מי גילה את הקפה, למה "פולי קפה" הם בכלל לא פולים, ולמה קולים אותם? מהעזים הרוקדות באתיופיה ועד הקפה שהקופים יורקים, טקס הבונה וכוס הקפה הענקית בעולם.

ברוכים הבאים לעונת השקנאים! 🐟 בסתיו חולפים בשמי ישראל עשרות אלפי שקנאים, וחלק גדול מהם עוצר ל"ארוחת צהריים" בעמק חפר. אם קראתם את הפוסט על העופות הנודדים בשמי ישראל, אתם כבר יודעים למה ציפורים נודדות בכלל. הפעם אנחנו נתמקד בכוכב הכי כבד של המופע. תכירו: השקנאי המצוי השקנאי שאנחנו פוגשים בישראל הוא השקנאי המצוי. השם הלועזי שלו (Pelecanus onocrotalus) מגיע מיוונית ומחבר בין "חמור" ל"רעשן", כנראה בגלל קולות הנעירה שהוא משמיע. לא הכי מחמיא, אבל לפחות זכיר 😂 הוא העוף הגדול והכבד

הידעתם שלימון הוא הכלאה בין אתרוג לתפוז חושחש? מאיפה הגיע, למה הוא חמוץ, למה עושים פרצוף כשמלקקים אותו, ומה באמת עובד עם לימון ומה סתם מיתוס.

ב-1 בנובמבר מציינים ברחבי העולם את יום הטבעונות הבינלאומי. רגע לפני שמישהו מתחיל להסתכל בחשדנות על הסנדוויץ' שלכם, נרגיע: לא באנו לשכנע אף אחד מה לאכול. באנו לספר לכם על הטבע, שבו החלוקה המסודרת ל"אוכלי צמחים" ו"אוכלי בשר" מתבררת כהרבה יותר מבולגנת ממה שחשבתם. יש בו טורפים שאוכלים רק סלט, צמחים שזוללים חרקים, ועכביש אחד שהחליט שנמאס לו מזבובים. רגע, מאיפה בכלל הגיעה המילה "טבעוני"? בנובמבר 1944, באנגליה, קבוצה קטנה של אנשים בהובלת דונלד ווטסון הקימה את "האגודה הטבעונית" (The

קורקינט נראה כמו הדבר הכי פשוט בעולם: עמוד, קרש, שני גלגלים קטנים, וקצת דחיפה ברגל. אז איך יכול להיות שההמצאה הזאת עברה מסע של יותר מ-200 שנה (כן-כן!), כוללת פטנטים מתחרים, בנקאי שוויצרי שרצה נקניקייה, וקורקינטים חשמליים שמגיעים היום למהירויות מסחררות? מ-תחי-לים. מאיפה בא השם "קורקינט"? לפני שנצלול להיסטוריה, הנה שאלה שכולם שוכחים לשאול: למה בכלל קוראים לזה "קורקינט"? המילה בעברית, מסתבר, היא בכלל שיבוש של המילה הצרפתית trottinette ("טרוטינט"), שמקורה בפועל trotter - ללכת בצע

יצאתם החוצה אחרי הגשם וגיליתם פתאום ענן של נמלים עם כנפיים? לא, הן לא עברו שדרוג מאיזה גשם חומצי ולא התגייסו לחיל האוויר. אתם צופים בחתונה! ליתר דיוק, באלפי חתונות שקורות באותו רגע. בלי אולם, בלי די.ג'יי ובלי בורקס או מנה עיקרית. טוב, יש מנה עיקרית, רק שהחתן והכלה הם המנה. עוד נגיע לזה. רגע, מאיפה נולדו לנמלים כנפיים? רוב הנמלים שאתם רואים בדרך כלל הן פועלות: נקבות, בלי כנפיים, שעובדות כל החיים בשביל הקן ולא מטילות ביצים משלהן (על החלוקה לתפקידים בקן כתבנו בהרחבה בפוסט על הנמ

