תוצאות חיפוש

כשמתחיל הקיץ, אם מרימים את הראש לשמים, אפשר לראות את 🦂 קונסטלציית העקרב: המלכה של שמי הקיץ! 🌟 🌠 איפה נמצא העקרב? העקרב הוא אחת הקבוצות הכי גדולות ומרשימות בשמי הקיץ שלנו. אם תסתכלו לכיוון דרום בלילות הקיץ, תוכלו לראות צורה שנראית ממש כמו עקרב ענקי עם זנב מתעקל! 🔴 אנטארס: הלב האדום של העקרב במרכז העקרב יש כוכב אדום בוהק שנקרא אנטארס. הוא כל כך גדול וכל כך אדום, שלפעמים אנשים טועים לחשוב שהוא מאדים! 🔥 🔭 דברים מגניבים שאפשר לראות בעקרב: צבירי כוכבים: יש שם קבוצות של כוכבים שנראות כמו כדורים זוהרים בשמיים. ערפיליות: ענני גז וחומר שנראים כמו עשן צבעוני בחלל. (הי, יש לנו אפילו פוסט שמסביר עליהן...) כוכבים כפולים: שני כוכבים ש'רוקדים' יחד סביב במעגלים. 📚 אגדות על העקרב בהרבה תרבויות עתיקות, העקרב היה סמל חשוב: ביוון העתיקה, האגדה מספרת שהעקרב הענק הזה הביס את אוריון הצייד! במצרים העתיקה, העקרב היה קשור לאלה סֶרקֶת שהגנה מפני ארס ועקיצות בעלי חיים מסוכנים ולכן, כנראה, נהגו לצייר אותה עם עקרב על הראש 👑. 🔍 איך למצוא את העקרב? חפשו את הכוכב האדום הבוהק (אנטארס) בשמי הדרום. מסביבו תראו צורה של האות J גדולה - זה הגוף והזנב של העקרב. מעל ה-J תראו כמה כוכבים שמסודרים כמו צבת של עקרב. היעזרו באיור שהכין לנו מיכאל 👆 💡 עובדה מגניבה לסיום העקרב הוא אחת מ-12 קבוצות הכוכבים של גלגל המזלות! אז אם נולדתם בין ה-23 באוקטובר ל-21 בנובמבר, זה המזל שלכם! ♏ ובקיץ הוא 'קורץ' לכם מהשמיים... ואם בא לכם קצת יצירה, יש לנו חוברת צביעה לילדים של 12 המזלות... אז אל תשכחו בלילה קייצי בהיר וזרוע כוכבים לנסות ולמצוא את העקרב הענקי הזה בשמיים. ואם יש זיהום אור חזק מדי, אולי כדאי ללכת למקום פחות מואר. זה כמו לשחק משחק מחבואים עם הכוכבים! 🌠🦂 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

הערב, אחרי שתסיימו לשחק ולפני שתכבו את האורות, אנחנו מזמינים אתכם למסע קסום אל אחת מקבוצות הכוכבים היפות והמרשימות בשמי הלילה - קבוצת אוריון! איך אתם מוצאים את אוריון? פשוט מאוד! צאו החוצה לערב, הפנו את עיניכם דרומה (בחודשים דצמבר עד מרץ) או מזרחה (בחודשים אוקטובר ונובמבר) וחפשו את הצייד הגדול ששומר עלינו בשמי הלילה. אוריון הוא לא רק קבוצת כוכבים, אלא גם סיפור מרתק שנמצא מעל ראשינו. מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' הכין לנו מדריך מהיר שיעזור לנו לזהות אותו. אפילו בלי טלסקופ או משקפת, אוריון כל כך ברור ומובחן בשמי הלילה, עם כוכביו הבוהקים שנראה לאנשים של פעם כמו דמות של צייד עם חץ וקשת, אז ברור שיקראו לזה 'אוריון' על שם הצייד האגדי מהמיתולוגיה היוונית, שפעל בשמי הלילה... הנה, ראו כאן את הצייד הזה 👇 מה שממש מעניין באוריון זה לא רק המראה שלו, אלא גם מה שהוא מכיל: כוכבים עצומים: כמו בטלג'וז, כוכב אדום ענקי שנמצא בכתף של אוריון, או ריג'ל, כוכב כחול-לבן בוהק שנמצא ברגליו. ערפילית אוריון = ענן גז ואבק שבו נולדים כוכבים חדשים! זה כמו להציץ לתוך מכונת כוכבים אמיתית... אז כשתסתכלו על אוריון, זכרו שאתם לא רק מסתכלים על קבוצת כוכבים; אתם צופים בהיסטוריה של היקום, בכוכבים שכל אחד מהם יכול לספר סיפור ארוך שנים. ואולי, מי יודע, יש שם כוכבים שעוד יילדו פלנטות חדשות, אולי אפילו עם חיים עליהן. 💡 טיפ קטן: תמיד כשאתם מסתכלים על הכוכבים, נסו לחשוב על החלל הגדול שמחבר ביניהם. כל כוכב, גם הכי קטן שאתם רואים, הוא עולם בפני עצמו, ומי יודע אילו סודות הוא טומן רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

בואו נצא למסע בין כוכבים אל גלקסיית המשולש המדהימה שמיכאל שמח לספר לנו עליה! 🌌✨ שכנים-שכנים?🤔 דמיינו לעצמכם שאתם עושים "זום אאוט" ענקי מכדור הארץ שלנו, וטסים במהירות האור אל מעבר לגבולות הגלקסיה שלנו, "שביל החלב". אחרי מסע של 3 מיליון שנות אור (שזה המון-המון זמן, אפילו אם אתם נוסעים במהירות האור! 💫), אתם מגיעים אל גלקסיית המשולש. 🔺 לא ממש השכן שנלך אליו בשביל כוס חלב... משולש או מערבולת? למרות שהיא נקראת "גלקסיית המשולש", היא דווקא נראית פחות משולשת ויותר כמו מערבולת ענקית של כוכבים. 🌀 אבל אל תתנו לגודל שלה לבלבל אתכם - היא עדיין קטנה יותר מהגלקסיה שלנו ומגלקסיית אנדרומדה השכנה. 🌍🌌 כמה כוכבים? עכשיו, תחזיקו חזק - בגלקסיית המשולש יש בערך 40 מיליארד כוכבים! ⭐🤯 זה המון, אבל עדיין פחות מהגלקסיה שלנו, שיש בה פי 10 יותר. ובגלקסיית אנדרומדה? שם יש אלף מיליארד כוכבים! 🤯 יותר מכפול מאשר אצלנו... 🌠 קשה אפילו לדמיין כל כך הרבה כוכבים במקום אחד. הכל נשאר במשפחה מה שמגניב, זה שגלקסיית המשולש היא חלק ממשפחת גלקסיות שנקראת "הקבוצה המקומית", ביחד עם שביל החלב שלנו, עם אנדרומדה ועם עוד בערך 70 (!!) גלקסיות אחרות. 👪🌌 מה שאומר שאנחנו בעצם כן נחשבים לשכנים קרובים, אם מסתכלים על קנה המידה העצום של היקום! גיבורי-על אאוּט, גלקסיות-על אִין! אבל הסיפור לא נגמר כאן - מסתבר שהקבוצה המקומית שלנו היא חלק מ"צביר-על" ענקי של גלקסיות. כן-כן, יש דבר כזה! 🤯 קבוצות של גלקסיות שמסתובבות יחד במרחב, כאילו היו ערים ענקיות ביקום. 🏙️🌌 אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על השמיים בלילה, נסו לדמיין את כל הגלקסיות המדהימות שנמצאות שם בחוץ, מיליארדי כוכבים ופלאי יקום שאנחנו בקושי מתחילים להבין. 💫🔭 מי יודע, אולי יום אחד נקבל ממישהו שם הודעה שאומרת "היי חבר'ה, מה המצב?" 👽🖖😄 ועד אז, בואו פשוט נתפעל ונחלום על כל הדברים המופלאים שאנחנו יכולים עוד לגלות שם בחוץ, בגלקסיות הרחוקות. 🚀🪐✨ מה אתם חושבים? האם אתם מרגישים עכשיו קצת יותר קטנים אבל גם הרבה יותר סקרנים לגבי העולם שבחוץ? ספרו לנו 💬🌠 בתמונה: גלקסיית המשולש רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

את שבתאי אתם כבר מכירים, כתבנו עליו אפילו. אבל, האם ידע שיש יום אחד בשנה שבו אפשר לצפות בו במלוא הדרו? יותר נכון, לילה. לילה שבו כוכב הטבעות במיטבו 🪐 ! ויש לזה אפילו שם מיוחד. התנגדות שבתאי (The opposition of Saturn). מה זו בעצם "התנגדות"? התנגדות היא מצב מיוחד שבו כדור הארץ נמצא בדיוק בין השמש לבין כוכב לכת אחר. ה'אנשים' על שבתאי היו קוראים לזה בטח 'ליקוי כדור הארץ '... זה קורה בערך כל 378 ימים, כשכדור הארץ "עוקף" את שבתאי במסלולו סביב השמש. במקרה שלנו, ב-2024, זה קורה היום (7.9) עם שבתאי! 🌍☀️🪐 למה זה מיוחד? שבתאי במלוא גודלו : בזמן ההתנגדות, שבתאי נמצא הכי קרוב אלינו (בערך 814 מיליון מייל! זה אולי נשמע המון, אבל זה ממש קרוב בקנה מידה של חללי), אז הוא נראה גדול יותר מהרגיל בטלסקופ. זוהר מיוחד : הטבעות של שבתאי נראות בהירות במיוחד בגלל אפקט מיוחד שנקרא " אפקט זליגר ". זה כמו כשהירח מלא ומאיר חזק! כל הלילה : שבתאי נראה בשמיים כל הלילה , מהשקיעה ועד הזריחה. איפה לחפש? חפשו נקודה בהירה וצהבהבה במזרח אחרי השקיעה. מצאתם? זה שבתאי! ואם יש לכם טלסקופ, תוכלו לראות אפילו את הטבעות המפורסמות שלו. מה מיוחד השנה? השנה הטבעות של שבתאי נראות דקות במיוחד: הן זווית ההטייה שלהן היא רק 3.7 מעלות! שזה כמעט ישר,.מה שאומר שהן נראות כמו קו דק מאוד. אבל יש משהו עוד יותר מעניין שעומד לקרות: בשנה הבאה, ב-2025, יהיה "שוויון יום ולילה" בשבתאי. זה אומר שהטבעות יראו לנו כמו קו ישר ממש! אחרי זה, הן יתחילו להיפתח שוב, ורק ב-2026 נוכל לראות אותן במלוא תפארתן. שיא טריוויה: שבתאי כל כך קל שאם היה לנו אוקיינוס מספיק גדול, הוא היה צף עליו! 🏊‍♂️ לשבתאי יש 82 ירחים ידועים. זה כמו משפחה ענקית! 🌙 אז מה אתם אומרים, יוצאים הערב להסתכל על שבתאי? זו הזדמנות שקורית רק פעם בשנה!

