אירוויזיון: כי מה יותר מרתק ממופע מוזיקלי מוזר, מנצנץ, וארוך שמאחד (ומפלג) את אירופה, אבל לא רק 🎤

אחת לשנה, מדינות רבות מאירופה שולחות זמר או להקה לבמה ענקית - ומתחרות על התואר של השיר הכי טוב. הצופים בבית מצביעים, חבר שופטים מכריע חלק עיקרי מהניקוד, ובסוף הלילה - יש מנצח. והוא אפילו לא השיר הכי קליט וטוב...

והמדינה המנצחת? צריכה לארח אצלה את התחרות בשנה הבאה.

נשמע פשוט, נכון? רק שבאירוויזיון, "פשוט" זה מושג יחסי... כי הוא לא סתם תחרות שירה. הוא שילוב של ספורט לאומי, תיאטרון, אמנות, פוליטיקה, תלבושות מדהימות ומוזרות, טיפוסים מוזרים - על הבמה וברחובות - ודרמה שמספיקה לכמה עונות של ריאליטי. ואם אתם חושבים שזה קצת יותר מדי - סימן שהבנתם את האירוויזיון.

איך הכל התחיל

הכול התחיל ב-1956, ממש בשנות ה-50 של המאה ה-20, שנים ספורות אחרי סיום מלחמת העולם השנייה. אירופה שרדה מלחמה הרסנית ורצתה לבנות גשרים בין המדינות (איחוד, נו...). הרעיון היה ליצור שיתוף פעולה בין שידורי הרדיו והטלוויזיה הציבוריים של המדינות, דרך שידור חי ומשותף לכולם.

ב-24 במאי 1956 נערכה התחרות הראשונה בלוגאנו שבשווייץ, תחת השם המפוצץ "Grand Prix Eurovision de la Chanson Européenne" - שזה בצרפתית אומר "הפרס הגדול של שיר אירופאי".

7 המדינות שייסדו והקימו את זה - השתתפו: גרמניה, צרפת, שווייץ, איטליה, לוקסמבורג, בלגיה והולנד.

הזוכה הראשונה? המדינה המארחת שווייץ, עם ליס אסייה ושיר בשם "Refrain" ("להימנע").

הרעיון לתחרות הגיע מהאיטלקים, שכבר היה להם פסטיבל מוסיקה ידוע בסאן-רמו - ומה שהפך לאירוויזיון התבסס על אותו מודל.

בשנים הראשונות, כל מדינה יכלה להציג שני שירים, רק סולנים הורשו להשתתף (לא להקות), כל שיר היה בשפה הלאומית של המדינה, והיה חייב להיות מלווה על ידי תזמורת חיה - כלל שבוטל ב-1999, מאז הכול הוא פלייבק (חוץ מהשירה עצמה).

איך זוכים? 🏆

לא כל המדינות עולות ישירות לגמר הגדול.

קודם כל יש שני חצאי גמר, ורק חלק מהמדינות עוברות.

אבל - חמש מדינות מעפילות אוטומטית לגמר: צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה. למה? כי הן גם היו המייסדות של התחרות, והן גם מממנות מרכזיות של איגוד השידור.

וגם המדינה המארחת (שזכתה בשנה הקודמת), גם היא עולה אוטומטית לגמר.

ההצבעה עצמה מחולקת לשניים: ניקוד מחבר שופטים מקצועי, וניקוד מהקהל הביתי (טלוווטינג). כל אחד מהם מעניק סט נקודות נפרד - 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 10, ו-12 - לעשרת המדינות האהובות עליו.

זמן ההצבעה הוא הרגע הארוך והמשעמם אבל הדרמטי ביותר בכל הערב...

הפעם האחרונה שהוקם כפר האירווזיון בתל אביב היה במאי 2019. היו שם דוכני מזון שונים, מופעים חיים, פסלים, מייצגים והמון תיירים מכל העולם. צילום עדי ברטשניידר

כפר קטן וססגוני

אבל האירווזיון הוא לא רק 3 ערבים - זה שבוע שלם של חגיגות בעיר המארחת, עם מסיבות, שטיחים אדומים וחזרות:

• ביום ראשון נפתח השבוע עם טקס פתיחה ו"שטיח הטורקיז" (ולא שטיח אדום!) - מצעד הכוכבים שבו כל המשלחות מופיעות בפני מעריצים ועיתונאים.

