תוצאות חיפוש

הגיע הזמן לדבר על אחת הנסיכות הכי מגניבות והכי קשוחות בהיסטוריה של הגלקסיה, אפילו שיש לה תסרוקת מצחיקה - הלא היא הנסיכה ליאה! 👸💪 ליאה היא הרבה יותר מסתם נסיכה יפה ועדינה. היא מנהיגה אמיצה, לוחמת חסרת פחד ומרגלת מבריקה של מחתרת המורדים! 🔫🧠 אפילו כשנלכדה על ידי דארת' ויידר, היא סירבה למסור את סודות המורדים. עקשנית רצח! 😤💪 אבל מאחורי החזות הקשוחה, ליאה היא גם בחורה אכפתית ורגישה. 💖 היא ממש אוהבת את האן סולו (למרות שלפעמים הוא מעצבן אותה 😅), דואגת לאחיה לוק, ונלחמת בלי הפסקה כדי לשחרר את הגלקסיה מהאימפריה הרשעה. 🌌🆓 וכשהיא מגלה שהיא בעצמה רגישה ל'כוח'? זה פשוט מדהים! 🤩✨ היא הופכת למאסטרית ג'דיי בזכות עצמה ומנהיגה את המורדים לניצחון סופי על האימפריה והמסדר הראשון. 🥇🎉 רוצים לדעת על אחד הרגעים הכי שווים שלה? כשהיא חונקת את ג'אבה ההאט המגעיל עם השרשרת. שלו! 😵⛓️ מי אמר לוחמת קשוחה ולא קיבל?! אה, וכמובן אי אפשר לשכוח את התסרוקת המצחיקה שלה. 💇‍♀️ מכירים עוד נסיכות שמסדרות את השיער כמו בייגלה מוזר?🤔🤭🤣 בקיצור, הנסיכה ליאה היא דוגמה מעוררת השראה לכל בנות הגלקסיה, וגם לבנים. היא חכמה, אמיצה, חזקה ובעלת לב זהב. 🌟❤️ זה למה כולם אוהבים אותה! רוצים חולצת ליאה אפרוחית?

הגיע הזמן לדבר על הדמות הכי ירוקה (ואהובה) ביקום של מלחמת הכוכבים - יודה המאסטר! 🌿🥰 למרות שהוא נמוך קומה (רק 66 ס"מ) ונראה כמו יצור חביב ומבולבל, יודה הוא אחד מאנשי הכוח החזקים ביותר בגלקסיה! 💪✨ עם יותר מ-900 שנים של ניסיון בהדרכת ג'דיי, אין ספק שמדובר במורה מעולה. 👨‍🏫🙌 אבל מה שהכי מדהים אצל יודה זה החוכמה העמוקה שלו. למרות שהוא מדבר בצורה מוזרה קצת ("עשה או אל תעשה, אין דבר כזה נסה" 🤔), יש בדבריו תובנות מאירות עיניים על החיים והיקום. 💡🌌 מלבד זה, יודה גם לוחם מרשים ביותר! 🥷 על אף גילו המופלג הוא מסוגל לקפוץ, להסתובב ולהניף את חרב האור שלו בזריזות מדהימה. וכשהוא משתמש בכוח? אפילו ספינות חלל לא יכולות לעמוד מולו! 🚀😱 ציטוטים לתפארת המאסטר שכל חובב צריך להכיר "לעשות או לא לעשות. רק לא לנסות" "אל תאמין תמיד למה שאתה רואה, יש מציאות גם מעבר לעיניים." "עליך לשכוח את מה שלמדת" "כש-900 שנה גילך יהיה, טוב כל כך לא תיראה" "הגודל לא קובע. הנה, תראה אותי" "אם אין לך שלום בקרבך, לא תמצא שלום בשום מקום אחר" אז בין אם אתם רוצים מנטור מנוסה, פילוסוף חכם, או פשוט חבר ירוק וחמוד - יודה הוא הבחירה המושלמת! 💚🤗 רוצים חולצת יודה במהדורה מוגבלת? רוצים ללמוד לצייר את יודה? בייבי יודה הגירסה הקומיקסית ולציירים המתקדמים, הנה הגירסה המורכבת

"אני חושב, משמע אני קיים." 5 מילים . משפט קצרצר, ואחד המפורסמים יותר בהיסטוריה של הפילוסופיה. מאחוריו עומד אחד הפילוסופים הכי מוזרים ומרתקים שאי פעם חיו - רנה דקארט, שבשנת 1637 (לפני כמעט 400 שנים!), כשהוא כבר איש בן 41, פשוט החליט לפקפק בכל מה שהוא יודע, בכל מה שהוא רואה, בכל מה שהוא מרגיש, ובעצם - בכל מה שקיים. כן, כן. גם אנחנו חושבים כמוכם: "אבל למה?" אמ;לק: מי היה דקרט? 🧠 רנה דקרט נולד ב-1596 בצרפת ונחשב לאבי הפילוסופיה המודרנית. למה דווקא "אבא"? כי הוא עשה משהו ששינה את כל כיוון החשיבה הפילוסופית: במקום לדבר על העולם, האלים, הטבע - הוא שם את האדם החושב במרכז. "אני חושב" קודם לכל. ומכאן הכל מתחיל. זה היה שינוי ענקי מהפילוסופיה שקדמה לו. זוכרים את סוקרטס, אפיקורוס וקאנט - כולם עסקו בשאלות כמו "מה נכון?" או "איך להיות טוב?". דקארט הגיע קצת אחריהם, במאה ה-17, ושאל שאלה אחרת לגמרי: "איך אפשר לדעת בוודאות מה נכון?" הוא היה גם מתמטיקאי מוכשר - ובעצם אתם חייבים לו תודה (או להפך, תלוי איך אתם מסתדרים עם גאומטריה 😂): הוא פיתח ושיכלל את מערכת הצירים, זאת שמציירים עליה גרפים עם ציר X וציר Y. כן. זה הוא. 😤 הניסוי המחשבתי הכי מוזר בהיסטוריה אז מה עשה דקרט? הוא ישב, ולפעמים גם שכב (הוא היה ידוע בזה שהמחשבות הכי טובות שלו היו במיטה, בבוקר), והחליט לפקפק בכל דבר שהוא חושב שהוא יודע. לא בחלק מהדברים. לא במקצתם. בכולם! קוראים לזה "ספק מתודי" - פקפוק מכוון ושיטתי. הרעיון הוא לא להישאר בספק לנצח, אלא להשתמש בו ככלי: לפקפק בהכל עד שמגיעים למשהו שאי אפשר לפקפק בו - ושם בדיוק נמצא בסיס יציב שאפשר לבנות עליו ידע אמיתי. למה? כי הוא רצה לבנות מחדש את כל מה שהוא "יודע" - אבל רק מהבסיס הבטוח ביותר שיש. כמו לפרק בניין ישן עד היסודות לפני שבונים את הבניין החדש. דקרט שאל את עצמו: מה אם החושים שלי מרמים אותי? מה אם מה שאני רואה ומרגיש זה רק חלום? מה אם יש איזה יצור, שד רע ועצום, שמנהל את כל המציאות שאני חווה, ובעצם הכל זה רק אשליה? (כן, הוא הגיע לאותו רעיון שעומד מאחורי ה"מטריקס" - רק 350 שנה מוקדם יותר.) "אני חושב, סימן שאני קיים" 💡 לאחר שפקפק בכל דבר, דקארט גילה שיש דבר אחד שאי אפשר לפקפק בו, שזה עצם העובדה שהוא... מפקפק. כי מי שמפקפק - חושב. אז מי שחושב - בהכרח קיים. אפשר לפקפק בכל דבר, אבל אי אפשר לפקפק בעצם הפקפוק עצמו. ובלטינית - שפה שבה כתבו פילוסופים בזמנו - זה נשמע ככה: "Cogito, ergo sum" (קוגיטו ארגו סום). כאן מגיע פרט מעניין שכדאי לשים לב אליו: ה"קוגיטו" - כפי שמכנים את הטיעון הזה - מוכיח שמי שחושב, בהכרח קיים, אבל זה עדיין לא מוכיח שהעולם שסביבו קיים. כלומר, אני יכול להיות בטוח שאני קיים, כי אני חושב - אבל מה עם השולחן? החדר? החברים שלי? זה קיים באמת? לא בטוח, ולכן בזה אפקפק ואבדוק כדי לגלות אם זה דמיון או אמיתי. הבנתם את ההבדל הזה? הידעתם? 