בפרק הקודם: הבנו את ערכי היסוד של הדמוקרטיה : השוויון בין בני אדם, המתח בין חירות לשוויון, וההבדל בין דמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה חלולה. עכשיו הגיע הזמן לשאול את השאלה הכי חשובה: מה באמת מסכן את הדמוקרטיה? ואיך אנחנו יכולים להגן עליה? הדמוקרטיה יכולה למות - ולא רק במלחמות 💔 במשך הרבה שנים חשבו שדמוקרטיות מתות רק דרך הפיכות צבאיות: טנקים ברחובות, חיילים משתלטים על שידורי הטלוויזיה, ודיקטטור שמכריז על עצמו. אבל בעשורים האחרונים גילינו משהו מפחיד יותר: דמוקרטיות יכולות למות לאט, מבפנים, בדרכים חוקיות לכאורה . זה כמו שיניים שנרקבות. לא קורה בבת אחת, אלא קצת קצת, עד שפתאום מאוחר מדי. הסימנים המקדימים: איך זה מתחיל? 🔍 סימן 1: תקיפת התקשורת החופשית 📰 מה קורה : השלטון מתחיל להשתלט על עיתונים וערוצי טלוויזיה. לא בכוח. פשוט קונים אותם דרך אנשי עסקים ידידותיים, או מטילים עליהם קנסות כבדים "על הפרות טכניות". למה זה מסוכן : עיתונאים הם "כלבי השמירה של הדמוקרטיה". הם חושפים שחיתות ובעיות. בלי תקשורת חופשית, השלטון יכול לעשות מה שהוא רוצה בלי שאף אחד ידע. דוגמה היסטורית : בהונגריה, הממשלה לא סגרה עיתונים בכוח. היא פשוט דאגה שחברים שלה יקנו את כל כלי התקשורת המרכזיים. התוצאה? 90% מהתקשורת תומכת בשלטון. סימן 2: החלשת בתי המשפט ⚖️ מה קורה : השלטון משנה חוקים כדי לפטר שופטים "לא נאמנים", או ממנה שופטים חדשים שיפסקו לטובתו. זה נעשה תמיד תחת תירוצים של "רפורמה" או "יעילות". למה זה מסוכן : בתי משפט עצמאיים הם המגן האחרון נגד שלטון שחורג מסמכויותיו. אם השופטים מפחדים מהשלטון - אין מי שיעצור אותו. דוגמה היסטורית : בפולין (2015-היום), השלטון הוריד את גיל הפרישה של שופטי בית המשפט העליון, "במקרה", בדיוק לגיל שגרם לשופטים הוותיקים (שלא תמכו בשלטון) לפרוש. סימן 3: פגיעה במתנגדים 🎭 מה קורה : מנהיגי האופוזיציה פתאום מואשמים בשחיתות, בהעלמת מס, או אפילו ב"בגידה". לרוב האשמות לא אמיתיות, אבל הן מספיקות כדי להכפיש או לכלוא אותם. למה זה מסוכן : דמוקרטיה צריכה אופוזיציה חזקה שיכולה להתחרות בבחירות. בלי זה, יש רק מראית עין של דמוקרטיה. דוגמה היסטורית : ברוסיה, אלכסיי נבלני היה מנהיג אופוזיציה בולט. הוא נכלא פעמים רבות בהאשמות שונות. ובפברואר 2024 הוא נפטר בכלא בנסיבות חשודות. סימן 4: שינוי חוקי הבחירות 🗳️ מה קורה : השלטון משנה את החוקים כדי להקשות על אופוזיציה לזכות. למשל, הוא משנה את אזורי ההצבעה, מוסיף דרישות רישום מסובכות, או מקשה על קמפיינים. למה זה מסוכן : אם הבחירות לא הוגנות, זו לא באמת דמוקרטיה - גם אם טכנית יש הצבעה. דוגמה היסטורית : בארצות הברית, לאחר מלחמת האזרחים, מדינות דרומיות הוסיפו "מבחני אוריינות" לבוחרים - שנועדו למנוע מאפרו-אמריקאים להצביע. סימן 5: הרטוריקה של "אויב העם" 👿 מה קורה : השלטון מתחיל לדבר על מי שמבקר אותו כ"בוגדים", "אויבי העם", או "סוכנים זרים". זה יוצר אווירה שבה ביקורת נתפסת כבגידה. למה זה מסוכן : כשחצי מהאוכלוסייה רואה בחצי השני אויב, אין ויכוחים אלא יש מלחמות. דמוקרטיה צריכה אנשים שמסכימים לא להסכים. דוגמה היסטורית : בתורכיה, אחרי ניסיון ההפיכה ב-2016, הנשיא ארדואן פיטר עשרות אלפי מורים, שופטים ועיתונאים בטענה שהם "קשורים לארגון טרור". הידעת? 📉 מחקרים מראים שמרבית הדמוקרטיות שנכשלו בעשורים האחרונים לא מתו מהפיכה צבאית אלא ממה שנקרא "שחיקה דמוקרטית" - תהליך איטי של השתלטות חוקית לכאורה על מוסדות הדמוקרטיה. סכנות נוספות לדמוקרטיה ⚠️ פופוליזם קיצוני 📣 מה זה : מנהיגים שמבטיחים פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, ותמיד מאשימים "אליטות" או "זרים" בכל הבעיות. למה זה מסוכן : פופוליזם מחלק את החברה ל-2 מחנות: "העם הטוב" נגד "האויב הרע". זה מונע דיונים רציניים ופשרות. דוגמה : "כל הבעיות שלנו הם בגלל המהגרים/האליטות/התקשורת" (וכו' ...) - במקום לדון בפתרונות אמיתיים. אי-שוויון כלכלי קיצוני 💰 מה קורה : כשהפער בין עשירים לעניים מאד גדול, העשירים יכולים "לקנות" את הפוליטיקה באמצעות תרומות ענק למפלגות, שליטה בתקשורת, ולחץ על פוליטיקאים. למה זה מסוכן : אם לעשירים יש השפעה גדולה בהרבה - זה לא באמת שוויון. דוגמה : בארצות הברית, ב-2016, רק 158 משפחות תרמו מחצית מכל התרומות לקמפיינים פוליטיים בשלבים המקדימים. חדשות מזויפות ותעמולה דיגיטלית 📱 מה קורה : טכנולוגיה מאפשרת להפיץ שקרים במהירות עצומה. אפשר לייצר סרטונים מזויפים ("דיפ פייק"), להפיץ תיאוריות קונספירציה, ולתמרן בוחרים. חזור על שקר הרבה פעמים ואנשים יחשבו שזה נכון (בהזדמנות זו נזכיר שכדאי לקרוא את איך הופכים לקוראים ביקורתיים ואיך בודקים מה פייק/דעה ומה עובדה) למה זה מסוכן : דמוקרטיה צריכה שהבוחרים יחליטו על בסיס עובדות. אם אי אפשר לדעת מה האמת, איך מחליטים? דוגמה : בבחירות 2016 בארצות הברית, רוסיה הפיצה אלפי פוסטים מזויפים ברשתות החברתיות כדי להשפיע על התוצאות. אדישות ואי-השתתפות 😴 מה קורה : אנשים מתייאשים מהפוליטיקה ומפסיקים להתייחס אליה ברצינות כי "כולם שקרנים, אין הבדל, למה לטרוח להצביע?" למה זה מסוכן : דמוקרטיה צריכה אזרחים פעילים. כשרוב האנשים לא משתתפים - קבוצות קיצוניות קטנות יכולות להשתלט. דוגמה : בסלובקיה (2013) נבחר למושל המחוז מריאן קוטלבה, מנהיג מפלגה ניאו-נאצית - כי רק כ-25% מהאזרחים טרחו להצביע. כשאנשים רגילים לא מגיעים, קיצונים מאורגנים יכולים לזכות בקלות. משברים וחירום 🆘 מה קורה : במשבר (כגון מלחמה, מגפה, משבר כלכלי) השלטון מקבל סמכויות חירום "זמניות". הבעיה שסמכויות אלה נוטות להישאר אחר כך... למה זה מסוכן : משברים הם הזמן הכי טוב לשלטון להשתלט על דמוקרטיה, כי כשהאנשים מפחדים הם מוכנים לוותר על חירויות בשביל הביטחון. דוגמה : לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, ארה" ב העבירה את "פטריוט אקט" שהגביל את החירויות האזרחיות... 