זה קורה פתאום - רגע אחד אתם רצים או מטפסים או פשוט הולכים ברחוב, ורגע אחרי יש לכם עצם שבורה ואתם צריכים להסתובב עם גבס מעצבן על הרגל או על היד 😱. אבל מה בעצם הגבס הזה עושה? למה הוא כל כך כבד? ואיך בכלל מישהו המציא את הרעיון הזה? איך הגבס עוזר לעצם להתאושש? כשעצם נשברת, הגוף מיד מתחיל לעבוד על תיקון הנזק. תאי מיוחדים בשם אוסטאובלסטים (osteoblasts) מתחילים לבנות רקמת עצם חדשה סביב השבר. אבל כדי שהתהליך הזה יעבד כמו שצריך, החלקים השבורים חייבים להישאר במקום הנכון בדיוק - ובלי לזוז. זה בדיוק מה שהגבס עושה. הגבס הוא בעצם כמו שומר גוף אישי לעצם השבורה. הוא יוצר מעטפת קשה שמונעת מהעצם לזוז, כך שהתאים יכולים לעבוד בשקט ולחבר מחדש את השבר. זה כמו לנסות להדביק כוס שבורה - אי אפשר לעשות את זה אם המקטעים ממשיכים לזוז! תחשבו על זה ככה - אם הייתם בונים בית חדש אבל כל הזמן מישהו היה מזיז לכם את הלבנים, איך הבית היה נראה בסוף? בדיוק כך זה עם עצמות שבורות. הגוף יודע בדיוק איך לתקן שברים, אבל הוא צריך שהחלקים השבורים יישארו במקום הנכון - וזה בדיוק מה שהגבס עושה. איך ריפאו שברים לפני המצאת הגבס? לפני שהומצא הגבס שאנחנו מכירים כיום, אנשים ברחבי העולם השתמשו בשיטות מעניינות לריפוי שברים: ב מצרים העתיקה - השתמשו בבדים שטבלו בשרף עץ ועטפו את השבר. לפעמים הוסיפו גם קרשי עץ כדי להחזיק את העצם במקום. ב סין העתיקה - הכינו תערובת מבמבוק כתוש, עמילן אורז וצמחי מרפא, ועשו מזה משחה שהתקשתה כמו גבס. ב יוון ובית הרומית העתיק - השתמשו בקרשי עץ וחבושות פשתן. היפוקרטס, רופא יווני מפורסם, תיאר איך לטפל בשברים עם "סדים" מעץ. ב הודו העתיקה - השתמשו בתערובת של קמח, דבש וביצים שהתקשתה על השבר. תמונה בחדר מיון בבי"ח בפינלנד. צילום עדי ברטשניידר מאיפה הגיע הרעיון של גבס? השימוש בגבס לריפוי שברים התחיל במאה ה-19. רופא הולנדי בשם אנטוניוס מתייסן היה הראשון שחשב על הרעיון הזה בשנת 1851. הוא לקח תחבושות רגילות, טבל אותן בתערובת של אבקת גבס ומים, ועטף איתן עצמות שבורות. כשהתערובת התייבשה, היא הפכה לקשה וחזקה. הגבס היה למהפכה אמיתית! איזה סוגי גבסים קיימים היום? גבס מסורתי (גבס של פריז) - זה הסוג הקלאסי שעשוי מאבקת גבס שמערבבים עם מים. לא באמת מערבבים אבקה במים, יש 'בד' שטובלים במים ומלפפים על היד או הרגל - והוא מתקשה. הוא כבד יחסית ולא עמיד במים. גבס פיברגלס - עשוי מסיבי זכוכית וחומר פלסטיק. הוא קל משמעותית מהגבס המסורתי, חזק יותר, צבעוני ומאפשר אוורור טוב יותר. אמנם הפיברגלס עצמו עמיד במים, אך הריפוד הפנימי בדרך כלל אינו עמיד במים, ולכן בדרך כלל אסור להרטיב גם גבס פיברגלס (אלא אם משתמשים בריפוד מיוחד עמיד במים). גבס קל ומחורר - סוג של גבס פיברגלס או חומרים דומים עם עיצוב מאוורר שמאפשר לעור לנשום טוב יותר. גבס מפוצל עם רצועות - בחלק מהמקרים, הרופא חותך את הגבס לאחר שהוא מתייבש ומחבר אותו בחזרה עם רצועות וולקרו. זה נעשה בעיקר במקרים מיוחדים בהם צריך אפשרות 'לשחרר' את הלחץ של הגבס, למשל אם צריך לעלות לטיסה, או כשצריך לבדוק את האזור מדי פעם. צילום רנטגן יראה לנו אם יש בעצם שבר. צילום עדי ברטשניידר כמה זמן צריך להישאר עם גבס? זה תלוי באיזו עצם נשברת ובאיזה גיל אתם. ילדים מחלימים מהר יותר מאשר מבוגרים, כי העצמות שלהם עדיין גדלות ובונות את עצמן. אצבעות - בדרך כלל 3-4 שבועות יד או רגל - 6-8 שבועות עצמות גדולות כמו עצם הירך - אפילועד 12 שבועות הרופא בודק בצילומי רנטגן איך השבר מתרפא ומחליט מתי אפשר להסיר את הגבס. אבל לא כל השברים מקבלים גבס!  יש מקומות בגוף שבהם אי אפשר לשים גבס, בעיקר כי הגוף חייב להמשיך לזוז באזורים האלה: צלעות  - אי אפשר לגבס צלעות שבורות כי בית החזה חייב להתרחב ולהתכווץ כל הזמן כדי שנוכל לנשום. במקום זה הרופאים נותנים תרופות נגד כאב ומחכים שהצלע תתרפא לבד. כתף  - הכתף זה מפרק שיכול לזוז לכל הכיוונים, אז אי אפשר לקבע אותה בגבס. במקום זה משתמשים במתלה מיוחד (סלינג) שמחזיק את היד קרוב לגוף. עצם הבריח  - זאת העצם הארוכה מעל החזה. במקום גבס, משתמשים ברצועות מיוחדות בצורת "8" שמחזיקות את הכתפיים במקום הנכון. אגן  - האגן גדול מדי בשביל גבס! כשנשבר, בדרך כלל צריך מנוחה במיטה או חגורה מיוחדת. במקומות שבהם אי אפשר לשים גבס, הרופאים משתמשים בפתרונות אחרים כמו מתלים, רצועות או פשוט מנוחה עד שהעצם מתרפאת לבד. שמו לי גבס. למה אסור לי להתרחץ איתו? גבס מסורתי נעשה מ...גבס. כשהגבס הזה נרטב, הוא מתפורר ונהיה רך - בדיוק ההפך ממה שאנחנו רוצים! בנוסף, מים שנשארים בתוך הגבס יכולים לגרום לזיהום בעור. איך מתרחצים עם גבס? שקית פלסטיק + גומיות - עוטפים את הגבס בשקית פלסטיק ואוטמים אותה עם גומיות כיסויי גבס מיוחדים - יש כיסויים פלסטיים מיוחדים שנמכרים בבתי מרקחת מקלחת בישיבה - יושבים על כיסא ומניחים את הרגל המגובסת מחוץ לאמבטיה רחצה חלקית - רוחצים כל חלק בנפרד בכיור, כמו פעם. לפני שהמציאו את האמבטיה או המקלחת... דברים מעניינים על גבס שכדאי לדעת גבס לתינוקות לפעמים תינוקות נולדים עם מצב שנקרא "רגל קלובה" או "קלאב פוט" - שזה קורה כשכף הרגל נוטה פנימה וכלפי מטה. במקרים כאלה שמים גבס מיוחד על כל הרגל, לפעמים עד לירך, כדי לעזור לרגל לגדול בכיוון הנכון. זה תהליך הדרגתי שנקרא "שיטת פונסטי" שבו לפעמים צריך להחליף גבסים כל כמה שבועות לתיקון המצב תוך כדי הגדילה. זה לא מפריע מאד לתינוקות והם מצליחים להזיז את הרגליים הכבדות ואפילו לזחול איתם! ציור על גבס 🎨 ציור על גבס זה מסורת! חברים וחברות אוהבים לחתום ולצייר על הגבס. אבל שימו לב - יש להשתמש רק בטושים שלא מכילים חומרים רעילים, כי הגבס קרוב לעור. מה זה הריח המוזר? לפעמים גבס מריח קצת מוזר. זה קורה כי עור מת ולכלוך מצטברים מתחת לגבס. זה נורמלי, אבל אם הריח הופך להיות חזק מאוד או שמרגישים כאב - צריך לפנות לרופא. פיזיותרפיה אחרי הגבס - למה זה חשוב? כשמסירים את הגבס, השרירים מסביב לעצם השבורה נהיים חלשים. זה קורה כי הם לא עבדו במשך שבועות! פיזיותרפיה (טיפול בתנועה) עוזרת: לחזק את השרירים שנהיו חלשים להחזיר גמישות למפרקים ולגידים לשפר את טווח התנועה שהוגבל בזמן הגבס ללמד מחדש את הגוף איך לזוז כמו קודם לשפר את היציבות של המפרק זה כמו שספורטאי חוזר לאימונים אחרי הפסקה ארוכה - הגוף צריך זמן להיזכר איך לעבוד. איך מורידים גבס? הורדת גבס נעשית במסור מיוחד שנקרא "מסור גבס". אל תדאגו - הוא לא חותך את העור! המסור הזה רוטט במקום להסתובב, אז הוא חותך את הגבס הקשה אבל לא פוגע בעור הרך. הרופא חותך את הגבס לאורך משני הצדדים, ואז פותח אותו כמו קלף של צדף. החיתוך נעשה בזהירות רבה על ידי רופא או אחות מומחים. המסור רוטט בתדירות גבוהה, מה שמאפשר לו לחתוך חומרים קשים (כמו גבס) אך לא רקמות רכות, אבל עדיין יש להיזהר במיוחד אם העור קרוב מאוד לגבס. בעבר השתמשו גם במספריים מיוחדים עם קצה שטוח כדי לא לפגוע בעור. תחת הגבס העור נראה קצת מוזר - הוא בהיר, יבש ולפעמים מתקלף. זה נורמלי לגמרי! טיסות עם גבס ✈️ כשטסים במטוס, הלחץ באוויר משתנה. זה יכול לגרום לרגל לנפוח קצת, אבל הגבס הקשה לא נותן לה מקום להתנפח. זה יכול לגרום לכאב או אפילו לפגוע בזרימת הדם. אבל יש פתרונות לטיסה עם גבס, אם צריך: גבס מפוצל עם רצועות וולקרו (הרופא חותך אותו לפני הטיסה ומחבר בחזרה עם רצועות שמאפשרות להרחיב או להצר לפי הצורך) הרמת הרגל במהלך הטיסה לפעמים ממתינים עד שהנפיחות יורדת לפני הטיסה צילומים וקולאז' עדי ברטשניידר שימושים נוספים לחומר גבס בניית קירות - קירות גבס בבתים עשויים מאותו חומר, רק בצורה של לוחות גדולים. יצירה ופיסול - אמנים משתמשים בגבס ליצירת פסלים. הם יוצקים ממנו תבניות כדי לייצר פסלים מחומרים אחרים או אפילו מפסלים ממנו ידנית. דגמים לשיניים - רופאי שיניים לוקחים תבנית מהפה ואז יוצקים לתוכה גבס כדי ליצור דגם מדויק של השיניים. הדגם הזה עוזר להם להכין כתרים או גשרים. מסכות לתיאטרון - בתיאטרון משתמשים בגבס לייצור מסכות ואביזרי במה. עובדות מדעיות מדהימות על עצמות כמה חזקה עצם בריאה? עצם הירך (העצם הארוכה ברגל) של אדם בריא יכולה לעמוד בעומס של כ-1,800 עד 2,500 קילוגרם לפני שתישבר! זה יותר מהמשקל של מכונית קטנה. החוזק תלוי בגיל, במבנה ובבריאות העצם. מה קורה אם לא שמים גבס? העצם עדיין יכולה להתאחות, אבל היא עלולה להתאחות בצורה לא נכונה - עקומה או קצרה יותר. זה יכול (אבל לא חייב) לגרום בעיות בעתיד מה ההבדל בין שבר לבין סדק? שבר זה כשהעצם נשברת לגמרי לשני חלקים או יותר. סדק זה כמו סדק בקיר - העצם עדיין מחוברת אבל יש בה קו שבור. גם סדקים צריכים גבס כדי להחלים כמו שצריך. ומה ההבדל בין שבר לבין נקע?   