בכל פעם שאתם פותחים בקבוק, אתם בעצם מחזיקים ביד חומר גלם ליצירה. אז לפקקי השעם של בקבוקי היין, כבר נתנו לכם רעיונות יצירה. עכשיו הגיע התור של בקבוקי הבירה ובקבוקי המשקה מהזכוכית - שלרוב באים עם פקק מתכת. אז קבלו רעיונות ליצירה (ולמיחזור). למה זה שווה את הזמן? 🌍 מתכת, בניגוד לחומרים רבים אחרים, לא מתפרקת בקלות בטבע. פקק מתכת שנזרק לים או ליבשה יכול להישאר שם עשרות שנים, ובמקביל להחליד ולפלוט חומרים לסביבה. כשממחזרים או מעניקים לפקק שימוש חדש, חוסכים גם באנרגיה שהייתה נדרשת לכ

אז... למה הירח בכלל משנה צורה? הוא לא. הירח הוא בסך הכל כדור אבן קבוע לגמרי, בדיוק כמו כדור הארץ. הוא גם לא מייצר אור משלו: הוא רק מחזיר את אור השמש, כמו מראה. מה שמשתנה כל הזמן זו הזווית שממנה אנחנו, מכדור הארץ, רואים את החלק המואר שלו - וזו בדיוק הסיבה לשמונת מופעי הירח שאנחנו מכירים, מירח חדש ועד ירח מלא וחזרה, במחזור שחוזר על עצמו כל כ-29.5 יום. רוצים להבין את זה לעומק, כולל כל מונחי היסוד באסטרונומיה של הירח? יש לנו פוסט מפורט על כך בסדרת לומדים אסטרונומיה. כאן נתמקד בני

מה אם הייתם יכולים להסתובב עם מזגן צמוד שמקרר אתכם בכל מקום שאתם הולכים אליו? שווה, אה? אז אולי היה עדיף אפ הייתם נולדים... ארנבת 🐰 לארנבת יש מנגנון מהמם לקרר את עצמה: הדם זורם באוזניים הארוכות שלה, מתקרר שם ואז חוזר לגוף ומקרר אותו. איך בדיוק עובד המזגן הזה? האוזניים של הארנבת לא רק שומעות מצוין, אלא מלאות בכלי דם קטנים ודקים שנמצאים ממש קרוב לפני השטח של העור. כשקר לארנבת, כלי הדם מתכווצים כדי לשמור על החום בגוף - בדיוק כמו שקורה לאף שלנו שקופא ראשון כשקר בחוץ. אבל כשחם -

תנינים הם אחד מהיצורים הכי מרשימים שיש - עור משוריין, לסת חזקה, וזנב שיכול להזיז הרים. ה"ילדים" של הדינוזאורים... בואו נהפוך אותם ליצירה: קבלו סרטוני הדרכה לציור בכמה רמות:. איך מציירים תנין ✏️ למתחילים - הדרכה פשוטה וברורה, מתאימה גם לילדים קטנים שרק מתחילים לצייר: גרסה חמודה וקלילה נוספת, שלב אחר שלב: למתקדמים יותר - ציור תנינן יותר ריאליסטי ומפורט, עם הצללות ומרקם עור ולאוהבי הרישום, הנה תנין 'אמיתי' בעיפרון: אוריגמי - מקפלים תנין מנייר 📄 כי למה שלא יהיה לנו תנין תלת מימד

תגידו, כמה סוכריות צריך כדי שיהיו לכם "הרבה" סוכריות? חמש? עשר? מאה? ומה עם גרגיר חול אחד - האם הוא "ערימה"? ואם תוסיפו עוד אחד? ועוד אחד? 🍬 זו ממש לא שאלה סתמית. היא מטרידה פילוסופים, מדענים ובלשנים כבר יותר מ-2,300 שנה, ויש לה אפילו שם מיוחד משלה: פרדוקס הערימה, או בשמו הלועזי - Sorites Paradox. איפה זה התחיל? הדיון הראשון והמפורסם ביותר מיוחס לאאובולידס ממילטוס, פילוסוף יווני שחי במאה הרביעית לפני הספירה. הוא שאל שאלה שנשמעת פשוטה: גרגר חול אחד - ברור שזה לא ערימה. אם מוס