20 שנה אחרי - וזה עדיין בתוקף. סיפורי אזהרה: דמוקרטיות שכשלו 📖 גרמניה הוויימרית (1933) 🇩🇪 גרמניה הייתה דמוקרטיה מתקדמת עם חוקה מצוינת. אבל המשבר הכלכלי הקשה של 1929 גרם לאנשים לחפש פתרונות קיצוניים. ב-1933 מונה היטלר לתפקיד ע״י הנשיא הינדנבורג לאחר שמפלגתו היתה הגדולה ביותר למרות שלא היה לה רוב. זמן קצר לאחר שמונה הפך את גרמניה לדיקטטורה, בעוד העילית הפוליטית היתה משוכנעת בטעות שהם יוכלו "לשלוט בהיטלר". איך זה קרה? - משבר כלכלי איום ⬅️ אנשים נואשים - פופוליזם קיצוני ⬅️ היטלר הבטיח לפתור הכל - אלימות ברחובות ⬅️ אנשים רצו "סדר" - השתלטות על תקשורת ובתי משפט ⬅️ תוך שנה לא הייתה דמוקרטיה הלקח : גם דמוקרטיה חזקה יכולה לקרוס אם האנשים מפסיקים להאמין בה. ונצואלה (1999-היום) 🇻🇪 ונצואלה הייתה אחת הדמוקרטיות העשירות והיציבות ביותר באמריקה הלטינית. אבל ב-1999 נבחר צ'אבס, מנהיג פופוליסטי שהבטיח לעזור לעניים. איך זה קרה? - צ'אבס שינה את החוקה ⬅️ יותר סמכויות לנשיא - השתלט על תקשורת ובתי משפט ⬅️ אין מי שיבקר - פיטר שופטים שהתנגדו ⬅️ מערכת משפט תלויה - שינה חוקי בחירות ⬅️ אופוזיציה לא יכולה לזכות ולכן היום : ונצואלה היא דיקטטורה עם משבר הומניטרי נורא. מיליוני אנשים ברחו מהמדינה. הלקח : תהליך ההידרדרות יכול לקחת שנים, וכל שלב נראה "לגיטימי" ו"לא נורא" בפני עצמו. "במקום בו שורפים ספרים - ישרפו בני אדם" (היינריך היינה, 1821). מקור תמונה ויקימדיה הידעת? 🎬 הסרט "הגל" (2008) מבוסס על ניסוי אמיתי שהתקיים בבית ספר תיכון בקליפורניה ב-1967. המורה רון ג'ונס רצה להראות לתלמידיו איך אנשים רגילים יכולים להפוך לפשיסטים. תוך 5 ימים בלבד הוא הצליח ליצור תנועה "דמוית נאצית" בכיתה. הוא הפסיק את הניסוי כשהבין שזה יצא משליטה. איך שומרים על הדמוקרטיה? 🛡️ חינוך ואוריינות אזרחית 📚 למה זה קריטי: כי יותר קשה לרמות אזרחים משכילים שיודעים איך הדמוקרטיה עובדת. מה עושים: - ללמוד על דמוקרטיה (ובדיוק את זה אתם עושים עכשיו!) - ללמוד לזהות חדשות מזויפות ותעמולה - להבין מהן זכויות יסוד ואיך מגינים עליהן השתתפות פעילה 🗳️ למה זה קריטי: דמוקרטיה נשארת חזקה רק כשאנשים משתתפים בה. מה עושים: - להצביע בכל בחירות (כשמגיעים לגיל ההצבעה!) - להתעניין במה שקורה בעיר, במדינה - להשתתף בהפגנות חוקיות, לחתום על עצומות - לתמוך ולפעול בעמותות חברה אזרחית תמיכה בעיתונות עצמאית 📰 למה זה קריטי: עיתונאים עצמאים חושפים שחיתות ובעיות. מה עושים: - לקרוא חדשות ממקורות שונים, לא רק מקור אחד - לתמוך כלכלית בעיתונות איכותית - לשתף חדשות חשובות (רק אחרי שבדקנו שהן נכונות!) שמירה על מוסדות דמוקרטיים 🏛️ למה זה קריטי: בתי משפט, רשויות פיקוח, ומשטרה עצמאית הם המגן האחרון, כשהם רשויות נפרדות. מה עושים: - להתנגד לניסיונות להחליש את בתי המשפט - לדרוש שקיפות מהשלטון - לתמוך בארגוני זכויות אדם דיאלוג ולא שנאה 💬 למה זה קריטי: דמוקרטיה צריכה אנשים שמסכימים לא להסכים. אם כולם אויבים - אין דמוקרטיה. מה עושים: - לדבר עם אנשים שחושבים אחרת, לנהל שיח - להבין שביקורת זה לא בגידה אלא חלק מהדמוקרטיה - להילחם ברעיונות, לא באנשים ערנות מתמדת 👀 למה זה קריטי: דמוקרטיה לא שומרת על עצמה - צריך לשמור עליה כל הזמן. ומי שמוותר על דעתו כדי להיות שייך, בסוף נשאר בלי שניהם. מה עושים: - לשים לב לסימני האזהרה שלמדנו - להתריע כשרואים פגיעה בזכויות או במוסדות - לזכור שזה לא משהו ש"יכול לקרות רק במדינות אחרות" הידעת? 🔔 תומאס ג'פרסון, אחד ממייסדי ארה"ב, אמר: "המחיר של החירות הוא ערנות נצחית". הוא התכוון לזה שדמוקרטיה צריכה אזרחים שתמיד שומרים עליה. מה אני יכול לעשות? (גם אם אני עדיין ילד!) 👦👧 היום: ללמוד ולהבין איך דמוקרטיה עובדת לתרגל דיונים בכבוד - גם כשלא מסכימים לבדוק מידע לפני שמשתפים אותו להשתתף בדמוקרטיה בבית הספר (מועצת תלמידים, החלטות כיתתיות) בעתיד: להצביע בכל בחירות, במחשבה תחילה להתנדב במפלגות, עמותות, ארגונים לכתוב לנציגי הממשלה כשיש בעיה ללמד את הדור הבא (את האחים הצעירים, ויום אחד את הילדים שיהיו לכם) פופולרי לא תמיד צודק, וצודק לא תמיד פופולרי האם הדמוקרטיה תשרוד? 🌟 שאלה טובה. וגם שאלה פתוחה. דמוקרטיה היא המצאה אנושית נפלאה - אבל גם שבירה. היא דורשת מאמץ מתמיד, ערנות, ואזרחים שבוחרים להשתתף. הדבר החשוב ביותר לזכור הוא ש: דמוקרטיה לא תיפול בגלל אויב חיצוני אחד. היא תיפול אם אזרחים יפסיקו להילחם עליה. דמיינו אותה כמו גינה. אם תשמרו עליה, תשקו אותה, תעקרו עשבים שוטים - היא תשגשג. אם תזניחו אותה - העשבים השוטים ישתלטו. הבחירה היא שלנו. וזיכרו: ערכים לא נמדדים לפי כמות מחיאות הכפיים מסביבך שאלות למחשבה 💭 אחרי כל מה שלמדנו על דמוקרטיה בסידרה הזאת, אנחנו ממליצים לחשוב: איזה סכנה לדמוקרטיה נראית לכם הכי מדאיגה? למה? מה הייתם עושים אם הייתם רואים את הסימנים המקדימים להידרדרות דמוקרטית במדינה שלכם? אתם חושבים שדמוקרטיה שווה את כל המאמץ הזה? למה? האם אתם מסכימים עם זה שהאומץ הגדול ביותר הוא לא ללכת אחרי הרעש, אלא אחרי האמת שלך? איזה דבר אחד אתם מחליטים לעשות כדי להיות אזרחים טובים יותר? בפרק הבא: מקרים מיוחדים ודרכים שונות להיות דמוקרטיה, כמו קקיסטוקרטיה וקלפטוקרטיה, מונרכיה חוקתית, ומערכות הצבעה מיוחדות ברחבי העולם! 🌍

הפיראטים מוצאים אוצרות 🪙 ולומדים מילים חדשות שמתחילות באות של אותו אי 🏝️. אם הילדים לומדים אנגלית כשפה שנייה, זה יכול להתאים גם לגדולים יותר. למה? דברים וחוצמזה, אם אתם אוהבים לצבוע, רק רצינו להזכיר שיש לנו 2 חוברות צביעה שמתאימות לקונספט: - אפרוחים לומדים

