מחזמר ישראלי מקורי של תיאטרון הבימה, שעלה לראשונה על הבמות לפני למעלה מעשרים שנה, ב-2002, והפך ללהיט עם מאות הצגות. הרעיון: קחו את הלהיטים הגדולים של צביקה פיק והפכו אותם לדמויות עם סיפור שלם. "מרי לו", "אלה" ו"גבריאל" הם לא רק שירים - הם הגיבורים. הסיפור מתרחש בישראל של שנות ה-70, ועוקב אחרי משולש אהבה בין שלושה צעירים שחולמים, מתלבטים ומגלים שהמציאות מורכבת יותר מהחלום. הרבה שירים, הרבה ריקודים, ואווירה נוסטלגית שגם בני נוער יתחברו אליה. לגילאי 12+

בדרך כלל כשמדברים על משחקים דיגיטליים, הילדים הם השחקנים. אבל מה קורה כשהם הופכים להיות היוצרים ? ארגון MindCET - מרכז לחדשנות בחינוך - ערך סדרה של האקתונים למשפחות: אירועים מקוונים שבהם הורים וילדים בגילאי 7-14 התיישבו ביחד מול המחשב, ובמשך כמה שעות בנו משחק דיגיטלי משלהם - בלי שום ידע מוקדם בתכנות. 💡 רגע, איך בונים משחק בלי לדעת לתכנת? כאן נכנסת הבינה המלאכותית (ה-AI) לתמונה. הכלי שאיתו עבדו המשפחות מאפשר לתאר מה רוצים - בעברית רגילה - והתוכנה בונה את זה. הרעיון, הסיפור, הכללים, הדמויות - כל אלה הגיעו מהמשפחות עצמן. ה-AI שימש ככלי ביצוע בלבד. זה אומר שכל המשחקים שנוצרו הם יצירה מקורית של הילדים - ולא תבנית מוכנה. 🕹️ מה יצא מזה? גם אנחנו השתתפנו בהאקתון ולמדנו מקרוב איך זה עובד. המשפחות שהגיעו (הורים, סבים וילדים בגילאי 7-14) - מכל הארץ - יצרו עשרות משחקים שונים לגמרי זה מזה: הרפתקאות, חידונים, משחקי פעולה ועוד. את כל התוצרים אפשר לראות ו לשחק בהם ישירות: ✨ למה כדאי להצטרף להקאתון הבא? כי מה שמעניין בהאקתון הזה זה לא רק שיוצאים ממנו עם משחק שלכם, אלא - בעיקר - מה שקורה בדרך. ילדים שהשתתפו חוו שלושה דברים שלא תמיד קורים ביחד: בחירה אמיתית - כל משפחה בחרה בעצמה מה לבנות. לא נושא מוכתב, לא תבנית קבועה. האפשרויות היו פתוחות לגמרי - משחק, כרטיס ברכה אינטראקטיבי, חידון - כל מה שעלה בדמיונם. הצלחה מוחשית - ילדים שנכנסו בתחושה של "אני לא יודע לתכנת" יצאו עם משהו שעובד. שאפשר לשחק בו. שאפשר להראות לאחרים. זה ממש לא עניין קטן! חיבור משפחתי - ההאקתון לא היה אירוע לילדים בלבד. ההורה היה שותף פעיל - לא רק יושב ליד. משפחות שיתפו, דנו ביחד בפתרונות, ורבות מהן אמרו שזה היה מהחוויות המשפחתיות המיוחדות שיצרו. מה תצטרכו? רק מחשב. שום ידע או הכנה. 📅 רוצים להצטרף בפעם הבאה? ברגע שיהיו תאריכים חדשים, זה יעודכן אצלנו ביומן. מוזמנים לעקוב:

מי לא אוהב את האריה שאהב תות ? אז עכשיו הגיע הזמן ליצור אותו בידיים. אספנו כמה רעיונות ליצירה - אריות ותותים, מחומרים שיש כמעט בכל בית. 🦁 יוצרים אריה אריה מכוס חד"פ, קרטון וניירות צבעוניים בהנחיית לובה רעים, מטעם רשת הספריות נתניה - יצירה פשוטה ונגישה לילדים קטנים. אריה תלת-מימדי מקרטון  לאוהבי אתגרים קצת יותר מורכבים 🎨 אריה מגליל נייר טואלט וצמר  פשוט, כיפי, ואפשר להתחיל ממש עכשיו. רוצים לקפל אריה באוריגמי ? כנסו לכאן 🍓 יוצרים תות תות מספוג רחצה  כן, מספוג רחצה. יוצא ממש חמוד. תות באוריגמי  קיפולים, קיפולים, קיפולים - ויוצא תות! תות באוריגמי תלת-מימדי  לאלה שכבר שלטו בגרסה הרגילה 😄 תות מפונפון  רך, צמרירי, ומושלם לעטר כל פינת חמד.