🤓 המשפט "קוגיטו ארגו סום" בכלל נכתב במקור בצרפתית: "Je pense, donc je suis". הגירסה הלטינית פורסמה מאוחר יותר - ואז גם הפכה לאחד הציטוטים המזוהים ביותר בהיסטוריה. סיפור על גוף ונשמה אחד הדברים שהעסיקו את דה קארט מאד היה השאלה: מה הקשר בין הגוף לבין הנפש? לפי דקרט, אנחנו בנויים משניהם: גוף - שזה משהו חומרי, מכני, שמתפקד כמו מכונה נפש - שזה ההיפך: לא חומרית, חושבת, מודעת. הגוף שלנו עובד כמו שעון - גלגלים, מנגנונים, תגובות. אבל החשיבה? היא משהו אחר לגמרי. הוא אפילו ניסה לאתר את הנקודה שבה הנפש "נפגשת" עם הגוף - והחליט שזה קורה בבלוטת האצטרובל, אותו מבנה קטן במוח שלנו. (המדע המודרני, כמובן, לא ממש מסכים - הבלוטה הזאת אחראית בעיקר לוויסות שינה ולא לנשמה. אבל הניסיון שלו בשנים ההם היה מרשים!) הרעיון הזה - שגוף ונפש הם שני דברים נפרדים - נקרא עד היום "דואליזם קרטזיאני" (קרטזיאני = ששייך לדה-קארט. זה שאנחנו קוראים לו דקארט במקום דה-הקידומת הצרפתית לשם קארט). הוא השפיע על פילוסופים, מדענים ורופאים במשך מאות שנים. המתמטיקאי-פילוסוף ומה שנשאר עד היום דקרט (כפי שהזכרנו) לא היה רק פילוסף, אלא מתמטיקאי רציני. הוא פיתח את הגאומטריה האנליטית - ענף שמחבר בין גאומטריה לאלגברה, כלומר בין צורות למשוואות. בגדול, הוא זה שהראה שאפשר לתאר קו ישר, עיגול וכו' בעזרת נוסחה אחת, ואת הנוסחה אפשר לצייר כגרף. מכאן גם מגיעה מערכת הצירים הדקרטית - ה-X וה-Y שמלווים אותנו משיעורי המתמטיקה. דקארט גם תרם לאופטיקה (חקר האור והראיה) ולמדע הטבע, ובין השאר עזר לפתח את ההבנה שלנו על כיצד עין רואה, ואיך אור מתעקם במים. הידעתם? 🤓 דקרט לא היה בריא והחליט לישון כל כמה שיותר, להתחיל את יומו לאט, ולא לקום מוקדם בבוקר, כדי לחיות יותר שנים. זה הצליח לו כי חי עד גיל 53 - שנחשב די טוב לתקופתו. הוא נפטר כשויתר על העיקרון הזה שלו. זה היה כשכריסטינה מלכת שוודיה זימנה אותו לחצרה ודרשה שיעורי פילוסופיה בחמש בבוקר. הוא לא ממש שמח, אבל נסע בכל זאת ו-5 חודשים אח"כ, חלה בדלקת ריאות ומת. אם דקרט היה צריך לפקפק בדבר אחד - זה כנראה היה ההחלטה לנסוע בניגוד לטבע שלו... אז מה אפשר ללמוד מדקרט? 🔍 עצם זה שמפקפקים ולא מקבלים הכל כמובן מאליו - זה לא חולשה אלא כוח. בדיוק כמו שסוקרטס לימד אותנו לשאול שאלות, דקרט לימד אותנו לשאול: "מאיפה אני יודע שזה נכון?" בעולם שבו יש הרבה מאד מידע - חדשות, סרטונים, פוסטים, כותרות - השאלה הזאת היא אחד הכלים הכי חשובים שיש לנו. לא כל מה שרואות עיניים הוא אמיתי. לא כל מה שנשמע הגיוני - הגיוני באמת. וכן, לפעמים כדאי לשבת בשקט (אפילו עם שמיכה מעל) ולחשוב. כדאי גם לקרוא את הפוסט שלנו על קריאה ביקורתית, כדי לקבל כלים איך לפקפק ואיך לבדוק פייק מול עובדות ודעות. כמה שאלות למחשבה מה היה קורה אם הייתם מחליטים לפקפק בכל דבר שאתם "יודעים" - מה הייתם בטוחים בו לגמרי בסוף? האם אתם חושבים שהגוף והנפש הם אותו הדבר, או שניים שונים? באיזו שעה הייתם קמים אם הייתם חיים כמו דקרט? אנקדוטות דקרטיות 🤓 דקרט מעולם לא התחתן אבל היה לו בת, פרנסין, שנפטרה בגיל חמש ממחלה קשה. הוא כתב רבות על בעלי חיים, וטען שהם פועלים כמו מכונות ממש - ללא מודעות ורגש. רעיון שמרגיז מאד אוהבי חיות עד היום (ובצדק): המדע המודרני אכן סותר אותו, וכיום מייחסים לבעלי חיים רגשות ומודעות מסוימת, וזה נושא של מחקר רציני. כך, אגב, גם לגבי צמחים! הכנסיה הקתולית אסרה במשך תקופה על קריאת הספרים של דקרט, וגם כיום יש זרמים בדתות השונות שלא אוהבים את המדע וההשכלה של ההמונים או רעיונות שאפשר להגיע לאמת דרך חשיבה והגיוןשכלי ובלי הסתמכות על הכתוב או אמונה באלים. דקארט דיבר ב-5 שפות שונות: צרפתית, לטינית, יוונית, הולנדית ואיטלקית.

יום העצמאות הוא זמן מצוין ללמוד על סמלי המדינה, על המשמעות שלהם ועל הסיפורים של האנשים שבנו את המדינה. חיפזון וזהירון עושים את זה בדיוק, בדרך שלהם - עם סקרנות, דמיון וחברות. מה בפרק? חיפזון וזהירון מחליטים לצייר את דגל ישראל . בזמן הציור, חיפזון מגלה תובנה מעניינת: שהדגל מורכב מ...משולש. הוא מתלהב מהרעיון ורוצה להוסיף גם עיגול לדגל. צ'יקו, בחוכמתו, מציע לחברים לדמיין איך הדגל היה נראה עם השינוי הזה - ואומר להם משפט יפה: "אם תרצו, אין זו אגדה" 🇮🇱 טישו משתף את החברים בסיפור העלייה שלו לארץ. הוא מספר להם על המסע שעשה, על התקווה והחלומות שהיו לו כשהגיע לכאן. הסיפור מרגש את כל החברים, והם מחליטים להכין לטישו הפתעה מיוחדת במינה, שתראה לו כמה הוא אהוב וחשוב להם. זה פרק מושלם לצפייה לקראת יום העצמאות - הוא מלמד על סמלי המדינה, מעורר גאווה ישראלית, ומזכיר לילדים (ולהורים) את המשמעות האמיתית של המדינה שלנו. "חיפזון וזהירון" היא סדרת טלוויזיה ישראלית לילדים שמבוססת על הספרים של מאיה גוזלי, ששודרה בהוט בשנים 2011-2018. הפרק הזה משלב בצורה יפה את הסמלים הלאומיים עם סיפור אנושי מרגש על עלייה לארץ, ומזכיר לנו שמאחורי כל דגל יש סיפורים של אנשים אמיתיים שבנו את המדינה שלנו.