מהמשימה המסוכנת בעולם, ועד להבנת המפתח להתפתחות בחלל 🚀 - בואו נבין מה זאת הליכת חלל ומה מיוחד בה. מהי הליכת חלל? הליכת חלל היא פעילות שמבצעים אסטרונאוטים מחוץ לחללית שלהם, כשהם לובשים חליפת לחץ מיוחדת שמגנה עליהם מהתנאים הקשים של החלל. התנאים בחלל קיצוניים מאוד: אין אוויר, הטמפרטורות נעות בין חום קיצוני ל קור עז , וקרינה קוסמית מסוכנת. חליפת החלל מספקת לחץ, חמצן, טמפרטורה נוחה והגנה מקרינה. למרות כל ההתפתחות הטכנולוגית, הליכת חלל עדיין נחשבת למשימה המסוכנת והמאתגרת ביותר שאסטרונאוטים מבצעים. בלי היכולת לבצע הליכות חלל, לא היינו יכולים להתקדם מעבר לקפסולות חלל קטנות: לא היו טיסות ל ירח , לא הייתה נבנית תחנת החלל הבינלאומית , ולא היו מתקנים את טלסקופ החלל האבל. הליכת החלל הראשונה - לפני 60 שנה בדיוק 🗓️ לפני 60 שנה בדיוק, ב-18 במרץ 1965, ביצע האסטרונאוט הרוסי אלכסיי ליאונוב את הליכת החלל הראשונה בהיסטוריה האנושית! המשימה שלו נמשכה 12 דקות ו-9 שניות והייתה הישג טכנולוגי מרשים, במיוחד בימי המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית. אבל הליכת החלל המפורסמת הזו כמעט הסתיימה באסון. במהלך שמונה הדקות הראשונות הכל התנהל כשורה, אבל אז החליפה של ליאונוב התנפחה בגלל לחץ האוויר שבתוכה. הוא לא יכול היה להזיז את ידיו בתוך החליפה הנוקשה ולמשוך את החבל - אליו היה קשור - כדי לחזור לחללית 😱. מה עשה ליאונוב? בהחלטה אמיצה ומסוכנת, בלי לדווח למרכז הבקרה במוסקבה, הוא החליט לשחרר חמצן מהחליפה לחלל. מדובר בפעולה שהייתה עלולה לגרום לדם בעורקיו להגיע לנקודת רתיחה! אבל אחרי ארבע דקות מורטות עצבים, הוא הצליח סוף-סוף להפעיל את ידיו ולחזור לתוך מנעל האוויר של החללית. 😅 המרוץ לחלל ממשיך 🏆 אבל התלאות לא נגמרו שם. בגלל תקלה במנגנון ההנחתה, ליאונוב ושותפו לטיסה, פאבל בליאייב, נחתו הרחק מהמקום המיועד והיו צריכים לבלות לילה שלם בקפסולה הקפואה עד שהגיעו אליהם המחלצים. פחות משלושה חודשים אחר כך, ב-3 ביוני 1965, האמריקאי אדוארד ווייט ביצע את הליכת החלל האמריקאית הראשונה שנמשכה 8 דקות. גם לו היו בעיות בחזרה לחללית ג'מיני 4, והמאמצים הותירו אותו מותש. שיאים מרתקים בהליכות חלל 🏅 הקוסמונאוט הרוסי אנטולי סולובייב מחזיק בשיא מספר שעות הליכת חלל - 82 שעות שביצע ב-16 משימות שונות! האישה הראשונה שביצעה הליכת חלל הייתה הקוסמונאוטית הרוסייה סבטלנה סביצקיה, בשנת 1984. היא השתתפה במשימת תיקון מורכבת מחוץ לתחנת החלל הרוסית סליוט 7, שכללה ריתוך, הלחמה וריסוס מתכת באמצעות כלי שפותח במיוחד למשימה זו. בשנת 2019 נרשם שיא היסטורי נוסף: הליכת החלל הראשונה בהיסטוריה שבה השתתפו רק נשים. היא התקיימה באוקטובר כאשר האסטרונאוטיות כריסטינה קוך וג'סיקה מאיר יצאו יחד להחליף חלק במערכת החשמל של תחנת החלל הבינלאומית. המשימה נמשכה כשבע שעות והושלמה בהצלחה. עד היום בוצעו מאות הליכות חלל בתחנת החלל הבינלאומית לבדה, והמספר ממשיך לעלות מדי שנה. הידעתם? 🤔 קוסמונאוט ואסטרונאוט זה בדיוק אותו הדבר. פשוט הראשון זה ברוסית, והשני - באנגלית... תיקון טלסקופ האבל - הכוח האנושי מנצח 🔧 אחת מהליכות החלל החשובות ביותר מבחינה מדעית התרחשה בדצמבר 1993 כאשר אסטרונאוטים ממעבורת החלל דיסקברי ביצעו חמש הליכות חלל רצופות כדי לתקן את טלסקופ החלל האבל. הבעיה בטלסקופ הייתה במראה הראשית שלוטשה באופן לא נכון, מה שגרם לקבלת תמונות מטושטשות. הטלסקופ, שעלה 2.5 מיליארד דולר, כמעט הפך למוצג מוזיאוני בגלל הטעות הזאת! האסטרונאוטים עבדו בתנאי קור קיצוני של 170 מעלות מתחת לאפס. הם הרכיבו מערכת אופטיקה מתקנת שפעלה כמו משקפיים לטלסקופ ואפשרה לו לצלם תמונות חדות ומדהימות של היקום. ההכנה למשימה הייתה מורכבת גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת המיומנות האנושית שנדרשה. נאס"א הקימה בריכת אימונים מיוחדת במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון, עם העתק של מעבורת החלל, שעליה היה אמור הטלסקופ לעבור את התיקונים הדרושים. איזה ציוד ואימונים צריך בשביל הליכת חלל? 👨‍🚀 חליפת החלל היא הפריט החשוב ביותר. היא מגנה על האסטרונאוטים מפני התנאים הקשים בחלל, מספקת חמצן לנשימה, מווסתת את חום הגוף , כוללת אמצעי קשר ועוד. הכבל הטבורי מחבר את האסטרונאוט לחללית ומספק לו תמיכה ממערכות החללית, כמו אספקת חמצן. כמו חבל הטבור של עובר. במשימות מסוימות האסטרונאוטים אינם מחוברים לחללית באמצעות כבל, ואז החליפה צריכה להכיל אספקה גדולה של חמצן וכוח הנעה שיעזור להם לשלוט בתנועה בחלל ולחזור לחללית. הסכנה הגדולה ביותר בהליכת חלל היא פגיעה בחליפת החלל שעלולה להוביל לאובדן הלחץ בתוך החליפה ולחנק. אימונים להליכות חלל הם אינטנסיביים במיוחד. אסטרונאוטים מתאמנים בבריכות מיוחדות המדמות מצב של חוסר משקל, ועוברים סימולציות רבות למצבי חירום אפשריים. מי עדיף , האדם או הרובוט?💡 למרות התקדמות הרובוטיקה, עדיין אין תחליף למגע האנושי בחלל. הסיבה העיקרית היא התושייה - היכולת לפתור בעיות חדשות תוך אלתור ויצירתיות. או ב-2 מילים: המוח האנושי ! זו הייתה תכונה הכרחית גם בהליכות החלל הראשונות, והיא אחת הסיבות שהן נחשבות למיתיות, ולא רק בגלל העובדה שהיו ראשונות. מה קורה עם הליכות חלל כיום? 🛰️ כיום, במסגרת תחנת החלל הבינלאומית, מתבצעות הליכות חלל באופן קבוע, אך בזהירות רבה יותר. בכל רגע נתון יש בתחנת החלל לפחות שני אסטרונאוטים שעברו אימונים להליכת חלל, שהם האימונים הקשים ביותר במסגרת ההכשרה. למרות הסיכון, הליכות חלל הן המפתח להמשך ההתפתחות וההתקדמות שלנו בחקר החלל. בלעדיהן לא היינו יכולים לבנות ולתחזק מבנים מורכבים כמו תחנת החלל הבינלאומית, שמהווה אחד המיזמים המרשימים ביותר בתולדות האנושות.

