חידה לחובבי הסטוריה בנושא צמחי מאכל בארץ ישראל

צמח א' נזכר במקרא כאחד הצמחים שהיו אוכלים בני ישראל במצרים.

במאה ה-19 היווה צמח זה מוטיב סטראוטיפי לגזענות בארצות הברית.

המשורר שמואל בס כתב שיר ילדים אודות הצמח. הוא נזכר גם בשיר ששרה במקור חוה אלברשטיין, כתבה נורית זרחי והלחין שלמה גרוניך. הצמח לא נזכר בשיר ששר שלמה ארצי, ואשר חיברה תרצה אתר, אף כי יש מי שטעו לחשוב שכן.

צמח ב' נזכר בתלמוד בבלי.

ערבים בארץ ישראל היו מכינים ממנו משקה, בעיקר בתום צום הרמדאן.

יהודים יוצאי מרוקו היו נוהגים לתבל בו ערק.

ברחבי העולם מכינים ממנו סוכריות. אחד השמות של הסוכריות מגיע מיוונית, ומשמעו "שורש מתוק". השם הלטיני, המבוסס על היוונית, נפוץ באירופה בימי הביניים.

והחידה היא 2 תשובות - מה הם הצמחים, צמח א' וצמח ב'?

💥 בונוס: באיזה שיר ספציפי של שלמה ארצי הצמח לא נזכר, אף כי יש מי שחשבו שכן?

שימו ❤️:

רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל.

מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). ואם אתם רוצים טיפ איך לעבוד נכון עם הבינה המלאכותית כדי לפתור את החידות האלה, רועי צזנה האלוף שיתף אותנו החידה הקודמת, לכו לקרוא.

גם הפעם - יש פרס, ירוק במיוחד!! 🏆

מתנה ירוקה: חבילת תכנון וייעוץ להקמת "גינת מאכל ונוי" (בשווי 500 ש"ח !) - באיזור חיפה.

מה הזוכים מקבלים:

חולמים לצאת לגינה ולקטוף נענע לתה, לימון לסלט או עגבניית שרי ישר מהשיח?

יונתן נווה, מומחה לגינון אקולוגי ובר-קיימא, מעניק לזוכה המאושר/ת פגישת ייעוץ ותכנון מקצועית בביתכם.

מה כוללת הפגישה?

• 🌱 אבחון תנאי השטח בגינה (שמש/צל/סוג אדמה).

• 🌱 בניית "רשימת צמחים מנצחת" שמתאימה לגידול בחיפה והסביבה וחוסכת במים.

• 🌱 טיפים לגידול ירקות ופירות ללא ריסוסים ורעלים (בטוח לילדים!).

• 🌱 התאמת חזון עיצובי לגינה פורחת, שקטה ומניבה.

✍️ קצת על התורם:

יונתן נווה הוא גנן מזן אחר - עובד בשיטה ה"שקטה" (ציוד חשמלי בלבד ללא רעש מנועים), משתמש בחומרים אורגניים בלבד ומאמין שגינה צריכה להיות המקום הכי בריא בבית.

• פתרתם נכון וזכיתם בפרס אבל לא מתאים לכם הפרס מסיבה כלשהי? תרמו אותו לילד אחר!

• לא יודעים למי לתרום? תגידו לנו ואנחנו נמצא

🏆 הפרס הולך לאמיר נווה, החיפאי הראשון מבין הפותרים את החידה במלואה ויקבל חבילת תכנון וייעוץ להקמת "גינת מאכל ונוי" מיונתן נווה 🏡

עוד פתרו: משה וולף, דורון מלכא, אמיר נווה, אווה שגיא, מתן פרוטר, ו-איתן לוין שענו פיתרון מלא ומושלם.

פתרו חלקי: דור גיטלמן ואסתר ניצב.

והנה התשובה:

בביס:

אבטיח ושוש קירח

וארוחה שלמה:

ספר במדבר כתוב:”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים”.

שני שירים ידועים נכתבו על אבטיח. את שירו של שמואל בס, אבטיח אבטיח, שרו בגני ילדים בארבעה לחנים שונים. ניתן לשמוע ביצועים הסטוריים לשיר זה באתר זמרשת.

נורית זרחי כתבה שיר נוסף, על אישה שגרה בתוך אבטיח גדול נורא, והיה לה פחות מקום כשעברה דירה לתוך גזר. שלמה גרוניך הלחין,  ואת השיר הקליטה במקור חוה אלברשטיין, אך ביצעו אותו זמרות נוספות, כמו נורית גלרון, חני נחמיאס, מירי מסיקה ורמה מסינגר.

בשירו של שלמה ארצי "פתאום עכשיו פתאום היום", לא נזכר אבטיח. פזמון השיר נפתח במילה "אהבתיה", ואף כונה בתחילה כך. 

בעקבות טעות של אלעד גנות בהבנת מילות השיר, נפתח בשנת 2001 האתר אבטיח (לא זמין יותר, יש דף מחווה בפייסבוק ) בו רוכזו שיבושי שמיעה והבנה של מילות שירים. הנה הכתבה על האתר בYNET

 אייל שמיר מונה אף הוא שיבושים כאלה, וגורס כי הם מהווים תעודת עניות להשכלה הרווחת בקרב המאזינים לשירים בעברית בימינו.

אבל התופעה של שיבוש מילות שירים אינה דווקא ישראלית. באנגלית קרויים שיבושי שמיעת מילות שירים mondegreen. הסופרת האמריקאית סילביה רייט טבעה מונח זה בשנת 1954, כששמעה בפואמה במקום את המילים  "laid him on the green" את המילים  "Lady Mondegreen". בשנים 2000--2008 המונח הופיע כבר במילוני אנגלית עיקריים. התופעה קיימת בשפות רבות נוספות, בשמות שונים. 

הצמח השני הוא שוש קירח, אשר ניתן לכרסם ענפים שלו, או להכין משורשיו ממתקי ליקוריץ (רגליס). מקור השם ביונית: גליקיס ביוונית משמעו מתוק, וריזה הוא שורש ביוונית.

המילה במבליק בעגה הירושלמית מגיעה כנראה מטורקית.  פמבה בטורקית משמעו ורוד, ליק משמעו מכיל, שיש בו. במבליק (שוש אדום) דווקא אינו עשוי כלל מליקוריץ.

האזכור התלמודי הוא בהקשר של סכך לסוכה. 

מוסכם בתלמוד הבבלי כי ניתן לסכך סוכה בשושי:"אמר רב יהודה: הני שושי ושווצרי מסככין בהו. אביי אמר: בשושי מסככין, בשווצרי לא מסככין, מאי טעמא? כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק" (סוכה, יב ע"ב). הדעות חלוקות לגבי זיהוי השושי. לפי פירוש אחד, המופיע רק בפירושי רש"י המודפסים, ולכן מיוחס באופן לא ודאי לרש"י, שושי הוא שרך, שמשמעו בלשון חז"ל אילן סרק.  לפי פירוש אחר, של ר' קאהוט, שושי הוא שוש (בסורית) או סוס (בערבית), הרי הוא הליקוריץ - השוש הקירח של ימינו.

---

החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.