ספידי גונזלס הופיע לראשונה ב-1953 בסדרת לוני טונס, עם הסומבררו הענקי שלו, המטפחת האדומה וקריאת ה"אנדאל'ה! אריבא!!" שנכנסת לאוזן ולא יוצאת. הוא הופיע ב-46 קריקטורות שונות, ונחשב ל"עכבר המהיר ביותר בכל מכסיקו". כמה דברים מעניינים על ספידי הסרטון הראשון בסדרת הסרטים המצויירים שבהם הופיע ספידי גונזלס, הוא מ-1955 - וגם זכה בפרס האוסקר לסרטון אנימציה קצר. קבלו אותו: השם "ספידי גונזלס" לא נבחר סתם: הוא נקרא על שם פרנק גונזלס, מאייר עוזר שעבד אז בחברת וורנר בראד'רס (Warner Bros) שהגיע עם שיטה חדשה שהאיצה את עבודת הציור שלו - מה שהעניק לו את הכינוי 'גונזלס המהיר', ומשם, לעכבר המצוייר. את הקול של ספידי ביצע מל בלאנק - שגם היה הקול של באגס באני, דאפי דאק ועוד עשרות דמויות Looney Tunes אחרות. הפרדוקס המכסיקני 🇲🇽: ספידי נוצר כסטריאוטיפ אמריקאי של המקסיקני ה"טיפוסי" - וב-1999 אפילו נאסר על הקרנתו בטענה שהוא מציג סטריאוטיפים לא הוגנים. אבל מקסיקנים? דווקא אהבו אותו, והליגה של ארגונים אמריקאים לטינים נאבקה (בהצלחה) להחזיר אותו לשידור. ב-2026 סרט אנימציה חדש על ספידי גונזלס קיבל אור ירוק 📺 לצפייה בכל הפרקים של ספידי גונזלס - לחצו כאן לפלייליסט המלא. אנדאלה!

שלושה גברים: יצחק עינב, מוטה גור ושמעון ענתבי, עשו כולם אותו דבר א. לדבר א שעשו יש קשר רעיוני לזוג נשוי בעל שמות פרטיים דומים (כמו אילן ואילנית, אלא שבני הזוג האמורים באמת נולדו בשמות דומים). האישה הייתה חלוצה בדבר ב, אשר איפשר את דבר א עבור שניים מבין שלושת הגברים. החידה: מי האישה החלוצה? מי הגבר שפועלו א לא קשור לדבר ב? 🏆 היה פרס - צעצוע לכלבים. הפותרים הם: אבירם חניק, איתן לוין, אסתר ניצב, רועי צזנה הפיתרון חטיף כלבים (או - הקליקו לתשובה הקצרה) רודולפינה ועינב עד העצם (או - הקליקו כדי לקרוא את הפיתרון המלא) מוטה (מרדכי) גור חיבר סדרת ספרים שאף הוסרטה אודות עזית הכלבה הצנחנית. עזית היא אמנם כלבה בדיונית, אך שמה מבוסס על שמה של כלבת השכנים עזה, ותפקידה של עזית ככלבה מאולפת לוחמת שואב השראה מכלבי השירות הצבאי הראשונים, אשר כיום שייכים ליחידת עוקץ. שמעון ענתבי חיבר מספר ספרים, אשר הידוע שבהם הוא ספרו האוטוביוגרפי "האיש של הכלבה הלבנה". ענתבי התעוור בשתי עיניו וזכה לקבל את התר, כלבת נחיה לבנה מגזע לברדור. הוא מתאר בספרו את חייו וחייה של התר, את ההכשרה של שניהם - כולל חייה במשפחה שהתנדבה לגדלה ולאלפה עד שתגיע לגיל שנה, בו מתחיל האילוף המקצועי ככלבי נחיה, ואת תבונתה הרבה. כל הכלבים גיבורי הספרים האלה נבונים מאד, אך הכלב אצל עינב נבון באופן בדיוני, ואילו כישוריהן של עזית והתר הם פרי אילוף. אילוף זה אפשרי בישראל הודות לרודולפינה מנצל. רודולפינה נולדה בשנת 1891 באוסטריה. היא הייתה אוספת כלבים עזובים מאז ננשכה על ידי כלב בגיל ארבע. ההורים שלה לא הרשו לה להחזיק כלבים, אז היא החזיקה אותם אצל השכנים, שגידלו אותם עבורה. היא נישאה לרופא, רודולף מנצל. יחד הם הקימו בית ספר לאימון כלבי תקיפה, הגנה, שמירה וגישוש. היא אילפה כלבים לציית לפקודות בעברית, כך שכאשר הנאצים השתמשו בכלביהם, הם נאלצו לדבר עברית. בשנת 1934 רודולפינה ביקרה בארץ והכשירה מאלפי כלבים עבור ההגנה. בשנת 1938 הצליחו בני הזוג וכמה מכלביהם להימלט מן הנאצים לארץ ישראל. הם הקימו בקריית מוצקין (ברחוב ברק 53) את "המכון לחקר כלבים ואילופם". שם הכשירו כלבים לצרכי ביטחון , למשל לגילוי מוקשים. בשנת 1942 גם הבריטים רצו שהיא תאלף עבורם כלבים. רודולפינה התנתה שהכלבים לא ישמשו נגד יהודים. הבריטים עמדו בהבטחתם. לכלבים של המנצלים קראו בשמות עבריים חזקים: ברק, בועז, נמר, חום, ענק, מוגלי, סברה, לפיד. עזית דמיונית אמנם, אך מבוססת על כלבי השירות שהכשירה מנצל. מנצל גם זיהתה והגדירה את גזע הכלב הכנעני, והביאה להכרה בו כגזע נפרד. (הקליקו לקרוא את המקור כאן בלינק) לאחר מלחמת העצמאות, בשנת 1949, פתחו המנצלים מכון לכלבי נחיה לעיוורים בקריית חיים, שפעל עד שנת 1970. הקליקו למקור. שמעון ענתבי התעוור בעינו השניה בשנת 1971, אחרי שנסגר המכון של מנצל. הכלבה שהנחתה אותו אולפה בחוץ לארץ. אך קיומם של כלבי נחיה בישראל אפשרי הודות למעלה של רודולפינה מנצל (הקליקו למקור). יצחק עינב הוא ד"ר ברנרד ווינהאוס, מחברו של הספר הבדיוני בוקי ברקאי: דיוקן של כלב משכיל. לכן יצחק עינב הוא הסופר החריג, שכתב על כלב בדיוני לחלוטין, אשר מנהל רשת תקשורת דלמטית בין כלבים על פני יבשות. בוקי ברקאי אינו כלב שירות, הוא חיית מחמד בעלת חיים סודיים. כאן בלינק תוכלו לקרוא עוד החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

