לוחצים על הכפתור שכאן, מורידים, מדפיסים, צובעים ונהנים (ועל הדרך לומדים דברים מעניינים) אם יש בעיה, תוכלו

🌍 רקע סין ממשיכה להפתיע את העולם עם התוכניות השאפתניות שלה בחלל. בשנים האחרונות, המעצמה האסייתית מראה שוב ושוב שהיא מתכוונת להיות שחקנית מרכזית בתחום החלל העולמי. 🚀 מה חדש? ב1 לדצמבר 2024 (ממש עכשיו) שיגרה סין את המשגר (מרקיע) החדש שלה - לונג מארץ' 12 . זהו משגר מרשים שמתנשא לגובה של 62 מטרים ויכול לשאת מטען של 12,000 ק"ג למסלול לווייני נמוך (LEO) או 6,000 ק"ג למסלול מסונכרן-שמש. מעניין לדעת 🤔 שהנתונים האלה מאד דומים לאלו של משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX! 3, 2, 1 ו... 🛫 נמל החלל המסחרי הראשון השיגור הראשון של לונג מארץ' 12 היה היסטורי גם מסיבה נוספת: הוא בוצע מנמל החלל המסחרי הראשון בסין, שנמצא בג'ונצ'אנג. זהו נמל החלל החמישי (!) של סין, והוא עתיד לכלול עשרה כני שיגור שונים. 🌐 אינטרנט מהחלל - התחרות מתחממת! סין מתכננת שתי מערכות ענק של לוויינים שיספקו אינטרנט מהחלל: "אלף מפרשים" (Qianfan): - יכלול יותר מ-14,000 לוויינים - עד סוף 2025 יהיו 648 לוויינים שיספקו כיסוי לסין - כיסוי עולמי יושג עם 1,296 לוויינים "רשת לאומית" (Guowang): - מערך נוסף של 12,000 לוויינים - מיועד בעיקר לשימושים ממשלתיים רק לצורך השוואה ⚖️: מערך סטארלינק של SpaceX כבר מונה כ-6,000 לוויינים עם יותר מ-3 מיליון משתמשים ב-100 מדינות! 🌟 תוכניות ענק נוספות סין מתכננת לשגר לפחות 7 לוויינים חדשים מדי יום עד סוף העשור, ולהנחית טייקונאוטים (אסטרונאוטים סינים) על הירח עד 2030. 🤝 שיתופי פעולה בינלאומיים למרות שסין מפתחת הרבה טכנולוגיות באופן עצמאי, היא גם משתפת פעולה עם מדינות אחרות: תחנת החלל הסינית טיאנגונג פתוחה למחקרים ולאסטרונאוטים ממדינות שונות סין משתפת פעולה עם רוסיה בתכנון תחנת מחקר על הירח מדענים מכל העולם יכולים להשתמש בנתונים מהגשושית הסינית ש נחתה על הירח 🔧 מנוע חדש השיגור של לונג מארץ' 12 היה גם טיסת הבכורה של מנוע חדש - ה-YF-100K. זה אותו סוג מנוע שיותקן במשגר לונג מארץ' 10, שאמור לשאת את הטייקונאוטים הראשונים לירח. טיסת הבכורה של לונג מארץ' 10 מתוכננת ממש בקרוב, ב-2027. ❓ למה זה חשוב? התוכנית השאפתנית של סין מראה את הרצון שלה להתחרות בחברות כמו SpaceX ובמערך הסטארלינק שלה. בנוסף, סין מראה שהיא רוצה להיות עצמאית בכל הקשור לגישה לחלל ולשירותים מבוססי-חלל כמו אינטרנט לווייני. התחרות הזו טובה למדע ולהתפתחות הטכנולוגית - כי ככל שיותר גופים מפתחים טכנולוגיות חלל, כך כולנו (בסופו של דבר) נהנים מהפירות! 📖 אז מה יהיה? התוכניות של סין בחלל מרגשות ושאפתניות - מלוויינים שיביאו אינטרנט לכל מקום בעולם, דרך נמל חלל שנראה כמו מסרט מדע בדיוני, ועד להנחתת אנשים על הירח. המירוץ החדש הזה משפיע על כל התחום - מפיתוח טכנולוגיות חדשות ועד לדרכים חדשות לחקור את החלל. מעניין יהיה לראות איך התחרות הזו תשפיע על חקר החלל בשנים הקרובות, ואיך היא תדרבן גם מדינות אחרות לפתח טכנולוגיות משלהן. אחרי הכל, ככל שיותר מדינות וחברות פרטיות מפתחות טכנולוגיות חלל, כך גדל הסיכוי שנגיע להישגים חדשים בחקר החלל!

היום, 21 בספטמבר, הוא יום מיוחד במסע השנתי של כדור הארץ סביב השמש! 🌎🌞 זהו יום השוויון הסתווי, או בשמו המדעי - שוויון היום והלילה. מה מיוחד ביום הזה? 🤔 🕰️ היום והלילה כמעט שווים באורכם ביום השוויון, כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ, היום והלילה קרובים מאוד לאורך של 12 שעות כל אחד. זה קורה פעמיים בשנה - באביב ובסתיו. ובהתאם - השם: יום השוויון הסתווי ויום השוויון האביבי. איור שמתאר את יום השוויון, באדיבות מיכאל צוקרן 🌐 השמש מעל קו המשווה ביום הזה, השמש נמצאת בזניט (ישירות מעל) קו המשווה בצהריים. זה אומר שקרני השמש פוגעות בדיוק על קו המשווה. 🍂🌸 תחילת עונות חדשות בחצי הכדור הצפוני, יום זה מסמן את תחילת הסתיו האסטרונומי. בחצי הכדור הדרומי, זהו תחילת האביב! 📅 מועד משתנה (מעט) יום השוויון הסתווי חל בדרך כלל ב-22 (2025) או ב-23 בספטמבר, אבל לפעמים (כמו ב-2024) הוא יכול לחול גם ב-21 בספטמבר. 🌗 אנקדוטה מעניינת: "שוויון" לא מושלם למרות השם שלו, היום והלילה לא שווים בדיוק ביום השוויון. בגלל שבירת האור באטמוספירה, אנחנו רואים את השמש כמה דקות לפני שהיא באמת עולה ואחרי שהיא שוקעת. לכן, היום מעט ארוך יותר מהלילה ביום השוויון! 🏛️ חגיגות עתיקות תרבויות רבות חגגו את יום השוויון הסתווי לאורך ההיסטוריה. הנה שתי דוגמאות מרתקות: 🥁 האצטקים בטאוטיווקאן: בעיר העתיקה טאוטיווקאן שבמקסיקו, האצטקים חגגו את יום השוויון בטקסים ססגוניים. היו בהם תיפוף וריקודים, והכל בהנחיית שמאן - מנהיג רוחני חשוב. 🐍 המאיה בצ'יצ'ן איצה: בפירמידת קוקולקן המפורסמת, קורה דבר מדהים ביום השוויון. הצל של הפירמידה יוצר אפקט אופטי של נחש זוחל במורד המדרגות! זה הפך את היום לאירוע מיוחד מאוד עבור בני המאיה. הנה סרטון שמציג את ה'נחש' של הפירמידה של קוקולקן במקסיקו אז בפעם הבאה שתראו את השמש שוקעת היום, זכרו - אתם עדים לרגע מיוחד במסע השנתי של כדור הארץ! 🌅 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

🤔 מה שאנחנו עומדים לראות כבר קרה לפני 3,000 שנה!

