תוצאות חיפוש
חיפוש באתר זה
נמצאו 1823 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- דברים שמוצאים בחוץ: זבוב ארך-הרגליים - היתוש שלא עוקץ (ולא אשם בכלום) 🦟
לקראת האביב מופיע בבית, ועל הקירות ובגינה, חרק שגורם לאנשים רבים לצרוח ולטפס על הכיסאות: הוא נראה בדיוק כמו יתוש ענקי, עף לאט ומגושם, ואין לו שום כוונות רעות. בעברית קוראים לו זבוב ארך-הרגליים (לא להתבלבל עם זבובים אחרים שנושאים שם דומה - שלנו הוא ה-Crane fly, הטיפוליד), ובאנגלית הוא מוכר גם בכינוי החמוד "Daddy Long-Legs" (אבא ארך-רגליים). אז מה זה בעצם הדבר הזה? זבוב ארך-הרגליים שייך למשפחת ה- Tipulidae , אחת ממשפחות הזבובים הגדולות ביותר בעולם. כן-כן, מדובר בזבוב של ממש - לא יתוש, לא מוטציה, לא יצור כלאיים מפחיד. פשוט זבוב. עם רגליים ארוכות מאוד, גוף דק, כנפיים שקופות, ומראה שמבלבל כמעט כל אדם שנתקל בו לראשונה. הרגליים שלו ארוכות ודקות עד כדי כך שהן נשברות ומתנתקות בקלות - אפילו אם נוגעים בו בעדינות. זאת לא תאונה, זה סתם העיצוב שלו (מה שנקרא - זה לא באג, זה פיצ'ר) - אז זהירות! הגוף של הזכר נגמר בקצה מעוגל, ושל הנקבה בקצה מחודד. למה? בגלל איבר ההטלה שלה. ככה אפשר לזהות בקלות מי זה מי. למה הוא מפחיד אנשים (ולגמרי לשווא)? הסיבה הכי נפוצה לבלבול: הוא נראה כמו יתוש ענקי: אותו גוף דק, אותן רגליים. אז אנשים מניחים שהוא עוקץ חזק יותר, מסוכן יותר, רעיל יותר. אבל האמת? זבוב ארך-הרגליים לא עוקץ בכלל . הוא לא יכול. אין לו מנגנון לעקוץ, אין לו ארס, ואין לו שום עניין בבני אדם. הבוגרים כמעט שלא אוכלים - יש מינים שלא אוכלים בכלל כל חייהם הבוגרים, ואחרים שמסתפקים פה ושם בטיפות צוף או נוזלים מתוקים. הם חיים בעיקר על מאגרי האנרגיה שצברו בתקופת הזחל. הם חיים כדי להתרבות, ותו לא. הידעת? 🦟 זבוב ארך-הרגליים מכונה גם "mosquito hawk" (בתרגום חופשי - "נץ היתוש") - שם שנובע מהדמיון לחרקים שכן טורפים יתושים, כמו שפיריות . אבל הוא עצמו לא אוכל יתושים. כאמור, הוא כמעט ולא אוכל כלום. חיי הבוגר: ימים ספורים של ריצה אחרי אהבה חיי הבוגר של זבוב ארך-הרגליים קצרים בצורה דרמטית: בדרך כלל ימים ספורים עד כשבועיים . כל תפקידו בתקופה הזו הוא אחד: למצוא בת-זוג, להתרבות, ולהטיל ביצים באדמה לחה. לאחר מכן - נגמר הסיפור. זאת הסיבה שאפשר לראות את הזבוב הזה דווקא בתחילת האביב: הוא יוצא מהאדמה אחרי חודשים ארוכים כזחל, מתרומם לאוויר העולם לכמה ימים, ואז נעלם. ואיפה הוא היה כל החורף? כשהאביב יוצא ואנחנו שואלים "מאיפה הגיע פתאום?" - התשובה היא: מתחת לרגלינו. הזחלים של זבוב ארך-הרגליים חיים באדמה לחה, בצמחייה רקובה, מתחת לעלים. הם נראים כמו תולעים אפורות-חומות ונקראים בכינוי "leatherjackets" (מעילי עור) - בגלל העור הקשיח שמגן עליהם. הם ניזונים משורשים דקים וחומר צמחי רקוב - ובעצם מנקים את הקרקע מחומר אורגני מתפרק. הזחל יכול לגדול לאורך של כ-3 סנטימטר. כל חורף הזחלים "ישנים" ברמה כלשהי באדמה, מחכים לאביב. כשהטמפרטורה עולה, הם מתגלמים ועולים לעולם כבוגרים. הידעת? 🌍 משפחת הטיפולידים מונה למעלה מ-15,000 מינים ברחבי העולם . הם נמצאים בכל יבשת פרט לאנטארקטיקה, ומגוונים במיוחד באזורים טרופיים ובגובה רב. יש מינים טרופיים שגודל גופם מגיע לכ-5 ס"מ, אך עם הרגליים הארוכות הם נראים באורך של עד 10 ס"מ! גדול, קטן, ועוד יותר גדול הזבוב ארך-הרגליים הנפוץ שאנחנו רואים כאן בגינות מגיע לאורך גוף של כ-1.5-2.5 סנטימטר (ללא הרגליים). אבל יש מינים שגוף הבוגר שלהם מגיע אפילו עד כמעט 5 סנטימטר - והם נחשבים מהזבובים הגדולים בעולם. ומה עוד מעניין? הוא הכי גרוע בטיסה מבין כל מיני הזבובים 🤦♀️. הוא עף לאט, מתנדנד, פוגע בקירות, נתקע בפינות. טוב, עם רגליים כאלה ארוכות שמשתרכות בזמן הטיסה - זה לא פלא. איפה אפשר למצוא אותו? כמעט בכל מקום! הוא נפוץ באירופה, אסיה, אפריקה, ואמריקה הצפונית - בעצם, בכל ארץ עם אדמה לחה ועונות. אצלנו בישראל הוא מופיע בעיקר בתחילת האביב, אחרי הגשמים האחרונים, ואפשר למצוא אותו בגינות, בחצרות, בשדות פתוחים, ובעיקר נשים אליו לב כשהוא מתנגש בקירות הבתים בלילה (זה כי הוא נמשך לאור מלאכותי). אז למה "אבא ארך-רגליים"? הכינוי Daddy Long-Legs הפך מוכר כל כך עד שאנחנו מכירים אותו מהספר (והסרט) הקלאסי: "אבא ארך-רגליים" מאת ג'ין ובסטר (שיצא לאור ב-1912). בספר, גיבורת הסיפור - יתומה שנשלחת ללמוד באוניברסיטה על ידי נדבן אנונימי - מציצה פעם אחת בצללית הארוכה שלו על הקיר, ורואה רגליים ארוכות במיוחד בצל, ומאותו רגע היא קוראת לנדבן האלמוני "אבא ארך-רגליים". הספר כתוב בצורת מכתבים שהיא שולחת לו, וזכה להצלחה עולמית. הידעת? 📚 גם לעכבישים מסוימים קוראים "daddy long-legs" - מה שיוצר בלבול נוסף. בעברית יש לנו מזל שיש שם ייחודי לכל אחד מהם. תכירו אותו - ותנו לו לחיות אז זבוב ארך-הרגליים לא מזיק, לא מסוכן, ולא מגעיל יותר מכל חרק אחר בגינה. הוא גם לא רוצה ממך כלום - פשוטו כמשמעו. אם הוא נתקע בבית, אפשר לשחרר אותו בחוץ בעדינות (רצוי בלי לאחוז ברגליים...). הוא ממלא תפקיד בשרשרת המזון, מאכיל עטלפים, ציפורים, עכבישים, ועוד חרקים. אז בפעם הבאה שהוא ינחת על הקיר - אפשר פשוט לומר לו שלום. גם ככה הוא יחיה רק ימים ספורים... 🪰