נקע זה משהו אחר לגמרי: זה כשהרצועות (הקשרים שמחזיקים את העצמות יחד במפרק) נמתחות או נקרעות. נקע קורה בעיקר בקרסול, בברך או באצבעות. לנקע לא צריך גבס - בדרך כלל מספיק קרח, מנוחה ותחבושת אלסטית. אבל לפעמים קשה להבדיל בין נקע לשבר, אז כדאי תמיד לבדוק ברנטגן. שברים אצל בעלי חיים 🐕🐱 גם כלבים, חתולים ובעלי חיים אחרים יכולים להישבר עצמות! וטרינרים (רופאי בעלי חיים) משתמשים בגבסים קטנים בדיוק כמו לאנשים. הבעיה היחידה היא שבעלי חיים לא מבינים שהם לא אמורים ללכת על הרגל השבורה אז הם לרוב יצלעו וישאירו אותה באוויר, או שהם ינסו לכרסם את הגבס... ואז נראה ששמים עליהם גם "צווארון" פלסטיק (כמו חרוט) - שמיועד למנוע מהם להגיע לגבס ולנסות לכרסם אותו! טיפים חשובים לשמירה על הגבס אל תכניסו חפצים לגרד מתחת לגבס! 🚫 זה עלול לפצוע את העור או להידבק בתוך הגבס. ואם תרגישו משהו מאלה, פנו לרופא: כאב חזק או מתגבר אדמומיות סביב הגבס נימול או עקצוץ בחזקה ריח רע מהגבס נפיחות של האצבעות מה קורה אם הגבס נתפס או נסדק? אם הגבס נתפס, נסדק או גורם לכאב - חשוב לפנות מיד לרופא . לא מנסים לתקן בבית! גבס שלא יושב כמו שצריך יכול למנוע מהעצם להחלים כמו שצריך. אז גבס הוא כלי רפואי מדהים שעוזר למיליוני ילדים ומבוגרים בכל העולם לרפא משברים. אמנם זה לא הכי נוח ללכת איתו או לנסות להתרחץ, אבל בזכותו העצמות שלכם יחזרו להיות חזקות ובריאות בדיוק כמו קודם! ואם תתנו לחברים לקשט לכם אותו - יהיה לכם יותר נחמד להסתובב איתו, עד שהוא ירד...

חולמים על פיצה איטלקית אמיתית אבל לא רוצים לצאת מהבית? איך אפשר להכין פיצה מושלמת גם בתנור ביתי רגיל? ומה עושים כשרוצים פיצה טעימה עכשיו-עכשיו? יש לנו את כל התשובות - ממתכונים מהירים ועד לפיצת שף מושקעת! 🏆 המלצה: לפני, אחרי או בזמן אכילת הפיצה, אתם מוזמנים ללמוד מי המציא אותה ולמה היא כזאת פופולרית וטעימה ... טיפים בסיסיים להצלחה - לקרוא לפני שמתחילים! 👨‍🍳 לפני שנצלול למתכונים השונים, הנה כמה עקרונות בסיסיים שיעזרו לכם להצליח בכל סוג של פיצה שתבחרו להכין: הבצק המושלם: השתמשו בקמח עם אחוז גלוטן גבוה תנו לבצק לנוח לפחות 30 דקות אל תלושו יותר מדי - זה יהפוך את הבצק לקשה הרוטב הטוב: השתמשו בעגבניות איכותיות בשלו את הרוטב עד שמסמיך קלות תבלו בעדינות - הטעם מתחזק באפייה הקליקו כאן כדי לראות מתכון לרוטב עגבניות קלאסי אפייה מוצלחת: חממו את התנור לטמפרטורה המקסימלית השתמשו באבן פיצה או תבנית כבדה אל תעמיסו יותר מדי תוספות סוגי בצק פיצה - מה ההבדל? 🥨 כשמדברים על פיצה, יש ויכוח נצחי: איזה בצק יותר טעים? כל מקום בעולם פיתח את הסגנון שלו, וכל סגנון פיצה מתחיל מהבצק המיוחד שלו: הסגנון הנאפוליטני המקורי: בצק דק באמצע שתופח בשוליים ויוצר מסגרת מנופחת ואוורירית. האיטלקים קוראים למסגרת הזו "קורניצ'ונה" (cornicione) הסוד? הבצק עשוי עם מעט מאוד שמרים, ותופח לאט במשך שעות ארוכות. הסגנון הרומאי: בצק דק-דק ופריך לכל אורכו, כמעט כמו קרקר. מגישים אותו לרוב בחתיכות מלבניות. מושלם למי שאוהב להרגיש בעיקר את הגבינה. הסגנון הניו-יורקי: בצק דק שעדיין גמיש מספיק כדי שאפשר יהיה לקפל את המשולש לחצי (ככה אוכלים פיצה בניו יורק!) הסוד הוא בקמח עם אחוז גלוטן גבוה במיוחד. הסגנון השיקגואי: בצק עבה ועמוק שנאפה בתבנית גבוהה. הוא דומה יותר לפאי עמוק שממלאים בגבינה, רוטב ותוספות 🥧 הסגנון הדטרויטי: בצק עבה ורך שנאפה בתבנית מרובעת. מה שמיוחד בו הוא שהשוליים שלו מצופים בגבינה שנהיית פריכה ומקורמלת בזמן האפייה אז מה עדיף? זה תלוי במה אוהבים! יש כאלה שאוהבים את הבצק הדק והפריך, ויש כאלה שדווקא מעדיפים פיצה עבה ורכה. העיקר שהיא טעימה! 😋 סוגי גבינות לפיצה מושלמת 🧀 הקלאסיות האיטלקיות: מוצרלה טרייה: הגבינה הקלאסית לפיצה נאפוליטנית. נמסה למרקם קרמי ויוצרת "חוטים" כשמרימים פרוסה פרמזן: מוסיפה טעם עמוק ומלוח. משתמשים בה בכמות קטנה כתוספת לגבינות אחרות ריקוטה: גבינה רכה שמושלמת לפיצה ביאנקה. לא נמסה אלא נשארת קרמית פיקורינו: גבינת כבשים מלוחה שמוסיפה טעם חזק ועשיר. אפשר גם בולגרית (השילוב של בולגרית וזיתים אולי נשמע טוב בתיאוריה, אבל זה ממש ממש מלוח). גבינות נפוצות נוספות: גבינה צהובה מגורדת: כמו עמק או נועם (לא דל שומן...זה בכל זאת פיצה) או גאודה. נמסה היטב ומתאימה במיוחד לפיצות מהירות גבינת עיזים: מוסיפה טעם מיוחד ומתאימה במיוחד לפיצות עם ירקות צלויים גבינה כחולה: לאוהבי הז'אנר - מוסיפה טעם חזק ומיוחד פטה: לא נמסה אלא מתרככת. מוסיפה מליחות נעימה טיפים לשימוש בגבינות: מומלץ לשלב 2-3 סוגי גבינות בכל פיצה גבינות קשות כדאי לגרר דק גבינות רכות אפשר לפורר ביד בגבינות מלוחות (כמו פטה) - כדאי להשתמש במתינות חשוב לחתוך או לגרר את הגבינות לפני שמתחילים בהכנת הפיצה שילובי גבינות מנצחים: מוצרלה + פרמזן (הקלאסי האיטלקי) גבינה צהובה + פטה + זעתר (עדיף אפילו עלים) (בסגנון ים תיכוני) ריקוטה + גבינה כחולה + אגוזי מלך (לאוהבי טעמים חזקים) מוצרלה טרייה + גבינת עיזים + דבש (מתוק-מלוח) טיפ : 💡 תוציאו את הגבינות מהמקרר קצת לפני הזמן, כי גבינה בטמפרטורת החדר נמסה טוב יותר ומתפזרת בצורה אחידה על הפיצה. ועכשיו קבלו מבחר מתכונים להכנה ביתית מהירה או ארוכה, לכל מיני סוגי הבצקים (והרטבים) פיצה מהירה: מהמטבח לשולחן ב-10 דקות ⚡ פיצה פיתה חוצים פיתה לשניים לרוחבה מורחים קטשופ או רסק עגבניות מוסיפים פרוסת גבינה צהובה אופים בתנור שחומם מראש ל-200 מעלות כ-5-7 דקות טיפים לשדרוג: הברישו את שולי הפיתה בשמן זית עם שום כתוש השתמשו ברסק עגבניות מתובל, יש בחנויות פזרו מעט אורגנו יבש לפני האפייה השתמשו בגבינה מגורדת הוסיפו תוספות לטעמכם, כמו טבעות זיתים, גרגרי תירס מקופסה, טונה מקופסה, פרוסות גבינת עיזים וכו' הוסיפו עלי בזיליקום טריים אחרי האפייה וריאציות מעניינות: פיצה מלאפה: משתמשים בלאפה במקום פיתה - מתקבלת פיצה דקה ופריכה במיוחד, אפשר גם עם טורטיה במחבת במקום בתנור פיצה מפיתה לחוח: הבסיס העשיר האוורירי והרך של הלחוח נותן טעם מיוחד פיצה מקרואסון: חוצים קרואסון לאורכו - מתקבלת פיצה עשירה ואוורירית במיוחד 🥐 בצק ביתי, בלי התפחה - כשממש ממהרים ⚡ כשאין זמן להתפחה, יש שתי אפשרויות עיקריות: בצק יוגורט מהיר מרכיבים: 2 כוסות קמח כוס יוגורט לבן (טבעי) כפית אבקת אפייה חצי כפית מלח 2 כפות שמן זית הכנה: מערבבים את כל החומרים לבצק אחיד לשים 2-3 דקות מרדדים ישר לצורת פיצה. בשלה זה אפשר חצי אפייה (זמן קצר בתנור לייצב את הבצק) ממשיכים עם הרוטב, התוספות והאפייה כרגיל בצק ללא