תוצאות חיפוש

תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) היא ענף בפיזיקה שעוסק בדברים הכי קטנים שיש ביקום: אטומים, אלקטרונים זה נשמע כמו קסם או הארי-פוטרי, אבל זה לגמרי פיזיקה אמיתית וזה כל הזמן קורה בטבע. איך זה אפשרי?   פרס נובל 2025: הקסם הופך למציאות מוחשית 🏆 ממש עכשיו, ב-2025, מוענק פרס נובל לפיזיקה לשלושה מדענים: ג'ון תורת הקוונטים מלמדת אותנו שיעור חשוב: העולם לא תמיד מתנהג כמו שאנחנו מצפים, ושמדע הוא התהליך שבו אנחנו לומדים הפיזיקה מלאה ב'קסמים' - צריך רק לדעת איפה לחפש. 🌟

דגני בוקר צפופים פחות ממים (והחלב שאנחנו מוסיפים לקורנפלקס הוא ברובו מים), ולכן הם צפים (כלומר, מבחינת הפיזיקה השני - ותראו איך הם "נמשכים" זה לזה לפעמים כדאי לשחק באוכל כדי ללמוד דברים חדשים ומעניינים☺️ 💭 סיכום: פיזיקה בארוחת הבוקר נכון שפיזיקה זה לא משעמם? יש פיזיקה מעניינת אפילו בקערת דגני הבוקר שלנו, עם 3 כוחות פשוטים - כבידה, ציפה ומתח פנים - שיוצרים תופעה

בואו נצלול (🐟 קריצה-קריצה) לתוך הפיזיקה שמאחורי התופעה הזאת! הפיזיקה שמאחורי זה היא אותה פיזיקה שמאפשרת לספינות ענק לצוף, לצוללות לשקוע ולעלות, ולכדור חוף לקפוץ מעל בפעם הבאה כשתצללו או תשנרקלו ותצפו בדג שרק מרחף במים בלי מאמץ או תנועה, תזכרו - זה לא קסם, זו פיזיקה

הפיזיקה מאחורי הקסם הסוד נמצא במושג שנקרא מרכז מסה  (center of mass). כלי חינוך ומשחקים הגומבוץ משמש ללימוד מתמטיקה ופיזיקה  בבתי ספר, וגם לפיתוח צעצועים חכמים שמלמדים ילדים הגומבוץ מלמד אותנו כמה דברים חשובים: ⚛️ על פיזיקה:  איך כוחות פשוטים כמו כוח הכבידה יוצרים התנהגויות לפתור בעיה שנחשבה בלתי פתירה 🌳 על הטבע:  איך האבולוציה מוצאת פתרונות גאוניים שהאדם לוקח לו שנים לגלות הפיזיקה

הפיזיקה מאחורי הקסם 🪄 הסוד נמצא במושג הפיזיקאי " מרכז המסה ". כי בעיית ערימת הספרים היא דוגמה נהדרת לכמה וכמה דברים: פיזיקה : אנחנו לומדים על מרכז מסה (שהיא, כאמור מתמטיקה : אנחנו פוגשים סדרות אינסופיות ולומדים שאפילו כששואפים לאינסוף, זה לא אומר שמגיעים שם מהר... סיכום: הפיזיקה היא 'קסם' מדעי שנמצא בכל מקום בעיית ערימת הספרים היא דוגמה מושלמת לכך שמתמטיקה ופיזיקה פיזיקה היא בכל מקום סביבנו - צריך רק ללמוד לראות מה שמסתתר מאחורי הדברים הרגילים, ומותר - ואף כדאי -