• בימים שני ושלישי מתקיימות חזרות ראשונות ומסיבות לילה רשמיות של המשלחות (EuroClub).

• ביום חמישי ושישי - שני חצאי הגמר המשודרים בשידור חי,

• ובשבת - הגמר הגדול.

במקביל לאורך כל השבוע פועל כפר האירוויזיון - מקום עם הופעות חיות, דוכני אוכל ותצוגות אופנה - לצד מפגשי אוהדים ואירועים פתוחים לכל. בסך הכול, השבוע הזה מושך מעל 100,000 מבקרים לעיר המארחת.

רגע, למה ישראל שם? היא לא באירופה!

צודקים! ישראל בכלל לא ממוקמת באירופה - היא במזרח התיכון. אז למה מותר לה להשתתף? 🤔

רשות השידור הישראלית הצטרפה ב-1957 כחברה ב-EBU, איגוד השידור האירופי (כן, עוד לפני שהיתה לנו טלויזיה בכלל. אבל שידורי רדיו ציבוריים היו). חברות בארגון הזה היא התנאי להשתתפות באירוויזיון - ולא חברות גיאוגרפית באירופה.

אז למה אנחנו לא שם מאז?

הסיפור של ההצטרפות הישראלית הוא כמעט מקרי. בתחילת שנות ה-70, גרמניה הזמינה את הזמרת אילנית (שלנו!) ישראלית לייצג אותה באירוויזיון (זאת לא הייתה הפעם הראשונה שזמרים ישראלים ייצגו מדינות אירופיות). אילנית גילתה שהחברות של ישראל ב-EBU מאפשרת לה להשתתף כנציגה ישראלית. וכך נולד מהלך שהוביל להשתתפות קבועה - עד היום. כיוון שזמן ההרשמה כבר עבר באותה שנה, אילנית ייצגה את ישראל לראשונה ב-1973 - וסיימה במקום ה-4.

https://www.youtube.com/watch?v=AOd5IFp0jzo

למה אין מדינות ערביות?

לבנון וטוניסיה שקלו להצטרף לאיגוד, אבל נסוגו - והסיבה בשני המקרים הייתה... ישראל.

הצבעה עבור ישראל, הופעה לצידה - אלה היו בעיות פוליטיות שהן לא יכלו להתגבר עליהן: לבנון ניסתה להשתתף ב-2005, אבל החוק הלבנוני אסר עליהם לשדר את ביצוע ישראל - שהוא תנאי חובה באירוויזיון - אז לבנון פרשה.

מרוקו השתתפה פעם אחת בלבד - ב-1980, עם אחת ההופעות הבודדות בהן הושמע שיר שלם בערבית בכל תולדות התחרות. הם סיימו במקום לפני האחרון, והרשויות המרוקאיות כעסו כל כך שנשבעו לא לחזור.

ואוסטרליה? מה היא עושה שם?! 🦘

שאלה מעולה. רשת SBS באוסטרליה שידרה את האירוויזיון מדי שנה מאז 1983 - למרות הפרש השעות האדיר עם אירופה. האוסטרלים פשוט אהבו את האירוויזיון, ואוהבים אותו עד היום.

ב-2014, הזמרת האוסטרלית ג'סיקה מובוי הופיעה כמופע אמצע בחצי גמר בקופנהגן - ולאחר מכן, ב-2015, אוסטרליה הוזמנה להשתתף לראשונה בגמר הגדול של התחרות ה-60 בוינה, כאורחת. גיי סבסטיאן ייצג אותה וסיים במקום החמישי - הישג מרשים למדי עבור כניסה ראשונה.

מאז, אוסטרליה ממשיכה להשתתף, אם כי עם כלל מיוחד: אם אוסטרליה תנצח, היא לא תוכל לארח (כי מי רוצה לנסוע עד אוסטרליה בשביל תחרות שירה, חוץ מ...כל הקהל???) והיא תצטרך לבחור מדינה חלופית כמארחת.

כל ההתחלות (או, המקפצה העולמית לפרסום ותהילה) 🌟

אחת מהאנקדוטות הכי מעניינות של האירוויזיון היא כמות הכוכבים האדירים שהמסע שלהם לעולם התחיל כאן.