שמרים מרכיבים: 2.5 כוסות קמח 3 כפיות אבקת אפייה כפית מלח כוס מים פושרים 3 כפות שמן זית הכנה: מערבבים את החומרים היבשים מוסיפים מים ושמן לשים כ-5 דקות עד לבצק אחיד מרדדים ישר לפיצה חשוב לדעת! ⚠️ הבצק יהיה פחות אלסטי מבצק שמרים רגיל המרקם יהיה יותר פריך, פחות פיצה קלאסי מומלץ לרדד דק יחסית הטעם יזכיר יותר פוקצ'ה לעומת פיצה קלאסית טיפים להצלחה: חשוב מאוד לחמם את התנור מראש לטמפרטורה הכי גבוהה עדיף להשתמש בתבנית פיצה מחוררת או אבן פיצה לא להעמיס יותר מדי תוספות אפשר להבריש את השוליים בשמן זית מתובל בשום לתוספת טעם המתכון הקלאסי: פיצה ביתית איטלקית 🇮🇹 לבצק : - 500 גרם קמח - 2 כפיות שמרים יבשים - כפית סוכר - כפית מלח - 3-4 כפות שמן זית - כוס ושליש מים פושרים הכנת הבצק: מערבבים בקערה את הקמח, השמרים היבשים והסוכר יוצרים גומה, מוסיפים כוס מים, שמן ומלח לשים ומוסיפים בהדרגה את שארית המים עד לקבלת בצק גמיש מכדררים, מקמחים קלות ומתפיחים כחצי שעה לרוטב : - מעט שמן זית - 3 עגבניות, קלופות וקצוצות - 5 שיני שום, כתושות - צרור בזיליקום טרי - חצי כפית סוכר - כפית מלח - 2 כפות רסק עגבניות - כפית אורגנו יבש הכנת הרוטב: מניחים במחבת עם שמן זית את העגבניות עם השום. מבשלים כמה דקות ומוסיפים את הבזיליקום ואת שאר התבלינים והרסק. מסירים מהאש אנחנו ממליצים על קיצור תהליכים ושימוש ברוטב פיצה מוכן. אפילו גילינו שרוטב שקשוקה דווקא נותן טעמים מעולים! הכנת הפיצה: מרדדים את הבצק על נייר אפייה מקומח (עדיף לעיגול) יוצרים שוליים מוגבהים מורחים רוטב מפזרים בנדיבות גבינה מגוררת ותוספות אופים ב-200 מעלות כ-15 דקות או עד להשחמה מקור המתכון: מאקו לא בא לכם על רוטב עגבניות? הכינו פיצה ביאנקה! פיצה ביאנקה: הגרסה האיטלקית הלבנה 🤍 פיצה ביאנקה (Bianca = לבנה באיטלקית) היא פיצה איטלקית מסורתית שבמקום רוטב עגבניות משתמשת בבסיס של רוטב "לבן". היא עדינה יותר בטעמיה ומושלמת במיוחד למי שלא אוהב עגבניות (או רגיש להן). 2 אפשרויות לרוטב הלבן: גרסה 1: על בסיס שמנת מתוקה - 1 מכל שמנת מתוקה (250 מ"ל) - 2-3 שיני שום כתושות - מלח ופלפל לפי הטעם - מעט אגוז מוסקט (לא חובה) גרסה 2: על בסיס ריקוטה - 250 גרם גבינת ריקוטה - 2 כפות שמן זית - 2 שיני שום כתושות - מלח ופלפל לפי הטעם - קצת מים, אם צריך דילול תוספות מומלצות: פרמזן מגורר מוצרלה טרייה קרועה לחתיכות פטריות צלויות תרד מאודה קלות ארטישוק צלוי אספרגוס אגוזי מלך קצוצים אופן ההכנה: מכינים את הבצק לפי אחד מהמתכונים שאהבתם (הבסיסי, או המחמצת, או אחד אחר, לטעמכם) מערבבים את מרכיבי הרוטב הלבן מורחים על הבצק בשכבה דקה מוסיפים את התוספות אופים ב-200 מעלות כ-12-15 דקות טיפים להצלחה: אל תעמיסו יותר מדי רוטב - הוא עלול להפוך את הבצק לרטוב מדי אם משתמשים בשמנת, כדאי להוסיף מעט גבינה צהובה מגורדת שתעזור לייצב אותה באפייה תבלינים שמשתלבים נהדר ברוטב לבן: טימין, רוזמרין, אורגנו, אגוז מוסקט 🌿 מומלץ לטעום את הרוטב הלבן לפני המריחה ולתקן תיבול אפשר להכין כמות גדולה של רוטב ולשמור במקרר עד 3 ימים חשוב לחמם את התנור היטב מראש - זה עוזר לבצק להיאפות מהר ולהישאר פריך אם משתמשים בירקות כמו תרד או פטריות, חשוב לסנן מהם נוזלים עודפים לפני ההנחה על הפיצה שילובי טעמים מנצחים: תרד, גבינת עיזים ואגוזים פטריות פורטובלו צלויות עם מוצרלה ופרמזן ארטישוק, זיתי קלמטה ופטה אספרגוס צלוי עם ביצת עין מעל (מוסיפים את הביצה 5 דקות לפני סוף האפייה) קישואים צלויים, עלי תימין ושקדים קלויים בצק מחמצת: פיצה בריאה וטעימה במיוחד 🌾 פיצת מחמצת היא שדרוג משמעותי מהפיצה הרגילה כי היא: מאפשרת פירוק אופטימלי של הגלוטן לה יותר לעיכול מעניקה טעם עמוק ומורכב תהליך התסיסה האיטי משפר את איכות הבצק איך להכין לבד? בדיוק כמו הכנת בצק מחמצת ביתית ללחם . הקליקו על הלינק למתכון. בתיאבון!!! הכנתם ואהבתם? שידרגתם ובא לכם לשתף? יש לכם מתכון משפחתי שממש שווה שנכיר? שילחו לנו במייל ונשמח לעדכן 😋

בואו נדבר על "דינוזאורים מעופפים". נכון שבסרטים היו כאלה? אז במציאות?? ממש לא! מבחינה מדעית, לפחות... כשאנחנו חושבים על דינוזאורים, לפעמים הדמיון שלנו מוביל אותנו ישר אל השמיים, ליצורים ענקיים ומרהיבים עם כנפיים ענקיות וראש מחודד, משייטים באוויר כמו מטוסי-על. אבל, האמת היא שהיצורים המעופפים הגדולים ששלטו פעם בשמיים, אלה שאנו לפעמים קוראים להם "דינוזאורים מעופפים", הם למעשה לא נחשבים כדינוזאורים כלל! הכירו את ה פטרודקטילים - הזוחלים המעופפים האמיתיים של העולם הקדמון. מעדיפים לשמוע כפודקאסט? הקליקו ל שמיעת פודקאסט על הפטרודקטילים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם פטרודקטילים - לא דינוזאורים אלא זוחלים מעופפים פטרודקטילים הם חלק מקבוצת הפטרוזאורים, שהיו היצורים המעופפים הראשונים בהיסטוריה של כדור הארץ שהם לא חרקים - אלא חולייתנים! למרות שהם חיו באותה תקופה כמו הדינוזאורים, ולעיתים נראים דומים להם במספר תכונות, הם ממש לא שייכי לאותה המשפחה. ההבדל המשמעותי? שהפטרוזאורים הם למעשה רק קרובי משפחה רחוקים של הדינוזאורים, אבל נחשבים מבחינה מדעית לזוחלים ולא לדינוזאורים. אז מה עושה את הפטרודקטיל כל כך מיוחד? לפטרודקטילים היו כנפיים ארוכות, שנתמכו עם יד אחת ארוכה מאוד ועם ממברנה שנמתחה עד לרגליהם. ( ממברנה, זה העור הזה שאפשר למצוא היום בכפות הרגליים של הברווזים, זה שמחבר בין ה'אצבעות' שלהם ). אורך הכנפיים של חלקם יכול היה להגיע למטרים רבים, וזה מה שאפשר להם להיות היצורים המעופפים הגדולים של השמיים בתקופתם. מי יותר גדול, מטוס ג'מבו או פטרודקטיל? פטרוזאורים הם בעצם קבוצה מאוד מגוונת עם מידות גוף ומשקלים שונים עם מאות מינים שונים, שכללו גם מינים קטנים בגודל של ציפור קטנה וגם עצומים שהיו גדולים מכל יצור מעופף אחר שחי אי פעם. הפטרוזאור הגדול ביותר ידוע עד כה הוא ה קוואטזלקואטלוס (Quetzalcoatlus) שהיה יכול להגיע לזרועות כנף של עד 10-11 מטרים במשקל של בין 200 ל-250 ק"ג. והוא נחשב לאחד מהגדולים והמפורסמים ביותר. אבל... מטוס נוסעים מסוג ג'מבו (בואינג 747) יכול להיות באורך של כ-70 מטרים עם זרועות כנף של כ-60 מטרים, ובמשקל 180 טון, בלי נוסעים ומטען. אז יש לנו כאן ניצחון של 1:0 בקרב שבין מטוס לפטרוזאורוס. איך הם התקיימו? הפטרודקטילים היו ציידים זריזים ומהירים. הם צדו טרף קטן כמו דגים, חרקים וכנראה גם זוחלים ועופות קטנים אחרים. הם יכלו לצוד תוך כדי תעופה ולתפוס את האוכל שלהם ישר מהאוויר תוך כדי תעופה! 🦅💨 אבל זה לא הכל - הפטרודקטילים גם היו אלופים בצלילה מהירה על טרפם מעל פני המים, כמו עופות דורסים אמיתיים. הכישורים המדהימים שלהם בתעופה ובניווט בשמיים הפכו אותם לציידים מאד מוצלחים בסביבתם. אז בפעם הבאה שאתם רואים ציפור צוללת לתפוס דג, תנסו לדמיין אותה גדולה פי כמה כמו ... פטרודקטיל! כיצד הפטרודקטילים תרמו למה שאנו יודעים היום על החי בעבר? הממצאים הארכיאולוגיים של הפטרודקטילים תרמו רבות להבנת האקולוגיה של תקופת הדינוזאורים. הם מלמדים אותנו על המגוון הרחב של יצורים שחיו באותה עידן ועל היכולות המיוחדות שפיתחו להתמודד עם האתגרים שהעולם הקדמון הציב בפניהם. למה חשוב לדעת שהפטרודקטילים אינם דינוזאורים? קודם כל, כי חשוב לדעת את האמת. אבל גם בגלל שההבנה שהם יצורים שונים - זוחלים מעופפים נפרדים מדינוזאורים - מדגישה את המגוון והמורכבות של החי בעולם הקדמון. זה עוזר לנו ללמוד עוד על האבולוציה ועל איך קבוצות שונות של יצורים התמודדו והתאימו את עצמם לסביבה שלהם ולקבל תמונה מדויקת יותר של מערכת החי באותם זמנים. בואו נצייר פטרודקטיל או שנקפל אחד אז בפעם הבאה שתשמעו על "דינוזאורים מעופפים", מותר לכם לתקן את מי שמספר לכם את זה, וללמד אותו את מה שאתם כבר יודעים: שהפטרודקטילים הם יצורים מרהיבים בזכות עצמם, ממשפחת הזוחלים, ששיחקו תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה הטבעית של כדור הארץ. הם חלק מהפלא של עולם הקדמון שעדיין מספק השראה ותעלומה לחוקרים ולחובבי טבע ברחבי העולם. וליוצרי הספרים והסרטים... רוצים לשמוע על הדינוזאורים האחרים בפודקאסט? הקליקו כדי לעבור ל פודקאסט על דינוזאורים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם

בנימין, הקרוי בנימין מטודלה, היה מהראשונים שיצא למסע גאוגרפי-אתנוגרפי מיוחד - לא לחפש זהב, תבלינים או נתיבי מסחר חדשים, אלא לגלות איפה חיים יהודים בעולם, כמה הם, ואיך הם מתנהלים. מסע שהיה חשוב במיוחד בתקופה של מסעות הצלב וחוסר יציבות 🗺️ Benjamin of Tudela in the Sahara, in the XIIth century (Engraving by Dumouza, XIXst century) - ציור דמיוני של בנימין מטודלה במסעו, מקור תמונה ויקי-שיתוף מי היה בנימין מטודלה? בנימין חי, במאה ה-12 (בערך 1130-1173) - שזה כאלף שנה מהיום אחורנית - בעיר טודלה שבספרד. הוא היה סוחר יהודי שבמקום להסתפק במסחר מקומי, החליט לעשות משהו שאף אחד לא עשה לפניו - לצאת למסע ארוך ומפרך כדי לבקר בקהילות יהודיות ברחבי העולם הידוע. למה? בתקופה של מסעות הצלב וגירושים (כמו גירוש ספרד), היה חשוב ליהודים לדעת על קהילות אחרות - איפה אפשר למצוא מקלט, משפחה או עזרה. בנימין - שיכול להיות שרצה לפתח קשרי מסחר במקומות אחרים - כנראה שגם היה איש סקרן, שרצה לדעת איך חיים יהודים במקומות רחוקים ולחבר ביניהם. המסע המסוכן דרך עולם ללא מפות בין השנים 1165-1173, בנימין יצא למסע שהיה אחד המסעות הארוכים והמסוכנים של אותה תקופה. הוא חצה את הים התיכון, עבר דרך איטליה, יוון , קונסטנטינופול (איסטנבול של היום), ארץ ישראל, עיראק, פרס, והגיע אפילו עד לבגדאד (שבעירק) ולגבולות הודו ! במשך שמונה שנים הוא נדד ממקום למקום, בעיקר רגלית (לא היו מכוניות או מטוסים), על גמלים או בספינות מסחר קטנות. זה היה מסע מסוכן מאוד - היו שודדי דרכים, מחלות קטלניות, סערות בים, מלחמות בין ממלכות שונות, וללא מפות מדויקות או רפואה מתקדמת. הוא היה תלוי באנשים מקומיים להכוונה ולמידע. הידעתם? 💡 בנימין מטודלה עבר מרחק של כ- 15,000 קילומטר - יותר מהמרחק מישראל לניו יורק! וזה כולו ברגל, על גמלים או בספינות עץ קטנות. מה גילה בנימין מטודלה? מה שהפך את בנימין למיוחד ולכך שאנחנו מכירים אותו היום, זה שהוא תיעד בקפידה את כל מה שראה! הוא מנה בכל מקום שביקר בו: כמה יהודים חיים שם איך הם מתפרנסים איזה מנהגים יש להם מי הם הרבנים והמנהיגים החשובים איך הקהילה מאורגנת למשל, לפי תיאורו, חיו בבגדאד כ-40,000 יהודים (מספר ענק לאותה תקופה, אם כי בנימין נטה להגזים במספרים!), ושם יושב "ראש גלות" - מנהיג כל יהודי בבל שנחשב לאחד האנשים החשובים ביותר ביהדות. ברומא הוא מצא רק 200 יהודים, אבל בקונסטנטינופול (היום איסטנבול , שבתורכיה) הוא מצא קהילה משגשגת של 2,500 יהודים שעסקו במסחר ובמלאכה. המסע דרך ארץ ישראל בנימין מטודלה הגיע גם לארץ ישראל כחלק ממסעו הגדול. הוא נכנס לארץ מצפון בשנת 1170 בערך, ועבר דרך ערים רבות: עכו, שכם, רמלה, ולבסוף הגיע לירושלים - העיר הכי חשובה עבורו. עדותו של בנימין על ביקורו בירושלים נחשבת לאחת העדויות החשובות ביותר מתקופת ימי הביניים על חיי היהודים בארץ ישראל. זה תיעוד יקר של איך נראתה הארץ שלנו בתקופה מסובכת זו, כשהצלבנים שלטו בה והקהילות היהודיות היו קטנות ומפוזרות. ולא ממש היו כבישים ורכבות. או טלפונים... אלף שנה אחורנית, זוכרים? תגליות מיוחדות בדרך בנימין לא סתם ספר יהודים - הוא גם תיעד דברים מעניינים על מקומות שביקר בהם: ב ירושלים הוא ראה ותיאר איך נראה בית המקדש שנחרב והכותל המערבית ששרדה ואת הר הבית, ואת קבר דוד. הוא ביקר בעיר בשנת 1170, כשהייתה תחת שלטון הצלבנים, ותיאר את חומותיה ואת המגוון האתני שבה. הוא מצא קהילה יהודית זעירה - רק 4 יהודים שעסקו בצביעה וגרו ליד מגדל דוד. ב דמשק הוא גילה קהילה יהודית גדולה של 3,000 איש שחיה בשכונה מיוחדת. ב בבל העתיקה הוא ביקר בחורבות העיר הקדומה (באזור עיראק של היום) ותיאר מה שהוא זיהה כמגדל בבל - מבנה הרוס גדול בנוי מלבנים, עם בסיס רחב ושבילי גישה לראש המגדל. היום אנחנו יודעים שמה שהוא ראה היה ככל הנראה הזיגוראת של בורסיפה - שריד אמיתי של מבנה מסופוטמי עתיק, שרבים בתקופתו זיהו עם .מגדל בבל המקראי ב אלכסנדריה שבמצרים הוא מצא 3,000 יהודים שרובם עסקו בסחר ימי. והגילוי הכי מפתיע, הוא... כשבנימין מטודלה שמע סיפורים על קהילה יהודית באתיופיה: יהודים כושים שחיים בהרים, מונים אלפים רבים, ויש להם שליט משלהם. הוא לא ביקר שם בעצמו, אך הוא תיאר אותם כלוחמים אמיצים שמגינים על עצמם מפני עמים שכנים. זה היה הדיווח הראשון של אירופאי על יהודי אתיופיה (הבטא ישראל של היום) - תגלית שהפתיעה את כל העולם היהודי באותה תקופה! הסיפורים האלה היו מבוססים על שמועות ומסורות, אבל הם הראו לראשונה שיהודים חיים גם באפריקה השחורה ושיש להם מלכוּת עצמאית! 🌍 אתנחתא מוזיקלית... איך הספר שלו השפיע על העולם כשבנימין חזר לטודלה, הוא כתב ספר בעברית בשם " מסעות בנימין " שהפך לאחד הספרים החשובים ביותר של ימי הביניים. הספר תורגם לאחר מכן לעשרות שפות אחרות. הספר שלו שימש כ: 🗺️ מפה חיה - אנשים השתמשו בו כמו שאנחנו משתמשים בגוגל מפות היום 🥾 מדריך נסיעות - סוחרים וחוקרים השתמשו בתיאורים שלו כדי לדעת מה לצפות בכל מקום 📜 תיעוד היסטורי - היסטוריונים סומכים על הפרטים שלו כדי להבין איך נראו ערים, תרבויות ודרכי מסחר במאה ה-12 אנקדוטה מעניינת : כש כריסטופר קולומבוס תכנן את המסע שלו לאמריקה, הוא קרא את הספר של בנימין כדי להבין איך נראה העולם המזרחי - כי הוא חשב שהוא הולך להגיע לאסיה דרך המערב! הידעתם?📍 בנימין היה מהראשונים שתיארו את האזורים הסמוכים להודו על סמך מסעותיו ומידע שאסף בדרכו - כמעט 300 שנה לפני ואסקו דה גאמה שהגיע לשם דרך הים! הוא הקדים את מרקו פולו במאה שנה ותיאר מקומות שאירופאים כמעט לא הכירו אז. מהימנות מול דמיון בנימין לא סתם ספר יהודים - הוא תיעד דברים מרתקים על החיים במאה ה-12, בכל מיני מקומות בעולם. התיאורים הפשוטים והאנושיים שלו נותנים לנו היום הצצה מרתקת להבין איך נראו פעם החיים ברחבי העולם - דבר שעוזר להיסטוריונים, לארכיאולוגים ולכל מי שרוצה להבין טוב יותר את העבר. חשוב לזכור שחלק מהמידע שבנימין הביא היה מבוסס על שמועות או סיפורים ששמע, ולא תמיד על ביקור אישי. גם מה שראה במו עיניו לא בהכרח מדויק - הרי מי אמר שהוא פגש את כל היהודים בעיר או ספר אותם במדויק? יכול להיות שהוא הגזים במספרים כדי להרשים, או להיפך - שהוא ראה רק חלק מהקהילה ולא ידע על השאר. וגם אם הוא ניסה להיות מדויק, לא היו לו אמצעים לעשות ספירה מדעית. זה מלמד אותנו על מגבלות הידע באותה תקופה - לא היה אינטרנט, מפקד אוכלוסין או סטטיסטיקות רשמיות, וכל מידע על מקומות רחוקים היה תלוי בזיכרון אישי, בשמועות ובהערכות גסות. אז מה בכל זאת אנחנו למדים מבנימין? בנימין מטודלה הראה לנו שגילוי לא תמיד אומר למצוא ארצות , או מקומות חדשים על המפה. לפעמים גילוי זה ללמוד על אנשים, על תרבויות, ועל איך חיים באמת במקומות רחוקים. הוא הוכיח שכוחה של הסקרנות האנושית יכול לחבר בין עולמות שנראו רחוקים. הידעתם? 💻 היום אפשר לדעת על קהילות שונות בעולם בלחיצת כפתור, כשיושבים במזגן עם הפיג'מה 😏 אבל פעם... זה דרש מסע של שמונה שנים, עם מלא סכנות!

