מה זה אדום, מבריק, קשה מבחוץ ועסיסי מבפנים (או מתוק מבחוץ וחמצמץ מבפנים) וזה לא אבטיח? תפוח על מקל מצופה בסוכר. והוא אחת מחוויות הילדות הנוסטלגיות ביותר של כוווולם, וגם אחד המתכונים שהכי הרבה אנשים ניסו פעם אחת - וויתרו. הבעיה היא שזה נראה מה-זה-פשוט לבכין, כי - סוכר, מים, וטובלים. אבל בפועל יש בו כמה נקודות שבהן הכל משתבש, אבל לכל נקודת כשל כזאת יש פתרון - ברגע שמבינים מה בעצם קורה בסיר. אז קבלו את המתכון המלא (אם זאת פעם ראשונה שלכם כאן, אנחנו ממליצות להמשיך ולקרוא. אם כבר

עלה ירוק נראה כמו דבר פשוט. ירוק, וזהו. אבל בתוך אותו עלה בדיוק מסתתרים גם צהוב, גם כתום, ולפעמים גם אדום. והם שם כל הזמן, ממש עכשיו, בעלה שתלשתם מהעץ בדרך הביתה. פשוט אי אפשר לראות אותם. בפעילות הזאת נשתמש בשיטה מדעית אמיתית כדי להפריד בין הצבעים ולראות אותם בעיניים. התוצאה תהיה פס נייר עם שכבות של צבעים שעולות זו מעל זו כמו קשת חיוורת - ומהפסים האלה נכין שרשרת קישוט לסוכה. אגב, החיבור לחג הוא לא מקרי. הסכך שמעל הראש שלכם הוא בדיוק אותו תהליך, בשידור חי. ענפים ירוקים שנקטפו

קחו ארבעה גפרורים והניחו אותם על השולחן בצורת ריבוע והדביקו עם נייר דבק את הפינות. עכשיו דחפו בעדינות פינה אחת פנימה. הריבוע נכנע מיד. הוא נשען, נמעך, והופך למעוין. אף גפרור לא נשבר, אף חיבור לא התנתק - הצורה פשוט השתנתה. עכשיו קחו שלושה גפרורים והניחו אותם בצורת משולש והדביקו את הפינות בנייר דבק. דחפו פינה. שום דבר לא קורה. אפשר לדחוף חזק יותר, ושוב - שום דבר. אפשר לדחוף בכל הכוח, ואז הגפרור יישבר - אבל הצורה עצמה לא תשתנה עד לרגע השבירה. זה ההבדל שבזכותו גשרים לא קורסים, וש

תראו קטע... חפשו במפת העולם את גרינלנד - האי הענק והלבן בצפון. בין אירופה לאמריקה. עכשיו מצאו את אפריקה. נראות דומות בגודל? ידעתם שהן ממש לא? ולא סתם לא... אפריקה גדולה מגרינלנד פי 14 בערך - כ-30 מיליון קמ"ר מול כ-2.2 מיליון. אבל המפה הכי מפורסמת בעולם מציגה אותן כמעט זהות 😱. וזה לא באג. זה בדיוק מה שהמפה הזאת נבנתה לעשות. מה קרה השבוע? האו"ם הצביע על המפה קודם כל נתחיל בחדשות: ב-4 בספטמבר 2026 אישרה העצרת הכללית של האו"ם החלטה בשם "Correct the Map" ("תקנו את המפה"), שהוגשה

יש יצירות שמדביקים, ויש יצירות שמסתכלים עליהן בעיניים פעורות בזמן שהן קורות. הפעילות הזאת שייכת לקטגוריה השנייה: מברישים צבע אחד על תפוח מנייר, מוסיפים מעליו צבע שני - ופתאום הנייר מתחיל לרחוש, לבעבע ולהקציף בצבעים. ובסוף, כשהכול מתייבש, מוסיפים טיפת "דבש" מבריקה שנשארת תקועה בקצה התפוח בדיוק כמו הדבר האמיתי, רק בלי להידבק לאצבעות. קבלו יצירה לראש השנה, שהיא גם שיעור כימיה קטן ומצוין: חומצה, בסיס, וגז שמשתחרר בדיוק מול העיניים. אה. ולא חייבים לעשות דווקא בראש השנה - אבל זו הז