רגע, סוס? בים?? אז בואו נתחיל מההתחלה... סוס-ים הוא לא סוס. והוא בכלל לא קשור לסוסים. הוא דג. כן-כן, דג לכל דבר, עם זימים שבעזרתם הוא נושם, וכיס שחייה (שלפוחית שחייה) שעוזר לו לרחף במים. השם המדעי שלו הוא Hippocampus (היפוקמפוס), מיוונית: היפוס זה סוס ו_קמפוס_ זה מפלצת ים. כלומר, באופן רשמי לגמרי, הוא "סוס-מפלצת-ים". די הרבה כבוד בשביל מישהו שגודלו בערך כמו אצבע. סוסוני הים שייכים למשפחה שנקראת מחטניים (Syngnathidae), ביחד עם קרובי המשפחה שלהם: דגי המחט הצנומים ודרקוני הים הא

מי שגדל בישראל בשנות ה-70 וה-80 זוכר את זה בעל פה: תיק שנשכח בתחנת אוטובוס, שקית בלי בעלים על ספסל, קופסה מוזרה בפינת הרחוב - ואף אחד לא נוגע. תשדירי שירות בטלוויזיה, תרגילים בבית הספר ושירים קליטים לימדו דור שלם ש"חפץ חשוד" זה לא משחק. הסיסמאות האלה נשמעות היום קצת רטרו, אבל הן חשובות היום יותר מבכל השנים האחרונות. אחרי שלוש שנים של מלחמה נשארו גם בטבע היפה שלנו נפלים ושאריות של חומרי נפץ - בשבילי טיול, ביערות, בשדות ובשטחים פתוחים. אז נכון, זה הכי לא אסקפיזם. אבל זה חשוב מ

עלה ירוק נראה כמו דבר פשוט. ירוק, וזהו. אבל בתוך אותו עלה בדיוק מסתתרים גם צהוב, גם כתום, ולפעמים גם אדום. והם שם כל הזמן, ממש עכשיו, בעלה שתלשתם מהעץ בדרך הביתה. פשוט אי אפשר לראות אותם. בפעילות הזאת נשתמש בשיטה מדעית אמיתית כדי להפריד בין הצבעים ולראות אותם בעיניים. התוצאה תהיה פס נייר עם שכבות של צבעים שעולות זו מעל זו כמו קשת חיוורת - ומהפסים האלה נכין שרשרת קישוט לסוכה. אגב, החיבור לחג הוא לא מקרי. הסכך שמעל הראש שלכם הוא בדיוק אותו תהליך, בשידור חי. ענפים ירוקים שנקטפו

כל פעם שעוברים ליד בריכת נוי אי אפשר שלא להתלהב מהפרח היפה הלבן-סגלגל הזה שצף במים עם לב צהוב זוהר, בשלווה, כאילו מציץ בנו. אז לא, זה ממש לא נופר. זו שושנת המים, ומאחורי המראה המיוחד שלה מסתתר אחד הסיפורים המסקרנים בעולם הצומח - עם אלות יווניות, אל שמש מצרי, ומלכה אנגלייה שקיבלה פרח על שמה. מי את בעצם, שושנת המים? השם המדעי הוא נימפאה (Nymphaea), והיא שייכת למשפחת הנופריים (נכון, לא טעיתם הרבה 😊). זה צמח רב-שנתי שגדל במים: השורשים נטועים בבוץ שבקרקעית הבריכה (או האגם), והעלי

מכירים את המשחק הקפות? ברור. ומה לגבי קריקט? בייסבול? נכון שהם דומים? כי שלושתם שייכים לאותה משפחת משחקים רחבה, אבל שהתפתחו לכיוונים שונים לגמרי - האחד לספורט מקצועני עתיר תקציבים, השני לתרבות לאומית שלמה, והשלישי נשאר בדיוק במקום שבו התחיל: בחצר. המקור המשותף: משחק שאין לו ממציא אחד לפני שנדבר על כל משחק בנפרד, אנחנו כאן כדי לחשוף דבר מפתיע: לאף אחד משלושת המשחקים האלה אין "ממציא" מוגדר. כולם התפתחו במשך מאות שנים ממשפחה רחבה של משחקי מקל וכדור שהיו נפוצים באירופה של ימי הבי