בטח שמעתם על סינקו דה מאיו ("חמישה במאי" בספרדית). אז, לא, זה לא החג עם הגולגלות המקושטות והצבעים המטורפים (ההוא נקרא "יום המתים", ובכלל בנובמבר). זה חג שמציין ניצחון צבאי מפתיע של מקסיקו על צרפת ב-1862, ורוב האמריקאים חוגגים אותו בענק בלי שהם בדיוק יודעים למה. אבל לנו מספיק שזה מקסיקני - ובגלל שהקיץ מגיע ואנחנו כבר חושבים על ים ובריכה - הכינו מגבת, כי אנחנו הולכים להפוך אותה לפונצ'ו. 🏖️ רגע, מה זה בכלל פונצ'ו? פונצ'ו הוא אחד מהבגדים הכי פשוטים שיש בהיסטוריה של המלבושים: בד מלבני גדול עם חור באמצע לראש. בלי שרוולים, בלי כפתורים, בלי רוכסן. פשוט חור - ומסביבו בד. הפונצ'ו נמצא בשימוש כבר מכ-500 לפני הספירה (שזה לפני כ-2,500 שנים!), כשעמי האנדים בדרום אמריקה - אזור שהוא כיום פרו ובוליביה - לבשו אותו להגנה מפני רוח, חול ושמש. איך יודעים ? כי אפילו מצאו אותו בקברים של אנשים מאותה תקופה - שנקברו עם פונצ'ו כדי שיהיה להם בחיים הבאים. השם שלו נובע (כנראה) מהשפות הילידיות של אמריקה הלטינית - בקצ'ואה "פונצ'ו" פירושו "בד צמר", ובשפת המאפוצ'ה "פונטרו" משמעותו "שמיכה". עם הגעת הספרדים לדרום אמריקה, הם אימצו את הפונצ'ו והפיצו אותו בכל היבשת. מצפון לדרום, כל עם פיתח גרסה משלו - בצבעים ובדוגמאות שהזדהו עם האזור שלו. במקסיקו, הפונצ'ו הפך לסֵרָפֶּה - הגלימה הצבעונית שאפשר לראות בכל ציור ובכל סרט שמתרחש במקסיקו. אז... למה פונצ'ו-ים? כי נוח ללבוש, מכסה מה שצריך - בד גדול, חור לראש - וקל ללבוש ולפשוט. ואם מכינים אותו מבד של מגבת - אז בסוף אתם גם תהיו יבשים. Win-Win. והיתרון הגדול: הידיים חופשיות לאכול, לשחק, לחפור בחול - בלי לאחוז במגבת כל הזמן. וגם - לא חייבים משטח כדי לשכב פרקדן. טוב, בואו נלמד להכין כזה... 🪡🧵 אפשר בלי ואפשר עם ברדס, לפונצ'ו קצת יותר מגניב ושימושי, אבל תצטרכו בשביל זה מכונת תפירה (למרות שזה בסה"כ רק תפר פשוט, שאפשר גם לתפור ידנית). מה צריך: מגבת ים גדולה אחת מגבת יד אחת (בצבע קרוב) מכונת תפירה, מספריים, סרגל איך מכינים: מקפלים את מגבת ל-4 (לחצי מימין לשמאל ואז לחצי מלמעלה למטה). תקבלו פינה שכולה קיפולים שהיא מרכז המגבת. חותכים ממנה 'משולש' של רבע פיצה, באורך של 10 ס"מ (וכשהוא 'ייפתח' זה ייראה עיגול בקוטר של כ-20 ס"מ), שיהיה פתח הצוואר. בגלל שיש לנו מכונת תפירה, נסיים את החלק הגזור בתפר זיגזג, כדי שלא ייפרם. אם אין לנו - אפשר לגזור מראש את ה'פיצה' עם מספרי זיגזג (זה אמור לעזור לזה להתפורר פחות...) את מגבת היד הקטנה נקפל לשניים לרוחב, ונתפור את הקיפול לאורך הצד שהיה הארוך - אבל רק בקצה אחד (אנחנו לא צריכים 'כיס'). זה הופך להיות החלק של ה'כובע' ש'יושב' על הראש. את הצד הנגדי נחבר לפתח הצוואר שגזרנו במגבת הגדולה. תופרים, וזהו, יש ברדס. הערה 1: המגבת הקטנה צריכה להיות באורך של היקף ה'חור', או קצת פחות. הערה 2: ✂️לא רוצים כובע? גם בסדר. השתמשו בסרט הדבקה עבור בד שאפשר למצוא בחנויות תפירה ויצירה כדי 'לסגור' יפה את הקצוות הגזורים. זה אמור למנוע את התפוררות המגבת. והנה סרטון שיעזור לכם להבין איך עושים את זה - אפילו בלי לחתוך עיגול המגבת הגדולה, אלא רק עם 'חריץ' גזור באמצע: טיפים קטנים לפני שמתחילים 💡 כמה דברים ששווה לדעת לפני שמתחילים: לגבי גודל פתח הצוואר: עיגול בקוטר 20 ס"מ מתאים לרוב הילדים. למבוגרים כדאי להגדיל ל-25-30 ס"מ, ואפילו לחתוך חריץ קצר מקדימה שיקל על ההלבשה וההוצאה. לגבי גודל המגבת: מגבת ים רגילה בגודל 70x140 ס"מ מתאימה לילדים. מגבת ים גדולה יותר (70x150 ס"מ ומעלה) עובדת גם למבוגרים. לגבי הצדדים: כל הכיף בפונצ'ו זה שהצדדים נשארים פתוחים - זה בסדר, זו הצורה המסורתית. אם רוצים יותר 'עוטף' ופחות 'מתנפנף', אפשר לתפור חצי מהצד ולהשאיר פתח לידיים. לגבי כיסים: בעיקרון - אין... אם ממש תרצו, תוכלו לגזור את העיגול שחתכתם לחצי, ולתפור כל חצי ל'פונצ'ו' באמצע ומ'קדימה' בצדדים, כשהתפירה היא בחלק המעוגל שלהם (ואפילו טיפל'ה בזווית, כדי שאפשר יהיה להכניס אליהם את הידיים...) לגבי סוג המגבת: היא לא חייבת להיות חדשה. או בעיצוב דוגמא שאוהבים, אפשר לשנות את זה - רצוי אחרי שהפונצ'ו מוכן, כדי שהעיטורים שתרצו יישבו במקומות המתאימים שתבחרו 👇 קישוטים ועיטורים - כי גם מגבת ישנה יכולה להיראות חדשה 🎨 אם המגבת שבחרתם קצת 'עייפה', זה בדיוק הזמן לשדרג אותה: צביעת בטיק (Tie-Dye): קושרים חלקים מהמגבת עם גומיות או חוט, ומכניסים למכונת כביסה עם צבע בד מיוחד (תמצאו בחנויות יצירה). כל קשירה יוצרת דוגמה אחרת - עיגולים, ספירלות, פסים. אי אפשר לטעות ואי אפשר לקבל אותו תוצאה פעמיים. במגבת שהתחילה מראש עם ציור וצבעים - תקבלו דוגמאות יותר ססגוניות ומעניינות. הדפסה ביתית עם נייר הדפסה מיוחד (Transfer Paper): מדפיסים בבית כל תמונה, לוגו, או ציור שתרצו על נייר הדפסה מיוחד לבד, ומגהצים אותו על המגבת איפה שרוצים (רוצים אפרוח? כתבו לנו ונשלח לכם!) חשוב לבדוק שהנייר מתאים לבד מגבת (טרי-קו) ולא רק לכותנה חלקה. ולא להפעיל מגהץ לבד, רק בהשגחת הורים! טלאי מוכן: בחנויות יצירה ותפירה יש טלאים מוכנים - כוכבים, פרחים, דמויות - שמגהצים ישירות על הבד. דקה עבודה, תוצאה מיידית. לחילופין - תגזרו מבדים אחרים או חולצות ישנות, הדפסים צורות וכו' - ותתפרו על המגבת. ריקמה: למי שרוצה משהו יותר אישי - שם, ראשי תיבות, או ציור פשוט בחוטי ריקמה. לא צריך ניסיון, מספיק מחט (זהירות, זה דוקר...) וסבלנות. הידעת? 🤔 הצבא האמריקאי אימץ את הפונצ'ו לשימוש רשמי במלחמת האזרחים האמריקאית, כשהוא עשוי בד מצופה לטקס (עמיד למים). זה שימש גם נגד גשם וגם כשמיכת שטח לשינה. מאז, הפונצ'ו נשאר ציוד סטנדרטי של הצבא האמריקאי - עד היום. נ.ב. אפשר ללבוש את הפונצ'ו הזה ביום המגבת... 🤭