מכירים את זה שמישהו שם בחוץ גורר מטאטא דשא ממתכת על המדרכה וכל הגוף מצטמרר? או שבטעות הציפורן של המורה פוגעת בלוח? או שהמזלג 'מגרד' את תחתית צלחת הזכוכית, ואז זה קורה, הכתפיים עולות, השיניים נסגרות, וגל של צמרמורת עובר לכם בגב? נכון, אף אחד כאן לא נפצע. שום דבר לא באמת כואב - ובכל זאת הגוף הגיב כאילו קרה משהו רציני. אז מה בעצם קורה שם? האשם הוא לא מי שחשבתם הניחוש האינטואיטיבי הוא שהצליל הזה פשוט גבוה מדי. שהצפצוף החד, המחודד, הוא הבעיה. אבל מסתבר שלא. ב-1986 קבוצת חוקרים אמר

כל שנה, לקראת סוף הקיץ ובעונת הסתיו, אפשר לראות בחופי ישראל גורי גיטרנים במים הרדודים. גורים??? כן ולא... כי בעצם הם דגיגים, אבל... הידעתם? לא כל הדגים מטילים ביצים! הגיטרן שייך לקבוצת דגי הסחוס שמשריצים, כלומר הביצים בוקעות עוד בתוך גוף האם, והיא יולדת דגיגים חיים וקטנים שכבר נראים כמו גרסה זעירה של הוריהם, בלי שלב של ביצה בחוץ ובלי גלגול של זחל. בגלל זה אפשר למצוא כתבות ואפילו אנשים שקוראים לצעירים האלה "גורים", מילה ששייכת ליונקים. אבל גיטרן הוא דג לכל דבר, ולכן הכינוי המד

חוף הים הוא אחד ממקומות המשחק הכי כיפיים שיש - ולפעמים דווקא הדבר הכי פשוט, חול רטוב ומים, הוא החומר הכי מדהים לבנייה ופיסול. אז אנחנו כאן כדי להיזכר (או ללמוד) בכמה טכניקות שונות לבניית ארמונות חול ועל הדרך להבין גם את המדע מאחורי החול ש"נדבק". ונתחיל ב'למה'? למה חול רטוב נדבק ולא מתפורר? זו שאלה שמסקרנת גם מדענים אמיתיים, לא רק ילדים בים. חול יבש הוא בעצם המון גרגירי אבן קטנטנים שכל אחד מהם עומד לבדו, עם אוויר בין הגרגירים. בגלל זה חול יבש פשוט ייפול ויתפזר - אי אפשר לבנות

למה פעם הרגו אנשים על רעיונות שהיום ברורים לכל ילד? כי כשהממסד הדתי מחליט שאמת מדעית מאיימת עליו - הוא נלחם בה. אבל רעיון אי אפשר לשרוף או להעלים. רק לעכב אותו קצת. מהפכה בלי אף ירייה אחת בניגוד למהפכה האמריקאית, הפעם אין כאן מלחמה, אין חיילים, ואין הכרזת עצמאות. המהפכה הקופרניקאית הייתה מהפכה של רעיון אחד - שהשמש, ולא כדור הארץ עליו אנחנו חיים, היא-היא מרכז מערכת השמש. זה אולי נשמע טכני, אבל ההשלכות היו עצומות: כדור הארץ, וגם האדם שחי עליו, הפסיקו להיות מרכז כל הבריאה. זו לא

אז... למה הירח בכלל משנה צורה? הוא לא. הירח הוא בסך הכל כדור אבן קבוע לגמרי, בדיוק כמו כדור הארץ. הוא גם לא מייצר אור משלו: הוא רק מחזיר את אור השמש, כמו מראה. מה שמשתנה כל הזמן זו הזווית שממנה אנחנו, מכדור הארץ, רואים את החלק המואר שלו - וזו בדיוק הסיבה לשמונת מופעי הירח שאנחנו מכירים, מירח חדש ועד ירח מלא וחזרה, במחזור שחוזר על עצמו כל כ-29.5 יום. רוצים להבין את זה לעומק, כולל כל מונחי היסוד באסטרונומיה של הירח? יש לנו פוסט מפורט על כך בסדרת לומדים אסטרונומיה. כאן נתמקד בני

