top of page
חיפוש


מהפכות: המהפכה הקופרניקאית - היום שבו כדור הארץ הפסיק להיות מרכז היקום
למה פעם הרגו אנשים על רעיונות שהיום ברורים לכל ילד? כי כשהממסד הדתי מחליט שאמת מדעית מאיימת עליו - הוא נלחם בה. אבל רעיון אי אפשר לשרוף או להעלים. רק לעכב אותו קצת. מהפכה בלי אף ירייה אחת בניגוד למהפכה האמריקאית, הפעם אין כאן מלחמה, אין חיילים, ואין הכרזת עצמאות. המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה של רעיון אחד - שהשמש, ולא כדור הארץ עליו אנחנו חיים, היא-היא מרכז מערכת השמש. זה אולי נשמע טכני, אבל ההשלכות היו עצומות: כדור הארץ, וגם האדם שחי עליו, הפסיקו להיות מרכז כל הבריאה. זו לא
5 באוג׳


ניסוי מדעי: קופסת מופעי הירח - איך לגלות בבית למה הירח משנה צורה 🌙
אז... למה הירח בכלל משנה צורה? הוא לא. הירח הוא בסך הכל כדור אבן קבוע לגמרי, בדיוק כמו כדור הארץ. הוא גם לא מייצר אור משלו: הוא רק מחזיר את אור השמש, כמו מראה. מה שמשתנה כל הזמן זו הזווית שממנה אנחנו, מכדור הארץ, רואים את החלק המואר שלו - וזו בדיוק הסיבה לשמונת מופעי הירח שאנחנו מכירים, מירח חדש ועד ירח מלא וחזרה, במחזור שחוזר על עצמו כל כ-29.5 יום. רוצים להבין את זה לעומק, כולל כל מונחי היסוד באסטרונומיה של הירח? יש לנו פוסט מפורט על כך בסדרת לומדים אסטרונומיה. כאן נתמקד בני
5 באוג׳


חוקים: פרדוקס הערימה או כמה זה בעצם "הרבה"?
תגידו, כמה סוכריות צריך כדי שיהיו לכם "הרבה" סוכריות? חמש? עשר? מאה? ומה עם גרגיר חול אחד - האם הוא "ערימה"? ואם תוסיפו עוד אחד? ועוד אחד? 🍬 זו ממש לא שאלה סתמית. היא מטרידה פילוסופים, מדענים ובלשנים כבר יותר מ-2,300 שנה, ויש לה אפילו שם מיוחד משלה: פרדוקס הערימה, או בשמו הלועזי - Sorites Paradox. איפה זה התחיל? הדיון הראשון והמפורסם ביותר מיוחס לאאובולידס ממילטוס, פילוסוף יווני שחי במאה הרביעית לפני הספירה. הוא שאל שאלה שנשמעת פשוטה: גרגר חול אחד - ברור שזה לא ערימה. אם מוס
28 ביולי


לומדים פיזיקה: למה אי אפשר להפריד 2 ספרי טלפון שמשולבים זה בזה 📚
קחו שתי חפיסות של Post-it. שלבו את הדפים שלהן - דף מזה ודף מזה, לסירוגין, בלי דבק ובלי שום דבר. ועכשיו - נסו להפריד ביניהן במשיכה. הי, תנו לאבא להחזיק בצד אחד ואתם בשני ותמשכו. לא הצלחתם? ידענו. למה? הרי זה מרגיש הכי פשוט שבעולם, נכון? תנסו את זה עם שתי מחברות שלמות. אותו דבר, זה קשה להפריד רק במשיכה. גם אם משקיעים מלא-מלא כוח. מה קרה כאן? קסמים? אשליה? הנייר 'נדבק'? לא ולא. זה רק פיזיקה! 🧵 לפני שמתחילים - מה זה בכלל חיכוך? חיכוך הוא כוח שנוצר בין שני משטחים כשהם זזים (או מנ
15 ביולי


צבע השיער - כי כימיה יכולה להיות צבעונית (גם על הראש) 🎨
בפוסט שלנו על צבע העיניים דיברנו על מלנין ועל כמה הוא מופלא. ועכשיו - אותו מלנין, רק שהפעם הוא עולה לנו לראש. או, ליתר דיוק - מסתתר בתוך כל שערה ושערה. אז מה בעצם קובע אם השיער שלכם שחור, בלונדיני, חום, ג'ינג'י, או כל מגוון הצבעים שבעולם? ולמה הוא מלבין? ולמה קוף יכול להיות כתום, שחור ולבן - כל אחד במקום אחר בגוף? הסיטו את הפוני מהעיניים ובואו להבין. 🔬 מה זה בכלל שערה? שערה היא מבנה ממש מתוחכם. החלק שאתם רואים - מה שיוצא מהעור - עשוי בעיקר מחלבון שנקרא קרטין, והוא בכלל... מת
5 ביולי


