לומדים אזרחות: האו"ם - הכיתה הכי גדולה בעולם (ולמה ל-5 תלמידים יש כפתור ביטול) 🌍

ילדים חוגגים יום הולדת בתאריך שבו נולדו. גם מדינות חוגגות יום הולדת כזה, רק שהן קוראות לו "יום העצמאות". אבל מה עושים ארגונים גדולים וכלל-עולמיים, כמו, למשל, האו"ם? 🎂

גם הם חוגגים. ב-24 באוקטובר מציינים בכל העולם את יום האומות המאוחדות, יום ההולדת של האו"ם. ובניגוד למסיבת יום הולדת רגילה, כאן המוזמנים הם 193 מדינות, כל אחת עם שפה, אינטרסים ומצב רוח משלה, והן אמורות להחליט יחד איך שומרים על העולם. אז איך זה עובד? מי מחליט? ולמה יש מדינות שיכולות לבטל החלטה של כל השאר בהינף יד?

איך נולד האו"ם? 🕊️

ניסיון ראשון שלא הצליח

הרעיון שמדינות יישבו ליד שולחן אחד ויפתרו מחלוקות בדיבור במקום במלחמה לא התחיל ב-1945. ב-1920, אחרי מלחמת העולם הראשונה, הוקם חבר הלאומים. הבעיה? הנשיא האמריקאי וודרו וילסון היה מהיוזמים העיקריים של הרעיון, אבל הסנאט האמריקאי סירב לאשר את ההצטרפות, וארה"ב, המעצמה החזקה ביותר, פשוט לא הייתה שם. לחבר הלאומים גם לא היו דרכים אמיתיות לאכוף את ההחלטות שלו, וכשפרצה מלחמת העולם השנייה היה ברור שהניסיון נכשל.

ניסיון שני, עם לקחים

את השם "האומות המאוחדות" המציא נשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט, עוד במהלך המלחמה, ב-1942, ככינוי לקבוצת המדינות שנלחמו יחד נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה.

• אפריל-יוני 1945: נציגים של 50 מדינות נפגשו בסן פרנסיסקו וניסחו את מגילת האו"ם, החוקה של הארגון. פולין חתמה מעט מאוחר יותר, וכך היו 51 מדינות מייסדות.

• 24 באוקטובר 1945: המגילה נכנסה לתוקף, והאו"ם נולד רשמית.

• 11 במאי 1949: ישראל התקבלה כחברה ה-59 בארגון.

• 2011: דרום סודאן הצטרפה כמדינה ה-193, האחרונה עד היום.

המילים הראשונות במגילה הן "אנו, עמי האומות המאוחדות". לא "אנו, המלכים" או "אנו, הממשלות", אלא העמים. זה רעיון שמזכיר מאוד את הבסיס של הדמוקרטיה, שעליו כתבנו בפוסט על מה דמוקרטיה באמת מבוססת.

המטרות שנכתבו במגילה

• שמירה על שלום וביטחון בין מדינות.

• פיתוח יחסי ידידות בין עמים, על בסיס זכותו של כל עם להגדרה עצמית.

• שיתוף פעולה בפתרון בעיות עולמיות כמו עוני, רעב, בריאות וחינוך, וקידום זכויות האדם.

• להיות מקום מפגש שבו מדינות מתאמות ביניהן מאמצים.

איך האו"ם בנוי? 🏛️

האו"ם הוא לא מדינה ואין לו "ראש ממשלה של העולם". יש לו כמה גופים מרכזיים, ולכל אחד תפקיד אחר:

• העצרת הכללית: כל 193 המדינות יושבות בה, ולכל מדינה קול אחד. לאיי טובלו הזעירים (בערך 11 אלף תושבים) יש בדיוק אותו כוח הצבעה כמו להודו (יותר ממיליארד וארבע מאות מיליון).

• מועצת הביטחון: 15 חברות. 5 קבועות (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת) ועוד 10 שנבחרות לשנתיים בכל פעם. זה הגוף החזק ביותר באו"ם. עובדה מעניינת: ישראל מעולם לא כיהנה במועצת הביטחון.

• המזכירות: "המשרד" שמפעיל את הארגון ביום-יום, ובראשה המזכיר הכללי. השנה זה מעניין במיוחד: כהונתו של אנטוניו גוטרש מסתיימת בסוף 2026, ובימים אלה מועצת הביטחון בוחרת מחליף או מחליפה. הרבה מדינות דוחפות לכך שלראשונה בתולדות הארגון תיבחר אישה.

• בית הדין הבינלאומי לצדק: 15 שופטים שיושבים בהאג שבהולנד ופוסקים בסכסוכים בין מדינות.

