top of page

לומדים אזרחות: ימין, שמאל ומה שביניהם 🧭

  • לפני 37 דקות
  • זמן קריאה 7 דקות

מי לא שמע את המילים "ימין", "שמאל" ואפילו "מרכז" בהקשר של פוליטיקה - או אפילו כמילת גנאי 😱.

אבל, עד כמה אתם מכירים מאיפה זה נולד ומה בכלל זה אומר??

באנו לעשות סדר.


🏛️ מתי התחלנו לסמן את הצדדים?

המונחים "ימין" ו"שמאל" נולדו בצרפת, בשנת 1789 - שנת המהפכה הצרפתית. בפרלמנט הצרפתי החדש, מי שישב מימין לנשיא האספה הצביע לשמר את הסדר הקיים - המלוכה, הכנסייה, המסורת. מי שישב משמאלו הצביע לשנות את הסדר - יותר שוויון, פחות כוח למלך ולכנסיות, יותר זכויות לאזרחי המדינה. שרירותי לגמרי - אבל זה מה שקבע...


מאז עברו יותר מ-230 שנה (מי סופר...), אבל הציר הזה של הכיוונים נשאר - כי הוא מתאר מתח אמיתי שקיים בכל חברה: כמה לשמר? וכמה לשנות?


אבל הכיוונים האלה לא מתארים רק עמדה אחת. ימין או שמאל זה משהו שמקיף כמה תחומים שונים לגמרי: כלכלה, חברה, דת ומדינה, ביטחון. אדם יכול להיות ימין באחד מהם ושמאל באחר - וזה בסדר גמור. נעבור עליהם ונכיר אותם אחד אחד.


באיזו דרך לבחור? זה תלוי לאן רוצים להגיע...

📊 הציר הכלכלי: מי אמור לנהל את הכסף?

זה המישור הקלאסי והמקורי של ימין-שמאל.

  • שמאל כלכלי מאמין שהמדינה צריכה להתערב בכלכלה באופן פעיל. הרעיון אומר ששוק חופשי, כשהוא לגמרי ללא פיקוח, יוצר פערים עצומים בין עשירים לעניים. לכן המדינה צריכה לגבות מיסים גבוהים יותר מהעשירים, לספק שירותי בריאות וחינוך ציבוריים חזקים, להגן על עובדים מפני מעסיקים חזקים, ולתמוך באוכלוסיות חלשות - קשישים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים - דרך קצבאות וסבסוד.

    הסיסמה: "לכולם מגיע רשת ביטחון."

  • ימין כלכלי מאמין בשוק חופשי עם התערבות מדינה מינימלית. הרעיון אומר שכשיש תחרות חופשית, כולם מנסים להיות טובים יותר, והכלכלה גדלה. מיסים גבוהים מדי פוגעים בצמיחה ומרתיעים יזמים. ולגבי סיוע ממשלתי? ימין כלכלי פחות מוכן ליצירת תלות במדינה אצל מי שיכול לפרנס את עצמו.

    הסיסמה: "המדינה היעילה היא המדינה הקטנה."


דוגמאות מהעולם:

  • בשוודיה, מדינה שנחשבת לשמאל כלכלי, המיסוי הגבוה מממן חינוך אוניברסיטאי חינמי, חופשת לידה של כמעט שנה, ומערכת בריאות ציבורית מקיפה - לכולם.

  • בארצות הברית, שנחשבת לימין כלכלי, חינוך אוניברסיטאי עולה עשרות אלפי דולרים בשנה, ומיליוני אנשים לא יכולים להרשות לעצמם ביטוח בריאות פרטי.

  • סינגפור היא דוגמה שבה השלטון ימני-שמרני מאז 1959, עם כלכלה קפיטליסטית מובהקת, אבל במקביל יש שם דיור ציבורי לכ-80% מהאוכלוסייה - מדיניות שנחשבת "שמאלית".


🔍 א ב ל...