מה מסי יכול ללמד אותנו על מתמטיקה ופיזיקה בזכות הכדורגל
אז אתמול, במשחק של ארגנטינה נגד אוסטריה במונדיאל 2026, קרה דבר שלא קרה לשום שחקן כדורגל בהיסטוריה: ליאו מסי כבש את שערו ה-18 בגביעי עולם, ועקף את כל מי שקדם לו. אבל הסיפור המדהים הזה הוא בעצם גם שיעור מצוין במדעים - ובעיקר פיזיקה + מתמטיקה - כי כדורגל, מתחת לכל הריצות וההתרגשות, הוא בעצם מדע אחד גדול שקופץ בין הרגליים של השחקנים. בואו נבין מה בדיוק קורה כשמסי (או כל כדורגלן אחר) בועט בכדור. אפקט מגנוס: הסוד מאחורי כדור ה"בננה" ראיתם פעם בעיטה חופשית שבה הכדור פתאום "מחליט" לפ
23 ביוני


חידות גפרורים: מי יזיז את הגפרור שלי? 🧩
גפרורים זה משחק ילדים. לא, לא בשביל להדליק אש! אלא בשביל לסדר, להזיז - ולחשוב איתם. חידות גפרורים הן סוג קלאסי של חידות לוגיות שבהן מוצגת משוואה מתמטית (לרוב) שגויה, שבנויה מגפרורים כך שהם מייצגים ספרות וסימונים (כמו חיבור, חיסור, שוויון וכדו'). המשימה: להזיז גפרור אחד בלבד (או להוציא, או לצרף) כדי להפוך את המשוואה לנכונה. הספרות בנויות בסגנון תצוגה דיגיטלית (כמו שעון מעורר) - כלומר כל ספרה מורכבת ממקטעים קבועים, ואפשר להוסיף או להסיר מקטע אחד כדי לקבל ספרה שונה. כך למשל: הור
8 ביוני


לומדים פיזיקה: למה הבועות תמיד עגולות? 🫧
ניסית פעם לעשות בועת סבון מרובעת? לא עובד, נכון? אפשר לנסות עם תבנית בצורת ריבוע, משולש, לב, כוכב - אבל הבועה שננשוף תמיד תצא עגולה. תמיד. למה ככה?? קודם כל - נעשה ניסוי (כי זה כיף)! 🧪 מה צריך: כוס מים כף סבון כלים "מחבט" בועות (או חוט ברזל שניצור בו לולאה) איך עושים: מערבבים כף סבון בכוס מים (אפשר להוסיף כף גליצרין אם יש לך כי זה גורם לבועות להיות חזקות ועמידות יותר). טובלים את ה"מחבט" ונושפים לאט ובעדינות - לא בכוח. שימו לב: הבועה תתחיל לפי צורת החור של ה"מחבט", אבל - מיד
27 במאי


יום הפאי: המספר שרצה לברוח מהמתמטיקה ולא הצליח 🥧
אז מה זה בעצם פאי? תארו לעצמכם שאתם מודדים עיגול. כל עיגול, כל גודל, כל מקום בעולם. מחלקים את ההיקף שלו (הפריפריה - הקו שמסביבו) בקוטר שלו (הקו שחוצה אותו דרך המרכז) - ותמיד, תמיד , תקבלו את אותה התשובה: 3.14159... זה פאי. מסומן באות היוונית π. ולא משנה אם העיגול הוא כפתור, גלגל אופניים, כוכב לכת או חור שחור - היחס הזה לא משתנה. אף פעם! מי "המציא" את פאי? פאי לא הומצא, הוא התגלה . וכולם גילו אותו בערך בו-זמנית, כי אי-אפשר היה להתעלם ממנו. הבבלים הכירו אותו לפני כ-4,000 שנה,
14 במרץ


דניאל שואל - מכון דוידסון עונה
יש שאלות שכולם שואלים אבל לא תמיד מקבלים עליהן תשובה אמיתית. למה הים מלוח? לאן הולך הזבל שלנו? מה זה בכלל כוכב נופל ? ואיזה חיות בר מסתתרות לנו ממש בעיר? מכון דוידסון לחינוך מדעי אסף שאלות אמיתיות שילדים שאלו - ועשה מהן סידרה "דניאל שואל", 12 סרטוני אנימציה קצרים ומצוינים 🎬 כל סרטון אורך בערך 4 דקות, ועונה בצורה מדויקת ומדעית על שאלה אחת - כולל נושאים שבדרך כלל קצת מתביישים לשאול, כמו למשל... מה זה קקי? (כן, גם זה מדע לגמרי לגיטימי):
9 במרץ


