הכול התחיל כשילדה אחת שאלה כמה רחוקים הכוכבים? מה זה בכלל כוכב? אפשר להגיע לכוכב אחר? במקום לענות רק במילים, במשפחה שלה החליטו לענות בגדול והם בנו לה (ולכולנו) סוג-של אטלס תלת־ממדי של שביל החלב כפי שאנחנו מכירים אותו, בוייב-קודינג (Vibe Coding). פיתחו את זה דניאל נועם טובי ואיתמר טובי, וכולנו נהנים. אז... שניה לפני שנצא לטיול, בואו נענה קודם על השאלות של האחיינית. מה זה בכלל כוכב? ⭐ כוכב הוא כדור ענק של גז לוהט, בעיקר מימן והליום. בליבה שלו הלחץ והחום כל כך גבוהים שאטומי מימן נדחסים ומתאחים לאטומי הליום. התהליך הזה נקרא היתוך גרעיני, והוא משחרר כמות עצומה של אנרגיה, שיוצאת החוצה כאור וחום. גם השמש שלנו היא כוכב, פשוט כוכב שבמקרה נמצא ממש קרוב אלינו. ולמה לכוכבים יש צבעים שונים? הצבע מגלה לנו את הטמפרטורה של פני הכוכב: כוכבים אדומים הם ה"קרים" יחסית, בסביבות 3,000 מעלות כוכבים צהובים-לבנים כמו השמש, בסביבות 5,500 מעלות כוכבים כחולים הם הכי לוהטים, יותר מ-10,000 מעלות ולפעמים הרבה יותר כן, בדיוק הפוך מהברז בבית, שם כחול זה קר 😉. באתר כל כוכב מופיע בצבע האמיתי שלו, כך שאפשר לראות את זה בעיניים. כמה רחוקים הכוכבים? 📏 רחוקים. ממש. כל כך רחוקים שקילומטרים כבר לא עוזרים, ולכן אסטרונומים מודדים בשנות אור. שנת אור היא לא זמן אלא מרחק: המרחק שהאור עובר בשנה אחת. האור נע במהירות של כ-300,000 קילומטר בשנייה, כך ששנת אור אחת שווה בערך 9.46 טריליון קילומטר. הכוכב הקרוב ביותר אלינו (אחרי השמש) הוא פרוקסימה קנטאורי, במרחק של כ-4.2 שנות אור שביל החלב כולו, הגלקסיה שלנו, רחב כ-100,000 שנות אור, ויש בו בין 100 ל-400 מיליארד כוכבים השמש נמצאת בערך 26,000 שנות אור ממרכז הגלקסיה, באחת מזרועות הספירלה ועוד דבר מטורף: כשאתם מסתכלים על כוכב, אתם רואים אותו כפי שהיה כשהאור יצא ממנו. מכוכב שנמצא 500 שנות אור מאיתנו, האור שפוגש היום את העין שלכם יצא לדרך לפני 500 שנה. להסתכל לשמיים זה בעצם להסתכל אחורה בזמן. איך בכלל מודדים מרחק לכוכב? בשיטה שנקראת פרלקסה. נסו את זה עכשיו: הושיטו אצבע מול הפנים, עצמו עין אחת, ואז החליפו עין. האצבע "קופצת" ביחס לרקע, נכון? ככל שהיא קרובה יותר, הקפיצה גדולה יותר. אסטרונומים עושים אותו דבר, רק שבמקום שתי עיניים הם משתמשים בשני מיקומים של כדור הארץ במסלול שלו סביב השמש, בהפרש של חצי שנה. מגודל ה"קפיצה" של הכוכב מחשבים כמה הוא רחוק. את רוב הכוכבים שבאתר מדד בשיטה הזו הלוויין היפרכוס של סוכנות החלל האירופית, ששוגר ב-1989 ומדד בדיוק חסר תקדים את המיקומים של יותר מ-100,000 כוכבים. הנתונים שלו אוחדו עם קטלוגים ותיקים יותר לקטלוג אחד בשם HYG (ראשי התיבות של שלושת המקורות: Hipparcos, Yale ו-Gliese), ומשם מגיעים 32,639 הכוכבים שבאתר. אפשר להגיע לכוכב אחר? 🚀 בינתיים, לא באמת. החללית האנושית שהגיעה הכי רחוק היא וויאג'ר 1, ששוגרה ב-1977 ויצאה כבר ממערכת השמש. היא טסה במהירות של כ-17 קילומטר בשנייה, שזה מהיר בטירוף, אבל גם בקצב הזה היא הייתה צריכה יותר מ-70,000 שנה כדי להגיע למרחק של פרוקסימה קנטאורי. אז עד שנמציא משהו מהיר יותר, הדרך הכי טובה לבקר בכוכבים אחרים היא... דרך המסך 😄 מה מחכה לכם באתר הזה? ✨ טיסה בין הכוכבים אפשר לבחור כוכב ולטוס אליו, ולראות את המרחק האמיתי שלו בשנות אור. כל כוכב נמצא במקום שבו נמדד, ובצבע שלו. יש גם סיור גלקטי מודרך עם 76 תחנות, למי שלא יודע מאיפה להתחיל. 🌫️ ערפיליות וחורים שחורים ערפיליות הן ענני גז ואבק ענקיים, שבחלקם נולדים כוכבים חדשים. באתר הן מופיעות במיקומים האמיתיים שלהן (וכן, יש גם את ערפילית ראש הסוס). חורים שחורים הם אזורים שבהם החומר דחוס כל כך, שכוח המשיכה שלהם לא נותן לשום דבר לברוח, אפילו לא לאור. חור שחור לא רואים, אלא את מה הוא עושה לאור שעובר לידו: הוא מעקם אותו. זה נקרא עדשה כבידתית, והיא נובעת מתורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין. 💥 מה עוד צפוי לקרות בשמיים באתר יש ארבע הדמיות של אירועים שאסטרונומים מצפים להם, במקומות האמיתיים שבהם הם יקרו: נובה בכוכב T Coronae Borealis - כוכב שמתלקח בערך פעם ב-80 שנה (בפעם האחרונה ב-1946), ואסטרונומים מחכים להתלקחות הבאה שלו. כשזה יקרה, לכמה לילות יופיע "כוכב חדש" בקבוצת הכוכבים כתר הצפון. כתבנו עליו גם בפוסט על הכוכב המתפוצץ סופרנובה של בטלג'וז - ענק-על אדום בכתף של אוריון הצייד, שנמצא בסוף חייו ויתפוצץ מתישהו. "מתישהו" באסטרונומיה זה יכול להיות מחר או בעוד 100,000 שנה, ובכל מקרה הוא רחוק מספיק (בערך 550 שנות אור) כדי שזה לא יסכן אותנו כוכב שנבלע - כוכב שמתקרב מדי לחור שחור, נקרע לזרם של גז ומסתחרר פנימה תוך כדי התלקחות נפילה לתוך חור שחור - בגוף ראשון, לתוך Cygnus X-1, אחד החורים השחורים הראשונים שהתגלו, במרחק של כ-7,000 שנות אור. רואים את השמיים מתעקמים סביבכם, את האור משנה צבע, וגם כמה זמן נשאר לכם 😬 🪐 מערכת השמש, ברגע הזה ממש כוכבי הלכת והירחים מוצבים לפי נתוני המסלול שלהם לרגע שבו אתם נכנסים לאתר. כלומר, מה שאתם רואים זה איפה הם באמת נמצאים עכשיו. אפשר גם לעמוד בתוך הטבעות של שבתאי, ולצאת לסיור מודרך של 9 תחנות במערכת השמש. ויש ליקויים בתאריכים האמיתיים שלהם, כמו ליקוי הירח שהיה במרץ 2026 וליקוי החמה שיהיה ב-2 באוגוסט 2027, שהמסלול המלא שלו עובר בצפון אפריקה ובחצי האי ערב, וייראה גם מישראל כליקוי חלקי. ובהמשך למטר המטאורים שהתחיל את כל הסיפור הזה: באתר יש הדמיה של 7 מטרי מטאורים בתאריכים האמיתיים שלהם. טיפ קטן: בסביבות 21 באוקטובר מגיע לשיא מטר האוריונידים, שנוצר משאריות האבק של השביט המפורסם של האלי. שווה להציץ באתר, ואחר כך גם בשמיים האמיתיים. 🌍 התחנה האחרונה: כדור הארץ במספרים נוחתים על כדור הארץ ומוצאים כל מדינה עם הנתונים שלה: אוכלוסייה, כלכלה, בריאות, מחקר, אינטרנט ועוד, רובם מהבנק העולמי, ולכל נתון יש מקור ושנה. החלק הכי מגניב הוא בונה המדדים: אתם מחליטים מה חשוב לכם ובאיזו מידה, והמפה נצבעת מחדש תוך כדי גרירה. ככה אפשר לגלות שאין באמת "המדינה הכי טובה בעולם", יש רק "הכי טובה לפי מה שבחרתם למדוד". ואת הדירוג שבניתם אפשר לשתף בלינק. רגע למחשבה 🤔 אף אחד מעולם לא ראה את שביל החלב מבחוץ. אנחנו חיים בתוכו, ככה שזה בערך כמו דג שמנסה לצייר את האקווריום שלו. אז איך יודעים איך הוא נראה? באתר כל דבר מסומן לפי אחת משלוש קטגוריות: נמדד - מיקומי הכוכבים, הבהירות שלהם, מיקום כוכבי הלכת ברגע זה, המרחקים לערפיליות ולחורים השחורים חושב - איך האור מתעקם סביב חור שחור, כמה זמן לוקח לאור להגיע מכל מקום, מתי יהיה הליקוי הבא צויר - הגלקסיה כפי שהייתה נראית מבחוץ (הזרועות שלה מבוססות על מדידות), הצורות של הערפיליות והפנים של עולמות רחוקים זה בדיוק ההבדל בין מדע לבין "נראה לי": לדעת מה אנחנו יודעים, איך אנחנו יודעים את זה, ומה רק דמיינו. כדאי לשאול את השאלה הזו גם כשאתם רואים תמונה מרהיבה של החלל ברשת: זו תמונה אמיתית, או הדמיה של אמן? טיפים לגלישה 🧭 בראש המסך יש החלפת שפה בין עברית לאנגלית הכי מומלץ להתחיל מסיור מודרך, של הגלקסיה או של מערכת השמש, ורק אחר כך לטוס לבד אם אתם צופים מהעיר, תזכרו שבשמיים האמיתיים תראו הרבה פחות כוכבים. כאן הסברנו למה השימוש חינם. אפשר להתחיל לגלוש מיד ובאופן אנונימי במשך 24 שעות, ואחרי זה צריך להירשם או להתחבר עם חשבון הגוגל שלכם ואם אהבתם את Exo-View, יש לו אח: Endo-View, מאותו בית יוצר, עושה סיבוב דומה, רק שהפעם הוא מסתכל פנימה, אל תוך גוף האדם. קולפים את הגוף מהעור ועד השלד בקנה מידה אמיתי, ולכל מספר יש מקור.

