פח האשפה האוטומטי: הגיבור השקט של המטבח (והמקלחת...)

בואו נדבר רגע על הדבר שכולם משתמשים בו, אף אחד לא חושב עליו, ובלעדיו החיים היו... ריחניים מאוד.

לפני הפח - מה בכלל קרה עם הזבל?

לפני שהמציאו פחי זבל ביתיים, הפתרון היה פשוט: לזרוק הכל לרחוב. כן, כן. הרחובות של ערים באירופה בימי הביניים היו בעצם פח אשפה ציבורי ענקי - עם אוכל מקולקל, בגדים מלאי זיעה, כלים שבורים, שאריות ובעצם כל מה שלא תרצו לדמיין. והריח? נו, כמו שאפשר לתאר... בלתי נסבל. 🗑️

אנגליה ניסתה להתמודד עם הבעיה כבר ב-1350, עם חוקים שאסרו על השלכת פסולת לרחוב. אבל לוקח זמן לשנות הרגלים...

הפח הביתי כפי שאנחנו מכירים אותו - עם מכסה וידיות - הומצא רק ב-1875 (רק לפני כ-150 שנים בלבד) ובארצות הברית, על ידי סמואל הופקינס. ואז לקח עוד כמה עשורים עד שמישהי הפכה אותו לאמת נוחה ומגניבה.

כמה זבל אנחנו בכלל מייצרים?

אם חשבתם מה הביג דיל, מי ישמע כמה זבל אנחנו בכלל מייצרים, אז - הפתעה!

כל ישראלי מייצר בממוצע כ-1.7 ק"ג פסולת ביום. זה כ-54 ק"ג בחודש, וכ-646 ק"ג בשנה - יותר ממשקל של פרה בינונית. בסך הכל מייצרים תושבי ישראל כ-6 מיליון טון פסולת בשנה. מתוכה, כ-34% הן שאריות מזון, 24% קרטון ונייר, 18% פלסטיק, ועוד כלים, טקסטיל, זכוכית ומה לא.

אגב, הממוצע הישראלי גבוה מהממוצע העולמי, שעומד על חצי קילו פחות - כ-1.2 ק"ג לנפש ליום.

ומה קורה מסביב לעולם?:

• תושבי ניו זילנד 3.68 ק"ג ביום,

• ארה"ב 2.58 ק"ג.

• והשיאנית המפתיעה? טרינידד ואנטיגואה - איים קטנטנים בקריביים - עם 5.5 ק"ג לנפש ביום. כנראה שיש שם הרבה תיירים...

"אי הזבל" שבאוקיינוס

בשנת 1997, קפטן צ'ארלס מור שט באוקיינוס השקט אחרי מרוץ יאכטות ונתקל במשהו לא צפוי: שטח עצום של פסולת פלסטיק שצפה בים. זה נקרא כיום "הכתם הגדול של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch), ולמרות השם - זה לא ממש אי אחד רציף.

המציאות הרבה יותר מבאסת: מדובר בסלט ענקי של חתיכות פלסטיק זעירות (מיקרופלסטיק) שמשוטטות בתוך המים - יותר כמו מרק פלסטיק מאשר אי שאפשר לעמוד עליו.

שטחו המשוער הוא 1.6 מיליון קמ"ר - פי 3 משטח צרפת, ונמצאים בו כ-1.8 טריליון חתיכות פלסטיק, במשקל של כ-80,000 טון.

כ-46% ממסת הפלסטיק שם הן רשתות דייג ישנות שהושלכו לים - "רשתות רפאים" שממשיכות לצוד ולהרוג יצורים ימיים גם אחרי שאיש לא מחזיק בהן.

ליליאן: האישה שלא רצתה לגעת בפח עם הידיים

מוזמנים להכיר את ליליאן מולר גילברת. היא הייתה מהנדסת תעשייתית ופסיכולוגית ארגונית. כלומר - מישהי שכל חייה חשבה על איך לעשות דברים יותר יעיל ובפחות זמן.

זה לא מפתיע, בהתחשב בכך שהיו לה 12 ילדים ובית שלם לנהל, לצד קריירה מלאה. אם מישהי היתה צריכה לחסוך זמן ומאמץ במטבח - זו היא (בכל זאת מדובר על לפני למעלה מ-100 שנה).

בשנות ה-20 של המאה ה-20, גילברת צילמה סרטונים קצרים של עצמה ושל אחרות עובדות במטבח. הסרטונים האלה שימשו אותה לניתוח תנועות - גישה שנקראת "מחקר זמן-תנועה": בודקים בה כמה צעדים, פניות, או תנועות לוקחת כל פעולה ומנסים להפחית אותן.