ביום ירושלים אנחנו מזמינים אתכם לצייר לא עם עיפרון, אלא עם... צלליות ! נבנה יחד קו רקיע חגיגי של ירושלים - לא כפי שהיא באמת, אלא כפי שהיא נראית בדמיון שלנו. מה זה צללית ולמה זה כל כך מיוחד? צללית היא המתאר החיצוני של עצם כשהוא נראה כהה מול רקע בהיר. הטכניקה הזו קיימת באמנות כבר מאות שנים - הצרפתים קראו לה "silhouette" על שם שר האוצר אטיין דה סילואט שחי במאה ה-18. הוא היה כל כך חסכן שהמילה "צללית" הפכה לסמל לדבר פשוט וזול! צלליות הן דרך נהדרת להתמקד בצורות הבסיסיות של דברים בלי להיסח בפרטים קטנים. כשמסתכלים על צללית של עיר, אנחנו מזהים מיד את הדברים המיוחדים שלה - המגדלים, הכיפות, החומות. איך ירושלים נראית מרחוק? ירושלים בנויה על גבעות, ולכן קו הרקיע שלה הוא לא ישר אלא מתפתל. העיר העתיקה מוקפת בחומה שנבנתה על ידי עות'מאן שלימאן הנהדר במאה ה-16, וגובהה בין 5-17 מטר. בחומה יש 8 שערים, והכי מפורסם הוא שער יפו. כיפת הזהב של כיפת הסלע (גובהה 35 מטר), והכותל המערבי - שהוא חלק מחומת הר הבית (בגובה של כ-19 מטר) ומגדל דוד, שהוא למעשה מצודה עתיקה (המתנשא לגובה של כ-20 מטר) - הן מהאובייקטים היותר מזוהים עם העיר, וצירוף של כולם יחד - ישר 'יגיד' למתבונן שמדובר בירושלים. מה צריך לעבודה? לצלליות: נייר שחור או בריסטול שחור אפשר גם נייר לבן שתצבעו בשחור עם טוש רחב/גואש (ותניחו לייבוש) לרקע: נייר לבן או צבעוני צבעי מים, גואש, פסטל או טושים בגווני שקיעה כלי עבודה: מספריים דבק עיפרון לרישום ראשוני (אופציונלי) איך מכינים את הרקע? ראשית נכין רקע של שקיעה ירושלמית. צבעו את הדף בשילוב של גוונים חמים: צהוב בחלק התחתון, כתום באמצע, ורוד או סגול בחלק העליון. אפשר לערבב את הצבעים ברכות כשהם עוד רטובים כדי ליצור מעברים חלקים. טיפ מעניין:  בירושלים השקיעות הן באמת מיוחדות בגלל האבן הירושלמית - סוג של אבן גיר שיש בה ברזל ולכן היא משקפת אור בגוון זהוב חם כשהשמש שוקעת עליה. יוצרים את הצלליות - עם חופש אמנותי מלא! עכשיו לחלק הכיפי! גזרו צורות של מבנים ירושלמיים - אבל מי אמר שהן חייבות להיות שחורות? יש לכם חופש אמנותי מלא ליצור קולאז' צבעוני ומקסים! משחקים עם צבעים: כיפת הסלע יכולה להיות מנייר זהב או צהוב מבריק חומות יכולות להיות באפור או בגוון אבן ירושלמית (קרם-ורוד) שמיים יכולים להיות כחולים גם מתוך הצלליות עצמן רעיונות לצורות: חומה עתיקה:  גזרו קו עם בליטות מלבניות קטנות - כמו לגו של פעם כיפות:  עיגולים חצויים שמדביקים על גבי מלבנים מגדלים:  מלבנים בגבהים שונים עם חלונות קטנים או בלי טחנות רוח דמיוניות:  למרות שירושלים לא ידועה בהן, זה יהפוך את קו הרקיע למעניין ויתן לו אופי חלומי טכניקת הספריי ההפוכה 🎨 רוצים משהו ממש מיוחד? נסו את הטכניקה ההפוכה: גזרו את צורות המבנים מנייר עיתון או מגזינים צבעוניים הניחו אותם על דף שחור (אפשר להדביק כדי שלא יזוזו עם נייר דבק מגולגל הפוך) במקום מאוורר או בחוץ: רססו מעל בספריי צבעוני בגווני שקיעה אם מתחשק לכם - אפשר כשזה עוד טיפה 'רטוב' - לפזר קצת נצנצים, שיידבקו ויוסיפו אווירה קסומה. כשמתייבש, הרימו את צורות העיתון בזהירות מה שתקבלו זה "צלליות שליליות" - המבנים יישארו בצבע המקורי של הנייר השחור, והשמיים יהיו צבעוניים ומרהיבים! זה אפקט מדהים שנראה כמו קסם. מסדרים את הקומפוזיציה הדביקו את הצלליות על הרקע הצבוע. חשבו על שכבות: המבנים הגבוהים יותר מאחור, הנמוכים יותר מקדימה. זה יוצר עומק ומעניין את העין. עצה מהאמנות:  קו רקיע מעניין הוא כזה שיש בו מבנים בגבהים שונים ולא הכל באותו הגובה. זה יוצר, מה שקוראים באומנות, "מקצב" בעין. רעיונות לשדרוג הוסיפו שמש שוקעת גדולה ועגולה מאחורי הצלליות גזרו צלליות של ציפורים מעופפות (בירושלים יש הרבה יונים!) הכינו כמה שכבות של רקע - שמים, הרים רחוקים, ואז את צלליות העיר נסו להכין גרסה תלת-ממדית עם קופסאות קרטון קטנות שלבו טקסטורות שונות - נייר עיתון, נייר אלומיניום, נייר קרפ למה זה מחבר אותנו לירושלים? ירושלים היא לא רק עיר גיאוגרפית - היא גם עיר של דמיון וזכרונות. כל אחד רואה אותה קצת אחרת, וכל אחד יוצר עליה סיפור משלו. דרך יצירת צלליות אנחנו נותנים מקום לדמיון הזה ומתחברים לעיר בדרך אישית ויצירתית. הצללית, אגב, מסמלת גם משהו עמוק יותר: היא מראה לנו את המתאר, את המהות, בלי הפרטים הקטנים שלפעמים מסבכים. זה מתאים מאוד לירושלים - עיר שכל כך הרבה אנשים מתחברים אליה בדרכים שונות. עוד רעיונות ליצירה אפשר להפוך את זה לפרויקט משפחתי: כל אחד מכין קו רקיע משלו ואחר כך משווים. מעניין לראות איך כל אחד תופס את אותה עיר. אפשר גם לחבר את זה לסיפורים - מה קורה בעיר הזו שיצרתם? מי גר שם? איך היא נראית בלילה עם אורות? איך ניצור את המבנים הירושלמים? ציירו אותם על נייר. אין טעם להיכנס לפרטים, כי אנחנו רוצים הרי צללית. אז רק ציירו את קווי המתאר החיצוניים. גיזרו - והנה, יש צללית. קבלו סרטוני הדרכה שיעזרו לכם בציור המבנים - אם אתם מעדיפים איזושהי דוגמא מול העיניים. טחנת רוח : חומת העיר העתיקה - קחו מכאן את הקירות והקו העילי של ה'מצודה', בלי הדגלים. עשו אותו יותר רחב, כמובן: מגדל דוד: עץ אורן (כי אורן ירושלמי...). בעיקרון זה קו ישר לגזע, קווים לרוחב עבור הענפים עם המחטים, כשהצורה הכללית תזכיר משולש (ושוב, מזכירות שצריך צללית, אז תתעלמו מהפרטים הקטנים): עץ ברוש . כאן היינו הולכות על הקו הפשוט הזה, רק קצת יותר גבוה. כמו שלהבת נר ארוכה...: ואפשר גם לקבל מהסרטון הבא של איור ירושלים, רעיונות לציור קווי המתאר ו/או איך לארגן את הפריטים על הדף: בונוס: אלמנטים ירושלמים בתלת מימד קבלו אותם... טחנת הרוח של מונטיפיורי, מכוס חד פעמית (זה יעבוד טוב גם עם גליל נייר טואלט) בתים מגליל טואלט ותבניות ביצים כזה, רק שתעצבו כמו חומת ירושלים ולא כמו החומה הסינית... כלומר, עם פחות מבנים באמצע ולא 'לשחק' עם גבהים. זה גם יהיה יותר קל... מגדל דוד מקופסת פרינגלס (כן, הסרטון הזה מפרט קצת יותר ממה שצריך. לכו על הדגם הפשוט): יום ירושלים פורה ושמח !

