לומדים אסטרונומיה: יום השוויון האביבי 🌸🌍

בסביבות ה-20 במרץ (ולפעמים ב-19 ולפעמים ב-21) קורה משהו מעניין בשמיים: היום והלילה (כמעט) שווים באורכם. זה קורה בגלל סיבה אסטרונומית מדויקת מאוד.

זהו יום השוויון האביבי (באנגלית: Vernal Equinox), אחת מארבע הנקודות המרכזיות במסלול כדור הארץ סביב השמש - ובאסטרונומיה זה גם היום שבו מתחיל האביב מבחינה רשמית (הנקודות האחרות הן יום ההיפוך החורפי, יום השוויון הסתווי, ויום ההיפוך הקייצי).

הידעת? המילה Equinox מגיעה מלטינית - Aequus (שווה) + Nox (לילה). כלומר: הלילה השווה. ובעברית הכינוי הנפוץ הוא "יום השוויון" או "השוויון האביבי".

מה בעצם קורה ביום הזה? 🌎

כדור הארץ מקיף את השמש כשהוא נטוי על צידו בזווית של 23.5 מעלות. בגלל הנטייה הזאת, רוב ימות השנה אחד מחצאי כדור הארץ מוטה יותר לכיוון השמש מהשני - וזה (כידוע) מה שיוצר את ההבדלים בין עונות השנה.

אבל ביום השוויון האביבי קורה משהו מיוחד: כדור הארץ נמצא בנקודה שבה ציר הנטייה שלו לא נוטה אל השמש ולא נוטה ממנה והלאה. בנקודה הזו השמש עולה בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב, וקרני השמש פוגעות בדיוק על קו המשווה בזווית ישרה.

הידעת? ביום השוויון שעון השמש מציג את הזמן המדויק ביותר

אז היום והלילה ממש שווים? 🤔

לא בדיוק - ויש לזה הסבר מעניין.

למרות השם "יום השוויון", אורך היום ואורך הלילה אינם זהים לחלוטין ביום הזה. בישראל למשל, ביום הזה היום נמשך קצת יותר מ-12 שעות.

1. סיבה ראשונה: השמש אינה נקודה אחת בשמיים אלא עיגול. הגודל שלה בשמיים גורם לכך שאנחנו רואים אותה כבר לפני שמרכזה עלה מעל האופק, וגם רגע אחרי שמרכזה שקע מתחתיו.

2. סיבה שנייה: האטמוספרה שלנו מכופפת את קרני האור - תופעה שנקראת רפרקציה אטמוספרית - מה שגורם לכך לראות את השמש קצת יותר גבוה ממיקומה האמיתי, גם כשהיא כבר מתחת לאופק. בגלל שתי הסיבות האלה, היום שבו היום והלילה שווים באמת נקרא אקינוקס - ולפי קו הרוחב, הוא יכול להיות קצת לפני או קצת אחרי האקינוקס האסטרונומי.

הידעת? מצפן יכול להיות כלי אסטרונומי מעולה ביום הזה: כי ביום השוויון האביבי, אם תסמנו בדיוק לאן השמש שוקעת - תמצאו בדיוק את המערב. לא "בערך מערב" - מערב ממש.

האביב בחצי הכדור הדרומי 🌍

בעוד שאנחנו בחצי הצפוני של כדור הארץ מברכים על בוא האביב - באוסטרליה, ארגנטינה ודרום אפריקה מתחיל הסתיו. זה אותו אירוע אסטרונומי בדיוק, אבל התוצאה הפוכה לגמרי. ביום השוויון שלנו, שם הלילות מתחילים להתארך.

מבנים עתיקים ויום השוויון 🏛️

הרבה לפני שהיו לנו לוחות שנה, ציוויליזציות עתיקות מצאו דרכים מבריקות לעקוב אחרי האקינוקס:

• אנגקור וואט, קמבודיה - המקדש מכוון כך שביום השוויון האביבי, השמש עולה בדיוק מעל למגדל המרכזי של המקדש. עולי רגל היו מגיעים מאות קילומטרים לראות את הרגע הזה.

• הפירמידה של קוקולקן, מקסיקו - הפירמידה הידועה של בני המאיה (El Castillo) מכוונת כך שביום השוויון, הצל יוצר תמונה של נחש זוחל לאורך המדרגות. הצופים שבאים לראות את "הנחש" מגיעים בעשרות אלפים - ואם קראתם את הפוסט שלנו על המיתולוגיה של המאיה, תבינו עוד יותר למה הנחש הזה כל כך חשוב להם.

• סטונהנג', אנגליה - גם כאן המבנה מכוון ליום השוויון האביבי, לצד יום ההיפוך הקייצי. הבנייה שלו דרשה הבנה אסטרונומית מרשימה מאוד, שקשה להאמין שהשיגו בלי הכלים המודרניים שיש לנו היום.