- ניסויים מדעיים עם פירות הדר (או מעבדה ריחנית בקליפה אחת) 🍊
פירות ההדר הם לא רק ריחניים, טעימים ועשירים בוויטמין C - הם גם מעבדה שלמה של ניסויים מדעיים מרתקים! בואו נגלה כמה תופעות מדעיות מפתיעות שמסתתרות בתוך (ומחוץ) לפירות האלה. 🧪 להביור מקליפות הדרים - כשהטבע מתלהב 🔥 אחד הניסויים המפתיעים ביותר שאפשר לעשות עם פירות הדר הוא "להביור" - יצירת להבה קטנה מקליפת ההדר! ב מכון דוידסון הכינו לכם הסבר מפורט על הניסוי. מתאים מגיל 9 ומעלה, עם הורה ליד. הסבר : בקליפות פירות ההדר יש בלוטות מיוחדות שמכילות שמנים אתריים. השמנים האלה מכילים תרכובת שנקראת לימונן , שמתלקחת בקלות במגע עם להבה. כשלוחצים על הקליפה ליד נר דולק, השמנים ניתזים והופכים ללהבה קטנה ומרשימה! ⚠️ חשוב !!! את הניסוי הזה עושים רק ביחד עם מבוגר - ובזהירות רבה. קבלו סרטון הדגמה אחד: סוללת לימון - אנרגיה חמוצה במיוחד ⚡ רוצים לגלות איך אפשר להפיק חשמל מ...לימון? קחו כמה לימונים טריים, מסמרי אבץ מגולוון ומטבעות נחושת (או חוטי נחושת), חברו אותם נכון - והופ! יש לכם סוללה ביתית! הסבר : החומצה הציטרית שבלימון משמשת כאלקטרוליט (תמיסה מוליכת חשמל), והמתכות השונות - האבץ והנחושת - משמשות כאלקטרודות. כשמחברים אותן, נוצרת תגובה כימית שמייצרת זרם חשמלי. אם מחברים כמה "סוללות לימון" בטור, אפשר להדליק נורת LED קטנה! כתב סתרים מלימון - מסרים נסתרים וקסומים! 🍋 עם לימון פשוט אפשר ליצור כתב סתרים של מרגלים, כזה שרק מי שמכיר את הסוד יכול לקרוא! מה צריכים? לימון טרי - סחוט לקערית מכחול דק או מקל אוזניים - לטבול במיץ הלימון דף נייר לבן - עליו נכתוב את המסר עם המכחול מחכים שהנייר יתייבש לגמרי והמסר ייעלם!. כדי לגלות את המסר - מחממים בעדינות את הנייר מתחת למנורת שולחן חמה (או לשלהבת נר, אבל רק בעזרת מבוגר אחראי...) - והמסר הנסתר יופיע, בצבע חום, ממש דיו סתרים! 🪄 הסבר : מיץ הלימון מכיל חומצת לימון - תרכובת אורגנית שנספגת בנייר אבל כמעט ולא רואים אותה. כשמחממים את הנייר, החומצה מתפרקת והופכת לחומה עוד לפני שהנייר עצמו נשרף. זו הסיבה שהמסר הסודי מתגלה! ⚠️ חשוב: כשמשתמשים במנורה חמה או נר, חייבים לעשות את הניסוי בהשגחת מבוגר. לא מקרבים את הנייר יותר מדי למקור החום כדי שלא יישרף! סוכריות מקליפות הדרים - מתיקות מדעית 🍬 הידעתם שאפשר להכין סוכריות מקליפות תפוזים ולימונים? זה למעשה סוג של שימור, כמו בהכנת ריבה . כשמשרים את הקליפות בסירופ סוכר מרוכז, הסוכר מחליף את המים בתאי הקליפה. זה לא רק הופך אותן למתוקות, אלא גם שומר עליהן לאורך זמן! הקליקו כאן למתכון, או צפו בסרטון להכנת קליפות תפוז עם שוקולד מריר. הסבר : זה נקרא תהליך קנדי (Candying), והוא דוגמה נהדרת לתהליך האוסמוזה - תנועת מולקולות דרך קרום התא. צף או שוקע? ניסויי ציפה עם קלמנטינות 🌊 הנה שני ניסויים מגניבים שמדגימים את עקרון הציפה של ארכימדס: קחו שתי קלמנטינות - אחת עם קליפה והשניה - קלופה. הכניסו אותן לקערת מים. הקלמנטינה עם הקליפה צפה ואילו הקלטפה - שוקעת. מוזר, לא? היא הרי שוקלת פחות, אז למה זה קורה? כי הקליפה מכילה כיסי אוויר שמקלים על משקלה. הכניסו קליפת קלמנטינה לבקבוק שקוף מלא במים. כשתלחצו על הבקבוק, הקליפה תשקע. כשתשחררו - היא תצוף בחזרה! למה? כי הלחיצה משנה את נפח האוויר בקליפה. ניסוי הבלון המתנפח 🎈 קחו בקבוק, שפכו לתוכו מיץ לימון טרי והוסיפו אבקת סודה לשתייה. חברו מהר בלון לפיית הבקבוק - והוא יתנפח! הסבר : חומצת הלימון מגיבה עם הסודה לשתייה ויוצרת גז פחמן דו-חמצני (CO2) שממלא את הבלון. 💫 בונוס: נרות הדרים 🕯️ אפשר להכין נרות מקליפות תפוזים או פומלות! חותכים את הפרי לחצי מרוקנים את התוכן ומשאירים את החלק הלבן במרכז (הוא ישמש כפתיל!). ממיסים שעוות דבורים או סויה (או נרות חנוכה מהשאריות...) במה שנקרא מתקן בן מרי (סיר קטן על גבי סיר עם מים רותחים). מתינים שקצת יתקרר, ומוזגים לאט ובזהירות לתוך הקליפה. אפשר להוסיף כמה טיפות שמן אתרי להדגשת הריח ההדרי. מחכים שהנר יתגבש, לפני שמדליקים. מתאים מגיל 9 - וגם - חובה להכין רק עם ההורים, יש כאן אש וחומרים רותחים ! הסבר : הקליפה היא מיכל מעולה - היא לא נמסה כי היא מכילה שמנים טבעיים שעמידים בחום, והקליפה הלבנה של הפרי מתפקדת כפתיליה. לחילופין, אפשר נר על בסיס שמן זית, כמו כאן (אפילו עם 'מכסה' תפוזי ליצירת אווירה...