תהיתם פעם מדוע אתם רואים פחות כוכבים בשמי העיר בהשוואה לאזור הכפרי? 🤔 האשם הוא " זיהום האור " - תופעה שמתרחשת כאשר אור מלאכותי מפנסי רחוב, מרפסות, גינות וכו' מציף את שמי הלילה באור בהיר ומסנוור את אור הכוכבים. ✨ 🦋 ההשפעה על הסביבה בגדול, אור הכוכבים מגיע מרחק שנות אור אלינו, ונחסם ב'ענן' האור המלאכותי שאנחנו, בני האדם, יצרנו (באסה...). אבל זיהום האור לא רק גוזל מאיתנו את היופי של ליל כוכבים, אלא גם משפיע על הסביבה! ציפורים וחרקים, שמסתמכים על אור טבעי לניווט, מתבלבלים מהתאורה המלאכותית המוגזמת. הגחליליות בישראל, למשל, כמעט ונעלמו בגלל זיהום האור. 😔 צבי ים צעירים משתמשים בנצנוץ אור הירח על גלי הים כדי להצליח להגיע לים אחרי בקיעתם, אבל תאורה מלאכותית עלולה להטעות אותם ולגרום להם ללכת בכיוון הלא נכון. גם ציפורים נודדות מסתמכות על אור הכוכבים לניווט, ואור מלאכותי יכול לגרום להן לסטות מהמסלול ולהתנגש במבנים מוארים. 🐦 בחור אחד צילם את שביל החלב שאפשר היה לראות גם בעין רגילה, בשמים, בזמן שהייתה הפסקת חשמל גדולה בעיר שלו. את התמונה שיתף מיכאל צוקרן 😴 ההשפעה על הבריאות חשיפה מוגזמת לאור מלאכותי בלילה יכולה לשבש גם את שנת הלילה שלנו ולהשפיע על הבריאות הכללית. זה עלול להוביל לבעיות כמו עייפות, חרדה, דיכאון ואפילו לסיכון מוגבר לסוגים מסוימים של סרטן. 😨 ו(גם) זאת הסיבה שבגללה לא כדאי להירדם עם טלויזיה דולקת... 🇮🇱 המצב בישראל לצערנו, בישראל אין חוקים שמגבילים תאורה מלאכותית, וכל אחד יכול להאיר איך שמתחשק לו. בגלל זה זיהום האור אצלנו רק הולך וגדל. 😞 ראו את המפה שכאן שמראה איפה זיהום האור נמוך יותר בישראל. 💡 מה אפשר לעשות? הפחתת זיהום האור זה דבר הרבה יותר פשוט ממה שנדמה! אפשר להתחיל בשימוש בתאורה שמכוונת את האור כלפי מטה, ובכך למנוע סנוור מיותר ופלישת אור לחדרי השינה של השכנים. 🏠 לא להדליק פרוז'קטורים ותאורה גדולה כשעושים פיקניק בטבע עם משפחה או חברים. ובכלל - כיבוי אורות מיותרים. 🌍 מאמצים עולמיים להפחתת זיהום האור במקומות שונים בעולם מנסים לטפל בצמצום זיהום האור בכמה דרכים: 1. 🏛️ חוקים : בארצות הברית ובאירופה חוקקו חוקים והנחיות שמטרתם לצמצם את זיהום האור. לדוגמה, חוקים שמחייבים שימוש בתאורה מונחת כלפי מטה כדי למנוע סנוור וזיהום אור. 2. 🌠 האגודה הבינלאומית לשמי לילה כהים (DarkSky) : ארגון שפועל להעלאת המודעות לנושא, תומך בחקיקה שמטרתה להקטין את זיהום האור, ומעניק תעודות למי שמשתמש בתאורה נכונה ומגביל את זיהום האור. הארגון כבר הסמיך מספר שמורות טבע ושמורות שמיים 'כהות' ברחבי העולם. 3. 📚 תוכניות חינוכיות ומחקר : יש תוכניות כמו "Globe at Night" שמזמינות אותנו למדוד את זיהום האור בסביבתנו ולהשתתף בפרויקטים מחקריים על זיהום האור הגלובלי. תוכניות כאלו עוזרות להבין את ההיקף האמיתי של זיהום האור ועוזרות לקדם פתרונות מדעיים. 4.💡 פתרונות טכנולוגיים : שימוש בתאורה 'חכמה', נורות LED חסכוניות באנרגיה אך בעלות אור חם יותר, חיישני תנועה וטיימרים יכולים לסייע בהפחתת זיהום האור. גם התאמת גופי התאורה כך שיפנו את האור כלפי מטה ולא לצדדים או למעלה, היא אמצעי יעיל למניעת זיהום אור. מה דעתכם על זיהום האור? האם גם אתם רוצים לראות יותר כוכבים בלילה? 🌠 בעזרת צעדים קטנים, נוכל להשיב את שמי הלילה הטבעיים, לחסוך באנרגיה ולהגן על הבריאות והסביבה שלנו. בואו נשתף פעולה כדי לכוון את האור רק לאן שצריך! 🙌✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים ' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

מה אורזים במזוודה לטיול במאדים? איזה נעליים מתאימות לגשם של חומצה? ואיזה מטרייה תעמוד בסופות זכוכית? 🧳 בואו נבדוק יחד את התחזית לכוכבי הלכת השונים ונראה איפה רותח כמו תנור ואיפה קפוא כמו ארטיק קרח! כי אם אתם חושבים שקשה להתלבש ליום קיץ שרבי או לערב חורפי סוער, חכו עד שתשמעו מה החזאי בצדק אומר: "היום תהיה סערה אדומה בדיוק כמו אתמול, בדיוק כמו מחר... ובדיוק כמו בשנה הבאה" 🌪️ מוכנים למסע בין-פלנטארי שיעשה לכם רק חשק לחזור לכדור הארץ הנעים שלנו? נוגה - החממה הרותחת של השכונה 🔥 ברוכים הבאים ל נוגה , הכוכב החם ביותר במערכת השמש! מה כדאי לארוז לטיול? בעצם... שום דבר לא יעזור. נוגה רותחת כמו תנור לוהט עם טמפרטורות של למעלה מ-460 מעלות צלזיוס, וזה ככה כל הזמן: גם ביום וגם בלילה... בגלל האטמוספירה הסמיכה! האם יש מזגן מספיק חזק? ממש לא. הידעתם? בנוגה יורד גשם של חומצה גופריתית, אבל הטיפות מתאדות לפני שהן מגיעות לקרקע מרוב חום. מטרייה כנראה לא הייתה עוזרת כאן... 😅 מאדים - מדבר קר עם סופות אבק ענקיות 🌪️ מה כדאי ללבוש במאדים? מעיל סקי כבד ביום, וחליפת קוטב ארקטי בלילה! ביום, הטמפרטורות מזכירות חורף על כדור הארץ (סביב 0 מעלות), אבל בלילה הקור צונח צניחה חופשית עד מינוס 130 מעלות - קפוא יותר מארטיק קרח! ואם זה לא מספיק... אל תשכחו להביא איתכם משקפי הגנה ומטאטא ענק! כי סופות החול העצומות שם יכולות להקיף את כל הכוכב במשך שבועות ולכסות הכל במעטה אבק אדמדם. בנוסף, יש שם "שדי אבק" 🌪️ מעין טורנדו זעירים שמרימים חול ומזנקים להם במדבר המאדימי. לפעמים אפילו יורד שלג, אבל לא שלג רגיל, אלא פתיתי קרח יבש מפחמן דו-חמצני קפוא, ליד הקטבים. צדק - ממלכת הסערות הנצחיות ⛈️ איך להתכונן לטיול ב צדק ? בעצם, אי אפשר בכלל לנחות שם עם מעבורת החלל שלנו, כי זה ענק גזי ללא קרקע מוצקה... אז נרחף קצת בתוך העננים הצבעוניים ונצפה בסערות המדהימות. החזאי על כוכב צדק הוא כנראה החזאים הכי משועמם ב מערכת השמש : "היום תהיה סערה אדומה ענקית, בדיוק כמו אתמול או לפני 500 שנה ובדיוק כמו מחר... ואיפשהו גם ב-300 השנים הבאות!" הכתם האדום הגדול הוא סופה שמשתוללת כבר לפחות 300 שנה ברציפות, וגדולה מספיק כדי "לבלוע" את כל כדור הארץ בתוכה. הידעתם? בצדק יש ברקים חזקים עד פי עשרה מהברקים בכדור הארץ, ולפעמים הם ירוקים! דמיינו סופת רעמים גדולה כמו יבשת שלמה עם ברקים ירקרקים המאירים את העננים. כן, גם לנו זה קצת הזכיר את זה... #סליחה שבתאי - הסופה המשושה המסתורית 🔷🛑 שבתאי ידוע בטבעות היפות שלו, אבל מזג האוויר שם? לא פחות מרתק. בקוטב הצפוני יש תופעה מדהימה - סופה בצורת משושה מושלם! העננים מסתדרים בצורת מצולע בעל שש פאות, גדול מספיק שייכנסו בו 2 כדורי ארץ. המשושה הזה הוא בעצם זרם רוח עצום, הנושב במהירות של 500 קמ"ש, ובמרכזו עין סערה ענקית - פי 50 יותר מהעין של הוריקן "רגיל"! 👁️‍🗨️ הידעתם? כל כמה עשרות שנים מתפרצת בשבתאי "סופת ענק לבנה" שמקיפה את כל הכוכב. אורנוס - הכוכב ש"שוכב על הצד" 🌀 אורנוס הוא הכוכב הכי מוזר במערכת השמש מבחינת עונות השנה. הוא בכלל מסובב על הצד - ממש שוכב לרוחב! והתוצאה? עונות שנה משוגעות בנות 21 שנה כל אחת... בקיץ ובחורף, אזורים שלמים באורנוס חווים יום תמידי או לילה תמידי למשך 21 שנים רצופות! (מי עייף, מי...) למרות שאורנוס הוא לרוב כוכב שקט ותכלכל, הרוחות שם יכולות להגיע למהירות של 1,000 קמ"ש – כמעט כמו מהירות הקול. והטמפרטורה? קפואה כקרח. בערך מינוס 195 מעלות. בררר 🥶 נפטון - שיא הרוחות וגשם יהלומים! 💎 נפטון, הענק הכחול בקצה מערכת השמש, מחזיק בשיא הרוחות הכי מהירות במערכת השמש: עד 2,000 קמ"ש! זה פי 5-6 יותר מהירות מה הוריקן הכי חזק בכדור הארץ. הטמפרטורה שם היא מינוס 200 מעלות, והסערות מתחלפות כל הזמן (שלא ישעמם...). והחלק הכי מדהים? עמוק-עמוק בתוך נפטון, איפה שהלחץ עצום, מדענים משערים שיורד גשם של... יהלומים! המולקולות באטמוספרה מתפרקות, ואטומי הפחמן מתגבשים ליהלומים שנופלים כמו ברד של יהלומים. אמיתיים... הידעתם? גם בשבתאי וגם בצדק יש כנראה "גשם יהלומים" דומה. מי צריך חנות תכשיטים עם כוכבי לכת כאלה? מעבר למערכת השמש - גשם זכוכית מותכת! 