זמן זה יחסי: כשקיסרים ואלים קובעים את הזמן - סין, יפן והמאיה 👑🗿 (3)

בפוסטים הקודמים ראינו איך ה-1 בינואר נבחר בגלל מרד בספרד, ואיך יש עדיין מי שחי ב-2018. היום נצא למסע אל מערכות שבהן הזמן לא היה רצף אחד ארוך - כמקובל - אלא התחיל מחדש שוב ושוב (קצת כמו מכונת זמן, לא? 🤔).

נכיר שלוש גישות שונות לחלוטין: סין (שם כל קיסר "איפס" את הזמן), יפן שעדיין עושה את זה היום (אנחנו ברייווה 7!), והמאיה שבנו מערכת מתמטית כל כך מדויקת שהיא כמעט גרמה ל"סוף העולם" ב-2012.

מתחילים...

סין: כל קיסר = שנה 1 מחדש 🐉

בסין העתיקה לא היה מושג של "שנת 2025". בכלל לא היה מספר שנה רציף. בכל פעם שקיסר חדש עלה לשלטון - התחילה תקופת שלטון חדשה עם שם ייחודי, והשנים התאפסו לספירה מחדש, לא חשוב כמה שנים עברו מתחילת השושלת.

כל קיסר (ולפעמים מספר פעמים במהלך שלטונו) היה מכריז על "שם תקופה", ששיקף את השאיפות, התקוות או אירועים התקופה.

למשל... קאנגשי, שלט כ-60 שנה (אחת הארוכות יותר, בין 1662-1722). תקופתו נקראה "שגשוג ושלווה".

אם סוחר סיני במאה ה-17 היה כותב מכתב, הוא לא היה כותב "1685". הוא היה כותב "שנת קאנגשי 24" - כלומר, השנה ה-24 לשלטון הקיסר קאנגשי.

למה ככה? 🤔

• סמכות אלוהית: הקיסר הסיני נחשב ל"בן השמיים", שקיבל את ה"מנדט השמיימי" לשלוט. הכוח לקרוא לזמן היה דרך לחזק את הסמכות הזו.

• התחלה חדשה: כל תקופת שלטון חדשה הייתה אמורה להיות התחלה טובה, הזדמנות לתקן טעויות, לחדש, לשפר. שם התקופה היה כמו הצהרת כוונות.

• גמישות: קיסר היה משנה את שם התקופה באמצע שלטונו (למשל אחרי אסון טבע או ניצחון גדול), כדרך לסמן שינוי.

60 שנים שחוזרות על עצמן 🔄

חוץ משמות התקופות, הסינים השתמשו במערכת נוספת שנקראה "המחזור הסקסגזימלי".

זו מערכת של 60 שנה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

איך זה עובד?

המערכת משלבת שני רכיבים:

1. 10 "גזעים שמיימיים" מתוך תורת חמשת היסודות (של עץ-אש-אדמה-מתכת-מים, כל אחד מופיע פעמיים, פעם אחת כ-יִין ופעם שניה כ-יַאנג) ☯️

2. 12 "ענפים ארציים", שהם בעלי החיים מההורוסקופ הסיני (עכבר, שור, נמר וכו'... כנסו למיתולוגיה הסינית כדי להיזכר, וגם כדי למצוא איזה מזל אתם שם...)

כל שנה מקבלת שם שמשלב אחד מכל רכיב. ולא, זה לא יוצא 120 אפשרויות , כי אפשר לשלב רק זוגי עם זוגי ולהיפך. כלומר, נקבל מחזור של 60 צירופים שונים בלבד.

למשל, 2025 היא שנת הנחש-העץ 🐍🌳 ורק עוד 60 שנה, ב-2085, תחזור שנת הנחש-העץ.

הידעת? 60 נחשב למספר מושלם בתרבות הסינית: הוא מתחלק בכל המספרים הבאים: 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 30. זה גם הסיבה שיום הולדת 60 נחשב בתרבות הסינית כ"השלמת מעגל".