מוכנים לצלול לתוך אחד המחזות המרהיבים והמסתוריים ביותר ביקום? 🌌🤩 היום אנחנו הולכים לדבר על... סופרנובה! 💥✨ ובואו נתחיל עם החדשות המרעישות - נאס"א שחררו תמונה חדשה ועוצרת נשימה שצולמה על ידי טלסקופ החלל ג'יימס ווב, שקיבלנו מאסטרונום הבית, מיכאל צוקרן, ובה אפשר לראות את שרידי פיצוץ סופרנובה שיצר את "ערפילית הסרטן". 🦀🔭 וואו, איזו יצירת אמנות קוסמית! אז מה זה בכלל סופרנובה? בקצרה: זה מה שקורה כשכוכב ענק (הרבה יותר גדול מהשמש שלנו) מגיע לסוף חייו ופשוט - מתפוצץ! 💣💥 דמיינו זיקוק, אבל מטורף פי מיליון, שיכול להאיר את כל הגלקסיה. 🎆🌌 למעשה, הפיצוץ היה כל כך עוצמתי, עד שכמות האור החזקה שנפלטה ממנו היתה יותר משל גלקסיה שלמה. אולי בגלל זה הסינים הקדמונים הצליחו לראות אותו (ואפילו באור היום, לטענתם) ולתעד אותו עוד בשנת 1054, למרות שהוא קרה במרחק של 6500 שנות אור מאיתנו ובלי טלסקופים משוכללים כמו שיש לנו היום! 🤯🇨🇳📜 הנה סרטון שהכינו בנאסא שמתאר איך זה נראה ומה נשאר אחרי המופע הזה? ערפילית מהממת כמו זו שבתמונה, שנוצרת מהגזים והאבק של הכוכב שהתפוצץ. 💨💫 אבל זה לא הכל - במרכז הערפילית מסתתר כוכב ננסי סופר-צפוף שנקרא " כוכב ניוטרונים ", שיש לו קוטר רק של 20 קילומטר אבל כוח משיכה אדיר! 🌟🧲 הוא מסתובב במהירות מסחררת של 30 סיבובים בשנייה, ופולט אנרגיה עצומה שיוצרת את הטבעת המרהיבה סביבו. 💫💍 אז האם נזכה לראות עוד סופרנובה במהלך החיים שלנו? 🤔💫 ובכן, מדענים מעריכים שאירוע כזה קורה רק פעם ב-50 עד 100 שנה בגלקסיה שלנו... אז כדאי להחזיק אצבעות שניפול על הצד השווה של הסטטיסטיקה ולהמשיך לחקור את השמיים! 🤞🔭🌠 בינתיים, בואו פשוט נתפעל מהתמונות המדהימות שמגיעות אלינו הישר מהחלל הרחוק, ונזכור כמה מדהים ומפתיע היקום שלנו. 😊🪐✨ מי יודע איזה פלאים עוד מחכים לנו לגלות? מרגישים השראה להיות אסטרונומים עכשיו? 🔭🚀 ספרו לנו מה הכי אהבתם בסיפור של סופרנובה והערפילית שבמרכזה! שלכם בהתפעלות אינסופית, 🤩💫 חובבי החלל מספר אחת 👨‍🚀🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