תגידו, כמה סוכריות צריך כדי שיהיו לכם "הרבה" סוכריות? חמש? עשר? מאה? ומה עם גרגיר חול אחד - האם הוא "ערימה"? ואם תוסיפו עוד אחד? ועוד אחד? 🍬 זו ממש לא שאלה סתמית. היא מטרידה פילוסופים, מדענים ובלשנים כבר יותר מ-2,300 שנה, ויש לה אפילו שם מיוחד משלה: פרדוקס הערימה, או בשמו הלועזי - Sorites Paradox. איפה זה התחיל? הדיון הראשון והמפורסם ביותר מיוחס לאאובולידס ממילטוס, פילוסוף יווני שחי במאה הרביעית לפני הספירה. הוא שאל שאלה שנשמעת פשוטה: גרגר חול אחד - ברור שזה לא ערימה. אם מוס

קחו שתי חפיסות של Post-it. שלבו את הדפים שלהן - דף מזה ודף מזה, לסירוגין, בלי דבק ובלי שום דבר. ועכשיו - נסו להפריד ביניהן במשיכה. הי, תנו לאבא להחזיק בצד אחד ואתם בשני ותמשכו. לא הצלחתם? ידענו. למה? הרי זה מרגיש הכי פשוט שבעולם, נכון? תנסו את זה עם שתי מחברות שלמות. אותו דבר, זה קשה להפריד רק במשיכה. גם אם משקיעים מלא-מלא כוח. מה קרה כאן? קסמים? אשליה? הנייר 'נדבק'? לא ולא. זה רק פיזיקה! 🧵 לפני שמתחילים - מה זה בכלל חיכוך? חיכוך הוא כוח שנוצר בין שני משטחים כשהם זזים (או מנ

בפוסט שלנו על צבע העיניים דיברנו על מלנין ועל כמה הוא מופלא. ועכשיו - אותו מלנין, רק שהפעם הוא עולה לנו לראש. או, ליתר דיוק - מסתתר בתוך כל שערה ושערה. אז מה בעצם קובע אם השיער שלכם שחור, בלונדיני, חום, ג'ינג'י, או כל מגוון הצבעים שבעולם? ולמה הוא מלבין? ולמה קוף יכול להיות כתום, שחור ולבן - כל אחד במקום אחר בגוף? הסיטו את הפוני מהעיניים ובואו להבין. 🔬 מה זה בכלל שערה? שערה היא מבנה ממש מתוחכם. החלק שאתם רואים - מה שיוצא מהעור - עשוי בעיקר מחלבון שנקרא קרטין, והוא בכלל... מת

אז אתמול, במשחק של ארגנטינה נגד אוסטריה במונדיאל 2026, קרה דבר שלא קרה לשום שחקן כדורגל בהיסטוריה: ליאו מסי כבש את שערו ה-18 בגביעי עולם, ועקף את כל מי שקדם לו. אבל הסיפור המדהים הזה הוא בעצם גם שיעור מצוין במדעים - ובעיקר פיזיקה + מתמטיקה - כי כדורגל, מתחת לכל הריצות וההתרגשות, הוא בעצם מדע אחד גדול שקופץ בין הרגליים של השחקנים. בואו נבין מה בדיוק קורה כשמסי (או כל כדורגלן אחר) בועט בכדור. אפקט מגנוס: הסוד מאחורי כדור ה"בננה" ראיתם פעם בעיטה חופשית שבה הכדור פתאום "מחליט" לפ

גפרורים זה משחק ילדים. לא, לא בשביל להדליק אש! אלא בשביל לסדר, להזיז - ולחשוב איתם. חידות גפרורים הן סוג קלאסי של חידות לוגיות שבהן מוצגת משוואה מתמטית (לרוב) שגויה, שבנויה מגפרורים כך שהם מייצגים ספרות וסימונים (כמו חיבור, חיסור, שוויון וכדו'). המשימה: להזיז גפרור אחד בלבד (או להוציא, או לצרף) כדי להפוך את המשוואה לנכונה. הספרות בנויות בסגנון תצוגה דיגיטלית (כמו שעון מעורר) - כלומר כל ספרה מורכבת ממקטעים קבועים, ואפשר להוסיף או להסיר מקטע אחד כדי לקבל ספרה שונה. כך למשל: הור