- מחולל המשחקים של כאן 11 🎮
כאן 11 בנו כלי קטן ונחמד: מחולל משחקים חכם שמוצא לכם המלצות מותאמות אישית למשחק שתוכלו לשחק. איך זה עובד? מזינים כמה פרטים פשוטים: כמה משתתפים יש מה טווח הגילאים (יש אפשרות גם לבחור "כל המשפחה") אם יש ברשותכם דף ועט ותוך שניות המחולל מציג רשימה של 5 משחקים שמתאימים בדיוק למצב שלכם. המשחקים עצמם מגוונים - יש משחקי שפה, זיכרון, יצירה וחשיבה, מתאימים לגילאים שנבחרו. מה אין כאן? משחקים אונליין. יש רק המלצה מה אפשר לשחק, עם חוקי המשחק. * הכלי פותח על ידי כאן בעזרת בינה מלאכותית.
- חידה לחובבי הסטוריה בנושא פנים
לכבוד יום האישה, חידה היסטורית בנושא פנים , בלי רמזים, נלך ישר לחידה: החידה: של מי היו הפנים שהשיקו אלף ספינות? ומה עשו מאות מליוני אנשים לפני האישה בתמונה? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. עד 8.3 מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). 🏆 יש פרס : שיעור טאי צ'י פרטי או משפחתי או לקבוצה לבחירת הזוכים, בחיפה או תל אביב (!). נ.ב. פתרתם נכון וזכיתם בפרס אבל לא מתאים לכם הפרס מסיבה כלשהי? תרמו אותו לאחר! לא יודעים למי לתרום? תגידו לנו ואנחנו נמצא כל הכבוד לדנית גולדפילד שפתרה ראשונה וזוכה בפרס! עוד פתרו: אווה שגיא, רועי צזנה. והנה התשובה: תמצית: הלנה, "נישקו" כוס תה: הלנה היפה, אשתו של מנלאוס מלך ספרטה , נחטפה על ידי פאריס נסיך טרויה. נאמר עליה כי פניה השיקו אלף ספינות כי חטיפתה עוררה את מלחמת טרויה, בה השתתפה כל יוון, מי לצד טרויה ומי לצד ספרטה. האלמונית מהסיין הייתה נערה שטבעה בסיין לפני כ 150 שנה גופתה הוצגה בחדר המתים של פריז לצורך זיהוי. מאז שהאוסמן שיטח את שכונות המצוקה ויצר שדרות גדולות ובהן בניינים של שש קומות, התושבים הכירו פחות את שכניהם, נוצר צורך בזיהוי גופות, מה שהביא לפתיחת חדר הגופות של פריז. רבים באו לראותה, מכיוון שביקור בחדר המתים נחשב אז לצורת בידור. הגופות קוררו בהזרמת מים עליהן כדי להאט את תהליכי הריקבון, והאזרחים נהנו. פניה המתות היו שלוות ויפות. אחד העובדים בחדר המתים הכין מסכת מוות של פניה מגבס - תהליך נפוץ באותה תקופה. באמצעות מסכה זו יוצרו עותקים של פניה המתות והפכו לקישוט נפוץ בבתים באותה תקופה. אלבר קאמי קרא לה המונה ליזה הטבועה. הפנים בתמונה הם עותק כזה, הקבוע על קיר בית ברחוב הצר ביותר בפריז, רחוב החתול שדג דגים . אסמונד לארדל היה יצרן צעצועים שפיתח בובה חדשנית וריאליסטית מחומר חדש: פלסטיק. הוא קרא לבובה אן. כאשר בנו בן השנתיים טבע, לארדל הצליח להציל אותו באמצעות ריקון דרכי הנשימה שלו ממים. לכן כאשר הרופא פיטר סאפר פנה אליו וביקש ממנו לפתח בובה שתסייע לאנשים ללמוד החייאה, טכניקת הצלה חדשה שפיתח , לארדל התגייס למשימה. אבל אילו פנים יתן לבובת הענק? הוא נזכר בפניה של האלמונית מהסיין, שהכיר מבית חמיו, ושאל את פניה עבור הבובה - אך שמר את שמה של הבובה הקטנה, המקורית. מעריכים כי כשני מיליון ניצלו בזכותה, ובין 300 ל-500 מליון תרגלו הנשמה על אנני בובת ההחיאה, ושאלו אותה "אנני אנני את בסדר". לכן יש הקוראים לפניה "הפנים המנושקים ביותר בהסטוריה". גם מייקל ג'קסון שואל את אותה שאלה בשירו על הפושע החלקלק. החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.