לפני יותר מ-2,000 שנה, כשעוד לא היו מחשבונים, מחשבים, טלפונים חכמים או גוגל , היוונים הקדמונים המציאו דרך גאונית לבצע חישובים מורכבים של כפל וחילוק. איך? באמצעות גיאומטריה! 📐 הם יצרו מעין "מחשבון גיאומטרי" שמסוגל לבצע פעולות חשבון בעזרת קווים ישרים וסרגלים. נשמע כמו קסם? זה בדיוק מה שזה מרגיש, אבל למעשה מדובר במתמטיקה מבריקה. איך בונים מחשבון יווני? כדי ליצור את המחשבון הזה, צריך רק כמה דברים פשוטים: דף נייר, עיפרון ושני סרגלים. שלב ראשון: ציור הקווים מציירים שני קווים ישרים שמתחילים באותה נקודה. הקו הראשון הוא אלכסוני - מתחיל משמאל למטה ועולה ימינה למעלה. הקו השני הוא אופקי, עובר משמאל לימין במקביל לתחתית הדף. שלב שני: סימון המספרים על כל אחד מהקווים מסמנים מספרים (שנתות). כאן צריך להיות מדויקים מאוד! 🎯 המרחק בין כל שני מספרים רצופים (למשל בין 1 ל-2, או בין 2 ל-3) חייב להיות זהה על כל קו. חשוב במיוחד: המרחק בין 1 ל-2 על הקו האלכסוני חייב להיות בדיוק שווה למרחק בין 1 ל-2 על הקו האופקי. אם המרחקים לא יהיו שווים, המחשבון לא יעבוד. תמיר יצר לנו אפליקציה שעושה בדיוק בשיטה הזאת את חישוב תרגילי החילוק: איך משתמשים במחשבון הזה? 👆 בואו נראה איך מחשבים בו חילוק, למשל 20 חלקי 4. ראשית, לוקחים סרגל ומניחים אותו כך שהחלק העליון שלו נוגע במספר 20 על הקו האלכסוני, והחלק התחתון נוגע במספר 4 על הקו האופקי. מציירים קו ישר שמחבר בין שתי הנקודות האלה. עכשיו מגיע החלק המרתק: משתמשים בסרגל השני כדי לקבע את הסרגל הראשון כך שהוא יוכל לנוע רק לצדדים, אבל ישאר באותה זווית מדויקת. מזיזים את הסרגל הראשון שמאלה או ימינה עד שהחלק התחתון שלו נוגע במספר 1 על הקו האופקי. ואז - כמו קסם ✨ - החלק העליון של הסרגל יגע בקו האלכסוני בדיוק במספר שהוא התשובה: 5! השיטה עובדת גם עם מספרים לא שלמים . רוצים לחשב 19 חלקי 9.5? מניחים את הסרגל על 19 ועל 9.5, מזיזים אותו עד שהוא מגיע ל-1 למטה, והתוצאה 2 מופיעה למעלה. אז... מי אמר שחייבים מחשבון דיגיטלי או לאמץ את המוח? 🤔 בואו ותנסו בעצמכם עם הגירסה הוירטואלית של מחשבון החילוק שבנה בשבילכם תמיר כורם: מה הסוד שמאחורי הקסם? אז עכשיו אחרי שניסיתם ונדהמתם מהקסם, בואו להבין למה זה עובד! העיקרון המתמטי שמאפשר למחשבון הזה לעבוד נקרא משפט הדמיון במשולשים . כשמניחים את הסרגל על שני הקווים, נוצרים שני משולשים דומים - משולש גדול ומשולש קטן. היחס בין הצלעות של המשולשים האלה נשאר זהה, ולכן כשמזיזים את הסרגל כך שהוא נוגע בנקודה 1 בקו האופקי, הנקודה בקו האלכסוני מראה בדיוק את תוצאת החישוב. והנה ההסבר של כל זה בסרטון: אפשר גם לכפול! המחשבון הגיאומטרי יודע גם לבצע כפל. לשם כך, פשוט צריך לבצע את אותן פעולות שתיארנו, רק בסדר הפוך (כאילו דא!): מתחילים עם הסרגל על המספר 1 בקו האופקי והמספר הראשון (שרוצים להכפיל) בקו האלכסוני, ואז מזיזים את הסרגל כך שהחלק התחתון שלו יגיע למספר השני (זה שרוצים להכפיל בו) בקו האופקי - והתוצאה תופיע בקו האלכסוני. נסו בעצמכם! אפשר לנסות ליצור מחשבון כזה בבית עם נייר וסרגלים, או להשתמש באפליקציה המיוחדת שתמיר הכין לנו שמאפשרת לחוות את החוויה הזאת בצורה דיגיטלית. והסרטונים כאן בפוסט מסבירים בדיוק גם איך אפשר לעשות את זה וגם מראים את העקרונות המתמטיים שמאחורי השיטה המבריקה הזו. זו דוגמה נפלאה לכך שמתמטיקה היא לא רק מספרים - היא גם יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה. היוונים הקדמונים הוכיחו שאפשר להפוך בעיות מורכבות לפתרונות אלגנטיים ופשוטים באמצעות הבנה עמוקה של גיאומטריה. תודה מיוחדת לתמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה והאיש שלנו לחידות מתמטיות. הקליקו כדי ליצור איתו קשר בווטסאפ שלו