החרוב הוא עץ ירוק-עד ים תיכוני, שמגיע ממשפחת הקטניות - כן, המשפחה של החומוס, עדשים ואפונה! אז התרמיל החום הזה שאתם מכירים מהטבע הוא בעצם "פרי קטניות" ענק. העץ עצמו יכול להגיע לגובה של כ-10-15 מטרים, עם גזע עבה וקליפה סדוקה, ונוף רחב שיכול לתפוס אפילו קוטר רחב כמו הגובה שלו. הוא עמיד מאוד לחום ולבצורת, אבל רגיש לקור - ולכן הוא אוהב בדיוק את האקלים שלנו. זכר ונקבה - הסיפור המוזר של עץ החרוב הנה עובדה שמפתיעה הרבה אנשים: החרוב הוא עץ "דו-ביתי". זה אומר שיש עצי חרוב זכר ועצי חרוב

מי אמר שמשחקי חברה קורים רק סביב שולחן עם קלפים ולוח? 🎲 הבריכה היא בעצם "חדר משחקים" ענק, רק שהוא רטוב, מגניב ומלא צחוקים! קיבצנו בשבילכם ארבעה משחקי חברה קלאסיים שקיבלו שדרוג לבריכה - כאלה שדורשים חשיבה, זיכרון, שיתוף פעולה וקצת דמיון, ולא רק כוח שרירים. מושלם לימי הקיץ הארוכים, לחופש הגדול גם אם זה רק עם האחים או קומץ חברים, למסיבות בבריכה או סתם לרגעי כיף משפחתיים במים. למי מתאים? 👨‍👩‍👧‍👦 מגיל 5 ומעלה (חלק מהמשחקים מתאימים גם לגן, בהתאמות) קבוצות של 3 משתתפים ומעלה מו

כל שנה, לקראת סוף הקיץ ובעונת הסתיו, אפשר לראות בחופי ישראל גורי גיטרנים במים הרדודים. גורים??? כן ולא... כי בעצם הם דגיגים, אבל... הידעתם? לא כל הדגים מטילים ביצים! הגיטרן שייך לקבוצת דגי הסחוס שמשריצים, כלומר הביצים בוקעות עוד בתוך גוף האם, והיא יולדת דגיגים חיים וקטנים שכבר נראים כמו גרסה זעירה של הוריהם, בלי שלב של ביצה בחוץ ובלי גלגול של זחל. בגלל זה אפשר למצוא כתבות ואפילו אנשים שקוראים לצעירים האלה "גורים", מילה ששייכת ליונקים. אבל גיטרן הוא דג לכל דבר, ולכן הכינוי המד

חוף הים הוא אחד ממקומות המשחק הכי כיפיים שיש - ולפעמים דווקא הדבר הכי פשוט, חול רטוב ומים, הוא החומר הכי מדהים לבנייה ופיסול. אז אנחנו כאן כדי להיזכר (או ללמוד) בכמה טכניקות שונות לבניית ארמונות חול ועל הדרך להבין גם את המדע מאחורי החול ש"נדבק". ונתחיל ב'למה'? למה חול רטוב נדבק ולא מתפורר? זו שאלה שמסקרנת גם מדענים אמיתיים, לא רק ילדים בים. חול יבש הוא בעצם המון גרגירי אבן קטנטנים שכל אחד מהם עומד לבדו, עם אוויר בין הגרגירים. בגלל זה חול יבש פשוט ייפול ויתפזר - אי אפשר לבנות