דגל הוא בסך הכל יריעת בד, בדרך כלל מלבנית (אבל יש גם משולשים), שמונפת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. אבל אל תתנו לפשטות הזאת לבלבל אתכם: מאחורי כל דגל מסתתר סיפור שלם. מי המציא את הרעיון של הדגל? הדגלים הומצאו בידי הסינים או ההודים בתקופה העתיקה, והשימוש בהם התפשט לארצות שכנות ולשאר העולם. ב סין העתיקה כתב הגנרל סון דזה כבר לפני יותר מ-2,500 שנה על שימוש בדגלים כדי להעביר פקודות בשדה הקרב, כי ראו אותם מרחוק. במהלך ימי הביניים, השימוש העיקרי בדגלים היה לשם זיהוי מנהיגים בשדה הקרב. מתקופתו של כריסטופר קולומבוס ואילך, נהוג היה לסמן ספינות בדגל שמסמל את המדינה. דגלי סימון אלו התפתחו לדגלים הלאומיים של ימינו. הידעתם? 🔍 המילה "דגל" בעברית - בכלל היתה במשמעות של 'יחידה צבאית גדולה' או 'קבוצת לוחמים מסויימת'. ול'דגל' שאנחנו מתכוונים אליו היום קראו בכלל "נס". דגל ישראל - מאיפה זה הגיע? כדי להבין את דגל ישראל צריך לדעת שהוא לא נולד עם הקמת המדינה ב-1948. הוא קדם לה ביותר מ-60 שנה. בשנת 1885 ישראל בלקינד, מחלוצי תנועת ביל"ו, הניף דגל שדומה לזה של ימינו בחגיגות 3 שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון. בלקינד הכין את הדגל יחד עם פאני מאירוביץ', תושבת המושבה, ותיאר אותו כך: " יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע. " בשנת 1897, דוד וולפסון, הציע בקונגרס הציוני הראשון דגל בהשראת הטלית היהודית: " הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. " והדגל אומץ כדגל התנועה הציונית אגב: הרצל הציע דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב - כסמל לשבע שעות עבודה יומיות במדינה המתוכננת. מה קרה בסוף, כולם יודעים... אבל - רעיון 7 הכוכבים אומץ ע״י עיריות תל אביב והרצליה. חיילי הבריגדה היהודית נהגו להניף את דגל התנועה הציונית לצד הדגל הבריטי, ואף התעמתו עם מפקדיהם הבריטים על רקע זה. בעת הכרזת העצמאות, ב-1948, קושט האולם בדגל גדול שנמתח על הקיר מאחורי הנואמים. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגל מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948. כמעט חצי שנה אחרי קום המדינה (מה שאומר שבעצם לא היה לנו דגל כש'נולדנו'). הידעתם? לענף המחקר האקדמי שעוסק בדגלים קוראים "וקסילולוגיה", מהמילה הלטינית vexillum שפירושה - דגל. ו-כן, זה מקצוע אמיתי... מה מסמל הדגל? הפסים, הצבעים והכוכב אז יש דגל. ויש לו עיצוב וצבעים. מה הם אומרים? הרקע הלבן מסמל טוהר ושלום הפסים הכחולים 2 הפסים של דגל ישראל נמתחים מקצה לקצה לרוחב הדגל. הם נלקחו מעיצוב הטלית (שהעיצוב שלה היה לבן עם פסים כחולים-בהירים). המקור של פסי התכלת קשור לצבע שהיה חלק מבגדי הכהן הגדול בבית המקדש ומחוט התכלת בציצית. גוון הצבע הכחול מוגדר בחוק כ"תכלת כהה". בגלל ההגדרה הלא מדוייקת הזאת, הצבע הכחול בדגלי ישראל שונה מדגל לדגל: לפעמים כהה יותר ולפעמים בהיר יותר. המגן דוד מגן הדוד לא הומצא בכלל כסמל יהודי. זו צורה גאומטרית עתיקה שהופיעה בתרבויות רבות: בהודו, ברומא העתיקה, בעולם המוסלמי ואפילו בנצרות. לעיתים כעיטור, לעיתים כסמל הגנה, ולעיתים בלי משמעות מיוחדת כלל. בשנת 1354 הקיסר קארל הרביעי אישר ליהודי פראג את הזכות לסמל משלהם, והם בחרו במגן דוד. מאז זה התפשט בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ובסוף המאה ה-19 אומץ כסמל ציוני. הידעתם? הרעיון של דגל כסמל לאומי, כמו שאנחנו מכירים אותו היום - פיסת בד שמייצגת מדינה שלמה, הוא המצאה יחסית חדשה. ה'דגל' צמח בעיקר עם עליית הלאומניות במאות ה-18 וה-19, בצד הכיבוש הקולוניאלי, כשהמדינות המודרניות התגבשו וחיפשו דרך להגיד לעולם "הי, אנחנו פה, ואנחנו מאוחדים". האם הדגל מתנפנף לרוחב לאורך? התשובה הקצרה היא: זה מסובך... התשובה הארוכה אומרת כך: דגל ישראל עוצב לתצוגה אופקית, כשהפסים נמתחים מימין לשמאל. הדגל סימטרי משני צידי הבד, ולכן הרוח יכולה להפוך אותו בלי בעיה (אין 'חזית' ו'גב' כי המגן דוד סימטרי אף הוא ונראה אותו הדבר משני הכיוונים). אבל להעמיד דגל עם פסים אופקיים לאורך (כמו שעושים לפעמים עם דגלים בחלונות בניינים)? זה כבר עניין שנוי במחלוקת. יש בישראל (מסתבר) תקנות לדגל שקובעות שהשימוש בדגל יהיה "במקום, בזמן, בנסיבות ובצורה שאין בהם משום פגיעה בכבוד הדגל." כלומר, אין באמת קביעה או איסור מפורש בחוק על הנחת הדגל לאורך. בניגוד , אגב, לפרוטוקול הנפת דגלים בעולם, שבדרך כלל לא ממליץ על הצגת דגל לאורך- כי זה שינוי מכוון ממה שמעצב הדגל התכוון אליו. הידעתם? גרמניה ואוסטריה, שגם להן דגלים עם פסים אופקיים, מכירות באופן רשמי בגרסת הדגל לאורך כנגזרת מותרת. בניגוד לישראל שלנו, בה אין התייחסות רשמית לכך יש חוק לדגל ישראל? 📜 כן, הדגל שלנו הוא לא רק "מנהג יפה" - יש חוק של ממש: " חוק הדגל והסמל, תש"ט-1949 ", שהתקבל ב-24 במאי 1949. מה קובע החוק? חובת הנפה : החוק קובע מקומות שבהם יש חובה להניף את הדגל: משרדי ממשלה, בנייני רשויות מקומיות ובתי ספר. איסור מסחרי : אסור להשתמש בדגל לצרכים מסחריים ללא רישיון מיוחד. אך הנפת הדגל, ייצורו ומכירתו לא נחשבים לשימוש מסחרי ומותרים לכולם. פגיעה בכבוד הדגל : החוק אוסר לפגוע בכבוד הדגל (לדוגמה: לגזור, לקרוע, לשרוף) ויש אפילו הגדרה של ענישה בחוק על כך. ייצור מקומי : המדינה ורשויות ציבוריות חייבות (לפי החוק) לרכוש דגלים מתוצרת ישראל בלבד. בנוסף לחוק, יש גם ' תקנות הנפה ' מ-1953 שמגדירות איך מנפנפים: התורן חייב להיות באורך של לפחות פי 3 מרוחב הדגל אסור להניפו לצד דגלי מדינות אחרות - אלא אם כן כל הדגלים שווים בגודלם. הידעתם? ⚖️ בשנת 2018, במסגרת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, קיבלו הסמלים הלאומיים של ישראל - ובהם הדגל - מעמד חוקתי. כלומר הם מעוגנים עכשיו לא רק בחוק רגיל אלא בחוק יסוד (שזה כרגע המדרג הגבוה ביותר בחקיקה הישראלית, כל עוד אין לנו חוקה) הדגל שלא נבחר - ולמה זה חשוב? לפני שנקבע הדגל הרשמי, מועצת המדינה הזמנית קיבלה הצעות רבות מן הציבור: היו הצעות עם אריות , עם כוכבים צהובים, עם 12 כוכבים לזכר שנים עשר השבטים, ואפילו הצעה אחת עם דיוקנו של הרצל בתוך מגן דוד. בסוף, כידוע, הדגל שנבחר היה זה של התנועה הציונית - פשוט בגלל שהציבור כבר הכיר אותו ואהב אותו. הידעתם? 🎨 היו גם הצעות להחליף את צבע המגן דוד לצבע צהוב, כך שיזכיר את "הטלאי הצהוב" שכפו הנאצים על יהודים - כדי להפוך סמל השפלה לסמל של גאווה. ההצעה לא התקבלה. שיאים ועובדות נוספות על הדגל 🏅 הדגל הגדול בעולם בתלת-מימד: תלמידי כיתה י"א בתיכון עתיד בבאר שבע שברו את שיא גינס כשהדפיסו דגל ישראל בגודל 3.5 על 5 מטרים עם למעלה מ-1,000 חלקים מודפסים במדפסת תלת-מימד. דגל הדיו: ב-1949, במהלך " מבצע עובדה" שבו ישראל הגיעה לאילת (שנקראה אז "אום רשרש"), לא היה לחיילים דגל זמין. הם הכינו דגל מאולתר מבד לבן שציירו עליו עם דיו ותלו אותו על עמוד בתחנת המשטרה. **דגל*תמונה! דגלים דומים בצבעי כחול-לבן: דגל ארגנטינה ודגל יוון גם הם מבוססים על צבעי כחול ולבן, אך בעיצובים שונים לחלוטין. זה מראה שצבעים יכולים להיות משותפים לתרבויות שונות ועדיין לספר סיפורים שונים לחלוטין. שימוש בסמלי דת הכנסת סמל דתי לדגל לאומי היא נוהג נפוץ מאוד בעולם, אפילו על דגלים של מדינות דמוקרטיות - כמו שווייץ, שוודיה, דנמרק ונורווגיה - שם נמצא את הצלב (וכמובן הצלב הכפול של אנגליה וסקוטלנד בדגל הבריטי). כל הארץ דגלים-דגלים, עם רוקד גלים-גלים...🇮🇱 אז גילינו שדגל ישראל הוא בעצםציור שמחבר בין מסורת יהודית, ציונות ומדינת ישראל כמדינה מודרנית - שלושה דברים שלא תמיד הולכים יחד, אבל מאוחדים על אותה פיסת בד. למדנו שאין גוון אחד של כחול, ושהמגן דוד הוא צורה עתיקה, לא יהודית במקור, ששימשה לפעמים לעיטור, ולפעמים כסמל של הגנה או מזל, ורק מאוחר יותר הפכה לסמל חשוב במיוחד לעם שלנו. זה מראה שגם סמל ש"שייך" לתרבות אחת יכול פתאום להפוך לסמל של תרבות אחרת שמאמצת אותו כ'שלה', בדיוק כמו מנהגים ומיתוסים רבים שתרבויות שונות אימצו ועיצבו מחדש לאורך הדורות (מי אמר מיתולוגיות קדומות ולא קיבל? הרי רוב המנהגים שלנו נולדו שם, עוד לפני שנולדו הדתות שלנו).

