אחד באפריל! 🤪

נפלתם פעם קורבן למתיחת 1 באפריל? אם כן, אתם לא לבד!

היום הזה, שנקרא 'יום השוטים העולמי' (April Fools' Day), שמצוין מדי שנה ב-1 באפריל, הוא מסורת עתיקה שמאפשרת לנו לשחרר מעט מתח דרך הומור, מתיחות ומעשי קונדס. ולא רק של ילדים!

בואו נצלול לעולם המרתק של יום זה, מקורותיו, ולמתיחות המפורסמות ביותר שנרשמו בהיסטוריה.

מה המקורות של 'יום השטויות' הזה?

המקור המדויק של היום הזה, שבו עושים שטויות במכוון, אינו ברור לחלוטין, אך יש כל מיני תיאוריות ששווה להכיר:

• תיאוריית לוח השנה הצרפתי: אחת התיאוריות הפופולריות ביותר מקשרת את התופעה לשינוי בלוח השנה הצרפתי בשנת 1582. עד אז, השנה החדשה נחגגה בסוף מרץ. כאשר המלך צ'רלס ה-9 אימץ את הלוח הגרגוריאני, ראש השנה הועבר ל-1 בינואר. אלה שלא שמעו על השינוי או סירבו לקבלו והמשיכו לחגוג בסוף מרץ - הפכו למושא ללעג ומתיחות.

• פסטיבל הילאריה הרומי: תיאוריה אחרת מקשרת את יום השטויות לפסטיבל הרומי העתיק "הילאריה" שנחגג בסוף מרץ, בו אנשים התחפשו והתנהגו באופן משוחרר (כן, גם לנו זה מזכיר את פורים...)

• מסורות אביב עתיקות: חוקרים אחרים מאמינים שהמקור נעוץ בחגיגות אביב עתיקות, בהן היה נהוג להפוך את הסדר החברתי באופן זמני.

איך חוגגים ברחבי העולם? 🪭

האחד באפריל מצוין בדרכים שונות ברחבי העולם:

• צרפת וקנדה: שם הוא נקרא "Poisson d'Avril" (דג אפריל), ומסורת נפוצה היא להדביק דג נייר על הגב של אנשים מבלי שירגישו.

• בריטניה: המתיחות מוגבלות לשעות הבוקר. אם מנסים למתוח מישהו אחרי הצהריים, האדם המותח נחשב ל"שוטה אפריל" בעצמו.

• גרמניה ואוסטריה: חוגגים "Aprilscherz" עם מתיחות דומות, אבל גם עם דגש על מתיחות מתוחכמות בעיתונות.

• ישראל: 1 באפריל אינו נחגג ברמה הלאומית כמו בארצות אחרות, אך הפך פופולרי יותר בשנים האחרונות, בעיקר בקרב צעירים - ובתקשורת.

מתיחות היסטוריות בלתי נשכחות 📅

הנה כמה מהמתיחות והתרמיות המפורסמות ביותר שהצליחו "להפיל בפח" מיליוני אנשים:

• שידור BBC על קטיף ספגטי (1957)

  ה-BBC שידר כתבה "תיעודית" על משפחות שוויצריות הקוטפות ספגטי מעצים. התוכנית הראתה חקלאים מסירים אטריות ספגטי מענפי עצים ואף הסבירה כיצד החורף הקל סייע לגידול. אלפי צופים האמינו לכתבה, והתקשרו לשאול כיצד לגדל את עצי הספגטי שלהם.

  אולי זאת היתה ההשראה ל'זרעים של מסטיק'? 🤔

• מלחמת העולמות (1938)

  למרות שזו לא הייתה מתיחת 1 באפריל מכוונת, תסכית הרדיו של אורסון וולס המבוסס על הרומן של ה.ג. וולס גרם לפאניקה המונית בארה"ב. הסגנון הריאליסטי של השידור, שהציג פלישת חייזרים לכדור הארץ, גרם למאזינים רבים להאמין שמדובר בשידור חדשות אמיתי, והדגים את כוחה של המדיה ליצור אשליה של מציאות.

  וואי-וואי מה היה קורה היום עם ה-AI....