ילדים חוגגים יום הולדת בתאריך שבו נולדו. גם מדינות חוגגות יום הולדת כזה, רק שהן קוראות לו "יום העצמאות". אבל מה עושים ארגונים גדולים וכלל-עולמיים, כמו, למשל, האו"ם? 🎂 גם הם חוגגים. ב-24 באוקטובר מציינים בכל העולם את יום האומות המאוחדות, יום ההולדת של האו"ם. ובניגוד למסיבת יום הולדת רגילה, כאן המוזמנים הם 193 מדינות, כל אחת עם שפה, אינטרסים ומצב רוח משלה, והן אמורות להחליט יחד איך שומרים על העולם. אז איך זה עובד? מי מחליט? ולמה יש מדינות שיכולות לבטל החלטה של כל השאר בהינף יד? איך נולד האו"ם? 🕊️ ניסיון ראשון שלא הצליח הרעיון שמדינות יישבו ליד שולחן אחד ויפתרו מחלוקות בדיבור במקום במלחמה לא התחיל ב-1945. ב-1920, אחרי מלחמת העולם הראשונה, הוקם חבר הלאומים. הבעיה? הנשיא האמריקאי וודרו וילסון היה מהיוזמים העיקריים של הרעיון, אבל הסנאט האמריקאי סירב לאשר את ההצטרפות, וארה"ב, המעצמה החזקה ביותר, פשוט לא הייתה שם. לחבר הלאומים גם לא היו דרכים אמיתיות לאכוף את ההחלטות שלו, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה היה ברור שהניסיון נכשל. ניסיון שני, עם לקחים את השם "האומות המאוחדות" המציא נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, עוד במהלך המלחמה, ב-1942, ככינוי לקבוצת המדינות שנלחמו יחד נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה. אפריל-יוני 1945: נציגים של 50 מדינות נפגשו בסן פרנסיסקו וניסחו את מגילת האו"ם, החוקה של הארגון. פולין חתמה מעט מאוחר יותר, וכך היו 51 מדינות מייסדות. 24 באוקטובר 1945: המגילה נכנסה לתוקף, והאו"ם נולד רשמית. 11 במאי 1949: ישראל התקבלה כחברה ה-59 בארגון. 2011: דרום סודאן הצטרפה כמדינה ה-193, האחרונה עד היום. המילים הראשונות במגילה הן "אנו, עמי האומות המאוחדות". לא "אנו, המלכים" או "אנו, הממשלות", אלא העמים. זה רעיון שמזכיר מאוד את הבסיס של הדמוקרטיה, שעליו כתבנו בפוסט על מה דמוקרטיה באמת מבוססת. המטרות שנכתבו במגילה שמירה על שלום וביטחון בין מדינות. פיתוח יחסי ידידות בין עמים, על בסיס זכותו של כל עם להגדרה עצמית. שיתוף פעולה בפתרון בעיות עולמיות כמו עוני, רעב, בריאות וחינוך, וקידום זכויות האדם. להיות מקום מפגש שבו מדינות מתאמות ביניהן מאמצים. איך האו"ם בנוי? 🏛️ האו"ם הוא לא מדינה ואין לו "ראש ממשלה של העולם". יש לו כמה גופים מרכזיים, ולכל אחד תפקיד אחר: העצרת הכללית: כל 193 המדינות יושבות בה, ולכל מדינה קול אחד. לאיי טובלו הזעירים (בערך 11 אלף תושבים) יש בדיוק אותו כוח הצבעה כמו להודו (יותר ממיליארד וארבע מאות מיליון). מועצת הביטחון: 15 חברות. 5 קבועות (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת) ועוד 10 שנבחרות לשנתיים בכל פעם. זה הגוף החזק ביותר באו"ם. עובדה מעניינת: ישראל מעולם לא כיהנה במועצת הביטחון. המזכירות: "המשרד" שמפעיל את הארגון ביום-יום, ובראשה המזכיר הכללי. השנה זה מעניין במיוחד: כהונתו של אנטוניו גוטרש מסתיימת בסוף 2026, ובימים אלה מועצת הביטחון בוחרת מחליף או מחליפה. הרבה מדינות דוחפות לכך שלראשונה בתולדות הארגון תיבחר אישה. בית הדין הבינלאומי לצדק: 15 שופטים שיושבים בהאג שבהולנד ופוסקים בסכסוכים בין מדינות. המועצה הכלכלית והחברתית: אחראית על נושאים כמו פיתוח, בריאות, חינוך וסביבה, ומתאמת בין סוכנויות האו"ם. מועצת הנאמנות: הוקמה כדי ללוות שטחים בדרך לעצמאות. ב-1994, כשהאחרון שבהם (פלאו, באוקיינוס השקט) קיבל עצמאות, היא סיימה את תפקידה. אחד הגופים הבודדים בהיסטוריה שהצליח לייתר את עצמו. סביב הגופים האלה פועלות סוכנויות רבות, כמו יוניצ"ף (ילדים), ארגון הבריאות העולמי, אונסק"ו (חינוך, מדע ותרבות) ותוכנית המזון העולמית. מה האו"ם בכלל יכול לעשות? ⚖️ כאן מגיעה ההפתעה: לאו"ם יש הרבה פחות כוח ממה שרוב האנשים חושבים. מה הוא כן יכול מועצת הביטחון יכולה לקבל החלטות מחייבות: להטיל סנקציות (למשל איסור סחר עם מדינה מסוימת), לשלוח כוחות שמירת שלום, ובמקרים קיצוניים לאשר שימוש בכוח. כוחות שמירת השלום, "הכומתות הכחולות", מוצבים באזורי מתיחות ברחבי העולם. ב-1988 הם זכו בפרס נובל לשלום. בסך הכול, האו"ם, הסוכנויות שלו ואנשים שפעלו מטעמו זכו בפרס נובל לשלום יותר מעשר פעמים. בית הדין הבינלאומי יכול לפסוק בסכסוכים בין מדינות. הסוכנויות מחלקות מזון, מחסנות ילדים, בונות בתי ספר ומגינות על אתרי מורשת עולמית. מה הוא לא יכול לעצרת הכללית אין כוח לחייב. ההחלטות שלה הן בעיקר המלצות. הן חשובות כי הן מראות מה דעת העולם, אבל אף מדינה לא חייבת