מי מוכן ל-4 במאי? זהו לא סתם עוד יום בשנה, אלא חג מיוחד לחובבי מלחמת הכוכבים בכל העולם! 🌌🎉 ביום הזה, מעריצים בכל מקום מציינים את האימרה האייקונית מהסרטים: "May the Force be with you" (מי יתן והכוח יהיה עמך). 🙏✨ למה דווקא ב-4 במאי? כי באנגלית, המשפט נשמע דומה ל-"May the Fourth be with you"! 😄🗓️ אז מה עושים ביום כזה? חוגגים את אהבתנו לסרטי מלחמת הכוכבים בכל דרך אפשרית! 🎥🎉 אפשר ללבוש תחפושות של הדמויות האהובות עלינו, לארגן מרתון צפייה בסרטים, לשחק במשחקים של מלחמת הכוכבים, או סתם להעלות פוסטים ברשתות עם התגית #MayTheFourthBeWithYou! 📸🙌 אנחנו ממליצות להצטייד בחולצה אפרוחית ומיוחדת שמתאימה בול ליום הזה, לכל אחד מהאפרוחים שלכם... זה גם זמן מעולה להתווכח (ברוח טובה כמובן) על הסרטים והדמויות שאנחנו הכי אוהבים. 🗣️😜 אנקין קירה או אובי-ואן? לוק או ריי? בייבי יודה או אר2-די2? ואם אתם לא מכירים את מלחמת הכוכבים, אולי זאת ההזדמנות המושלמת להתחיל לצפות בה! 🍿🤩 הזמינו חברים, הכינו פופקורן, וצאו למסע בין כוכבים שלעולם לא תשכחו! הנה לינק לראות את זה, למי שיש דיסני פלוס עכשיו תורכם לשתף אותנו , איך אתם מציינים את יום מלחמת הכוכבים? מה התוכניות שלכם? 🌠👇 שתהיה לכם חגיגה קוסמית!

למה לחגוג רק את הג'דיי? אחרי ה-4 במאי - יום מלחמת הכוכבים הרשמי - מגיע יום חגיגת הצד האפל! ב-5 במאי, חובבי מלחמת הכוכבים ברחבי העולם חוגגים את "Revenge of the Fifth", יום שהוקדש לסית'ים ולכוח האפל 🌑 מאיפה הגיע היום הזה? מדובר במשחק מילים חכם על הסרט "Revenge of the Sith" (נקמת הסית'), כש"Fifth" (=החמישי) מתכתב עם תאריך היום. המספר 5 (Fifth), חמישי, באנגלית נשמע דומה למילה "Sith" (סית'), ולכן זה משחק מילים משעשע 😈 למה דווקא ה-5 במאי? 🤔 כי זה היום הטבעי הבא - ממש אחרי חגיגות הג'דיי ב-4 במאי! כי זה משחק מילים מושלם - "Fifth" דומה ל"Sith" בהגייה ובמשמעות כי יש כאן אפילו היגיון תרבותי: יום הטוב לצד הטוב, והיום שאחריו לצד האפל! קצת על המילה "אפל" 💫 כשמדברים על הצד האפל - מה זה בעצם "אפל"? המילה "אפל" קשורה גם למילה "אופל" - שתיהן באות מאותו שורש עברי (א-פ-ל). אפל = תואר שמתאר משהו חשוך או קודר (כמו חדר אפל) אופל = שם עצם המתאר חשכה עמוקה (כמו באפלה/ובאופל) טעות נפוצה: הצד האפל של הירח 🌒 רבים חושבים שיש לירח "צד אפל", אבל זו טעות! מה שקרוי בטעות "הצד האפל של הירח" הוא בעצם הצד הנסתר של הירח. זה הצד שאיננו רואים מכדור הארץ בגלל תופעה אסטרונומית מיוחדת: הירח מסתובב סביב עצמו בדיוק באותו זמן שלוקח לו להסתובב סביב כדור הארץ. ולכן מכדור הארץ אנחנו תמיד רואים בדיוק את אותו חלק של הירח. הנה כמה עובדות מפתיעות על הצד הנסתר שלו: הוא מקבל בדיוק אותה כמות אור מהשמש כמו הצד הגלוי! 🌞 רק בירח מלא הצד הנסתר כולו בצל נראה שונה מהצד שאנחנו רואים - יש שם הרבה יותר הרים! ובחזרה לסית' האפל שלנו... איך חוגגים היום הזה? ⚔️ תחפושות בהשראת הסית': - דארת' ויידר (הקלאסיקה הנצחית) - דארת' מול (עם פרצוף אדום-שחור מגניב) - הקיסר פלפטין/דארת' סידיוס - דארת' טיראנוס (הרוזן דוקו) פעילויות סית'-יות: - צפייה ב"נקמת הסית'" או סדרות עם דגש על הצד האפל 🎬 (הי, גם סרטי הלאווין יכולים לסגור כאן את הפינה...) - שיתוף ממים על הסית'ים ברשתות החברתיות - הכנת חרב אור אדומה מבריסטול/פלסטיק/נייר - הדלקת חרב אור אדומה (לבעלי היכולת 😉) קצת מידע מעניין על הסית'ים: כל הדארת'ים האהובים שלנו: דארת' ויידר (אנאקין לשעבר) - הלורד סית' המרשים ביותר דארת' סידיוס (שיב פלפטין) - אדריכל נפילת הרפובליקה דארת' מול - הלוחם המסתורי עם חרב אור כפולה דארת' טיראנוס (הרוזן דוקו) - ג'דיי לשעבר שהפך לסית' אסאג' וונטרס - לוחמת אפלה מסדרת "מלחמת המשובטים", מהדמויות הנשיות הקטלניות ביותר בצד האפל למה כולם "דארת'"? כי "דארת'" הוא לא שם פרטי... זה תואר כבוד במסדר הסית', שמסמל "Dark Lord of the Sith" (אדון סית' אפל). השם שאחריו (ויידר, סידיוס, מול) הוא השם הייחודי שכל סית' בוחר לעצמו כשמצטרף למסדר. חוק השניים הנה עובדה מעניינת: לפי חוק הסית'ים המסורתי, בכל זמן נתון קיימים רק שני סית'ים - אדון ותלמיד. זהו "חוק השניים" שקבע דארת' ביין, אחד הסית'ים האגדיים, לפני אלפי שנים. מה ההבדל בין ג'דיי לסית'? 🤓 על 3 הבדלים עולם הכוכבים עומד... הכוח: הסית'ים משתמשים בכוח האפל (כעס, שנאה, פחד) כדי להשיג עוצמה, בניגוד לג'דיי שמודרכים על ידי חמלה ושלווה שיטת העבודה: הסית'ים לרוב פועלים לבד או בזוגות, אבל הג'דיי פועלים כמסדר אחד גדול חרבות האור: הסית'ים משתמשים בחרבות אור אדומות, הג'דיי בכחולות וירוקות האם זה יום רשמי? למרות שאין זו חגיגה רשמית כמו ה-4 במאי, "Revenge of the Fifth" הפך לתופעה תרבותית מקובלת בקרב מעריצי מלחמת הכוכבים ברחבי העולם 🌎 כי למה שלא נחגוג ימים גיקיים בכיף שלנו? 🤔 אז אם אתם מוכנים לתת לצד האפל להיכנס - היום הוא היום שלכם! וזיכרו: השארו בצד הטוב גם כשאתם חוגגים את הרעים! 😉