- יצירה: להיות ציירים מהמרחב הרביעי 🎨
למה לצייר כמו כולם? ציור רגיל על נייר שטוח זה בסדר, אבל יש טכניקות שבהן הציור קם לחיים - משתנה לפי הזווית שאתם מסתכלים ממנה, "נופל" לתוך הדף, או נפתח לתלת-ממד ממש. כן, כל זה עם עיפרון, נייר, ומעט קסם. הנה שלוש טכניקות שכיף לעשות וליהנות מהתוצאה, כיף ללמוד, כיף להפתיע בהן, וגם כיף להסביר לאחרים איך הן עובדות. 🔀 אגמוגרף - שתי תמונות במחיר אחת מתאים לגילאי: 8+ מסתכלים ישר - רואים ציור אחד. מסתכלים מהצד - רואים ציור אחר לגמרי. איך? הנייר מקופל כמו אקורדיון, וכל "שן" של הקיפול מציגה רצועה מתמונה אחרת. כשמביטים מצד ימין, העין רואה רק את הרצועות מתמונה א'. מצד שמאל - רק את הרצועות מתמונה ב'. הטכניקה הזאת נקראת אגמוגרף - על שם האמן הישראלי יעקב אגם, שפיתח אותה בשנות ה-50 של המאה ה-20. אגם הפך לאחד האמנים הקינטיים (שזאת אמנות שמצריכה תנועה כדי להבין אותה) הידועים בעולם, עם יצירות ענק במוזיאונים ובמרחב הציבורי. נכון, כמו שיש בכיכר דיזנגוף בתל אביב. כדי להכין אגמוגרף: מציירים שתי ציורים נפרדים, חותכים כל אחד לרצועות, ומדביקים אותן לסירוגין על נייר בסיס שמקפלים לאקורדיון. ככל שהצבעים שונים ומנוגדים יותר בין שתי התמונות - כך האפקט מרשים יותר. כמו בסרטון הזה, של הפכים: או כמו סדנת קונסרטינה (קונסרטינה/קונצרטינה זה אקורדיון. ואכן הקיפולים מזכירים אקורדיון), ששיתפו אותנו ממוזיאוני חיפה: רוצים רעיונות מה לצייר באגמוגרף? קבלו: יום ולילה, קיץ וחורף, פנים שמחות ועצובות, כלב וחתול, השם שלך והם של אחיך/אחותך, "אמא" -"אבא". כל זוג דברים שקשורים זה לזה, אבל שונים לגמרי בצבע ובצורה. 💡רעיון: הדפיסו במדפסת 2 צילומים, גיזרו והדביקו בטכניקה של אגמוגרף - וקיבלתם 2 תמונות 'אמיתיות' באחת. 🕳️ ציור אנמורפי - הבור שלא קיים מתאים לגילאי: 9+ מסתכלים על הציור ישר מלמעלה - הוא נראה קצת מוזר, עם קווים אלכסוניים ותיאור לא ברור. שמים את הדף על השולחן, מניחים את הראש נמוך ומביטים מהצד - ופתאום הבור עמוק, הקוביה צפה באוויר, הגשר מרחף. הטכניקה הזאת נקראת אנמורפוזה (anamorphosis) - ציור שנוצר בפרספקטיבה מעוותת במכוון, כך שרק מזווית אחת ספציפית הוא נראה תקין ותלת-ממדי. מה שנראה מוזר ו"שגוי" מלפנים, מתגלה כאשליה מושלמת מהצד. אמני רחובות (בעיקר בערים מתויירות) מצייר בטכניקה הזו על מדרכות ואספלט, ואנשים שעוברים ברגע הנכון נראים כאילו הם ממש הולכים מעל תהום. הציירים המקצועיים האלה מציירים מה שנקרא אומנות רחוב תלת-ממדית . הגירסה הביתית פשוטה ממש: מציירים מלבן עם קווים אלכסוניים ומוסיפים הצללה. כל ה"סוד" הוא בהצללה נכונה - שחור כהה בחלק הפנימי, ובהיר יותר בקצוות. ערוץ היוטיוב Circle Line Art School מסביר את זה צעד-צעד, בסרטונים קצרים וברורים. נתחיל מצויר של 'בור' פשוט: נמשיך עם אשליה אופטית קלה, יחסית: https://youtu.be/z9RJlD0BIPs?si=z3TO_ra4t9ZIbulr ונסיים (כאן) עם אשליה שבגלל מצויירת על כף היד ✂️ קיריגאמי - כרטיסייה שקמה לחיים מתאים לגילאי: 7+ (עם מספריים), ו-10+ (עם סכין יצירה) מקפלים דף נייר, עושים כמה חתכים ספציפיים - ופותחים כרטיסייה - כשבפנים מחכה פרח תלת-ממדי, מדרגות, ארכיטקטורה שלמה, ועוד. זה קיריגאמי - האח היפני של האוריגמי. בזמן שאוריגמי מחייב קיפול בלבד, קיריגאמי מוסיף גם חיתוך. המילה עצמה ביפנית: "קירו" = לחתוך, "גאמי" = נייר. ו-כן, זה מזכיר גם כרטיסי ברכה קופצים. מה שמפתיע בקיריגאמי הוא שכמות הכיף לא פרופורציונלית למאמץ. כמה חתכים פשוטים בנייר מקופל יכולים ליצור מבנים תלת-ממדיים מורכבים שנפתחים בדיוק בסגנון ספר קפיצי. כרטיסיית יום הולדת שנפתחת לכדי עוגה, עציץ, אנית מפרש - לא קנויה, עשויה בידיים. שלכם. שימו לב שלגרסאות המורכבות יותר צריך סכין יצירה ולא מספריים או סכיןחיתוך סטנדרטי, וזה כלי שדורש מעט תרגול. קחו למשל את המדרגות האלה או ההדרכה של הקוביות האמורפיות שכאן, שכיף להכין עם תוצאה מדליקה (רק שזה בהחלט לוקח זמן עבודה...) ואם אתם רוצים לחפש הדרכות נוספות, ליחצו כאן על הכפתור ליוטיוב (שם תוכלו גם להוסיף לשורת החיפוש את הצורה שבא לכם לחתוך ולקפל): מוזמנים לשלוח לנו את היצירות שלכם, נשמח לשתף
- סרט: מיסטר בין 🐻
יש דמות אחת שגורמת לאנשים לצחוק בכל מקום בעולם - בלי לדבר כמעט, בלי תרגום, ובלי שום דבר מלבד הבעות הפנים שלו ומצב שהסתבך בדיוק בזמן הלא נכון. מי אתה מיסטר בין? שמה של הדמות פותחה על ידי רואן אטקינסון בזמן שלמד לתואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטת אוקספורד. הסדרה נמכרה ל-245 ארצות ברחבי העולם - ולא במקרה. הסיבה שהיא עובדת בכל מקום זה כי היא משתמשת במינימום דיאלוג, מה שהופך אותה לנגישה גם לאנשים שלא מדברים אנגלית בכלל. ההומור הוא פיזי, ויזואלי, אוניברסלי. שמה של הדמות לא הוחלט עד אחרי שצולם הפרק הראשון - ובדרך נשקלו שמות כמו "מר כרובית". בסוף בחרו בשם של ירק אחר - Bean, שעועית. אטקינסון עצמו תיאר את מיסטר בין כ"ילד בגוף של מבוגר" - אנרכיסט טבעי, אנוכי, ילדותי, שנפש של ילד בן 11 לכודה בו לנצח. בשיאה, הסדרה הייתה ה קומדיה ה טלוויזיונית ה פופולרית ביותר בבריטניה, עם כ-18 מיליון צופים. ערוץ היוטיוב הרשמי של מיסטר בין זכה בכפתור היהלום של יוטיוב על חציית 10 מיליון מנויים (היום כבר יש לו 35.6 מליון!), וב-2018 הצטברו בו יותר מ-6.5 מיליארד צפיות. עם כמעט 5,000 סרטים וסרטונים - מה הפלא?? 🎬 הסרט - החופשה של מיסטר בין (Mr. Bean's Holiday) סרט בריטי משנת 2007 שבו מר בין יוצא לחופשה בצרפת - ומסתבך בהמון מצבים מצחיקים בדרך. קלאסיקה של כשעה וחצי+. 📺 מיסטר בין בבריכה לקראת הקיץ שבפתח - בואו נהנה קצת ממיסטר בין שמגיע לבריכה ומסתבך עם המקפצה (כן, כמובן, מהערוץ הרשמי של מיסטר בין ביוטיוב): 📺 מיסטר בין - כיס קטן, בעיות גדולות כל פרקי הסדרה הקלאסית של הכייס - ברצף, בסרטון אחד. והמיני סדרה בנטפליקס - Man vs Bee 🐝 רואן אטקינסון השחקן המזוהה עם מיסטר בין - חוזר. אבל הפעם הוא לא מיסטר בין . הוא טרבור בינגלי, אבא חמוד ומסור שמגיע לשמור על וילה מפוארת ויוקרתית. אבל דבורה אחת מחליטה שגם היא נכנסת לגור כמו מלכה - והמלחמה מתחילה. המיני סדרה מורכבת מתשעה פרקים, כל אחד בסביבות 10 דקות - שמצטרפים יחד לבינג' צפייה מצחיק אחד. אטקינסון תיאר את טרבור כדמות שונה ממיסטר בין - "אדם הרבה יותר נחמד ורגיל יותר", עם נקודת תורפה אחת: אובססיביות. ובכל זאת, מי שאוהב את ההומור הפיזי של מיסטר בין ירגיש כאן בבית לגמרי. כמה אנקדוטות מהצילומים: לא יכלו לצלם בו בבית אמיתי בגלל חששות הקורונה, אז בנו אחד במיוחד לסרט. הסדרה שאלה את ה'ג'גואר E-Type הישן ביותר ששרד' מבעליו - אבל בנתה רפליקה שלמה כי ידעו שהיא תיהרס בצילומים. רואן אטקינסון, מעריץ מושבע של מכוניות קלאסיות, קנה את הרפליקה בסוף הצילומים. 🚗 הדבורה בסדרה - שהיא למעשה אחת מהדמויות המרכזיות - הייתה לפעמים מודל פיזי ולפעמים ממוחשבת לחלוטין, תלוי בסצנה. היה אפילו "כוריאוגרף דבורה" בצוות. ויליאם דייוויס, הכותב, "ניסה במשך שנים למכור לאטקינסון רעיון של קרב עם דבורה - עד שהצליח." אז למי מתאים מיסטר בין ? כל התכנים כאן מתאימים לכל המשפחה, כבר מגיל 4 ומעלה. למה? כי הפרקים קצרים, מצחיקים ועצבניים בדרך הטובה - ילדים יצחקו, ומבוגרים ימצאו את עצמם לוחשים "לאאאא.... אל תעשה את זה" למסך.