• המועצה הכלכלית והחברתית: אחראית על נושאים כמו פיתוח, בריאות, חינוך וסביבה, ומתאמת בין סוכנויות האו"ם.

• מועצת הנאמנות: הוקמה כדי ללוות שטחים בדרך לעצמאות. ב-1994, כשהאחרון שבהם (פלאו, באוקיינוס השקט) קיבל עצמאות, היא סיימה את תפקידה. אחד הגופים הבודדים בהיסטוריה שהצליח לייתר את עצמו.

סביב הגופים האלה פועלות סוכנויות רבות, כמו יוניצ"ף (ילדים), ארגון הבריאות העולמי, אונסק"ו (חינוך, מדע ותרבות) ותוכנית המזון העולמית.

מה האו"ם בכלל יכול לעשות? ⚖️

כאן מגיעה ההפתעה: לאו"ם יש הרבה פחות כוח ממה שרוב האנשים חושבים.

מה הוא כן יכול

• מועצת הביטחון יכולה לקבל החלטות מחייבות: להטיל סנקציות (למשל איסור סחר עם מדינה מסוימת), לשלוח כוחות שמירת שלום, ובמקרים קיצוניים לאשר שימוש בכוח.

• כוחות שמירת השלום, "הכומתות הכחולות", מוצבים באזורי מתיחות ברחבי העולם. ב-1988 הם זכו בפרס נובל לשלום. בסך הכול, האו"ם, הסוכנויות שלו ואנשים שפעלו מטעמו זכו בפרס נובל לשלום יותר מעשר פעמים.

• בית הדין הבינלאומי יכול לפסוק בסכסוכים בין מדינות.

• הסוכנויות מחלקות מזון, מחסנות ילדים, בונות בתי ספר ומגינות על אתרי מורשת עולמית.

מה הוא לא יכול

• לעצרת הכללית אין כוח לחייב. ההחלטות שלה הן בעיקר המלצות. הן חשובות כי הן מראות מה דעת העולם, אבל אף מדינה לא חייבת לציית להן.

• אין לאו"ם צבא משלו. כוחות שמירת השלום הם חיילים שמדינות "משאילות" לו, ומדינה יכולה להחליט לקחת אותם בחזרה.

• אין לו משטרה. אם מדינה מתעלמת מהחלטה, האו"ם לא יכול לבוא ולאכוף אותה בעצמו.

• בית הדין דן רק במקרים שהמדינות הסכימו מראש שהוא ידון בהם.

רגע למחשבה 🤔

בפוסט למה בכלל צריך שלטון? דיברנו על "בעיית הבריון השכונתי" ועל "בעיית הרוכב החופשי": כשאין מישהו שיכול לאכוף כללים, תמיד יהיה מי שינצל את זה. בתוך מדינה יש ממשלה, משטרה ובתי משפט. אבל בין מדינות אין שלטון עליון, ואף מדינה לא הסכימה לוותר על הריבונות שלה כדי ליצור כזה.

אז האו"ם הוא משהו באמצע: לא שלטון עולמי, אלא מקום שבו מדינות מנסות להסכים. האם עדיף שיהיה לעולם שלטון אחד חזק? או שזה דווקא מסוכן? ומי ישמור על השומרים? (זאת בדיוק השאלה שעליה עונה הפרדת רשויות, ובאו"ם אין הפרדה כזאת במובן המלא.)

למה לארה"ב (ולעוד ארבע מדינות) יש יותר כוח מאחרים? 💪

• כפתור הביטול: זכות ה-וטו

  תארו לעצמכם ועד כיתה של 15 תלמידים, שבו כל החלטה צריכה רוב של 9, אבל ל-5 תלמידים מסוימים יש כפתור שמבטל כל החלטה, גם אם כל השאר הצביעו בעד. זה בדיוק מה שקורה במועצת הביטחון.

  חמש החברות הקבועות הן המדינות שניצחו במלחמת העולם השנייה, ובזמן ההקמה הן התעקשו על הזכות הזאת. ההיגיון היה פשוט: אם מעצמה גדולה תרגיש שהארגון פועל נגדה, היא פשוט תעזוב, כמו שקרה לחבר הלאומים. עדיף שהמעצמות יהיו בפנים, גם אם המחיר הוא כוח עודף.

  וטו חל על החלטות חשובות של המועצה, וגם על קבלת מדינה חדשה לאו"ם, על בחירת המזכיר הכללי ועל שינוי מגילת האו"ם עצמה. כלומר, אי אפשר אפילו לבטל את הווטו בלי הסכמה של מי שמחזיקים בו. רוסיה (וקודם ברית המועצות) השתמשה בווטו יותר מכל מדינה אחרת, וארה"ב במקום השני, הרבה פעמים כדי לחסום החלטות נגד ישראל.