יש בעולם דג שכל מה שהוא הכי אוהב לעשות זה לצוף על הצד שלו, קרוב לפני המים, ו'להשתזף' בשמש. ובדיוק בגלל זה קוראים לו דג השמש, גם בעברית וגם באנגלית (והשם המדעי שלו חמוד גם כן: Mola mola). הבעיה היא שלמרות שהוא נפוץ באזורים רחבים באוקיינוסים הטרופיים והממוזגים בעולם, לתפוס אותו "משתזף" זה מחזה די נדיר. הוא חי בעיקר בלב ים פתוח, רחוק מהחוף, ורוב הזמן נשאר מתחת לפני השטח. אז כשדג שמש בוחר להתקרב לחוף, ובמיוחד למים רדודים יחסית ליד שונית אלמוגים - זה אירוע! דג השמש הוא בכלל אורח נ

למה פעם הרגו אנשים על רעיונות שהיום ברורים לכל ילד? כי כשהממסד הדתי מחליט שאמת מדעית מאיימת עליו - הוא נלחם בה. אבל רעיון אי אפשר לשרוף או להעלים. רק לעכב אותו קצת. מהפכה בלי אף ירייה אחת בניגוד למהפכה האמריקאית, הפעם אין כאן מלחמה, אין חיילים, ואין הכרזת עצמאות. המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה של רעיון אחד - שהשמש, ולא כדור הארץ עליו אנחנו חיים, היא-היא מרכז מערכת השמש. זה אולי נשמע טכני, אבל ההשלכות היו עצומות: כדור הארץ, וגם האדם שחי עליו, הפסיקו להיות מרכז כל הבריאה. זו לא

מה אם הייתם יכולים להסתובב עם מזגן צמוד שמקרר אתכם בכל מקום שאתם הולכים אליו? שווה, אה? אז אולי היה עדיף אפ הייתם נולדים... ארנבת 🐰 לארנבת יש מנגנון מהמם לקרר את עצמה: הדם זורם באוזניים הארוכות שלה, מתקרר שם ואז חוזר לגוף ומקרר אותו. איך בדיוק עובד המזגן הזה? האוזניים של הארנבת לא רק שומעות מצוין, אלא מלאות בכלי דם קטנים ודקים שנמצאים ממש קרוב לפני השטח של העור. כשקר לארנבת, כלי הדם מתכווצים כדי לשמור על החום בגוף - בדיוק כמו שקורה לאף שלנו שקופא ראשון כשקר בחוץ. אבל כשחם -

שני גלגלים, מנוע, ורוח בפרצוף. האופנוע הוא אחד מכלי הרכב הכי מוכרים בעולם, אבל הסיפור שמאחוריו הרבה יותר מסובך ומפתיע ממה שחושבים. בואו נצא לסיבוב על 2 גלגלים. מהסוס לקיטור לבנזין - איך הכל התחיל לפני שהיה אופנוע "כמו שאנחנו מכירים", היו כמה ניסיונות מוקדמים. עוד בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 (שזה לפני למעלה מ-150 שנים), ממציאים בצרפת ובארצות הברית (בהם האמריקאי סילבסטר רופר) בנו אופניים דו-גלגליים - שמונעים בקיטור. מי הראשון? לא באמת יודעים. המהפכה הגיעה ב-1885, כשגוטליב דיימל

בחודש יוני, כשהירח שלנו מתמלא, יש לו שם מיוחד: ירח התות. מי החליט על הכינוי הוותיק הזה, למה דווקא "תות"? מתי בדיוק אפשר לראות אותו? ולמה הצבע שלו בכלל מזכיר מישמיש? בואו נראה... מאיפה הגיע השם "ירח התות"? בניגוד למה שאפשר לחשוב, השם לא נובע מכך שהירח נראה אדום כמו תות. השם הגיע משבטים אינדיאנים בצפון אמריקה (כמו האלגונקווין, האוג'יבווה, הדקוטה והלקוטה), שנהגו לתת שם לכל ירח מלא בהתאם לעונת השנה ולמה שקורה בטבע באותו זמן. ביוני, התותים הפראיים ביערות ובשדות מבשילים ומוכנים לקט