אוהבים מוזיקה ורוצים להבין מאיפה הכל התחיל? קבלו פודקאסט (הסכת) שלוקח אתכם למסע מרתק בהיסטוריה של המוזיקה המודרנית - "ההיסטוריה של הרוק" עם ליראן מנדלסון ונועם לאור. על הפודקאסט שני מוזיקאים מספרים את תולדות הרוק בסגנונות השונים, מראים את ההתפתחויות, מחברים אותה להיסטוריה ומשמיעים דוגמאות משירי הרוק הגדולים בהיסטוריה. יש למעלה מ-60 פרקים, וכל אחד מהם צולל לעומק של סגנון, תקופה, להקה או אמן. כל פרק - כשעה וחצי. אבל לא רק דיבורים , כאמור, אלא עם הרבה מוסיקה. תמצאו שם פרקים על: סגנונות מוזיקליים: קאנטרי, בלוז, סול, פאנק, הביטלס והמהפכנים, הרוקנרול להקות אגדיות:The Doors, Queen, Pink Floyd, The Beatles, הרולינג סטונס אמנים ייחודיים: אלביס, באדי הולי, צ'אק ברי מקומות והשפעות: ניו אורלינס, בית השמש העולה - הפלישה הבריטית ועוד. כל פרק הוא שיעור מוזיקה מרתק שמשלב היסטוריה, תרבות ומוזיקה טובה. למי זה מתאים? הפודקאסט מיועד לבני נוער ומבוגרים מגיל 15 ומעלה שאוהבים מוזיקה ורוצים להבין את הסיפור מאחורי השירים. מושלם למי שרוצה להעמיק בידע המוזיקלי שלו ולהבין איך המוזיקה שאנחנו שומעים היום התפתחה לאורך השנים.

שני אסירים בכלא, ספר ישן, ודמיון שמסרב להישאר בתוך הכלוב. ההצגה של תיאטרון גשר לא מספרת את הסיפור המקורי של "דון קישוט" בצורה ישירה. היא בונה סיפור מסגרת שבו אסירים קוראים בספר ונכנסים אליו (כן, כמו בסיפור שאינו נגמר). הגבול בין המציאות לדמיון מתטשטש, והצגה בתוך הצגה בתוך כלא הופכת לשאלות על חופש, שיגעון ומשמעות החיים. ההצגה גם מצחיקה, גם עצובה וגם מטלטלת - ולפעמים בו זמנית. לגילאי 16+

איך בונים סיפור... בלי מילים? במשחק הזה כל אחד מוסיף צליל אחד, ובסוף יוצא סיפור שלם של קולות! 🎒 אביזרים: אין. רק קול ודמיון! אפשר להוסיף: קלפים עם תמונות (אופציונלי - ראו בהמשך). אפשר להחליט שמותר או אסור להיעזר בחפצים שונים - אבל אם כן, אז רק כאלה שלא קשורים ישירות לקולות. 🎮 איך משחקים? בוחרים סיטואציה או מקום (למשל: ג'ונגל, תחנת רכבת, חוף ים, מסיבה). מטרת המשחק: ליצור "פסקול" שלם למקום! בוחרים סדר השתתפות השחקן הראשון עושה צליל אחד שמתאים למקום שנבחר השחקן השני עושה צליל אחר שמתאים, וכו' ממשיכים לפי התור - כל אחד מוסיף צליל חדש בסוף כל 'סבב' כולם משמיעים ביחד את הצליל שלהם. חשוב: כל שחקן עושה רק צליל אחד, לא משפט שלם! 🌴 דוגמה למשחק בג'ונגל: שחקן 1: "הו-הו-הו!" (קוף) שחקן 2: "ציף-ציף-ציף!" (ציפור) שחקן 3: "שששששש..." (רוח בעלים) שחקן 5: "טיפ טיפ טיפ" (גשם) שחקן 6:** "קווה-קווה!" (צפרדע) עכשיו כולם ביחד עושים את כל הצלילים במקביל - ויש לנו ג'ונגל חי! 🎪 רעיונות למקומות וצלילים: תחנת רכבת 🚂: - רכבת: "צ'ו צ'ו!" - שריקה: "פיייייי!" - דלתות: "שששש-בום" - כרזה: "תחנה הבאה..." - אנשים: "איפה הרצף לחיפה?" - מזוודות: "גרר גרר" - שלט מתחלף: "ציקצ'יקצ'יקצ'יקצ'יק" חוף ים 🏖️: - גלים: "שששש... !" - שחפים: "קאא קאא!" - ילדים: "יאיייי!" - גלישה: "וואהוו!" - רוח: "הווווו" - כדור מטקות: "פק פק פק" - מוכר הארטיקים: "א-ני הולך..." מסיבת יום הולדת 🎉: - "אחד...