מה שליליאן גילתה זה שכשהידיים מלוכלכות מבישול, לפתוח מכסה של פח זבל ולגעת בו זה מסריח, לא היגייני, ומרגיז. הפתרון שלה היה - נוסיף לפח פדל שיופעל ע"י הרגל שירים את המכסה. ואז - ידיים נקיות, פח פתוח. פשוט ונפלא. win-win.

היא רשמה פטנט על ההמצאה, ובשנות ה-30 פחי הפדל כבר הפכו לסטנדרט במטבחים.

עוד המצאות? יש לה.

אגב, ליליאן גילברת לא עצרה בפח. כשעבדה עם חברות כמו ג'נרל אלקטריק על עיצוב מטבחים יעילים, היא תרמה עוד כמה דברים שאנחנו נראים לנן כמובן מאליו:

• מדפים בדלת המקרר - כן, זה היא. לפני כן כל מה שבמקרר ישב על המדפים הפנימיים בלבד.

• פותחן חשמלי - עוד המצאה שלה, לנוחות העבודה במטבח.

• צינור ניקוז לכביסה - לפני כן, אישה שרצתה לרוקן את אגן הכביסה הייתה צריכה להרים דליים של מים מלוכלכים ולשפוך אותם בעצמה. גילברת תכננה צינור שמוביל את המים ישירות לביוב - עוד תנועה מיותרת שנמחקה מרשימת המטלות.

• "המטבח המעשי של גילברת" (1929) - הפרויקט הכי שאפתני שלה: תכנון מחדש של כל פריסת המטבח. היא שינתה את הסידור לצורת "L", והצליחה לצמצם את מספר הצעדים שנדרשים להכנת ארוחה מ-281 צעדים ל-45 בלבד (כן, היא ספרה צעדים. כן, זה עבד). בנוסף, היא גם אחידה את גובה הכיורים, התנורים ומשטחי העבודה - כי אם הגבהים שונים, הגב משלם את המחיר.

• ולא רק יעילות - גילברת גם תכננה מטבחים נגישים לאנשים עם מוגבלויות, עוד בתקופה שבה רוב העולם בכלל לא חשב על זה.

הרעיון המרכזי בכל הדברים האלה: מטבח צריך לעבוד בשביל האנשים שבו, לא להפך.

לא רק מטבח

ליליאן גילברת קיבלה דוקטורט בפסיכולוגיה תעשייתית מאוניברסיטת בראון ב-1915. היא כונתה "גברת ההנדסה הראשונה" - אחת הנשים הראשונות שהתקבלו כחלק מקהילת המהנדסים בארצות הברית.

אחרי שבעלה פרנק נפטר ב-1924, היא המשיכה לעבוד, לחקור, להמציא ולחנך - לבד, עם 12 ילדים. 🙌

אגב, הסיפור של משפחת גילברת כל כך מרתק ויוצא דופן שכתבו עליה ספר - "Cheaper by the Dozen" (זול בתריסר) - שהפך גם לסרט.

כמה מספרי טריוויה שכיף לדעת

• ליליאן נולדה ב-1878 ונפטרה ב-1972 בגיל המופלג 93.

• היא קיבלה 23 תארי דוקטורט כבוד לאורך חייה.

• היא הייתה האישה הראשונה שנבחרה לאקדמיה הלאומית להנדסה.

• פח האשפה הגדול ביותר בעולם (לפי ספר השיאים של גינס) הוא מליסבון פורטוגל מ-2009, בגובה 7.13 מטר (יותר מבניין של שתי קומות), בקוטר של 4.76 מטר, מחולק ל-4 (נייר, פלסטיק, זכוכית ופחיות) במטרה לעודד מיחזור.

• פח האשפה המהיר בעולם הצליח לנסוע ב-88 קמ"ש על הגלגלים שבתחתיתו (כן, ממש פח עם מנוע). הוא היה פח רגיל עד שהבריטי מייקל וולהד שיפצר והפך אותו לכלי רכב ששבר שיא גינס. 🏎️

אז כשאתם לוחצים על דוושת הפח, או מנפנפים בידיים מול חיישן התנועה שמרים בשבילכם את מכסה הפח - תזכרו את ליליאן, והפתרון הפשוט, יעיל וגאוני שלה. עכשיו תורכם לחשוב על משהו שיעזור לכל כך הרבה אנשים...