מתי בפעם האחרונה חשבתם למה יש לנו ממשלה? למה אנשים בכלל החליטו שמישהו אחר יגיד להם מה לעשות? ובעיקר - איך זה בכלל התחיל? מה קרה לפני שהיו שלטונות? 🌍 לפני אלפי שנים, כשהאנושות חיה בשבטים קטנים של 20-50 איש, לא היה צורך בשלטון מרכזי. כולם הכירו את כולם, והחוקים היו פשוטים: תחלקו את האוכל, תגנו יחד על השבט, תדאגו לזקנים ולילדים. אבל ברגע שהתחילו להיווצר קהילות גדולות יותר עם מאות ואלפי בני אדם - התחילו הבעיות האמיתיות. הבעיות שהשלטון בא לפתור 🤝 בעיית התיאום איך 10,000 איש מחליטים יחד על דברים? אם כל אחד יחליט לבד איפה לבנות את הבית שלו, נקבל בלגאן. מי יחליט איפה לחפור בארות מים ואיפה לא לחפור? מי ינקה את השבילים? בעיית הבריון השכונתי 😤 מה קורה כשמישהו גונב? או תוקף? או פשוט מפריע לכולם? כשאין שלטון, אנשים נאלצים לטפל בעצמם בבריונים - וזה בדרך כלל מסתיים ברע לכולם... מחקרים אנתרופולוגיים (אנתרופולוגיה זה מדע שחוקר איך בני אדם חיים בחברות שונות) מראים שחברות ללא רשויות סובלות מרמות גבוהות של אלימות. בעיית הטפיל החברתי 🐛 אם כולם צריכים לתרום לקהילה אבל אין מי שיכפה את זה, תמיד יהיה מישהו שיחליט שלא בא לו לעזור אבל שהוא הראשון שיקפוץ ליהנות מהיתרונות. זה נקרא " בעיית הרוכב החופשי " (כי הוא 'רוכב' על כל מי שכן עושה...). קצת כמו לעלות על האוטובוס בלי לשלם כרטיס. האבולוציה של השלטון 🦕➡️🏛️ שלב 1: המנהיג הטבעי בהתחלה, השלטון היה פשוט - הכי חזק או הכי חכם בקבוצה היה זה שהחליט. זה עבד יחסית בסדר בקבוצות קטנות, אבל ברגע שהקהילות גדלו, מנהיג יחיד כבר לא יכול היה לדעת הכל ולהחליט על הכל. שלב 2: המלכים והכוהנים 👑 לפני כ-5,000 שנה, כשהחקלאות גדלה ונוצרו ערים, נדרש ארגון מורכב יותר. אז נולדו המלכויות - שלטון של אדם אחד שטען שהאלים בחרו בו. למה האנשים הסכימו? כי היה להם מה להפסיד: שדות, בתים, רכוש שהם לא יכלו פשוט לארוז לקחת ולברוח איתו. שלב 3: החוקים הכתובים ⚖️ המלך חמורבי הבבלי (לפני 3,800 שנה, שזה אומר במאה ה-18 לפני הספירה) יצר את אחד ממערכות החוקים הכתובים הראשונים. זה היה מהפכני! למה? כי בפעם הראשונה כולם ידעו בדיוק מה מותר ומה אסור. השלטון לא יכול היה להמציא חוקים בדיעבד. שלב 4: המגנה כרטא 📜 בהמשך, במאה ה-13 באנגליה, נחתמה המגנה כרטא - הסכם שהגביל לראשונה בהיסטוריה את הכוח של המלך! הברונים האנגלים הכריחו את המלך ג'ון לחתום על מסמך שאמר שגם מלך צריך לציית לחוק. זה היה הרעיון המהפכני שאף אחד לא עומד מעל החוק - גם לא השליט הכי חזק (הקליקו לקרוא איך המגנה כרטא שינתה את ההיסטוריה, יש לנו פוסט מלא על זה) אז מה זה בעצם 'שלטון'? 🎯 שלטון זה פשוט מי שמחזיק בסמכות להחליט על החוקים ולחלק משאבים. כמו המורה בכיתה שקובעת מתי יוצאים להפסקה - גם אם היה צלצול - ומי זוכה בפרס הניקיון, או כמו ההורים בבית שמחליטים כמה זמן מסך ומה אוכלים לארוחת ערב. באותו אופן, השלטון של המדינה מחליט על חוקי התנועה, איך מחלקים את התקציב לבתי ספר ובתי חולים, ומה הענישה למי שלא מציית לחוקים. הסוגים העיקריים של שלטון 🏛️ שלטון מלוכני 👑 מלך או מלכה שמקבלים את הכוח בירושה. הילדים שלהם יהיו המלכים הבאים, בלי קשר ליכולות שלהם. רק כי הם 'נולדו נכון'... שלטון דמוקרטי 🗳️ האנשים בוחרים את השליטים שלהם בבחירות. אם הם לא מרוצים, הם יכולים לבחור אחרים בפעם הבאה. שלטון דיקטטורי ⚡ אדם אחד (או קבוצה קטנה) שולט בכוח, בלי שהעם בחר בו ובלי שאפשר להחליף אותו. שלטון דתי 🕌 כוהנים או מנהיגים דתיים ששולטים לפי חוקי דת. הם טוענים שהאל בחר בהם להנהיג. שלטון שבטי 🏕️ קבוצות קטנות של משפחות מורחבות שמתנהלות לפי מסורות עתיקות. עדיין קיים במקומות מסוימים בעולם. הצד הפסיכולוגי של המטבע הצורך להיות חלק מקבוצה 👥 בני אדם הם יצורים חברתיים. השלטון יוצר זהות משותפת - "אנחנו הישראלים", "אנחנו הצרפתים". זה נותן לנו תחושת שייכות. הצורך בביטחון מחקרים בפסיכולוגיה מראים שבני אדם מוכנים לוותר על חירות תמורת ביטחון. זה נקרא "החוזה החברתי" - אנחנו מוותרים על הזכות לעשות מה שבא לנו, ובתמורה מקבלים הגנה וסדר. הפחד מהכאוס (והבלגן) ניסויים פסיכולוגיים מראים שכשאין כללים ברורים, רוב האנשים מרגישים לחץ וחרדה. השלטון נותן לנו מסגרת ידועה - גם אם היא לא מושלמת. נתונים מעניינים על שלטונות 📊 המדינה הקטנה ביותר בעולם  היא הוותיקן - רק 0.44 קמ"ר עם כ-900 תושבים. למרות זאת, יש לה מערכת שלטון מלאה עם חוקים, בתי משפט, וכל הכלים שמדינה צריכה. אפילו כלא קטנטן! המדינה הצעירה ביותר  היא דרום סודן שהוקמה ב-2011. זה מראה שגם היום עדיין נוצרים שלטונות חדשים. שיא השלטון הארוך ביותר  שייך לפרעה פפי השני של מצרים שמלך כ-94 שנה (כ-2278-2184 לפנה"ס). אלופות שינויי המשטרים : הן צרפת ורוסיה. צרפת החליפה מספר עצום של צורות שלטון - מונרכיה, רפובליקות שונות, אימפריות ומשטרים זמניים. רוסיה עברה משלטון קיסרי למשטר קומוניסטי ואז לפדרציה מודרנית. וגם איראן החליפה שלטון, משלטון מלוכני לשלטון דתי (אסלאמי). שלטון שבטי מודרני : שבט האצ'ולי באפריקה מנוהל על ידי מועצת זקנים שמתווכת בסכסוכים במקום לענוש. אין להם שליט יחיד, וכל ההחלטות מתקבלות ביחד דרך דיאלוג. זה שונה לחלוטין מהמדינות המודרניות שלנו... מה קורה כשאין שלטון? 🔥 במהלך ההיסטוריה היו תקופות שבהן קרס השלטון לגמרי: רומא הקדומה (476 לספירה) : כשנפלה האימפריה הרומית במערב, חלקים שלמים מאירופה נותרו בלי שלטון מרכזי. התוצאה? הירידה ל"עידן האפל" - תקופה של רגרס טכנולוגי, רעב ומחלות. סומליה (1991-2012) : במשך 21 שנה לא היה שלטון מרכזי פעיל. התוצאה הייתה רעב המוני, פיראטיות ואלימות. כשהשלטון חורג מסמכויותיו ⚠️ השלטון נועד לשרת את האנשים, לא להיפך. אבל מה קורה כשהוא שוכח את זה? אז לאנשים יש כלים שונים כדי 'לעזור' לשלטון להפנים את זה...: מחאות ושביתות : דרך שלמה להביע אי הסכמה. ב מהפכה הצרפתית (1789), העם הפיל מלכות שלמה כשזו התעלמה מצרכיו. בחירות : במדינות דמוקרטיות אפשר פשוט לא לבחור שוב באותם אנשים. ערכאות משפטיות : כשהשלטון עובר על החוק, בתי המשפט יכולים לעצור אותו. חוקה וזכויות : מסמכים כמו חוקת ארצות הברית קובעים גבולות ברורים למה השלטון יכול ולא יכול לעשות. הידעת? 🧂 כשהבריטים שלטו על הודו, הם הטילו מס על ה מלח , שכל אדם צריך כדי לחיות. מהטמה גנדי ארגן מחאה נגד זה בצעדת המלח המפורסמת, שעזרה להוביל לעצמאות הודו. האם השלטון הוא המצאה טובה? 🤷‍♀️ לשלטון יש יתרונות וחסרונות ברורים: 👍 היתרונות : סדר, ביטחון, פרויקטים גדולים (כמו בתי חולים ובתי ספר), הגנה מפני אויבים חיצוניים. 👎 החסרונות : הגבלת חירות אישית, סיכון לשחיתות ודיכוי, בירוקרטיה מסורבלת. האמת היא שאף אחד עוד לא המציא פתרון מושלם. כל צורת שלטון היא פשרה בין צרכים שונים של החברה. איזה שלטון הייתם רוצים? 🤔 חשבו על השאלות האלה: אם הייתם צריכים להקים חברה חדשה על אי בודד, איך הייתם מארגנים אותה? מי צריך להחליט על החוקים - האנשים הכי חכמים? הכי אהובים? הכי מבוגרים? המתמטיקאים? כונני הדת? כולם יחד? והאם לכולם יש אותו 'משקל' בהחלטה? האם עדיף שלטון שמחליט מהר (גם אם לפעמים טועה) או שלטון שלוקח זמן לשמוע את כולם? מדוע לדעתכם צריך בכלל שיהיו חוקים? מה היה קורה אם כל אחד היה עושה מה שבא לו? אין תשובות נכונות או שגויות לשאלות האלה - רק דרכים שונות לחשוב על איך אנחנו רוצים לחיות ביחד.