- שעת סיפור: הדייג ודג הזהב
הסיפור הקלאסי של הדייג העני שהצליח לדוג דג זהב שמגשים לו את משאלותיו. עד ש... סיפור ילדים עם שיעור חשוב על חמדנות וצניעות. קבלו כמה גירסאות. הגירסה של רינת גבאי גירסת תיאטרון הבובות של גלי (כאן11) גירסת תיאטרון הבובות של אמיתי המספר ושרית ברנס הגירסה של 'פרפר נחמד' ויש, כמובן, גם גירסה באנגלית
- משחקי מילים של האקדמיה ללשון העברית -🎯כי עברית זה לא רק שיעורי בית
האקדמיה ללשון העברית - הגוף הרשמי שמחליט מה נכון ומה לא בעברית, זה שמחדש לנו מילים לדברים שעוד לא היה להם שם - יש לה גם צד שקצת פחות מכירים: חידונים ומשחקי לשון שפשוט כיף לשחק בהם. כאן תמצאו חמישה מהם שאספנו בשבילכם, לגילאים שונים. 🎈 משחק ההפכים וגם משחק המילים הנרדפות (גילאי 6+) שני משחקים דיגיטליים שנראים אותו דבר מבחוץ - בלונים צבעוניים צפים על רקע ים ושמיים - אבל מאתגרים בצורה שונה. במשחק ההפכים מוצגת מילה על בלון, ובתחתית המסך מופיעה מילה שצריך למצוא לה את ההפך. הבלון הנכון צף שם בין כולם - ויש שעון. במשחק המילים הנרדפות, לעומת זאת, השאלה הפוכה: מחפשים דווקא מילה שמשמעותה דומה. למי שלא בטוח מה פירוש "מילה נרדפת" - זו מילה אחרת שאומרת אותו דבר, כמו "שמח" ו"עליז". 🧩 חידוני המילים האהובות: חידון מילים #1 וחידון מילים #2 (גילאי 8+) שני חידונים שנוצרו בשיתוף עם אתר "על הגובה" של ממשלת ישראל, ומבוססים על מיזם "המילה האהובה" . החידונים האלה נולדו כשילדים ומבוגרים ברחבי הארץ התבקשו לבחור את המילה העברית האהובה עליהם ביותר. (אגב: בקרב ילדים ניצחה המילה " אהבה ", המילים שאחריה - אצל הבנים הגיעו כדורסל ו כדורגל , ואצל הבנות שוקולד ו גלידה (מה שחשוב... #רקאומרות 😇). המבוגרים העדיפו מילים מופשטות יותר - שלווה , תקווה , געגוע .) חידון מילים 1 בנוי כחידון ידע על המילים שנבחרו וחידון מילים 2 שואל שאלות לשון כמו "איזו תשובה אי אפשר להחליף במילה 'כן'?" - ואז מציע ארבע אפשרויות לבחירה: אכן, אין ספק, נכון, ייתכן. יש זמן לכל שאלה, אז לא מתעצלים, חושבים ועונים. 🖨️ חידון הפכים לגיל הרך - להדפסה (גילאי 3-6) זה לא משחק דיגיטלי אלא דף שמדפיסים - או פשוט שואלים בעל-פה בזמן ארוחה, נסיעה, או כל רגע אחר. מאות זוגות הפכים מחולקים לנושאים: מידות (גדול/קטן, ארוך/קצר, עבה/דק), כיוונים (דרום/צפון, פנימה/החוצה), פעלים (ללבוש/לפשוט, לבנות/להרוס, לזכור/לשכוח), תכונות (חכם/טיפש, חרוץ/עצלן, עשיר/עני), ומושגים מופשטים כמו אהבה, אומץ, שמחה - ולכולם יש הפך שהילדים יכולים לנחש. יש גם קטגוריה מיוחדת שנקראת "הפכים משלימים" - זוגות שאחד לא קיים בלי השני, כמו חתן/כלה, מורה/תלמיד, שאלה/תשובה.
- פח האשפה האוטומטי: הגיבור השקט של המטבח (והמקלחת...)