לציית להן. אין לאו"ם צבא משלו. כוחות שמירת השלום הם חיילים שמדינות "משאילות" לו, ומדינה יכולה להחליט לקחת אותם בחזרה. אין לו משטרה. אם מדינה מתעלמת מהחלטה, האו"ם לא יכול לבוא ולאכוף אותה בעצמו. בית הדין דן רק במקרים שהמדינות הסכימו מראש שהוא ידון בהם. רגע למחשבה 🤔 בפוסט למה בכלל צריך שלטון? דיברנו על "בעיית הבריון השכונתי" ועל "בעיית הרוכב החופשי": כשאין מישהו שיכול לאכוף כללים, תמיד יהיה מי שינצל את זה. בתוך מדינה יש ממשלה, משטרה ובתי משפט. אבל בין מדינות אין שלטון עליון, ואף מדינה לא הסכימה לוותר על הריבונות שלה כדי ליצור כזה. אז האו"ם הוא משהו באמצע: לא שלטון עולמי, אלא מקום שבו מדינות מנסות להסכים. האם עדיף שיהיה לעולם שלטון אחד חזק? או שזה דווקא מסוכן? ומי ישמור על השומרים? (זאת בדיוק השאלה שעליה עונה הפרדת רשויות, ובאו"ם אין הפרדה כזאת במובן המלא.) למה לארה"ב (ולעוד ארבע מדינות) יש יותר כוח מאחרים? 💪 כפתור הביטול: זכות ה-וטו תארו לעצמכם ועד כיתה של 15 תלמידים, שבו כל החלטה צריכה רוב של 9, אבל ל-5 תלמידים מסוימים יש כפתור שמבטל כל החלטה, גם אם כל השאר הצביעו בעד. זה בדיוק מה שקורה במועצת הביטחון. חמש החברות הקבועות הן המדינות שניצחו במלחמת העולם השנייה, ובזמן ההקמה הן התעקשו על הזכות הזאת. ההיגיון היה פשוט: אם מעצמה גדולה תרגיש שהארגון פועל נגדה, היא פשוט תעזוב, כמו שקרה לחבר הלאומים. עדיף שהמעצמות יהיו בפנים, גם אם המחיר הוא כוח עודף. וטו חל על החלטות חשובות של המועצה, וגם על קבלת מדינה חדשה לאו"ם, על בחירת המזכיר הכללי ועל שינוי מגילת האו"ם עצמה. כלומר, אי אפשר אפילו לבטל את הווטו בלי הסכמה של מי שמחזיקים בו. רוסיה (וקודם ברית המועצות) השתמשה בווטו יותר מכל מדינה אחרת, וארה"ב במקום השני, הרבה פעמים כדי לחסום החלטות נגד ישראל. אבל למה דווקא ארה"ב בולטת כל כך? היא המממנת הגדולה ביותר. כל מדינה משלמת דמי חבר לפי גודל הכלכלה שלה. לארה"ב יש תקרה של 22% מהתקציב הרגיל, והיא אמורה לממן יותר מרבע מתקציב כוחות שמירת השלום. בשנים האחרונות היא מעכבת חלק גדול מהתשלומים, וזה בדיוק מראה כמה הכסף שלה משמעותי: כשהוא לא מגיע, האו"ם נאלץ לקצץ. המטה נמצא אצלה. בניין האו"ם עומד במנהטן, ניו יורק, על קרקע שנקנתה בתרומה של איש העסקים ג'ון רוקפלר ג'וניור. לאו"ם יש אפילו סניף דואר עם בולים משלו, שאפשר לשלוח איתם מכתבים רק מתוך הבניין. היא מעצמה כלכלית וצבאית, ולכן לעמדה שלה יש משקל גם מחוץ לחדר ההצבעה. האם זה הוגן? בפוסט האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? שאלנו אם לכל אחד באמת יש אותו קול. באו"ם השאלה הזאת חדה במיוחד: בעצרת הכללית כולן שוות, אבל במועצת הביטחון יש חמש מדינות ששוות יותר. מדינות כמו הודו, ברזיל, גרמניה ויפן דורשות כבר שנים לקבל מקום קבוע, ומדינות אפריקה מזכירות שלאף מדינה מהיבשת שלהן אין מושב קבוע. עד היום שום רפורמה לא עברה. נחשו למה? נכון, כי צריך את ההסכמה של ה...חמש. מי בחר לא להיות שם? 🚪 שווייץ: "תודה, אנחנו ניטרליות" שווייץ מפורסמת בניטרליות שלה, והיא חששה שחברות באו"ם תגרור אותה לצד באחד הסכסוכים. מה שמצחיק הוא שבמשך עשרות שנים המטה האירופי של האו"ם ישב בז'נבה, בתוך שווייץ, בזמן ששווייץ עצמה לא הייתה חברה. 1986: במשאל עם, כ-75% מהשווייצרים הצביעו נגד הצטרפות. 2002: במשאל עם נוסף, כ-55% הצביעו בעד, ושווייץ הפכה לחברה ה-190, המדינה הראשונה שהצטרפה לאו"ם בעקבות הצבעה של האזרחים עצמם. (ואם זה נשמע לכם איטי, תזכרו ששווייץ היא גם המדינה שנתנה לנשים זכות בחירה רק ב-1971.) הוותיקן: רק משקיפה ולא משחקת הוותיקן, המדינה הקטנה בעולם, בחרה במודע לא להיות חברה מלאה, כדי לשמור על ניטרליות. מאז 1964 הוא מדינה משקיפה: מותר לה להשתתף בדיונים ולדבר, אבל לא להצביע. היום יש שתי מדינות משקיפות: הוותיקן ופלסטין. אינדונזיה: היחידה שטרקה את הדלת ב-1965 אינדונזיה הודיעה שהיא עוזבת את האו"ם, במחאה על כך שמדינה שכנה שהיא הייתה איתה בסכסוך נבחרה למועצת הביטחון. אחרי שנה וחצי היא חזרה. עד היום זו המדינה היחידה שאי פעם עזבה את הארגון. יש גם מי שרוצה ולא נותנים לו לא כל מי שבחוץ בחר להיות שם. טייוואן הייתה בעבר בכיסא של סין, וב-1971 העצרת הכללית העבירה אותו לרפובליקה העממית של סין. קוסובו הכריזה על עצמאות, אבל כדי להתקבל צריך המלצה של מועצת הביטחון, ורוסיה וסין מתנגדות. שוב, הווטו. יציאה חלקית: עוזבים סוכנויות ולא את האו"ם אפשר להישאר חברה באו"ם ובכל זאת לעזוב סוכנויות מסוימות שלו, ובשנים האחרונות