🌧️ רגע! אם חשבתם שכבר ראיתם הכל, חכו לכוכב הלכת HD 189733b שמסתובב לו אי-שם רחוק בחלל. אמנם השמיים שלו כחולים ויפים, אבל נושבות בו רוחות במהירות מפחידה של 7,000 קמ"ש, והגשם שיורד בו הוא זכוכית מותכת! העננים שם מלאים בחלקיקי זכוכית , והטמפרטורה מעל 1,000 מעלות. הטיפות זכוכית נופלות - באלכסון דווקא - בגלל הרוחות הקיצוניות, ומצליפות בכל מה שבדרכן, וזה בדיוק מה שהופך אותן לקטלניות... פעילות כיפית לבית 🏠 בואו ניצור תחזית מזג אוויר לכוכב דמיוני משלכם! תנו לו שם מיוחד, המציאו איזה מזג אוויר מטורף יש שם, מה הטמפרטורות, איזה סוג גשם יורד (אולי גשם ממתקים ? כבר המציאו מכונה כזאת, לא? 😂), ואיזה בגדים כדאי ללבוש לטיול שם. אתם יכולים אפילו לצייר את התחזית או להכין תחזית מצולמת כמו בטלוויזיה! עובדות מפתיעות נוספות ✨ בירח של צדק, איו, יש הרי געש פעילים שמתפרצים כל הזמן. שם "מזג האוויר" הוא התפרצויות געשיות! בטיטאן (ירח של שבתאי) יש אגמים ונהרות, אבל לא של מים. אלא של מתאן נוזלי יש כוכבי לכת רחוקים שצד אחד שלהם תמיד פונה לשמש (יום נצחי) והצד השני תמיד בחושך (לילה נצחי). איפה הייתם מעדיפים לחיות? 🤔 הרפתקת החלל שלנו מראה שמזג האוויר ביקום יכול להיות מטורף, מדהים ומפתיע הרבה יותר מכל מה שאנחנו מכירים. עכשיו כשאתם יודעים איך נראה מזג אוויר באמת אקסטרים, האם יום קיץ סטנדרטי חם ולח - מה שנקרא, 'רגיל' - לא נראה לכם די משעמם? 😉🚀

נחשו מה? לכדור הארץ יש חבר חדש שעומד ללוות אותנו לששה עשורים שלמים! לא, זה לא ירח שני (יש לנו כבר ירח אחד, מעולה), אבל זה משהו ממש מיוחד שנקרא quasi-moon - כמעט-ירח. מה זה בכלל כמעט-ירח? האסטרואיד החדש שלנו נקרא 2025 PN7, והוא קטן למדי - רק כ-19 מטר ברוחב, בערך כמו אוטובוס אקורדיון. אבל מה שמיוחד בו זה לא הגודל, אלא הריקוד המדהים שהוא עושה איתנו בחלל. ה-Quasi-moon, או, ה'כמעט-ירח' הוא לא ירח אמיתי. הוא לא מסתובב סביב כדור הארץ כמו הירח שלנו. במקום זה, הוא מקיף את ה שמש בדיוק באותו קצב שאנחנו מקיפים אותה - שנה אחת. בגלל שהמסלולים שלנו כל כך דומים, מהפרספקטיבה שלנו נראה כאילו הוא "נדבק" אלינו ונשאר לידנו שנים רבות. פול צ'ודאס, מנהל המרכז למחקר עצמים קרובי-קרקע של נאס"א, מסביר את זה יפה: "למעשה, האסטרואיד הקטן הזה לכוד בריקוד קטן עם כדור הארץ." רגע, זה לא אותו דבר כמו PT5-2024? אה, שאלה מצוינת! כבר כתבנו על PT5-2024, אסטרואיד שנלכד בכבידה של כדור הארץ לחודשיים. זה היה ירח זמני אמיתי - כלומר, הוא באמת הסתובב סביבנו בזמן שהיה פה. אבל ה-2025 PN7 שונה לגמרי: הוא לא נלכד בכוח הכבידה של כדור הארץ. הוא מקיף את השמש, לא אותנו הוא יישאר לידנו הרבה יותר זמן, כמעט 60 שנה! 😱(עד בערך 2083) הוא לא באמת מסתובב סביבנו, אבל זה רק נראה ככה מנקודת המבט שלנו תופעות של ירח זמני קצר קורות בערך פעם בעשור. אבל 'כמעט-ירח', זו כבר תופעה נדירה יותר איך הוא נשאר לידנו כל כך הרבה זמן? הסוד נמצא במה שנקרא Mean Motion Resonance (תהודת תנועה ממוצעת), שזה סנכרון מושלם בזמנים שלוקח לכדור הארץ ולאסטרואיד להקיף את השמש. זה כמו שני רקדנים שנעים בדיוק באותו קצב, אז הם נשארים קרובים אחד לשני הכבידה של כדור הארץ כן נותנת לאסטרואיד "דחיפות קטנות" שעוזרות לשמור על הסנכרון הזה, אבל היא לא מחזיקה אותו במסלול סביבנו. בסופו של דבר, אחרי עשרות שנים, כוחות עדינים - כמו משיכת כוכבי לכת אחרים ואפילו לחץ קרני השמש על פני האסטרואיד - יגרמו לו לצאת מהסינכרון ולהמשיך בדרכו. איך מצאו אותו? סקר הטלסקופים Pan-STARRS שבהוואי זיהה את האסטרואיד לפני שנה, באוגוסט 2024. הוא כל כך קטן וחלש, שלקח זמן לגלות אותו למרות שהוא ממש "לידנו" במונחי חלל. ברגע שחישבו את המסלול שלו, המדענים הבינו שהוא חולק איתנו את אורך השנה - וזה הסימן הראשון שמדובר לא בסתם אסטרואיד שרק חולף על פנינו, אלא ממש ב-quasi-moon אמיתי. האם יש עוד כמעט-ירח כאלה? כן! והאחד המפורסם ביותר נקרא Kamoʻoalewa - שם הוואיי שמשמעותו "מתנודד". הוא מלווה את כדור הארץ כבר הרבה יותר זמן, ויש לו סיפור מרתק במיוחד. כשחוקרים בדקו את האור שמוחזר מפני השטח שלו, הם מצאו מינרלים דומים לאלה שנמצאים על הירח שלנו! זה מרמז שאולי Kamoʻoalewa הוא למעשה שבר שהתנתק מהירח לפני מליוני שנים - חתיכה קטנה מהירח שלנו שהפכה לאסטרואיד עצמאי ועכשיו מסתובבת בחלל. נחמד, אבל למה זה חשוב? הכמעט-ירחים הם מעין מעבדות טבעיות לחקר תנועה בחלל. כל אחד כזה מלמד אותנו: איך עצמים קטנים נעים באזורים עם הרבה כוח משיכה מכיוונים שונים איך לתכנן משימות חלל לאסטרואידים (הם נעים לאט יחסית אלינו, אז קל יותר להגיע אליהם) איך חומרים ואבק נעים במערכת השמש הפנימית איך לפתח טכנולוגיות שיום אחד יוכלו להזיז אסטרואיד מסוכן מהנתיב שלו (זוכרים את הסרט ארמגדון?) בנוסף, המסלולים היציבים שלהם הופכים אותם למטרות מושלמות לתרגול ניווט חלל, מיפוי משאבים, ואפילו ניסויים עתידיים בכרייה של אסטרואידים. האם נוכל לראות את 2025 PN7? לצערנו, לא בעיניים ולא אפילו בטלסקופ ביתי. האסטרואיד קטן מדי וחלש מדי. רק טלסקופים מקצועיים גדולים יכולים לזהות אותו, וגם זה רק בתקופות מסוימות כשהוא קרוב יחסית לכדור הארץ. הזמנים הכי טובים לנסות לראות אותו (עבור מצפי כוכבים מקצועיים) הם בחודשים יולי-אוגוסט, כשהוא מתקרב קצת יותר אלינו. אבל גם אז, הוא ממש עמום ודורש ציוד מתקדם וחשיפות ארוכות. אז למרות שהוא הולך ללוות אותנו צמוד בששים השנים הבאות, הוא יישאר בלתי נראה לרובנו - כמו שכן שמעדיף לשמור על פרופיל נמוך. 🌌 כמה זה מסוכן? זה לא! המסלול החזוי של ה'כמעט-ירח' הזה לא מביא אותו קרוב לאטמוספירה שלנו, והוא יישאר במרחק בטוח לחלוטין. המדענים כבר לקחו בחשבון את כל משיכות הכבידה שישפיעו עליו, והוא ממש לא מהווה שום סכנה. אפשר לישון בשקט... לסיכום ✒️: יש לנו שכן חדש בשכונה הקוסמית - אסטרואיד קטן ששומר על קצב בדיוק כמונו סביב השמש, ויישאר לידנו עד 2083. זו תזכורת נפלאה לכמה מורכבת ומרתקת התנועה של עצמים בחלל, וכמה עדיין יש לנו ללמוד על השכנים הקרובים שלנו. 🚀

היום נצא למסע מרתק אל אחד הכוכבים הכי מיוחדים במערכת השמש שלנו - שבתאי! 🚀 🤔 מה מיוחד בשבתאי? שבתאי הוא הכוכב השישי מהשמש (הכוכב שלנו הוא השלישי), והוא ידוע בעיקר בזכות הטבעות המדהימות שלו. אבל יש עוד המון דברים מגניבים לגלות עליו! קבלו הצצה דרך טיול קצר לשבתאי ועל הירח הגדול שלו, טיטאן (כל הפרטים כתובים כאן בהמשך...) 🏛️ סאטורן: השם המיתולוגי של שבתאי 🪐 כמו כל כוכבי הלכת שלנו, גם שבתאי קרוי על שם אל מהמיתולוגיה הרומית. במקרה שלנו, השם של שבתאי באנגלית הוא סאטורן (Saturn). אבל מי היה סאטורן? סאטורן היה - במיתולוגיה הרומית - אל רומי חשוב מאוד: האל של החקלאות והקציר 🌾 וגם האבא של כמה אלים מפורסמים: יופיטר (Jupiter) - מלך האלים נפטון (Neptune) - אל הים פלוטו (Pluto) - אל העולם התחתון ולמה קראו ככה לכוכב? כי אפשר לראות אותו בשמיים בלי טלסקופ. ובגירסה היוונית?  🇬🇷 ביוון קראו לו קרונוס (Cronus). היה לו סיפור מוזר: הוא פחד שהילדים שלו יקחו לו את הכתר, אז הוא... בלע אותם! 😱 אבל זאוס (Zeus) הצליח להימלט והציל את כולם. 📏 כמה גדול שבתאי? שבתאי הוא הכוכב השני בגודלו במערכת השמש, אחרי צדק (או יופיטר, בשמו הלועזי). אפשר להכניס בתוכו 764 כדורי ארץ! 😮 אבל הוא כל כך קל משקל (בעל צפיפות נמוכה), שאם היה אפשר למצוא אוקיינוס מספיק גדול, הוא פשוט היה צף עליו! 🏊‍♂️ 💍 הטבעות המפורסמות הטבעות של שבתאי עשויות בעיקר מקרח ואבק. הן רחבות מאוד (כ-280,000 ק"מ), אבל דקות מאוד (בערך 10 מטר). אם היינו מקרבים אותן לכדור הארץ, הן היו מכסות את כל המרחק מכאן עד לירח! 🌪️ סופות ענק בקוטב הצפוני של שבתאי יש סופה ענקית בצורת משושה. 🔷 הסופה הזו גדולה פי שניים מכדור הארץ! 