סיימתם קופסת פרינגלס וזרקתם אותה לפח? רגע לפני! (ואם קראתם את הפוסט שלנו על המדע וההנדסה שמאחורי החטיף אתם כבר יודעים כמה חכם התכנון של הקופסה הזו). עכשיו , לזרוק את הקופסה הגלילית החזקה, הארוכה והכיפית הזו לפח, לא חבל? הנה כמה רעיונות מה אפשר לעשות איתה, כי היא יכולה להפוך לכל כך הרבה דברים - מכלי נגינה ועד למכשיר מדעי אמיתי. אז אספנו בשבילכם רעיונות אמיתיים, לכל הגילאים, עם סרטוני הדרכה לכל אחד מהם. 🎨 יצירה ואחסון בבית אגרטל דקורטיבי. מדביקים על הקופסה אבנים קטנות כמו פסיפ

מי לא אוהב את צליל הפתיחה של קופסת פרינגלס 🥔... אבל האם שמתם לב שכל 'שבב' של פרינגלס נראה בדיוק אותו הדבר? אותה צורה, אותו גודל, אותו קימור? זה לא מקרי בכלל - מאחורי החטיף הזה מסתתרים מדע, הנדסה ואפילו קצת היסטוריה מפתיעה. בואו לנשנש איתנו כמה דברים מפתיעים. לא, לא כאלה... 😉 למה דווקא הצורה המוזרה הזאת ומה גאוני בה? שימו לב פעם הבאה שאתם מחזיקים פרינגלס ביד: ה'פרוסה' מעוקלת לרוחב כלפי מטה ולאורך כלפי מעלה, בו זמנית, בשני כיוונים שונים. בגיאומטריה קוראים לצורה הזו "פרבולית ה

כולנו היינו שם: מסבירים משהו שוב ושוב, ופשוט אין תגובה, יש מבט זגוגי בעיניים והתעלמות מוחלטת. אז אומרים "אני מרגיש שאני מדבר לקיר". אבל מאיפה בכלל הגיע הביטוי הזה? ולמה דווקא קיר, ולא, נגיד, כיסא או ארון? התשובה מפתיעה, ומסתבר שכמעט בכל שפה בעולם מצאו דרך משלהם, לפעמים משעשעת ממש, לתאר את אותה תחושה בדיוק. מתחילים. מאיפה הגיע הביטוי "לדבר אל הקיר" בעברית? הגרסה "לדבר אל הקיר" בעברית שאולה (כנראה) מיידיש. ביידיש קיים הביטוי המדובר "Gey, red tsu der vant" (גיי, רעד צו דער וואנט

מכירים את התחושה הזאת, שאתם יושבים באוטו בחניה, מסתכלים דרך החלון על רכב אחר שבדיוק מתחיל לנסוע - ולרגע קט זה מרגיש לכם כאילו זה בכלל אתם שזזים? אז נכון, אחרי שנייה או שתיים מבינים שטעינו, אבל התחושה הייתה אמיתית לגמרי. איך המוח מצליח לטעות ככה?? זה הפוסט השלישי והאחרון בסדרה "מה הגוף עושה כשזזים", ובניגוד לשני הפוסטים הקודמים - הפעם הבעיה היא לא לחץ אוויר ולא בחילה, אלא אשליה אופטית טהורה שממחישה עד כמה המוח שלנו מסתמך על העיניים כדי להבין תנועה. וֶקְצְיַה - כשהעיניים "מנצחו

המטוס ממריא או נוחת, ופתאום קורה דבר מוזר: האוזניים "נסתמות" לנו וזה נשמע כאילו מדברים איתנו מתחת למים. ולפעמים זה אפילו כואב. אז לועסים מסטיק, פוערים את הפה, מפהקים, או מנסים לבלוע - וזה עוזר. אבל למה זה קורה בכלל? ומה הקשר בין הגובה של המטוס לאוזניים שלנו? זה הפוסט השני בסדרה של "מה הגוף עושה כשזזים", ובניגוד לפוסט הקודם ולתחושת הבחילה, הפעם זו לא בעיה של מערכת שיווי המשקל, אלא בעיה פיזיקלית טהורה של לחץ אוויר שנפגש עם איבר קטן ורגיש בתוך האוזן שלנו. אוויר שדוחף - מבפנים ומ

