חידה לחובבי הסטוריה (אופנה)

לאורך ההיסטוריה, אנשים ניסו לשנות את צבעם של איברים מסוימים בגופם בהתאם לאופנה הרווחת, לעיתים תוך סיכון בריאותם, במטרה להפגין מעמד חברתי וכלכלי.

שלושה צבעים היו נחשקים למטרה זו: חום, שחור ולבן.

עבור כל אחד משלושת הצבעים, ענו על השאלות הבאות:

1. לאילו איברים ניסו אנשים לשוות צבע זה?

2. מה הייתה הסיבה לכך שרצו לשנות את צבע האיבר לצבע הספציפי הזה?

3. באיזו תקופה היסטורית או עקב איזה אירוע היסטורי התרחשה מגמה זו?

שימו ❤️:

התשובות צריכות להתייחס לתופעות נפוצות באירופה המערבית בתקופות שונות, הקשורות לשינויים חברתיים-כלכליים משמעותיים.

מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר)

הפרס (קורס מזורז בבינה מלאכותית) באדיבות החוגים לילדים סקרנים!

יש לנו כמה תשובות חלקיות , אבל אין לנו פותרים השבוע. החידה הבאה בשבוע הבא💪

והנה הפתרון (הקליקו על החץ כדי לפתוח) - בתשובה קצרה:

צבע שחור:

תקופה: תקופת טיודור, בתחילת יבוא הסוכר הלבן מאמריקה

הסיפור: השחירו שיניים בסוכר, עד שאלו נרקבו ונשרו, כדי להוכיח יכולת כלכלית לצרוך סוכר לבן.

צבע לבן:

תקופה: טרום המהפכה התעשייתית

הסיפור: שמרו על צבע עור לבן לפני המהפכה התעשייתית, ונמנעו מייצור ויטמין D, כדי להוכיח חוסר צורך לעבוד בחקלאות.

צבע חום:

תקופה: המהפכה התעשייתית ואחריה

הסיפור: השתזפו בכוונה, תוך הגדלת סיכון לסרטן עור, כדי להוכיח זמן פנוי וחוסר צורך בעבודה בתוך מפעל.

ובפירוט :

שחור

באנגליה של תקופת טיודור נהגו אנשים לא מאד אמידים להשחיר את שיניהם בכוונה באמצעות סוכר. כיום שיניים לבנות נחשבות לסמל בריאות. הן מעידות על הגיינת פה טובה, על בריאות, על טיפולי הלבנת שיניים יקרים ומזון בריא.

בתקופת טיודור, סוכר החל להגיע לאנגליה ממקומות חמים כמו האיים הקריביים, שם גודלו קני סוכר. הסוכר תמיד היה קיים, אך לא בכמויות גדולות. הסוכר היה יקר, ולכן נצרך בעיקר על ידי אנשים עשירים, שצרכו כמויות גדולות ממנו, עד כי שיניהם השחירו. אנשים פחות עשירים, שלא יכלו להרשות לעצמם כמויות כה גדולות של סוכר, שפשפו בכוונה את שיניהם בסוכר כדי שישחירו וירקבו, בייחוד מכיוון ששיניה של מלכת אנגליה דאז, אליזבת הראשונה, השחירו ונשרו. מלכת אנגליה כמובן הייתה מודל לחיקוי. לינק למקור אחד ולינק למקור שני.

לבן

לפני המהפכה התעשייתית, המעמד הנמוך היה מעמד האיכרים, אשר עבדו בשמש הקופחת. לינק למקור

אנשים אמידים, ובפרט נשים אמידות, השתדלו להימנע מחשיפה לשמש ככל שניתן, כדי לשמור על עורן "צח כחלב". הן הסתגרו בבתיהן וכיסו את ראשן וכתפיהן בכובעים ובצעיפים, וכך צמצמו ספיגה של ויטמין D.

חום

לאחר המהפכה התעשייתית, צמח מעמד נמוך חדש: מעמד הפועלים. בתחילה היו תנאי העבודה קשים מאד, ללא הגנות שנקבעו בחוק. גם ילדים הועסקו במפעלים ויום העבודה ארך 10-16 שעות. הפועלים לא ראו אור שמש, פשוטו כמשמעו. רק בשנת 1847 חוקק באנגליה חוק המגביל את יום העבודה לעשר שעות. בצרפת השיגו הפועלים הגבלה של יום העבודה לתריסר שעות, במסגרת הרפובליקה הצרפתית השניה. רק במאה העשרים הוגבל יום העבודה במקומות שונים לשמונה שעות, או ארבעים שעות שבועיות. לינק למקור.

לאור, ואולי לחושך, תנאיהם של הפועלים, אנשים שיכלו להרשות לעצמם להיחשף לשמש פיתחו הרגל אופנתי לחשוף את עצמם לשמש באופן מכוון. אנו מתייחסים כיום ל"שיזוף צבאי" - שיזוף מפתח הצוואר, הפנים והזרועות. לא זה סוג השיזוף הנכסף, שמוכיח מעמד כלכלי גבוה. שיזוף יסודי של כל הגוף, המושג במנוחה חסרת מעש, רק הוא הוכיח שלמשתזף יש זמן פנוי לנסוע לחופשה הרחק מן המפעל או המשרד.

והיום? היום אנו מודעים לנזקי קרינת השמש המוגזמת, וגם לצורך בויטמין D. אנו מצויידים בקרם הגנה, אבל גם משתזפים עדיין במכון שיזוף, בצביעה או בחשיפה לאור אולטרא סגול, וגם עושים טיפולים קוסמטיים (כמו פילינג עמוק) להפחתת נזקי שמש. גם בודקים שומות אצל רופא עור, וגם נמרחים בשמן שיזוף להאצת השיזוף. לעוד מידע על שיזוף חכם - לינק לאתר של האגודה למלחמה בסרטן.

---

החידה באדיבותה של אורנה אגמון בן-יהודה