• אבל למה דווקא ארה"ב בולטת כל כך?

  • היא המממנת הגדולה ביותר. כל מדינה משלמת דמי חבר לפי גודל הכלכלה שלה. לארה"ב יש תקרה של 22% מהתקציב הרגיל, והיא אמורה לממן יותר מרבע מתקציב כוחות שמירת השלום. בשנים האחרונות היא מעכבת חלק גדול מהתשלומים, וזה בדיוק מראה כמה הכסף שלה משמעותי: כשהוא לא מגיע, האו"ם נאלץ לקצץ.

  • המטה נמצא אצלה. בניין האו"ם עומד במנהטן, ניו יורק, על קרקע שנקנתה בתרומה של איש העסקים ג'ון רוקפלר ג'וניור. לאו"ם יש אפילו סניף דואר עם בולים משלו, שאפשר לשלוח איתם מכתבים רק מתוך הבניין.

  • היא מעצמה כלכלית וצבאית, ולכן לעמדה שלה יש משקל גם מחוץ לחדר ההצבעה.

• האם זה הוגן?

  בפוסט האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? שאלנו אם לכל אחד באמת יש אותו קול. באו"ם השאלה הזאת חדה במיוחד: בעצרת הכללית כולן שוות, אבל במועצת הביטחון יש חמש מדינות ששוות יותר. מדינות כמו הודו, ברזיל, גרמניה ויפן דורשות כבר שנים לקבל מקום קבוע, ומדינות אפריקה מזכירות שלאף מדינה מהיבשת שלהן אין מושב קבוע. עד היום שום רפורמה לא עברה. נחשו למה? נכון, כי צריך את ההסכמה של ה...חמש.

מי בחר לא להיות שם? 🚪

שווייץ: "תודה, אנחנו ניטרליות"

שווייץ מפורסמת בניטרליות שלה, והיא חששה שחברות באו"ם תגרור אותה לצד באחד הסכסוכים. מה שמצחיק הוא שבמשך עשרות שנים המטה האירופי של האו"ם ישב בז'נבה, בתוך שווייץ, בזמן ששווייץ עצמה לא הייתה חברה.

• 1986: במשאל עם, כ-75% מהשווייצרים הצביעו נגד הצטרפות.

• 2002: במשאל עם נוסף, כ-55% הצביעו בעד, ושווייץ הפכה לחברה ה-190, המדינה הראשונה שהצטרפה לאו"ם בעקבות הצבעה של האזרחים עצמם.

(ואם זה נשמע לכם איטי, תזכרו ששווייץ היא גם המדינה שנתנה לנשים זכות בחירה רק ב-1971.)

הוותיקן: רק משקיפה ולא משחקת

הוותיקן, המדינה הקטנה בעולם, בחרה במודע לא להיות חברה מלאה, כדי לשמור על ניטרליות. מאז 1964 הוא מדינה משקיפה: מותר לה להשתתף בדיונים ולדבר, אבל לא להצביע. היום יש שתי מדינות משקיפות: הוותיקן ופלסטין.

אינדונזיה: היחידה שטרקה את הדלת

ב-1965 אינדונזיה הודיעה שהיא עוזבת את האו"ם, במחאה על כך שמדינה שכנה שהיא הייתה איתה בסכסוך נבחרה למועצת הביטחון. אחרי שנה וחצי היא חזרה. עד היום זו המדינה היחידה שאי פעם עזבה את הארגון.

יש גם מי שרוצה ולא נותנים לו

לא כל מי שבחוץ בחר להיות שם. טייוואן הייתה בעבר בכיסא של סין, וב-1971 העצרת הכללית העבירה אותו לרפובליקה העממית של סין. קוסובו הכריזה על עצמאות, אבל כדי להתקבל צריך המלצה של מועצת הביטחון, ורוסיה וסין מתנגדות. שוב, הווטו.

יציאה חלקית: עוזבים סוכנויות ולא את האו"ם

אפשר להישאר חברה באו"ם ובכל זאת לעזוב סוכנויות מסוימות שלו, ובשנים האחרונות זה קורה הרבה:

• ארה"ב יצאה מארגון הבריאות העולמי וממועצת זכויות האדם, והודיעה על יציאה מאונסק"ו החל מסוף 2026. זו הפעם השלישית שהיא עוזבת את אונסק"ו (הקודמות היו ב-1984 וב-2018). בינואר 2026 הורה הנשיא טראמפ על יציאה מעוד 31 גופים של האו"ם.

• גם ישראל עזבה את אונסק"ו, ב-2019, יחד עם ארה"ב.

מה זה אומר בפועל?

• מי שבחוץ לא מצביע. הוא לא משפיע על ההחלטות, גם כשהן נוגעות אליו.