• בתולת הים מפיג'י (1842)

  פי.טי. ברנום, "מלך השוביניזם", הציג בירידים שלו יצירה מוזרה שכינה "בתולת ים מפיג'י". האטרקציה משכה קהל רב וגבתה מחיר כניסה גבוה, אך לבסוף התבררה כתערובת מזויפת של חלק עליון של קוף וחלק תחתון של דג שהודבקו יחד. תרמית זו הפכה לאחת הדוגמאות הקלאסיות למה שמכונה היום "אפקט ברנום" – הנטייה של אנשים להאמין בתיאורים עמומים המתייחסים, כביכול, באופן ספציפי אליהם.

• הר הגעש בוויסקונסין (1933)

  עיתון מקומי בוויסקונסין (ארה"ב) פרסם כי הר געש התפרץ בפתאומיות באמצע המדינה. התושבים המבוהלים התקשרו לתחנות משטרה ורדיו בפאניקה, למרות שוויסקונסין אינה ידועה בכלל בפעילות געשית.

  היום זה לא היה מצליח להם...

• תמונת המפלצת מלוך נס (1934)

  אחת התמונות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של יצורים מסתוריים היא תמונת "המנתח" של מפלצת לוך נס (סוג של דינוזאור ימי מיתולוגי בסקוטלנד...). התמונה, שפורסמה בעיתון Daily Mail, משכה תשומת לב עולמית והפכה לחלק מהמיתולוגיה הפופולרית.

  רק שנים מאוחר יותר התברר כי התמונה הייתה מתיחה מתוחכמת שכללה מודל צעצוע על סירה צעצוע.

  היום היו מכינים אותה בבינה מלאכותית ואף אחד לא היה מצליח לזהות שזה לא צולם במצלמה...

• הטורקי השחמטאי (1769)

  אחת התרמיות הטכנולוגיות הראשונות בהיסטוריה המודרנית הייתה "הטורקי" – מכונה שלכאורה יכלה לשחק שחמט ברמה גבוהה. המכונה, שנבנתה על ידי וולפגנג פון קמפלן, הוצגה בפני מלכים ומנהיגים והדהימה את אירופה במשך עשרות שנים.

  למעשה, בתוך המכונה הסתתר שחמטאי אנושי מיומן שהפעיל את המנגנון.

  היום? רובוט עם תוכנה, היה סוגר את הפינה...

• נתיחת החייזר מרוזוול (1995)

  סרטון שהציג כביכול נתיחה של חייזר שנמצא באתר ההתרסקות המפורסמת ברוזוול, ניו מקסיקו, הוצג כעדות חותכת לקיום חוצנים וטיוח ממשלתי ('לידת' הדיפסטייט?🤪). הסרטון, ששודר ברשתות טלוויזיה ברחבי העולם, נחשף רק שנים מאוחר יותר כתרמית מתוחכמת שנוצרה בידי אנשי אפקטים מיוחדים מהוליווד.

• פינגווינים מעופפים (2008)

  ה-BBC הפיק סרטון דוקומנטרי מזויף על מושבת פינגווינים באנטארקטיקה שפיתחה יכולת מדהימה – לעוף כמו ציפורים! הסרטון, שהיה חלק ממתיחת "אחד באפריל", הציג פינגווינים מרחפים באוויר ועפים למרחקים ארוכים, כולל לג'ונגלים הטרופיים של דרום אמריקה. הסרטון, שצולם בסגנון תכנית הטבע "פלאנט ארת'", הדהים צופים רבים שלא שמו לב לדבר אחד קטן : תאריך השידור.

• ההמבורגר לשמאליים של בורגר קינג (1998)

  בורגר קינג פרסמה מודעה על "וופר יד שמאל" – המבורגר שעוצב במיוחד לאכילה ביד שמאל. המודעה, שפורסמה ב-1 באפריל, הסבירה שכל הרכיבים הוזזו ב-180 מעלות כדי להתאים לאופן שבו אנשים שמאליים אוחזים בהמבורגר. לקוחות רבים התייצבו בסניפים ודרשו את ההמבורגר המיוחד, מה שהפך את המתיחה לאחת המוצלחות בתחום הפרסום.

• השעון הדיגיטלי של ביג בן (1980)

  ה-BBC הודיע שמגדל השעון המפורסם ביג בן בלונדון יעבור שינוי דרמטי - השעון האנלוגי ההיסטורי יוחלף בשעון דיגיטלי כדי "להתאים לעידן המודרני".

  רבים התקשרו בזעם למחות נגד השינוי...