🛰️ ירח-ירח, ספר לי סיפור... לשבתאי יש 82 ירחים ידועים. הירח הכי גדול והכי מעניין נקרא טיטאן. הוא גדול יותר מכוכב הלכת חמה (מרקורי) ויש לו אפילו אטמוספירה משלו! על טיטאן יש נהרות ואגמים של מתאן נוזלי, מה שהופך אותו למקום מעניין במיוחד לחקר. את השם 'טיטאן' נתן לו מדען הולנדי בשם כריסטיאן הויגנס שגילה אותו ב-1655. השם 'טיטאן' מגיע דווקא מהמיתולוגיה היוונית 😱 שבה הטיטאנים היו אלים ענקיים וחזקים מאוד, הדור הקודם של האלים, לפני זאוס ואתנה. 👨‍🚀 מסעות לשבתאי החללית קסיני חקרה את שבתאי במשך 13 שנים וגילתה עליו המון דברים מרתקים. היא אפילו שלחה נחתת קטנה בשם הויגנס לנחות על הירח שלו, טיטאן! 💡 עובדות מגניבות יום אחד בשבתאי נמשך רק 10.7 שעות ארציות. עכשיו, תחשבו מה זה אומר לגבי הסיבוב שלו סביב הציר שלו. האם הוא מהיר או איטי יותר לעומת כדור הארץ שלנו? 🤔 שנה אחת (הקפה מלאה סביב השמש) על שבתאי נמשכת כמעט 30 שנים ארציות! הרוחות בשבתאי יכולות להגיע למהירות של 1,800 קמ"ש. 🌪️ יודעים מה המהירות של הרוח הכי 'זריזה' אצלנו? פחות מרבע! 408 קמ"ש, שנמדדו ב-1996 באוסטרליה, בציקלון אוליביה שפגע באי בארו. שבתאי הוא כוכב הלכת הייחודי ביותר מבחינת צפיפות, כי כמו שהזכרנו, זו הפלנטה היחידה במערכת השמש שהצפיפות שלה נמוכה מזו של מים. 🔭 איך אפשר לראות את שבתאי? בלילה חשוך וצלול, אפשר לראות את שבתאי אפילו בעין בלתי מזוינת, כמו היוונים והרומאים הקדמונים. הוא נראה כמו נקודת אור צהובה בהירה. ואם משתמשים בטלסקופ, ואפילו אחד פשוט, אפשר אפילו לראות את הטבעות! זה מגניב... אז... שבתאי הוא באמת אחד הכוכבים הכי מרתקים במערכת השמש שלנו, גם בגלל הצורה המיוחדת עם הטבעות, וגם בגלל התכונות המיוחדות שלו. בפעם הבאה שאתם מסתכלים לשמיים בלילה, נסו לחפש אותו! 🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

הירח שלנו הוא שכן קבוע בשמיים ( כאן תוכלו לקרוא עליו), אבל לפעמים הוא מחליט לבוא קצת יותר קרוב. כשזה קורה, אנחנו קוראים לו "סופר-ירח" (או באנגלית SuperMoon) – אבל למה בעצם? מאיפה הגיע השם הזה? 🦸‍♂️ השם "סופר-ירח" נשמע כמו שם של גיבור-על, נכון? ובכן, הוא בכלל הומצא בשנת 1979 על ידי אסטרולוג (ולא אסטרונום!) בשם ריצ'רד נול. הוא חיפש מילה מגניבה לתאר את הירח כשהוא נמצא בנקודה הכי קרובה לכדור הארץ במסלולו. האסטרונומים קוראים לנקודה הזו " פריגיאה " (מיוונית: "קרוב לאדמה"), אבל נראה ש"סופר-ירח" תפס הרבה יותר... למה הירח מתקרב ומתרחק? 🌍 הירח לא מסתובב סביב כדור הארץ במעגל מושלם, אלא במסלול אליפטי – כמו ביצה מאורכת. לפעמים הוא קרוב יותר, ולפעמים רחוק יותר. כשהוא בנקודה הכי קרובה ( פריגיאה ), המרחק הוא בערך 363,000 ק"מ מכדור הארץ. בנקודה הכי רחוקה ( אפוגיאה ), הוא נמצא במרחק של כ-405,000 ק"מ. מתי זה הופך ל"סופר"? כדי שירח מלא ייחשב ל"סופר-ירח", הוא צריך להיות במרחק של פחות מ-361,885 ק"מ מכדור הארץ. כשזה קורה, הירח נראה גדול ב-14% ובהיר ב-30% מירח מלא רגיל! עובדות מפתיעות על סופר-ירח: בכל שנה יש בערך 3-4 סופר-ירחים הסופר-ירח משפיע על הגאות והשפל - הם חזקים יותר כשהירח קרוב התופעה נראית בכל העולם באותו זמן, אבל בגלל אזורי הזמן השונים, התאריך יכול להיות שונה במקומות שונים הסופר-ירח הגדול ביותר במאה ה-21 היה בדצמבר 2016 מיתוסים ואמונות 🌙 במשך ההיסטוריה, אנשים קישרו את הירח המלא לכל מיני דברים מוזרים: היו שחשבו שהוא משפיע על התנהגות בני אדם (מכאן המילה "לונטיק", 'משוגע' - מהמילה הלטינית luna, שפירושה ירח) חקלאים רבים האמינו שזה הזמן הטוב ביותר לזרוע גידולים מסוימים בתרבויות רבות האמינו שהירח המלא מביא מזל טוב איך לצפות בסופר-ירח? 🔭 הזמן הטוב ביותר לצפות בסופר-ירח הוא כשהוא זורח או שוקע. אז הוא נראה הכי גדול בגלל "אשליית הירח" - תעתוע אופטי שגורם לירח להיראות ענק כשהוא קרוב לאופק. למה זה קורה? המוח שלנו משווה את גודל הירח לעצמים שאנחנו מכירים על האופק, כמו בניינים או עצים, וזה גורם לו להיראות עוד יותר ענק! טיפ לצלמים צעירים 📸 סופר-ירח הוא הזדמנות נהדרת לצלם תמונות מרשימות במיוחד! כי הוא נראה גדול יותר וגם בהיר יותר - מה שהופך אותו למושא צילום מושלם. אז קבלו טיפים לצילום מוצלח: הזמן המושלם לצילום הוא בזריחה או בשקיעה - אז "אשליית הירח" במיטבה נסו לצלם את הירח כשיש לידו משהו מוכר - בניין, עץ או אפילו אנטנה אם אתם משתמשים בסמארטפון, נקו היטב את העדשה לפני הצילום ייצבו את המכשיר - אפשר להישען על משהו יציב או להשתמש בחצובה אם יש לכם אפשרות לזום אופטי (לא דיגיטלי!), השתמשו בו כוונו את המיקוד והחשיפה לירח עצמו טיפ מיוחד מצלמים מקצועיים: לפעמים דווקא יום לפני או אחרי הירח המלא אפשר לקבל תמונות יפות יותר - נסו! מתי הסופר-ירח הבא? בכל שנה יש כמה הזדמנויות לראות סופר-ירח. הכי כדאי לעקוב אחרי לוח השנה האסטרונומי או אחרי עמודי האסטרונומיה ברשתות החברתיות כדי לא לפספס! ואפשר לעקוב גם ב אפליקציה ששיתפנו לכם.

חשוב לדעת: הם לא באמת עומדים בשורה ישרה בחלל כמו חיילים במסדר - זה בעיקר עניין של זווית הראייה שלנו מכדור

בחוברת הצביעה החדשה הזאת , האפרוחים שלנו נוסעים - באוויר, בים וביבשה, בכל מיני סוגים של כלי תחבורה.. 🐣🚗💨 הצטרפו לחבורת האפרוחים החמודים וצבעו להם את העולם בכל הצבעים - מרכבות ועד מטוסים! 🚂🚲🚁 איזה כיף זה יהיה לגלות לאן הם מגיעים ולהפוך אותם לצבעוניים. 🌈🎨 אז קדימה, הורידו והדפיסו את החוברת, למה אתם מחכים? 😍🖍️ מוזמנים להתחדש בחולצת אפרוח 'על גלגלים' !👇 אין את המידה שאתם רוצים? או אולי בא לכם בכלל את אותו עיצוב על משהו אחר? לחצו כאן ונארגן לכם! אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

כוכבי שביט הם גופים קטנים וקפואים הנעים במסלול סביב השמש. הם מורכבים בעיקר מקרח, אבק וסלעים. כאשר כוכב שביט מתקרב לשמש, החום גורם לקרח להפוך לגז, ויוצר את ה"זנב" המפורסם שאנו רואים בשמיים. בואו נלמד על כוכבי השביט כל מה שכדאי לדעת. מבנה כוכב השביט כוכב שביט מורכב משלושה חלקים עיקריים: הגרעין : ה"לב" הקפוא של כוכב השביט. הקומה : ענן הגז והאבק סביב הגרעין. הזנב : שובל ארוך של גז ואבק הנמתח מאחורי הקומה. עובדות מעניינות על כוכבי שביט מהירות מדהימה 🏎️ כוכבי שביט יכולים לנוע במהירויות מדהימות. למשל, כוכב השביט Great Comet of 1843 נע במהירות של כ-570 ק"מ בשנייה כשחלף ליד השמש. זה פי 1,600 ממכונית מירוץ! כוכב השביט הגדול ביותר 🏆 כוכב השביט הגדול ביותר שהתגלה עד כה הוא כוכב השביט Bernardinelli-Bernstein, עם קוטר של כ-150 ק"מ. זה בערך כמו המרחק בין תל אביב לחיפה! אמונות תפלות 🔮 בעבר, אנשים רבים האמינו שכוכבי שביט מבשרים על אסונות או אירועים גדולים. למשל, כוכב השביט הליי נראה בשמיים בשנת 1066, בדיוק לפני הכיבוש הנורמני של אנגליה. כוכבי שביט מפורסמים כוכב השביט הליי זהו כוכב השביט המפורסם ביותר. הוא מגיע לקרבת כדור הארץ כל 75-76 שנים. הפעם האחרונה שראינו אותו הייתה ב-1986, והפעם הבאה תהיה ב-2061. מי יודע, אולי תזכו לראות אותו! 🔭 כוכב השביט Hale-Bopp כוכב שביט זה ממש נראה לעין בשמי הלילה למשך 18 חודשים (!) ב-1996-1997, תקופה ארוכה במיוחד. הוא היה כל כך בהיר שאפילו תושבי ערים גדולות יכלו לראותו בקלות, למרות זיהום האור . כוכב השביט NEOWISE ב-2020, כוכב השביט NEOWISE הפך לאטרקציה עולמית כשבמשך כחודש אפשר היה לצפות בו גם בעין בלתי מזוינת. רבים צפו בו וצילמו אותו מכל רחבי העולם. איך כוכבי שביט עוזרים לנו להבין את מערכת השמש? כוכבי שביט הם כמו קפסולות זמן מהעבר הרחוק של מערכת השמש . הם מספקים לנו מידע חשוב: הרכב ראשוני : כוכבי שביט מכילים חומרים מתקופת היווצרות מערכת השמש, מה שעוזר לנו להבין את ההרכב המקורי שלה. הרוח הסולרית : כשכוכבי שביט מתקרבים לשמש, הזנב שלהם מגיב לרוח הסולרית. זה עוזר למדענים ללמוד על השינויים בפעילות השמש. מקור המים : יש תיאוריה שאומרת שחלק מהמים על כדור הארץ הגיעו מהתנגשויות עם כוכבי שביט בעבר הרחוק. איך מגלים כוכבי שביט? בעבר, אסטרונומים גילו כוכבי שביט בעזרת טלסקופים פשוטים או אפילו בעין בלתי מזוינת. היום, רוב כוכבי השביט מתגלים על ידי טלסקופים אוטומטיים וחלליות מיוחדות. 