שתיים...שלוש...!" - בלונים מתפוצצים: "בומ!" - מחיאות כפיים - צחוק: "חה חה חה!" - נשיפת נרות: "פוווווו" - פתיחת מתנות: "..." חווה 🐄: - פרה: "מוווו" - כלב: "האו האו!" - חתול: "מיאו" - תרנגול: "קוקוריקו!" - כבשה: "מע מע" - טרקטור: "טררררררר" רחוב עירוני 🏙️ - מכוניות בפקק: "ביפ ביפ!" - אופנוע: "ורוווווום" - אמבולנס: "אייי---אווו---אייי---אווו" - אנשים מדברים: "בלה בלה" - צעדים: "טק טק טק" - אוטובוס: "פששששש" (בלמים) - רמזור מאותת: " טאק טאק טאק טאק" יער 🌲 - רוח: "הווווו" - ינשוף: "הו הו!" - צרצר: "צרר צרר" - עלים: "שרשרש" - נחל: "גלוק גלוק גלוק" - יתושים: " זזזז" כלי נגינה 🥁 ... שפות ('חיקוי' של שפה זרה) 🌟 טיפים למשחק מוצלח: שימו לב שלא לחזור על אותו צליל רצוי להגזים! צלילים מוגזמים = יותר כיף אפשר להוסיף תנועות גוף לצליל, בעיקר אם משחקים את זה מחוץ לאוטו... לא לשכוח להשמיע הכל ביחד. זה יוצר "סימפוניה" משעשעת! 🎯 וריאציות למשחק: גרסת הקלפים 🃏 מכינים או מדפיסים קלפים עם תמונות (חיות, כלי תחבורה, דברים בבית). כל שחקן בתורו מרים קלף וצריך לעשות את הצליל של מה שבתמונה. אפשר לשחק עם חפיסת קלפים אחת למקום מסוים (כל הקלפים של הג'ונגל), או לערבב הכל ולראות איזה "סיפור" משונה יוצא! גרסת הסיפור בהמשכים 📖 במקום מקום קבוע, כל שחקן מוסיף צליל שממשיך את הסיפור. למשל: דלת נפתחת (שקשק) → צעדים (טק טק) → כלב נובח (האו האו) → דלת נסגרת (באם!) גרסת החזרה והוספה 🔁 שחקן ראשון עושה צליל, שחקן שני חוזר על הצליל הראשון ומוסיף שלו, שחקן שלישי חוזר על שני הצלילים ומוסיף שלו וכו'. משחק זיכרון קולי! כאן אפשר להמשיך עוד ועוד עד שמתבלבלים... גם כאן אפשר להחליט שזה יהיה לפי סיטואציה או מקום. גרסת השילוב 🎵 כל שחקן עושה לא רק צליל אחד אלא שילוב של 2-3 צלילים שמתחברים. למשל: ציפור מצייצת ואז עפה (ציף-ציף - פרררר) גרסת החידה 🎭 מתחלקים לקבוצות (למשל, הורים וילדים). כל קבוצה בוחרת מקום שונה ומכינה את הצלילים שלה בלי שהשנייה שומעת. אחר כך כל קבוצה, בצורה, "מבצעת" את הצלילים והקבוצה השנייה צריכה לנחש איזה מקום זה. גרסת הדינמיקה 🔊 כל הצלילים מתחילים חלשים מאוד (לחש) ובכל סיבוב הולכים וגדלים עד שמגיעים לשיא - ואז חוזרים לחלש. זה יוצר אפקט דרמטי מאוד! 🎪 למה המשחק הזה כיף? כי המשחק הזה: מפתח הקשבה אקטיבית עושה שימוש יצירתי בקול מאפשר עבודת צוות וקואורדינציה נותן דרור לדמיון שמיעתי הוא גם זיכרון קולי הידעתם? בהרבה סרטים משתמשים באמנים שעושים "אפקטים קוליים" כדי ליצור את כל הקולות שאנחנו שומעים - בדיוק כמו במשחק הזה! זה נקרא "פולי ארטיסט" והם יוצרים צלילים של צעדים, דלתות, רוח ועוד. הנה למשל איך עשו את הצלילים של הסרט 'עידן הקרח': תחשבו שאתם עושים קולות לסרטים (או לפודקאסטים. כן, ככה עשו פעם קולות לרדיו...). מבטיחים לכם משחק נהדר ומצחיק למסיבות, לכיתה, או לבילוי משפחתי מוזיקלי! יש לכם רעיונות למקומות נוספים או לוריאציות מיוחדות? שלחו לנו ונשמח להוסיף 🙏