ל"ג בעומר הוא הלילה שבו ישראל עולה בלהבות - אבל ממש. ילדים אוספים קרשים שבועות לפני, נקניקיות עפות על שיפודים, תפוחי אדמה נכנסים לאש ויוצאים שחורים ושרופים (או לא יוצאים בכלל, אבל גם לזה נגיע). מישהו פעם עצר לחשב מה הסכום הכולל של כל זה? כמה עץ שורפת ישראל בלילה הזה? כמה שיפודים? כמה תפוחי אדמה? אנחנו... יאללה, בואו ונחשב... כמה מדורות יש בכלל? אין נתון רשמי שסופר כל מדורה ומדורה בישראל, אבל אפשר להעריך: בישראל יש כ-2.5 מיליון ילדים בגיל בית ספר (כולל גנים). אם בערך 40% מהם מדליקים מדורה הלילה - בגן, בבית ספר, או עם המשפחה - מדובר בסביב מיליון ילדים ליד האש. נניח שבממוצע נמצא כ-15-20 ילדים לכל מדורה - ונגיע להערכה של 50,000 עד 70,000 מדורות שבוערות הלילה ברחבי הארץ. (כן, ברור, זו הערכה בלבד. אתם מוזמנים לחשב לפי נתונים אחרים) 🪵 2,400 טון עץ - בלילה אחד במדורה ממוצעת של ילדים נשרפים בין 30 ל-50 ק"ג עץ וקרשים. בחישוב שמרני: 40 ק"ג כפול 60,000 מדורות = כ-2,400 טון עץ - בלילה אחד. עץ בוגר שוקל בממוצע 100 עד 200 ק"ג, כלומר זה סוג-של-שקול-ל 12,000 עד 24,000 עצים שנשרפו הלילה 🌳. 💨 פי 10 מזיהום אוויר רגיל - ומי סופר? כאן מגיעים המספרים שמשרד הגנת הסביבה מפרסם מדי שנה. בכל שנה שבה המדורות נדלקות בהיקף מלא, זיהום האוויר גדל פי 4 עד פי 10 מהרמה הרגילה - ובשנים שהתנאים האטמוספריים גרועים, הגיע השיא ל-פי 11 לעומת יום בהיר. הנזק הסביבתי שקול לפליטות העשן מכ-70,000 כלי רכב שנוסעים על הכבישים במשך שנה שלמה (זה מה שמצאנו בניתוח של חברת BDO). 150 תחנות ניטור אוויר ברחבי הארץ עובדות שעות נוספות בלילה הזה בדיוק. ל"ג בעומר הוא, ללא עוררין, היום עם זיהום האוויר הגבוה ביותר בשנה בישראל. הידעת? 💡 החלקיקים הקטנים שנפלטים משריפת עצים, הם כל כך זעירים שהם לא רק חודרים לריאות - אלא גם מפזרים אור. העשן הכחלחל שרואים מעל הערים בלילה הוא בעצם אור הרחוב שמוחזר על ידי מיליוני חלקיקי עשן שצפים באוויר - ומסיבה זו גם הכוכבים נעלמים. 🥔 2,500,000 תפוחי אדמה (כולל אלה שנמצאים רק מחר) לחישוב הזה החלטנו על ממוצע של 2.5 תפוחי אדמה לילד - אחד וחצי שאוכלים, חצי שזורקים - כי נאפה יותר מדי או עשה כוויה בפה..., וחצי שנעלם בין הגחלים ויימצא שחור לגמרי ביום אחרי. אז... מיליון ילדים × 2.5 = 2,500,000 תפוחי אדמה 🤯 אם משקל ממוצע של תפוח אדמה הוא כ-150 גרם, נקבל 375 טון תפוחי אדמה שעוברים דרך מדורות ישראל בלילה אחד. חלקם מגיעים ממש לבטן, חלקם ישמשו החל ממחר כממצא ארכאולוגי בין הגחלים. (אגב, אם אתם רוצים להכין תפ"א בדיוק כמו במדורה - אבל בבית, סגרנו לכם את הפינה). 🍡 שיפודים מכאן ועד טהרן נניח ממוצע של 5 שיפודי עץ לילד (נקניקיות, פרגיות, 2 מרשמלו ואולי גם פירות או.. עוד נקניקייה): מיליון ילדים × 5 = 5,000,000 שיפודי עץ שיפוד ממוצע הוא כ-25-30 ס"מ, כלומר 0.25 עד 0.30 מטר. כפול 5 מיליון שיפודים = 1,250 עד 1,500 ק"מ של שיפודים - שאם נעמיד אותם שפיץ בצד קצה שטול, זה אחר זה, נצליח להגיע את כל הדרך מתל אביב ועד (כמעט) לטהרן (שזה כ-1,580 ק"מ) 🏹. 🛒 3,000 עגלות סופר שנעלמות בלילה כבר שבועיים לפני ל"ג בעומר זה מתחיל: עגלות הסופר נעלמות. הן לא בחופשה - הן אוספות קרשים. עגלת קניות נושאת עד כ-100-120 ק"ג. אם מחשבים לפי 375 הטון של תפוחי האדמה בלבד (שזה רק חלק קטן מציוד המדורה. כי איפה הנקניקיות? והחומוס? והקרשים??), מדובר בסביב לפחות 3,000 עגלות סופר שמגיעות אל המדורות - חלקן ממש ליד הלהבות כשיא הסנסציה. הי, אם אתם מאלה שלוקחים אותם, אז בבקשה - אל! 🚑 מאות נפגעים - ומד"א בכוננות שיא מדי שנה מטפלים צוותי מגן דוד אדום במאות נפגעים בגלל מדורות ל"ג בעומר - כוויות, גיצים שנכנסים לעין, קשיי נשימה, ופציעות מאיסוף קרשים (מסמרים, נפילות). לכן בכל שנה מנכ"ל מד"א מוציא הוראה לתגבר את כל התחנות - חובשים נוספים, פראמדיקים, אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ. ובעשר השנים האחרונות נרשמה עלייה בפניות לחדרי המיון של ילדים בגלל כוויות בל"ג בעומר (לפי נתון רשמי של משרד הבריאות). ופציעות קורות לא רק בגלל האש: תפוח אדמה שיצא מהמדורה לוהט ונאכל מיד גורם לכוויות קשות בפה. (כן, זה קורה. כל שנה.) 🚒 אלף כבאים יצליחו לכבות אותי נציבות הכבאות נכנסת לכוננות שיא בכל שנה בלילה הזה, ובשנים שמזג האוויר שרבי - מוציאים צווי איסור הדלקה לכל הארץ. אבל גם בימים קרים וגשומים זה יכול לקרות אותו הדבר - אם יש רוח חזקה שתעיף למרחקים את גיצי המדורה. המרחקים הבטוחים שקבעה הכבאות: 50 מטר בין מדורה למבנה, 20 מטר בין מדורה לקווי חשמל, 5 מטר בין מדורה למדורה שכנה, וגובה ערימת הקרשים המותר: מטר וחצי בלבד. הם לא קבעו את זה סתם. הידעת? 💡 הפיח שמשאיר ל"ג בעומר על השיער הוא בדיוק אותו העשן שנמדד ב-150 תחנות ניטור. הריח מחזיק יומיים. גם זה מדעי. תעשו חשבון! תרתי משמע: תראו את המספרים הגדולים האלה ותשאלו את עצמכם איך אתם יכולים להקטין אותם, אפילו קצת - כי הזיהום מוגזם, כי עצים נשרפים סתם, כי מד"א מטפל במאות נפגעים בלילה אחד. תעשו חשבון נפש ותשקלו לוותר על המדורה הפעם - כי אפשר ליהנות ולבלות גם בלי. ויש לנו פוסט שלם עם פתרונות מעניינים שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה 👉 חג שמח וחופשה מועילה!