בואו נדבר רגע על הדבר שכולם משתמשים בו, אף אחד לא חושב עליו, ובלעדיו החיים היו... ריחניים מאוד. לפני הפח - מה בכלל קרה עם הזבל? לפני שהמציאו פחי זבל ביתיים, הפתרון היה פשוט: לזרוק הכל לרחוב. כן, כן. הרחובות של ערים באירופה בימי הביניים היו בעצם פח אשפה ציבורי ענקי - עם אוכל מקולקל, בגדים מלאי זיעה, כלים שבורים, שאריות ובעצם כל מה שלא תרצו לדמיין. והריח? נו, כמו שאפשר לתאר... בלתי נסבל. 🗑️ אנגליה ניסתה להתמודד עם הבעיה כבר ב-1350, עם חוקים שאסרו על השלכת פסולת לרחוב. אבל לוקח זמן לשנות הרגלים... הפח הביתי כפי שאנחנו מכירים אותו - עם מכסה וידיות - הומצא רק ב-1875 (רק לפני כ-150 שנים בלבד) ובארצות הברית, על ידי סמואל הופקינס. ואז לקח עוד כמה עשורים עד שמישהי הפכה אותו לאמת נוחה ומגניבה. כמה זבל אנחנו בכלל מייצרים? אם חשבתם מה הביג דיל, מי ישמע כמה זבל אנחנו בכלל מייצרים, אז - הפתעה! כל ישראלי מייצר בממוצע כ-1.7 ק"ג פסולת ביום. זה כ-54 ק"ג בחודש, וכ-646 ק"ג בשנה - יותר ממשקל של פרה בינונית. בסך הכל מייצרים תושבי ישראל כ- 6 מיליון טון פסולת בשנה. מתוכה, כ-34% הן שאריות מזון, 24% קרטון ונייר, 18% פלסטיק, ועוד כלים, טקסטיל, זכוכית ומה לא. אגב, הממוצע הישראלי גבוה מהממוצע העולמי, שעומד על חצי קילו פחות - כ-1.2 ק"ג לנפש ליום. ומה קורה מסביב לעולם?: תושבי ניו זילנד 3.68 ק"ג ביום, ארה"ב 2.58 ק"ג. והשיאנית המפתיעה? טרינידד ואנטיגואה - איים קטנטנים בקריביים - עם 5.5 ק"ג לנפש ביום. כנראה שיש שם הרבה תיירים... "אי הזבל" שבאוקיינוס בשנת 1997, קפטן צ'ארלס מור שט באוקיינוס השקט אחרי מרוץ יאכטות ונתקל במשהו לא צפוי: שטח עצום של פסולת פלסטיק שצפה בים. זה נקרא כיום "הכתם הגדול של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch), ולמרות השם - זה לא ממש אי אחד רציף. המציאות הרבה יותר מבאסת: מדובר בסלט ענקי של חתיכות פלסטיק זעירות (מיקרופלסטיק) שמשוטטות בתוך המים - יותר כמו מרק פלסטיק מאשר אי שאפשר לעמוד עליו. שטחו המשוער הוא 1.6 מיליון קמ"ר - פי 3 משטח צרפת, ונמצאים בו כ-1.8 טריליון חתיכות פלסטיק, במשקל של כ-80,000 טון. כ-46% ממסת הפלסטיק שם הן רשתות דייג ישנות שהושלכו לים - "רשתות רפאים" שממשיכות לצוד ולהרוג יצורים ימיים גם אחרי שאיש לא מחזיק בהן. ליליאן: האישה שלא רצתה לגעת בפח עם הידיים מוזמנים להכיר את ליליאן מולר גילברת. היא הייתה מהנדסת תעשייתית ופסיכולוגית ארגונית. כלומר - מישהי שכל חייה חשבה על איך לעשות דברים יותר יעיל ובפחות זמן. זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שהיו לה 12 ילדים ובית שלם לנהל, לצד קריירה מלאה. אם מישהי היתה צריכה לחסוך זמן ומאמץ במטבח - זו היא (בכל זאת מדובר על לפני למעלה מ-100 שנה). בשנות ה-20 של המאה ה-20, גילברת צילמה סרטונים קצרים של עצמה ושל אחרות עובדות במטבח. הסרטונים האלה שימשו אותה לניתוח תנועות - גישה שנקראת "מחקר זמן-תנועה" : בודקים בה כמה צעדים, פניות, או תנועות לוקחת כל פעולה ומנסים להפחית אותן. מה שליליאן גילתה זה שכשהידיים מלוכלכות מבישול, לפתוח מכסה של פח זבל ולגעת בו זה מסריח, לא היגייני, ומרגיז. הפתרון שלה היה - נוסיף לפח פדל שיופעל ע"י הרגל שירים את המכסה. ואז - ידיים נקיות, פח פתוח. פשוט ונפלא. win-win. היא רשמה פטנט על ההמצאה, ובשנות ה-30 פחי הפדל כבר הפכו לסטנדרט במטבחים. עוד המצאות? יש לה. אגב, ליליאן גילברת לא עצרה בפח. כשעבדה עם חברות כמו ג'נרל אלקטריק על עיצוב מטבחים יעילים, היא תרמה עוד כמה דברים שאנחנו נראים לנן כמובן מאליו: מדפים בדלת המקרר - כן, זה היא. לפני כן כל מה שבמקרר ישב על המדפים הפנימיים בלבד. פותחן חשמלי - עוד המצאה שלה, לנוחות העבודה במטבח. צינור ניקוז לכביסה - לפני כן, אישה שרצתה לרוקן את אגן הכביסה הייתה צריכה להרים דליים של מים מלוכלכים ולשפוך אותם בעצמה. גילברת תכננה צינור שמוביל את המים ישירות לביוב - עוד תנועה מיותרת שנמחקה מרשימת המטלות. "המטבח המעשי של גילברת" (1929) - הפרויקט הכי שאפתני שלה: תכנון מחדש של כל פריסת המטבח. היא שינתה את הסידור לצורת "L", והצליחה לצמצם את מספר הצעדים שנדרשים להכנת ארוחה מ-281 צעדים ל-45 בלבד (כן, היא ספרה צעדים. כן, זה עבד). בנוסף, היא גם אחידה את גובה הכיורים, התנורים ומשטחי העבודה - כי אם הגבהים שונים, הגב משלם את המחיר. ולא רק יעילות - גילברת גם תכננה מטבחים נגישים לאנשים עם מוגבלויות, עוד בתקופה שבה רוב העולם בכלל לא חשב על זה. הרעיון המרכזי בכל הדברים האלה: מטבח צריך לעבוד בשביל האנשים שבו, לא להפך. לא רק מטבח ליליאן גילברת קיבלה דוקטורט בפסיכולוגיה תעשייתית מאוניברסיטת בראון ב-1915. היא כונתה "גברת ההנדסה הראשונה" - אחת הנשים הראשונות שהתקבלו כחלק מקהילת המהנדסים בארצות הברית. אחרי שבעלה פרנק נפטר ב-1924, היא המשיכה לעבוד, לחקור, להמציא ולחנך - לבד, עם 12 ילדים. 🙌 אגב, הסיפור של משפחת גילברת כל כך מרתק ויוצא דופן שכתבו עליה ספר - "Cheaper by the Dozen" (זול בתריסר) - שהפך גם לסרט. כמה מספרי טריוויה שכיף לדעת ליליאן נולדה ב-1878 ונפטרה ב-1972 בגיל המופלג 93. היא קיבלה 23 תארי דוקטורט כבוד לאורך חייה. היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה. פח האשפה הגדול ביותר בעולם (לפי ספר השיאים של גינס) הוא מליסבון פורטוגל מ-2009, בגובה 7.13 מטר (יותר מבניין של שתי קומות), בקוטר של 4.76 מטר , מחולק ל-4 (נייר, פלסטיק, זכוכית ופחיות) במטרה לעודד מיחזור. פח האשפה המהיר בעולם הצליח לנסוע ב-88 קמ"ש על הגלגלים שבתחתיתו (כן, ממש פח עם מנוע). הוא היה פח רגיל עד שהבריטי מייקל וולהד שיפצר והפך אותו לכלי רכב ששבר שיא גינס. 🏎️ אז כשאתם לוחצים על דוושת הפח, או מנפנפים בידיים מול חיישן התנועה שמרים בשבילכם את מכסה הפח - תזכרו את ליליאן, והפתרון הפשוט, יעיל וגאוני שלה. עכשיו תורכם לחשוב על משהו שיעזור לכל כך הרבה אנשים...