🛰️ כוכב שביט מרגש בדרך: Comet Tsuchinshan-ATLAS (C/2023 A3) אם אתם חובבי אסטרונומיה (וברור שאתם! אחרת לא הייתם איתנו כאן...), יש משהו מרגש לצפות לו! השביט Comet Tsuchinshan-ATLAS (C/2023 A3) צפוי להגיע לנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ ב-12 באוקטובר 2024. אז הנה כמה דברים מעניינים שכדאי לדעת: גילוי כפול 🔭🔭 השביט התגלה על ידי שני גורמים שונים: מצפה הכוכבים Purple Mountain בסין, ומערכת ATLAS בדרום אפריקה. זו דוגמה נהדרת לשיתוף פעולה בין-לאומי בתחום האסטרונומיה! איפה ומתי לצפות? 🌅 מיד לאחר שקיעת השמש ב-12 באוקטובר 2024, חפשו את השביט נמוך באופק המערבי. בשבועות שאחרי, השביט יעלה גבוה יותר בשמי הערב ויזוז צפונה. עם הזמן, השביט ייחלש ככל שהוא יתרחק מהשמש ומכדור הארץ. טיפים לצפייה מוצלחת 📝 בחרו מקום חשוך: השביט ייראה הכי טוב ממקומות ללא זיהום אור. השתמשו בציוד: למרות שייתכן שתוכלו לראות את השביט בעין בלתי מזוינת, משקפת או טלסקופ יחשפו פרטים נוספים, כמו זנב השביט המתארך. צפו בזנב המתפתח: ייתכן שתוכלו לראות את זנב השביט מתארך ומתפתח מדי ערב. תופעה נדירה: הזנב הנגדי 🤯 מה שממש מרגש, זה שייתכן ונזכה לראות תופעה נדירה הנקראת "זנב נגדי" (anti-tail). זוהי אשליה אופטית שנגרמת ממיקומו של השביט ביחס לאור השמש. אם תראו את זה, דעו שאתם צופים במשהו באמת מיוחד! אל תפספסו! ⏰ השבועות הקרובים לאחר ה-12 באוקטובר הם ההזדמנות הטובה ביותר לצפות ולתעד את השביט הזה. שימו לב שמופע הירח המלא ב-17 באוקטובר עלול קצת להקשות על הצפייה באזורים עם אור ירח חזק. לסיכום כוכבי שביט הם אחת התופעות המרתקות ביותר בשמי הלילה. הם מספקים לנו מידע חשוב על ההיסטוריה של מערכת השמש שלנו ועוזרים לנו להבין טוב יותר את היקום שבו אנו חיים. עם ההגעה הקרובה של Comet Tsuchinshan-ATLAS, יש לנו הזדמנות נדירה לצפות באחד מהפלאים המופלאים הללו במו עינינו. אז הכינו את הטלסקופים, בחרו מקום חשוך, וצאו לצפות בשמיים - מי יודע איזה פלאים תגלו! רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל צוקרן . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

ב-10 בנובמבר 2026 תושבע הכנסת ה-26. בבוקר הזה 120 חברי כנסת, כמעט 50 מהם חדשים, ייכנסו לאולם המליאה, יצהירו אמונים, ויתחילו לעבוד. אבל מישהו צריך לנהל את כל זה: להחליט מה עולה לדיון, מתי, מי מדבר, ומתי נגמר הזמן. זה יושב ראש הכנסת. ובימים אלה, אגב, השאלה מי יחזיק בתפקיד בכנסת החדשה, ומתי ייבחר, היא אחד הנושאים הכי מדוברים בפוליטיקה. אז מה הוא בעצם עושה, ולמה כל כך חשוב מי יושב בכיסא הזה? מה יושב ראש הכנסת עושה? 🏛️ במדינה דמוקרטית יש שלוש רשויות עצמאיות, ולכל אחת מהן יש מי שעומד בראשה: הרשות המבצעת (הממשלה) - בראשה עומד ראש הממשלה. הרשות השופטת (בתי המשפט) - בראשה עומד נשיא בית המשפט העליון. הרשות המחוקקת (הכנסת) - בראשה עומד יושב ראש הכנסת. יושב ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת. אפשר לחשוב עליו כעל שילוב של מנהל, שופט במגרש ושגריר: מנהל את הישיבות - קובע את סדר היום, נותן את רשות הדיבור, ושומר על הסדר במליאה. מי שמפריע שוב ושוב יכול להיות מורחק מהאולם. שומר על הסף - יחד עם "נשיאות הכנסת" (היושב ראש וסגניו), הוא מאשר אילו הצעות חוק בכלל יעלו לדיון. הצעת חוק גזענית, למשל, או כזו ששוללת את קיומה של ישראל, לא תאושר להנחה על שולחן הכנסת. מייצג את הכנסת - בטקסים, מול פרלמנטים בעולם, ובעיקר מול הממשלה. הוא אמור לשמור על כבוד הכנסת ועל מעמדה. מנהל את הבית - הכנסת היא גם מקום עבודה עם מאות עובדים, תקציב, משמר, ספרייה ואפילו ערוץ טלוויזיה. כל זה באחריותו. מחליף את הנשיא - אם נשיא המדינה נעדר מהארץ, מתפטר או לא יכול למלא את תפקידו, יושב ראש הכנסת ממלא את מקומו. איך בוחרים יושב ראש כנסת? 🗳️ את יושב ראש הכנסת בוחרים חברי הכנסת עצמם, בהצבעה גלויה במליאה, אחרי שהכנסת החדשה מושבעת. בדרך כלל זה קורה סמוך להקמת הממשלה, והמועמד מגיע מהמפלגה הגדולה בקואליציה. אבל זו מסורת, לא חוק. ובינתיים, עד שנבחר יושב ראש קבוע? הכנסת לא נשארת בלי מנהל. מאז הכנסת ה-21, אם יושב ראש הכנסת היוצאת נבחר שוב, הוא ממשיך לנהל את הישיבות באופן זמני. ואם הוא לא נבחר לכנסת החדשה? את התפקיד הזמני ממלא חבר הכנסת הוותיק ביותר שאינו שר. "ותיק" כאן פירושו מי שכיהן הכי הרבה שנים בכנסת, ולא בהכרח המבוגר ביותר. ואיך מדיחים? כאן החוק מחמיר מאוד: כדי להדיח יושב ראש כנסת בגלל התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, צריך 90 חברי כנסת. הרף הגבוה נועד להגן על היושב ראש מפני לחץ פוליטי, כדי שיוכל לנהל את הכנסת בהגינות גם כשזה לא מוצא חן בעיני הרוב. נקודה למחשבה 🤔 כדי להדיח יושב ראש כנסת צריך 90 חברי כנסת. אבל כדי לחוקק חוק יסוד, החוקים שאמורים להיות הבסיס לחוקה העתידית של ישראל, ברוב המקרים מספיק רוב רגיל של המצביעים. כלומר, אם רק 50 חברי כנסת נמצאים באולם, 26 מהם יכולים לחוקק חוק יסוד. זה לא תרחיש דמיוני: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחד החשובים שבהם, התקבל ב-1992 ברוב של 32 תומכים מול 21 מתנגדים. נכון, יש כמה חוקי יסוד שבהם חלק מהסעיפים "משוריינים" ודורשים רוב של 61, אבל רובם לא. אז יוצא שבישראל קשה יותר להחליף את מי שמנהל את הכנסת מאשר לשנות את חוקי היסוד של המדינה. איך זה קרה? בדיוק בגלל שאין לנו חוקה (על זה כתבנו בפוסט למה דמוקרטיה צריכה חוקה, ולמה בישראל עדיין אין כזאת). למה זה תפקיד כל כך חשוב? ⚖️ בפוסט על הפרדת רשויות ראינו שבישראל הממשלה והכנסת כמעט התמזגו: לקואליציה יש רוב בכנסת, ולכן הממשלה יכולה להעביר כמעט כל מה שהיא רוצה. יושב ראש הכנסת הוא אחד המקומות שבהם האיזון הזה נבחן. יושב ראש שרואה את עצמו כנציג של כל הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, יכול לשמור על כבודה ועל עצמאותה מול הממשלה. יושב ראש שרואה את עצמו כחייל של המפלגה שלו יכול להפוך את הכנסת לחותמת גומי. והכוח שלו מוחשי לגמרי: מי שקובע מה עולה להצבעה ומתי, יכול לזרז חוק, לעכב אותו, או להחליט שהצבעה מסוימת פשוט לא תתקיים. זו גם הסיבה שבתקופות של מאבק פוליטי, ובמיוחד כשאין רוב ברור, הכיסא הזה הופך למטרה מבוקשת. (על מה שקורה כשאף צד לא מגיע לרוב, ועל ממשלות מיעוט, כתבנו בפוסט איך מרכיבים ממשלה). רגעים מההיסטוריה 📜 1959: המרד הראשון יושב ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק, כיהן כעשר שנים, עד מותו ב-1959. מפא"י, המפלגה השלטת, כבר הכינה מחליף. אבל חברי כנסת מכמה מפלגות התאגדו נגדה, ובחרו בנחום ניר-רפאלקס. הוא היה יושב ראש הכנסת הראשון שלא הגיע ממפלגת השלטון, הוכחה מוקדמת לכך שהכנסת יכולה גם להגיד "לא" לממשלה. 2000 ו-2007: יושב ראש הכנסת נכנס לבית הנשיא כשהנשיא עזר ויצמן התפטר בשנת 2000, יושב ראש הכנסת אברהם בורג מילא את מקומו כנשיא בפועל עד שנבחר נשיא חדש. וב-2007, כשהנשיא משה קצב השעה את עצמו מתפקידו, מילאה את מקומו דליה איציק, שהייתה גם האישה הראשונה (ויחידה) בתפקיד יושבת ראש הכנסת. מיושב ראש ⬅️ לנשיא ראובן ריבלין כיהן כיושב ראש הכנסת פעמיים, ואחר כך נבחר לנשיא המדינה העשירי. עוד הוכחה לכך שהתפקיד נחשב לאחד הממלכתיים ביותר בישראל. 