ניסית פעם לעשות בועת סבון מרובעת? לא עובד, נכון? אפשר לנסות עם תבנית בצורת ריבוע, משולש, לב, כוכב - אבל הבועה שננשוף תמיד תצא עגולה. תמיד. למה ככה?? קודם כל - נעשה ניסוי (כי זה כיף)! 🧪 מה צריך: כוס מים כף סבון כלים "מחבט" בועות (או חוט ברזל שניצור בו לולאה) איך עושים: מערבבים כף סבון בכוס מים (אפשר להוסיף כף גליצרין אם יש לך כי זה גורם לבועות להיות חזקות ועמידות יותר). טובלים את ה"מחבט" ונושפים לאט ובעדינות - לא בכוח. שימו לב: הבועה תתחיל לפי צורת החור של ה"מחבט", אבל - מיד

אז מה זה בעצם פאי? תארו לעצמכם שאתם מודדים עיגול. כל עיגול, כל גודל, כל מקום בעולם. מחלקים את ההיקף שלו (הפריפריה - הקו שמסביבו) בקוטר שלו (הקו שחוצה אותו דרך המרכז) - ותמיד, תמיד , תקבלו את אותה התשובה: 3.14159... זה פאי. מסומן באות היוונית π. ולא משנה אם העיגול הוא כפתור, גלגל אופניים, כוכב לכת או חור שחור - היחס הזה לא משתנה. אף פעם! מי "המציא" את פאי? פאי לא הומצא, הוא התגלה . וכולם גילו אותו בערך בו-זמנית, כי אי-אפשר היה להתעלם ממנו. הבבלים הכירו אותו לפני כ-4,000 שנה,

יש שאלות שכולם שואלים אבל לא תמיד מקבלים עליהן תשובה אמיתית. למה הים מלוח? לאן הולך הזבל שלנו? מה זה בכלל כוכב נופל ? ואיזה חיות בר מסתתרות לנו ממש בעיר? מכון דוידסון לחינוך מדעי אסף שאלות אמיתיות שילדים שאלו - ועשה מהן סידרה "דניאל שואל", 12 סרטוני אנימציה קצרים ומצוינים 🎬 כל סרטון אורך בערך 4 דקות, ועונה בצורה מדויקת ומדעית על שאלה אחת - כולל נושאים שבדרך כלל קצת מתביישים לשאול, כמו למשל... מה זה קקי? (כן, גם זה מדע לגמרי לגיטימי):

נבחרת הרובוטיקה גלקסיה #5987 מהריאלי העברי בחיפה הכינה חוברת פעילויות מדעית שהיא פשוט מתנה. וחברינו מנבחרת הרובוטיקה אטלנטיס #2679 מירושלים (שמארגנת לכם פעילויות בזום) החליטו לשתף אותה איתכם - כי דברים טובים שווה להעביר הלאה. מה יש בחוברת? בחוברת תמצאו 10 ניסויים ביתיים - חלקם ניסויים בכימייה (כמו בלון שמתנפח לבד או ביצה שמאבדת את הקליפה שלה), חלקם ניסויים בפיזיקה (כמו בליסטרה (או משגר) ממקלות ארטיק או טיסן מקשית), וכולם עם הסבר מדעי של מה שקרה שם. בנוסף תמצאו דפי צביעה ,

אז הכל התחיל בשנות השישים - ובמעבדה אחת ב-MIT השנה היא 1966. בזמן שהעולם עסוק בביטלס ובמרוץ לחלל, מתרחש משהו שקט אך מהפכני במעבדות MIT: מדען בשם ג'וזף וייצנבאום יוצר תוכנת מחשב שיכולה לנהל שיחה עם בני אדם. הוא קורא לה אלייזה - ELIZA . היום זה נשמע לכם לגמרי "אלמנטרי, ווטסון" (כמו שאמר שרלוק הולמס ), כשכולנו כבר עמוק בעולם של ChatGPT וקלוד - אבל בזמנו? זה היה כמו לראות צלחת מעופפת. למה דווקא "אלייזה"? (ולא, זה לא קיצור של Electronic Liza) יש אנשים שחושבים ש-ELIZA זה ראשי תיבו