו הראשון הוא אלכסוני - מתחיל משמאל למטה ועולה ימינה למעלה. הקו השני הוא אופקי, עובר משמאל לימין במקביל לתחתית הדף. שלב שני: סימון המספרים על כל אחד מהקווים מסמנים מספרים (שנתות). כאן צריך להיות מדויקים מאוד! 🎯 המרחק בין כל שני מספרים רצופים (למשל בין 1 ל-2, או בין 2 ל-3) חייב להיות זהה על כל קו. חשוב במיוחד: המרחק בין 1 ל-2 על הקו האלכסוני חייב להיות בדיוק שווה למרחק בין 1 ל-2 על הקו האופקי. אם המרחקים לא יהיו שווים, המחשבון לא יעבוד. תמיר יצר לנו אפליקציה שעושה בדיוק בשיטה הזאת את חישוב תרגילי החילוק: איך משתמשים במחשבון הזה? 👆 בואו נראה איך מחשבים בו חילוק, למשל 20 חלקי 4. ראשית, לוקחים סרגל ומניחים אותו כך שהחלק העליון שלו נוגע במספר 20 על הקו האלכסוני, והחלק התחתון נוגע במספר 4 על הקו האופקי. מציירים קו ישר שמחבר בין שתי הנקודות האלה. עכשיו מגיע החלק המרתק: משתמשים בסרגל השני כדי לקבע את הסרגל הראשון כך שהוא יוכל לנוע רק לצדדים, אבל ישאר באותה זווית מדויקת. מזיזים את הסרגל הראשון שמאלה או ימינה עד שהחלק התחתון שלו נוגע במספר 1 על הקו האופקי. ואז - כמו קסם ✨ - החלק העליון של הסרגל יגע בקו האלכסוני בדיוק במספר שהוא התשובה: 5! השיטה עובדת גם עם מספרים לא שלמים . רוצים לחשב 19 חלקי 9.5? מניחים את הסרגל על 19 ועל 9.5, מזיזים אותו עד שהוא מגיע ל-1 למטה, והתוצאה 2 מופיעה למעלה. אז... מי אמר שחייבים מחשבון דיגיטלי או לאמץ את המוח? 🤔 בואו ותנסו בעצמכם עם הגירסה הוירטואלית של מחשבון החילוק שבנה בשבילכם תמיר כורם: מה הסוד שמאחורי הקסם? אז עכשיו אחרי שניסיתם ונדהמתם מהקסם, בואו להבין למה זה עובד! העיקרון המתמטי שמאפשר למחשבון הזה לעבוד נקרא משפט הדמיון במשולשים . כשמניחים את הסרגל על שני הקווים, נוצרים שני משולשים דומים - משולש גדול ומשולש קטן. היחס בין הצלעות של המשולשים האלה נשאר זהה, ולכן כשמזיזים את הסרגל כך שהוא נוגע בנקודה 1 בקו האופקי, הנקודה בקו האלכסוני מראה בדיוק את תוצאת החישוב. והנה ההסבר של כל זה בסרטון: אפשר גם לכפול! המחשבון הגיאומטרי יודע גם לבצע כפל. לשם כך, פשוט צריך לבצע את אותן פעולות שתיארנו, רק בסדר הפוך (כאילו דא!): מתחילים עם הסרגל על המספר 1 בקו האופקי והמספר הראשון (שרוצים להכפיל) בקו האלכסוני, ואז מזיזים את הסרגל כך שהחלק התחתון שלו יגיע למספר השני (זה שרוצים להכפיל בו) בקו האופקי - והתוצאה תופיע בקו האלכסוני. נסו בעצמכם! אפשר לנסות ליצור מחשבון כזה בבית עם נייר וסרגלים, או להשתמש באפליקציה המיוחדת שתמיר הכין לנו שמאפשרת לחוות את החוויה הזאת בצורה דיגיטלית. והסרטונים כאן בפוסט מסבירים בדיוק גם איך אפשר לעשות את זה וגם מראים את העקרונות המתמטיים שמאחורי השיטה המבריקה הזו. זו דוגמה נפלאה לכך שמתמטיקה היא לא רק מספרים - היא גם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. היוונים הקדמונים הוכיחו שאפשר להפוך בעיות מורכבות לפתרונות אלגנטיים ופשוטים באמצעות הבנה עמוקה של גיאומטריה. תודה מיוחדת לתמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה והאיש שלנו לחידות מתמטיות. הקליקו כדי ליצור איתו קשר בווטסאפ שלו