זה קורה הרבה: ארה"ב יצאה מארגון הבריאות העולמי וממועצת זכויות האדם, והודיעה על יציאה מאונסק"ו החל מסוף 2026. זו הפעם השלישית שהיא עוזבת את אונסק"ו (הקודמות היו ב-1984 וב-2018). בינואר 2026 הורה הנשיא טראמפ על יציאה מעוד 31 גופים של האו"ם. גם ישראל עזבה את אונסק"ו, ב-2019, יחד עם ארה"ב. מה זה אומר בפועל? מי שבחוץ לא מצביע. הוא לא משפיע על ההחלטות, גם כשהן נוגעות אליו. מי שבחוץ חוסך כסף, ויכול לטעון שהוא לא מחויב להחלטות שמתקבלות שם. אבל המקום הריק לא נשאר ריק. כשממשל ביידן החזיר את ארה"ב לאונסק"ו ב-2023, אחת הסיבות שהוא נתן הייתה שסין "תפסה" את מקומה בקביעת סטנדרטים בנושאים כמו בינה מלאכותית וחינוך טכנולוגי. זו שאלה שמדינות מתווכחות עליה כל הזמן: האם עדיף להיות בפנים ולהשפיע, גם כשלא מסכימים, או שעדיף לצאת ולמחות? החלטות של האו"ם שנוגעות ישירות לילדים 🧒 יוניצ"ף הוקמה ב-1946, בהתחלה כדי לעזור לילדים באירופה שאחרי המלחמה, והפכה לסוכנות קבועה שעוזרת לילדים בכל העולם בתחומי תזונה, חיסונים, מים נקיים וחינוך. ב-1965 היא זכתה בפרס נובל לשלום. האמנה לזכויות הילד ב-20 בנובמבר 1989 אישרה העצרת הכללית את האמנה בדבר זכויות הילד, מסמך עם 54 סעיפים שקובע מה מגיע לכל ילד וילדה בעולם. זו אמנת זכויות האדם שהכי הרבה מדינות אישררו בהיסטוריה: כולן חוץ מאחת. ומי היא? ארה"ב, שחתמה עליה אבל לא אישררה. ישראל אישררה אותה ב-1991. ארבעה עקרונות מרכזיים באמנה: אי-אפליה: הזכויות שייכות לכל ילד, בלי קשר למוצא, דת, מגדר או מצב כלכלי. טובת הילד: בכל החלטה שנוגעת לילדים, טובתם צריכה להיות שיקול מרכזי. הזכות לחיים ולהתפתחות. הזכות להישמע: לילדים יש זכות להביע את דעתם בעניינים שנוגעים להם, ושהדעה הזאת תילקח בחשבון. בגלל התאריך הזה, 20 בנובמבר הוא יום הילד הבינלאומי. ימים בינלאומיים שהעצרת הכללית הכריזה עליהם 11 באוקטובר: היום הבינלאומי של הילדה (מאז 2012), שמוקדש לזכותן של בנות לחינוך ולהזדמנויות שוות. 11 ביוני: היום הבינלאומי למשחק, שהוכרז ב-2024, כי משחק הוא חלק חשוב בהתפתחות של ילדים (ושל מבוגרים). 20 במאי: יום הדבורה העולמי. 🐝 3 ביוני: יום האופניים העולמי. 🚲 20 ביולי: יום השחמט העולמי. ♟️ ההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם ב-10 בדצמבר 1948 אישרה העצרת את ההצהרה, שאת הוועדה שניסחה אותה הובילה אלינור רוזוולט, אלמנתו של הנשיא. לפי ספר השיאים של גינס, זה המסמך המתורגם ביותר בעולם, ליותר מ-500 שפות. יעדי הפיתוח בר-קיימא ב-2015 אישרו כל המדינות 17 יעדים שאמורים להתממש עד 2030, כמו מיגור העוני והרעב, שמירה על האוקיינוסים, ויעד מספר 4: חינוך איכותי לכל ילד וילדה. עוד כמה עובדות שכדאי להכיר 🔎 שש שפות רשמיות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, סינית וערבית (הערבית נוספה ב-1973). כל נאום מתורגם בזמן אמת לכל השש. הדגל: מפת העולם כפי שהיא נראית מעל הקוטב הצפוני, מוקפת בענפי זית, סמל השלום הוותיק (כמו היונה, שגם עליה כתבנו). מודל האו"ם: בבתי ספר בכל העולם, כולל בישראל, תלמידים מדמים דיונים של האו"ם, כשכל אחד מייצג מדינה ומנסה להגיע להסכמות. דרך מצוינת להבין כמה קשה לגרום ל-193 מדינות להסכים על משהו. רגע למחשבה 💭 אם הייתם מקימים את האו"ם מחדש היום, הייתם נותנים למישהו זכות וטו? ואם כן, למי? האם זה הוגן שלמדינה קטנה ולמדינה ענקית יש קול אחד בעצרת הכללית? איך הייתם בונים שיטה אחרת? מה עדיף למדינה שלא מסכימה עם הארגון: להישאר בפנים ולהתווכח, או לצאת? איזה יום בינלאומי חסר לדעתכם, ולמה?

אחד הדברים הכי מדהימים שהתגלו בחלל בשנים האחרונות הוא האובייקט J1407b (כפי שמכנים אותו המדענים) או בכינויו הפופולרי: "סופר-שבתאי"! מי זה הסופר-שבתאי הזה? סופר-שבתאי הוא אובייקט תת-כוכבי מרתק שהתגלה ב-2012. הוא נמצא במרחק של כ-434 שנות אור מכדור הארץ, בקבוצת כוכבים בשם קנטאורוס . המסה שלו היא פחות מ-6 מסות צדק, מה שמסווג אותו כאובייקט תת-כוכבי. סיבכנו? זה אומר שהוא יכול להיות או כוכב לכת ענק או ננס חום - שניהם סוגים של גופים שמשקלם קל מדי מכדי להתחיל היתוך גרעיני כמו כוכבים. אבל מה שהכי מיוחד בו זו מערכת הטבעות האדירה שלו, שבגללה אפשר להגיד שהוא שר הטבעות האמיתי... היסטוריית הגילוי סיפור הגילוי של סופר-שבתאי הוא מרתק: ב-2007, טלסקופים אוטומטיים של פרויקט SuperWASP זיהו התעמעמות מוזרה באור של כוכב בשם V1400 Centauri. ההתעמעמות נמשכה 56 ימים, אבל באותו זמן לא הבינו מה גורם לה. ב-2012, האסטרונום אריק ממאג'ק ניתח את