למי אין אוסף של כפתורים שנחים במגירה או בקופסה כבר שנים בלי לראות אור יום? הכפתור הפשוט הזה הוא לא רק בשביל לסגור את החולצה - הוא יכול להיות היהלום של עולם היצירה. לא צריך חנויות יוקרה, רק מה שיש מתחת לאף. מוכנים? זה הולך להיות מהיר, זה הולך להיות צבעוני, וזה הכל ממה שיש בבית! עץ "הפריחה הנצחית" - על קרטון של קורנפלקס! מי צריך דף ציור כשיש קופסת דגנים? גוזרים צד אחד של הקופסה ומציירים גזע עץ גדול עם המון ענפים - אפשר להשתמש בטוש, ואפשר גם בקפה מרוכז מאוד כדי לקבל צבע חום מושלם. במקום עלים, מדביקים כפתורים: ירוקים לעץ קיצי, אדומים וכתומים לעץ שלכת, או ורודים לעץ דובדבן חלומי. טיפ:  הדביקו כפתור קטן על כפתור גדול כדי ליצור אפקט תלת-ממד. ואפשר ממש 'יצירות' ציור שלמות, כשהכפתורים יהיו שמלה, כדור פורח, פרחים בשדה, מסגרת לתמונה... רק לבחור צבעים ולהדביק. קחו כמה רעיונות: סימניות "הקפיצה המהירה" - כפתור + אטב משרדי הכי פשוט: אטב משרדי וכפתור או כזה, שממש 'מחבק' את הספר. למיטיבי לכת... "פרצופים מתעוררים לחיים" - שדרוג לכל ציור ציירתם כלב? חתול? מפלצת? במקום לצייר עיניים, מדביקים כפתורים. כפתורים לא סימטריים (אחד גדול, אחד קטן) נותנים לדמות אופי מצחיק ומשוגע. ואם יש לכם כפתור עם "רגל" מאחורה, אפשר לתקוע אותו בתוך כדור פלסטלינה וליצור יצורים תלת-ממדיים ברגע! תכשיטי "חוט דנטלי ויוקרה" שכחו מיהלומים, כפתורים הם הסטייל החדש. לוקחים חוט דנטלי (הוא חזק בטירוף ולא נקרע!) ומשחילים עליו כפתורים בכל מיני גדלים וצבעים. אפשר להכין צמידים, שרשראות, או מחזיק מפתחות לתיק של בית הספר. אם מסדרים אותם מהגדול לקטן, זה נראה כמו תכשיט של מעצבי-על. הנה כמה דוגמאות לשרשראות עם כפתורים: מרוץ הסביבונים של "כפתור הפלא" זה לא רק יצירה, זה משחק . של פעם. מחפשים כפתור גדול עם שניים או ארבעה חורים. משחילים חוט חזק (או חוט דנטלי, זוכרים למה?) דרך שני חורים נגדיים וקושרים ללולאה גדולה. מחזיקים את קצות הלולאה בשתי הידיים כשהכפתור באמצע, ומסובבים אותו "באוויר" עד שהחוט מתפתל לגמרי. עכשיו מותחים ומרפים את הידיים בקצב - הכפתור מתחיל להסתובב במהירות עצומה ויוצר צליל של "וווווווש". זה ממכר. כפתורים בתור חיילי משחק לכל משחק קופסה יש אותו הגורל: יום אחד פותחים את הקופסה ומגלים שחסרים חיילים. אף אחד לא יודע לאן הלכו (אולי הלכו לחפש את הגרביים הבודדות...). מה עושים? אפשר 'לפרק' משחק אחר ולקחת ממנו את ה'חיילים', ואפשר להכין חיילים חדשים מ... כפתורים! הכי פשוט: כפתורים שטוחים וצבעוניים עובדים מצוין כחיילים סתם כך. אבל אם רוצים לשדרג, הנה כמה רעיונות: לצבוע אותם: אפשר לצבוע כפתורים עם לכה ישנה של ציפורניים (מושלם לכפתורים קטנים!), עם גואש ואז ספריי פיקסטיב שמקבע את הצבע, או ספריי צבע ישירות. כדאי לצבוע קבוצות בצבע אחד, כך שלכל "צד" במשחק יהיה הצבע שלו. חיילים תלת-ממדיים: תופרים (או מדביקים בדבק חם) כמה כפתורים זה על גבי זה - בוחרים כפתורים באותו גוון אבל בגדלים יורדים, מהגדול