שני גלגלים, מנוע, ורוח בפרצוף. האופנוע הוא אחד מכלי הרכב הכי מוכרים בעולם, אבל הסיפור שמאחוריו הרבה יותר מסובך ומפתיע ממה שחושבים. בואו נצא לסיבוב על 2 גלגלים. מהסוס לקיטור לבנזין - איך הכל התחיל לפני שהיה אופנוע "כמו שאנחנו מכירים", היו כמה ניסיונות מוקדמים. עוד בסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 (שזה לפני למעלה מ-150 שנים), ממציאים בצרפת ובארצות הברית (בהם האמריקאי סילבסטר רופר) בנו אופניים דו-גלגליים - שמונעים בקיטור. מי הראשון? לא באמת יודעים. המהפכה הגיעה ב-1885, כשגוטליב דיימל

קיץ איטלקי. עיירה ססגונית על חוף הים. שני חברים הכי טובים בעולם. וחלום אחד משותף: וספה. לוקה הוא סרט אנימציה של פיקסאר מ-2021, שמתרחש בריביירה האיטלקית בשנות ה-50 בעיירה הבדיונית פורטורוסו. לוקה הוא ילד ביישן שגדל עם משפחתו - מתחת לפני המים. כי לוקה הוא... מפלצת ים! כשהוא יוצא ליבשה ומתייבש, הוא נראה כמו ילד אנושי לגמרי - אבל מספיקה טיפה אחת של מים כדי שהמפלצת שהוא תתגלה. 🐟 על מה הסרט? לוקה פוגש את אלברטו סקורפאנו - ילד אמיץ ורועש שגם הוא מפלצת ים, אבל כבר מכיר היטב את עולם

לא, להורמזיס אין שום קשר למיצרי הורמוז למרות הפרדוקס עם מעבר הספינות שם מאז מרץ 2026 😉... הורמזיס זה בכלל עיקרון ביולוגי שלפיו קצת מה💩 דווקא יכול לעזור, בעוד שיותר מדי ממנו - כבר מזיק. כן, זה למה זה פרדוקס, ורוב הסיכויים שכבר חוויתם אותו בלי לדעת אפילו שיש לו שם... מה זה בכלל הורמזיס? הורמזיס הוא עיקרון שאומר: המינון הוא מה שקובע אם משהו עוזר לנו או מזיק לנו. מה שבמינון גבוה יכול להזיק או אפילו להיות מסוכן, יכול במינון קטן ומבוקר לגרום לגוף (או לנפש) שלנו דווקא להתחזק - ולה

בחודש יוני, כשהירח שלנו מתמלא, יש לו שם מיוחד: ירח התות. מי החליט על הכינוי הוותיק הזה, למה דווקא "תות"? מתי בדיוק אפשר לראות אותו? ולמה הצבע שלו בכלל מזכיר מישמיש? בואו נראה... מאיפה הגיע השם "ירח התות"? בניגוד למה שאפשר לחשוב, השם לא נובע מכך שהירח נראה אדום כמו תות. השם הגיע משבטים אינדיאנים בצפון אמריקה (כמו האלגונקווין, האוג'יבווה, הדקוטה והלקוטה), שנהגו לתת שם לכל ירח מלא בהתאם לעונת השנה ולמה שקורה בטבע באותו זמן. ביוני, התותים הפראיים ביערות ובשדות מבשילים ומוכנים לקט

מה קורה כשרובוט שירות ביתי נשטף לאי בודד, בלי שום הוראות, בלי שום משימה - ופוגש רק חיות בר שמפחדות ממנו? הסרט רוז הרובוטית (תרגום מוזר ל-The Wild Robot) הוא סרט אנימציה שמתחיל כסיפור הישרדות ומסתיים בשאלה הרבה יותר עמוקה: מה זה בעצם אומר "להרגיש"? 🏝️ על מה הסרט? אז כמו שאמרנו, רוז היא רובוט שירות בשם ROZZUM 7134, שמגיעה לאי פראי בתאונה. בהתחלה החיות באי מפחדות ממנה ובורחות, אבל בהדרגה היא לומדת להבין אותן, להבין את הטבע - ולהבין את עצמה. נקודת המפנה מגיעה כשהיא מאמצת אווזון