מה זה בכלל חוק פו? חוק פו הוא עיקרון מרתק בתרבות האינטרנט שאומר דבר פשוט אך עמוק: "ללא סימן ברור להומור (כמו סמיילי קורץ או סימן אחר), אי אפשר ליצור פרודיה על קיצוניות מבלי שמישהו יחשוב שזו אמירה רצינית" 😵 פרודיה סתירה או בדיחה? פרודיה זה חיקוי מצחיק או הגזמה של משהו - שנעשה במטרה לצחוק עליו. סאטירה היא דרך לצחוק על דברים שקורים בעולם, בדרך כלל מתוך מטרה להעביר ביקורת. אז מה ההבדל?   שפרודיה בדרך כלל מחקה משהו ספציפי (כמו תוכנית טלוויזיה או דמות), בעוד שסאטירה בדרך כלל מעבירה ביקורת על החברה או על רעיונות. ובהקשר שלנו, באינטרנט? אז כשאין לנו הבעות פנים, טון דיבור או שפת גוף - קשה מאוד להבחין בין מישהו שבאמת מאמין במשהו קיצוני לבין מישהו שעושה צחוק מזה. 👨‍💻 מי זה פו? ניית'ן פו (Nathan Poe) הוא גולש אינטרנט שטבע את החוק הזה בשנת 2005. זה קרה בפורום מקוון בדיון על איך נוצר העולם. בפורום היו אנשים שהאמינו שהעולם נוצר בדיוק כפי שהוא מתואר בתנ"ך, ואחרים שניסו לצחוק על זה. פו שם לב לתופעה מעניינת - בלי לראות את הבעות הפנים של האנשים, היה ממש קשה להבדיל בין מי שבאמת מאמין בדעות מסוימות לבין מי שרק מתלוצץ עליהן. לכן הוא כתב את המשפט המפורסם: " ללא סמיילי קורץ או סימן בולט אחר של הומור, אי אפשר להבחין בין רצינות לצחוק. " מאז המשפט הזה הפך להיות מוכר כ"חוק פו". 🤷‍♂️ 🌍 איפה פוגשים את חוק פו? למעשה, אנחנו פוגשים את חוק פו בכל פינה באינטרנט! הנה כמה דוגמאות: ברשתות חברתיות : כמה פעמים קראתם פוסט וחשבתם "הוא רציני עכשיו או שהוא צוחק?" בקבוצות ווטסאפ : כשמישהו שולח הודעה מוזרה ואתם לא בטוחים אם זו בדיחה בתגובות ליוטיוב : כשקשה להבין אם המגיב באמת אוהב את הסרטון או מתלוצץ בפורומים : כשמישהו כותב משהו קיצוני ועכשיו אתם תוהים האם זו עמדתו האמיתית ואפילו מחוץ לאינטרנט : כשסבא שלכם אומר "מחר יהיה שלג בישראל!" ואתם לא בטוחים אם הוא רציני עד שהוא מחייך ואומר "סתאאאם". בלי החיוך הזה או ה"סתם" - איך הייתם יודעים? 🤣 למה זה קורה? בתקשורת פנים אל פנים, יש לנו המון רמזים שעוזרים לנו להבין אם מישהו רציני או מתלוצץ: הבעות פנים (חיוך, הרמת גבה, קריצה, הוצאת לשון) טון דיבור (אירוני, מוגזם) שפת גוף (תנועות ידיים, מבט) באינטרנט, כל אלה נעלמים! ונשארנו רק עם המילים... וזה מקשה עלינו להבין את הכוונה האמיתית מאחוריהן. 🤯 מקרים מפורסמים של חוק פו כשחדשות מצחיקות נלקחות ברצינות The Onion הוא אתר חדשות בדיחה (סאטירה) שממציא סיפורים מצחיקים, אבל לפעמים אנשים מתבלבלים וחושבים שזה אמיתי. למשל, כשאתר כזה מפרסם כתבה מצחיקה על כך שיש ילד שהמציא משהו מטורף, יש אנשים שמאמינים שזה באמת קרה! 🤦‍♂️ 📱 איך להתמודד עם חוק פו? כדי להימנע מאי-הבנות, הנה כמה טיפים: השתמשו באימוג'יז  - הם יכולים לעזור להעביר את הטון 😉 הוסיפו '/ס' או '/צ'  - למשל, אם אתם כותבים בדיחה, אפשר להוסיף בסוף "/ס" (קיצור של "סרקזם") כדי להראות שזה בצחוק. זה נפוץ בעיקר בישראל, בפורומים ובקבוצות דיון היו ברורים  - אם זו בדיחה, אפשר לציין זאת הכירו את הקהל שלכם  - בדיחות שעובדות עם החברים לא תמיד עובדות עם זרים באינטרנט 🧠 למה חוק פו חשוב? חוק פו לא רק מסביר תופעה מצחיקה באינטרנט - הוא מלמד אותנו משהו עמוק על תקשורת אנושית: תקשורת היא מורכבת  - המילים עצמן הן רק חלק קטן ממה שאנחנו מתכוונים הקשר חשוב  - בלי הקשר, קשה להבין את המשמעות האמיתית חוסר ודאות  - כשיש ספק, אנחנו נוטים לפרש דברים לפי הדעות שלנו 🎭 חוק פו והומור מיוחד הומור שחור הוא בדיחות על נושאים רציניים או עצובים, כמו אסונות או בעיות. בגלל שזה נושא רגיש, קל להתבלבל אם זו בדיחה או לא. לדוגמה, כשמישהו כותב "נהדר, עוד שריפה ביער, בדיוק מה שהעולם צריך עכשיו" - האם זה סרקזם על איך שאנחנו הורסים את הסביבה, או שזה אדם שבאמת שמח על השריפה? בלי רמזים נוספים, קשה לדעת. 📝 המקרה המיוחד של #פארודי ברשתות חברתיות מסוימות, אנשים החלו להשתמש בהאשטאג #פארודי או #סרקזם כדי להבהיר שמה שהם כותבים הוא בדיחה. זו דרך להתמודד עם חוק פו! אבל גם זה לא תמיד עוזר - לפעמים אנשים חושבים שגם ההאשטאג הוא חלק מהבדיחה... 🤷‍♂️ 🎁 רעיונות מעניינים היו רעיונות להוסיף כפתור מיוחד לסרקזם ברשתות חברתיות, אבל זה לא קרה. 🤔 חשבו על זה... הפעם הבאה שתראו משהו קיצוני באינטרנט ותחשבו "זה לא יכול להיות אמיתי", זכרו את חוק פו. אולי זו באמת פרודיה... ואולי לא. הפעם הבאה שתכתבו משהו סרקסטי או הומוריסטי, חשבו אם מישהו עלול לפרש את זה ברצינות. אם חבר שולח בקבוצה: "אני ממש אוהב שיעורי בית!", האם הוא מתכוון לזה ברצינות או שהוא צוחק? 🌟 אנקדוטות מעניינות יש אנשים שטוענים שחוק פו עצמו הוא פרודיה (🤯 meta!) 🌈 סיכום חוק פו מזכיר לנו שהאינטרנט הוא מקום מורכב לתקשורת. בלי רמזים כמו טון דיבור והבעות פנים, קשה להבין לגמרי את כוונת הכותב. כי - אם בדיחה נכתבת באינטרנט ואף אחד לא מבין שזו בדיחה, האם היא באמת מצחיקה? 🤔

מה קורה כשמשלבים אנימציה בטכנולוגיה מתקדמת עם צילומי טבע אמיתיים ומרהיבים ומוסיפים לזה את הקול הקסום של מורגן פרימן? מקבלים את הסדרה "Life on Our Planet" שזמינה לצפייה בנטפליקס ישראל. מסע בן 4 מיליארד שנה 🌍 הסדרה לוקחת אותנו למסע מרתק בזמן - מההתחלות הצנועות של החיים על פני כדור הארץ ועד להופעת בני האדם. שמונה פרקים שמספרים את סיפור ה אבולוציה הכי מרתק שיש - שלנו, ושל כל היצורים החיים שחלקו איתנו את כדור הארץ לאורך המיליארדים. איך זה נראה? הקסם של הסדרה הוא בשילוב הייחודי - מצד אחד יש לנו צילומי טבע חיים מרהיבים של בעלי החיים שחיים היום על פני כדור הארץ, ומצד שני יש החייאה דיגיטלית מתקדמת של יצורים שנכחדו מזה מיליוני שנים. הטכנולוגיה מאפשרת לנו לראות דינוזאורים , יצורי ים עתיקים ובעלי חיים פרהיסטוריים בצורה כל כך מציאותית שכמעט תרגישו שהם באמת שם. חמש הכחדות המוניות ⚡ אחד הדברים המרתקים בסדרה הוא שהיא מתמקדת בחמישה אירועי הכחדה המונית שהתרחשו בהיסטוריה של כדור הארץ. כל פעם שקרתה קטסטרופה כזאת, החיים מצאו דרך להמשיך, להתפתח ולהתאים עצמם למציאות החדשה. כי, אבולוציה , נו מה?😂 זה סיפור של חוסן, הסתגלות וכוח החיים שמסרב לוותר. הסדרה מושלמת לילדים ונוער שמתעניינים בדינוזאורים, מדע, ביולוגיה והיסטוריה של כדור הארץ. היא גם מצוינת כחומר העשרה לתלמידים בפרויקטים חינוכיים, ובטח שמתאימה למבוגרים שרוצים ללמוד ולהתרגש מהעולם הטבעי שלנו. מתאים לאיזה גילאים? 👨‍👩‍👧‍👦 הסדרה מוגדרת ככזאת שמתאימה לילדים מגיל 9 ומעלה בליווי הורי. אין בה תכנים בוטים או מפחידים במיוחד, אבל יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון: עבור ילדים בגילאי 9-12, הסדרה תהיה מרתקת במיוחד בזכות הדינוזאורים והאפקטים המיוחדים, אבל הם יזדקקו לעיתים להסברים על המושגים המדעיים המורכבים. הסדרה לא מדובבת אבל יש כתוביות בעברית, כך שאפשר להנות מהחוויה המלאה. מצד שני, תלמידי חטיבה ותיכון יוכלו להבין את הרעיונות האבולוציוניים והקשרים המדעיים ואף להעמיק בנושא. למה דווקא מורגן פרימן? כי, למה לא? 🤭 וברצינות, הקול של מורגן פרימן הופך כל מידע מדעי לסיפור מרתק. הוא מביא לסדרה עומק רגשי ותחושת דרמה שמתאימה בדיוק לגודל הסיפור שמסופר כאן - לא פחות מהיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ. עובדה מעניינת הסדרה משלבת מדע מתקדם עם סיפור - למשל, בלי ההכחדה של הדינוזאורים, היונקים הקטנים שחיו אז לא היו מקבלים את ההזדמנות להתפתח ולהפוך למה שהם היום - כולל אנחנו.

משפחת טירנוזאורים שובבה, עולם פרהיסטורי צבעוני ושמונה פרקים מלאי הרפתקאות קומיות - זה בדיוק מה שמחכה לכם בסדרת "דינוזאורים רעים" שזמינה לצפייה בנטפליקס ישראל מאז מרץ 2024. איך הסדרה נולדה? 🦕 הסדרה נוצרה על ידי שלישיית יוצרים - ג'ואל ויץ', דייוויד שוט ואלכס מאלינסון, והיא למעשה גרסה מורחבת של סדרת רשת בשם "Dinosaurs: Terrible Lizards" שהחלה דרכה ביוטיוב בשנת 2015. העלתה אלינו לנטפליקס באביב 2024. ובעברית. למרות הפופולריות שצברה הסדרה, נטפליקס החליטה לבטל אותה לאחר עונה אחת בלבד. זה אומר שמה שיש זה מה שיש: 8 פרקים מלאי הומור ופעילות של דינוזאורים שובבים שיעבירו לכם בילוי משפחתי מהנה. הנה הפיילוט של סדרת היוטיוב. באנגלית, כמובן מה כולל כל פרק? הסדרה מחולקת לפורמט מיוחד - כל פרק מכיל שלושה סיפורים קצרים נפרדים על דינוזאורים , מה שהופך את הצפייה לדינמית ומעניינת במיוחד לילדים. זה אומר שלמעשה תקבלו 24 סיפורים שונים על פני שמונת הפרקים שלה. למי הסדרה מיועדת? הסדרה מתאימה לילדים צעירים, 5-8, ומדובבת לעברית עם קולות אנימציה שמותאמים במיוחד לקהל הצעיר. הדיבוב העברי הופך את הצפייה לנעימה ונגישה לכל המשפחה. נתון מעניין הסדרה מציגה עולם פרהיסטורי צבעוני וחיוני שרחוק מהתיאור הקודר והאפלולי שאנחנו רגילים לראות בסרטי דינוזאורים. זה עולם שמזמין ילדים להכיר את הדינוזאורים מזווית הומוריסטית ומשעשעת.

