אז אתמול, במשחק של ארגנטינה נגד אוסטריה במונדיאל 2026, קרה דבר שלא קרה לשום שחקן כדורגל בהיסטוריה: ליאו מסי כבש את שערו ה-18 בגביעי עולם, ועקף את כל מי שקדם לו. אבל הסיפור המדהים הזה הוא בעצם גם שיעור מצוין במדעים - ובעיקר פיזיקה + מתמטיקה - כי כדורגל, מתחת לכל הריצות וההתרגשות, הוא בעצם מדע אחד גדול שקופץ בין הרגליים של השחקנים. בואו נבין מה בדיוק קורה כשמסי (או כל כדורגלן אחר) בועט בכדור. אפקט מגנוס: הסוד מאחורי כדור ה"בננה" ראיתם פעם בעיטה חופשית שבה הכדור פתאום "מחליט" לפ

גפרורים זה משחק ילדים. לא, לא בשביל להדליק אש! אלא בשביל לסדר, להזיז - ולחשוב איתם. חידות גפרורים הן סוג קלאסי של חידות לוגיות שבהן מוצגת משוואה מתמטית (לרוב) שגויה, שבנויה מגפרורים כך שהם מייצגים ספרות וסימונים (כמו חיבור, חיסור, שוויון וכדו'). המשימה: להזיז גפרור אחד בלבד (או להוציא, או לצרף) כדי להפוך את המשוואה לנכונה. הספרות בנויות בסגנון תצוגה דיגיטלית (כמו שעון מעורר) - כלומר כל ספרה מורכבת ממקטעים קבועים, ואפשר להוסיף או להסיר מקטע אחד כדי לקבל ספרה שונה. כך למשל: הור

ניסית פעם לעשות בועת סבון מרובעת? לא עובד, נכון? אפשר לנסות עם תבנית בצורת ריבוע, משולש, לב, כוכב - אבל הבועה שננשוף תמיד תצא עגולה. תמיד. למה ככה?? קודם כל - נעשה ניסוי (כי זה כיף)! 🧪 מה צריך: כוס מים כף סבון כלים "מחבט" בועות (או חוט ברזל שניצור בו לולאה) איך עושים: מערבבים כף סבון בכוס מים (אפשר להוסיף כף גליצרין אם יש לך כי זה גורם לבועות להיות חזקות ועמידות יותר). טובלים את ה"מחבט" ונושפים לאט ובעדינות - לא בכוח. שימו לב: הבועה תתחיל לפי צורת החור של ה"מחבט", אבל - מיד

אז מה זה בעצם פאי? תארו לעצמכם שאתם מודדים עיגול. כל עיגול, כל גודל, כל מקום בעולם. מחלקים את ההיקף שלו (הפריפריה - הקו שמסביבו) בקוטר שלו (הקו שחוצה אותו דרך המרכז) - ותמיד, תמיד , תקבלו את אותה התשובה: 3.14159... זה פאי. מסומן באות היוונית π. ולא משנה אם העיגול הוא כפתור, גלגל אופניים, כוכב לכת או חור שחור - היחס הזה לא משתנה. אף פעם! מי "המציא" את פאי? פאי לא הומצא, הוא התגלה . וכולם גילו אותו בערך בו-זמנית, כי אי-אפשר היה להתעלם ממנו. הבבלים הכירו אותו לפני כ-4,000 שנה,

יש שאלות שכולם שואלים אבל לא תמיד מקבלים עליהן תשובה אמיתית. למה הים מלוח? לאן הולך הזבל שלנו? מה זה בכלל כוכב נופל ? ואיזה חיות בר מסתתרות לנו ממש בעיר? מכון דוידסון לחינוך מדעי אסף שאלות אמיתיות שילדים שאלו - ועשה מהן סידרה "דניאל שואל", 12 סרטוני אנימציה קצרים ומצוינים 🎬 כל סרטון אורך בערך 4 דקות, ועונה בצורה מדויקת ומדעית על שאלה אחת - כולל נושאים שבדרך כלל קצת מתביישים לשאול, כמו למשל... מה זה קקי? (כן, גם זה מדע לגמרי לגיטימי):