סין המודרנית: המעבר למערב 🇨🇳

עד תחילת המאה ה-20, סין המשיכה לספור ככה את השנים, אבל ב-1912, עם נפילת שושלת צ'ינג (האימפריאלית האחרונה) והקמת הרפובליקה של סין של ימינו, הם אימצו את הלוח הגרגוריאני לשימוש רשמי.

למה? בעיקר בגלל לחץ בינלאומי וצורך בסטנדרטיזציה עם העולם המערבי.

הידעת? המחזור הסקסגזימלי לא נעלם לגמרי. הוא קיים עבור אסטרולוגיה, לעבור ציון וחגיגת השנה הסינית החדשה 🎉

מאו טצה-טונג, שהוביל את סין המודרנית אחרי עידן הקיסרים - עדיין, אפילו במאה ה-21, מופיע בכל מקום בסין: על שטרות, בתמונות, וגם כפסלוני מזכרת לתיירים - כמו כאן בתמונה . בסין, גם זמן וגם היסטוריה מוצגים על מדפים... צילום עדי ברטשניידר

יפן: עדיין ממשיכים! רייווה 7 🇯🇵

בעוד שסין ויתרה על המערכת הישנה, יפן... לא!

יפן עדיין, ברגע זה, משתמשת בשמות תקופות קיסריות. זה ממש לא היסטוריה, זה קורה עכשיו.

הקיסר נארוהיטו ותקופת רייווה 🌸

ב-1 במאי 2019, הקיסר אקיהיטו התפטר (אירוע ראשון מסוגו מזה 200 שנה!), ובנו נארוהיטו עלה לכס המלוכה.

באותו רגע, השתנה שם התקופה: הייסיי - "השגת שלום" - הסתיימה, ורייווה - "הרמוניה יפה" - התחילה.

אז נכון לעכשיו, ביפן, אנחנו נמצאים ברייווה 7, שזה אומר "השנה השביעית לשלטון הקיסר נארוהיטו" .

איך זה עובד בפועל? 📆

ביפן המודרנית משתמשים בשני הלוחות במקביל:

1. הלוח המערבי וה'אזרחי' שלנו: 2025

2. הלוח היפני: שם השנה - רייווה 7

איפה רואים את ריווה 7?

• תעודות רשמיות: תעודות לידה, דרכונים, רישיונות - כולם מסומנים בשם התקופה. הדרכון היפני כתוב עליו שהוא הונפק בשנת "רייווה X".

• טפסים ממשלתיים: כל טופס ממשלתי או רשמי משתמש בשם התקופה. כשממלאים תאריך לידה, למשל, רושמים "שווה 63" (כלומר, שנת שווה 63, שזה 1988).

• חיי יום-יום: בעסקים, לפעמים משתמשים בלוח המערבי (בעיקר כשעובדים עם מדינות מחוץ ליפן), אבל בהקשרים יותר מסורתיים או רשמיים - תמיד נמצא את שם התקופה.

• מטבעות: כל מטבע יפני מסומן עם שם התקופה שבה הוטבע.

הנה כמה דוגמאות לשמות התקופות המודרניות ביפן: 🏛️

• מייג'י - "שלטון נאור" - 1868-1912, היתה תקופת המודרניזציה הגדולה של יפן עם פתיחה למערב אחרי מאות שנות בידוד ומעבר מ"מדינה פיאודלית" ל"מעצמה תעשייתית"

• שווה - "שלום מזהיר" - 1926-1989, היתה התקופה הארוכה ביותר - 63 שנה! היא כללה את מלחמת העולם השנייה, התבוסה, וההתאוששות הכלכלית המדהימה שהפכה את יפן למה שהיא היום.

  "שנת שווה 20" = מלחמת העולם השנייה, בעוד ש"שנת שווה 64" (שיש בה רק 7 ימים) היא שנת פטירת הקיסר הירוהיטו.

• הייסיי - "השגת שלום" - 1989-2019 מסמלת את תקופת הקיסר אקיהיטו, עם "העשור האבוד" של יפן (בועת הנדל''ן של שנות ה-90), רעידת האדמה בקובה, והצונאמי של 2011.