⚠️ לעולם אל תסתכלו ישירות על השמש - לא עם העיניים, לא עם משקפי שמש ולא עם טלסקופ ומשקפת שלא יוצרו במיוחד לכך! וגם לא בגלל איזה אתגר טיקטוק או התערבות עם חברים. הנזק הוא בלתי ניתן לתיקון כי מדובר בסכנת עיוורון מיידי 👀🔥 מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' עושה לנו סדר בכל מה שקשור לכוכב המחמם הזה שנקרא 'שמש'. הידעתם שגם השמש שלנו מסתובבת סביב עצמה? סיבוב השמש מה? לא אמרו לנו שהשמש קבועה ושזה אנחנו שמסתובבים סביבה?? אה. כן. בטח. אתם צודקים. אבל גם טועים. כי זה לא רק אנחנו שמסתובבים... מסתבר שהשמש לא מסתובבת כמו גוף מוצק, אלא שיש בה אזורים מסויימים שמסתובבים בקצבים שונים בגלל מצב הצבירה שלה. כך יוצא שהיא משלימה סיבוב שלם במשך 24-25 ימים באזור קו המשווה - שלה. וליד הקטבים שלה, הסיבוב אורך כ-35 ימים ☀️ עובדות מעניינות על השמש ☀️ היא נמצאת במרחק של 150 מיליון ק"מ מאיתנו ☀️ היא כל כך גדולה, שאפשר להכניס לתוכה 1.3 מיליון כדורי ארץ! ☀️ במרכז שלה החום הכי גבוה. כ15.7 מיליון מעלות. לעומת זאת, על שטח הפנים הוא הרבה יותר קריר... 'רק' כ-5,600 מעלות 🥵🥵🥵. ☀️ השמש הזדקנה, ומעכשיו היא סופרת לאחור, כי היא כבר במחצית חייה! נשארו לה רק עוד 5 מיליארד שנים ⏳מי יעזור לנו למצוא שמש חדשה?? ☀️ השמש ממוקמת במרכז מערכת השמש. את זה כולם יודעים. אבל האם ידעתם שהיא מכילה 99% מהחומר שיש במערכת השמש כולה?? ☀️ אולי היא כבר הזדקנה, אבל יש לה כוח משיכה - ועוד איך. כח המשיכה שלה מאוד כל כך חזק, שגורם לכל כך הרבה כוכבי לכת (פלנטות) להסתובב סביבה - ולא רק הם. היא מושכת גם כוכבי שביט ואסטרואידים במסלולה. ☀️ בשבילנו, היא כדור צהוב שתלוי בשמיים (ובציורים אנחנו נוהגים גם להעניק לה קרניים). אבל השמש שלנו מאוד פעילה בחלל - בגלל השדה המגנטי שלה. יש לה כתמי שמש - שהם אזורים כהים (לא נמשים...), שנראים כך רק בגלל שהם פשוט יותר קרים משאר פני השטח. יש לה התפרצויות פלזמה אדירות שיכולות לשבש לנו קווי חשמל (והן משבשות...), לוויני תקשורת ומזג אוויר 🛰️ 🔥 🫠 ☀️ כדור הארץ שלנו הכי חכם מכולם כי הוא נמצא בדיוק במקום הנכון ממנה: לא רחוק מדי ממנה (אחרת היינו קופאים מקור) ולא קרוב מדי (אחרת היינו נשרפים. יותר מאשר באמצע היום, באוגוסט, בים). אזור זה נקרא "אזור ישיב" או "אזור זהבה". ☀️ ליקוי החמה הבא שיתרחש בדיוק אצלנו מישראל - ממש מעברלפינה. זה יקרה ב2 לאוגוסט 2027 - אז תעדכנו ביומנים, כי הירח יכסה לנו את השמש בכ-80%, זה יהיה חשוך. ומרשים לצפייה! סיכום וידיאואי על השמש שלנו: תזכורת על מערכת השמש שלנו, תוכלו לראות כאן: רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