גם בתוך הימין וגם בתוך השמאל יש מחלוקות עצומות.

  • שמאל "סוציאל-דמוקרטי" (כמו בשוודיה) מאמין בשוק חופשי אבל עם רגולציה חזקה.

  • שמאל "קומוניסטי" רוצה שהמדינה תחזיק בכל אמצעי הייצור.

  • ימין "ליברלי" רוצה שוק חופשי וגם חירויות אזרחיות.

  • ימין "לאומני" רוצה שוק חופשי אבל עם הגנה על "עסקים מקומיים" מפני תחרות זרה.

כלומר, הציר ימין-שמאל הוא לא קו ישר פשוט.


🌍 הציר החברתי-תרבותי: איך רוצים לחיות יחד?

זה המישור השני, שנפרד מזה הכלכלי ולעתים קרובות אפילו עומד בסתירה אליו.

  • שמאל חברתי נוטה להדגיש שוויון בין קבוצות שונות (כמו למשל נשים/גברים, או מיעוטים/רוב וכו'). הוא נוטה לרב-תרבותיות ולהפרדת דת ומדינה. בדמוקרטיות רבות, יהיה זה השמאל החברתי שיילחם על זכות ההצבעה לנשים, על ביטול הפרדה גזעית, על הכרה בנישואים חד-מיניים.

  • ימין חברתי נוטה לשמר מסורת ומבנה חברתי קיים (כמו למשל משפחה מסורתית, זהות לאומית מוגדרת, חיזוק הקשר בין תרבות לאומית לדת ועוד).


דוגמאות מהעולם:

  • בפולין, הממשלה הימנית-שמרנית שעלתה לשלטון ב-2015 ניסתה להגביל את עצמאות מערכת המשפט ולשלוט במינוי שופטים, וחיזקה את מעמד הכנסייה הקתולית בחינוך הציבורי - צעדים שעוררו ביקורת חריפה מצד האיחוד האירופי, בה פולין חברה.

  • בהולנד, מדינה עם מסורת ליברלית-חברתית חזקה, נישואים חד-מיניים הוכרו ב-1 באפריל 2001 - והיא היתה הראשונה בעולם לעשות זאת.

  • בוליביה תחת אבו מוראלס (2006-2019) היא דוגמה מובהקת לשמאל חברתי קיצוני: הוא הלאים תעשיות גז ונפט, חילק קרקעות לאיכרים ילידים, והכניס לחוקה הכרה רשמית ב-36 עמים ילידיים.

  • ברזיל, לעומת זאת, חוותה נדנדה דרמטית: לולה דה סילבה (שמאל) הרחיב תוכניות רווחה שהוציאו עשרות מיליונים מהעוני. אבל בולסונארו (ימין קיצוני חברתי) שעלה אחריו לשלטון, ניסה לצמצם זכויות ילידים ולפתוח את האמזונס לכרייה.


✝️ דת ומדינה - האם אלוהים זה חלק מהממשל?

  • שמאל נוטה להפרדה ברורה בין דת למדינה: החוק צריך להיקבע על ידי נבחרי ציבור, לא על ידי מנהיגים דתיים. כל אזרח חופשי להאמין במה שהוא רוצה - אבל האמונה הפרטית לא אמורה להכתיב חוקים לכלל הציבור.

  • ימין נוטה לראות בדת חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית, ולפעמים גם מהחקיקה. הטיעון הוא שאם רוב האוכלוסייה מאמינה בערכים דתיים מסוימים, למה שהמדינה לא תשקף אותם?


דוגמאות מהעולם:

  • בצרפת נחקק ב-1905 חוק הפרדת הכנסייה מהמדינה - אחד החוקים המחמירים ביותר בעולם בנושא זה. ב-2004 הורחב העיקרון בחוק נפרד שאסר על סמלים דתיים בולטים בבתי ספר ממשלתיים. לכל דת.