2020: התפטרות במקום הצבעה אחרי הבחירות במרץ 2020, רוב של חברי הכנסת דרש להצביע על בחירת יושב ראש חדש. יושב הראש המכהן, יולי אדלשטיין, סירב לקיים את ההצבעה וטען שהיא תפגע במגעים להקמת ממשלת אחדות. הוא יכול היה לעשות את זה, כי החוק לא קבע במפורש מתי חייבים לקיים את ההצבעה, וזו חולשה אמיתית: יושב ראש זמני היה יכול, בתיאוריה, לדחות אותה שוב ושוב. העניין הגיע לבג"ץ, שקבע שאי אפשר לעכב את ההצבעה כשרוב חברי הכנסת דורש אותה. אדלשטיין בחר להתפטר במקום לקיים אותה. יום אחר כך נבחר לתפקיד בני גנץ, במהלך שהיה חלק מהדרך להקמת ממשלת האחדות. מאז, בעקבות הפסיקה, דרישה של 61 חברי כנסת מחייבת לקיים הצבעה על יושב ראש חדש. שימו לב: את הכלל הזה קבע בית המשפט, ולא הכנסת בחוק. וזו בדיוק הסיבה שבדמוקרטיה יש שלוש רשויות עצמאיות שמפקחות זו על זו: כשבחוקים יש פרצה או משהו שלא הוסדר עד הסוף, רשות אחרת יכולה לעצור מצב שבו מי שמחזיק בכוח מנצל את החור. כמובן, עדיף שהכנסת עצמה תסגור פרצות כאלה בחוק ברור, אבל עד שזה קורה, הפיקוח ההדדי הוא מה ששומר על כללי המשחק. (על האיזונים בין הרשויות כתבנו בפוסט הפרדת רשויות.) 2022: יושב ראש ל-16 יום בדצמבר 2022 נבחר יריב לוין ליושב ראש הכנסת, וכיהן בתפקיד 16 יום בלבד. ברגע שקמה הממשלה, הוא עבר להיות שר המשפטים, ואת מקומו תפס אמיר אוחנה. כלומר, לפעמים בוחרים יושב ראש "זמני" רק כדי לנהל את הכנסת בתקופת הקמת הממשלה. ואיך זה בעולם? 🌍 בריטניה 🇬🇧 - "סדר! סדר!" בבית הנבחרים הבריטי, לתפקיד קוראים ספיקר (Speaker), כלומר "דובר". השם נשאר מהתקופה שבה תפקידו העיקרי היה לדבר בשם בית הנבחרים מול המלך. זה אחד התפקידים העתיקים בעולם, עם כמה מסורות מרתקות: הספיקר עוזב את המפלגה שלו ברגע שהוא נבחר, ונשאר ניטרלי לגמרי. הוא לא משתתף בוויכוחים, ובהצבעות מצביע רק כשיש תיקו. גוררים אותו לכיסא: ספיקר חדש "מובל" לכיסא כשהוא מעמיד פנים שהוא מתנגד. המסורת נולדה לפני מאות שנים, כשהספיקר היה זה שהיה צריך להעביר למלך בשורות לא נעימות מהפרלמנט, וכמה ספיקרים שילמו על זה בחייהם. היום זה כבר רק טקס משעשע. והקריאה המפורסמת "Order! Order!" (סדר! סדר!) הפכה לכמעט סמל של הפרלמנט הבריטי. ארצות הברית 🇺🇸 - יושב ראש שהוא שחקן פוליטי בארה"ב, יושב ראש בית הנבחרים (גם הוא Speaker) הוא בדיוק ההפך מהבריטי: מנהיג פוליטי של מפלגת הרוב, שמקדם את סדר היום שלה. הוא גם השני בתור לנשיאות, אחרי סגן הנשיא. ב-2023 נרשמו שם שני רגעים היסטוריים: קווין מקארתי נבחר לתפקיד רק אחרי 15 סבבי הצבעה, בגלל מורדים מתוך המפלגה שלו. ובתוך פחות משנה, הוא הפך ליושב הראש הראשון בהיסטוריה של ארה"ב שהודח בהצבעה. גרמניה 🇩🇪 - גבוה יותר מהקנצלר בגרמניה, נשיא הבונדסטאג (הפרלמנט) נמצא בסדר הטקסי של המדינה מעל הקנצלרית או הקנצלר, וממש אחרי נשיא המדינה. המסר: הפרלמנט, שנבחר ישירות על ידי העם, הוא הבסיס לכל השאר. קנדה 🇨🇦 - בחירה בהצבעה חשאית קנדה ירשה מבריטניה את רוב המסורות, כולל "גרירת" הספיקר החדש לכיסא. אבל יש הבדל מעניין: מאז 1986, חברי הפרלמנט בוחרים את הספיקר בהצבעה חשאית. ההיגיון: כך כל אחד יכול להצביע לפי מצפונו, בלי לחץ מהמפלגה. בישראל, לעומת זאת, ההצבעה גלויה, וכולם רואים מי הצביע בעד מי. איטליה 🇮🇹 - גם שם מחליפים את הנשיא באיטליה יש שני בתי פרלמנט, ודווקא נשיא הסנאט (הבית העליון) הוא שממלא את מקומו של נשיא הרפובליקה כשהוא לא יכול לכהן. בדיוק כמו יושב ראש הכנסת אצלנו. ארגנטינה 🇦🇷 - נשיא ליומיים בארגנטינה, יושב ראש בית הנבחרים נמצא בתור לנשיאות, אחרי סגן הנשיא ונשיא הסנאט הזמני. ובסוף 2001, בזמן משבר כלכלי ופוליטי חמור, זה באמת קרה: בתוך פחות משבועיים התחלפו במדינה חמישה נשיאים, ואחד מהם היה יושב ראש בית הנבחרים, אדוארדו קמאניו, שכיהן כנשיא בפועל במשך כיומיים, עד שהפרלמנט בחר נשיא חדש. שוודיה 🇸🇪 - יושב הראש שמרכיב ממשלה בשוודיה יושב ראש הפרלמנט (שנקרא שם "טַלמַן", בתרגום חופשי: "הדובר") מקבל תפקיד שאצלנו שמור לנשיא המדינה: הוא זה שמנהל את הרכבת הממשלה. אחרי הבחירות הוא נפגש עם ראשי המפלגות, ומציע לפרלמנט מועמד לראשות הממשלה. והמלך? הוא לא מעורב בזה בכלל. (על איך מרכיבים ממשלה בשוודיה, ואיך אצלנו, כתבנו בפוסט איך מרכיבים ממשלה). ישראל 🇮🇱 - איפשהו באמצע יושב ראש הכנסת שלנו לא מתנתק מהמפלגה שלו כמו בבריטניה, אבל הוא גם לא אמור להיות שחקן פוליטי גלוי כמו בארה"ב. המסורת מצפה ממנו להיות ממלכתי: להגיע ממפלגה, אבל לנהל את הכנסת בשביל כולם. עד כמה זה מצליח? תלוי מאוד באדם שיושב בכיסא. רגע למחשבה 💭 מה עדיף בעיניכם: יושב ראש שעוזב את המפלגה שלו ונשאר ניטרלי לגמרי, כמו בבריטניה, או כזה שממשיך להיות חלק ממנה? האם נכון שהרף להדחת יושב ראש הכנסת יהיה גבוה כל כך (90 חברי כנסת), כשחוק יסוד אפשר לחוקק ברוב רגיל? מה היתרון, ומה עלול להשתבש? דמיינו שאתם יושבי ראש של מועצת התלמידים. איך הייתם מוודאים שגם מי שבמיעוט מרגיש שמקשיבים לו? הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

ב-27 באוקטובר 2026 ייפתחו הקלפיות לבחירות לכנסת ה-26. לחלק מכם זו תהיה הפעם הראשונה מאחורי הפרגוד. בשבועות האחרונים אתם בטח שומעים לא מעט משפטים כמו "רק מי שמצביע למפלגה הגדולה ישפיע על מי יהיה ראש הממשלה", או "קול למפלגה קטנה הוא קול מבוזבז". המשפטים האלה נשמעים הגיוניים, כי רוב האנשים בטוחים שהמפלגה שמקבלת הכי הרבה קולות היא זו שתקבע את ראש הממשלה. אבל בישראל זה בכלל לא עובד ככה. ומי שמבין איך באמת מרכיבים ממשלה מבין גם שאף אחד לא צריך ללחוץ עליו להצביע בניגוד למה שהוא מאמין בו. כי הקול שלכם נספר, גם כשהוא לא הולך למפלגה הכי גדולה, אלא למפלגה שהכי מייצגת את הערכים שחשובים לכם. אז מה באמת יקרה בין רגע ספירת הקולות לרגע שבו משביעים ממשלה חדשה? בואו נפרק את זה. קודם כל: על מה בכלל מצביעים? 🤔 בעולם הדמוקרטי יש שתי "משפחות" גדולות של שיטות שלטון, ובכל אחת מהן הדרך להרכבת ממשלה שונה לגמרי: משטר נשיאותי - האזרחים בוחרים ישירות את ראש הרשות המבצעת (הנשיא), ובנפרד את הפרלמנט. הנשיא לא צריך את אמון הפרלמנט כדי לשלוט. משטר פרלמנטרי - האזרחים בוחרים רק את הפרלמנט. והממשלה "נולדת" מתוך הפרלמנט, ומתקיימת רק כל עוד יש לה את אמונו. ישראל היא משטר פרלמנטרי. כלומר, בפתק שאתם שמים בקלפי אתם לא בוחרים ראש ממשלה, אלא איזו מפלגה תשב בכנסת. ראש הממשלה ייקבע אחר כך, בתוך הכנסת. (על ההבדלים בין השיטות, כולל מדינות עם מלך שהן בכל זאת דמוקרטיות, כתבנו בפוסט מקרים מיוחדים ודרכים שונות להיות דמוקרטיה. ועל היחסים בין הרשויות - בפוסט על הפרדת רשויות.) הידעתם? בין 1996 ל-2001 ישראל ניסתה שיטה אחרת: בקלפי שמנו 2 פתקים - אחד לכנסת ואחד לראש הממשלה. הניסוי לא הצליח במיוחד: הבוחרים "פיצלו" את ההצבעה, המפלגות הגדולות נחלשו, ולראש הממשלה הנבחר היה קשה מאוד להחזיק קואליציה. בבחירות 1999, למשל, נכנסו לכנסת 15 מפלגות שונות. השיטה בוטלה וחזרנו לשיטה הפרלמנטרית. איך זה עובד בעולם 🌍 ארצות הברית 🇺🇸 - אין בכלל "הרכבת ממשלה" בארה"ב בוחרים נשיא (בעקיפין, דרך "חבר האלקטורים" - צריך לפחות 270 מתוך 538 אלקטורים). הנשיא ממנה את השרים שלו בעצמו, והסנאט צריך לאשר את המינויים. אין משא ומתן קואליציוני ואין "ממליצים". מצד שני, יכול לקרות שהנשיא שייך למפלגה אחת והרוב בקונגרס שייך למפלגה השנייה - ואז כל חוק הופך למאבק. בריטניה 🇬🇧 - המלך מזמין, הפרלמנט מחליט בבריטניה יש 650 מושבים בפרלמנט. אחרי הבחירות המלך מזמין לארמון את מי שיש לו הסיכוי הכי גבוה ליהנות מאמון הפרלמנט - ובדרך כלל זה ראש המפלגה שזכתה ברוב (326 מושבים ומעלה). אבל לא תמיד יש רוב: ב-2010 השמרנים זכו ב-306 מושבים, לא מספיק לרוב, והקימו קואליציה עם הליברל-דמוקרטים - הקואליציה הראשונה בבריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. ב-2017 תרזה מיי נשארה עם 317 מושבים והקימה ממשלת מיעוט, שנשענה על הסכם תמיכה מבחוץ עם מפלגה קטנה מצפון אירלנד (ה-DUP, עם 10 מושבים). גרמניה 🇩🇪 - צריך רוב מוחלט, ואי אפשר סתם להפיל בגרמניה הנשיא מציע מועמד לקנצלרות, והבונדסטאג (הפרלמנט) מצביע עליו. כדי להיבחר צריך רוב מוחלט של כל חברי הפרלמנט. אם זה לא מצליח, יש עוד שלבים, ובסופם