נבחרת הרובוטיקה גלקסיה #5987 מהריאלי העברי בחיפה הכינה חוברת פעילויות מדעית שהיא פשוט מתנה. וחברינו מנבחרת הרובוטיקה אטלנטיס #2679 מירושלים (שמארגנת לכם פעילויות בזום) החליטו לשתף אותה איתכם - כי דברים טובים שווה להעביר הלאה. מה יש בחוברת? בחוברת תמצאו 10 ניסויים ביתיים - חלקם ניסויים בכימייה (כמו בלון שמתנפח לבד או ביצה שמאבדת את הקליפה שלה), חלקם ניסויים בפיזיקה (כמו בליסטרה (או משגר) ממקלות ארטיק או טיסן מקשית), וכולם עם הסבר מדעי של מה שקרה שם. בנוסף תמצאו דפי צביעה ,

אז הכל התחיל בשנות השישים - ובמעבדה אחת ב-MIT השנה היא 1966. בזמן שהעולם עסוק בביטלס ובמרוץ לחלל, מתרחש משהו שקט אך מהפכני במעבדות MIT: מדען בשם ג'וזף וייצנבאום יוצר תוכנת מחשב שיכולה לנהל שיחה עם בני אדם. הוא קורא לה אלייזה - ELIZA . היום זה נשמע לכם לגמרי "אלמנטרי, ווטסון" (כמו שאמר שרלוק הולמס ), כשכולנו כבר עמוק בעולם של ChatGPT וקלוד - אבל בזמנו? זה היה כמו לראות צלחת מעופפת. למה דווקא "אלייזה"? (ולא, זה לא קיצור של Electronic Liza) יש אנשים שחושבים ש-ELIZA זה ראשי תיבו

כשאתם שמים קפוצ'ון על הראש ב יום גשום או קר , פתאום קורה משהו מוזר - אתם כבר לא רואים מה קורה בצדדים. מכונית שמתקרבת פתאום "מופיעה" רק כשהיא כבר ממש קרובה. למה זה קורה? התשובה קשורה לאחד הדברים הכי מגניבים במערכת הראייה שלנו: היכולת לראות את העולם בתלת-מימד 🌍 שתי עיניים טובות יותר מאחת לבני אדם יש שתי עיניים, וזה לא סתם. כל עין רואה את העולם מזווית קצת שונה - העין הימנית רואה קצת יותר מה שנמצא בצד ימין, והעין השמאלית רואה קצת יותר מה שנמצא בצד שמאל. [ נסו בעצמכם: הרימו אצבע

אבא שלך תמיד מתלבט שעה מה להזמין בתפריט של המסעדה? בן דוד שלך תמיד עונה "אני לא יודע" כשמציעים לו לבחור בין שלושה טעמי גלידה אבל ישר בוחר כשיש רק 2 טעמים? ומה עם אלה שנכנסים לנטפליקס, גוללים 45 דקות, ובסוף אומרים "אין כלום מה לראות" ונרדמים מבלי לראות שום דבר? זה לא עצלות, ולא חוסר החלטיות. יש לזה שם: חוק היק . מי זה היק, ומה הוא גילה? ויליאם אדמונד היק היה פסיכולוג בריטי שחקר בשנות ה-50 של המאה ה-20 שאלה פשוטה לכאורה: כמה זמן לוקח לאדם להגיב כשהוא צריך לבחור? הוא עשה זאת

ספויילר : כן. אבל לא בדיוק כמו כדור כדורגל (ש-אגב-גם הוא לא באמת עגול...) ⚽ רגע, למה בכלל יש כאלה ששואלים את זה? יש היום אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח כמו פיתה. זו קונספירציה (קונספירציה זה תיאוריה שטוענת שקיימת מזימה סודית להסתיר את האמת) די מפורסמת באינטרנט, אבל היא לא חדשה - והיא בעצם חזרה לאמונות עתיקות שהיו קיימות לפני אלפי שנים. הבעיה היא שהאמונות האלה התעלמו מהראיות שהצטברו כבר אז, והן בהחלט מתעלמות מכל מה שאנחנו יודעים היום. אז בואו נבדוק את העובדות ונראה איך אפשר ל