הנתונים האלה. הוא הבין שההתעמעמות נגרמה על ידי מערכת טבעות ענקית סביב אובייקט שחולף על פני הכוכב. זה היה הגילוי הרשמי של J1407b - הסופר-שבתאי. מאז, מחקרים נוספים עזרו לנו להבין יותר על האובייקט המדהים הזה ועל מערכת הטבעות שלו. מערכת הטבעות הגדולה ביותר שהתגלתה אי פעם הטבעות של סופר-שבתאי הן פשוט מדהימות ומהוות את מערכת הטבעות הגדולה ביותר שהתגלתה עד כה: הן משתרעות למרחק של כ-180 מיליון ק"מ - שזה יותר מהמרחק בין השמש לכדור הארץ! הן פי 200 יותר גדולות מהטבעות של שבתאי, מה שמדגיש כמה ייחודית המערכת הזו. המסה הכוללת של הטבעות היא בדיוק כמו המסה של כדור הארץ. זו כמות עצומה של חומר שמרמזת על פוטנציאל ליצירת ירחים גדולים! זוהו לפחות 37 טבעות נפרדות, ויתכן שיש אפילו יותר מ-100! אקסו-ירחים בהתהוות? יש עדויות מרתקות לכך שירחים (או "אקסו-ירחים" כי הם מחוץ למערכת השמש שלנו) נוצרים בתוך הטבעות של הסופר-שבתאי ממש עכשיו! בין הטבעות יש רווחים גדולים, שמרמזים על נוכחות של גופים גדולים יותר. חוקרים מצאו עדויות לרווח ברוחב של כ-4 מיליון ק"מ שיכול להכיל ירח בגודל של כדור הארץ שלנו! זה כמו לצפות בהיווצרות של מערכת ירחים בזמן אמת. איך רואים אותו? למרות שאנחנו מדברים על "צפייה" בסופר-שבתאי, חשוב להבין שאי אפשר לראות אותו ישירות מכדור הארץ באמצעות טלסקופים רגילים. המרחק העצום של 434 שנות אור הופך את זה לבלתי אפשרי. אז איך בכלל גילו אותו? החוקרים השתמשו בשיטה מתוחכמת: הם עקבו אחר התעמעמות מחזורית של אור הכוכב V1400 Centauri. כשהסופר-שבתאי עובר לפני הכוכב הזה (מנקודת המבט שלנו), הטבעות שלו חוסמות חלק מהאור, וזה מה שאפשר לחוקרים לזהות אותו ולחקור את המבנה המדהים שלו. הייחודיות של הסופר-שבתאי הזה נכון לעכשיו, J1407b - או סופר-שבתאי - הוא המקרה היחיד הידוע של מערכת טבעות כל כך גדולה מחוץ למערכת השמש שלנו. כמה גדולה? פי 200 מזו של שבתאי 'שלנו'. אמנם לכל ארבעת ענקי הגז במערכת השמש שלנו (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) יש טבעות, אבל אף אחת מהן לא מתקרבת לגודל ולמסיביות של הטבעות של סופר-שבתאי. ועוד משהו חשוב - עניין הגיל. מסתבר שסופר-שבתאי צעיר בהרבה משבתאי. הוא נוצר לפני כ-16 מיליון שנה בלבד, בעוד ששבתאי בן כ-4.5 מיליארד שנה. למה זה כל כך מרגש? הגילוי של סופר-שבתאי מלמד אותנו המון על איך נוצרות מערכות שמש, ירחים וטבעות. זה כמו להציץ אל העבר ולראות איך נראתה מערכת השמש שלנו לפני מיליארדי שנים! יתכן שסופר-שבתאי הוא רק הראשון מבין אובייקטים דומים שנגלה בעתיד. ככל שהטכנולוגיה תתקדם, יתכן שנוכל לגלות עוד מערכות דומות ולהבין טוב יותר את היווצרות מערכות פלנטריות. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על שבתאי בטלסקופ, תזכרו שיש שם בחוץ "אח צעירצ'יק" עוד יותר מרשים, אפילו אם אנחנו לא יכולים לראות אותו ישירות! 🚀✨ מה דעתכם? האם הייתם רוצים שיום אחד נוכל לשלוח חללית שתצלם אותו מקרוב?

האם שמעתם פעם על כוכב שבלע כוכב לכת??? זה נשמע כמו סיפור דמיוני, נכון? אבל זה בדיוק מה שחוקרים גילו באמצעות טלסקופ החלל ג'יימס ווב! והתוצאות היו אפילו מפתיעות יותר ממה שציפו. איך כוכב בולע כוכב לכת? 🌌 החוקרים חשבו בהתחלה שהכוכב התנפח והתרחב (כמו בלון שמתנפח) עד שהוא "בלע" את כוכב הלכת שהיה קרוב אליו. זה תהליך שקורה לכוכבים כשהם מזדקנים והופכים למה שנקרא "ענק אדום" (כמו מה שיקרה לשמש שלנו בעוד כמה מיליארדי שנים). אבל טלסקופ ג'יימס ווב גילה משהו מפתיע! הכוכב בכלל לא התנפח. במקום זה, כוכב הלכת הוא זה שהתקרב יותר ויותר אל הכוכב במשך מיליוני שנים, עד שבסוף - הוא נפל לתוכו! האותות המסתוריים 🔍 האירוע המוזר הזה, שנקרא באופן רשמי באותיות ZTF SLRN-2020, התגלה לראשונה כהבזק אור במצפה הכוכבים פאלומר בקליפורניה. אחר כך, לווין של נאס"א שנקרא NEOWISE גילה שהכוכב הפך בהיר יותר בטווח האינפרא-אדום שנה לפני ההבזק, מה שרמז על נוכחות של אבק. הידעת? אינפרא-אדום זה סוג של אור שהעין שלנו לא יכולה לראות. מוזמנים לקרוא על אור כדי ללמוד יותר הבלש החללי 🕵️ טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא כמו בלש מדהים שיכול לראות דברים שאף טלסקופ אחר לא יכול. הוא השתמש בשני מכשירים מיוחדים שלו - MIRI ו-NIRSpec - כדי לחקור את הזירה. המכשירים הללו עוזרים לו לפענח את התעלומות העמוקות ביותר של היקום. וכך, המדענים גילו שהכוכב הזה נמצא בגלקסיית שביל החלב, במרחק של כ-12,000 שנות אור מכדור הארץ. זה רחוק מאוד, אבל טלסקופ ווב חזק מספיק כדי לראות שם! הידעתם? 