בתחתית לקטן בראש. מקבלים "חייל" עם נפח אמיתי שעומד יפה על הלוח. שידרוג: אפשר להדביק את "החייל" מהסעיף הקודם על בסיס עשוי מ'פרוסת' פקק שעם או פקק פלסטיק של בקבוק חד"פ - זה נותן לו יציבות ואפשר אפילו לכתוב עליו מספר או סמל עם טוש זהב. פסטה + כפתורים: הנישואים המוצלחים ביותר מאז לחם וחמאה 🍝 למה? כי זה שילוב מושלם בין טקסטורה, צבע ודמיון. כבר הכנו בשבילכם פוסט יצירה עם פסטה . עכשיו נרחיב את זה לפסטה וכפתורים. אז הנה כמה רעיונות ליצירה עם שניהם: "פרפרי הכפתור" - פסטה פרפאלה + כפתורים פרפאלה הן הפסטות שנראות כמו עניבות פרפר - והן הולכות להיות הכוכבות. לוקחים פסטה פרפאלה אחת כגוף הפרפר, ומדביקים שני כפתורים צבעוניים על "הכנפיים". כפתורים קטנטנים עובדים נהדר בתור עיניים בקצה העליון. טיפ:  רוצים צבע? קחו קצת כורכום או פפריקה, ערבבו עם טיפת מים, ותנו לפסטה צבע צהוב או כתום בוהק לפני ההדבקה. "שרשרת המלוכה של הקיסר" - פסטה צינורות + כפתורים משחילים פסטה מסוג "פנה" או "מקרוני" על חוט חזק, ובין כל שתי פסטות משחילים כפתור. זה נותן לשרשרת מראה של תכשיט יוקרתי ומורכב. אם החורים של הכפתור קטנים מדי לחוט, פשוט מדביקים את הכפתור ישירות על הצינור של הפסטה - זה נראה כמו אבן חן ענקית. "רובוט המטבח המושלם" - קופסת קרטון + פסטה + כפתורים לוקחים קופסת קרטון ריקה (של חלב או תה) - זה יהיה הגוף של הרובוט. פסטה מסוג "פנה" (הצינורות האלכסוניים) תהיה הידיים והרגליים. פסטה מסוג "פוזילי" (המסולסלת) תהיה האנטנות שעל הראש. והכפתורים? הם לוח הבקרה! מדביקים המון כפתורים על ה"בטן" - כפתור להמראה, זכפתור להכנת שוקו, וכפתור שגורם לו לרקוד. או כפתורים אחרים ש'יפעילו' אותו בדרכים אחרות... אתם תחליטו! "מגרש המרוצים של הפסטה" - לאוהבי אקשן לוקחים מכסה של קופסת נעליים ומדביקים ספגטי כ"מסילות" ומגבלות למסלול. הכפתורים הגדולים הם המכוניות! אפשר "להסיע" אותם בעזרת נשיפה עם קש בתוך המסלולים. "תמונת פסיפס תלת-ממדית" לוקחים דף נייר או קרטון ומורחים המון דבק. מפזרים פסטה מסוגים שונים (אטריות, ברגים, קונכיות) וממלאים את החללים הריקים בכפתורים. השילוב בין הצורות הגיאומטריות של הפסטה לעיגולים של הכפתורים יוצר יצירת אמנות שגם מוזיאון הלובר היה מתגאה בה. אין דבר כזה "יותר מדי דבק " ואין דבר כזה "יותר מדי כפתורים". המטבח מחכה, הכפתורים מתחננים לקצת תשומת לב, והיצירתיות - תלויה רק בכם. אנחנו רק ניסינו כאן לזרוק לכם רעיונות שיפתחו את הראש.

אחד המחזות המפורסמים בעולם הוא קומדיה קסומה שמתרחשת בלילה אחד ביער מכושף, שכתב המחזאי המפורסם בעולם וויליאם שייקספיר. במחזה יש שני זוגות אוהבים שמסתבכים, מלך ומלכת פיות שרבים, חבורת שחקנים חובבים שמכינה הצגה - וביער הכל מתבלבל: קסמים משנים רגשות, אנשים מתאהבים במי שלא צריך, ואף אחד לא בטוח אם הוא חולם או ער. אז זה נכתב ממש מזמן ועדיין מדובר בבלגן מצחיק על אהבה, בלבול ודמיון - עם פיות, קסמים ויער. אבל אל תתבלבלו, זה לא ממש הצגה לילדים קטנים למרות הפיות. לגילאי 12 ומעלה.