פוקהונטס היא בת שבט אינדיאני ששייך לקונפדרציית הפוהטן. ג'ון סמית' הוא בריטי, חלק ממשלחת מתיישבים אנגלים שמגיעה לאמריקה הצפונית בחיפוש אחרי זהב. המפגש ביניהם אנקדוטות שאולי לא ידעתם פוקהונטס היה הסרט הראשון של דיסני שמבוסס על אישה היסטורית אמיתית - ולא על עלילת אגדה. אבל הסיפור האמיתי הוא של ילדה חכמה ואמיצה שניסתה לגשר בין שתי תרבויות בזמן קשה מאוד - ואילו מה שמוצג בסרט הוא אגדה שאין קשר בינה למציאות. כדי להגיע לרמת האותנטיות הרצויה, דיסני גייסה בעיקר שחקנים אמריקאים ילידים לדיבוב, השתמשה ביועצים ממוצא ילידי, ואפילו ערכה פגישה עם שאמן ("מכשף" אינדיאני) אמיתי. הסרט יצא לאקרנים ב-23 ביוני 1995 - לציון כ-400 שנה ללידתה המשוערת של פוקהונטס האמיתית. כדי לעצב את דמותה של פוקהונטס היה צריך 55 אנימטורים כל המדבבים הקול נפגשו לראשונה זה עם זה רק בבכורה. הם הקליטו לגמרי בנפרד. פוקהונטס ומלך האריות הופקו במקביל, ורוב האנימטורים רצו לעבוד דווקא על פוקהונטס. הם חשבו שזה יהיה הסרט היותר יוקרתי, אבל בסוף דווקא מלך האריות הצליח יותר. בתכנון המקורי של הסרט, את פוקהונטס היו אמורות ללוות 3 חיות: פליט (יונק הדבש), מיקו (הדביבון) - ותרנגול הודו מדבר - שבוטל, ובכלל זה הוחלט שכל החיות לא ידברו. פוקהונטס לא היה שמה האמיתי, אלא מאטואקה . פוקהונטס היה כינוי ושם חיבה שמשמעותו "ילדה שובבה" או "ילדה עליזה". כשג'ון סמית' הגיע ב-1607, פוקהונטס הייתה ילדה רק בת כ-10-12 שנים, ולא קרה בינה לבין ג'ון שום סיפור אהבה. האם במציאות פוקהונטס הצילה את ג'ון סמית'? התשובה היא - לא. אמנם סמית' עצמו כתב על זה שנים לאחר האירוע, אך רוב ההיסטוריונים סבורים שמדובר בטקס קבלה לשבט, ולא בהצלה ממוות. פוקהונטס האמיתית נחטפה על ידי מתיישבים אנגלים ב-1613, ששינו את שמה לרבקה, ניצרו אותה וחיתנו אותה עם ג'ון... רולף - לא ג'ון סמית'. ב-1616 נסעה לאנגליה, ומתה שם בת ~21, כנראה ממחלת ריאות. למי הסרט מתאים? מגיל 6 ומעלה. הסרט מאד יפה מבחינה ויזואלית, עם מוזיקה נהדרת, כשהשיר "צבעי הרוח" אפילו זכה באוסקר.

🇮🇱✨ חוברת פעילויות מהנה לכבוד יום העצמאות 🎉🎨 אנחנו כל כך נרגשים! 🥳 לכבוד החג המיוחד הזה, הכנו במיוחד בשבילכם חוברת פעילויות מדליקה שתעזור לכם לחגוג את יום הולדת המדינה בשמחה ובסטייל. 😎🎂 תצטרכו מספריים, דבק, קוקוס טחון, צבע מאכל, צבעים, דפי קרטון A4, מדפסת צבעונית, גפרורים, חשק ליצור, לצבוע ולשחק. ✂️🖨️🖍️🎨🤘 📕 החוברת שלנו מלאה בפעילויות כיפיות ומגוונות שמתאימות לכל המשפחה: חידות 🤔❓ (הערה: לא צריך לדעת תנ"ך. זה לא כזה חידון...) משחקים מיוחדים שיעבירו לכם את הזמן בכיף 🕹️🃏 דפי צביעה עם סמלים ישראליים מוכרים 🎨🖍️ מצא את ההבדלים / מצא את הדגל / מצא את השגיאות מבוך ועוד ועוד ועוד אז למה אתם מחכים? 😄 פשוט לחצו על הכפתור כדי להוריד את החוברת, הדפיסו אותה והתחילו בפעילויות עם המשפחה וחברים. 👨‍👩‍👧‍👦💙 אנחנו מאחלים לכם יום עצמאות שמח ומלא בדברים שאתם אוהבים! 🇮🇱💞 מקווים שתהנו מהחוברת שלנו ושתשתפו אותנו בחוויות שלכם. 📸😊 יאללה, לכו לחגוג! 🎉🇮🇱🎊

מכירים את החיה הקוצנית, שהיא הכי חמודה וממש לא עוקצנית? אז, קיפוד! פרק 1 ובו נעשה הכרות עם הקיפוד קיפודים הם יונקים קטנים שמכוסים בקוצים קצרים וחדים. הם ישנים ביום ויוצאים לפעילות בלילה. קיפודים חיים בעיקר באירופה, אסיה ואפריקה, ובדרך כלל ניתן למצוא אותם בגינות, חורשות ושדות. גם בעיר... פרק 2 שיספר מדוע הם נקראים קיפודים? השם האנגלי של קיפוד, Hedgehog, מגיע מהמקום שבו הם בונים את הקינים שלהם - שיחים וגדרות חיות (hedges) כשהחלק השני של השם (hog) מגיע מהקולות שהם משמיעים, שמזכירים קצת נחירות של חזיר. בעברית, המקור של "קיפוד" כנראה מגיע מהמילה "קִפּוּד", שהיא מילה מקראית, שחושבים שהיא מתייחסת לחיה קוצנית. אנחנו אהבנו את ההסבר האנגלי לשם... פרק 3 עם הסבר על ההגנה הקוצנית כאשר קיפוד מרגיש מאוים, הוא מתגלגל לכדור קוצני כדי להגן על עצמו מטורפים. כמו שצב נכנס לתוך השריון. זהו מנגנון הגנה יעיל מאוד שמרתיע חיות רבות שלא בא להן - בצדק - להידקר. פרק 4 ובו נלמד על הרגלי התזונה של הקיפודים קיפודים אוכלים בעיקר חרקים, תולעים, עכבישים, חלזונות ואפילו פירות וירקות - כי למרות שהם ידועים כאוכלי חרקים, הם יכולים לגוון את תזונתם עם מאכלים נוספים. פרק 5 שיביא לנו משב קצת קריר עם חורף ושנת חורף בחורף, כאשר המזון הופך נדיר להשגה, חלק מהקיפודים נכנסים להיברנציה - שינה עמוקה שמאפשרת להם לשמור על אנרגיה. כמו דובים. אבל לא כל סוגי הקיפודים נכנסים לשנת החורף הארוכה. זה תלוי במקום שבו הם חיים ובתנאי האקלים. פרק 6 שישווה לנו בין הדוקרנים - קיפוד מול דורבן למרות ששניהם קוצניים, יש הבדל ברור בין קיפוד לדורבן. הקיפוד הוא קטן יותר וקוציו קצרים, בעוד שהדורבן הוא גדול יותר וקוציו ארוכים יותר. הדורבן משתמש בקוצים שלו כאמצעי הגנה פעיל, בעוד שהקיפוד פשוט מתגלגל לכדור קוצים. אצל הקיפוד הקוצים הם תוספת קוצנית. אצל הדורבן, לעומת זאת , זה ממש השיער... פרק 7 שיעזור לקבל את ההחלטה הנכונה כשיופיע לו קיפוד בשדה הראייה אם מצאתם קיפוד על הכביש או בחצר, הכי טוב להניח לו לנפשו. אם הוא בסכנה, ניתן בעדינות להזיז אותו למקום בטוח יותר, אך חשוב לא להרים אותו בידיים חשופות בגלל הקוצים. אם מדובר בגור פצוע, כדאי לפנות לוטרינר. אבל אל תקחו אותו הביתה, הוא חיית בר, לא חיית מחמד (אפילו שהוא חמוד...) ויש לכם הזדמנות לעזור לנו לשמור על הקיפודים 🦔! כנסו לקישור " ראיתי קיפוד " ודווחו איזה קיפוד פגשתם פרק 8 ייתן לנו את הפן התרבותי קיפודים מופיעים ב סיפורים ובסרטים רבים. למשל - שמוליק קיפוד ! או קיפי, הקיפוד הורוד עם נעלי הבית, מרחוב סומסום (זוכרים אותו מנגן על פסנתר ? 