הדובדבן הוא פרי גלעין (כלומר, פרי עם גלעין קשה אחד בפנים) ששייך למשפחה גדולה שנקראית פרונוס (Prunus) - בדיוק כמו השזיף, האפרסק והשקד. למה הם קרובי משפחה? כי הם דומים במבנה: קליפה רכה, בשר פרי מיצי, וגלעין קשיח אחד - בלב הפרי. יש שני סוגים עיקריים של דובדבנים: דובדבן מתוק - זה שאוכלים טרי, כמו שאנחנו מכירים מהשוק. הוא מיועד לנשנוש ישיר, מתוק ועסיסי. דובדבן חמוץ - כשמו, חמוץ יותר וקטן יותר, ומיועד בעיקר לבישול, להכנת ריבות ולעוגות ובישראל, העונה היא בדיוק עכשיו! עיקר הקטיף הוא

המילה "מגדלור" מורכבת משתי מילים: מגדל + אור, וזה בדיוק מה שהם - מגדלים שמאירים את הדרך. חשבתם פעם איך ספינות מוצאות את דרכן בלילות סוערים או בערפל כבד? ואיך הן לא 'נתקעות' ביבשה? התשובה נמצאת במבנים הגבוהים והמרשימים שניצבים על חופי הים ברחבי העולם - המגדלורים. מה זה בעצם מגדלור? 🚨 מגדלור הוא מבנה גבוה שבנוי בדרך כלל על החוף או על אי קטן בסמוך לחוף, ומטרתו לסמן למלחים את מיקום החוף ולהזהיר אותם מסכנות כמו סלעים או שרטונים (אותם מקומות מתחת לפני הים שתחתית הסירה או האניה יכו

מה זה בעצם אמנות קינטית? המילה "קינֵטי" מגיעה מהמילה היוונית kinesis, שפירושה תנועה. ולכן אמנות קינטית היא כל יצירת אמנות ש...זזה: או שהיא תלויה בתנועה, או שהתנועה היא חלק מהאפקט שלה: למשל, פסלים שמסתובבים ברוח, מובייל שמתנדנד מעל עריסת התינוק, מבנה שמשתנה כשמסתכלים עליו מזווית אחרת. וכאן טמון הבדל חשוב שכדאי להכיר: תנועה אמיתית (פיזית) - כשהיצירה עצמה זזה, בעזרת רוח, מנוע, מים, או מגע של הצופה. לדוגמא: תנועה מדומה (אופטית) - כשהיצירה עצמה לא זזה בכלל, אבל הצופה מרגיש כאילו מ

איך גורמים לילדים להבין למה חשוב לחבוש קסדה או למה צריך להיזהר בסביבת ילדים אלרגיים? אחיות מבית החולים דנה-דואק באיכילוב מצאו את הפתרון - פודקאסט (הסכת) חדש שלוקח ילדים למסע מופלא בתוך גוף האדם. איך זה התחיל? לפני שנה, אחיות מבית חולים דנה-דואק באיכילוב ישבו וחשבו איך אפשר לעזור לילדים להגיע פחות לבתי חולים. הן הבינו שילדים רבים מגיעים לבית החולים כי פשוט לא הבינו כמה זה קריטי לחבוש קסדה כשרוכבים על אופניים או קורקינט, או למה צריך להיזהר בסביבת ילדים אלרגיים. אז הן פנו ליובל

"סבתא תפרה לרוני סינור, עם שני כיסים מלפנים וקשר מאחור." רוני וסבתא מכינים לאמא ריבה - אבל כשאמא מגיעה היא מוצאת מתנה אחרת, יצירה שמפתיעה את כולם. סדרת הספרים "סיפורוני", שכתבה ואיירה רינת הופר, מזמינה את הילדים לעולמו של רוני, לחוויותיו המשעשעות עם משפחתו ומסעותיו הנפלאים עם חבריו. "הסינור של רוני" הוא הספר הראשון בסדרה. הידעתם? 💡 רינת הופר היא מאיירת וסופרת ילדים ילידת 1966, שלמדה עיצוב גרפי בבצלאל ועבדה שנים רבות כמאיירת עצמאית בעיתונים יומיים. משנת 1995 החלה לכתוב ולאייר