מחזמר מוזיקלי שמבוסס על האגדה הקלאסית, בכיכובה של מיכל הקטנה. זאת לא הגרסה של דיסני, אלא הפקה ישראלית עצמאית שנוצרה במיוחד לילדים. את הסיפור כולם מכירים: נערה, חיה מפחידה, ומה שמסתתר מאחורי המראה החיצוני. ההפקה צבעונית ונגישה, עם שירים בעברית ודמויות קומיות שגונבות את ההצגה. לגילאי 4+

תיאטרון מעשייה הכינו שישה סיפורים מוקלטים, כולם בהקראה של אסיה נייפלד, הפעילו, שבו יחד, ותנו לסיפורים לפעול ✨ ותודה מיוחדת למוזיאוני חיפה ששיתפו את שעות הסיפור האלה איתנו! 🐱 החתול שדפנה רוצה  | מאת אבירמה גולן לגילאי 3–6 דפנה יודעת בדיוק איזה חתול היא רוצה — קטן, שחור-לבן, שמנמן עם אף ורוד. המשפחה מחפשת בדיוק את זה. אבל כשמוצאים? הלב מחליט אחרת לגמרי. סיפור חמוד על כך שלפעמים האהבה מפתיעה אותנו. 🦘 הקנגורו הכחול של מיה  | מאת אמה קלארק לגילאי 3+ לילדה יש צעצוע אהוב — קנגורו כחול. וכשהיא עושה משהו שובב? "זה הקנגורו עשה!" עד שיום אחד הקנגורו מקבל עונש... וצריך לבחור: להמשיך להאשים, או לקחת אחריות. סיפור שמדבר על גילאים הרבה יותר גדולים מ-3 😄 🦉 ינשופונים  | מאת מרטין וודל לגילאי 3–7 שלושה ינשופים קטנים מתעוררים בלילה — ואמא איננה. הם יושבים על הענף, מחכים, מדמיינים, ודואגים. עד שהיא חוזרת. סיפור רגיש ומרגיע על חרדת פרידה, שמתאים גם לילדים שמתקשים כשמאמא הולכת. ☀️ נסיכת השמש  | מאת דויד גרוסמן לגילאי 4–8 פעם בשנה, ליום אחד, אמא הופכת למלכת השמש ובתה נוגה לנסיכה. הן יוצאות יחד למסע בין אור לחושך, בין יום ללילה. סיפור פיוטי ויפהפה על הקשר המיוחד בין הורה לילד, ועל עוצמת הדמיון המשותף. ✏️ האיש והקו לגילאי 4–7 מה יכול לצמוח מקו אחד? הכל. סיפור יצירתי שמראה איך הדמיון יכול לקחת משהו פשוט לגמרי — ולהפוך אותו לעולם שלם. מושלם לפני שצוללים לציור חופשי 🎨 🩹 איה! אאוץ'! אווה!  | מאת רינת פרימו לגילאי 3–6 מי מגיע כשאומרים "אאוץ'"? משפחה מיוחדת שכל תפקידה לרפא פצעים קטנים. סיפור מקסים שעוזר לילדים להבין שכאב קטן — עובר, ויש מי שדואג. תהנו מהסיפורים.

