כשמילה אחת שווה אלף חידות: אמנות תרגום הספרים 📖

תרגום ספר נשמע פשוט, לא? לוקחים מילים בשפה אחת ומחליפים אותן במילים בשפה אחרת. אבל בפועל, מתרגם טוב הוא לא סתם מילון מהלך - הוא חייב להיות גם סופר, גם בלש, גם קוסם שפה, וגם מומחה תרבות.

בואו נראה למה.

הבעיה הכי גדולה: מילים שפשוט לא קיימות 🔮

כשג'יי. קיי. רולינג כתבה את הארי פוטר, היא המציאה מאות מילים ומונחים - שמות של קסמים, יצורים, מקומות ומכשירים שלא קיימים בשום שפה. כשגילי בר-הלל קיבלה את המשימה לתרגם את הסדרה לעברית (ב-1998, כשכמעט אף אחד עוד לא שמע על הארי פוטר), היא נתקלה בשאלה: מה עושים עם מילה שאין לה תרגום - כי היא פשוט לא קיימת?

יש שתי אפשרויות עיקריות:

1. להשאיר את המילה המקורית כמו שהיא, או

2. להמציא מילה עברית חדשה.

ולכל אפשרות - יתרונות וחסרונות משלה.

כשבר-הלל בחרה לתרגם את ה-Dementor (היצור האפל הזה ש'שואב' כל רגש של שמחה וחיות) ולא להשאיר "דמנטור", היא המציאה את המילה "סוהרסן" - שילוב של "סוהר" ו"אסון"..

בבלוג שלה גילי כתבה שהיא נפגשת עם ילדים בבתי ספר ששואלים אותה על המילים המומצאות, ושהיא מרגישה שהיא חייבת להצדיק כל בחירה.

כשהמקום עצמו הוא הבדיחה 🗺️

לפעמים הסופר מסתיר הומור בתוך שמות המקומות - וזה האתגר הכי קשה לתרגום.

בהארי פוטר (כן, שוב הוא כדוגמא. כי יש אצלו הרבה ענייני תרגום...), רחוב הקוסמים הראשי בלונדון נקרא Diagon Alley - אם תגידו את השם הזה מהר באנגלית תקבלו שהשם נשמע כמו diagonally, שמשמעותו "באלכסון". זה קצת בגלל שהבתים שבו נמצאים באלכסון...

בר-הלל בחרה לתעתק אותה כ"סמטת דיאגון" - ו...הבדיחה הלכה לאיבוד עם העברית.

אין פתרון מושלם: לתרגם את השם ל"סמטת האלכסון" יישמע מוזר, ולהמציא שם אחר שמכיל בתוכו בדיחה דומה בעברית - זה כמעט בלתי אפשרי.

בבלוג שלה כתבה בר-הלל שבשמות של מקומות ודמויות היא נאלצת לעיתים קרובות להתפשר ולוותר על משמעויות נלוות.

הידעתם? ממש ליד סמטת דיאגון יש סמטה אפלה בשם Knockturn Alley - גם זה משחק מילים על "nocturnally" (בלילה). גם שם הבדיחה היא חלק מהזהות של המקום, וגם שם קשה מאוד לשמר את כפל המשמעות בתרגום לעברית.

ואז יש את הפתרונות הגאוניים 💡

לא כל מילה מומצאת מצריכה ויתור.

לפעמים המתרגם מוצא פתרון שהוא אולי אפילו יותר טוב מהמקור.

למשל, ל-Knight Bus - אוטובוס הקוסמים שנוסע בלילה - תרגום מילולי ("אוטובוס האבירים") לא עבד, כי אין שם אביר אחד לרפואה. אוטובוס הלילה (הרמז של השם באנגלית), הוא פתרון טוב אבל לא כמו ההמצאה של גילי של: "אוטונוס הלילה" - שילוב של "אוטו" ו"נוס" (בריחה), ש'מתכתב' עם אוטובוס, ומציע כפל משמעות. כמו הרעיון המקורי - אבל אחרת.

ל-Extendable Ears בר-הלל פתחה ממש מכרז בפורום אינטרנטי וביקשה מהקוראים שלה להציע פתרונות. הזוכה היה: "אוזניעזר" - שילוב שמכיל גם "אוזן" וגם "עזר", והשם מזכיר גלגלי עזר של אופניים. שזה בעצם מה שהכלי הזה עושה - לאוזניים...