  • בבריטניה יש כנסייה אנגליקנית רשמית של המדינה - ובכל זאת, בפועל בריטניה מתפקדת כדמוקרטיה ליברלית חילונית ברובה, כי לכנסייה אין כוח שלטוני אמיתי.

  • בתורכיה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הנשיא אטאטורק ביצע מהפכה חילונית רדיקלית: הוא ביטל את הח'ליפות (השלטון הדתי האסלאמי העליון), החליף את הכתב הערבי בלטיני, אסר על לבישת הפס (כיסוי הראש המסורתי) בבניינים ממשלתיים, והפריד באופן חוקי בין דת האסלאם השלטת - לשלטון. תוך פחות מעשור, תורכיה הפכה לרפובליקה חילונית מוצהרת - מהלך חסר תקדים במדינה מוסלמית. אבל בעשורים האחרונים, תחת ארדואן, התהליך הזה עובר שחיקה הדרגתית.

  • סין היא מקרה מיוחד: המדינה רשמית אתאיסטית - הדת לא חלק מהשלטון, אלא הפוך. המפלגה הקומוניסטית שולטת בדת, לא להפך. פעילות דתית מותרת רק במסגרות שהמדינה מאשרת ומפקחת עליהן. כנסיות "לא רשמיות" נסגרות, ומסגדים של האויגורים (שהם מיעוט מוסלמי) נהרסים.

  • בטיוואן (דמוקרטיה ליברלית) יש מגוון דתי עשיר (בודהיזם, טאואיזם, נצרות ועוד), עם הפרדה ברורה בין דת למדינה. הם אגב היו הראשונים באסיה להכיר בנישואים חד-מיניים (2019).

  • אתיופיה מוגדרת רשמית כחילונית למרות שהכנסייה האורתודוקסית האתיופית היא אחת הכנסיות העתיקות בעולם (מהמאה ה-4 לספירה) עם השפעה תרבותית ופוליטית עצומה.

  • מדינות האיים של פולינזיה - כמו סמואה וטונגה - הן מדינות שבהן הנצרות היא לא רק דת אלא חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית. בסמואה, החוקה מגדירה את המדינה כנוצרית רשמית, ויום ראשון - למשל -הוא יום מנוחה מחוייב בחוק.

  • יפן הגדירה בחוקה אחרי מלחמת העולם השנייה הפרדה מלאה בין דת למדינה וחופש דת מוחלט. אבל בפועל הנורמה החברתית מקשה על דתות שונות מדת השינטו ומהבודהיזם לשגשג. ומצד שני, רוב היפנים מגדירים את עצמם כ"לא דתיים" - אך חוגגים חגים שינטואיסטים ובודהיסטים מסורתיים. ולפעמים גם וגם. כי הדת ביפן היא יותר תרבות ומסורת מאשר אמונה מוצהרת.

  • והדיקטטורות? ברוב המשטרים הסמכותניים, יש קשר הדוק בין הדת לשלטון - ולא במקרה. מנהיג שמדבר בשם האל לא צריך להצדיק את החלטותיו לאף אחד, כי האל לא טועה. זה נוח מאוד למי שרוצה שלטון ללא ביקורת.

    באיראן, המנהיג הדתי העליון - לא הנשיא הנבחר - הוא זה שמחזיק בכוח האמיתי.

    בסעודיה, החוק הוא חוק האסלאם כפי שמפרשות אותו הרשויות הדתיות.


⚖️ אז מה זה מרכז? יושב על הגדר, רגל פה רגל שם?

במילה אחת - לא.

מרכז זה לא אומר ש"לא החלטתי" או "אני מפחד לבחור צד." מרכז הוא עמדה פוליטית לגיטימית לחלוטין שאומרת: בנושאים מסוימים אני מסכים עם הימין, בנושאים אחרים עם השמאל - ואני לא מוכן לקנות חבילה שלמה משום צד.