סליים הוא אחד מהדברים שמצליחים לשעשע ילדים (ומבוגרים) שעות ארוכות, והחלק הכי כיף? כשמכינים אותו לבד. אבל לפני שמתחילים - כדאי שנבין מה בעצם קורה שם. 🔬 מה זה בכלל סליים? סליים הוא לא נוזל ולא מוצק - הוא משהו באמצע, שנקרא נוזל לא-ניוטוני  (non-Newtonian fluid). המשמעות של זה, שהוא מתנהג אחרת לפי כמה מהר מזיזים אותו. כשמושכים אותו לאט - הוא נמתח ונוזל. כשמכים אותו בפתאומיות - הוא מתנגד ומרגיש כמו כדור גומי. הסיבה לזה היא הכימיה שבתוכו: דבק PVA  (הדבק הלבן הרגיל) מורכב ממולקולות ארוכות ושרשרתיות שנקראות פולימרים . כשמוסיפים לו מפעיל  (כמו תמיסת עדשות מגע עם חומצה בורית, או סודה לשתייה), יוני הבורט שבמפעיל "מחברים" בין השרשרות זו לזו - תהליך שנקרא cross-linking  (קישור צולב). מהרגע שהשרשרות מחוברות - הדבק מפסיק לזרום בחופשיות ונהיה... סליים. כמה מים יש בסליים? כ-96% מהסליים הוא מים - ורק הקישורים הכימיים בין המולקולות הם שגורמים לו להרגיש מוצק וגמיש 🤯 🧠 למה אנחנו אוהבים לשחק עם סליים? משחק בסליים הוא בעצם צורה של פעילות שמפעילה את החושים, בעיקר המגע. הלישה, המשיכה והלחיצה החוזרות ונשנות מעבירות לגוף תחושה מרגיעה. ככה מרגישים גם כש'סוחטים' כדור לחץ. המוח שלנו מגיב לגירויים חושיים חוזרים בהרגשת רוגע - וזאת גם הסיבה שסרטונים עם סליים (בעיקר אלה עם קולות הלחיצות והמשיכות) הם מהנצפים ביותר ביוטיוב. מחקרים מראים ששימוש בסליים בטיפול עוזר לילדים להירגע ולהיפתח לשיחה - וילדים רבים עם ADHD מדווחים שהוא עוזר להם להתמקד. בקיצור, זה לא רק כיף - יש לזה הסבר מדעי. ואנחנו כאן עכשיו בשביל הת'כלס: להכין! סליים קלאסי חומרים ½ כוס דבק לבן ¼ כוס מים ¼ כפית סודה לשתייה 1-2 כפות תמיסת עדשות מגע (בהדרגה - ראו הסבר למטה) צבע מאכל - אם רוצים ⚠️ חשוב:  לא כל תמיסות העדשות מגע עובדות! חפשו במרכיבים את המילים חומצה בורית  (boric acid) ו- נתרן בורט  (sodium borate) - אלה הם החומרים שמפעילים את הסליים. בלעדיהם זה לא יעבוד. אופן ההכנה מערבבים דבק עם מים. מוסיפים צבע מאכל ומערבבים. מוסיפים סודה לשתייה. מוסיפים תמיסת עדשות לאט מאוד, טיפה-טיפה , ומערבבים כל הזמן - עד שנוצר סליים שמתחיל להתנתק מדפנות הקערה. לשים כמה דקות ביד עד שהוא חלק וגמיש. אם הסליים דביק מדי:  עוד טיפה תמיסת עדשות + לישה. אם הוא קשה מדי:  טיפת מים + לישה. אחסון שומרים בקופסה אטומה. הסליים מחזיק בערך שבוע. סליים פופקורן (Crunchy Slime) 🍿 אם רוצים סליים שמשמיע קולות בעת לחיצה - מוסיפים לסליים הקלאסי פצפוצי פוליסטירן  (הכדוריות הלבנות הקטנות של אריזות המשלוח, מה שמכונה בעממית 'קלקר'). התוצאה היא סליים פריך עם מרקם ייחודי ותחושה נהדרת ביד. סליים פלאפי (Fluffy Slime) ☁️ גרסה "עננית" של הסליים הרגיל - יותר רכה, מנופחת ועם מרקם קצת שונה. ההבדל: מוסיפים קצף גילוח  לתערובת הדבק לפני הוספת ה'מפעיל'. ככל שמוסיפים יותר קצף - כך הסליים יוצא "מנופח" יותר. שימו לב שהסליים הפלאפי מאבד קצת מהנפח שלו אחרי יום-יומיים. חומרים ⅔ כוס דבק לבן 1 כוס קצף גילוח ¼ כפית סודה לשתייה 1.5 כפות תמיסת עדשות מגע צבע מאכל - אם רוצים אופן ההכנה מערבבים דבק, קצף גילוח וסודה לשתייה. מוסיפים צבע מאכל. מוסיפים תמיסת עדשות לאט עד שנוצר סליים. לשים ביד כמה דקות. סליים בלי דבק - סליים שמפו 🚿 בלי דבק הסליים לא יוצא בדיוק אותו הדבר - הוא קצת שביר יותר ופחות גמיש, אבל קל יותר לניקוי. א ב ל ... אפשר אפילו לשחק איתו באמבטיה (הוא נמס במים). חומרים ½ כוס שמפו (כמה שיותר סמיך - שמפו 3-ב-1 עובד מצוין) 2-3 כפות עמילן תירס (קורנפלור) מים - כף-כף עד לקבלת מרקם הרצוי צבע מאכל - אם רוצים אופן ההכנה מוסיפים צבע מאכל לשמפו ומערבבים. מוסיפים עמילן תירס ומערבבים - התערובת תהיה פירורית בהתחלה. מוסיפים מים כף בכל פעם עד שמקבלים מרקם גמיש אבל לא נוזלי. לשים ביד. והנה דומה, רק עם סבון כלים במקום שמפו: 🧠 הידעת? הסליים המסחרי הראשון  יוצר בשנת 1976 על ידי חברת מאטל  - אותה חברה שהמציאה את ברבי. הוא היה ירוק, נמכר בפחית זבל קטנה, ונועד להיות "מגעיל במכוון". והנה עם וזלין ומלח ⚠️ לפני שתתחילו להכין, הנה כמה הערות חשובות: לא לאכול.  ממש לא. כדאי להכין עם השגחת מבוגר , בעיקר לילדים קטנים. לא לשים בפה  - תמיסת עדשות מכילה חומרים שלא מיועדים לאכילה. לא לזרוק לכיור  - הסליים יכול לסתום צינורות. זורקים לפח. כתמים?  סליים עשוי להשאיר כתמים על בדים ושטיחים - כדאי לשחק על משטח מנויילן או על עיתונים. ורגע לפני סיום - סליים מ... מרשמלו 🔗 רוצים עוד פעילויות יצירה? ראו גם את הפוסט שלנו על איך להכין פלסטלינה בית - שזו אמנם פעילות דומה אבל כימיה אחרת לגמרי (לבצק יש מרקם בצקי, לא ג'לי-נמתח כמו סליים). וראו את הפוסט של יצירה עם דבק פלסטי לבן . כי חוץ מבצק וסליים יש עוד המון אפשרויות... גיל מומלץ:  5+, עם הדרכת מבוגר. ילדים מעל 8 יכולים כבר להכין לבד ברוב המקרים.

אוסקר הוא דג קטן עם חלומות גדולים - ונטייה להסתבך. כשכריש מת לידו בתאונה מוזרה, כולם חושבים שהוא זה שהרג אותו. במקום להכחיש, הוא זורם עם זה וכצפוי השקר הקטן גדל כמו כדור שלג. לצדו של אוסקר נמצא לני, כריש צעיר שמסתיר סוד: הוא "צמחוני" ובכלל לא רוצה לאכול דגים. שניהם נכנסים לעולם שמזכיר... סרטי מאפיה. 😄 ובאמת, הסרט בנוי כפארודיה על "הסנדק" - ה כרישים מתנהגים כמו משפחת פשע, העיר התת-ימית נראית כמו ניו-יורק מתחת למים, ועם שורה של מפורסמים שמדבבת (באנגלית) - וקיבלתם סרט כייפי ומצחיק ששווה צפייה מי במדבבים? 🎤 וויל סמית - הוא אוסקר. אבל לא סתם. הדמות של אוסקר ממש עוצבה סביב האישיות והפנים של וויל סמית. רוברט דה נירו - הוא דון לינו, בוס ה כרישים . כן, השחקן שהפך את ז'אנר הגנגסטרים לאגדה נבחר לדבב כריש-מאפיונר, בסרט ילדים. 🤣 מרטין סקורסזה - הבמאי המפורסם מדבב דג ניאון בשם סייז. 🐟 הידעתם? 💡 הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לאנימציה לשנת 2004 - והפסיד ל"משפחת סופר-על" של פיקסאר. ומה ההבדל בין זה לנמו? 🐠 שאלה במקום, כי שניהם יצאו בהפרש של שנה, שניהם מתרחשים מתחת למים, ומיד כולם חיפשו להשוות. אבל בעצם הסרטים כמעט הפוכים לגמרי זה מזה: ב"תפוס ת'כריש" - יש עיר תת-ימית שנראית כמו ניו-יורק, דגים שמתנהגים כמו בני אדם עם כסף, עבודה ומאפיה. זה בעצם "עולם של בני אדם - רק עם דגים." ב" מוצאים את נמו ", זה עולם תת-ימי שמנסה להרגיש אמיתי כמו העולם התת-ימי, עם שוניות אלמוגים, זרמים, יצורים אמיתיים. זה יותר "סרט על דגים שמרגישים כמו בני אדם." גם ההבדל בסיפור הפוך לגמרי: כאן הסיפור הוא על דג שרודף אחרי תהילה על בסיס שקר וסרט קליל ומהיר. ואילו נמו הוא סרט רגשני עד דמעות, על אב שמחפש את הבן שלו ולומד לשחרר שליטה. 🐟 למי זה מתאים? 👶 מגיל 8 ומעלה. יש בו כרישים שרודפים ונלחמים, הומור שמכוון יותר למבוגרים, ועולם פשע בסגנון מאפיה - אבל זה ממש לא סרט אימה אלא קומדיה. (וכמובן שהמבוגרים יקלטו שכבת בדיחות שלמה שילדים ישמחו לפספס).