הידעתם? בעולם מציינים את יום הצחוק ביום ראשון הראשון של חודש מאי. גם אתם תוהים למה דווקא? ולמה יום הצחוק הוא לא ב-1 באפריל? כי ב-1 באפריל כבר יש לנו עסק אחר. יום הצחוק העולמי נחוג דווקא ביום ראשון הראשון של חודש מאי - כל שנה, מאז 1998. המייסד הוא ד"ר מאדאן קאטאריה, רופא משפחה הודי שהחליט שהצחוק הוא לא סתם כיף - אלא עם משמעות רפואית של ממש. 🧠 מה הצחוק עושה למוח שלנו? כשאנחנו צוחקים, המוח שלנו מגיב בצורה מורכבת ומרתקת: אנדורפינים - אלו חומרים שמפחיתים כאב ומשפרים מצב רוח, שהגוף שלנו מייצר בעצמו. הם משתחררים בזמן צחוק ויוצרים תחושה של כיף ואופוריה. דופמין - הורמון התיגמול, שגורם לנו לרצות... שוב לצחוק. קורטיזול - זהו ההורמון ההפוך, של הלחץ. כשצוחקים הרמה שלו דוו'א יורדת, כי הצחוק ממש מוריד סטרס. מערכת החיסון - מחקרים מראים שצחוק מגביר את פעילות תאי ה-NK (Natural Killer) - תאים שנלחמים בזיהומים ואפילו בתאים סרטניים. וזה לא נגמר פה: הצחוק מאמץ אפילו עד 15 קבוצות שרירים, ומפעיל את הסרעפת (הדיאפרגמה - זה השריר הגדול שמתחת לריאות ושאחראי על הנשימה שלנו). לכן כשצוחקים הרבה, הנשימה משתנה, הריאות מתרוקנות ומתמלאות באוויר בצורה שונה מהרגיל - וזה בעצמו תורם לתחושה הפיזית של הצחוק. גם זרימת הדם משתפרת (כי יותר חמצן זורם) וקצב הלב עולה (זמנית) - ממש כאילו אנחנו בשיעור ספורט (לא, זה לא סיבה לבטל את חדר הכושר, גם אנחנו קיווינו...) 🤡 הצחוק המזויף שעובד על המוח והנה הדבר המוזר-מרתק ביותר: המוח לא תמיד מבחין בין צחוק אמיתי לצחוק מזויף. קוראים לזה השערת משוב הפנים (Facial Feedback Hypothesis) - כששרירי הפנים שלנו שולחים אותות למוח, ולא רק מקבלים ממנו. כלומר, אם מכריחים את הפנים לחייך - המוח מתחיל להגיב כאילו אנחנו שמחים. לא בגלל שמרמים אותו, אלא כי זו הדרך שבה מערכת העצבים עובדת. על הבסיס הזה בנה ד"ר קאטאריה את יוגת הצחוק - שיטה שבה מתאספים בקבוצה ומתחילים לצחוק... סתם ככה. בלי לספר בדיחות. תנסו את זה: בהתחלה זה מרגיש מוזר, אבל תוך דקות ספורות הצחוק הופך לאמיתי. יש היום אלפי מועדוני צחוק בעשרות מדינות ברחבי העולם. 👶 מתי ילד מבין בדיחה? הומור הוא כישרון קוגניטיבי מורכב, שמתפתח בשלבים: 0-4 חודשים - חיוך חברתי ראשוני. טכנית, לא באמת הומור, אבל התחלה. 6-8 חודשים - צחוק כתגובה לגירוי פיזי: דגדוג, פנים מצחיקות, פתאומיות ("קו-קו!"). גילאי שנתיים - הומור פיזי ומוטורי. לפעמים ילד נופל בכוונה ומחכה שיצחקו. 3-4 שנים - הומור שפתי בסיסי. בדיחות "שהן לא הגיוניות": "איך קוראים לך? בננה!" (נכון, כמו הומור של מיניונים) 6-7 שנים - הבנת בדיחות שאלה-תשובה, ובהמשך גם אירוניה ראשונית. 8-10 שנים - הומור מצבי, סאטירה קלה, ציניות ראשונית. הצחוק הכי אמיתי שלנו היה בגיל הגן. בממוצע ילד צוחק 300-400 פעמים ביום. ומבוגר? רק כ-15 עד 17 פעמים ביום. תצחיקו את אמא ואבא יותר פעמים. זה יעשה להם טוב... הידעת? 💡 צחוק הוא אוניברסלי - הוא מופיע בכל התרבויות האנושיות הידועות, וגם בקרב חיות! למשל, שימפנזים ואורנגאוטנים, מפיקים קול מיוחד במהלך משחק שהחוקרים מתארים כצחוק. גם חולדות מצייצות בתדרים גבוהים שאנחנו לא שומעים כשמדגדגים אותן וגם זה נחשב צחוק 😐 סוגי הצחוק - כי לא כל הצחוקים שווים זה לזה צחוק פתוח ומתגלגל - הגוף משתתף: הנשימה נקטעת, הדמעות מגיעות. הסרעפת עובדת שעות נוספות. חיוך אירוני / צחוק יבש - ה"הה" הנמוך, עם גבה אחת מורמת. לרוב בתגובה להגיון העקום של העולם. צחוק חברתי - כ-90% מהצחוק האנושי הוא חברתי, לא בתגובה לבדיחות. אנחנו צוחקים כי מישהו אחר צוחק. זה גם הסיבה שבתוכניות טלוויזיה ישנות היו משתמשים ב"רצועת צחוק". צחוק עצבני - הגוף מפרש מצב לא ברור כאיום, ופולט צחוק כמנגנון הרגעה. אם צחקתם בהלוויה על משהו שממש לא היה מצחיק - זה המוח שלכם מנסה לשרוד. א ב ל... חוץ מהצחוקים ה'מדעיים' יש את אלו, היומיומיים: הציחקוק - שקט ומרוסן. "הא-הא. כן. מצחיק." זה הכל. השרקן - צחוק שיוצא כמו שריקת אוויר. המוחא כפיים - זה שמוחא כף בהתלהבות כחלק בלתי נפרד מהצחוק. התת-מקלע - "הההההההההה" - כשהצחוק נשמע כמו מכונת ירייה. האילם - הפה פתוח, הכתפיים רועדות, העיניים דומעות. אבל אין שום צליל. בכלל. הנזרק - כשהראש נזרק אחורה בפתאומיות בתחילת כל גל צחוק הנמוג - הצחוק הזה שהולך ונעלם לאט לאט. "הההה... ההה... הה... ה..." - ואז שקט. כמו בלון שמאבד אוויר המשתעל - כשהצחוק שמסתיים בשיעול. רוצים דוגמאות? קבלו מעל 20 סוגי צחוקים וציחקוקים: 😂 למה צחוק מדבק? כי במוח שלנו יש נוירוני מראה - תאי עצב שמגיבים כשאנחנו רואים מישהו עושה משהו, כאילו אנחנו עצמנו עשינו אותו - כמו ראי. כשמישהו לידנו צוחק, נוירוני המראה "מדמים" את הצחוק הזה במוח שלנו, ובלי שנשים לב - אנחנו כבר בפנים. זו גם הסיבה שקשה עד כמעט בלתי אפשרי שלא לצחוק כשמישהו לידך מתפוצץ מצחוק, גם אם אין לך מושג על מה הוא צוחק. 