למשל: מישהו יכול להאמין בשוק חופשי (ימין כלכלי) ובמקביל לתמוך בזכויות מלאות לקהילת הלהט"ב (שמאל חברתי). זה לא שהוא "חצי ימין וחצי שמאל" - הוא פשוט לא מתאים לקופסה אחת. ורוב האנשים, אם יבדקו את עצמם ביושר, לא מתאימים לתיוג פסקני שכזה.


🔍 הידעת? בגרמניה יש מפלגה שנקראת CDU (הדמוקרטים-נוצרים) שמוגדרת כ"מרכז-ימין". בצרפת, עמנואל מקרון הקים מפלגה שמוגדרת כ"מרכז" ממש - לא ימין ולא שמאל. בדנמרק יש מפלגות שהן שמאל כלכלי עם ימין חברתי - תמיכה ברווחה יחד עם הגבלות הגירה קשוחות. העולם מורכב יותר מקו ישר אחד.

אינפוגרפיקה צבעונית שמציגה תמצית של ההבדלים בין ימין לשמאל בציר הכלכלי והחברתי, לצד מרכז וההתחלה של המושג, בליווי אפרוחים צבעוניים שמייצגים את התמצית של כל ערך.

🗺️ אין "One Ring to Rule Them All" - למה צריך יותר מציר אחד?

כאן טמון אחד הבלבולים הגדולים ביותר. ימין ושמאל הם לא מדד אחד אלא כמה מדדים שרצים במקביל - וציר אחד לא מספיק כדי לתאר אדם, ובטח שלא מפלגה שלמה.


אדם יכול להיות ימין ביטחוני, שמאל כלכלי ומרכז חברתי - בו זמנית.

זה לא סתירה, זו מורכבות אנושית רגילה.

כשמפלגה מוגדרת "שמאל" - זה לא אומר שהיא שמאל בכל נושא. וכשמפלגה מוגדרת "ימין" - ייתכן שבנושאים כלכליים היא דווקא תומכת בהוצאות ציבוריות גדולות.


ועוד משהו שחשוב לשים אליו ❤️: מפלגות הן לא רק מניפסטים של רעיונות - הן גם קואליציות של אינטרסים. מפלגה יכולה להצהיר על עמדה בנושא מסוים ולהתנהג אחרת לגמרי כשהיא בשלטון, כי ישנם לחצים פנימיים, שותפי קואליציה, נותני תרומות ועוד.

בשורה התחתונה: אל תאמינו רק למה שמפלגה אומרת על עצמה - תמיד תבדקו מה היא עשתה בפועל...

ומה קרה בישראל? 🇮🇱

בישראל, הציר הזה של ימין-שמאל-מרכז עבר בשנים האחרונות עיוות ייחודי - וחשוב להכיר אותו, כדי לא להתבלבל.

  1. שלב א' - העיוות הביטחוני:

    במשך שנים, "ימין" ו"שמאל" הפכו בישראל לשם קוד כמעט אך ורק לשאלה ביטחונית אחת: מה העמדה לגבי הסכסוך עם הפלסטינים? ימין = נגד ויתורים טריטוריאליים. שמאל = בעד.

    נושאים של כלכלה? רווחה? שוויון חברתי? הפרדת דת ומדינה? כל אלה נדחקו הצידה.

    זה יצר מצב מוזר: מפלגת הליכוד, שמגדירה את עצמה כ"ימין", תמכה היסטורית בהפרטות ובשוק חופשי - אבל גם קיבלה תמיכה מאוכלוסיות מוחלשות כלכלית שבמדינה אחרת היו מצביעות דווקא לשמאל כלכלי. ואילו מפלגת העבודה, שנוסדה כמפלגה סוציאליסטית, שהקימה את ההסתדרות ואת קופת החולים, אימצה בשנות ה-90 חלקים ממדיניות שוק חופשי - עמדה שאינה שמאלית כלכלית קלאסית.