😂). או סוניק, הדמות המצויירת של משחקי המחשב. כן-כן, סוניק הוא לגמרי קיפוד! ועכשיו נעשה רגע הפסקה קלה כדי לשיר ביחד על חנן שהיה הולך לישון עם... 'קיפוד על הזקן' 🎶 פרק 9 שידהים אותנו עם אנקדוטות וטריוויה קיפודים יכולים להתגלגל לכדור קוצים תוך שנייה אחת בלבד. יש יותר מ-20 סוגים שונים הם מכוסים בכ-5,000 עד 8,000 קוצים. הקובץ חלול בתוכו למרות שהם נראים קטנים ואיטיים, הם יכולים לרוץ מהר - עד 6 קמ"ש. קיפודים לא יכולים לשתות חלב כי הם רגישים ללקטוז (!) אי אפשר בכלל למצוא בטבע בארה"ב קיפודים! בקיצור, סיפרנו לכם כאן על קוצה של 'שערת' קיפוד על היצורים המופלאים והמעניינים שהם, הקיפודים , שמוסיפים צבע וחיים לטבע הסובב אותנו. מקווים שנהניתם לקרוא וללמוד עליהם! אל תשכחו לדווח עליהם כדי לשמור עליהם. והנה סרטון של כאן חינוכית שמסכם לכם את הקיפודים בצורה ויזואלית:

משפחה אחת. שלושה דורות. יבשת אחת של שמיים. ויליאם הרשל גילה את כוכב הלכת אורנוס . בנו ג'ון הרחיב את מיפוי השמיים לחצי הכדור הדרומי. וקרוליין - אחותו של ויליאם ודודתו של ג'ון - גילתה שביטים , זיהתה ערפיליות , ועזרה לבנות את אחד הקטלוגים הגדולים של גרמי השמיים שנוצרו עד אז. בדרך, היא גם הפכה ל אישה הראשונה בהיסטוריה שקיבלה את מדליית הזהב של החברה המלכותית ל אסטרונומיה . ועכשיו בואו נספר את הסיפור מההתחלה. הילדה שלא הספיקה לגדול 🌟 קרוליין לוקרציה הרשל נולדה ב-16 במרץ 1750 בהנובר שבגרמניה. היא הייתה הבת השמינית בין שמונה ילדים, ובגיל עשר חלתה בטיפוס - מחלה בקטריאלית חמורה שנגרמת מחיידק סלמונלה טיפי ומתפשטת בעיקר דרך מים ומזון מזוהמים. המחלה עצרה את גדילתה: קומתה נותרה 1.30 מ' וראייתה נפגמה בעין אחת. הוריה הסיקו מהר מאוד שלא יצליחו לחתן אותה. אמא שלה החליטה שהמסלול שלה הוא להיות משרתת, ולכן לא דאגה שתקבל חינוך ממשי - מעבר ללימוד בסיסי של קרוא וכתוב. פה ושם הצליחה קרוליין להשתלב בשיעורים שאביה לימד את הבנים, ולמדה לרקום מאחת השכנות. ולא, זאת לא תחילתה של סינדרלה. זאת תחילתה של אסטרונומית. ממשרתת לסופרנית - ומשם לשמיים 🎶 בגיל 22 עברה קרוליין לאנגליה, לבית אחיה וויליאם בעיר באת'. וויליאם היה נגן עוגב בכנסייה ומנצח מקהלה. קרוליין למדה לשיר, הצטרפה למקהלתו כסולנית סופרן, וניהלה את משק ביתו. אבל לוויליאם היה תחביב נוסף: אסטרונומיה. הוא התחיל לבנות טלסקופים בעצמו, ללטש עדשות, לבצע תצפיות - ולמכור את הטלסקופים שבנה. לאט לאט, התחביב הפך לעיסוק העיקרי, על חשבון המוזיקה. קרוליין לא הייתה מרוצה - היא רצתה לפתח קריירה כזמרת. אבל נכנעה לגחמותיו של אחיה, והפכה לעוזרת שלו בעבודה האסטרונומית: ללטש עדשות, להפעיל טלסקופים, להעתיק תרשימים, לתמצת מחקרים ולתעד תצפיות. בהדרגה, משהו השתנה: היא עצמה התאהבה בכוכבים. האח המפורסם ועשרים שנות עבודה משותפת ב-1781 קנה ויליאם הרשל שם עולמי עם גילוי כוכב הלכת אורנוס  - הכוכב הראשון שהתגלה בעזרת טלסקופ (שאר כוכבי הלכת הנראים לעין ידועים מאז העת העתיקה). ההישג הזה הביא לו מדליית קופלי היוקרתית, חברות בחברה המלכותית הבריטית, ותפקיד אסטרונום החצר של המלך ג'ורג' השלישי  - עם מלגת קיום. הוא המשיך משם לגלות שני ירחים של שבתאי , שני ירחים של אורנוס, ותיעד שינויים עונתיים בכיפות הקרח של מאדים. במשך יותר מעשור הוא ערך סקר שמיים מקיף לזיהוי ומיפוי ערפיליות (זוכרים? אלה עננים גדולים של גז ואבק בחלל, והרבה פעמים זה המקום שבו נולדים כוכבים חדשים) ואשכולות כוכבים (קבוצות של כוכבים שנולדו מאותה ערפילית ונעים יחד), ופרסם קטלוג מפורט של כ-2,500 עצמים כאלה. וקרוליין? היא הייתה שותפה מרכזית בעבודה הזו - תיעדה, העתיקה, חישבה, בדקה. כשוויליאם התחתן ב-1788 עם אלמנה עשירה, קרוליין (שכבר היתה בת 38) איבדה את מעמדה כגברת הבית ועברה לדירה בסמוך. אבל ביום-יום המשיכה לעבוד עם אחיה בדיוק כמו קודם. קרוליין לבד עם הטלסקופ 🔭 כשוויליאם היה עסוק, קרוליין לא ישבה בחיבוק ידיים. היא ניצלה את הזמן לתצפיות עצמאיות - ובין 1786 ל-1797 היא גילתה שמונה שביטים חדשים . שביט  הוא גוף קרח ואבק שמסתובב סביב השמש. כשהוא מתקרב אליה, החומר שלו מתנדף - מה שיוצר את הזנב המפורסם שרואים בשמיים. בתקופתה של קרוליין, גילוי שביט היה אחד ההישגים הגדולים שאסטרונום יכול לרשום לזכותו - בלי מצלמות, בלי מחשבים, בלי ניווט לווייני. 💫 הידעת?  אחד השביטים המפורסמים שקרוליין הרשל גילתה, התגלה ב-21 בדצמבר 1788 - נקרא 35P/Herschel-Rigollet  - כן-כן, הוא נושא את שמה עד היום. מעבר לשביטים, קרולין זיהתה בתצפיות עצמאיות גם כ-13 ערפיליות ואשכולות של כוכבים חדשים. ב-1798 היא ריכזה את כל ממצאיה בקטלוג מסודר של 500 כוכבים וגרמי שמיים. האסטרונום המלכותי הבריטי, נוויל מסקליין, הזמין אותה לביקור בן שבוע שלם במצפה הכוכבים בגריניץ' - ובסיומו כינה אותה "עמיתתי השווה באסטרונומיה" . לא בדיוק מה שאימה ציפתה לשמוע או בכלל (כזכור זאת היתה תקופה שבה נשים כמדעניות היו יוצאות דופן בגלל החברה). הקרדיט שהלך לאח 😬 ב-1802 יצא הקטלוג של קרוליין לאור כפרסום רשמי של החברה המלכותית הבריטית. תחת שמו של ויליאם. למען ההגינות - ויליאם ניצח על הפרסום, והמנגנונים המדעיים של התקופה לא היו מיועדים לתת קרדיט לנשים. אבל העובדה נותרת עובדה. ואם זה מזכיר לכם את אפקט מתילדה - אתם צודקים! הכרה שמגיעה סוף סוף 🥇 מותו של ויליאם ב-1822 שינה שוב את חייה של קרוליין. היא חזרה לגרמניה, להנובר, והמשיכה בעבודה המדעית שלה. איך? היא סייעה לאחיינה ג'ון הרשל  - שהלך בעקבות אביו ודודתו והפך גם הוא לאסטרונום מוערך, שהרחיב את מיפוי השמיים לחצי הכדור הדרומי - כדי לסדר ולהשלים את עבודת אביו. ב-1828, כשהייתה בת 77, קיבלה קרוליין הרשל את מדליית הזהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה  (Royal Astronomical Society) - האישה הראשונה שזכתה בה אי פעם. 