  גם דיסני הגיעו ליפן בתקופה הזאת עם פארק השעשועים שלהם - הראשון שנפתח מחוץ לארה"ב - ב-1983

• רייווה - "הרמוניה יפה" - מ-2019 ועד היום. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה ששם התקופה נבחר מטקסט יפני (ולא שם סיני קלאסי, כפי שהיה מקובל)

למה יפן שומרת על זה? 🎌

שושלת הקיסרים היפנית היא הארוכה ביותר בעולם - למעלה מ-2,600 שנה (לפי המסורת). שמירה על שמות התקופות היא דרך לכבד את המסורת הזו.

זה גם נותן ליפנים זהות משלהם ודרך לשמר זהות תרבותית (כמו שהם משמרים גם חלק מהמיתולוגיה היפנית, היוש פיקאצ'ו...😜).

כל שם של תקופה מסמל את התקוות והשאיפות של התקופה. המעבר מהייסיי לרייווה לא היה רק שינוי של תאריך - אלא נקודת ציון תרבותית וסמלית.

והכי חשוב, שזה פשוט... עובד. כולם מכירים את זה, כולם מבינים, וזה משולב לחלוטין בכל המערכות.

הידעת? המעבר מתקופה אחת לשנייה הוא אירוע לאומי ענק. למשל, כשהכריזו על "רייווה" ב-2019, זה היה בכותרות החדשות במשך שבועות. חברות מיהרו לשנות את כל הטפסים, המחשבים, המערכות. זה היה כמו Y2K, אבל יפני.

המאיה: ספירת הימים מתחילת היקום 🗿🔢

ועכשיו נעבור לגישה שונה לגמרי - המאיה של מרכז אמריקה. הם לא ספרו שנים, לא החליפו שמות תקופות, והם בטח לא התחילו מחדש כל כמה עשורים.

המאיה פשוט ספרו ימים. כל יום מאז נקודת אפס מיתולוגית. כמו מונה קליקים אוניברסלי ענקי שלא נעצר לעולם.

המערכת העיקרית שלהם נקראת "הספירה הארוכה" (Long Count). זו מערכת ספירה שהבסיס שלה הוא 20 (ולא 10 כמו שלנו).

אז מתי היה "יום הבריאה" או יום האפס?

לפי השחזורים המקובלים ביותר של חוקרים: 11 באוגוסט, 3114 לפני הספירה (אם מנרמלים את זה ללוח הגרגוריאני).

למה דווקא?

אין לנו ממש תשובה. ככל הנראה, זה תאריך מיתולוגי שקשור לאמונות המאיה על בריאת העולם הנוכחי. לפי המיתולוגיה שלהם, אנחנו חיים ב"עולם החמישי" - כשהעולמות הקודמים נהרסו ונברא עולם חדש. התאריך הזה מסמן את בריאת העולם הנוכחי.

איך זה עובד? עם מבנה מתמטי 🔢

הספירה הארוכה בנויה כמערכת מיקום (כמו שלנו יש אחדות, עשרות, מאות), אבל בבסיס 20:

היחידות:

1. יום אחד - קין (K'in)

2. 20 ימים - וינאל  (Winal) = 20 קין

3. 360 ימים - טון (Tun) = 18 וינאל (וזה בערך שנה שלנו)

4. 7,200 ימים - קאטון (K'atun) = 20 טון (כלומר, כמעט 20 שנים שלנו)

5. 144,000 ימים - באקטון (B'ak'tun) = 20 קאטון (או 394 שנים)

בטח גם אתם שואלים עכשיו למה 18 וינאל ולא 20??

אז זה נקבע כדי להתקרב יותר לשנה שמשית (365 ימים). 18 × 20 = 360 ימים - שזה יחסית קרוב מאוד. וזה באמת החריג היחיד במערכת - בכל שאר הרמות הן על בסיס 20 נקי.

אוקי... איך כותבים תאריך ב"מאיה"-ית?

באקטון-נקודה-קאטון-נקודה-טון-נקודה-וינאל-נקודה-קין (B'ak'tun.K'atun.Tun.Winal.K'in).