• פעמון החירות (1996)

  רשת טאקו בל פרסמה מודעה בעיתונים לאומיים בארה"ב שהכריזה כי היא רכשה את הסמל האמריקאי, פעמון החירות (Liberty Bell), וכי תשנה את שמו ל"Taco Liberty Bell". התרמית הייתה כל כך משכנעת שפקידי ממשל קיבלו שיחות טלפון זועמות מאזרחים מודאגים.

• האף של גוגל (2013)

  גוגל הציגה את Google Nose, טכנולוגיה שמאפשרת למשתמשים להריח ריחות דרך הרמקולים של המחשב או הטלפון הסלולרי, ואפילו לשלוח ריחות לחברים. 👃המתיחה כללה ממשק משתמש מפורט והסברים מדעיים מזויפים ומפורטים איך זה עובד .

למה כן? היתרונות של יום השוטים

האחד באפריל מציע מספר יתרונות חברתיים ופסיכולוגיים:

1. שחרור מתחים: כי המתיחוֹת והצחוק מספקים הפוגה בריאה משגרת היומיום.

2. קירוב לבבות: כי הומור משותף יכול לחזק קשרים חברתיים.

3. יצירתיות: כי עצם התכנון של מתיחות מוצלחות מעודד חשיבה יצירתית.

4. פרספקטיבה: מלמד אותנו לקחת את עצמנו פחות ברצינות ולפתח חוש הומור עצמי.

5. ביקורת חברתית: מתיחות חכמות יכולות לשמש ככלי לביקורת חברתית ופוליטית באמצעות סאטירה.

למה לא? הביקורת על יום השטויות

למרות הפופולריות, הצחוק והכיף, יש גם ביקורת על המנהג:

1. פגיעה ברגשות: חלק מהמתיחות עלולות להיות פוגעניות או מביכות.

2. אמון ומידע כוזב: בעידן של "פייק ניוז", יש הטוענים שמתיחות תקשורתיות מערערות את האמון בתקשורת.

3. הפרעה לעבודה: מתיחות במקום העבודה עלולות לפגוע בפרודוקטיביות.

4. סכנה פיזית: מתיחות קיצוניות עלולות להוביל לתאונות או מצבי חירום מיותרים.

5. אי-רלוונטיות: בעולם שבו הומור ויראלי נמצא בכל מקום ובכל יום, יש הטוענים שיום מיוחד למתיחות הופך פחות רלוונטי. ובימים כאלה,כשהבינה המלאכותית מאפשרת לכל אחד ליצור פייק בכזאת קלות, אין משמעות ליום ספציפי שרק עבורו מכינים חומרי 'מתיחה'.

כללי זהב למתיחת 1 באפריל מוצלחת

אבל אם אתם כן מתכננים מתיחה, הנה כמה טיפים:

1. היו רגישים: ודאו שהמתיחה לא תפגע ברגשות או תגרום לנזק.

2. הכירו את קהל היעד: מה שמצחיק אדם אחד עלול להיות מעליב לאחר.

3. קצר וממוקד: המתיחות הטובות ביותר הן פשוטות שנחשפות במהירות. כדי שאפשר יהיה ליהנות מהצחוק והחוויה...

4. היו יצירתיים: המקוריות עושה את ההבדל בין מתיחה משעממת למתיחה בלתי נשכחת.

5. דעו מתי לסיים: אל תמשיכו במתיחה אם היא גורמת למצוקה אמיתית. אחרת זה קצת כמו מסטיק לעוס יותר מדי שנדבק לנעל - וזה כבר מעצבן...

פסל של עינת זוזובסקי. צילום עדי ברטשניידר

סיכום

בין אם אתם אוהבים את יום השטויות או מעדיפים להישאר ערניים כדי להימנע ממתיחות, אין ספק שזוהי מסורת תרבותית מרתקת. היא משקפת את הצורך האנושי בהומור, ביצירתיות ובשבירת שגרה.

אז לקראת 1 באפריל, בואו מוכנים - אולי תהיו אלה שמתכננים את המתיחה המושלמת, או שתהיו ערניים במיוחד לכל דבר חשוד.

בכל מקרה, זכרו שהמטרה העיקרית היא ליהנות ולהביא חיוך לפנים של אחרים.

ואם קראתם עד כאן - אז לא, לא הסתרנו שום מתיחה בפוסט הזה... או אולי כן? 😉