• להקת אבבא. ב-1974, הרביעייה השוודית הייתה להקה מתחילה שרק שחררה את אלבומה הראשון. הם ניצחו עם השיר ווטרלו - ומשם זינקו לאחת הקריירות הגדולות בהיסטוריה של המוזיקה.

  https://www.youtube.com/watch?v=4XJBNJ2wq0Y

• סלין דיון - כמעט עשור לפני שפרצה לעולם עם הפסקול של הסרט הטיטאניק - ייצגה את שווייץ ב-1988 - וניצחה. השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תסע בלעדי) הוא השיר האחרון בצרפתית שניצח באירוויזיון.

• חוליו איגלסיאס ייצג את ספרד ב-1970, והיה זמר לגמרי לא מוכר. הוא סיים במקום הרביעי עם השיר "Gwendolyne" - ומשם יצא לקריירה עולמי (שגם עזרה לבן שלו, אנריקו איגלסיאס, להתחיל ממקום מוכר יותר)

• אוליביה ניוטון-ג'ון, כוכבת סרט "גריז", ייצגה את בריטניה ב-1974 - אותה שנה של אבבא. היא סיימה רביעית עם "Long Live Love", שיר שהיא עצמה שכלל לא אהבה: "הייתי צריכה ללכת ולשיר אותו בשביל המדינה, בלי שאני אוהבת אותו - וזה לא היה קל."

• קליף ריצ'רד כוכב הפופ האגדי ייצג את בריטניה ב-1968 עם "Congratulations" וסיים במקום השלישי.

• עפרה חזה שלנו אמנם לא זכתה עם "חי" ב-1983), אבל אהבת הקהל האירופאי את השיר עזר לה לפצוח בקריירה בינלאומית.

הצד הישראלי של המטבע 🇮🇱

ישראל משתתפת באירוויזיון מאז 1973, ועד היום זכתה 4 פעמים.

הניצחונות:

1. 1978 - יזהר כהן עם "אבניבי" בפריז

2. 1979 - גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם "הללויה" - בירושלים (ישראל אירחה, כי הרי ניצחנו שנה קודם לכן)

3. 1998 - דנה אינטרנשיונל עם "דיווה" - בירמינגהם

4. 2018 - נטע ברזילי עם "טוי" - ליסבון

'פסל' צעצועים בדמות של נטע ברזילי, בכפר האירווזיון , 2019. צילום עדי ברטשניידר

הידעתם? ישראל בין המדינות הבודדות באירווזיון שמעולם לא סיימה במקום האחרון.

למקום השני הגענו מספר פעמים - כולל ב-1982 (אבי טולדנו), 1983 (עפרה חזה, עם "חי"), וב-2025 (יובל רפאל, שמהצבעות הקהל קיבלה דווקא את המקום הראשון).

ארבע פעמים לא השתתפנו באירווזיון מאז שהתחלנו: שלוש - בגלל שיום התחרות 'נפל' על יום הזיכרון או על יום השואה, ופעם אחת ב-1996, כשלא עברנו סיבוב סינון מיוחד שהיה אז.

דנה אינטרנשיונל (1998) הייתה האמנית הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון, וגם הראשונה שניצחה. ניצחונה עורר מחאות חריפות ב...ישראל (בעיקר מהציבור החרדי), אך היא הפכה לסמל עולמי לקבלה וגאווה.

הידעתם? ב-1980 ישראל סירבה לארח את התחרות למרות הניצחון ב-1979, כי המועד שנקבע חפף ליום הזיכרון. זה היה חריג, והולנד נבחרה לארח במקומנו.

התלבושות, הבמה, והדברים שלא מדמיינים 🦋

https://www.youtube.com/watch?v=1_jt2qWdWPM

האירוויזיון ידוע בתלבושות שלא תראו בשום מקום אחר, ואחת הסיבות שבגללה כל כך הרבה אוהבים לראות את התחרות הזאת:

• לורדי מפינלנד (2006) - להקת דת'-מטאל פינית עלתה לבמה לבושה בתחפושות שד ומפלצת. השיר "Hard Rock Hallelujah" הפך לשיר שקיבל הכי הרבה קולות בהיסטוריית התחרות עד אז. אף אחד לא ציפה לזה.

• קונצ'יטה וורסט מאוסטריה (2014) - דמות הדראג של זמר בשם תומאס נוירת'. קונצ'יטה - אישה מדומיינת עם זקן - ניצחה את התחרות וחוללה מהפכה.