קחו דוגמא נוספת: שם הדמות Golpalott, שמו של חוקר של ניטרול רעלים שעל שמו קרוי חוק להכנת שיקויים (מהספר הארי פוטר והנסיך חצוי הדם). השם הזה נשמע באנגלית כמו "gulp a lot" - שמשמעותו - לבלוע הרבה, קשור כמובן לרעיון של רעל... בר-הלל המציאה את השם "קולבלעתי", שמזכיר "הכל בלעתי". והנה השגנו 'תרגום' שמתאים למשחק המקורי של השם ומשמעותו.

מה עושים עם שמות? ✏️

אז כמו שראינו, כשדמות מקבלת שם, לפעמים השם הוא לא סתם שם - הוא מכיל תיאור, רמז, או בדיחה.

בהארי פוטר, Dumbledore הוא שם שהסופרת רולינג לקחה ממילה ישנה באנגלית שמשמעותה "דבורת בומבוס". בר-הלל בחרה שלא לתרגם את זה ושמו נשאר "דמבלדור". פחות קריטי, נראה לסופרת וגם לנו.

אבל השם של דולורס אומברידג'? השם Dolores פירושו בלטינית "כאב", ו-Umbridge הוא משחק מילים על המילה "עלבון". והמשמעות הכפולה הזו פשוט הלכה לאיבוד בעברית, וכאן זה קצת חבל כי היא באמת הסבה כאבי עלבון לתלמידיה...

דוגמה קיצונית יותר היא שמו של פרופסור לופין, רמוס לופין. באנגלית השם Remus Lupin מגיע מ-lupus, "זאב" בלטינית, ומ"רמוס" שהוא אחד מהתאומים שלפי האגדה הרומית גדלו עם זאבה. רמז ענק לסוד שלו - הרבה לפני שאנחנו מגלים אותו. גם הרמז הזה נסתר מעינינו כשאנחנו קוראים את הארי פוטר בעברית.

לפעמים דווקא כן מעברתים שם כשהמשמעות חשובה מספיק.

למשל, לסוסים המעופפים המפחידים שנקראים Thestrals, בר-הלל המציאה את השם "פגעסוס" - שזה משחק על השם היווני פגסוס (כמו שקוראים לסוס המכונף מהמיתולוגיה היוונית) ועל המילים פגע+סוס. אחלה שם שמכיל גם את הסוס המכונף וגם את האיום שבו, ושם עברי לגמרי.

כשחרוז הוא חלק מהסיפור עצמו 🎵

ספרי ד"ר סוס הם אולי האתגר הגדול ביותר לכל מתרגם.

הסיפורים האלה לא סתם מתחרזים - החרוז הוא העיקר בשיר. המקצב, הצליל, הקפיצה משורה לשורה - זה מה שגורם לילד לבקש לשמוע את הסיפור שוב ושוב.

הדילמה היא איך לתרגם? כי תרגום מדוייק יכול לגרום לאיבוד החריזה והקצב. אבל שמירה על החריזה יכולה לגרום לוויתור על חלק מהמשמעות. אז איך מתרגמים את שירי ד"ר סוס לעברית?

לרוב מתרגמים בוחרים שהשיר יישמע טוב בשפה החדשה.

וכך, לאה נאור, שתרגמה חלק מהספרים לעברית, הבינה שאי אפשר לתרגם מילה במילה. צריך ליצור מחדש - למצוא חרוזים בעברית שיעבירו את אותה ההרגשה, גם אם המשמעות המדויקת משתנתה קצת.

לפעמים משפט שלם מוחלף במשפט אחר, רק כדי שיהיה בו את הקצב הנכון.

למשל Cat in the Hat תורגם ל"חתול תעלול". למה? כדי לשמור על החריזה (הנה, קחו הפוגה ותהנו מהמילים - שבהחלט קצת שונות מהמקור, אבל רק כדי להשאיר את קסם החריזה ו'ניגון' הסיפור):

https://youtu.be/xmtbLje0V2A?si=f_xaokS0IgK4TyUb

כשתרבות שלמה צריכה הסבר 🌍

ומה קורה כשהסופר כותב על עולם תרבותי שהקורא בכלל לא מכיר?

בספרים יפניים מופיעים באופן טבעי מנהגים כמו הסרת נעליים לפני כניסה לבית, אכילה עם מקלות, ויוקאי - יצורים על-טבעיים מהפולקלור היפני.

בגלל שהקורא הישראלי לא גדל עם המושגים האלה. המתרגם יכול לבחור בין שלוש גישות:

1. לתרגם בלי הסבר - ולסמוך על הקורא שיבין מההקשר.