ניסויים: חוברות מתנה מנבחרת הרובוטיקה אטלנטיס 🚀
נבחרת הרובוטיקה גלקסיה #5987 מהריאלי העברי בחיפה הכינה חוברת פעילויות מדעית שהיא פשוט מתנה. וחברינו מנבחרת הרובוטיקה אטלנטיס #2679 מירושלים (שמארגנת לכם פעילויות בזום) החליטו לשתף אותה איתכם - כי דברים טובים שווה להעביר הלאה. מה יש בחוברת? בחוברת תמצאו 10 ניסויים ביתיים - חלקם ניסויים בכימייה (כמו בלון שמתנפח לבד או ביצה שמאבדת את הקליפה שלה), חלקם ניסויים בפיזיקה (כמו בליסטרה (או משגר) ממקלות ארטיק או טיסן מקשית), וכולם עם הסבר מדעי של מה שקרה שם. בנוסף תמצאו דפי צביעה ,
4 במרץ


אפקטים מיוחדים: אפקט ELIZA - הצ'טבוט שגרם לאנשים לשכוח שהם מדברים עם מכונה
אז הכל התחיל בשנות השישים - ובמעבדה אחת ב-MIT השנה היא 1966. בזמן שהעולם עסוק בביטלס ובמרוץ לחלל, מתרחש משהו שקט אך מהפכני במעבדות MIT: מדען בשם ג'וזף וייצנבאום יוצר תוכנת מחשב שיכולה לנהל שיחה עם בני אדם. הוא קורא לה אלייזה - ELIZA . היום זה נשמע לכם לגמרי "אלמנטרי, ווטסון" (כמו שאמר שרלוק הולמס ), כשכולנו כבר עמוק בעולם של ChatGPT וקלוד - אבל בזמנו? זה היה כמו לראות צלחת מעופפת. למה דווקא "אלייזה"? (ולא, זה לא קיצור של Electronic Liza) יש אנשים שחושבים ש-ELIZA זה ראשי תיבו
2 במרץ


איך אנחנו רואים בתלת-מימד? על ראייה מרחבית והקסם שבשתי עיניים 👀
כשאתם שמים קפוצ'ון על הראש ב יום גשום או קר , פתאום קורה משהו מוזר - אתם כבר לא רואים מה קורה בצדדים. מכונית שמתקרבת פתאום "מופיעה" רק כשהיא כבר ממש קרובה. למה זה קורה? התשובה קשורה לאחד הדברים הכי מגניבים במערכת הראייה שלנו: היכולת לראות את העולם בתלת-מימד 🌍 שתי עיניים טובות יותר מאחת לבני אדם יש שתי עיניים, וזה לא סתם. כל עין רואה את העולם מזווית קצת שונה - העין הימנית רואה קצת יותר מה שנמצא בצד ימין, והעין השמאלית רואה קצת יותר מה שנמצא בצד שמאל. [ נסו בעצמכם: הרימו אצבע
25 בפבר׳


חוקים: חוק היק - למה יותר אפשרויות גורמים לנו לא לבחור כלום
אבא שלך תמיד מתלבט שעה מה להזמין בתפריט של המסעדה? בן דוד שלך תמיד עונה "אני לא יודע" כשמציעים לו לבחור בין שלושה טעמי גלידה אבל ישר בוחר כשיש רק 2 טעמים? ומה עם אלה שנכנסים לנטפליקס, גוללים 45 דקות, ובסוף אומרים "אין כלום מה לראות" ונרדמים מבלי לראות שום דבר? זה לא עצלות, ולא חוסר החלטיות. יש לזה שם: חוק היק . מי זה היק, ומה הוא גילה? ויליאם אדמונד היק היה פסיכולוג בריטי שחקר בשנות ה-50 של המאה ה-20 שאלה פשוטה לכאורה: כמה זמן לוקח לאדם להגיב כשהוא צריך לבחור? הוא עשה זאת
24 בפבר׳


האם כדור הארץ באמת עגול?
ספויילר : כן. אבל לא בדיוק כמו כדור כדורגל (ש-אגב-גם הוא לא באמת עגול...) ⚽ רגע, למה בכלל יש כאלה ששואלים את זה? יש היום אנשים שמאמינים שכדור הארץ שטוח כמו פיתה. זו קונספירציה (קונספירציה זה תיאוריה שטוענת שקיימת מזימה סודית להסתיר את האמת) די מפורסמת באינטרנט, אבל היא לא חדשה - והיא בעצם חזרה לאמונות עתיקות שהיו קיימות לפני אלפי שנים. הבעיה היא שהאמונות האלה התעלמו מהראיות שהצטברו כבר אז, והן בהחלט מתעלמות מכל מה שאנחנו יודעים היום. אז בואו נבדוק את העובדות ונראה איך אפשר ל
1 בפבר׳