💭 רגע לפני שטלסקופ ג'יימס ווב נשלח לחלל, התגלתה תקלה ב-MIRI. והתיקון ברגע האחרון, דחה את השיגור! ה-MIRI: עיניים לראות את הקר והרחוק 🌡️ השם מירי (MIRI) הוא קיצור שלMid-Infrared Instrument (מכשיר לאינפרא-אדום בינוני). המכשיר הזה מיוחד מאוד כי הוא יכול "לראות" חוֹם - או במילים מדעיות יותר, הוא קולט קרינת אינפרא-אדום בטווח הבינוני. זה כמו מצלמת חום סופר-מתקדמת! למה זה חשוב? כי הרבה דברים ביקום קרים מדי מכדי שנוכל לראות אותם באור רגיל, אבל הם עדיין פולטים חום ש-MIRI יכול לקלוט: ענני אבק וגז שבהם נוצרים כוכבים חדשים כוכבי לכת רחוקים סביב כוכבים אחרים גלקסיות עתיקות מאוד שהאור שלהן "נמתח" בגלל התרחבות היקום עובדה מדהימה: כדי ש-MIRI יעבוד כמו שצריך, צריך לקרר אותו לטמפרטורה של מינוס 266 מעלות צלזיוס! זו טמפרטורה קרה יותר מהחלל החיצון! ה-NIRSpec: מפצח הקודים של האור 🌈 גם השם הזה - NIRSpec - הוא קיצור של Near-Infrared Spectrograph (ספקטרוגרף לאינפרא-אדום קרוב). המכשיר הזה לא רק מצלם תמונות, אלא עושה משהו מדהים עוד יותר: הוא מפרק את האור לצבעים השונים שלו (ספקטרום), ממש כמו שטיפות גשם יוצרות קשת. כשהוא מפרק את האור בצורה הזו, הוא יכול לגלות לנו: מאילו חומרים מורכבים הדברים שהוא בוחן מה הטמפרטורה שלהם כמה מהר הם נעים האם יש להם אטמוספירה ומה יש בה עובדה מדהימה: ה-NIRSpec יכול לבחון עד 100 אובייקטים בו-זמנית, במקביל! מה שהופך אותו ליעיל מאוד! למה שניהם יחד כל כך חזקים? 💪 כשמשתמשים בשני המכשירים יחד, כמו במקרה של כוכב הלכת שנבלע, אפשר לקבל תמונה מלאה של מה שקורה: ה-MIRI ראה את האבק הקר שנוצר כשכוכב הלכת נפל לתוך הכוכב, ה-NIRSpec גילה את הדיסק החם יותר ואפילו זיהה מולקולות כמו פחמן חד-חמצני בתוכו. זה כמו להסתכל על אותה תעלומה בשני זוגות משקפיים שונים: כל אחד מראה לך דברים שהשני לא יכול לראות! 👓🕶️ שיא שבטח לא ידעתם: 🏆 רגישות המכשירים כ"כ גבוהה שהם יכולים לזהות חום של דבורה על הירח (אם היא הייתה שם)! ולזהות מולקולות שעשויות להצביע על חיים באטמוספרות של כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו אז מה באמת קרה עם הכוכב שבלע? 😋 המדענים חושבים שכוכב הלכת היה בערך בגודל של צדק (שהוא הכוכב הגדול ביותר במערכת השמש שלנו), אבל הוא הקיף את הכוכב שלו במסלול קרוב מאוד - אפילו יותר קרוב מהמסלול של כוכב חמה סביב השמש שלנו. במשך מיליוני שנים, כוכב הלכת הלך והתקרב לכוכב הבולע, עד שהוא התחיל לגעת באטמוספירה של הכוכב. ברגע שזה קרה, התהליך האיץ והכוכב "נמרח" סביב הכוכב והתחיל ליפול פנימה. כאשר כוכב הלכת נפל סופית, הוא יצר פיצוץ שהעיף גז מהשכבות החיצוניות של הכוכב. הגז הזה התרחב והתקרר, והיסודות הכבדים שבו הפכו לאבק קר במשך השנה שבאה אח"כ. ההפתעה הגדולה! ✨ החוקרים אמנם ציפו לראות ענן מתרחב של אבק קר סביב הכוכב, אבל מכשיר ה-NIRSpec גילה גם דיסק חם של גז מולקולרי קרוב יותר. הטלסקופ אפילו הצליח לזהות מולקולות מסוימות בדיסק הזה, כולל פחמן חד-חמצני. מעניין שהאזור הזה דומה למקום שבו נוצרים כוכבי לכת בדרך כלל, למרות שבמקרה הזה אנחנו יודעים שזה קרה אחרי שכוכב לכת נבלע! למה זה מעניין אותנו? 🌍 מתים, נולדים... נופלים, נבלעים... למה זה בכלל חשוב או מעניין לדעת מה בדיוק קרה שם לפני כ"כ הרבה שנים? כי מחקר כמו זה יכול לעזור לנו להבין מה יקרה למערכות כוכבי לכת אחרות בעתיד, כולל מערכת השמש שלנו! (אל דאגה, השמש שלנו לא אמורה לבלוע את כדור הארץ בעתיד הקרוב, וגם כשהיא תתרחב בעוד מיליארדי שנים, כדור הארץ יהיה כנראה רחוק מספיק כדי להישאר בטוח...). זהו האירוע הראשון מסוגו שנצפה "בפעולה", והתצפית הטובה ביותר של מה שקרה אחרי שהכל התייצב. החוקרים מקווים שזו רק ההתחלה של דגימות כאלה שהם יוכלו לחקור. הנה כמה עובדות טריוויה שמעניין לדעת... 🤓 טלסקופ החלל ג'יימס ווב הוא הטלסקופ החזק ביותר שנאס"א שלחה אי פעם לחלל. הטלסקופ מסוגל לראות בטווח האינפרא-אדום, שזה סוג של אור שהעין שלנו לא יכולה לראות. המקרה הזה הוא אחד מהראשונים שנחקרו בתוכנית מיוחדת שנקראת "מטרות הזדמנות", שמיועדת לאירועים נדירים כמו התפוצצויות של סופרנובות. בעתיד, מצפי כוכבים חדשים כמו מצפה ורה רובין וטלסקופ החלל ננסי גרייס רומן יעזרו למדענים למצוא עוד אירועים דומים. שיא מגניב 🏆 המרחק בין הכוכב המדובר לכדור הארץ הוא כ-12,000 שנות אור. זה אומר שהאור שאנחנו רואים ממנו היום יצא משם לפני 12,000 שנה! באותו זמן, בני האדם על כדור הארץ רק התחילו לפתח חקלאות ולבנות יישובי קבע .