- רשות הטבע והגנים: פעילויות לילדי יסודי 🦎
יש אנשים שהעבודה שלהם היא לא במשרד, אלא לצאת לשטח, לעקוב אחרי חיות בר, לחפור ממצאים ארכיאולוגיים, ולהציל בעלי חיים שנפצעו. רשות הטבע והגנים מעסיקה אנשים כאלה - ובדרך, היא גם מצלמת אותם, מקליטה אותם, ומעלה את הכל לאינטרנט בחינם. באתר שלהם יש דף שנקרא פעילוטבע , ובו עשרות פעילויות. ריכזנו כאן את אלו שמתאימות לכיתות ד' עד ח'. 🎬 סדרות וסרטונים דוקוטבע - סדרת רשת שמציגה את העבודה מאחורי הקלעים של שמירת הטבע בישראל. איך עובדים אנשי רשות הטבע והגנים בשטח? איזה בעיות הם פותרים? ואיך נראה יום עבודה של מי ששומר על חיות הבר שלנו? הקליקיו על הלינק כדי לעבור לדף באתר של הרת"ג, לבחור מה מעניין אתכם, לקרוא ולראות. או הקליקו כאן לפלייליסט של הסדרה כולה ביוטיוב שלהם. רבע לטבע - סדרת רשת נוספת. כל פרק מוקדש לנושא אחד מעולם הטבע הישראלי. גם כאן סידרנו לכם לינק ישיר לפלייליסט של הסדרה ביוטיוב. זיו ויוסי מתקדמים לעבר - פלייליסט ביוטיוב שמשלב ארכיאולוגיה והיסטוריה - עם אנשים שחופרים ומוצאים ממש דברים ישנים מתחת לאדמה הישראלית. להציל את חיות הבר - סדרה של כאן חינוכית על מה שקורה לחיות בר שנפצעות או נקלעות לצרות, ואיך אנשים עוזרים להן. חיה קטנה ומטריפה - סדרת סרטונים על יצורים קטנים שרובנו לא שמים לב אליהם - חרקים, עכבישים ויצורים אחרים שחיים לידנו. אפשר לקרוא עליהם ולראות אותם בלינק שיש על השם, או להקליק כאן לפלייליסט המלא (8 סרטונים). 🎧 פודקאסטים - הסכתים הסכת ארצישראלי מצוי - פודקאסט טבע של רשות הטבע והגנים, שמוקדש לעולמם של חיות הבר בישראל. כל פרק עוסק בחיה אחרת - מה היא אוכלת, איפה היא גרה, ואיך היא מסתדרת. מתאים להאזנה בדרך לבית הספר או בנסיעה. כבר סיפרנו לכם עליו. פודקאסט מורשת - פודקאסט על אתרים ארכיאולוגיים ואתרי מורשת בישראל - מה מוצאים שם, מה קרה שם, ולמה זה חשוב. 🔬 ידע ולמידה בית ספר לטבע - קטגוריה של שאלות ותשובות על בעלי חיים, צמחים ותופעות טבע. שאלות שכדאי להתחיל לחשוב עליהן לפני שקוראים את התשובה. בית ספר לטבע Live - היה כזה בתקופת הקורונה. כאן תמצאו ריכוז של המפגשים המוקלטים מהזום עם המומחים של רשות הטבע והגנים. כבר שיתפנו אתכם עם המפגשים, אבל החלטנו לשים כאן את הלינק הישיר רק למקרה שהם יחליטו לערוך ולעדכן בעוד מפגשים (אם וכאשר). 10 דברים שחייבים לעשות בטבע - רשימה של חוויות טבע שמומלץ לעשות לפחות פעם אחת - חלקן קלות מאוד, וחלקן דורשות קצת תכנון. חידון המטיילים הגדול - חידון שנמצא ב-Ynet בשיתוף רשות הטבע והגנים, על מקומות, בעלי חיים ותופעות טבע בישראל. כל הפעילויות האלה, ועוד, נמצאות כאן: רוצים את ריכוז הפעילויות של רשות הטבע והגנים לקטנים ? הקליקו.
- גולת הכותרת: המשחק שיציל את השפיות ההורית
בזמן שהילדים מתעצבנים, מתווכחים, משאירים בלגן ובוחנים איפה נגמרת הסבלנות שלכם ומתי תאבדו את השפיות... יש לנו פתרון מבריק שיעזור לכם לשמור על הרוגע. לפחות עד סוף היום 🤪 לא התאפקנו, סרניטי עכשיו... 😇 " גולת הכותרת " הוא משחק שהופך את כל מה שמעצבן בילדים לתחרות כיפית. במקום (או ביחד עם... #לאשופטים) לצעוק על הילדים, פשוט תורידו להם גולה. ובסוף היום, מי שנשאר עם הכי הרבה גולות - זוכה בפרס! ❗ טיפ חשוב: המשחק הזה הוא בשבילכם, הורים. הילדים לא אמורים בכלל לדעת שאתם משתמשים בו! אתם פשוט תשחקו בו בשקט (על הסלולרי או המחשב) ובסוף היום כשתכריזו על "הילד המצטיין של היום" - הילדים אפילו לא ידעו על כל המערכת שמאחורי הקלעים. ככה זה גם נשאר הסוד שלכם ושלנו, וגם לא הופך לתחרות לא-רצויה בין האחים. איך המשחק עובד? ההתחלה המשחק מתחיל כשאתם בוחרים כמה ילדים משתתפים, נותנים לכל אחד שם ובוחרים לו צבע. אחרי זה אתם קובעים מתי היום מסתיים - ברירת המחדל היא 20:00, אבל אתם יכולים לשנות לכל שעה שמתאימה למשפחה שלכם. לחיצה על כפתור "התחלה" ואז קורה הקסם: המשחק מחשב כמה גולות כל ילד מקבל בהתחלה. כולם מתחילים מאותה הכמות. הנוסחה פשוטה - מספר הדקות מתחילת המשחק עד סוף היום, כפול 2. אז אם התחלתם ב-8:00 בבוקר והיום מסתיים ב-20:00, כל ילד מתחיל עם 1,440 גולות (12 שעות × 60 דקות × 2). למה כ"כ הרבה? כי התכנון הוא שאי אפשר לצעוק על ילד יותר מפעמיים בדקה... 😄 החוקים (או בעצם - חוסר החוקים) וכאן מתחיל הכיף האמיתי: ** אין חוקים מוגדרים !