סרט: תפוס ת'כריש 🐟

אוסקר הוא דג קטן עם חלומות גדולים - ונטייה להסתבך. כשכריש מת לידו בתאונה מוזרה, כולם חושבים שהוא זה שהרג אותו. במקום להכחיש, הוא זורם עם זה וכצפוי השקר הקטן גדל כמו כדור שלג.

לצדו של אוסקר נמצא לני, כריש צעיר שמסתיר סוד: הוא "צמחוני" ובכלל לא רוצה לאכול דגים. שניהם נכנסים לעולם שמזכיר... סרטי מאפיה. 😄

ובאמת, הסרט בנוי כפארודיה על "הסנדק" - הכרישים מתנהגים כמו משפחת פשע, העיר התת-ימית נראית כמו ניו-יורק מתחת למים, ועם שורה של מפורסמים שמדבבת (באנגלית) - וקיבלתם סרט כייפי ומצחיק ששווה צפייה

מי במדבבים? 🎤

• וויל סמית - הוא אוסקר. אבל לא סתם. הדמות של אוסקר ממש עוצבה סביב האישיות והפנים של וויל סמית.

• רוברט דה נירו - הוא דון לינו, בוס הכרישים. כן, השחקן שהפך את ז'אנר הגנגסטרים לאגדה נבחר לדבב כריש-מאפיונר, בסרט ילדים. 🤣

• מרטין סקורסזה - הבמאי המפורסם מדבב דג ניאון בשם סייז. 🐟

הידעתם? 💡 הסרט היה מועמד לפרס האוסקר לאנימציה לשנת 2004 - והפסיד ל"משפחת סופר-על" של פיקסאר.

ומה ההבדל בין זה לנמו? 🐠

שאלה במקום, כי שניהם יצאו בהפרש של שנה, שניהם מתרחשים מתחת למים, ומיד כולם חיפשו להשוות. אבל בעצם הסרטים כמעט הפוכים לגמרי זה מזה:

• ב"תפוס ת'כריש" - יש עיר תת-ימית שנראית כמו ניו-יורק, דגים שמתנהגים כמו בני אדם עם כסף, עבודה ומאפיה. זה בעצם "עולם של בני אדם - רק עם דגים."

• ב"מוצאים את נמו", זה עולם תת-ימי שמנסה להרגיש אמיתי כמו העולם התת-ימי, עם שוניות אלמוגים, זרמים, יצורים אמיתיים. זה יותר "סרט על דגים שמרגישים כמו בני אדם."

• גם ההבדל בסיפור הפוך לגמרי:

  כאן הסיפור הוא על דג שרודף אחרי תהילה על בסיס שקר וסרט קליל ומהיר. ואילו נמו הוא סרט רגשני עד דמעות, על אב שמחפש את הבן שלו ולומד לשחרר שליטה. 🐟

למי זה מתאים? 👶

מגיל 8 ומעלה. יש בו כרישים שרודפים ונלחמים, הומור שמכוון יותר למבוגרים, ועולם פשע בסגנון מאפיה - אבל זה ממש לא סרט אימה אלא קומדיה.

(וכמובן שהמבוגרים יקלטו שכבת בדיחות שלמה שילדים ישמחו לפספס).

הקליקו לצפייה בנטפליקס שלכם