מה אמרו המיתולוגיות על האביב? 🌺

לפני שהיתה לנו אסטרונומיה שתסביר למה מגיע האביב, כל תרבות המציאה לו סיפור משלה:

• המיתולוגיה היוונית - הסיפור הידוע ביותר הוא של פרספונה, בתה של דמטר, אלת התבואה. לפי המיתוס, האדס חטף את פרספונה לעולם התחתון. אמה העצובה הפסיקה לטפל באדמה, וכל הצמחים כמשו. בסופו של דבר הושגה פשרה: פרספונה מבלה חלק מהשנה בשאול וחלק עם אמה - והמחזור הזה הוא, לפי היוונים, הסבר עונות השנה. כשפרספונה עולה מן השאול באביב, דמטר שמחה ומאפשרת לאדמה לפרוח (יש לנו פוסט שלם על המיתולוגיה היוונית אם אתם רוצים לדעת עוד).

• המיתולוגיה הנורדית - בתרבות הוויקינגית, האביב היה קשור לאלה אוסטרה (Eostre), אלת הפריחה וההתחדשות. לפי האגדות הגרמניות הקדומות, האביב הגיע בעקבות נסיעתה ברחבי הארץ. יש חוקרים שסבורים שממנה נגזר גם שמו של חג הפסחא הנוצרי (Easter). עוד על האלים הנורדיים - בפוסט המיתולוגיה הנורדית.

• המיתולוגיה המסופוטמית - בבבל העתיקה, ראש השנה נחגג בסמוך ליום השוויון האביבי, בחג בשם אכיתו. הם ידעו לזהות את נקודת השוויון בשמיים, ורצו שהשנה החדשה תתחיל ביחד עם חזרת האור. הקליקו כדי לקרוא עוד על המיתולוגיה המסופוטמית.

• המיתולוגיה ההודית - חג הולי, חג הצבעים המפורסם, נחגג לקראת סוף החורף, בדרך כלל בסמוך לתחילת האביב (ולפעמים זה יוצא אפילו ממש קרוב ליום השוויון האביבי). החג הזה מסמל את ניצחון הטוב על הרע ואת בוא האביב (ועוד על המיתולוגיה ההודית - שם).

חגיגות מסביב לעולם 🎊

כמו ביום ההיפוך החורפי ובניגוד אליו - כאן לא חוגגים בשביל שהאור יחזור, אלא את זה שהאור כבר חזר:

• נורוז - ראש השנה הפרסי, שמציינים כ-300 מיליון אנשים ב-20 במרץ. החג בן יותר מ-3,000 שנה, ומקורו אסטרונומי לחלוטין - הפרסים העתיקים ידעו לחשב בדיוק מתי חל יום השוויון וקבעו שזה יהיה ראש השנה שלהם. גם היום הלוח הפרסי מתחיל באופן רשמי ביום השוויון האביבי.

• אוסטארה - חג אביב אצל עמים גרמניים עתיקים (שקשור, כאמור, לאלה הנורדית שציינו), שממנו לפי חוקרים מסוימים הגיעה מסורת ביצי הפסחא.

• הדת השינטו ביפן - ה-Higan הוא שבוע של ביקורי קברות ורוחות, שמתקיים סביב שני ימי השוויון בשנה (קיראו כאן עוד על המיתולוגיה היפנית).

יום השוויון ולוחות השנה 📅

אז יום השוויון האביבי שימש במשך מאות שנים כנקודת ה"אפס" לחישובים לוחיים ואסטרונומיים. הנה כמה דוגמאות:

• מועד חג הפסחא הנוצרי נקבע ב-325 לספירה כ"ראשון שאחרי הירח המלא שאחרי יום השוויון האביבי (שנקבע בלוח הכנסייתי ל-21 במרץ)". כלומר, פסחא הנוצרי תמיד נקבע ביחס לאקינוקס - גם כשרוב האנשים לא יודעים שיש כאן אסטרונומיה.

• גם בלוח העברי יש קשר ישיר: חודש ניסן חייב ליפול באביב. זו אחת הסיבות להוספת שנים מעוברות - כדי לוודא שפסח לא ייפול בחורף. על כל זה ועוד, בסדרת הפוסטים "זמן זה יחסי" - כאן.

עובדות מעניינות 🤓

• בדיוק ביום השוויון, אם תעמדו על קו המשווה בצהריים - לא יהיה לכם צל. השמש תהיה בדיוק מעל הראש.

• שני ימי השוויון (האביבי ב-20 במרץ בערך, והסתווי ב-22-23 בספטמבר) הם שני הימים בשנה שבהם השמש עולה בדיוק במזרח ושוקעת בדיוק במערב - בכל נקודה על פני כדור הארץ. הצפוני או הדרומי.

• כוכב הלכת שבתאי חווה שנת שוויון (בערך) כל 15 שנים ארציות, בגלל מסלולו האיטי סביב השמש.

• ציר הסיבוב של כדור הארץ לא עומד במקום. הוא מסתובב לאט לאט, כמו סביבון שמתחיל להאט ושלא נופל ישר אלא "מתנדנד" ב'מעגל' לפני שהוא נופל. כדור הארץ עושה בדיוק את זה והתנועה הזאת נקראת נקיפה או פרסציה (Precession). רק מה? הסיבוב המעגלי השלם של הציר שלו לוקח בערך 26,000 שנה (ליתר דיוק: 25,860 שנה)... בגלל התנועה הזו, נקודת השוויון האביבי "נסחפת" לאט לאורך גלגל המזלות. לפני כ-2,000 שנה, השמש ביום השוויון הייתה בכיוון קבוצת הכוכבים "טלה", היום היא בכיוון "דגים", ובעוד כמה מאות שנים - תגיע לכיוון "דלי".