** כל משפחה מחליטה לעצמה מה מצדיק הורדת גולה! ילד צועק? גולה פחות. ריב עם אח? גולה פחות. השאיר צלחת על השולחן? גולה פחות. ענה בחוצפה? גולה פחות. לא הקשיב? גולה פחות. אתם קובעים את הסטנדרט. אתם מחליטים מה חשוב למשפחה שלכם. וכל פעם שמישהו עושה משהו שמעצבן אתכם - פשוט לוחצים על המיכל שלו ומורידים גולה אחת. יש משהו מאוד מספק באנימציה הקטנה של הגולה שנופלת ויוצאת מהמסך... 😊 סוף היום והזוכה כשמגיע הזמן (או כשאתם מחליטים שמספיק ליום אחד), לוחצים על כפתור "סיום" ורואים מי הילד שנשארו לו הכי הרבה גולות. והוא זוכה בתצוגה חגיגית עם זיקוקים וקונפטי! מה הפרס? גם כאן אתם קובעים! שוקולד? צעצוע חדש? בחירת התוכנית בטלוויזיה? ארוחה במסעדה המועדפת? אייפון? (אוקיי, אולי לא אייפון...) הרעיון הוא שהפרס יהיה משהו שמעניין מספיק את הילדים כדי שירצו לנסות להתנהג טוב, אבל לא משהו שיהרוס לכם את התקציב אם תצטרכו לתת אותו כל יום. למה זה עובד? אתם מקבלים פידבק בזמן אמת במקום לצעוק ולהתעצבן, אתם לוחצים על הכפתור, רואים את הגולה נופלת - וזה נותן לכם פורקן מיידי. יש משהו מאוד משחרר בפעולה הפשוטה הזאת שמאפשרת לכם לתעד את העצבנות מבלי להתפוצץ. אתם נשארים רגועים במקום להתעצבן ולצעוק, אתם פשוט לוחצים כפתור. זה נותן לכם רגע לנשום ולהישאר קרירי רוח, ולהינות מזה שיש לכם סוד מולם... ואתם לא נכנסים למצב של זעקות וכעס וריבים. כי זה מתאים בדיוק כמו כפפה לכל משפחה אין "חוקי התנהגות" קבועים. אתם מחליטים מה חשוב בבית שלכם. אצל אחד זה יהיה סדר בחדר, אצל שני זה יהיה נימוס בשיחה, ואצל שלישי זה יהיה עזרה במשקי הבית. אז איך זה עובד, על קצה הנוצה? אמל;קנו לכם: כמה טיפים לשימוש מוצלח התחילו במחשבה על הפרס - לפני שמתחילים לשחק, החליטו מה הפרס ומתי לתת (רק לילד ה'ראשון'? לזה שממש לא עצבן היום? רק אם היה פער רציני? אתם מחליטים), כדי שלא תתקעו בסוף היום בלי רעיון. הפרס יגיע כהפתעה גמורה לילד הזוכה. היו עקביים אבל לא נוקשים - אם החלטתם שמשהו מסוים מוריד גולה, כדאי להיות עקביים. אבל זה בסדר לשנות חוקים אם הם לא עובדים לכם. שתפו את הילדים בבחירת הצבעים - אם בא לכם. תשאלו אותם איזה צבע הם אוהבים - בלי להסביר למה ומה תעשו עם זה... זכרו שזה רק משחק - המטרה היא ליהנות ולהפחית מתחים, לא ליצור עוד מקור ללחץ. אם מישהו מקבל מעט מדי גולות, אולי כדאי להקל עליו, ולצעוק או לכעוס עליו פחות... כל יום הוא התחלה חדשה, כל יום יש סיכוי חדש לנצח, וכל יום אתם יכולים להחליט מחדש מה הכללים והפרס.
- רשות הטבע והגנים: פעילויות לילדים קטנים 🌿
רשות הטבע והגנים שומרת על יותר מ-400 שמורות טבע וגנים לאומיים בישראל (את זה בטח ידעתם), אבל חוץ מלשמור על הטבע, היא גם מייצרת תוכן דיגיטלי לילדים. הרבה תוכן. ובחינם. באתר שלה יש דף שלם שנקרא פעילוטבע , ובו עשרות פעילויות שאפשר לעשות בבית או בחוץ. ריכזנו כאן את מה שמתאים לגן חובה עד כיתה ג' - שתוכלו לעשות ביחד עם ההורים. 🎬 סרטונים לצפייה חיות ב-60 שניות - סרטוני "הידעת?" קצרים ומהירים על בעלי חיים בישראל. בדיוק בשביל מי שאין לו סבלנות לסרטונים ארוכים (שזה... כולנו...). זמן טבע - סדרת סרטונים עם חידות על בעלי חיים, צמחים ומקומות בישראל שתהפוך אתכם לאלופי הטריוויה. צופים בסרטון, ואז מנסים לענות על השאלות שבודקות כמה הקשבתם... חיות שטח - סדרה של כאן חינוכית על חיות בר בישראל (עם 20 פרקים ביוטיוב. הלינק שנתנו לכם כאן הוא ישירות לפליייסט של הסידרה) - מה הן אוכלות, איפה הן גרות, ואיך הן מסתדרות בטבע. ✂️ יצירה ופעילויות ציפורים נודדות בסלון - דפי צביעה של ציפורים נודדות שעוברות דרך ישראל. מדפיסים, צובעים, ותולים. רוצים לקפל ציפורים נודדות? הקליקו כאן רוצים עוד דפי צביעה שלהם? בחוברת הזאת תמצאו דפים מתאימים שלטים לשמורה הביתית - יוצרים שלטים בסגנון שלטי שמורות טבע אמיתיים של שלט שמורה או שלט חי-בר - בשביל הבית (לחדר שלכם, לחדר עבודה של אמא, לחדר של האחות הקטנה, לבית של סבא וסבתא ועוד...), בשביל הגינה (כאן יש גזר, גאן יש רקפות, לא לדרוך... ועוד), או בשביל? אתם תחליטו. מקשטים את הבית - עם דמויות חיות הבר שלנו. 🎮 משחקים וחידות משחק זיכרון - משחק זיכרון קלאסי עם תמונות של בעלי חיים ישראליים. מדפיסים, גוזרים, ומשחקים. תשבצים ומבוכים - בדף אחד יש תשבצים ומבוכים בנושאי טבע ומורשת. חידות - חידות על בעלי חיים, צמחים ומקומות בישראל. מתאימות לשאול בדרך לטיול. משחקי טבע לילדים - משחקים שאפשר לשחק בחוץ, בפארק או בחצר. 🐾 פקח צעיר רשות הטבע והגנים מציעה לילדים להפוך ל פקחים צעירים - עם משימות שאפשר לבצע בטבע ובסביבה הקרובה לבית. כמו למשל, להבחין בנדידת החסידות בשמים. כל ילד שמשלים את המשימות מקבל תעודת פקח צעיר אמיתית!