💫 הידעת?  יעברו עוד 168 שנים עד שאישה נוספת תקבל את הכבוד הזה. הפיזיקאית ורה רובין , שגילתה ראיות מכריעות לקיום החומר האפל. היא קיבלה את המדליה רק ב-1996. ב-1835 הפכה קרוליין, יחד עם המדענית מרי סומרוויל (כן, זאת שהושפעה מ ג'יין מרסט ), לאחת משתי הנשים הראשונות שקיבלו חברות כבוד בחברה המלכותית לאסטרונומיה. מה נשאר אחריה? קרוליין הרשל נפטרה ב-9 בינואר 1848 - כחודשיים לפני יום הולדתה ה-98. על מצבתה בהנובר נחרתה הכתובת: "עיניה של האישה המונצחת כאן פנו אל כוכבי המרומים." לאחר מותה נקראו על שמה, בין היתר, האסטרואיד לוקרציה  (על שמה האמצעי), מכתש הרשל על הירח , ואשכול הכוכבים NGC 7789 - המכונה "ורד קרוליין" , שגילתה בתצפיותיה העצמאיות. בחייה גילתה קרוליין הרשל 8 שביטים וכ-13 ערפיליות ואשכולות כוכבים חדשים, וסייעה לבנות קטלוג של כ-2,500 עצמים שמיימיים - עבודה שהניחה תשתית לאסטרונומיה המודרנית. היא עשתה את כל זה בלי לימודים פורמליים, בלי תואר, ובגוף שהפסיק לגדול כשהייתה בת עשר. היא גילתה עולמות חדשים - לא ביבשת ולא בים, אלא בשמיים. זה מספיק כדי לקרוא לה מגלת ארצות. אז איך בכלל מוצאים שביט? ✨ קרוליין ויליאם וג'ון עשו את כל עבודתם עם טלסקופים ידניים, עיניים עייפות, ומחברות תצפית שמולאו בכתב יד צפוף ומסודר (בכל זאת, חינוך גרמני...). כל לילה, לסרוק את השמיים לאט לאט, ולחפש נקודה שזזה - או נקודה שלא הייתה שם אתמול. היום יש טלסקופים חלליים, מצלמות רגישות במיוחד ומחשבים שמשווים אוטומטית תמונות מלילות שונים - ומוצאים גרמי שמיים חדשים הרבה יותר מהר. אבל הרעיון הבסיסי בדיוק אותו דבר: להסתכל בקפידה, לתעד הכל, ולשים לב למה שמשתנה. 🔭 תחשבו כמו מדענים איך אפשר לדעת אם נקודה קטנה בטלסקופ היא כוכב, שביט או ערפילית? למה צריך לכתוב כל תצפית במחברת ולא לסמוך על הזיכרון? איך הייתם מרגישים אם היו שוכחים לכתוב את השם שלכם על עבודה שעשיתם? ואם היה לכם טלסקופ חלל משלכם - מה הייתם מחפשים בשמיים?

"נהיה לי שחור בעיניים". "יום שחור". "שוק שחור"."כבשה שחורה". "שחור זה הכתום החדש". השפה העברית - וגם כמעט כל שפה אחרת - עמוסה בביטויים עם שחור, ורוב הסיכויים שרובם לא מחמיאים. אז עוד לפני שנדבר על פיזיקה ואיפור ואמונות תפלות - כדאי לשאול: מה יש לנו עם ה...שחור? שחור הוא היעדר אור נראה אז קודם כל בואו ונבהיר את השחור הזה אחת ולתמיד (😏 ראיתם מה עשינו פה?): מבחינה פיזיקלית, שחור הוא לא צבע!  שחור זה מה שקורה כשעצם כלשהו סופג את כל גלי האור הנראים ולא מחזיר אותם לעיניים שלנו. עצם שחור הוא עצם שסופג כמעט את כל האור הנראה ומחזיר מעט מאוד אור לעינינו - לא אדום, לא כחול, לא ירוק. להשוואה - לבן הוא בדיוק ההיפך: עצם שמחזיר לעינינו את כל  גלי האור גם יחד. ולכן אם מישהו אמר לכם ש"שחור ולבן הם ניגודים" - הוא לא ממש טעה, אבל הסיפור מורכב יותר. אגב, כשאמנים מערבבים צבעי ציור? הם שמים לב שממערבוב כחול, אדום וצהוב (צבעי היסוד) מקבלים חום כהה, ואי אפשר באמת להגיע לשחור "טהור" רק עם צבעים. שחור בציור הוא תמיד נפרד. כמה שחור הוא שחור? 🕳️ זו לא שאלה פילוסופית - זו שאלה מדעית ממש מעניינת. המדד לכמה "שחור" השחור, נמדד ביכולת שלו לספוג אור. לאחרונה פותח חומר שנקרא Vantablack  - חומר שסופג 99.965% מהאור  שפוגע בו. הוא נראה כמו חור בחלל. כשמניחים עצם תלת-ממדי ועוטפים אותו ב-Vantablack, הוא נראה שטוח לחלוטין - כאילו אין לו עומק בכלל, כאילו הוא לא תלת-מימדי . הוא פותח במקור לשימוש בטכנולוגיות חלל, אבל גם אמנים ניסו לשלב אותו ביצירות אמנות. ומה זה חור שחור? 🔭 השם "חור שחור" לא נובע מהצבע שלו - אלא מכך ששום אור לא יכול להימלט ממנו. חור שחור הוא אזור בחלל שבו כוח המשיכה כל כך עצום, שאפילו אור לא מצליח לחמוק ממנו מעבר לגבול שנקרא אופק האירועים . מה שנכנס פנימה - לא חוזר. לא חומר ולא אור. אז איך בכלל אנחנו יודעים שהם קיימים, אם אי אפשר לראות אותם? כי החור השחור מפעיל השפעת כבידה חזקה על כל הכוכבים והגז שמסביבו - ואת ההשפעה הזאת אנחנו דווקא כן רואים. בנוסף, ב-2019 הצליח צוות מדעי בינלאומי לצלם לראשונה "צל" של חור שחור - טבעת של אור ליד חור שחור ענקי ב גלקסיה M87, שהמסה שלו פי ~6.5 מיליארד פעמים מזו של השמש שלנו . שחור בשפה: לא רק צרות 🗣️ עברית ושפות רבות אחרות מלאות בביטויי שחור שמייצגים סכנה, אסון ומשבר. כנראה שהשחור של הלילה, לפני שהיה חשמל, פירש בדיוק את זה: חוסר ראייה, חוסר שליטה, סכנה. וזה נשאר בשפה גם אחרי שהמציאו את הנורה. כמה ביטויים מהסוג הזה: "נהיה לי שחור בעיניים"  - משהו שאמרת עשה לי רע "יום שחור"  - יום רע במיוחד "שוק שחור"  - מסחר בלתי חוקי שמסתתר מהעיניים "כסף שחור"  - כסף שלא מדווחים עליו לרשויות המס (לרוב, כסף מזומן, שאי אפשר לעקוב אחריו) "כבשה שחורה"  - מי שחריג ולא מתאים לסביבתו "נשמה שחורה"  - מישהו שנחשב לרע במיוחד "לוח שחור"  - עוד מישהו זוכר כזה? כנראה שהשם הגיע מהחומר שהיה עשוי ממנו לפני הלוחות לבנים של ימינו ובאנגלית: "Black sheep", "blackmail", "blackout", "black market"  - אותה תופעה בדיוק. אבל! יש גם שחור חיובי, וזה כתוב כאן "שחור על גבי לבן" . לא, באמת. הביטוי "כתוב שחור על גבי לבן" שמשמעותו - זה