2. להוסיף הסבר קצר - "הסיר את נעליו, כמנהג יפני, לפני הכניסה."

3. להחליף במשהו שמוכר לקורא המקומי - אבל זה מחיר כבד: הספר מאבד את הייחוד שלו.

אותה שאלה עולה עם ספרים בריטיים כמו הדוב פדינגטון, שהקסם שלו נובע בדיוק מהאופי הבריטי שלו, או עם אליס בארץ הפלאות (או... עליזה בארץ הפלאות 🤔?) - ספר שמלא משחקי מילים, שירים מצוחצחים ושמות שנשענים על הגיון לשוני מאוד אנגלי, וכמעט כולם מפסידים משהו בתרגום.

אין תשובה נכונה אחת.

מתרגמים שונים עושים בחירות שונות, ולכן אפשר לתרגם לעברית את אותו הספר בצורות שונות לגמרי.

ומה עם הבדיחות? 😅

זה אולי האתגר הכי קשה מכולם.

הומור הרבה פעמים תלוי שפה. בדיחת מילים שעובדת מצוין באנגלית - יכולה בכלל לא להתקיים בעברית. משחק מילים שיצחיק כל ישראלי - לא יעבוד בספרדית.

רואלד דאל, שכתב את צ'רלי ומפעל השוקולד (שנקרא בעברית "צ'ארלי והשוקולדה") ואת המכשפות, ידוע בשמות המשעשעים שלו, בהומור האפל ובשפה שמרגישה גם ילדית וגם חריפה בו-זמנית (לכו לקרוא את "חרוזים נלוזים", אם אתם קצת יותר גדולים...). מתרגם שלו צריך לא רק להעביר את המילים - אלא לשחזר את הטון, את הקצב, ואת הכתיבה המיוחדת שלו.

זה קצת כמו לנגן שיר על כלי נגינה אחר: צריך לשמור על המנגינה, אפילו אם הצלילים אחרים.

כמה זמן זה לוקח?

את הספר הראשון של הארי פוטר תרגמה בר-הלל תוך כחצי שנה, תוך כדי עבודה במשרה מלאה. הספר הרביעי, שהיה ארוך פי שלושה, לקח כמובן יותר. ועם ההצלחה הגדולה של הסדרה, כל מילה החלה להיבדק פעמיים - כי כולם קראו ועקבו בקפידה.

זה אומר שמתרגם של ספר גדול יכול לבלות שנה שלמה בחברתו של הספר - לחשוב עליו, לחלום עליו, ולחפש את המילה הנכונה גם בשעות הכי לא צפויות.

הידעת? 💡 כשבר-הלל קיבלה את המשימה לתרגם את הארי פוטר, הלכה לספר בהתלהבות לעמיתתה בעיתון שעבדה בו - שהסתכלה עליה כאילו נפלה מהירח, כי אף אחד עוד לא ידע אז מי זה הארי פוטר. היום הסדרה תורגמה ליותר מ-80 שפות - כולל לטינית ואפילו לסקוטס (Scots), שפה גרמנית שמדוברת בסקוטלנד.

אז מה השורה התחתונה?

תרגום זאת עבודה לא קלה בכלל. לא רק בתיאור המקומות, הנושאים, התרבות וההומור, אלא גם עם שמות הדמויות - כי גם שם מתרגמים עומדים בפני אותה הדילמה בדיוק. קחו לדוגמא את פו הדב של א.א. מילן. הוא בכלל נקרא וויני, באנגלית, והוא גם לא קרוי לא דוב. הוא פו... וגם החברים שלו שונים: Piglet הפך לחזרזיר, Eeyore - שנשמע כמו האנחה העצובה של החמור, הפך ל-איה - שמירה על הצליל (ia-ia) אותה משמעות אבל לא אותו צליל עצוב (כי מי לא מזמזם את שיר הילדות השמח 'החמור הקטן')... Owl נשאר ינשוף. Tiger? נשאר טיגר (למרות שבעברית הוא היה אמור להיות טיגריס. או פנתר) ו-Roo נשאר רו, למרות שהוא ואמא שלו ביחד יוצרים באנגלית "קנגרו" - אבל בעברית האמא היא קָנגָה. ולא קֶנגוּ, כמצופה...

וזה אולי הדבר הכי מרתק בתרגום: אין כלל אחד אפילו לא באותו הספר.

כל מילה, כל שם, כל בדיחה - מחייבים החלטה חדשה. ולפעמים ההחלטה הזו יוצרת משהו שאפילו הסופר המקורי לא חשב עליו. 📖