שלג הוא אחת מתופעות הטבע המרתקות ביותר. אבל למרות שרוב הילדים בעולם חולמים עליו, בישראל הוא אורח יותר נדיר, שנהנים ממנו בעיקר בצפון הרחוק - ובירושלים (אבל לא כל שנה). ובעוד כמה מקומות, תיכף נפרט. המסע הקסום של פתית השלג ❄️ הכל מתחיל כשאדים של מים עולים גבוה לשמיים, למקום שבו הטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות. שם, במקום להפוך לטיפות גשם (כמו שלמדנו על עננים ...), אדי המים מתגבשים סביב גרעין זעיר - זה יכול להיות גרגיר אבק, תא חיידק, או אפילו חלקיק עשן. הגביש הקטנטן הזה מתחיל "לאסוף" א

מה אם היינו אומרים לכם שאפשר למדוד את מהירות האור - אחד הקבועים החשובים ביותר ביקום כולו - באמצעות חפיסת שוקולד ותנור המיקרוגל שבמטבח? נשמע כמו קסם, אבל זו בעצם פיזיקה טהורה. בואו נגלה איך עושים את זה. הערה: הניסוי מתאים לכולם (8 ומעלה), החישובים מתאימים לאוהבי מתמטיקה ומדעים בכיתות ה'-ו' ומעלה. אבל רגע לפני... למה זה בכלל עובד? תנורי מיקרוגל פועלים על ידי יצירת קרינה אלקטרומגנטית - אותו סוג קרינה כמו אור , רק בתדר אחר שאנחנו לא רואים בעיניים. ה גלים האלה נעים במהירות האור,

כולנו הסתכלנו על הכף הכסופה והנקייה משקפת - כמו מראה - את הפנים. אבל, רגע 😱, למה הם הפוכים??? זאת אחת השאלות המצחיקות והמבלבלות שילדים (ומבוגרים!) שואלים כשהם מגלים את זה. אז בואו נפענח את התעלומה! הכף היא... מראה! 🪞 כן, זה נשמע קצת מוזר, אבל כף מתכת מבריקה היא בעצם סוג של מראה. רק שבניגוד למראה רגילה (שהיא למעשה זכוכית עם ציפוי מיוחד על אחד הצדדים. הסברנו למה בפוסט ה זכוכית ) ושטוחה, הכף היא עקומה . ובגלל ה'עיקום' הזה קורה הקסם המוזר. כשמסתכלים על הצד החלק והמבריק של הכף

פעם, כשרצו לומר "הרבה", אמרו "אלף". אבל מה קורה כשרוצים לומר "הרבה ועוד קצת"? אז מגיע 1,500 - המספר שנמצא בדיוק באמצע הדרך בין אלף לאלפיים, ושיש לו סיפור משלו! (כמו הסיפור על המספר "אלף" , אבל אחרת...) 1,500 במתמטיקה - מספר עם הרבה חברים 1,500 הוא מספר מאוד חברותי! יש לו 24 מחלקים שונים. למה? כי הוא בנוי מהכפלה של שלושה מספרים ראשוניים בלבד - 2, 3 ו-5: 1,500 = 2 × 2 × 3 × 5 × 5 × 5 זה אומר שאפשר לחלק אותו ב-1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 25, 30, ועוד המון דרכים... נוח מאוד

גם אתם רואים פרצופים על ברזי כיבוי האש ברחוב, בשקעי החשמל בקיר או בקופסאות השימורים על המדף בסופר? מסתבר שאתם לא לבד! המוח שלנו מוצא פנים ממש בכל מקום: בעננים, בסלעים, בידיות הברז, בפרוסת הטוסט שעל הצלחת ואפילו בפלפל חתוך. אבל למה זה קורה? פראידוליה. השם המדעי של התופעה התופעה הזאת נקראת פראידוליה (Pareidolia), והיא היכולת שלנו לראות דפוסים מוכרים - בעיקר פנים - במקומות שבהם הם לא באמת קיימים. זה לא באג במערכת, אלא פיצ'ר. תכונה ש המוח שלנו פיתח במהלך ה אבולוציה . המילה עצמה