כתוב, מוכח, רשמי. ידיעה ודאית. השחור של הפנים: כחל ואיפור עיניים 👁️ אחד השימושים הכי עתיקים שיש לשחור הוא - על הפנים. כחל  היא משחה שחורה שהכינו ממינרלים כמו עופרת גופרתית, ששימשה לאיפור עיניים במזרח התיכון, בצפון אפריקה ובתרבויות רבות, לפחות 6,000 שנה. ב מצרים העתיקה , גברים ונשים כאחד עיטרו את עיניהם בקווים שחורים עבים. לא רק מסיבות אסתטיות - גם כהגנה מפני השמש החזקה (הצל עזר להפחית את הבוהק), ויש מחקרים שמראים שלתרכובות מסוימות של הכחל יוחסו תכונות אנטי-בקטריאליות חלקיות שייתכן שסייעו בהגנה מפני זיהומי עיניים. אפשר לראות את זה בציורים ובפסלים של פרעונים: קו שחור עבה מסביב לעיניים. הכחל ממשיך להיות בשימוש נרחב עד היום בהרבה מדינות, ואת האייליינר השחור - הצאצא המודרני שלו - אפשר למצוא בכל חנות קוסמטיקה בעולם, או על הפנים של כל דוגמן או דוגמנית בטיקטוק. 🖤 האם שחור באמת מרזה? יש לכך הסבר אופטי - בגדים כהים ומחוייטים יוצרים לפעמים אשליה חזותית של קו ארוך וצר יותר. אבל אם חיפשתם מחקר מדעי שמוכיח שדווקא שחור מרזה - לא תמצאו. אין כזה, כי זה ממש לא הוכח מדעית הפוגה מוזיקלית: למה השחור רוצה להיות לבן והלבן להיות שחור? (הויז'ואל בסרטון הזה ממש לא שייך...) שחור בתרבות: אבל, מרד, סטייל 🖤 מסתבר שאיפה שאתם נמצאים בעולם, הצבע השחור אומר דברים שונים לחלוטין: אבל - באירופה ובמערב, שחור הפך לצבע האבל המסורתי בתקופת ימי הביניים. המלכה ויקטוריה של בריטניה לבשה שחור כמעט 40 שנה אחרי מות בעלה הנסיך אלברט ב-1861, וחיזקה את המנהג עוד יותר. קניות - בעיקר בארה"ב, אבל גם בשאר העולם זה כבר מושג ידוע. כן בלק-פריידיי , אנחנו מדברים עליך... מרד ומהפכה  - תנועות כמו פאנק, גות', מטאל וסצנות אנטי רבות בחרו בצבע השחור כדי להבדיל את עצמן מהמיינסטרים. ז'קט עור שחור של שנות ה-50 נועד להתגרות באנשים. שמלה שחורה עם סמלים עליה - אותו דבר. השתמשו בצבע השחור כמרד. אלגנטיות  - זה המעניין: בדיוק אותו צבע נחשב לשיא האלגנטיות. ה"שמלה שחורה קטנה" (פריט שקוקו שאנל הפך לפופולרי בשנות ה-20 של המאה ה-20) הפכה לסמל של סטייל נצחי. ומי שמגיע ל"ערב שחור ולבן", יודע: שחור נחשב לחגיגי מאוד. קדושה ומיסתיקה  - בתרבויות רבות, שחור מייצג את הנסתר, הבלתי נראה, הקשר לעולם הבא. לכן גם מכשפות מולבשות גלימות שחורות, לכן עורבים מסמלים פחד. אמונה תפלה: חתול שחור - כסמל לאסון ולחושך. כתבנו על האמונה התפלה של חתול שחור כאן 🐈‍⬛, "אבל" כדאי שתדעו שיש מקומות בעולם שם חתול שחור נחשב לכזה שדווקא מביא מזל טוב . 😨 הידעתם? הפחד מחושך הוא עתיק מאוד ו אבולוציוני (כמו פחד מנחשים) - פחד שהגוף פיתח כי הוא עזר לשרוד, כי לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, הלילה היה מסוכן באמת: טורפים, נפילות, אויבים. מי שפחד מחושך - שמר על עצמו טוב יותר. שחור בטבע: גם יפה וגם 'אופה'... 🦋 בעולם החי, שחור הוא כלי אסטרטגי: דרונגו (Drongo) - היא ציפור שחורה שידועה בגנבנות: היא מחקה את קריאות האזעקה של חיות אחרות כדי להבריח אותן מהאוכל שלהן ולגנוב אותו. פרפר המונרך  - נכון, הוא כתום בעיקר, אבל עם המון כתמים שחורים, כשהמטרה של השחור כאן הוא לסמן אזהרה. הצבע אומר לטורפים: "אני רעיל, אל תנסה אפילו" הפנתר השחור  - זה לא מין בפני עצמו, אלא גרסה שחורה של נמר או יגואר עם מוטציה גנטית. כשמסתכלים עליו בזווית מסוימת באור חזק, אפשר עדיין לראות את הכתמים מתחת לשחור. שחור מול לבן: שתי נקודות מבט על אותו דבר כבר הזכרנו קודם לכן שמבחינה פיזיקלית, הצבע הלבן מחזיר את כל האור ואילו הצבע השחור סופג אותו - ולכן הם "ניגודים" פיזיקליים. אבל בחיים? גם הצבע הלבן וגם השחור משמשים לאלגנטיות, לחגיגיות ולטקסים  - בהקשרים שונים. ובעולם האמנות, גם ציורים בשחור-לבן בלבד יכולים להיות עמוקים ומרגשים לגמרי. בציור, יש שפה שלמה שנבנית רק מההבדלים של שחור-לבן (יש לזה אפילו שם - קיארוסקורו, מהאיטלקית: אור-חושך) - טכניקה שאמנים של הרנסנס והבארוק כמו קרוואג'ו ורמברנדט פיתחו, ובה משחק בין האזורים האפלים לבהירים יוצר עומק, דרמה ותחושה תלת-ממדית. ואם אתם רוצים לקרוא עוד על הצבע הלבן - אפשר למצוא עליו ב פוסט על חולצה לבנה וחגיגית , וגם על הצבע הוורוד (שהפך משום מה לצבע של בנות אפילו שהוא בכלל התחיל בתור צבע של בנים. כן, זה כתוב שם). אז מה בסוף? שחור הוא רע? ממש לא. כמו שלבן זה לא בהכרח טהור. ורוד זה לא אופטימי. ירוק זה לא טבעי ואדום זה לא באמת אהבה. - אז גם שחור. שחור הוא צבע שמשמעותו נבנית תמיד מהקשר.  הוא ציפור שחורה שמאכילה גוזלים, שמלה שחורה בערב חגיגי, לוח גדול שהמדענים הגדולים למדו עליו, שמיים שחורים שמאפשרים לראות כוכבים - וגם חור שחור שהאור לא יכול להימלט ממנו. בסוף, שחור על גבי לבן : הצבע עצמו לא אשם בכלום. 🖤

