דגלים: איך נולדו דגלי ארגנטינה וספרד - כשני דגלים "הפוכים" - מאותה המלחמה

הערב ייפגשו על מגרש הכדורגל שתי נבחרות ששני הדגלים שלהן, למרות שהם נראים הפוכים לגמרי זה מזה, הם קשורים זה בזה בסיפור היסטורי מפתיע. דגל אחד תכלת-לבן, השני אדום-צהוב.

אז מה בעצם הקשר ביניהם? התשובה מסתתרת במלחמת עצמאות שהתחוללה לפני יותר מ-200 שנה. (וכמו שלמדנו כשדיברנו על דגל ישראל - גם מאחורי הדגלים האלה מסתתר סיפור שלם.)

שני הדגלים, אגב, נולדו מאותו הצורך בדיוק: להיות ברורים וקלים לזיהוי מרחוק - בים ובשדה הקרב. וזו נקודת ההתחלה הטובה ביותר להבין אותם.

דגל ספרד - צבעים שנולדו כדי להיראות מהים 🇪🇸

דגל ספרד כפי שהוא נראה היום, עם שני פסים אדומים ופס צהוב רחב באמצע (פי שניים מכל אחד מהפסים האדומים), נולד ב-1785 (כ-300 שנים אחרי שקולומבוס גילה את אמריקה מטעם הכתר הספרדי). באותה תקופה ספרד כבר הייתה מעצמה ימית גדולה, והמלך קרלוס השלישי הבין שיש לו בעיה: הדגל הספרדי הרשמי היה אז לבן עם סמל המלוכה במרכזו, בדיוק כמו הדגלים של מדינות אירופיות רבות אחרות (צרפת, נאפולי, טוסקנה ועוד). מרחוק, בים, ובתנאי ראות לא תמיד טובים, היה קשה מאוד להבדיל בין ספינה ספרדית לספינה של אויב.

המלך יצא במכרז לעיצוב דגל חדש. מתוך 12 הצעות שהוגשו, הוא בחר בעיצוב עם אדום וצהוב - צבעים שכבר נקשרו לממלכות הספרדיות העתיקות של קסטיליה ואראגון, ובעיקר - צבעים שבולטים מאוד ונראים למרחוק. הפס הצהוב הרחב באמצע הוא גם המקום שבו הוצב מאוחר יותר סמל המדינה, כך שהוא משמש גם כ"במה" חזותית לסמל.

הדגל הזה שימש בהתחלה רק את הצי הספרדי, ורק ב-1843 (בצו של המלכה איזבל השנייה) הוא הפך לדגל הלאומי הרשמי של ספרד.

הכינוי העממי שלו הוא "רוחיגואלדה" (rojigualda) - שילוב של המילים "אדום" ו"צהוב" בספרדית.

הידעת? על הפס הצהוב יש מגן מלא ציורים קטנים: טירה זהובה על רקע אדום (קסטיליה), אריה סגול על רקע כסף (לאון), פסים אדומים וזהובים (אראגון), ושרשראות זהובות על רקע אדום (נווארה) - שהן הממלכות הישנות שהתאחדו לספרד אחת. הרימון למטה זכר לממלכת גרנדה, האחרונה שהצטרפה לספרד המאוחדת. במרכז סמל קטן עם 3 פרחי שושן זהובים - סמל בית בורבון, משפחת המלוכה. ומעל הכול - הכתר, שמזכיר שספרד היא מלוכה (חוקתית, כלומר עם מלך לצד ממשלה נבחרת)

דגל ארגנטינה - נולד מתוך מרד 🇦🇷

הסיפור של דגל ארגנטינה מתחיל כ-30 שנה אח"כ, ב-1812, בעיצומה של מלחמת העצמאות של ארגנטינה מספרד. הגנרל מנואל בלגרנו, ממנהיגי המרד, שם לב לבעיה בשדה הקרב: הכוחות המלכותיים (הנאמנים לספרד) והכוחות המורדים היו דומים מדי בצבעיהם, והיה קשה (עד בלתי אפשרי) להבדיל ביניהם במהירות בקרב.

בלגרנו יצר דגל בצבעים שונים לחלוטין מצבעי ספרד - תכלת ולבן במקום אדום וצהוב, כך שההבחנה בין הצדדים תהיה ברורה וחדה.

ב-27 בפברואר 1812 הוא הניף את הדגל הזה לראשונה בעיר רוסאריו.

הצבעים עצמם נלקחו ככל הנראה מהסרט (הקוקרדה) הכחול-לבן שלבשו התומכים במרד כבר ב-1810, במהלך "מהפכת מאי".

חשוב לציין: יש כמה גרסאות היסטוריות לגבי מקור הצבעים המדויק - חלק מהחוקרים מקשרים אותם לשמיים ולעננים (כי לפי אגדה אורבנית, השמיים נגלו מבעד לעננים בזמן הפגנת השחרור ב-1810), אחרים לבית מלוכת בורבון. מה שברור הוא שהצבעים נבחרו כדי להיות שונים ומובחנים לגמרי מצבעי ספרד.

אגב, ב-1816, כשהקונגרס בטוקומן הכריז על עצמאות ארגנטינה מספרד, הדגל (בלי השמש) אומץ כדגל הלאומי הרשמי. רק שנתיים אחר כך, ב-1818, נוסף לו סמל מרכזי חדש בגרסת "דגל המלחמה" עם ה"שמש של מאי" - שמש זהובה עם פנים אנושיות ו-32 קרניים. לפי המסורת, השמש מהווה מחווה לאינטי, אל השמש של האינקה, ועיצובה מיוחס לחואן דה דיוס טופאק אמארו, צאצא פרואני של האצולה האינקית.