"שיחות על כימיה, מיועדות במיוחד למין הנשי" - כך נקרא הספר שהפך את עולם המדע במאה ה-19. עם איורים מרהיבים, הספר היה כתוב בשפה פשוטה - שיחה של מורַה ותלמידותיה על מדע בעזרת ניסויים ביתיים. וכל מי שקרא אותו הצליח לרדת לעומקם של עקרונות המדע! הוא היה חריג ביותר לתקופה ההיא. ושמו של מחבר הספר? אין. אנונימי. אבל... מאחורי האנונימיות עמדה - אישה. 😱 הילדה הסקרנית שלא יכלה ללמוד ג'יין מרסט (Jane Marcet) נולדה ב-1769 בלונדון למשפחה אמידה. מילדותה הייתה סקרנית, דעתנית ובעלת גישה לעולם

ב-1806, כש ג'יין מרסט כתבה את "שיחות על כימיה", היא לא רק הסבירה תיאוריה - היא ממש הראתה איך לעשות ניסויים ביתיים פשוטים. הרעיון שלה היה מהפכני: מדע זה לא משהו שקורה רק במעבדות סגורות של פרופסורים, אלא משהו שכל אחד יכול לחוות בעצמו, ואפילו בבית. תיכף יגיעו הניסויים 👇 ידעתם למשל ש... הכימאי הדגול האמפרי דייווי, שההרצאות שלו השפיעו על מרסט, היה מפורסם לא רק בזכות התגליות שלו אלא בזכות ההדגמות המרהיבות שלו. באחת ההרצאות שלו הוא שאף גז תחמוצת החנקן (הידוע גם בשם "גז צחוק") והתח

ביום סתווי קריר בנובמבר 1895, הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן עבד במעבדה שלו על ניסויים עם קרני קתודה. הוא שם לב למשהו מוזר: מסך זוהר, שעמד במרחק מהצינור שבו הוא עבד, התחיל לזהור באור ירקרק מוזר - למרות שהצינור היה מכוסה בקרטון שחור עבה. רנטגן הבין שהוא גילה סוג חדש של קרינה, וכיוון שלא ידע מה זה בדיוק - קרא לה "קרני X" (כי X, כמו הנעלם של נוסחאות המתמטיקה). אבל הרגע המדהים באמת הגיע כשרנטגן שם את ידו בין הצינור למסך הזוהר, וראה את עצמות ידו מוקרנות על המסך! הוא הבין שהקרניים הא

שמתם לב פעם שדגני הבוקר שלכם מתנהגים כמו חבורת חברים 'דביקים'? הם פשוט לא יכולים להתרחק אחד מהשני, ותמיד מסתובבים ביחד - באמצע הקערה או צמוד לשפתה. אותו דבר קורה גם עם בועות במשקה מוגז, אטבי נייר על פני המים, או כל דבר קטן שצף. ברוכים הבאים לעולם המופלא של "אפקט צ'יריוס" - התופעה שהופכת את ארוחת הבוקר שלכם למעבדה פיזיקלית! 🔬 מה זה בעצם אפקט צ'יריוס? השם הרשמי של התופעה הזו הוא "משיכה קפילארית בין גופים צפים", אבל מי רוצה להגיד את זה בשעה שבע בבוקר? לכן המדענים קראו לה "אפקט

דמיינו שאתם זורקים כדור לעבר קיר. מה אתם מצפים שיקרה? הכדור יחזור אליכם, נכון? עכשיו דמיינו משהו אחר לגמרי: הכדור עובר דרך הקיר, כאילו הקיר לא היה שם בכלל. נשמע כמו קסם? ברוכים הבאים לעולם המופלא והמוזר של תורת הקוונטים! 🌌 מה זאת בכלל תורת הקוונטים? תורת הקוונטים (או מכניקת הקוונטים) היא ענף בפיזיקה שעוסק בדברים הכי קטנים שיש ביקום: אטומים, אלקטרונים, פוטונים (חלקיקי אור ) וחלקיקים תת-אטומיים אחרים. בעולם הרגיל שלנו - זה שבו אנחנו הולכים, אוכלים, משחקים ו מניחים ספרים על שו