רוצים לשמוע על משהו מגניב בשמיים? אז... הפליאדות! ועכשיו, בזכות מיכאל - שממליץ לצפות בהן בשמיים ומשתף אותנו בתמונה שלהם (כאן 👇 בהמשך) - בחרנו לכתוב קצת עליהם. אז הפליאדות הן קבוצת כוכבים ממש מיוחדת שנקראת בעברית גם "צביר כוכבים". צביר כוכבים זה כמו משפחה ענקית של כוכבים שכולם נולדו ביחד ונעים ביחד בחלל. הפליאדות הן אחת המשפחות הכי מפורסמות שהכי קל לזהות בשמיים! מה שבע? מה כמה?? אם תסתכלו היטב בשמיים בלילה בהיר, תוכלו לראות 6 או 7 כוכבים בהירים במיוחד שנראים כמו גוש אחד. זוהי משפחת הפליאדות! היוונים הקדמונים נתנו לכל אחד מהם שם של אחת מ-7 האחיות המיתולוגיות שנקראות...איך לא? פליאדות 🤔 אבל אל תתנו לעיניים שלכם להטעות אתכם. בעצם יש בפליאדות הרבה יותר מ-7 כוכבים! בעזרת טלסקופ או משקפת אפשר לראות אפילו 100 כוכבים שונים שחיים יחד במשפחה הזו (הרבה יותר מסברי-רבנן...). קרובים-קרובים הפליאדות ממש שכנים שלנו. הם "רק" כ- 444 שנות אור (שזה המון, אבל עדיין די קרוב יחסית לשאר היקום העצום) - שזה כמו לנסוע ברכבת החלל שלכם 444 שנים לפני שתגיעו לשם 🚀. זה בעיקר אומר לנו שמשפחת הכוכבים הזו היא אחת הצבירים הכי בהירים וקלים לצפייה בשמיים. הכוכבים בפליאדות די צעירים - בערך בני 100 מיליון שנה בלבד (הרבה פחות מהשמש שלנו שחוגגת כ-4.5 מיליארד שנים), אבל הם כבר עכשיו נראים כל כך יפים ומיוחדים! המיתולוגיה היוונית אז כבר יודעים שיש שם 7 כוכבים עיקריים נכון? אבל הם לא סתם כוכבים! ליוונים הקדמונים הייתה אגדה שלמה עליהם. הם קראו להם בשמות של האל אטלס, אשתו פלאיונה ושבע בנותיהם: אלקיונה, אלקטרה, מאיה, מרופה, טאייגטה, קלאנו ואסטרופה. איזה שמות יפים ומיוחדים! ענק כחול וזה לא הכל - חלק מהכוכבים האלה הם ממש מיוחדים. אלקטרה ומאיה למשל, הן "ענקיות כחולות"! מה זה אומר? זה אומר כוכבים ממש גדולים וחמים - יותר מהשמש שלנו, ולכן הם נראים בצבע כחול ויפהפה. אגב, מאירופה, פליונה, וקלאנו הן גם ענקיות, אבל קצת יותר קטנות - ולכן הן נקראות "תת-ענקיות כחולות". אבל זה נהיה עוד יותר מסקרן! אסטרופה בכלל לא כוכב אחד, היא בעצם זוג כוכבים שמסתובבים אחד סביב השני. וטאיגטה? היא מערכת של שלושה כוכבים ביחד! וגם אטלס לא לבד - הוא חלק ממשולש של שני ענקים כחולים ועוד כוכב אחד. מה קשורה המכונית של סובארו? הפליאדות כל כך מיוחדות, שהיפנים אפילו ציירו אותן כסמל של חברת המכוניות המפורסמת, שגם נקראת על שמן. איך זה הגיוני? כי סובארו זה ביפנית, והמשמעות היא... פליאדות! אז בפעם הבאה שתראו את 7 ה'אחיות' המיוחדות האלה זוהרות בשמיים, תזכרו שאתם מסתכלים על אחת מהמשפחות הכי מעניינות ומגוונות ביקום. כל כוכב הוא עולם ומלואו! רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