😐 אפשר ללמוד להיות מצחיק? כן. לא לגמרי, אבל כן. מחקרים על הומור מלמדים שהוא מבוסס על הפרת ציפיות בצורה בטוחה - אנחנו צוחקים כשמשהו מפתיע, לא מאיים, ויש לנו פתאום נקודת מבט אחרת על מצב. זה ניתן לאימון. מה שפחות ניתן לאימון: תזמון. קומיקאים אמיתיים לא יודעים לנסח מה הם עושים שעובד - הם יודעים מתי לאמר את זה. וזה, לפי כל מי שחוקר הומור, השלב שמגיע רק עם ניסיון. 🎭 יוגת הצחוק ותיאטרון הבובות יוגת הצחוק, שיסד ד"ר קאטאריה, היא השיטה שעומדת מאחורי יום הצחוק העולמי - ומופעי ליצנות ותיאטרון בובות הם חלק בלתי נפרד מהאופן שבו חוגגים את היום בכל העולם. 🎮 ניסויים וחידות לכבוד יום הצחוק ניסוי טלוויזיה: תנסו לראות סצנה מצחיקה פעמיים - פעם אחת בשקט, ופעם שנייה עם צחוק קהל ברקע. כמה שונה זה מרגיש? אתגר הצחוק: כמה זמן לוקח לכם להצחיק חבר - בלי לגעת, בלי לדגדג? מותר פרצופים, מותר בדיחות, מותר להתגלגל מצחוק בעצמכם. תמדדו כמה שניות לוקח לכל אחד. ניסוי העיפרון: החזיקו עיפרון בין השיניים (לא השפתיים!) וצפו בסרטון מצחיק. מרגישים הבדל? הידעתם? 💡 במחקר מ-1988 המשתתפים התבקשו לדרג קריקטורות - כשחלקם מחזיקים עיפרון בין השיניים (מה שמפעיל את שרירי החיוך) וחלקם בין השפתיים (מה שמונע חיוך). אלה שהחזיקו בשיניים דירגו את אותן קריקטורות כמצחיקות הרבה יותר. המסקנה היתה שהפנים לא רק מגיבות לרגשות, אלא גם יוצרות אותם 💡 איך מכניסים יותר צחוק ליומיום? סרטונים מצחיקים של בעלי חיים, משחקי חברה שגורמים לכולם להתפוצץ, לשבת עם מישהו שצחוקו מדבק - כל אלה עובדים. המוח לא צריך סיבה מיוחדת. לפעמים מספיק להתחיל עם "הה-הה" מזויף אחד קטן.

אחד במאי. "יום הפועלים". ואיך חוגגים אותו? לא עובדים! זה נשמע כמו בדיחה, אבל יש בזה הגיון מושלם - ובשביל להבין למה, צריך לחזור אחורה כמעט 150 שנים, לצעדה אחת שסיבכה לגמרי את היחסים בין עובדים למעסיקים. 🏭 מה בכלל זה "פועל"? לפני שמתקדמים, כדאי שנבין מי בכלל נחשב "פועל. פועל הוא מי שמוכר את זמנו ואת עבודתו תמורת שכר - כלומר, מקבל משכורת מחברה או מאדם אחר. הוא לא הבעלים של העסק, והוא לא קובע את המחיר שישלמו לו על עבודתו. בעברית אנחנו קוראים לו היום " שכיר". זה נשמע פשוט, אבל בסוף המאה ה-19, להיות"פועל" זה היה לעבוד המון שעות (12-16 שעות ביום), והמון ימים (שישה ימים בשבוע), ולקבל שכר עלוב שבקושי הספיק למחייה. ואם מישהו העז להתלונן - היו זורקים אותו מהעבודה. ילדים, אגב, עבדו בדיוק אותו הדבר. לא היה שום חוק שאסר על זה. הידעת? 💡 במחצית השנייה של המאה ה-19, ילדים בגילאי 7-8 עבדו במפעלים באנגליה ובארה"ב. שעות עבודתם היו זהות לאלו של המבוגרים - לפעמים גם 14 שעות ביום. ההתנגדות לעבודת ילדים הייתה אחד הנושאים המרכזיים של תנועת הפועלים. ✊ תנועת הפועלים - כשהעובדים מתאגדים כל הסיפור של האחד במאי - שתיכף נספר עליו - לא היה יכול לקרות בלי משהו שנולד קצת לפניו: "תנועת הפועלים". זאת תנועה חברתית שצמחה באירופה ובאמריקה במאה ה-19, מתוך הבנה פשוטה - עובד אחד שדורש זכויות יפוטר בלי להרף עין, אבל אלף עובדים שדורשים יחד? זה כבר משהו שהרבה יותר קשה יותר להתעלם ממנו. אז העובדים התאגדו לאיגודי עובדים שייצגו אותם מול המעסיקים, ינהלו עבורם משא ומתן על שכר ועל תנאים, ואפילו - יארגנו שביתות. ככל שהתנועה גדלה, היא הפכה לכוח פוליטי של ממש שהשפיע על חוקים וממשלות. נו, ואם מקימים ארגון, לא צריך בשבילו סמל? ברור. ולכן הם בחרו: בצבע האדום - שמייצג מאבק ועוצמה בפטיש, סמל של עבודה ותעשייה במגל, סמל של עבודה חקלאית. ובשילוב שלהם יחד - שייצג את אחדות כל העובדים - בין אם הם עובדים במפעל ובין אם הם עובדים בשדה. הידעת? ⚽ בישראל, מועדוני ספורט רבים שנוסדו בתנועת הפועלים נושאים את שמה עד היום - הפועל תל אביב, הפועל חיפה, הפועל באר שבע ועוד. הם לא קיבלו את השם "הפועל" במקרה: הם נוסדו כחלק ממבנה ארגוני של תנועת הפועלים וההסתדרות, כמועדוני ספורט עם זהות חברתית ברורה, ולכן - על הסמל שלהם תמצאו את הסמלים האלה 📅 למה דווקא האחד במאי? התאריך הזה לא נבחר במקרה. הוא נובע מאירוע ספציפי מאוד שקרה בשיקגו, ב-1886. אותה תקופה, איגודי הפועלים בארה"ב נאבקו על דבר אחד פשוט: יום עבודה של 8 שעות במקום 10-16. הסיסמה שלהם הייתה: "Eight hours for work, eight hours for rest, eight hours for what you will"כלומר, בואו נחלק את היום ל-3 חלקים שווים: עבודה, מנוחה, ולחיות את