• הסבתות הרוסיות (2012) - שמונה סבתות מבורנובו עלו לבמה לבושות בגדי כפר, אפו לחם בתנור על הבמה ורקדו. הן סיימו במקום שני בלבד. אחת מהן הסבירה בראיון: "שרנו על הדלקת התנור, לישת הבצק ופריסת מפת השולחן".

• דנה אינטרנשיונל (1998) - שמלת הנוצות האייקונית שלה עוצבה על ידי מעצב האופנה הנודע ז'אן פול גוטייה.

• הקבוצה הפולנית (2014) הדגימה חביצת חמאה על הבמה

• הלהקה מרומניה (2013) ניראתה כאילו יצאה היישר מארמון של ערפד.

דוז פואה שאולי לא הכרתם על האירוויזיון 🎶

1. ב-1969 ארבע מדינות שונות סיימו עם ניקוד זהה וכולן הוכרזו כמנצחות ביחד: ספרד, הולנד, צרפת ובריטניה. זה קרה כי שיטת הניקוד היתה שונה - כל שופט העניק נקודה, מה שהוביל לבעיה.

   המארחת נקבעה בהטלת מטבע וזה הוביל לפרישה של 4 מדינות (פינלנד, נורווגיה, שוודיה, פורטוגל) מהתחרות ב-1970 במחאה על הפארסה.

2. בגלל התיקו המרובע הזה (שגם היה הפעם היחידה בהיסטוריה), שונו חוקי ההצבעה באופן דרמטי לשיטת "דוז פואה" החדשה מ-1975 שגם בודקת - במקרה של שוויון - מי קיבלה יותר דוז-פוואה (או 10 או 8 וכן הלאה ה...)

3. כאשר אבניבי ניצח ב-1978 - הישראלים בבית לא ראו את זה. למה? כי רשות השידור הישראלית לא רכשה מספיק זמן שידור (חסכו, אף אחד לא חשב שננצח). עשר דקות לפני ההכרזה הסופית - המסך בישראל כבה ומי שניסה לצפות בערוץ הירדני מצא על המסך תמונה של פרחים. הירדנים, שהבינו שישראל עומדת לנצח, פשוט ניתקו את השידור, וכשהגיעו לתוצאה הסופית, הם דיווחו על ניצחון של... בלגיה 🤦.

4. ב-1974 נשיא צרפת ז'ורז' פומפידו נפטר בדיוק בשבוע האירוויזיון. הצרפתים פרשו מהתחרות וההלווייה שלו נערכה ביום התחרות עצמה.

5. אירלנד ושוודיה מובילות עם 7 ניצחונות כל אחת - יותר מכל מדינה אחרת. צרפת וישראל חולקות את המקום השלישי עם 4 ניצחונות לכל אחת.

6. רק שלוש מדינות זכו פעמיים ברצף: ספרד (68-69), לוקסמבורג (72-73) - וישראל (78-79).

7. מ-1956 ועד 1998 כל שיר היה מלווה בתזמורת חיה על הבמה. מ-1999 - הכול פלייבק, חוץ מהשירה עצמה.

8. השיר באירוויזיון חייב להיות קצר מ-3 דקות בדיוק. שלוש דקות ושנייה אחת - פסול.

9. השיר "הוריקן" של עדן גולן (2024) נקרא במקור "גשם אוקטובר ", ונדרש לשינויי מילים, כי ארגון השידור האירופי קבע שהגרסה המקורית פוליטית מדי. בסופו של דבר עדן סיימה במקום החמישי.

10. דרישות לשינויי מילים היו גם ממדינות אחרות: ב-2025 נורווגיה נאלצה לשנות מילים בגלל שימוש בשיר עתיק (הסיבה: חוסר מקוריות). בעבר גם בלגיה (2021) ואיטליה (2019) נאלצו לשנות מילים בגלל רמיזות פוליטיות האלימות או דתיות.

11. הניצחון הכי מפתיע בהיסטוריה שייך לחברת דת'-מטאל הפינית לורדים, שב-2006 ניצחה את כולם, להפתעת כולם, עם השיר הכי לא אירווזיוני שניצל אי-פעם...

12. איך מחליטים מי מגיע לגמר? עד 2008 היה מנגנון שהעניש מדינות שסיימו במקום נמוך ושלל מהן השתתפות בשנה שלאחר מכן. מ-2008 עברו לשיטה של שני חצאי גמר שוויוניים, כשמכל חצי גמר עולות לגמר עשרת הראשונות.

בהצלחה לנועם בתן באירווזיון 2026!