מה זה שלג, ואיך הוא נוצר? ❄️
שלג הוא אחת מתופעות הטבע המרתקות ביותר. אבל למרות שרוב הילדים בעולם חולמים עליו, בישראל הוא אורח יותר נדיר, שנהנים ממנו בעיקר בצפון הרחוק - ובירושלים (אבל לא כל שנה). ובעוד כמה מקומות, תיכף נפרט. המסע הקסום של פתית השלג ❄️ הכל מתחיל כשאדים של מים עולים גבוה לשמיים, למקום שבו הטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות. שם, במקום להפוך לטיפות גשם (כמו שלמדנו על עננים ...), אדי המים מתגבשים סביב גרעין זעיר - זה יכול להיות גרגיר אבק, תא חיידק, או אפילו חלקיק עשן. הגביש הקטנטן הזה מתחיל "לאסוף" א
22 בינו׳


ניסויים במטבח: מדידת מהירות האור עם שוקולד ומיקרוגל 🍫
מה אם היינו אומרים לכם שאפשר למדוד את מהירות האור - אחד הקבועים החשובים ביותר ביקום כולו - באמצעות חפיסת שוקולד ותנור המיקרוגל שבמטבח? נשמע כמו קסם, אבל זו בעצם פיזיקה טהורה. בואו נגלה איך עושים את זה. הערה: הניסוי מתאים לכולם (8 ומעלה), החישובים מתאימים לאוהבי מתמטיקה ומדעים בכיתות ה'-ו' ומעלה. אבל רגע לפני... למה זה בכלל עובד? תנורי מיקרוגל פועלים על ידי יצירת קרינה אלקטרומגנטית - אותו סוג קרינה כמו אור , רק בתדר אחר שאנחנו לא רואים בעיניים. ה גלים האלה נעים במהירות האור,
14 בינו׳


למה אני משתקף הפוך בתוך כף? 🥄
כולנו הסתכלנו על הכף הכסופה והנקייה משקפת - כמו מראה - את הפנים. אבל, רגע 😱, למה הם הפוכים??? זאת אחת השאלות המצחיקות והמבלבלות שילדים (ומבוגרים!) שואלים כשהם מגלים את זה. אז בואו נפענח את התעלומה! הכף היא... מראה! 🪞 כן, זה נשמע קצת מוזר, אבל כף מתכת מבריקה היא בעצם סוג של מראה. רק שבניגוד למראה רגילה (שהיא למעשה זכוכית עם ציפוי מיוחד על אחד הצדדים. הסברנו למה בפוסט ה זכוכית ) ושטוחה, הכף היא עקומה . ובגלל ה'עיקום' הזה קורה הקסם המוזר. כשמסתכלים על הצד החלק והמבריק של הכף
9 בינו׳


אלף וחמש מאות (1,500) המספר שנמצא בדיוק באמצע 🎯
פעם, כשרצו לומר "הרבה", אמרו "אלף". אבל מה קורה כשרוצים לומר "הרבה ועוד קצת"? אז מגיע 1,500 - המספר שנמצא בדיוק באמצע הדרך בין אלף לאלפיים, ושיש לו סיפור משלו! (כמו הסיפור על המספר "אלף" , אבל אחרת...) 1,500 במתמטיקה - מספר עם הרבה חברים 1,500 הוא מספר מאוד חברותי! יש לו 24 מחלקים שונים. למה? כי הוא בנוי מהכפלה של שלושה מספרים ראשוניים בלבד - 2, 3 ו-5: 1,500 = 2 × 2 × 3 × 5 × 5 × 5 זה אומר שאפשר לחלק אותו ב-1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 25, 30, ועוד המון דרכים... נוח מאוד
30 בדצמ׳ 2025


למה אנחנו רואים פנים בכל מקום? 😊
גם אתם רואים פרצופים על ברזי כיבוי האש ברחוב, בשקעי החשמל בקיר או בקופסאות השימורים על המדף בסופר? מסתבר שאתם לא לבד! המוח שלנו מוצא פנים ממש בכל מקום: בעננים, בסלעים, בידיות הברז, בפרוסת הטוסט שעל הצלחת ואפילו בפלפל חתוך. אבל למה זה קורה? פראידוליה. השם המדעי של התופעה התופעה הזאת נקראת פראידוליה (Pareidolia), והיא היכולת שלנו לראות דפוסים מוכרים - בעיקר פנים - במקומות שבהם הם לא באמת קיימים. זה לא באג במערכת, אלא פיצ'ר. תכונה ש המוח שלנו פיתח במהלך ה אבולוציה . המילה עצמה
11 בדצמ׳ 2025
bottom of page