ה21 ביוני הוא היום הכי ארוך בשנה! 😃 מה שאומר - חגיגה של שמש... בואו נגלה למה זה קורה ולמה היום הזה כל כך מיוחד. 🌍 למה היום הזה הוא הארוך ביותר? כדור הארץ שלנו 'עומד' תמיד קצת עקום, כמו ילד שנשען הצידה. 😜 בזמן שהוא מסתובב סביב השמש, החלק שלנו (החצי הצפוני) מתקרב יותר לשמש בקיץ (ומתרחק ממנה בחורף). ביום ההיפוך הקיצי, כדור הארץ מגיע לנקודה מיוחדת במסלול שלו סביב השמש. בנקודה הזאת הציר של כדור הארץ נוטה ב-23.5 מעלות, וביום הזה החצי הצפוני של כדור הארץ (איפה שאנחנו גרים) נמצא בזווית כזו שהוא הכי קרוב לשמש. 📐 ⏰ מה זה אומר לנו? זה אומר שיש לנו הרבה יותר זמן לשחק בחוץ! 🏃‍♀️🏃‍♂️ השמש זורחת מוקדם בבוקר ושוקעת מאוחר בערב. מה שאומר - יום שלם של כיף! כמה ארוך היום הזה? תלוי איפה אתם גרים על כדור הארץ. למשל, בישראל ב-2020, היו 14 שעות ו-13 דקות של אור יום! וקרוב לקוטב הצפוני? שם השמש בכלל לא שוקעת! יש אור יום 24 שעות ביממה!!! 🤯 ובאקוודור? שם אורך היום כמעט ולא משתנה לאורך כל השנה. ❄️ ומה עם החצי השני של כדור הארץ? בדיוק הפוך! כשאצלנו קיץ, בחצי הכדור הדרומי חורף. 🥶 ואז, שם הימים קצרים וקרים. מה שאומר שבאוסטרליה, יחגגו את ראש השנה האזרחי בים, ובאוגוסט יתעטפו במעיל... 🏛️ איך חגגו את זה פעם? לפני אלפי שנים, אנשים בנו מבנים מיוחדים כדי לחגוג את היום הזה. סטונהנג' באנגליה הוא דוגמה מפורסמת - השמש זורחת בדיוק מעל אחת האבנים ביום הזה! 🗿 ומסתבר שבימינו יש אנשים שמנסים לחגוג את זה באותו מקום באופן דומה... 🌡️ מה זה אומר לגבי העונות? אז בחצי הכדור הצפוני, זה סימן לתחילת הקיץ. 🏖️ ובחצי הכדור הדרומי, זה דווקא מסמן את תחילת החורף.⛄ ולמה זה חשוב? לחקלאות! כי פעם, לפני שהיו שעונים מדוייקים, זה עזר לחקלאים לדעת מתי לזרוע ומתי לקצור. אבל זה גם חשוב למדע. כי זה עוזר לנו להבין איך כדור הארץ נע במרחב. ואפילו לטבע, כי בעלי חיים וצמחים מגיבים לשינויים באורך היום. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

בחלל אפשר למצוא כוכבים 'טבעיים', אבל גם חלליות, לוויינים ותחנות חלל שנוצרו בידי אדם. 🌠🛰️ אחת מהן היא טיאנגונג - תחנת החלל המרשימה של סין. 🇨🇳🚀 אז בואו נצא להרפתקה קוסמית ונגלה את הסיפור המרתק מאחורי הארמון השמיימי הזה! 🪐✨ סין ותחנת החלל הבינלאומית 🌍🚫 בעבר, סין לא הורשתה להצטרף למועדון היוקרתי של תחנת החלל הבינלאומית (ISS). ארה"ב חששה שמא סין תנצל את שיתוף הפעולה כדי לגנוב סודות טכנולוגיים או לסכן את הביטחון הלאומי. 😱🔒 אז במקום לבכות על חלב שנשפך, סין החליטה לבנות לעצמה ארמון משלה בחלל! 💪✨ ברוכים הבאים לטיאנגונג! 🏰🛰️ טיאנגונג, שפירושה בעברית "ארמון שמיימי", היא תחנת החלל המשגשגת של סין. היא מרחפת בגאון בגובה של 340 עד 450 ק"מ מעל כדור הארץ, בדיוק כמו ה-ISS. 🌎🔭 אבל אל תתנו לדמיון ביניהן לבלבל אתכם - לטיאנגונג יש אישיות משלה! מה מיוחד בטיאנגונג? 🤔💡 - המבנה שלה מורכב ממודולים נפרדים שמתחברים יחד כמו לגו, בעזרת זרוע רובוטית. איזה מגניב זה? 🤖🧩 - היא יכולה לארח עד שישה אסטרונאוטים בכל פעם, אבל בדרך כלל מסתפקת בשלושה. אין כמו מרחב אישי גם בחלל! 😉👨‍🚀👩‍🚀 - טיאנגונג היא גם מעבדת מחקר שמיימית, שם מתבצעים ניסויים מדעיים מרתקים ונבדקות טכנולוגיות עתידיות. 🧪🔬🚀 - למרות שזו מסיבה פרטית של סין, כל העולם מוזמן להצטרף לחגיגות המדע! 🎉🌍👩‍🔬 הידעת? 🤯 טיאנגונג עשויה להיות תחנת החלל היחידה שתישאר במסלול אחרי שה-ISS תפרוש ב-2028. ואז, סין תשלוט בחלל! 👑🚀 סין ורוסיה מתכננות גם תחנת מחקר משותפת על הירח. צעד אחד קדימה לאנושות! 🌘🤝👩‍🚀 לפעמים אפשר לראות את טיאנגונג מישראל, ואפילו לצלם אותה עם ציוד מתאים. התכוננו לצלם תמונות מדהימות! 📸😍🛰️ אז שאפו לסין על ההישגים המרשימים שלה בחקר החלל, ועל פתיחת הדלת לשיתופי פעולה בינלאומיים. 👏💫 מי יודע מה עוד מחכה לנו שם בחוץ? 🚀🪐✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

דמיינו שאתם מביטים בשמיים בלילה. אתם רואים כוכבים נוצצים, אולי את הירח , ואם אתם ממש ברי מזל - אפילו גלקסיות רחוקות. אבל יש משהו מדהים שהמדענים גילו: כל מה שאנחנו יכולים לראות - כל הכוכבים, כוכבי הלכת , הגלקסיות וה ערפיליות - הוא בסך הכל רק כ-5% מהיקום! התעלומה הגדולה 🤔 אז מה נמצא בשאר היקום? המדענים גילו שיש שם משהו מסתורי שהם קוראים לו "חומר אפל". הוא נמצא בכל מקום ביקום, אבל אי אפשר לראות אותו. איך אנחנו יודעים שהוא שם? כי אנחנו רואים את ההשפעה שלו! חשבו על זה ככה: אם מישהו זרק כדור שלג ופגע בכם, גם אם לא ראיתם מי זרק אותו, אתם יודעים שמישהו היה שם כי הרגשתם את כדור השלג! באותה צורה, המדענים רואים איך החומר האפל משפיע על הדברים ביקום. מחקר חדש ומרתק 🔬 מדענים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, גילו דרך מיוחדת לנסות לפתור את התעלומה הזו. הם חוקרים סופרנובה מיוחדת שהתפוצצה ב-1987 (אם אתם רוצים לדעת יותר על סופרנובות , יש לנו פוסט שלם בנושא, הקליקו על הלינק). המדענים חושבים שבזמן ההתפוצצות העצומה הזו, יכול להיות שנוצרו חלקיקים מיוחדים שנקראים אַקסיונים , שיעזרו לנו להבין סוף סוף ממה עשוי רוב היקום. איך בודקים את זה? 