החיים. סה״כ זה נשמע לגמרי הגיוני וסביר, אבל ב-1886 זה היה רעיון ממש מהפכני. ב-1 במאי 1886 פרצה שביתה כללית ענקית ברחבי ארה"ב, כחלק ממאבק כולל על יום עבודה קצר יותר ועל זכויות עובדים. עשרות אלפי עובדים יצאו לרחובות כדי להפגין. בשיקגו לבדה - כ-40,000 עובדים שבתו. כמה ימים אחר כך, ב-4 במאי, הדברים התגלגלו לכיוון אלים מאוד: בכיכר היימרקט בשיקגו, מישהו זרק פצצה לעבר שוטרים שניסו לפזר הפגנה של עובדים שהמשיכו במאבקם. התוצאה? נהרגו גם שוטרים וגם עובדים. חשוב להבין: המחאה עצמה הייתה שקטה ולגיטימית - על זכויות, על שכר, על שעות עבודה. ואז פתאום - אלימות, באמצע מה שהיה צריך להיות הפגנה כמו כל הפגנה אחרת. אבל האירוע הזה - שנקרא "פרשת היימרקט" - הפך לאחד מסמלי תנועת הפועלים בכל העולם. כי בקונגרס השני של האינטרנציונל הסוציאליסטי, שנערך בפריז ב-1889, קראו לציין את 1 במאי ברחבי העולם לזכר מאבק שיקגו. ומאז 1890, היום הזה מצוין במדינות רבות - ומשם זה הלך ותפס והאחד במאי הפך להיות יום בינלאומי. הידעת? 💡 דווקא בארצות הברית - שם התחיל הכל - האחד במאי הוא לא חג רשמי. "יום העבודה" האמריקאי נחגג בכלל בספטמבר. למה? בעיקר כי הממשל רצה להתרחק מכל הקשר סוציאליסטי של האחד במאי ✊ אבל למה לצעוד במקום לעבוד? או להישאר לנוח בבית?? כאן מגיעים לליבת העניין. שביתה - כלומר, לא להגיע לעבודה - היא כלי המחאה הכי חזק שיש לעובד (תקראו בלינק). כשמפעל לא עובד, בעל הבית מפסיד כסף. וכשזה קורה בהיקף גדול, הממשלות מתחילות להקשיב (גם כי הממשלה היא הרבה פעמים המעסיק הכי גדול, וגם כי כשמפעל לא מרוויח כסף אין לו גם ממה לשלם מיסים למדינה). אז ההפגנות באחד במאי שילבו בין שביתות לצעדות ברחובות, מכמה סיבות: ניראות ציבורית - כשאנשים יוצאים לרחוב, כולם רואים. ומרגישים - כי יש עומס, פקקים, רעש, הפרעה להולכי רגל - לצד סקרנות של הקהל שמסביב - מה זה, למה הם כאן, מה הם רוצים? כל זה לא אפשרי כשיושבים בבית. לחץ על פוליטיקאים - ממשלות ופרלמנטים מגיבים לצעדות. קצת קשה להתעלם מכמות מאד גדולה כמו 100,000 איש שצועדים ברחובות או עומדים ביחד בכיכר. סולידריות - עובדים שפוחדים לשבות לבד מוכנים לעשות את זה כשהם רואים אלפי אחרים עושים אותו הדבר. ועוד משהו חשוב: שביתה לא אומרת "אנחנו עצלנים". אנשים שובתים כדי לשנות תנאים, לא כי בא להם לישון (טוב, נו, אולי גם...). לכן הצעדות הפכו לסמל של כוח קולקטיבי - כוח של קבוצה שפועלת יחד. והאחד במאי? זה לא סתם חג של עובדים. זו תזכורת שיש לעובדים זכויות בסיסיות - שאי אפשר לדרוש מהם לעבוד שעות בלי סוף, חייבים לתת להם לנוח, לצאת לחופשה, לקבל שכר הוגן. כל אחת מהזכויות הללו - נלחמו עליה. 🌍 אז איך נראה ה-1 במאי בעולם של היום? כמעט כל מדינות העולם מכירות באחד במאי כחג רשמי. בחלקן - הוא עדיין יום של הפגנות ומחאה אמיתית. בחלקן - הוא הפך להיות פשוט עוד יום חופש שבו הולכים לים. צרפת - הפגנות ענקיות, מאות אלפי איש. חלקן אפילו עם תוכן ממשי: גם ב-2023 וב-2024 היו הפגנות גדולות, בין השאר על גיל פרישה ועל תנאי עבודה. גרמניה - מציינת את האחד במאי כחג רשמי מאז 1933. כיום נחגג על ידי איגודי העובדים עם עצרות ברחבי המדינה. רוסיה - בתקופה הסובייטית היו צעדות ענק בכיכר האדומה, כסמל לכוח ה"פרולטריון" - מעמד הפועלים, כלומר כל מי שחי מעבודת כפיים ומשכר ולא מהון או מנכסים. כיום הוא עדיין נחגג, אבל בצורה שונה. ארה"ב וקנדה - לא מציינות את האחד במאי כחג. סין - שם חוגגים אותו בתור חג רשמי בן שלושה ימים! אבל ממשלה שאמורה לייצג את הפועלים מחד, ושיגרת העבודה שנקראת "996" - עבודה מ-9 בבוקר עד 9 בערב, שישה ימים בשבוע, שמצויה אצל רבות מחברות ההייטק הסיניות - מאידך - מראה שהם לא ממש הפנימו את מהות החג. הידעת? 💡 בשנת 2019 עובדי הייטק סיניים התחילו מחאה שקטה שנקראה "lying flat" (שכיבה שטוחה) - סירוב להשתתף בתרבות של עבודת יתר. זה נחשב לאחת ממחאות העבודה העכשוויות המעניינות של השנים האחרונות. 🌍 עולם-עולם, אבל איפה אנחנו בעניין הזה? האחד במאי לא הוגדר מעולם כחג לאומי רשמי בישראל. במגזר הציבורי הוא נחשב כיום חופשי לבחירה, אבל הרוב המוחלט של העובדים בישראל עובדים בו כרגיל. ועם זאת - הוא היה פעם חשוב מאוד, בעיקר בשנותיה הראשונות של המדינה. אז תנועת העבודה הייתה לב ליבה של הפוליטיקה הישראלית, וההסתדרות הכללית - שהוקמה ב-1920 - הייתה לא רק איגוד עובדים אלא ממש כמו מדינה בתוך מדינה: היא זאת ניהלה מערכת בריאות, חינוך ובנייה (טוב, נו, עוד לא היתה לנו מדינה...). במשך עשרות שנים נערכו באחד במאי צעדות גדולות בתל אביב ובחיפה - חגיגות אמיתיות של תנועת הפועלים. אפילו בני נוער מתנועות כמו "השומר הצעיר" צעדו בהן עם החולצה הכחולה, שלטים ושירה... ככל שישראל הפכה לכלכלת שוק חופשי יותר, האחד במאי הפסיק להיות עניין גדול. ההסתדרות עדיין קיימת ועדיין פועלת להגנה על זכויות עובדים - אבל כבר לא מוציאה מאות אלפי איש לרחוב. גם לא ב-1 במאי. אז מה כן קיים? חוקי עבודה שנאבקו עליהם - כמו שכר מינימום, שבוע עבודה של 43 שעות, איסור פיטורים בהיריון או במילואים, דמי הבראה, ימי מחלה. כל אלו לא נפלו משמיים. הידעת? 