. 😊🌠 ואפשר לקרוא אצלנו על כל מיני דברים מעניינים (חפשו 'לומדים אסטרונומיה' ותמצאו את הכל) רוצים לקבל

נתחיל בעובדה מגניבה: ערפילית ראש הסוס היא ערפילית כהה שממוקמת בקבוצת הכוכבים אוריון, ובאמת נראית כמו ראש של סוס! 😮 🐴 רגע-רגע, אבל מה בעצם ערפילית? ערפילית היא כמו ענן ססגוני וענקי שצף בחלל, עשוי מגז ואבק. ✨☁️ הערפילית יכולה להיות בצבעים ובצורות מיוחדות ומגניבות, ולפעמים אפילו נולדים בתוכה כוכבים חדשים! 🌟 ומה זה 'ערפילית כהה'? אלו הם ענני גז ואבק שכל כך צפופים בחלל, עד ששום אור לא מצליח לעבור דרכם. ואז, האור שנלכד מחמם את חלקיקי האבק, וגורם להם לפלוט בחזרה חלק מהאנרגיה בתור כתמים אדומים מרהיבים. 🔴 אוקי... אז איך אפשר לצלם משהו שבולע את רוב האור? או. כאן נכנס לתמונה הטלסקופ המיוחד של נאס"א - ג'יימס ווב! 🔭 והוא יכול לקלוט את הקרינה האינפרא-אדומה שקשה מאוד לראות בעין. התמונה המדהימה ששיחררה נאס"א מהטלסקופ 👇 מראה את קצה ראש הסוס וגם גלקסיות שרחוקות מיליוני שנות אור ברקע! וואו! 🤩 והתמונה הזאת? 👆 היא צילום חדש-חדש של נאס"א. מטלסקופ מאוד ספציפי שהם שלחו למשימת הצילום . בטח שמעתם עליו, ה-JAMES WEBB . זה שיודע לצלם באינפרא-אדום (אותו אור שקשה מאוד לקלוט אותו אחרת). ואגב. השפיצים האלו שאתם רואים מהכוכבים? זה בגלל מבנה הטלסקופ. אם נצלם את הכוכבים עם עדשה נקבל כוכבים עגולים... והנה, כאן למטה, התמונה ששיתף איתנו מיכאל, שמציגה גם את התמונה האחרונה ששיחררו בנאסא (מימין) של קצה ראש הסוס. באמצע, תקריב ל'ראש הסוס', ומשמא, ממש רואים את הראש הזה מזדקר לו (שמים לב לצורה?) 🐴 ראש הסוס הזה, יישאר ככה תמיד? המממ... במילה אחת: לא. ביותר מילים: אז למרות שכרגע אנחנו רואים את הערפילית בבירור, האסטרונומים חוזים שבעוד כ-5 מליון שנים היא פשוט תתפזר ותעלם, בגלל שחיקת הקרינה. אז בואו נהנה מהמראה המרהיב הזה כל עוד אפשר! ⏳ מי גילה את ראש הסוס? 🤔 מסתבר שהערפילית הזו התגלתה כבר ב-1888 (!) ע"י אסטרונומית בשם וילמינה פלמינג 🔭👩‍🔬 הערפילית מוארת על ידי קבוצה של חמישה כוכבים זוהרים הנקראת σ Orionis, וממוקמת בדיוק מתחת לחגורת אוריון. 🌟✨ בזכות השדה המגנטי העוצמתי שלה, אפשר לראות אפילו סילוני גז מרהיבים שנפלטים מהערפילית 🌠💨 בתחתית הערפילית יש אזורים בהירים במיוחד - אלו הם כוכבים צעירים שעדיין נוצרים. כן כן, ערפיליות כמו ראש הסוס הן "חממות" ליצירת כוכבים חדשים! 🌟 אז מתי אפשר לראות את ערפילית ראש הסוס מישראל? בד"כ, בחורף בשעות הערב. היא נמצאת מתחת לכוכב התחתון משלושת כוכבי חגורת אוריון. 🔭🇮🇱 אבל בגלל שהיא חיוורת (אמרנו כבר שהיא לוכדת אור...), צריך שני דברים כדי לראות אותה: טלסקופ טוב ושמיים חשוכים. ואז, אפשר להבחין בה ממש בקלות. למה? כבר אמרנו בהתחלה - כי יש לה תורה של ראש של סוס! אז בפעם הבאה שתסתכלו על השמיים, חפשו את ראש הסוס המיוחד הזה (רק אם אתם ליד טלסקופ, כמובן)! 😊 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

חידון המתמטיקה האינטראקטיבי הראשון שלנו הסתיים בהצלחה (ואפילו היה פרס ראשון שווה במיוחד)! 🧮 החידון התקיים ב-20 ביולי 2025, והגיע הזמן לגלות איך פותרים את כל החידות. תמיר כורם, מתמטיקאי הבית שלנו, הכין סרטון מפורט עם כל הפתרונות וההסברים. מה תמצאו בסרטון הפתרונות? חישובים בסיסיים עם הסברים מפורטים בסרטון חידות שקשורות לפעולות יסוד - חיבור וכפל - אבל הסרטון לא רק נותן את התשובה. תמיר מסביר בפירוט איך מגיעים לכל תוצאה, מה הלוגיקה מאחורי כל שלב, ואיך אפשר לוודא שהחישוב נכון. מושגים מתמטיים מתקדמים לא רק חישובים פשוטים - הסרטון עוסק גם בנושאים כמו עצרת (כן, המספר עם סימן הקריאה❗) ובדיקות חלוקה במספרים ספציפיים. 👈 עצרת היא מושג שבו אנו כופלים מספר בכל המספרים הקטנים ממנו - אז עצרת של 4 זה 4×3×2×1=24. חידות מילוליות מאתגרות שדורשות חשיבה מעמיקה החלק המעניין במיוחד (טוב, מעניין במיוחד זה אישי... אותנו זה עניין במיוחד) הוא החידות המילוליות. כי כאן זה לא סתם חישובים - צריך להבין מה השאלה שבאמת שואלים... למשל, חישובי גילאים שבהם צריך לחזור אחורה או קדימה בזמן, או חידות על חלוקת קלפים שדורשות לחשוב על יחסים ופרופורציות. טיפים מתמטיים שימושיים 💡 תמיר משתף עם טריקים מעשיים שעוזרים בחישובים. למשל, איך לבדוק אם מספר גדול מתחלק בארבע בלי לחשב את כל החלוקה: פשוט בודקים את שתי הספרות האחרונות. אם הן מתחלקות בארבע, כל המספר מתחלק בארבע! למה? צפו בסרטון ותבינו נסו בעצמכם לפני שתראו את הפתרונות באתר שלנו יש מגוון רחב של חידות מתמטיות נוספות, כמו למשל, איך יודעים כמה קוביות יש במגדל בלי לספור אותן אחת-אחת . אתם מוזמנים לנסות לפתור אותן בעצמכם לפני שתחשפו את התשובות בסרטון. זה הרבה יותר מספק כשמגיעים לפתרון לבד - בעיקר כי מבינים את ההגיון! מתמטיקה היא הרבה יותר כיפית ממה שחושבים אחד הדברים שהכי חשוב להבין על מתמטיקה הוא שהיא מלאה בהפתעות ובקסם. הרבה ילדים מפחדים ממתמטיקה, וזה באמת סתם מיתוס (שנולד כמו האמונה התפלה על זה ש מתמטיקה היא התגלמות של השטן 😈. באמת?? לא!) שלא באמת נכון. כי ברגע שמפסיקים לפחד ומתחילים לראות את החידות כמשחק, זה הופך להיות הרבה יותר מהנה. כל חידה היא פאזל מהנה שמחכה שתפצחו אותו, וההרגשה כשמוצאים את הפתרון היא נהדרת. סרטון הפתרונות השעה הקרובה שלכם עשויה להיות מלאת תובנות מתמטיות חדשות! ואל תדאגו - יהיו עוד חידונים כאלה בהמשך. החידה באדיבות תמיר כורם, מנחה סדנאות יצירתיות במתמטיקה. מוזמנים ליצור איתו קשר בווטסאפ .