  2. שלב ב' - העיוות בשיח:

    בשנים האחרונות זה הלך והחריף. יש מי שדוחף להשתמש במילה "שמאלן" ככינוי גנאי במקום כתיאור של עמדה פוליטית - מילה שנועדה לדחות ולפסול, וכך כל מי שמבקר את הממשלה נקרא פתאום "שמאלן" - גם אם הוא ימין או מרכז בדעותיו: כלכלי ליברלי, דתי, וימין ביטחוני.


דוגמה: יש בישראל מפלגות מרכז שמנסות לשלב עמדות משני הצדדים בלי להזדהות עם מחנה אחד באופן מלא ומוחלט. אבל בשיח הישראלי, גם "מרכז" הפך לסימן זיהוי שבטי ומתוייג כ"שמאלי" - יותר ממה שהוא מתאר עמדות ממשיות.


🔍 הידעת? ימין ושמאל לא אומרים אותו דבר בכל מדינה. ה"שמאל" האמריקאי (המפלגה הדמוקרטית) ייחשב במדינות סקנדינביות לכל היותר כמרכז, ולעיתים אפילו כמרכז-ימין. ה"ימין" הצרפתי תומך בשירותי בריאות ציבוריים חזקים שהימין האמריקאי מתנגד אליהם. המילים שוות - המשמעות משתנה לפי מדינה ולפי הקשר.

⚠️ איך תזהו שעושים עליכם מניפולציה עם המילים האלה?

כשמישהו קורא לכם "שמאלן" או "ימניסט" במקום להתמודד עם הטיעון שלכם - זאת מניפולציה.

זה לא ויכוח, זה תיוג שנועד לסיים שיחה במקום להתחיל אחת.


סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

  • "כל מי שלא איתנו - שמאל/ימין."

    אם מפלגה מגדירה כל מתנגד כ"שמאלן" או כ"ימניסט" - היא לא מתמודדת עם הביקורת, אלא מנסה לפסול את המבקר.

  • שימוש ב"ימין/שמאל" בלי תוכן.

    אם מישהו אומר לכם "זה ימין" או "זה שמאל" בלי להסביר מה בדיוק ימני או שמאלי בעמדה הזו - תשאלו אותו: "ובמה זה בא לידי ביטוי? מה הם אומרים בנושא א' או ב'?"

  • "המצע שלנו = ימין/שמאל אמיתי."

    כל מפלגה טוענת שהיא הנציגה האמיתית של הצד שלה. אז היא אומרת. זה לא אומר כלום! בדקו את המצע בעצמכם - אבל גם בדקו מה המפלגה עשתה כשהייתה בשלטון.


הלקח: אל תסתפקו בתווית, בדקו את התוכן.

יש לנו פוסט שלם על איך להיות קוראים ביקורתיים עם כלים מעשיים שיעזרו לכם לזהות מניפולציות - כולל בפוליטיקה, אבל לא רק (שווה לקרוא, כי מי רוצה שיעבדו עליו??).


💬 שאלות למחשבה

  1. אם הייתם צריכים לתאר את עצמכם בציר ימין-שמאל כלכלי, מה הייתם אומרים?

  2. ואיפה אתם בציר החברתי?

  3. האם מישהו אמר לכם פעם "שמאלן!" או "ימניסט!" כדי לפסול את הדעה שלכם? איך זה הרגיש?

  4. למה לדעתכם קל יותר לתייג אנשים מאשר להתמודד עם הטיעונים שלהם?

  5. האם לדעתכם ניתן להיות "ימין כלכלי ושמאל חברתי" - או שאלה חייבים להיות ביחד?


בפרק הבא: מפלגות - מה הן, מה זה מצע, ואיך זה שדווקא בארה"ב הענקית יש שתי מפלגות גדולות אבל בישראל הקטנה יש עשרות?


אפרוח ירוק על פרשת דרכים עם השילוט "ימין""שמאל""מרכז", מסתכל על כף היד הפתוחה שלו בה נמצאות 2 גלולות: אדומה וכחולה, והוא מנסה לחשוב באיזה לבחור.

bottom of page