בואו נדבר על אחד מהחברים הגדולים והמרשימים בעולם הקדום – הטירנוזאורוס רקס! או בקיצור, T-Rex. 🦖 מעדיפים לשמוע כפודקאסט? הקליקו ל שמיעת פודקאסט על טי-רקס בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם מי זה טי-רֶקְס? טי-רקס, היה דינוזאור גדול מאוד, שחי בערך לפני 65-67 מיליון שנה (!) והוא היה אחד מהדינוזאורים הגדולים והחזקים ביותר שחיו פה אי פעם! הוא היה אוכל בשר, ואנחנו יודעים שהוא אהב טיולים ארוכים ביער בחיפוש אחרי פיצה... סתם! הוא חיפש דינוזאורים אחרים לאכול. 😄 כמה הוא היה גדול? דמיינו שאתם עומדים ליד ענק שגובהו כמו בניין של 3 קומות! זה גדול, נכון? אז טי-רקס היה יכול להיות בגובה של 12 מטרים! ואם תמדדו אותו מהזנב ועד הראש, הוא יכול להגיע גם לאורך של כ-12 מטרים, שזה ארוך ממש! ארוך, כמו אוטובוס ארוך. ארוך כמו בריכה ציבורית. והוא גם שקל ככה, בין 7-8 טון, שזה כ-8,000 קילוגרמים. אתם יכולים לחשב כמה ילדים צריכים לשבת בצד השני של הנדנדה כדי להתנדנד מולו? מה אכל הטי-רקס? אז כמו שאמרנו, הוא לא אכל פיצה (למרות שזה נשמע כיף, נכון?) הוא אכל דינוזאורים אחרים! הוא השתמש בזנב הארוך שלו כמו מטוטלת כדי לשמור על יציבות בזמן הריצה אחרי הארוחה שלו (כי מי לא רוצה 'להוריד את האוכל'... והוא רץ מהר. כ-40 קמ"ש, שזה כמעט כפול מקורקינט חשמלי), והיו לו גם ידיים קטנות. ממש קטנות. קטנטנות, בגודל של הידיים שלנו, שזה ממש קטן ביחס לגודל שלו, וגם נראה ממש מצחיק. אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם, הוא היה מאוד חזק גם בלי שרירים בידיים! כמה ידידותי הוא היה? אם היינו חיים בזמן של הטי-רקס, אולי היינו רוצים להתחבא ממנו במקום לנסות לגדל אותו כחיית מחמד. למרות שבסרטים (המצויירים, בעיקר) לפעמים מראים אותו כ'נחמד' ו'חברותי', במציאות, הוא היה מאוד מאוד מאיים. אבל הנה סרטון אנימציה מתוק, בדיוק כזה, שכיף לראות עובדות מפתיעות הידעתם שמוצא התרנגולת של ימינו הוא מטי-רקס? 😱🐔 טוב, לא ממש מוצא ישיר (למרות שגם הוא הטיל ביצים), אבל הם שייכים לאותו סוג של משפחה: משפחת העופות. למה? בגלל מבנה העצמות. יש היום אפילו חוקרים שכבר חושבים (בגלל מאובנים וממצאים אחרים שנמצאו - ועדיין מתגלים) שהיו לטי-רקס אפילו נוצות. אבל בגלל שפעם לא היו מצלמות, אין לנו שום דרך אמיתית לגלות... המוח שלו מאוורר, ממש כמו של התנין. וגם יש לו חוש ריח מפותח מאד. כמו של חתולים (למרות שהוא לא חמוד כמוהם...) איך המדע יודע? (אנקדוטות ארכיאולוגיות) 🦖 אתם יודעים, לפעמים שלד שלם של דינוזאור, זה ממש קשה למצוא, כי עברו המון המון שנים מאז שהם חיו. ובאמת - עד היום לא נמצא שלד שלם של טי-רקס. אבל ב-1990, ארכיאולוגית חובבת בשם סוזן הנדריקסון מצאה, בדרום דקוטה בארה"ב, את אחד מהשלדים הכי שלמים והכי גדולים של טירנוזאורוס רקס שנתגלו אי פעם! לכן, קראו לו על שמה - סו. קנה אותו מוזיאון פילד בשיקגו ב-1997, ביותר מ-8 מיליון דולר! 🦖 ובשנת 2013, מצאו החוקרים עצם מרפק של טי-רקס עם חורים עמוקים של נשיכות! מי נשך אותו? לא, לא אנחנו ... אלא טי-רקס אחר! מסתבר שהטירנוזאורים לא באמת היו החברים הכי טובים. הם רבו ונלחמו אחד עם השני, כמו הרבה מיני חיות בימינו. אולי בגלל שהם רצו את אותו חדר במערה? או אולי בגלל שרצו את אותה 'בחורה' טי-רקסית? או ארוחה? מי באמת יודע? אבל גילויים כאלה עוזרים לנו להבין שלדינוזאורים האימתניים האלה היו גם חיים סוערים משלהם! אז בפעם הבאה שאתם רואים תמונה של טי-רקס, דמיינו אותו עם פלסטר על המרפק וחשבו על כל הדרמות שהיו להם שם בין העצים! 🩹 סרטונים לצפייה! לא מצאנו סרטון מוצלח בעברית. ולכן, הסרטון הבא הוא באנגלית. בלי תרגום, למרבה הצער - כי בעינינו הוא חמוד ממש. מוזמנים לראות אותו עם הילדים ולהסביר להם תוך כדי מה שצריך (אם כי את רב העובדות המעניינות כבר רשמנו לכם כאן) איך לצייר טי-רקס? מצאנו בשבילכם את זה: וגם את זה, למי שרוצה קצת יותר לדקדק בפרטים אז... מה אתם חושבים על הטי-רקס? הוא מרשים, נכון? בפעם הבאה נדבר על דינוזאור אחר שאולי לא כל כך מוכר אבל לא פחות מעניין! תודה שקראתם, ואל תשכחו לחפש עוד סרטונים ומידע על החברים הגדולים מהעבר שלנו! רוצים לשמוע על הדינוזאורים האחרים בפודקאסט? הקליקו כדי לעבור ל פודקאסט על דינוזאורים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם

בואו נכיר עוד חבר מהעולם הקדום, אחד עם קרניים גדולות ומרשים ממש: הטריצרטופס שנקרא לפעמים גם תלת-קרן ! 🦖✨ מעדיפים לשמוע כפודקאסט? הקליקו ל שמיעת פודקאסט על טריצראטופס בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם מי זה טריצרטופס? הטריצרטופס, הוא דינוזאור שחי לפני כ-68-66 מיליון שנה, קצת לפני שהטי-רקס המפחיד החל לשלוט. אבל לא כמו הטי-רקס, הטריצרטופס היה אוכל צמחים. ורץ כמו אופניים חשמליים (מבחינת המהירות, זאת אומרת... כמעט 25קמ"ש). מה שאומר שהטי-רקס השיג אותו בקלות בתחרות ריצה. אז, איך הוא הגן על עצמו? עם קרניים שלו! קרניים? כמו קרני קרן? כן, כמו קרני קרן, אבל יותר מגניבות! הן היו די ארוכות יותר ממטר! כמעט כמו אורך של מקל של מטאטא. 🧹 לטריצרטופס היו שלוש קרניים (טרי-three-שלוש) - שתיים מעל העיניים ואחת על האף. כמו לקרנף. דמיינו כמה היה כיף לו במסיבות תחפושות! 🎉 איך הוא היה נראה? אם תמדדו את הטריצרטופס מהזנב ועד הראש, הוא היה יכול להיות ארוך כמו שלוש מכוניות קטנות שחונות אחת אחרי השנייה - כ-9-8 מטר. הגובה, כ-2.5 עד 3 מטרים. בערך כמו של ג'ירפה! 🦒 והמשקל? טוב, יותר כמו 2-3 פילים, מאשר כמו ג'ירפה... בין 6 ל-12 טונות! 🐘🐘🐘 אז כן, למרות שהוא לא היה הדינוזאור הכי ענק, הטריצרטופס בהחלט היה יצור מרשים בזכות המידות שלו והקישוטים המגניבים על הראש. ומה עם הכיפה? אה, נכון, יש לו כיפה! כמו "מגן" גדול בחלק האחורי של הראש, שעזר לו להגן על הצוואר. כנראה שהיה לו חשוב מאוד לשמור על הצוואר במצב טוב, כמו שאנחנו לובשים צעיף בימי חורף. אולי, כי לא היה קל להשיג חמצוואר במידה שלו...❄️ הטריצרטופס היה חברותי? כנראה שמאוד! למעשה, חוקרים חושבים שהטריצרטופסים חיו בקבוצות. כן, כמו מועדון ספר! רק שבמקום לדבר על ספרים, הם דיברו על... ובכן, אולי על מקומות הצמחייה הכי טעימים בסביבה. 🌿 כמה עובדות מפתיעות הידעתם שהקרניים של הטריצרטופס לא רק הגנו עליו מפני דינוזאורים אחרים - ובעיקר מלך הדינוזאורים, הטי-רקס, אלא גם עזרו לו להרשים את הטריצרטופסיות? ולהיות 'בעניינים'? כן, זה היה סוג של סמל סטטוס ודרך לעשות רושם. קצת כמו ללבוש חולצה יפה ביום הראשון לבית ספר. איך המדע יודע? 🌱 כמו במקרה של טי-רקס (שסיפרנו עליו בפוסט על טירנוזאורוס-רקס ), גם כאן אנחנו מסתמכים על ממצאים ארכיאולוגיים. נמצאו שלדים (כמעט) שלמים שמראים את המבנה המדהים של הראש והקרניים הארוכות שלו. 🌱 ובנוסף, נמצאו עקבות של טריצרטופסים שהולכים יחד, מה שמחזק את התיאוריה שהם חיו בקבוצות ולא לבד. אז בפעם הבאה שאתם רואים תמונה של טריצרטופס, דמיינו אותו עם קרניים מבריקות, מתהדר בכיפתו, ומסתובב עם חברים בחורשה, מחפש את הצמח הכי טעים בשכונה! 🌳 סרטונים לצפייה! גם כאן , אין מבחר בשפת הקודש. אז מצאנו לכם את זה - באנגלית: איך לצייר טריצרטופס? ואם אתם אוהבים לצייר, או שסתם מחפשים פעילות כיפית, למה שלא תנסו לצייר טריצרטופס? אז... מה אתם חושבים על הטריצרטופס? הוא לא נראה כמו דמות ממש חמודה ומרשימה מהעבר? אולי בגלל זה נתנו לו שם של ילדה חמודה (" קרני ") בסדרת סרטי האנימציה הישנה, המסע לעמק החלומות . נזכרתם? לא מכירים?? טוב, נשברנו, הנה קטע... אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לגלות וללמוד ביחד על החיים המופלאים שהיו כאן הרבה לפני התפתחות האדם. ואל תשכחו, היסטוריה היא לא רק מה שנכתב בספרים, אלא גם הסיפורים המרתקים שמסתתרים מתחת לאדמה, בממצאים שעדיין מחכים להתגלות! 🌍 רוצים לשמוע על הדינוזאורים האחרים בפודקאסט? הקליקו כדי לעבור ל פודקאסט על דינוזאורים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם

בואו נצלול יחד לעולם של אחד הדינוזאורים הכי מיוחדים ומזוהים שיש - הסטגוזאורוס! 🦕 מעדיפים לשמוע כפודקאסט? הקליקו ל שמיעת פודקאסט על סטאגוזאורוס בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם סטגו מה? סטגוזאורוס? הסטגוזאורוס הוא דינוזאור שחי לפני כ-150 מיליון שנה, בתקופת היורה המאוחרת. עם זנב מחומש (שמכיל תחמושת מוכנה לכל קרב שלא יבוא), לוחות עצם גדולים ומרשימים (שמשנים צבעים בהתאם לסכנה או להרגשה) לאורך גבו, וראש קטן, הסטגוזאורוס נראה כמו יצור מעולם אחר. אבל אל תתנו למראהו להטעות אתכם - הסטגוזאורוס הוא דינוזאור מרתק שיש לו הרבה מה ללמד אותנו על החי בעבר. מה אנחנו יודעים עליו? גם הסטגוזאורוס - כמו הטריצרטופס והברכיוזאורוס - היה צמחוני, ולכן תזונתו התבססה בעיקר על... צמחים. הוא לא היה ממש ארוך (רק 9 מטר) או גבוה ממש, או עם צוואר ארוך ומרשים, ככה שרב הצמחים שאכל היו צמחייה נמוכה, כמו עלים וענפים. ראשו הקטן ומבנה הפה שלו, הצביעו על כך שהוא לא היה צריך לטחון מזון קשה מדי. זנב משודרג אחד מכלי הנשק הטבעיים של הסטגוזאורוס במאבק על הישרדות היה הזנב הכאילו תמים. בקצה הזנב הזה היו עד ארבע קרניים מחודדות וחזקות. כשהוא נפנף בו, הן היו בעצם כמו נפנוף של סכינים ארוכות או חרבות מול טורפים שחשבו לטרוף אותו. חוקרים משערים שהסטגוזאורוס יכול היה להניף את זנבו במהירות ובכוח, יכולת שהייתה יכולה לגרום לנזק רב לכל יצור שניסה לתקוף אותו. אז איך הסטגוזאורוס התנהג? למרות שהגודל כן קובע ולמרות המוח הקטן שלו (כן, הוא לא היה הדינוזאור הכי מחודד בקלמר הדינוזאורים...) הסטגוזאורוס הוא דוגמה נפלאה לאיך יצורים קדומים התאימו את עצמם לסביבתם ופיתחו אסטרטגיות שונות להישרדות (מי אמר זנב מאובזר ולא קיבל?). אחד הממצאים הארכיאולוגיים מצא גם סימנים שהם חיו בקבוצות. עוד אסטרטגיה שעזרה לו להתמודד עם טורפים ולמצוא מזון. מה עוד מיוחד בסטגוזאורוס? 17 הלוחות הגדולים על גבו של הסטגוזאורוס - שהחליפו צבעים - הם אחת התכונות המוכרות ביותר שלו, ועדיין מעוררות עניין רב בקרב המדענים. חוקרים מאמינים שהם שימשו למטרות תרמורגולציה - כלומר, עזרו לו לשלוט בטמפרטורה של גופו, ואולי אף להרתיע טורפים, להראות כוח או למשוך בני זוג במסגרת משחקי חיזור, כמו נוצות הטווס היפות. חלק משערים שהלוחות יכולים גם לשמש כדרך להבדלה או תקשורת בין זכרים לנקבות. בגלל המוח הקטנטן שלו, חושבים שהיה לו מוח נוסף, באחורי הגוף, שידע להתמודד ולכוון את הזנב מול טורפים מאיימים. הסטגוזאורוס, עם כל המאפיינים הייחודיים לו, מהווה דוגמה מעולה להסתגלות לסביבה ( רק הסתגלן שורד , זוכרים? מתורת האבולוציה?) ולהתמודדות עם האתגרים שהטבע הציב בפני יצורים קדמוניים. הוא מזכיר לנו כיצד החי בעבר הרחוק היה עשיר ומגוון, ומאיר את הדרך להבנה טובה יותר של ההיסטוריה הטבעית של כדור הארץ. הנה סרטון שמסביר עליו יפה (באנגלית, כן, כבר הבנתם שעוד אין מספיק מקורות שווים בעברית) אבל גם זה נחמד, כי קצת יותר משעשע בשביל ילדים בואו נצייר (ואח"כ נצבע) את הדינוזאור המיוחד הזה לסיכום, הסטגוזאורוס הוא לא רק "דינוזאור עם לוחות על הגב" או "יצור עם זנב מחומש". הוא היה יצור מרתק, עם יכולות מיוחדות להישרדות, תקשורת וחיי חברה. הוא מעיד על עולם עתיק שבו החיים התפתחו והתמודדו בדרכים שונות, ונותן לנו הצצה לתקופה שבה כדור הארץ היה שונה מאוד ממה שאנו מכירים היום. רוצים לשמוע על הדינוזאורים האחרים בפודקאסט? הקליקו כדי לעבור ל פודקאסט על דינוזאורים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם

בואו נצלול יחד לעולם של ענקים ירוקים ו...שלווים. כלומר, לא הענק הירוק מדמויות הקומיקס ההן... הפעם אנחנו מדברים על הבְּרַכְּיוֹזַאוּרוּס! 🌳🦕 מעדיפים לשמוע כפודקאסט? הקליקו ל שמיעת פודקאסט על ברכיוזאורוס בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם מי זה ברכיוזאורוס? ברכיוזאורוס היה אחד הדינוזאורים הגדולים ביותר שצעדו פה אי פעם על פני כדור הארץ (ובהחלט הרגישו את הצעידות שלהם). תחשבו עליו כמו על ג'ירפה, רק... ענקית יותר, עם צוואר עוד יותר ארוך, שהגיע לגבהים שאנחנו רק יכולים לחלום עליהם! כמה הוא היה גדול? אז כדי שתוכלו לדמיין בקלות, הברכיוזאורוס יכול היה להגיע לאורך של כ-22 מטרים מזנב ועד אף. שזה כמו לקחת שלושה אוטובוסים ולשים אותם צמודים, בפקק, אחד אחרי השני. ובגובה? 16 מטרים בקלות. כמעט כמו מבנה של ארבע קומות. תארו לכם להאכיל חיה כזאת בגן החיות! רק הצוואר הארוך שלו היה יכול להגיע ל-9 מטרים - שזה יותר מחצי מהגובה שלו 😱 ובגלל שהוא היה גדול יותר מ טי-רקס , הוא פחות פחד ממנו. אז מה הוא אכל? אולי תתפלאו, אבל למרות הגודל - שמזכיר בגובה הכולל טי-רקס , הברכיוזאורוס היה אוכל צמחים. עם צווארו הארוך, הוא היה מסוגל להגיע לעלים ולענפים שדינוזאורים אחרים לא יכלו אפילו לחלום עליהם. חיים בקבוצה מניחים שהברכיוזאורוסים חיו בקבוצות, כמו משפחה גדולה שתמיד מחפשת ביחד אחר המסעדה הכי טעימה. מסעדה, אמרנו? סליחה. צמחייה. צמחייה הכי טעימה. דמיינו את הסצנה: עדר של דינוזאורים ענקיים, כל אחד מהם בגובה של בניין, מסתובבים יחד בשקט ובשלווה ביער. 🌲 עובדות מפתיעות הברכיוזאורוס, למרות גודלו העצום, היה די שליו. חוקרים חושבים שצווארו הארוך לא רק שעזר לו לקטוף עלים טריים מראשי צמרות העצים הגבוהים, אלא גם להשמעת קולות עמוקים ורחוקים. קולות שעזרו לו לתקשר עם חבריו מרחוק. כמו מגהפון. איך המדע יודע? הגילויים של עצמות הברכיוזאורוס והמידע שהם נותנים לנו על החיים הקדמוניים מרתק ביותר. עצמות שהתגלו ברחבי העולם מראות את המבנה המרשים והגודל העצום של הדינוזאור הזה, ועזרו לחוקרים לשחזר איך נראה פעם העולם בו חיו דינוזאורים אלה. יחסית לדינוזאורים אחרים, דווקא לינק הירוק הזה מצאו המון שלדים שלמים. אחד הממצאים הארכיאולוגיים המסקרנים ביותר על הברכיוזאורוס הוא גילוי שלד שנקרא "Brachiosaurus altithorax", בארצות הברית, בקניון מוריסון, קולורדו ב-1900. ואז ממש ראו, לראשונה, את המבנה הפיזי הייחודי שלו. סרטונים איך הברכיוזאורוס התנהג? אכל? הסתובב בעולמו הקדמוני? הנה סרטון שמדמה אותם באופן די ריאליסטי (בי.בי.סי. הגיוני. באנגלית, אבל זה לא מפריע לראות. את העובדות כבר קראתם כאן למעלה): או בסגנון ילדותי ומשעשע יותר (אנימציה) - גם הוא באנגלית 🤦 - שמציג על הדרך כמה דינוזאורים אחרים, מתוך מטרה להראות את היחסים של הברכיוזאורוס שלנו עם אחרים שניגש לחלק האמנותי? או הסרטון הקליל הזה: אז מה דעתכם על הברכיוזאורוס? איזה דינוזאור ענק ושליו, נכון? אוהבים דינוזאורים? חפשו אצלנו באתר ותמצאו עוד דינוזאורים ששווה לדעת עליהם. רוצים לשמוע על הדינוזאורים האחרים בפודקאסט? הקליקו כדי לעבור ל פודקאסט על דינוזאורים בעברית  או באנגלית , בספוטיפיי שלכם