ספירת הפרפרים הגדולה חוזרת! השנה היא מתקיימת בפעם השביעית בישראל, בין 29/3/2026  ל- 18/4/2026  - וכן, אנחנו עדיין בתוך התאריכים. עוד יש זמן! בגלל המצב, חלקנו היו קצת מוגבלים ביציאה לטבע בתחילת תקופת הספירה - וזו בדיוק הסיבה שחשוב עוד יותר לצאת עכשיו ולדווח. כל ספירה, גם הקצרה ביותר, חשובה. למה בכלל סופרים פרפרים? 🔬 פרפרים הם מה שמדענים קוראים "סמן ביולוגי"  - כלומר, מצבם מספר לנו הרבה על בריאות הסביבה שלנו. הם רגישים מאוד לשינויים באיכות האוויר, בסביבה ובאקלים. כשאוספים נתונים במשך שנים רבות, אפשר לזהות מגמות ושינויים באוכלוסיית הפרפרים - ובאנגליה, למשל, עוקבים אחריהם כבר למעלה מ-30 שנה! המידע שנאסף עוזר למדענים להבין אילו מינים בסכנת הכחדה, ולחקור איך שינויי האקלים משפיעים - למשל, פרפרים טרופיים שפתאום מופיעים באזורים שבעבר לא היו שם כלל. הנתונים שנאספים בספירה מגיעים למדענים ב אגודת חובבי הפרפרים , ב מוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט , ב רמת הנדיב , ב חברה להגנת הטבע וב רשות הטבע והגנים . הם משתמשים בהם כדי ליצור מפות תפוצה, לזהות מגמות לאורך שנים ולפתח תוכניות שימור. וחשוב לדעת:  גם אם לא ראיתם אף פרפר - חשוב לדווח! גם זה מידע מדעי לגמרי תקף. חידוש השנה: אפליקציית הספירה של חמ"ל לילדים! 📱 השנה הכנו בשבילכם אפליקציה  כדי שיהיה לכם יותר קל לזהות ולדווח: תוכלו לבחור מתוך הפרפרים שאגודת חובבי הפרפרים בישראל מעוניינת לספור הפרפרים מסודרים לפי צבעים  - לפי מה שראיתם, לא משנה אם שמתם לב לצבע כשהכנפיים היו פתוחות או סגורות לכל פרפר יש פרטים נוספים שיעזרו בהבחנה, כמו גודל טיפ חשוב לשימוש באפליקציה:  אם אתם בחוץ, יתכן שהאינטרנט הסלולרי יאיט קצת את טעינת התמונות. אל תיבהלו, המתינו. ואם כבר הזנתם את הנתונים והוספתם הערות (אפשר לכתוב גם על מזג האוויר, או איפה בדיוק הייתם), מומלץ לשלוח את הדיווח רק ממקום שיש בו קליטה טובה. זה יכול להיות גם שעה אח"כ. אל תדאגו הנתונים נשמרים. איך סופרים נכון? הספירה עצמה פשוטה להפליא: בוחרים מקום  - כל מקום מתאים: גינה, פארק, חצר בית הספר, שמורת טבע, גבעה פורחת, הר שטיפסתם עליו ואפילו חצר הבית. מקדישים 15 דקות בלבד  - נשארים באותו מקום ומספרים את הפרפרים שרואים סביבכם. שימו לב לשעה  - עדיף לספור בין 9:00 ל-12:00 בצהריים, כשהפרפרים הכי פעילים. מוקדם יותר - קר להם; מאוחר יותר - חם מדי. אפשר גם עד 15:00, אבל ככל שהשעה מאוחרת יותר, הסיכוי לפגוש פרפרים - יורד. לא בטוחים אם זה אותו פרפר?  אם פרפר עף ואז חזר - לא סופרים אותו שוב. רק אם אתם חושבים שהוא פרפר חדש. ברור שזה לא מדויק ב-100%, אבל כשמצרפים נתונים מאלפי משתתפים, הטעויות מתאזנות והתמונה הכללית נשארת אמינה. איך מזהים את הפרפרים? 🔍 כמה טיפים שיעזרו: מנח הכנפיים  - האם הפרפר מחזיק את כנפיו פרוסות לצדדים, או מקופלות אנכית מעל גופו? צבע ודוגמה  - האם יש כתמים, פסים או נקודות? האם הדוגמה סימטרית? גודל  - קטנטן (2-4 ס"מ, כמו הכחלילים) או גדול יחסית (כמו לבנין הכרוב) או ממש ענקי (מעל 10 ס"מ)? חלקים מיוחדים  - האם יש "זנבות" בולטים על הכנפיים האחוריות? "עיניים" מדומות? באפליקציה תוכלו לראות את התמונות לפי הצבע ששמתם אליו לב (אל תדאגו, אם לפרפר יש כמה צבעים - הוא יופיע לכם בכולם). איך מדווחים? דרך האפליקציה שלנו, ממש כאן: * הערה: אם אתם מעדיפים את טופס הדיווח המקוון של הפרויקט, לחצו כאן . 🦋 הידעתם? אחרי שליחת דיווח הספירה  תוכלו גם להכיר לעומק  חלק מהפרפרים שדיווחתם עליהם. רוצים לראות את תוצאות הספירה של שנה שעברה? גם שנה שעברה השתתפתם ועזרתם לאסוף נתונים חשובים. לחצו כאן לתוצאות ספירת 2025 . לשאלות ועזרה בנושא הספירה, אפשר תמיד לפנות ל- 050-9297091 . לסיכום - גם השנה ספירת הפרפרים הגדולה מובלת על ידי אגודת חובבי הפרפרים  בשיתוף המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט , רמת הנדיב , החברה להגנת הטבע  ו רשות הטבע והגנים , והם מחכים לדיווחים שלכם. ספירה מוצלחת!

מרידה היא נסיכה סקוטית שמצטיינת בחץ וקשת, אוהבת לרכב על סוסים, ולא מתכננת להתחתן עם אף אחד - לא עכשיו, לא בקרוב, ולא בכלל. אמה המלכה רואה את זה אחרת. כשהניגוד ביניהן מגיע לנקודת שבירה, מרידה מבקשת ממכשפה שתשנה את דעת אמה - ומקבלת הרבה יותר ממה שביקשה. הקללה של המכשפה הופכת את האמא ל...דובה, ומרידה חייבת לתקן מה שעשתה - לפני שיהיה מאוחר מדי. כן, הכל האנימציה דיסנית והסרט אפילו זכה בפרס האוסקר לאנימציה הטובה ביותר ב-2013. הידעתם? אמיצה הוא הסרט הראשון של פיקסאר עם גיבורה - ולא גיבור. קצת מאחורי הקלעים 🎬 מרידה הייתה האתגר הטכני הגדול ביותר שפיקסאר לקחה על עצמה - בגלל השיער. "הפכתי לאובססיבית עם שיער מתולתל. הוא מתנהג בניגוד לחוקי הפיזיקה," אמרה קלאודיה צ'ונג, מנהלת הסימולציה. ולכן השיער של מרידה מורכב מ-1,500 תמונות של תלתלים, ידניות, שהופכות ל-111,000 קווים. כל פריים בסרט לקח 20-30 שניות לעיבוד - רק בשביל השיער. לקח להם כמעט 3 שנים להגיע למראה הסופי, וחודשיים שלמים רק לסצנה שבה מרידה מורידה את הקפוצ'ון ומגלה את שיערה המלא. בגלל התלתלים וההתנהגות שלהם, חברת פיקסאר נאלצ הלכתוב מחדש את כל מערכת האנימציה שלה - בפעם הראשונה מזה 25 שנה. בכל יום שישי, האנימטורים של הסרט נדרשו להגיע לעבודה עם החצאית הסקוטית המסורתית - הקילט - כדי להיכנס לאווירה הנכונה. הבמאית ברנדה צ'פמן הייתה האישה הבמאית הראשונה של פיקסאר. את עלילת הסרט היא יצרה בהתבסס על היחסים שלה עם הבת שלה. כמה דברים מעניינים על שיער אדמוני🔴 סקוטלנד היא המדינה עם שיעור הג'ינג'ים הגבוה ביותר בעולם - כ-13% מהאוכלוסייה. אחריה מגיעות אירלנד וויילס. השיער האדום קשור עמוקות לתרבות הסקוטית, כי בפולקלור הסקוטי, בעלי שיער אדום תוארו לעיתים כניחנים בכוחות מיוחדים - מנהיגים, חכמים או לוחמים שהאלים מעדיפים. הידעתם? בודיקה, היתה מלכה ולוחמת קלטית מהמאה הראשונה לספירה, שהובילה את עמה במרד נגד הרומאים, והיא נחשבת לבעל המלוכה הראשון עם כתר על שיער ג'ינג'י. גם מרי מלכת הסקוטים, ששלטה כבר מגיל 6 ימים, היא בעלת שיער אדום. מי יהנה מהסרט ? הסרט מתאים לגילאי 6 ומעלה. נכון, יש כמה סצנות מאיימות (עם הדוב, למשל) שעשויות להפחיד ילדים קטנים מאוד. אבל תיווך הורי פשוט יעשה את העבודה. זה סרט על אמא ובת, על בחירה, ועל מה שקורה כשמנסים לתקן דברים דרך קיצורי דרך. 🏴󠁧󠁢󠁳󠁣󠁴󠁿