הנשיא יכול למנות קנצלר שקיבל פשוט הכי הרבה קולות (ממשלת מיעוט), או לפזר את הפרלמנט. והטריק הגרמני החשוב: אי אפשר להפיל קנצלר בלי לבחור באותה הצבעה קנצלר אחר במקומו. זה נקרא "אי-אמון קונסטרוקטיבי" (בונה), והמטרה שלו היא למנוע מצב שבו מפילים ממשלה ונשארים בלי כלום (תזכרו את זה, כי זה יחזור אלינו בהמשך 👇) הולנד ובלגיה 🇳🇱🇧🇪 - אלופות העולם בסבלנות במדינות עם הרבה מפלגות, המשא ומתן יכול להימשך המון זמן. בהולנד ב-2021 עברו 299 יום מהבחירות (!!!) ועד שהושבעה ממשלה. ובלגיה מחזיקה בשיא: 541 יום (בין 2010 ל-2011) בלי ממשלה חדשה 😱. המדינה המשיכה לתפקד בזכות "ממשלת מעבר" שהמשיכה לנהל את העניינים השוטפים. שוודיה ודנמרק 🇸🇪🇩🇰 - מספיק שהרוב לא נגד בשוודיה מועמד לראשות הממשלה מאושר אלא אם רוב מוחלט של חברי הפרלמנט (175 מתוך 349) מצביע נגדו. כלומר, לא צריך שרוב יתמוך, מספיק שרוב לא יתנגד. בגלל זה ממשלות מיעוט הן עניין שגרתי בסקנדינביה, ורוב הממשלות בשוודיה, בדנמרק ובנורווגיה מאז מלחמת העולם השנייה היו ממשלות מיעוט. ואצלנו בישראל? מסלול ההרכבה צעד אחר צעד 🇮🇱 כל התהליך מוגדר בחוק יסוד: הממשלה (זוכרים מה זה "חוק יסוד" ולמה הוא לא בדיוק חוקה? מוזמן להיזכר כאן, בלמה דמוקרטיה צריכה חוקה, ולמה בישראל עדיין אין כזאת). שלב 1: הבחירות 🗳️ הקולות מתחלקים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים, נכון ל-2026), וכל מפלגה מקבלת מושבים בכנסת לפי חלקה היחסי. ישנם בסה"כ 120 מושבים. ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את התוצאות הרשמיות עד 8 ימים אחרי יום הבחירות. ואיך בדיוק מצביעים? כתבנו על זה כאן שלב 2: סבב ההתייעצויות אצל הנשיא 🏛️ נציגי כל סיעה שנכנסה לכנסת מגיעים לבית הנשיא ואומרים לו על מי הם ממליצים להטיל עליו את הרכבת הממשלה. סיעה יכולה גם לא להמליץ על אף אחד. אגב, בשנים האחרונות ההתייעצויות האלה מסוקרות בשידור חי. שלב 3: הטלת התפקיד 📜 תוך שבוע מפרסום התוצאות, הנשיא מטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך. לחבר הכנסת הזה יש 28 ימים להרכיב ממשלה, והנשיא יכול להאריך את הזמן בעוד 14 ימים לכל היותר. שלב 4: ניסיון שני 🔁 לא הצליח? הנשיא יכול להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר, שיקבל 28 ימים, הפעם בלי אפשרות הארכה. (הנשיא יכול גם להודיע שהוא לא רואה אפשרות להרכיב ממשלה) שלב 5: "סבב ה-61" ✍️ אם גם זה נכשל, נפתחים 21 ימים שבהם רוב חברי הכנסת - לפחות 61 - יכולים לבקש מהנשיא, בכתב, להטיל את התפקיד על חבר כנסת מסוים. אם זה קורה, לחבר הכנסת הזה יש 14 ימים. שלב 6: ואם אף אחד לא הצליח? 😩 אז הכנסת מתפזרת, והולכים שוב לבחירות. זה בדיוק מה שקרה בין 2019 ל-2021, כשישראל הלכה לבחירות ארבע פעמים בתוך שנתיים. שלב 7: ההשבעה 🤝 מי שהצליח להרכיב ממשלה מציג אותה בכנסת - את השרים, את חלוקת התפקידים ואת קווי היסוד שלה - והממשלה קמה ברגע שהכנסת מביעה בה אמון. הידעתם? 🚧אחוז החסימה הוא "סף הכניסה" לכנסת: מפלגה שקיבלה פחות מ-3.25% מהקולות לא נכנסת, והקולות שלה לא הופכים למושבים. המטרה בחסימה הזאת היא למנוע כנסת מפוצלת לעשרות מפלגות זעירות. וכל קול באמת קובע: באפריל 2019 נשארה מפלגת "הימין החדש" מחוץ לכנסת בגלל כ-1,400 קולות בלבד. הפואנטה הגדולה: לא "הכי הרבה מנדטים" אלא "הכי הרבה ממליצים" 👆 זה החלק שכדאי לזכור ושכל כך הרבה טועים בו (כן, גם מורים והורים...): בחוק הישראלי אין שום סעיף שאומר שראש המפלגה הגדולה ביותר ירכיב את הממשלה. החוק אומר שהנשיא, אחרי שהתייעץ עם הסיעות, מטיל את התפקיד על חבר כנסת. בפועל, הנשיא בוחר במי שיש לו הסיכוי הכי גבוה להצליח - ובדרך כלל זה מי שהכי הרבה חברי כנסת, מתוך ה-120 שנבחרו, המליצו עליו. זה יכול להיות ראש מפלגה גדולה, אבל זה בהחלט יכול להיות גם ראש מפלגה קטנה יותר, שיש מאחוריו יותר שותפים. וזה לא תרחיש תיאורטי. זה קרה כמה פעמים. דוגמאות מפורסמות: 2009: מפלגת קדימה בראשות ציפי לבני הייתה המפלגה הגדולה ביותר, עם 28 מושבים. הליכוד בראשות בנימין נתניהו קיבל 27. אבל 65 חברי כנסת המליצו על נתניהו - והוא זה שקיבל את התפקיד והרכיב את הממשלה, למרות שהמפלגה שהוא עמד בראשה היתה קטנה יותר. 2020: הליכוד היה המפלגה הגדולה ביותר (36 מושבים), אבל 61 חברי כנסת המליצו דווקא על בני גנץ מכחול לבן (שקיבל 33 מושבים) - והנשיא ריבלין הטיל עליו את התפקיד. (בסוף, כפי שאולי קראתם, זה לא מה שקרה כי קמה ממשלת אחדות שבה נתניהו כיהן כראש הממשלה הראשון ברוטציה - ואז סירב לקיים את הרוטציה ולתת לגנץ את ראשות הממשלה). 2021: נפתלי בנט, ראש מפלגת ימינה, שזכתה ב-7 מושבים בלבד, הפך לראש הממשלה במסגרת הסכם רוטציה עם יאיר לפיד, שהחזיק בתפקיד ההרכבה. השורה התחתונה: ביום הבחירות אנחנו בוחרים 120 שליחים. מי שירכיב את הממשלה הוא מי שהכי הרבה מהשליחים האלה יסכימו שהוא יהיה הראש. אז רגע, צריך 61 או לא? על ממשלת מיעוט 🧮 כאן מגיע המספר שכולם מדברים עליו: 61 (רוב בין 120 ח"כים). אבל צריך להבחין בין שני דברים שונים: כמה חברי כנסת יש בקואליציה - כלומר כמה חברי כנסת שייכים למפלגות שיושבות בממשלה. כמה קולות צריך בהצבעת האמון - ההצבעה שבה הממשלה קמה. והנה העניין: הצבעת אמון עוברת ברוב של המצביעים, כלומר צריך שיהיו יותר "בעד" מ"נגד". מי שנמנע או לא נוכח פשוט לא נספר. דוגמה: נניח שלקואליציה יש 58 חברי כנסת. אם 5 חברי כנסת מהאופוזיציה נמנעים, ההצבעה תהיה 58 בעד מול 57 נגד. זה רוב (אפילו אם הוא רק של אחד) - והממשלה קמה. זו נקראת ממשלת מיעוט: ממשלה שלמפלגות ששותפות בה יש פחות ממחצית המושבים, אבל היא קיימת כי אין רוב שמפיל אותה. ומה עם ההפלה? כמו בגרמניה, גם אצלנו יש אי-אמון קונסטרוקטיבי: כדי להפיל ממשלה בהצבעת אי-אמון צריך 61 חברי כנסת שתומכים בממשלה חלופית מוגדרת. כלומר, לא מספיק שרוב "לא אוהב" את הממשלה. צריך רוב שמסכים על מה יבוא במקומה. כל עוד האופוזיציה לא מצליחה להתאחד סביב חלופה, ממשלת מיעוט יכולה להמשיך ולכהן. זה כבר קרה אצלנו 1974 - ממשלת רבין הראשונה: אחרי התפטרות גולדה מאיר (שלקחה אחריות בעקבות מחדל מלחמת יום כיפור), יצחק רבין הרכיב ממשלה שהושבעה עם 3 סיעות בלבד ו-58 חברי כנסת (51 מהמערך, 4 מהליברלים העצמאיים ו-3 של מר"צ). היא נשענה גם על תמיכה מבחוץ של 3 חברי כנסת ערבים מרשימות שהיו קשורות למפא"י, אבל רשמית - זו הייתה ממשלת מיעוט. אחרי כארבעה חודשים הצטרפה המפד"ל, והממשלה הפכה לממשלת רוב. 1993-1996 - ממשלת רבין השנייה: כשש"ס פרשה מהקואליציה, הממשלה איבדה את הרוב בכנסת והמשיכה לכהן בזכות "גוש חוסם" - תמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות, שלא ישבו בממשלה אבל מנעו את הפלתה. 2000-2001 - ממשלת ברק: הקואליציה של אהוד ברק יצאה לדרך עם 75 חברי כנסת, אבל מפלגה אחרי מפלגה פרשו ממנה, ומאוגוסט 2000 היו במפלגות החברות בה פחות מרבע מחברי הכנסת. 