• מי שבחוץ חוסך כסף, ויכול לטעון שהוא לא מחויב להחלטות שמתקבלות שם.

• אבל המקום הריק לא נשאר ריק. כשממשל ביידן החזיר את ארה"ב לאונסק"ו ב-2023, אחת הסיבות שהוא נתן הייתה שסין "תפסה" את מקומה בקביעת סטנדרטים בנושאים כמו בינה מלאכותית וחינוך טכנולוגי.

זו שאלה שמדינות מתווכחות עליה כל הזמן: האם עדיף להיות בפנים ולהשפיע, גם כשלא מסכימים, או שעדיף לצאת ולמחות?

החלטות של האו"ם שנוגעות ישירות לילדים 🧒

יוניצ"ף

הוקמה ב-1946, בהתחלה כדי לעזור לילדים באירופה שאחרי המלחמה, והפכה לסוכנות קבועה שעוזרת לילדים בכל העולם בתחומי תזונה, חיסונים, מים נקיים וחינוך. ב-1965 היא זכתה בפרס נובל לשלום.

האמנה לזכויות הילד

ב-20 בנובמבר 1989 אישרה העצרת הכללית את האמנה בדבר זכויות הילד, מסמך עם 54 סעיפים שקובע מה מגיע לכל ילד וילדה בעולם. זו אמנת זכויות האדם שהכי הרבה מדינות אישררו בהיסטוריה: כולן חוץ מאחת. ומי היא? ארה"ב, שחתמה עליה אבל לא אישררה. ישראל אישררה אותה ב-1991.

ארבעה עקרונות מרכזיים באמנה:

• אי-אפליה: הזכויות שייכות לכל ילד, בלי קשר למוצא, דת, מגדר או מצב כלכלי.

• טובת הילד: בכל החלטה שנוגעת לילדים, טובתם צריכה להיות שיקול מרכזי.

• הזכות לחיים ולהתפתחות.

• הזכות להישמע: לילדים יש זכות להביע את דעתם בעניינים שנוגעים להם, ושהדעה הזאת תילקח בחשבון.

בגלל התאריך הזה, 20 בנובמבר הוא יום הילד הבינלאומי.

ימים בינלאומיים שהעצרת הכללית הכריזה עליהם

• 11 באוקטובר: היום הבינלאומי של הילדה (מאז 2012), שמוקדש לזכותן של בנות לחינוך ולהזדמנויות שוות.

• 11 ביוני: היום הבינלאומי למשחק, שהוכרז ב-2024, כי משחק הוא חלק חשוב בהתפתחות של ילדים (ושל מבוגרים).

• 20 במאי: יום הדבורה העולמי. 🐝

• 3 ביוני: יום האופניים העולמי. 🚲

• 20 ביולי: יום השחמט העולמי. ♟️

ההצהרה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

ב-10 בדצמבר 1948 אישרה העצרת את ההצהרה, שאת הוועדה שניסחה אותה הובילה אלינור רוזוולט, אלמנתו של הנשיא. לפי ספר השיאים של גינס, זה המסמך המתורגם ביותר בעולם, ליותר מ-500 שפות.

יעדי הפיתוח בר-קיימא

ב-2015 אישרו כל המדינות 17 יעדים שאמורים להתממש עד 2030, כמו מיגור העוני והרעב, שמירה על האוקיינוסים, ויעד מספר 4: חינוך איכותי לכל ילד וילדה.

עוד כמה עובדות שכדאי להכיר 🔎

• שש שפות רשמיות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, רוסית, סינית וערבית (הערבית נוספה ב-1973). כל נאום מתורגם בזמן אמת לכל השש.

• הדגל: מפת העולם כפי שהיא נראית מעל הקוטב הצפוני, מוקפת בענפי זית, סמל השלום הוותיק (כמו היונה, שגם עליה כתבנו).

• מודל האו"ם: בבתי ספר בכל העולם, כולל בישראל, תלמידים מדמים דיונים של האו"ם, כשכל אחד מייצג מדינה ומנסה להגיע להסכמות. דרך מצוינת להבין כמה קשה לגרום ל-193 מדינות להסכים על משהו.

רגע למחשבה 💭

• אם הייתם מקימים את האו"ם מחדש היום, הייתם נותנים למישהו זכות וטו? ואם כן, למי?

• האם זה הוגן שלמדינה קטנה ולמדינה ענקית יש קול אחד בעצרת הכללית? איך הייתם בונים שיטה אחרת?

• מה עדיף למדינה שלא מסכימה עם הארגון: להישאר בפנים ולהתווכח, או לצאת?

• איזה יום בינלאומי חסר לדעתכם, ולמה?