הנה, הנה דוגמא:

13.0.13.3.15 משמעותו:

• 13 באקטונים (מאז יום הבריאה)

• 0 קאטונים

• 13 טונים

• 3 וינאלים

• 15 קינים

וזה ה-31 בדצמבר 2025 שלנו - במערכת המאיה

כלומר - עברו 1,878,088 ימים מאז יום הבריאה המיתולוגי של המאיה

והנה עוד דוגמא:

13.0.0.0.0 = סוף הבאקטון ה-13

זה התאריך שגרם ל"סוף העולם" שכולם ציפו לו ב-2012. למה? כי ב-21 בדצמבר 2012, הספירה הארוכה הגיעה ל-13.0.0.0.0 - סוף מחזור של 13 באקטונים.

"סוף העולם"??

ברור שלא, עובדה, 13 שנים אחרי - ואנחנו עדיין כאן...

זאת פשוט הייתה טעות מוחלטת בהבנה.

עבור המאיה, זה היה כמו שבשבילנו התחלף המילניום ב-31 בדצמבר 1999 בחצות - כשעברנו ל-1 בינואר 2000.

סוף מחזור, והתחלה של מחזור חדש. זה לא אומר שהעולם מסתיים - זה אומר שמתחילים לספור מחדש (וגם אצלנו במעבר לשנת 2000 היו כאלה שחשבו שזה סוף העולם... בעיקר כשפחדו שכל המחשבים בעולם - 'יפלו').

אנשים שחשבו ש-2012 זה "סוף העולם" פשוט לא הבינו איך המאיה באמת חישבו.

גוואטמטלה – מקדש הכתובות באתר תרבות המאיה בטיקל. צילום ג'קסי ג'קסון

הלוח הצולב: הצולקין והאב 🌀

מעבר לספירה הארוכה, למאיה היו עוד שני לוחות שפעלו במקביל:

1. לוח הצולקין (Tzolk'in) - לוח של 260 ימים:

   • משלב 20 שמות ימים עם 13 מספרים

   • כלומר - 20 × 13 = 260 צירופים שונים

   • שימש בעיקר לטקסים, לחיזויים, ולקביעת "מזל" של ימים

   • אף אחד לא יודע בוודאות למה דווקא 260 ימים. התיאוריות מנסות למצוא קשר לתקופת הריון (~9 חודשים), או למחזורים אסטרונומיים

2. האב (Haab') - לוח של 365 ימים:

   • 18 חודשים של 20 ימים = 360 ימים

   • פלוס 5 ימים "לא מזליים" בסוף השנה (Wayeb') (כן, מזכיר קצת את השיטה האתיופית)

   • יותר קרוב לשנה השמשית

   • שימש (כצפוי, בטח יכולתם כבר לנחש לבד) לחקלאות, ולעונות השנה

שני הלוחות פעלו במקביל, כמו שני גלגלי שיניים. לכל יום היה שם בצולקין ושם בהאב.

ואם אתם שואלים את עצמכם כמה זמן לוקח עד שאותו צירוף חוזר?

אז למרות שהיינו מצפים לחישוב של 260 × 365 = 94,900 - זה לא באמת ככה, כי המכנה המשותף הקטן ביותר הוא 18,980 ימים = שזה 52 שנה.

⬅️ כלומר, כל 52 שנה, אותו צירוף מדויק של יום בצולקין ויום בהאב חזר על עצמו.

זה נקרא "מחזור הלוח" (Calendar Round), והוא נחשב מחזור מקודש בתרבות בני המאיה.

הידעת? כשמחזור הלוח הסתיים (כל 52 שנה), המאיה ערכו טקס "אש חדשה": הם היו מכבים את כל האש הדולקת בכל המקדשים והבתים, ומדליקים אש חדשה. סמל של סוף והתחלה, מוות ותחייה.

איזה סיבוך... למה המאיה היו כל כך אובססיביים לזמן? ⏰

כמה סיבות:

• אסטרונומיה מדהימה:

  המאיה היו אסטרונומים מבריקים. הם חישבו את משך השנה השמשית בדיוק מדהים - 365.2420 ימים. הלוח הגרגוריאני שלנו אומר 365.2425 - המאיה היו יותר מדויקים!