מוכנים להרפתקה נוספת בין הכוכבים? 🌟 אז היום נדבר על ערפיליות - שזה אחד הדברים המדהימים והמסתוריים ביותר ביקום! 😲 מה זה בכלל ערפילית? דמיינו ענן ענקי שעשוי גז ואבק, מרחף בחלל, ונראה כמו צמר גפן שצף באוויר! ☁️ ורק שתדעו שיש כל מיני סוגים של ערפיליות, בצבעים ובצורות מגניבות. סוגי ערפיליות אז, למשל, יש ערפיליות "זוהרות" 🌈 שנקראות ערפיליות פליטה, ונראות כמו אורות דיסקו ססגוניים בחלל! הסוד שלהן הוא שיש בתוכן גז ש'מתרגש' ו'מתלהב' (או בשפה יותר מדעית - "מיונן" ⚡️) ופולט אור מדליק. יש גם ערפיליות "מחזירות" 🪞 שכמו מראות ססגוניות, משקפות את אור הכוכבים מסביבן. כאילו הכוכבים מתלבשים ומתאפרים מול מראה, ואנחנו רואים את ההשתקפות היפה שלהם! ויש גם ערפיליות "כהות" שנקראות גם ערפיליות בליעה 🕵️‍♂️, שבעצם מסתירות את האור מאחוריהן, כאילו היו וילון שחור שמכסה את החלון... מסתורי! אבל הערפיליות הכי מגניבות הן ערפיליות ה-"סופרנובה" 💥 שנוצרות אחרי שכוכב מתפוצץ! כן כן, לפעמים כוכבים פשוט מתפוצצים כמו בלון שניפחו אותו יותר מדי, וכל מה שנשאר אחריהם זה ענן ססגוני ומדהים שנקרא ערפילית סופרנובה. ויש גם, מה שנקרא 'ערפילית פלנטרית' דמיינו ככה - יש כוכב זקן, שנקרא "ענק אדום". והוא מחליט שהגיע הזמן להשיל את המעטפת החיצונית שלו, כמו זחל שהופך לפרפר. 🐛🦋 רק שה'גולם' שלו היא מעטפת שעשויה גז נוצץ ומדהים! והכוכב עצמו? הוא מתכווץ ונהיה קטן וצפוף, כמו גמד קטן ולבן - "ננס לבן". ⚪️ אבל אל תתנו לגודל לבלבל אתכם! הננס הלבן הזה עדיין חזק ועוצמתי, והאור שלו גורם לגז המעטפת לזהור בצבעים מרהיבים! 🌈 וכל הקסם הזה נמשך רק כמה אלפי שנים - שזה אומנם המון זמן בשבילנו, אבל רק רגע קטנטן בחיי כוכב. ⏰💫 ואתם יודעים כמה ערפיליות פלנטריות יש בגלקסיה שלנו? בערך 1,500! 🌌 זה המון 'פרפרי' חלל יפהפיים שאפשר לגלות... אז בפעם הבאה שתראו תמונה של ערפילית פלנטרית, תזכרו - אתם מסתכלים על שלב מופלא בחייו של כוכב! 🌠✨ סוף הוא בעצם התחלה אה, ודבר אחרון. כשכוכבים גדולים 'מתים', חלקם הופכים ל...ערפילית. א ב ל ערפיליות הן בעצם גם "חדרי לידה" של תינוקות כוכבים! 👶⭐️ כי בתוך חלק מהערפיליות, ענני הגז מתחילים להסתובב ולהצטופף עד שנולד מהם - כוכב חדש. כמו שאתם גדלים, ככה גם הכוכבים! ככה שאפשר להגיד שסוף של כוכב, הוא גם התחלה חדשה, של כוכבים אחרים... איזה קסם, אה?! אז אם הבאה תראו בשמים, בלילה, כתם אור מוזר או ססגוני, תדעו שאולי זו ערפילית! ואם יום אחד תהיו אסטרונומים, מי יודע - אולי אפילו תגלו ערפילית חדשה משלכם? 😉🔭 🚀 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

כשלא מרגישים בכלל שלומדים! זוכרים את אתר משחקי האנגלית של רחוב סומסום שכבר שיתפנו בעבר? הפשוטים יותר חזרו על כל משחק כמה פעמים - החזרה עוזרת לזכור את המילים נסו להגיד בקול רם את המילים שאתם לומדים

מה אנחנו לומדים מזה? 🎓 הדמוקרטיה האתונאית הייתה מהפכנית בזמנה, אבל גם מוגבלת מאוד.