🛸 המדענים מתכננים להקים רשת של לוויינים מיוחדים (שיקראו GALAXIS). הלוויינים האלה יחפשו הבזקי אור מיוחדים שנקראים קרני גמא. אם הם ימצאו אותם, זה יכול להיות הרמז הראשון לקיומו של החומר המסתורי! דברים מפתיעים על החומר האפל: החומר האפל מחזיק את כל הגלקסיות יחד, כמו דבק קוסמי ענק המדענים חושבים שיש יותר חומר אפל ביקום מאשר חומר רגיל פי חמש! למרות שאי אפשר לראות אותו, החומר האפל משפיע על התנועה של כל דבר ביקום הצצה לעתיד 🔭 עם הלוויינים החדשים, המדענים מקווים שיוכלו סוף סוף לפצח את אחת התעלומות הגדולות ביותר של היקום. מי יודע - אולי בקרוב נגלה סוף סוף ממה עשוי רוב היקום שלנו! ומה זה 'אנרגיה אפלה'? אבל רגע, יש עוד משהו! 🌌 מסתבר שיש עוד תעלומה גדולה ביקום - משהו שנקרא "אנרגיה אפלה". בשונה מהחומר האפל שמושך אליו דברים (כמו מגנט), האנרגיה האפלה עושה (סוג-של) ההיפך: היא דוחפת את היקום - להתרחב! זה כאילו שמישהו מנפח בלי הפסקה בלון ענק, כשהבלון הזה הוא היקום שלנו. המדענים גילו שהיקום לא רק מתרחב, אלא מתרחב מהר יותר ויותר - וכל זה קורה בזכות (או בגלל) האנרגיה האפלה המסתורית הזו! 🎈 עובדות מדליקות שאולי לא ידעתם: 💫 החומר האפל לא פולט אור בכלל, וזו הסיבה שאי אפשר לראות אותו אפילו עם הטלסקופים הכי חזקים בשוויץ יש מאיץ חלקיקים ענק (מכונה מיוחדת שמתנגשת בחלקיקים קטנטנים זה בזה במהירות מטורפת), והמדענים משתמשים בו כדי (בין השאר) לנסות למצוא חלקיקים של חומר אפל. המדענים חושבים שהאנרגיה האפלה תופסת בערך 68% מהיקום, החומר האפל 27%, וכל מה שאנחנו יכולים לראות - רק 5%! אם היה אפשר לראות את החומר האפל, השמיים בלילה היו נראים ממש אחרת: מלאים באורות ובצורות מוזרות 🌠 מה בין חור שחור לחומר אפל? הידעתם? חור שחור וחומר אפל - שניהם "בלתי נראים", אבל הם שונים לגמרי! 🕳️ חור שחור הוא כמו משפך ענק בחלל - הוא בולע את כל האור שמגיע אליו, ולכן אי אפשר לראות אותו. אבל אנחנו יודעים בדיוק איפה הוא נמצא כי אנחנו רואים איך הוא "אוכל" כוכבים וגז שמתקרבים אליו מדי. לעומת זאת, החומר האפל לא "בולע" שום דבר - הוא פשוט לא מתקשר עם אור בכלל! זה כאילו האור עובר דרכו כמו שהוא עובר דרך זכוכית שקופה לגמרי. אבל בדיוק כמו שאפשר להרגיש את המשקל של זכוכית, ככה אנחנו מרגישים את המשיכה של החומר האפל על דברים אחרים ביקום. ומה אתם חושבים? 🤔 מה לדעתכם עוד מסתתר בחלל העצום? 🌌 אם הייתם יכולים להמציא מכשיר שיעזור לגלות חומר אפל, איך הוא היה נראה? 🧯 ומה אתם חושבים, יש עוד דברים ביקום שאנחנו לא יכולים לראות? 🧐

נחשו מי מגיע לביקור? קבלו חדשות מרגשות מהחלל? כדור הארץ שלנו עומד לקבל אורח מיוחד - ירח חדש וזמני! 🎉 האורח שלנו הוא אסטרואיד בשם 2024-PT5. הוא לא גדול במיוחד - בערך בגודל של אוטובוס או בית קטן. למרות שהוא קטן, הוא עומד לעשות משהו ממש מגניב! מתי זה קורה? האסטרואיד 2024-PT5 יהפוך ל"ירח חדש" של כדור הארץ בין ה-29 בספטמבר ל-25 בנובמבר. זה אומר שהוא יסתובב סביב כדור הארץ שלנו כמו הירח הרגיל שלנו, אבל רק לזמן קצר. איך זה עובד? האסטרואיד ייתפס בכוח המשיכה של כדור הארץ. זה כמו שכדור הארץ אומר לו "היי, בוא הנה לרגע!" 🤗 אבל אל דאגה, הוא לא יישאר לתמיד. אחרי כחודשיים, הוא ימשיך בדרכו סביב השמש. האם נוכל לראות אותו? למרבה הצער, לא נוכל לראות את האסטרואיד 2024-PT5 בעיניים שלנו או אפילו עם רוב הטלסקופים הביתיים. הוא פשוט קטן מדי וחלש מדי. אבל זה לא אומר שהוא לא שם! 👀 האם זה מסוכן? ממש לא! האסטרואיד יהיה במרחק של פי 10 מהירח שלנו. זה ממש רחוק ובטוח. אין שום סיכוי שהוא יתנגש בכדור הארץ. עובדות מעניינות שם מוזר : השם 2024-PT5 נשמע מסובך, נכון? זה בגלל שיש כל כך הרבה אסטרואידים שצריך שיטה מסודרת לתת להם שמות! לא הראשון : זו לא הפעם הראשונה שלכדור הארץ יש ירח זמני. זה קורה בערך פעם בעשור! חוזר לביקור : האסטרואיד 2024-PT5 צפוי לחזור לביקור נוסף בשנות ה-2050. אולי אתם תהיו המדענים שיחקרו אותו אז! 🚀👨‍🔬👩‍🔬 קבוצה מיוחדת : האסטרואיד הזה שייך לקבוצה מיוחדת שנקראת "אסטרואידי ארג'ונה". הם עוקבים אחרי מסלולים מאוד דומים לזה של כדור הארץ. גילוי טרי : האסטרואיד 2024-PT5 התגלה רק באוגוסט 2024 על ידי מערכת של נאס"א שנקראת ATLAS. זו מערכת שמחפשת אסטרואידים שעלולים להתקרב לכדור הארץ. סיכום אז הנה לנו הזדמנות נדירה לחגוג ירח חדש, גם אם הוא רק לביקור קצר! זו תזכורת נהדרת לכמה מדהים ודינמי החלל שלנו. מי יודע אילו הפתעות מרגשות עוד מחכות לנו שם למעלה? 🌠 אולי כדאי שנארגן מסיבת קבלת פנים לאסטרואיד 2024-PT5? 🎈🎊 (רק חבל שהוא לא יוכל לראות אותנו...) רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

אבל הסיפור המדהים הזה הוא בעצם גם שיעור מצוין במדעים - ובעיקר פיזיקה + מתמטיקה - כי כדורגל, מתחת לכל זה לא קסם - זו פיזיקה טהורה, ואפילו עם שם - "אפקט מגנוס", על שם המדען הגרמני גוסטב מגנוס שתיאר אותו במאה 🥅 שוערים לומדים לנתח לאן בועטים שחקנים יריבים על סמך נתונים סטטיסטיים מקדימים - לרוב הם "מנחשים" עם למה כדור המונדיאל "עף מוזר" כל כמה שנים, כדורי המונדיאל מתחדשים בעיצוב - וזה לא רק עניין אסתטי, אלא פיזיקה מסי אולי לא חשב על אפקט מגנוס כשהוא בעט בכדור, אבל הפיזיקה הייתה איתו בכל בעיטה.