  הם עקבו אחרי מחזורי הירח, נוגה, מאדים, ואפילו הבינו מחזורים של מאות שנים.

• פילוסופיה מחזורית:

  המאיה האמינו שהזמן מחזורי - ולא ליניארי. כלומר זה לא הולך בקו ישר אלא במעגל. דברים חוזרים, מחזורים חוזרים, וגם ההיסטוריה חוזרת על עצמה. אם מבינים את המחזורים, אפשר לחזות את העתיד.

• כוח דרך ידע:

  הכוהנים והשליטים של המאיה החזיקו בידע האסטרונומי והמתמטי. הם יכלו לחזות ליקוי ירח, ליקוי שמש - בדיוק מירבי. להכריז על מועדים מקודשים, ולקבוע את לוח הטקסים. זה נתן להם כוח עצום.

• דיוק במתמטיקה:

  המאיה המציאו את הספרה אפס באופן עצמאי - וזה אחד המקומות הבודדים בעולם שעשו את זה! הספרה אפס הומצאה באופן עצמאי רק במקומות בודדים: בהודו, במסופוטמיה, ואצל המאיה. זהו גילוי מתמטי נדיר ביותר שמעיד על תחכום יוצא דופן. הם פיתחו מתמטיקה מתקדמת, מערכות ספירה מורכבות, וחישובים אסטרונומיים שדרשו דיוק עצום.

בשבילם, זמן לא היה משהו שפשוט "קורה" - זה היה מדע, אמנות, ודת בו-זמנית.

אם הם היו כאלה חכמים, איפה הם היום? 🌴

תרבות המאיה הקלאסית התמוטטה במאות ה-8-9, מסיבות שעדיין שנויות במחלוקת (בצורת, מלחמות, התמוטטות סביבתית). אבל צאצאיהם עדיין חיים בינינו היום - מיליוני אנשים בגואטמלה, מקסיקו, בליז והונדורס.

חלקם עדיין משתמשים בגרסאות של הלוח המסורתי, במיוחד ה-Tzolk'in, לטקסים ולחגים. הספירה הארוכה פחות בשימוש, כך שהידע לא הלך לאיבוד - הוא נשמר בקהילות, במשפחות, ובמחקר.

בכל העולם עקבו בדאגה בזמן-אמת אחרי "סוף העולם". הנה דוגמא...

שלוש דרכים, אותו רעיון: הזמן הוא כוח 👑

סין העתיקה, יפן המודרנית, והמאיה - שלוש תרבויות שונות לגמרי, שלוש גישות שונות לזמן. אבל יש ביניהם מין המשותף ולכן איחדנו אותם ביחד:

• הזמן לא היה ניטרלי. הוא היה כלי של כוח, של זהות, של משמעות.

• בסין: כל קיסר קבע מחדש את הזמן. זה היה אמירה על כוחו, על התחלה חדשה, על סמכות אלוהית.

• ביפן: שמירה על המסורת של שמות התקופות היא דרך לשמר זהות ייחודית בעולם גלובלי.

• ואצל המאיה: ספירת הימים מבריאת העולם הייתה פרויקט מתמטי-תיאולוגי עצום. זמן היה מדע מקודש.

כל התרבויות הללו מראות שהדרך שבה הן ספרו את הזמן משקפת איך התרבות רואה את עצמה, את העולם, ואת מקומה ביקום.

---

בפוסט הבא (והאחרון): נסיים את המסע עם לוח 'שנה' שהחליט ללכת 'ראש בקיר' ולא להתפשר בכלל: הלוח ההיג'רי המוסלמי, שנודד 11 ימים כל שנה ואומר "מי צריך סנכרון עם עונות השנה?". שם נראה איך שנת 2025 היא גם 1446-1447 היג'רי, נבין אחת ולתמיד למה הרמדאן "מטייל" בין העונות, ומה עושים כשרוצים משהו שיעזור בתכנון החקלאות למרות שלוח הזמנים שלך לא שומר על עונות קבועות.