⚠️ לעולם אל תסתכלו ישירות על השמש - לא עם העיניים, לא עם משקפי שמש ולא עם טלסקופ ומשקפת שלא יוצרו במיוחד לכך! וגם לא בגלל איזה אתגר טיקטוק או התערבות עם חברים. הנזק הוא בלתי ניתן לתיקון כי מדובר בסכנת עיוורון מיידי 👀🔥 מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' עושה לנו סדר בכל מה שקשור לכוכב המחמם הזה שנקרא 'שמש'. הידעתם שגם השמש שלנו מסתובבת סביב עצמה? סיבוב השמש מה? לא אמרו לנו שהשמש קבועה ושזה אנחנו שמסתובבים סביבה?? אה. כן. בטח. אתם צודקים. אבל גם טועים. כי זה לא רק אנחנו שמסתובבים... מסתבר שהשמש לא מסתובבת כמו גוף מוצק, אלא שיש בה אזורים מסויימים שמסתובבים בקצבים שונים בגלל מצב הצבירה שלה. כך יוצא שהיא משלימה סיבוב שלם במשך 24-25 ימים באזור קו המשווה - שלה. וליד הקטבים שלה, הסיבוב אורך כ-35 ימים ☀️ עובדות מעניינות על השמש ☀️ היא נמצאת במרחק של 150 מיליון ק"מ מאיתנו ☀️ היא כל כך גדולה, שאפשר להכניס לתוכה 1.3 מיליון כדורי ארץ! ☀️ במרכז שלה החום הכי גבוה. כ15.7 מיליון מעלות. לעומת זאת, על שטח הפנים הוא הרבה יותר קריר... 'רק' כ-5,600 מעלות 🥵🥵🥵. ☀️ השמש הזדקנה, ומעכשיו היא סופרת לאחור, כי היא כבר במחצית חייה! נשארו לה רק עוד 5 מיליארד שנים ⏳מי יעזור לנו למצוא שמש חדשה?? ☀️ השמש ממוקמת במרכז מערכת השמש. את זה כולם יודעים. אבל האם ידעתם שהיא מכילה 99% מהחומר שיש במערכת השמש כולה?? ☀️ אולי היא כבר הזדקנה, אבל יש לה כוח משיכה - ועוד איך. כח המשיכה שלה מאוד כל כך חזק, שגורם לכל כך הרבה כוכבי לכת (פלנטות) להסתובב סביבה - ולא רק הם. היא מושכת גם כוכבי שביט ואסטרואידים במסלולה. ☀️ בשבילנו, היא כדור צהוב שתלוי בשמיים (ובציורים אנחנו נוהגים גם להעניק לה קרניים). אבל השמש שלנו מאוד פעילה בחלל - בגלל השדה המגנטי שלה. יש לה כתמי שמש - שהם אזורים כהים (לא נמשים...), שנראים כך רק בגלל שהם פשוט יותר קרים משאר פני השטח. יש לה התפרצויות פלזמה אדירות שיכולות לשבש לנו קווי חשמל (והן משבשות...), לוויני תקשורת ומזג אוויר 🛰️ 🔥 🫠 ☀️ כדור הארץ שלנו הכי חכם מכולם כי הוא נמצא בדיוק במקום הנכון ממנה: לא רחוק מדי ממנה (אחרת היינו קופאים מקור) ולא קרוב מדי (אחרת היינו נשרפים. יותר מאשר באמצע היום, באוגוסט, בים). אזור זה נקרא "אזור ישיב" או "אזור זהבה". ☀️ ליקוי החמה הבא שיתרחש בדיוק אצלנו מישראל - ממש מעברלפינה. זה יקרה ב2 לאוגוסט 2027 - אז תעדכנו ביומנים, כי הירח יכסה לנו את השמש בכ-80%, זה יהיה חשוך. ומרשים לצפייה! סיכום וידיאואי על השמש שלנו: תזכורת על מערכת השמש שלנו, תוכלו לראות כאן: רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.