💡 רוב העובדים העצמאיים בישראל בכלל לא נהנים מאותו סל זכויות כמו שכירים כמו דמי אבטלה וחופשות בתשלום 🔄 מה השתנה? ומה עוד לא? אחרי 140 שנה, ה-8 שעות הן כבר נורמה בהרבה מקומות. אבל עולם העבודה ממשיך להשתנות בקצב מסחרר: עבודה מהבית - שטשטשה את הגבול בין "בעבודה" ל"בבית". מתי בדיוק נגמר יום העבודה? יש שליחים ונהגי מוניות ואפליקציות שלא נחשבים עובדים שכירים, לא עובדי קבלן וגם לא ממש עצמאים. אז מי מגן עליהם? בינה מלאכותית - כבר עכשיו מחליפה משרות שלמות. מי אחראי על מה שקורה לאנשים שהטכנולוגיה החליפה את עבודתם? מי אחראי על הכשרת הדורות הבאים למשרות העתידיות? אלו לא שאלות תיאורטיות. זה ממש קורה עכשיו, ועל שאלות כאלה אמור האחד במאי להזכיר לנו לחשוב. 🤔 לסיכום: למה לא עובדים ביום הפועלים? כי לא לעבוד - זו בעצם הנקודה. יום החופש הזה הוא לא פרדוקס, אלא הצהרה: עובדים הם לא מכונות. הם בני אדם שמגיע להם מנוחה, זמן למשפחה, ופעם בשנה - גם עצרת שתזכיר מאיפה כל זה התחיל.

גילי בא לבקר הוא דמות ישראלית שנוצרה על ידי גילי ורנר, ומאז 2009 עושה לא מעט ילדים שמחים. הסדרה "החברים של גילי" מלווה את גילי ואת חבריו - מר שעון ומיקה - בכל פרק סביב נושא אחד מעולמם של הילדים: פחדים, סבלנות, דמיון, חברות ועוד. הנושאים מגיעים דרך שירים ומשחקים, ובסוף כל פרק גילי מסכם יחד עם ילדים אמיתיים את מה שלמדו. הסדרה מיועדת לגילאי 2-6, אבל מי שגדל עליה כבר מכיר 😊 צפו בפרק על האופניים (ליחצו על הלינק למדריך השלם לרכיבה על אופניים) ואז, הקליקו לצפייה בכל פרקי הסדרה בפליייסט יוטיוב .

ספר חרוזים חמוד שמלמד על הדרך, תמרורים ורמזורים, על המכונית, וכיצד מתנהגים בה - מגיל שנתיים ועד ראשית הקריאה. את "האוטו של אמא ואבא" כתב אורן קוזלובסקי, הציורים של בועז קריספין, והוא הספר הראשון בסדרה שמציגה לילדים את עולם הדרך עם חוקים, כללים וסובלנות - בשפה פשוטה, בחריזה קלה לשינון. הסרטון - קריינות של שירה בן חמו:

"השמש תזרח- עלינו... מחר, מחר - תמיד יהיה מחר." אנני היא ילדה יתומה בת 11 עם שיער כתום-אדמוני, עיניים גדולות, ולב שפשוט מסרב לוותר. היא גרה בבית יתומות קשוח שבשליטת גברת האניגן - שרוצה שכולן ישמרו על שקט, ינקו את הרצפה, וישכחו מהחיים שמחוצה לו. אנני לא ממש מסכימה. כשהיא מוצאת את עצמה אצל אוליבר וורבאקס - הגביר האמריקאי העשיר ביותר בארץ - מתחיל ביניהם קשר שאף אחד לא ציפה לו. לא הוא, לא היא, ולא גברת האניגן שבהחלט לא אוהבת את ההתפתחות הזו. מאחורי הקלעים וטריוויה 🎬 במקור היה בכלל מחזמר מצליח בברודווי מ-1977, שזכה ב-7 פרסי טוני, כולל המחזה הטוב ביותר. מאז ועד היום הוא עולה - אגב - כמחזמר שוב שוב. גם בישראל (הקליקו למחזמר המלא של אנני) המיונים לליהוק אנני נמשכו שנתיים, ב -22 ערים, ו-8,000 ראיונות. עשרות ילדות הגיעו לסבב השני. בסוף נבחרה איילין קווין בת ה-9, שהסרט הזה היה הראשון שלה. הזכויות לסרט נמכרו ב-1978 תמורת 9.5 מיליון דולר - שיא לימים ההם הסרט מבוסס על המחזמר המצליח של ברודווי מ-1977 - שזכה בשבעה פרסי טוני, כולל מחזמר הטוב ביותר. ההתחלה של אנני בכלל היתה כרצועת קומיקס - "ליטל אורפן אנני" - שיצאה לראשונה ב-5 באוגוסט 1924 בניו יורק דיילי ניוס. והדמות עצמה? התחילה כילד בשם אוטו, ולא ילדה, אבל ה'בורא' הרולד גריי החליט להפוך אותה לילדה. לסרט הזה קדמו 2 סרטים אחרים - ב-1932 וב-1938, אבל שניהם נכשלו בקופות. הרבה אנשים "זוכרים" ששירלי טמפל גילמה את אנני בסרט השחור-לבן, אבל זה לא קרה! שירלי טמפל (כוכבת הילדים הגדולה של שנות ה-30, עם שיער הבקבוקים) גילמה תפקידי יתומות רבים - אבל אנני דווקא לא הייתה ביניהם. למי הסרט מתאים? מגיל 6 ומעלה. מחזמר קלאסי, חם ומרגש - עם שירים שאי אפשר לשכוח. הסרט הוא בן כמעט 50 שנה, והמרקם שלו וינטג'י לגמרי - וזה חלק מהקסם. ☀️

יש מדע בכל מקום - גם בשירים שאנחנו שרים ב"שירה בציבור". מכון דוידסון לחינוך מדעי הכין חידון בעקבות מושגים מדעיים ש'מסתתרים' בתוך שירים ישראליים קלאסיים. כמה תצליחו לפתור? (אגב, ייתכן שאחרי זה לא תשירו את אותם שירים בדיוק אותו דבר. 🎶) https://davidson.org.il/read-experience/שטיפת-מוח/bw_indp_day-songs/