גם היום יש לדגל ארגנטינה שתי גרסאות רשמיות: הדגל האזרחי, בלי השמש, המשמש בהקשרים אזרחיים ויומיומיים, והדגל הרשמי/הימי, עם השמש, שמשמש במוסדות המדינה ובטקסים.

הידעת? דגל ארגנטינה שייך למשפחת דגלים שנקראת "טריבנד" - דגל עם שלושה אזורי צבע שווים, סוג שנפוץ מאוד באירופה ובאמריקה במאות ה-18 וה-19. 3 הפסים מאפשרים לשלב את התכלת והלבן בצורה מאוזנת (תכלת בקצוות, לבן באמצע), כך שצבעי הקוקרדה מקבלים "מסגרת" ברורה בדגל.

אז מה בעצם הקשר בין דגלי ספרד וארגנטינה?

הקשר בין שני הדגלים הוא לא דמיון - הוא הבחנה ברורה. דגל ארגנטינה נוצר במכוון בצבעים שונים לחלוטין מדגל ספרד, כדי לסמן היפרדות וזהות חדשה ועצמאית בשדה הקרב.

זו דוגמה יפה לאיך שסמל לאומי יכול להיוולד מתוך הצורך להבדיל את עצמו מסמל אחר, ולא רק מתוך בחירה אסתטית שרירותית.

פריטי טריוויה שלא ידעתם שיעניינו אתכם...

• יש בעולם כ-13-20 דגלים לאומיים עם שמש עליהם (תלוי איך סופרים). ברובם מספר הקרניים לא שרירותי - אלא נבחר בכוונה לספר סיפור (מספר שבטים, מספר מחוזות, מספר חודשים). הנה המרכזיים ומשמעויותיהם:

  • ארגנטינה ואורוגוואי - עם אותה "שמש של מאי" בדיוק, על בסיס אינטי אל השמש האינקי, לזכר מהפכת מאי 1810 והמאבק בספרד. ההבדלים הם בעיקר במספר (ועיצוב) הקרניים,

  • פיליפינים - שמש זהובה עם 8 קרניים בדיוק, שמסמלות את שמונה הפרובינציות הראשונות שהתקוממו נגד השלטון הספרדי ב-1896.

  • קירגיזסטן - שמש צהובה במרכז דגל אדום, עם 40 קרניים שמייצגות את 40 השבטים הקירגיזיים שאוחדו (לפי האגדה) בידי הגיבור מאנאס.

  • טייוואן - שמש לבנה עם 12 קרניים, שמסמלות את 12 החודשים בשנה (ולפי גרסה אחרת - גם 12 השעות ביום ו-12 חודשי הלוח הסיני המסורתי).

  • צפון מקדוניה - שמש זהובה עם 8 קרניים רחבות על רקע אדום, שמסמלת "שמש חדשה של חירות" מתוך ההמנון הלאומי.

  • קזחסטן - שמש עם נשר תחתיה, כסמל לשפע וחיים.

  • נמיביה - שמש זהובה בת 12 קרניים, מסמלת חיים ואנרגיה.

  • אנטיגואה וברבודה - שמש בת 7 קרניים, מסמלת עידן חדש של עצמאות.

  • מלאווי, קיריבטי, רואנדה, נפאל - כל אחת עם גרסה משלה של שמש (זורחת, או לצד ירח כמו בנפאל), בדרך כלל כסמל לעצמאות, התחלה חדשה, או אנרגיית חיים.

  • יפן - המקרה המיוחד: דיסקת שמש אדומה פשוטה בלי קרניים כלל ("הינומארו"), הקשורה לשם המדינה עצמו - "ניהון" (יפן) שפירושו המילולי "מקור השמש".

• יום הדגל בארגנטינה חל ב-20 ביוני, שהוא יום פטירתו של בלגרנו, שגם הוכרז כיום זיכרון לאומי ב-1938.

• למרות שהשפה בארגנטינה ובספרד היא ספרדית - היא לא ממש זהה! יש הבדלי הגייה לחלק מהאותיות, יש הבדלים במילים שמשתמשים בהן כשפונים לאדם אחר, וכמובן - שכמו בכל מקום אחר בעולם - הסלנג שונה. ההגירה האיטלקית המסיבית לארגנטינה (מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20) עיצבה מחדש את המבטא וגם חלק גדול מהתרבות המקומית.

• מאטה (Yerba Mate) הוא משקה חם מסורתי ייחודי לארגנטינה שאין לו מקבילה תרבותית בספרד, לא ברעיון ולא בצורת השתייה (עם קשית...).

• ריקוד הדגל של ספרד הוא הפלמנקו. אבל גם לארגנטינה יש ריקוד דגל משלה, גם הוא דרמטי, אבל שונה - הטנגו.

• שתי המדינות חולקות רוב קתולי ומורשת ספרותית משותפת, כמו יצירותיו של סרוונטס.

• הכינוי הארגנטינאי "צ'ה" (חבר/אחי) כל כך מזוהה עם המדינה שהוא הפך לחלק מהכינוי של המהפכן ארנסטו "צ'ה" גווארה.

אז... איזה 'דגל' אתם תעודדו?