בפרק הקודם: ראינו איך הדמוקרטיה חזרה לחיים אחרי 2,000 שנה, איך נשים ועבדים נאבקו על זכות ההצבעה, ואיך פתרו את בעיית הגודל דרך דמוקרטיה ייצוגית. אבל עדיין לא ענינו על השאלה הכי חשובה: על אלו ערכים דמוקרטיה מבוססת? ומה הופך דמוקרטיה ל"אמיתית"? ההנחה היסודית: כל בני האדם נולדו שווים 👥 זה נשמע אולי מובן מאליו היום, אבל במשך רוב ההיסטוריה האנושית זה לא היה ברור בכלל! מלכים טענו שהם בעלי "דם כחול" מיוחד, אצילים סברו שהם עדיפים על איכרים, וגברים האמינו שהם חכמים יותר מנשים. הרעיון שכל בני האדם שווים בערכם - ללא קשר למוצא, מגדר, דת או עושר - הוא הבסיס של הדמוקרטיה המודרנית. אבל זה רעיון שהתפתח לאט מאוד. 'שער אי־השיבה', ווידה בֶּנִין שבאפריקה, לחופי מפרץ גינאה באוקיינוס האטלנטי. מכאן נשלחו אלפי אפריקאים בכפייה לספינות לעבדות על גבי ספינות. מסע שממנו לא חזרו (ולכן השם). צילום עדי ברטשניידר הדרך הארוכה לשוויון אמיתי 📈 המאה ה-18 : הפילוסופים טענו שכולם שווים, אבל בפועל התכוונו רק לגברים לבנים עם רכוש. המאה ה-19 : ביטול העבדות - אבל עדיין לא שוויון אמיתי. תחילת המאה ה-20 : נשים מקבלות זכות הצבעה ברחבי העולם - אבל לאט ובהדרגה. 1948 - נקודת המפנה הגדולה (ואנחנו לא מדברים על הקמת מדינת ישראל...): האו"ם מאשר את מגילת זכויות האדם האוניברסלית . בפעם הראשונה בהיסטוריה, העולם כולו מסכים (לפחות בתיאוריה) שלכל בני האדם יש זכויות בסיסיות זהות - ללא קשר למדינה, גזע, מין או דת שלהם. שנות ה-60-70: תנועות זכויות אזרח ברחבי העולם הופכות את השוויון מרעיון לחוק. הידעת? 📜 אלינור רוזוולט, אלמנת הנשיא האמריקאי, הייתה היו"ר של הוועדה שכתבה את מגילת זכויות האדם. היא עבדה עם נציגים מ-50 מדינות כדי ליצור מסמך שיתאים לכל התרבויות. בהצבעה הסופית: 48 היו בעד, 0 נגד, 8 נמנעו. אלינור רוזוולט עם פוסטר ההכרזה על זכויות האדם, נובמבר 1949. מקור: ויקימדיה שני הערכים המרכזיים: חירות מול שוויון ⚖️ דמוקרטיה מבוססת על שני ערכים מרכזיים - אבל לפעמים הם סותרים זה את זה! חירות 🕊️ הזכות של כל אדם לחיות את חייו כרצונו - לדבר מה שהוא רוצה, לבחור את עבודתו, לנוע לאן שהוא רוצה, להאמין במה שהוא רוצה. דוגמה: אם אתם רוצים לפתוח עסק למכירת גלידה בטעמים משונים (זיתים וחומוס!) - זו החירות שלכם. שוויון ⚖️ הרעיון שלכולם צריכות להיות אותן הזדמנויות, אותן זכויות, ואותו יחס מהמדינה. דוגמה: אם רק ילדים עשירים יכולים ללמוד בבית ספר טוב, זה לא שוויון. אז למה יש מתח ביניהם? 😰 הנה הבעיה: לפעמים חירות ושוויון מתנגשים! דוגמה 1: מסים . - חירות : "הכסף שלי! למה המדינה לוקחת אותו?" - שוויון : "צריך לקחת יותר מעשירים כדי לממן בתי ספר לכולם" דוגמה 2: חופש ביטוי - חירות : "אני יכול להגיד מה שאני רוצה!" - שוויון : "אבל מה אם מה שאתה אומר פוגע בזכויות של אחרים?" דוגמה 3: חינוך - חירות : "אני רוצה לשלוח את הילד שלי לבית ספר פרטי יקר" - שוויון : "אבל אז ילדים עשירים יקבלו חינוך טוב יותר" אז מה עושים? 🤔 דמוקרטיות שונות מוצאות איזונים שונים: מדינות סקנדינביות (שוודיה, נורווגיה, דנמרק): נוטות יותר לשוויון - מסים גבוהים, רווחה חזקה, וכולם מקבלים שירותים דומים. ארצות הברית: נוטה יותר לחירות - מסים נמוכים יותר, כל אחד אחראי על עצמו, יותר פערים אבל יותר חופש כלכלי. רוב המדינות מנסות למצוא איזון איפשהו באמצע. אין תשובה נכונה אחת! כל חברה צריכה להחליט איפה היא רוצה להיות על הרצף הזה. דמוקרטיה ליברלית - מה זה בעצם? 🛡️ "דמוקרטיה ליברלית" זה לא דמוקרטיה של מפלגה מסוימת, אלא סוג של דמוקרטיה. ההבדל המרכזי: בדמוקרטיה רגילה: הרוב מחליט על הכל. בדמוקרטיה ליברלית: הרוב מחליט, אבל יש זכויות שאף רוב לא יכול לפגוע בהן. לדוגמה: 🎭 דמיינו שאתם מצביעים האם ללמד אנגלית רק בשפה האנגלית, בלי להשתמש בעברית. בדמוקרטיה רגילה, אם 90% מהכיתה מצביעים "כן" - זה מה שיקרה, גם אם ה-10% לא מבינים אם לא מסבירים להם בעברית. בדמוקרטיה ליברלית, גם אם הרוב מצביע "כן", יש זכות יסוד לחינוך בשפת האם - אז אי אפשר לפגוע בזה. מה מגן על הזכויות האלה? 🏛️ חוקה : מסמך שמגדיר את הזכויות הבסיסיות. קשה מאוד לשנות אותו - צריך רוב עצום או הליך מיוחד. בית משפט עליון : שופטים שיכולים לבטל חוקים שפוגעים בזכויות יסוד, גם אם המחוקק אישר אותם! הפרדת רשויות : השלטון מחולק לשלוש זרועות עצמאיות שמפקחות זו על זו. עיתונות חופשית : עיתונאים שיכולים לחשוף בעיות ולבקר את השלטון. וזכויות של האזרחים - הזכות להפגין, הזכות לשבות , הזכות לבחור, הזכות להגיש עצומה, לפנות לרשויות החוק, הזכות לקבל מידע - ועד לזכות אי-ציות אזרחי שהיא הפרת חוק במכוון כאקט של מחאה (כמו שעשו, למשל, גנדי, או מרטין לותר קינג). הידעת? ⚖️ בגרמניה שלאחר תקופת הנאצים, נחקקה חוקה שקובעת שאף רוב לא יכול לשנות את העיקרון שכל בני האדם שווים בכבוד. זה נקרא "סעיף נצח", ואי אפשר לשנות אותו בשום דרך! דמוקרטיה חלולה (אילוזוריה) - כשזה רק נראה דמוקרטי 🎭 יש מדינות שנראות מבחוץ כאילו הן דמוקרטיות - יש בהן בחירות, פרלמנט, חוקה - אבל בפועל הדמוקרטיה שם היא "חלולה", ריקה מתוכן. איך מזהים דמוקרטיה חלולה? 