2021 - ממשלת בנט-לפיד: היא אמנם הוקמה עם קואליציה של 61, אבל בהצבעת האמון עצמה קיבלה 60 קולות בעד מול 59 נגד, כשחבר כנסת אחד נמנע. כלומר, היא קמה עם פחות מ-61 קולות - בדיוק לפי הכלל של "רוב המצביעים". כשב-2022 היא איבדה את הרוב שלה - הכנסת התפזרה. כדאי לדעת: מומחים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים שבישראל עוד לא קמה ממשלת מיעוט מיד אחרי בחירות. אבל החוק לא מונע את זה. למה זה אולי דווקא טוב לדמוקרטיה? ⚖️ בפוסט על הפרדת רשויות ראינו שבישראל הרשות המחוקקת (הכנסת) והרשות המבצעת (הממשלה) כמעט התמזגו: לקואליציה יש רוב בכנסת, ולכן הממשלה יכולה להעביר כמעט כל חוק שהיא רוצה, וכך הכנסת הופכת במידה רבה לחותמת גומי. ממשלת מיעוט הופכת את התמונה: הכנסת מקבלת בחזרה כוח אמיתי. הממשלה לא יכולה "להעביר בכוח", אלא צריכה לשכנע חברי כנסת מחוץ לקואליציה על כל חוק ועל כל תקציב. חוקים צריכים הסכמה רחבה יותר. כדי שחוק יעבור, הוא צריך לשכנע יותר אנשים, ולא רק את מי שחתמו על ההסכם הקואליציוני. גם לאופוזיציה יש השפעה, ולא רק תפקיד של "לצעוק מהספסלים". וזה בדיוק העיקרון שעליו בנויה הדמוקרטיה: שלכל רשות יהיה כוח מול האחרות, כך שאף אחת לא תשלוט לבד. יש חוקרים שאפילו טוענים שממשלת מיעוט מבטאת את הרוח הדמוקרטית בצורה מובהקת במיוחד, כי כל החלטה שלה היא תוצאה של משא ומתן. מצד שני, יש גם מחיר, וחשוב להכיר אותו: ממשלת מיעוט פחות יציבה - כל הצבעה יכולה להפוך לדרמה. קשה לה להעביר תקציב. ובישראל זה קריטי: אם תקציב המדינה לא אושר עד סוף מרץ, הכנסת מתפזרת אוטומטית והולכים לבחירות. מפלגות קטנות שתומכות מבחוץ יכולות לדרוש מחיר גבוה על כל קול. בישראל, הרבה אנשים מבינים "דמוקרטיה" בעיקר כ"שלטון הרוב", ולכן ממשלת מיעוט נתפסת אצלם כפחות לגיטימית, למרות שהיא חוקית לגמרי. מזל שאתם - קוראים נאמנים - כבר מבינים מה המשמעות של דמוקרטיה - ולא 'נופלים' בפח הזה... אז... האם ממשלת מיעוט היא פתרון או בעיה? כמו הרבה דברים בדמוקרטיה - זה תלוי איך משתמשים בה. מילון קטן לימים שאחרי הבחירות 📖 מנדט - יש לו שתי משמעויות: מושב בכנסת ("המפלגה קיבלה 10 מנדטים"), וגם התפקיד להרכיב ממשלה ("הנשיא העניק לו את המנדט"). קואליציה - המפלגות שמרכיבות יחד את הממשלה. אופוזיציה - המפלגות שבכנסת אבל לא בממשלה. התפקיד שלהן: לבקר, לפקח ולהציע חלופה. הסכם קואליציוני - החוזה שהמפלגות חותמות ביניהן: מי מקבל איזה משרד, ומה מתחייבים לקדם. גוש חוסם - מפלגות שלא יושבות בממשלה, אבל מתחייבות לא להצביע להפלתה. ממשלת מעבר - הממשלה היוצאת, שממשיכה לכהן עד שקמה ממשלה חדשה. היא מנהלת את העניינים השוטפים, ויש מגבלות על החלטות גדולות שהיא יכולה לקבל. רוטציה - הסכם שבו שני אנשים מתחלקים בתפקיד ראש הממשלה, כל אחד לחלק מהקדנציה. (ואם המונחים "ימין", "שמאל" ו"מרכז" שתשמעו בכל פאנל מבלבלים אתכם - אל תשכחו שכבר הסברנו על זה בפוסט ימין, שמאל ומה שביניהם.) אז מה זה אומר עליכם, ביום הבחירות? 🧭 עכשיו, כשאתם יודעים איך הממשלה מורכבת באמת, אפשר להסתכל אחרת על כל מיני משפטים שתשמעו עד יום הבחירות, מחברים או דרך תעמולת בחירות: "רק הצבעה למפלגה הגדולה תקבע מי יהיה ראש הממשלה" - זה הכי לא מדויק. ראש הממשלה ייקבע לפי מספר חברי הכנסת שימליצו עליו, ולא לפי גודל המפלגה שלו. כל חבר כנסת שנבחר הוא קול בסבב ההמלצות אצל הנשיא, בין אם הוא בא ממפלגה של 30 מושבים ובין אם ממפלגה של 5. "קול למפלגה קטנה הולך לפח" - חצי נכון. הדבר היחיד שחשוב לדעת: מפלגה צריכה לעבור את אחוז החסימה (3.25%). קולות למפלגה שלא עברה אותו לא הופכים למושבים בכנסת. אבל מפלגה קטנה שעוברת את אחוז החסימה משפיעה בדיוק כמו כל מפלגה אחרת (ולפעמים אפילו יותר, אם בלי המושבים שלה אי אפשר להגיע לרוב). "צריך להצביע טקטית" - זו זכותכם, אבל זו לא חובה. ובכל מקרה, החלטה שכזו צריכה להיות שלכם, מתוך הבנה של השיטה, ולא בגלל שמישהו מפחיד אתכם או נותן לכם הסבר שגוי על התהליך. שאלה ששווה לבדוק לגבי כל מפלגה שאתם שוקלים: על מי היא מתכוונת להמליץ לנשיא אחרי הבחירות, ועם מי היא מוכנה לשבת בממשלה? מצעים, סיסמאות ופרסומות הם חשובים, אבל ההמלצה בבית הנשיא היא הרגע שבו הקול שלכם הופך לממשלה. ובעיקר אם זו הפעם הראשונה שלכם בקלפי: הקול שלכם שווה בדיוק כמו של כל אחד אחר. הוא לא שייך למפלגה הגדולה ולא לאף אחד שמנסה לשכנע אתכם שהוא "יודע יותר טוב". הוא שייך לכם. תנו אותו למי שהכי קרוב למה שאתם מאמינים בו. רגע למחשבה 💭 אם הייתם צריכים לבחור: האם עדיף שראש הממשלה ייקבע לפי המפלגה הגדולה ביותר, או לפי מי שהכי הרבה חברי כנסת מוכנים לתמוך בו? מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהדרכים? מה עדיף בעיניכם: ממשלה יציבה עם רוב גדול שיכולה להעביר כל מה שהיא רוצה? האם זה בכלל נכון אם נותנים כוח למפלגות הקטנות לקבל דברים שמנוגדים לעמדת המפלגה הראשית שהרכיבה אותה? כשאתם מצביעים למפלגה, האם מעניין אתכם לבדוק גם על מי היא מתכוונת להמליץ אחרי הבחירות? האם זה חשוב? הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

היום נדבר על אחד הכוכבים הכי מסקרנים במערכת השמש שלנו שהוא כוכב-כוכב: פלוטו! 🔭 מתי גילו את פלוטו? פלוטו התגלה ב-18 בפברואר 1930 (יום שהפך ל"יום פלוטו"!) על ידי אסטרונום אמריקאי בשם קלייד טומבו. במשך 76 שנים, פלוטו היה כוכב הלכת התשיעי במערכת השמש שלנו! 🎉 איך פלוטו קיבל את שמו? זה קטע מגניב: את השם "פלוטו" הציעה ילדה בת 11 בשם ונישה ברני! 👧 היא חשבה על אל השאול מהמיתולוגיה הרומית, כי פלוטו נמצא רחוק במקום חשוך. חכמה, נכון? 🧠 אבל יש עוד סיבה (שאומצה אחר כך): השם פלוטו מתחיל באותיות PL, שהן ראשי התיבות של פרסיוול לוול, האיש שהקדיש את חייו לחיפוש אחר כוכב לכת חדש! 🔍 מה קרה לפלוטו? לא, לא פלוטו הזה התכוונו...😂 אז ככה, עד 2006 פלוטו היה כוכב לכת לכל דבר. אבל אז... 😮 האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) החליט לשנות את ההגדרה של כוכב לכת. למה? כי ב-2003 גילו כוכב אחר, אריס, שחשבו שהוא אפילו גדול יותר מפלוטו! 😮 וככה פתאום, פלוטו מצא את עצמו ב"ליגה" חדשה - כוכב לכת ננסי! אחרי ההחלטה, פלוטו אפילו קיבל מספר רשמי כמו שאר הגופים הקטנים במערכת השמש, והשם החדש שלו הוא: 134340 פלוטו, אבל בשבילנו הוא תמיד יישאר פלוטו 😻 למה הורידו את פלוטו בדרגה? הסיבה העיקרית: פלוטו לא "מנקה" את המסלול שלו מעצמים אחרים, כמו שכוכבי הלכת עושים! הוא גר באזור שנקרא " חגורת קויפר " - מקום מלא בגופים קטנים וקרחוניים. 🧊 רגע, מה זה בכלל חגורת קויפר? חגורת קויפר היא כמו חצר אחורית ענקית של מערכת השמש, הרחק אחרי נפטון. זה אזור מלא בגופים קטנים, כוכבי שביט שחיים זמן קצר (כמה קצר? עד 200 שנה), ואפילו כמה כוכבי לכת ננסיים נוספים ! 💫: אריס (שדומה בגודלו לפלוטו)ה האומיה (שהוא קצת מוזר בצורה) מאקה-מאקה מה מעניין בננסיים האלה? כוכבי לכת ננסיים הם כמו ילדים בכיתה - יש כאלה גדולים יותר ויש קטנים יותר! 📏 אין להם "גודל אחיד", אבל לרוב הם קטנים מכוכבי לכת 'רגילים' וגדולים מאסטרואידים. ? קרס (שנמצא בחגורת האסטרואידים בין מאדים לצדק), הקטן שבחבורה, הוא בקוטר של 940~ ק"מ - שזה כמו מרחק נסיעה מתל אביב לאילת... וחזרה! 🚗💨 הגודל שלהם משפיע על כל מה שמגניב בהם! 🌟 הם מספיק גדולים להיות עגולים (בערך), אבל לא מספיק כדי לדחוף את השכנים שלהם. 🏋️‍♂️ בפנים, הם עשויים מסלעים וקרח, אבל בלי "רעידות אדמה" כמו בכוכבי לכת גדולים. ולגבי אוויר (אטמוספרה)? זה תלוי - בגודל ובקירבה לשמש 🌬️ אז מה ההבדל בין כוכב לכת לכוכב לכת ננסי? שניהם מקיפים את השמש ✅ שניהם עגולים (פחות או יותר) בגלל כוח המשיכה שלהם ✅ אבל... כוכב לכת "מנקה" את המסלול שלו, וכוכב לכת ננסי - לא! ❌ כמה גדול פלוטו? פלוטו הוא קטנטן! הקוטר שלו הוא רק כ-2,290 ק"מ. שזה בערך 70% מגודל הירח שלנו! 🌙 עובדות מגניבות על פלוטו: יש לו 5 ירחים! הגדול ביניהם, כארון, הוא כל כך גדול יחסית לפלוטו שחלק מהאסטרונומים חושבים שהם מערכת כפולה. 🌓🌓 שנה על פלוטו נמשכת 248 שנים ארציות! 🗓️ ב-2015, החללית ניו הורייזונס ביקרה את פלוטו וגילתה לנו עולם מדהים - עם הרים, עמקים ואפילו... שלג! ❄️ יש מדענים שחושבים שמתחת לפני השטח של פלוטו יש אוקיינוס ענק! 🌊 לסיכום אז אולי פלוטו כבר לא כוכב לכת "רשמי", אבל הוא עדיין מקום מדהים ומסתורי שיש עוד המון לגלות עליו! 🚀 והוא לגמרי כוכב 🌟, הרי בזכותו הומצא לכוכבי שמיים אחרים סיווג מיוחד... ולמרות שפלוטו כבר לא ברשימת כוכבי הלכת ה"רגילים", הוא עדיין הכוכב הלכת הננסי הגדול ביותר שאנחנו מכירים! אז אולי הוא לא בליגה הבכירה, אבל הוא בהחלט הכוכב של הליגה שלו! 🏆 מה דעתכם? זה טוב או רע שהמצב של פלוטו השתנה? רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.