🔍 סימן 1: בחירות מזויפות יש בחירות, אבל: - קולות נספרים בצורה לא הוגנת - אופוזיציה לא מקבלת גישה לתקשורת - מועמדים מפחידים בוחרים - התוצאה תמיד 99% לשליט סימן 2: תקשורת מבוקרת 📺 כל כלי התקשורת מפוקחים ונשלטים בידי השלטון (או חברים של השלטון). למה? כי ביקורת על השלטון = סכנה... סימן 3: מערכת משפט תלויה ⚖️ השופטים מפחדים מהשלטון ופוסקים כמו שהוא רוצה. או שימנו מראש לשיפוט אנשים שמזדהים עם השלטון, או שמפטרים את מי שלא מיישר קו עם השלטון. סימן 4: הפחדת אופוזיציה 😨 מנהיגי האופוזיציה נכלאים בתירוצים שונים, "נעלמים", או מואשמים בשחיתות (זוכרים? יש את השופטים שישתפו עם זה פעולה) סימן 5: חוקים נגד "אויבים" 🚨 חוקים שמוגדרים נגד "טרור" או "בגידה" אבל בפועל משתמשים בהם נגד כל מי שמבקר את השלטון. דוגמאות לדמוקרטיות חלולות: 🌍 רוסיה : יש שם בחירות, אבל אופוזיציה אמיתית - מוחלשת או נכלאת. התקשורת בעיקר בשליטת השלטון. ונצואלה : התחילה כדמוקרטיה אמיתית, אבל השלטון שינה את החוקים והשתלט על בתי משפט ותקשורת. הונגריה : עדיין יש בחירות, אבל הממשלה השתלטה על רוב התקשורת והחלישה את בתי המשפט. גם זכות ההפגנה , שהיא חלק בסיסי בדמוקרטיה - כי היא מאפשרת לאזרחים להביע דעה, לבקר את השלטון ולהשפיע על שינוי בדרכים לא אלימות - נפגעת בדמוקרטיה חלולה, וכך: בהונגריה הזכות להפגין קיימת, אבל מוגבלת דרך דרישות לאישור מראש, הגבלות משטרתיות ופיזור הפגנות ללא סיבה. ברוסיה הזכות כביכול קיימת, אבל כמעט ולא ניתנת ליישום בפועל, כי רוב ההפגנות לא מאושרות, ומפגינים נעצרים ונענשים. ובוונצואלה מחאות מדוכאות באלימות, עם מעצרים המוניים ופגיעה בזכויות אדם. למה זה מסוכן? ⚠️ כי זה מטעה! אנשים חושבים שהם חיים בדמוקרטיה, אבל בפועל אין להם כוח אמיתי. כמו לשחק משחק כשהקוביה תמיד תיפול על אותו מספר גם אם יש בה 6 מספרים שונים, כי מישהו 'חיבל' בה. אז זה נראה כאילו יש סיכוי לכל מספר, אבל התוצאה קבועה מראש. הידעתם? בישראל כל אדם רשאי להפגין, בכל נושא, כל עוד זה נעשה בדרכי שלום וללא הסתה או אלימות. מותר להפגין איפה ומתי שרוצים, ורק אם מדובר בהפגנה עם יותר מ-50 משתתפים, או שהיא כוללת צעדה או חסימת כבישים, צריך לקבל רישיון מהמשטרה. סוגי דמוקרטיה נוספים 🗂️ דמוקרטיה ישירה 📣 כל האזרחים מצביעים על כל נושא. היא קיימת רק במקומות קטנים מאוד או במשאלי-עם מיוחדים. דוגמה: כפרים בשוויץ שבהם כל התושבים מתכנסים פעם בשנה בכיכר ומצביעים על תקציב. יתרון : כולם משתתפים ישירות. חיסרון : זה לוקח המון זמן, ולכן לא אפשרי במדינה גדולה. דמוקרטיה ייצוגית 🏛️ האזרחים בוחרים נציגים שמחליטים בשמם. דוגמה: ישראל, ארצות הברית, רוב המדינות. יתרון : אפשרי גם במדינה גדולה. חיסרון : הנציגים לא תמיד מייצגים את מה שהבוחרים רוצים. דמוקרטיה פרלמנטרית 🇬🇧 הבוחרים בוחרים פרלמנט, והפרלמנט בוחר את ראש הממשלה. דוגמה: ישראל, בריטניה, קנדה, הודו. יתרון : ראש הממשלה תמיד נתמך ברוב בפרלמנט. חיסרון : הממשלות יכולות ליפול מהר אם הקואליציה מתפרקת. דמוקרטיה נשיאותית 🇺🇸 הבוחרים בוחרים את הנשיא בנפרד מהפרלמנט. דוגמה: ארצות הברית, ברזיל, מקסיקו. יתרון : הנשיא לא תלוי בפרלמנט ויכול לפעול אפילו אם לא מסכימים איתו. חיסרון : יכולה להיות "נעילה" (קונפליקט) כשהנשיא רוצה דבר אחד והפרלמנט משהו אחר. דמוקרטיה חצי-נשיאותית 🇫🇷 כשיש יש גם נשיא וגם ראש ממשלה, ולכל אחד יש סמכויות אחרות. דוגמה: צרפת, טייוואן, פולין. יתרון : מאזן בין שני המודלים. חיסרון : לפעמים לא ברור מי אחראי על מה. כרזות שקוראות לנשים לבחור, מיצג ל'קלפי' של הנשים המועמדות. צילום מתוך תערוכה על זכויות נשים בישראל שלפני קום המדינה של נורית יעקבס-ינון, מ-2019. צילומים עדי ברטשניידר קצת על הדמוקרטיה במספרים 📊 46% מאוכלוסיית העולם חיה במדינות דמוקרטיות (נכון ל-2024), אבל רק כ-15% חיים ב"דמוקרטיות מלאות" שבהן כל הזכויות מוגנות באמת. בישראל הנשים קיבלו את זכות בחירה מההתחלה, בארה"ב רק עם התיקון ה־19 לחוקה ב־1920, ובשוויץ רק ב־1971. מדינה הראשונה בעולם שהעניקה לנשים זכות בחירה היא ניו זילנד, ב-1893, ובערב הסעודית גם כיום הזכות של הנשים מוגבלת, וכוללת רק בחירות מקומיות. נורווגיה, ניו זילנד ואיסלנד מדורגות כדמוקרטיות הטובות ביותר בעולם (2024) - שם יש איזון טוב בין חירות, שוויון והגנה על זכויות. בשוודיה 87% מהאזרחים מצביעים בבחירות - הם רואים בזה חובה אזרחית, לא רק זכות. בקוסטה ריקה אין צבא מאז 1948 - הם העבירו את כל התקציב לחינוך ובריאות, והדמוקרטיה שם יציבה ביותר. הידעת? 🗳️ בהודו מתקיימות הבחירות הגדולות בעולם עם 900 מיליון בוחרים! כדי להגיע לכל הכפרים ההרריים, נושאים קלפיות על גב פילים וצריך חודש שלם כדי להשלים את כל ההצבעה. ערכים אוניברסליים או תרבותיים? 🌏 הנה שאלה: האם חירות ושוויון הם ערכים שמתאימים לכל התרבויות, או שזו השקפת עולם מערבית? הטיעון למערביות: יש מי שטוענים שדמוקרטיה נולדה במערב ומתאימה לתרבות מערבית. תרבויות אחרות שמים דגש על קהילה, משפחה והרמוניה - לא על הפרט. הטיעון לאוניברסליות: אחרים טוענים שהצורך של בני אדם בכבוד, בחירות ובהשפעה על גורלם הוא אוניברסלי. הוכחה: גם במדינות שאומרות שדמוקרטיה "לא מתאימה להם" - האנשים מוחים ודורשים זכויות. המציאות: יש דמוקרטיות מצליחות בכל יבשת - מיפן בדרום-מזרח אסיה, דרך הודו בדרום אסיה, ועד בוצואנה באפריקה. אבל כל אחת מהן מתאימה את הדמוקרטיה לתרבות המקומית שלה. שאלות למחשבה 💭 עכשיו שאתם מבינים את ערכי היסוד של הדמוקרטיה, הנה התור שלכם לחשוב: איפה הייתם רוצים להיות על הציר בין חירות לשוויון? ולמה? האם זה הוגן שיש זכויות שאף רוב לא יכול לפגוע בהן? מי מחליט מהן הזכויות האלה? האם ערכי הדמוקרטיה צריכים להיות זהים בכל העולם? בפרק הבא: מה מסכן את הדמוקרטיה? איך היא יכולה להתדרדר? מה הסימנים המקדימים? ומה אפשר לעשות כדי להגן עליה? 🚨