למה בשבוע יש 7 ימים וביום 24 שעות? מי החליט איך מודדים את הזמן? ⌛🌠

איזה מוזר זה שאנחנו חיים לפי זמנים בחלוקת שונות? 12 חודשים בשנה, 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע, 30 ימים (בממוצע) בחודש...

כאילו שאנשים שונים החליטו על זה. וגם לא חשבו כמה קשה לתכנן או לחשב ככה...

אז, למה זה??

למה דווקא 24 שעות ביום? ⏰

לפני שנגיע לשבוע (שזאת הסיבה לכך הפוסט הזה, כי זה מה ששאלו אותנו...), בואו נתחיל עם שאלה עוד יותר בסיסית: למה ביום יש דווקא 24 שעות? למה לא 10, שזה הרבה יותר נוח למתמטיקה ולמערכת המטרית שלנו?

התשובה מובילה אותנו אלף שנים אחורה, למצרים העתיקה ולבבל.

המצרים והאובססיה למספר 12

המצרים העתיקים חילקו את החלק המואר של היום ל-12 שעות ואת הלילה (החלק החשוך) ל-12 שעות נוספות. למה דווקא 12?

יש כמה תיאוריות:

• ספירה על האצבעות - המצרים ספרו את פרקי האצבעות של יד אחת (לא כולל האגודל). בכל אצבע יש 3 פרקים, וב-4 אצבעות יש בדיוק 12 פרקים.

  האגודל שימש כ"מצביע" למעקב.

  ככה הם חישבו 🤷‍♀️

• המחזור השנתי - השנה התחלקה אצלם ל-12 חודשים לפי מחזורי הירח, והמספר 12 היה חשוב במיוחד בתרבות שלהם.

• חלוקה נוחה - המספר 12 מתחלק בקלות ל-2, 3, 4 ו-6, מה שהופך אותו לנוח מאוד לחישובים יומיומיים (הרבה יותר מ-10, שמתחלק רק ל-2 ו-5).

אבל יש כאן דבר מעניין: השעות המצריות היו שונות באורכן לפי עונת השנה, משום שהן חולקו ל-12 חלקים של אור יום ו-12 חלקים של לילה, גם כשהימים התקצרו או התארכו.

כלומר, בקיץ - שעות היום היו ארוכות יותר משעות הלילה, ובחורף להיפך!

השעונים הראשונים - כמו שעון שמש ושעוני מים - תוכננו לפי השעות האלה, מה שהשפיע על תפיסת הזמן העתיקה.

💡 הידעת? הסינים השתמשו במדידה של 12 "שצֶה" (shichen) ביום, כשכל אחד מהם שווה לשעתיים שלנו. ההינדים, לעומת זאת, חילקו את היממה ל-60 גַטיקה (ghatikas) - כל אחת באורך של כ-24 דקות.

הבבלים והמספר 60

הבבלים במסופוטמיה, שהיו מתמטיקאים מבריקים, השתמשו במערכת ששיטת הבסיס שלה הייתה 60. למה? כי 60 מתחלק בצורה מושלמת למספר עצום של מחלקים: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 12, 15, 20, 30 ו-60.

הם חילקו כל שעה ל-60 דקות, וכל דקה ל-60 שניות - נשמע מוכר? זה בדיוק מה שאנחנו משתמשים בו היום.

💡 הידעת? השילוב בין המערכת המצרית של 24 שעות ביום למערכת הבבלית של 60 דקות ושניות נעשה רק מאוחר יותר, כשהיוונים (ובייחוד האסטרונום היפרכוס במאה ה-2 לפני הספירה) השתמשו בשתי המערכות כדי יחד לתיאום תצפיות אסטרונומיות מדויקות.

אבל למה לא שינינו את זה? 😭

דווקא היו נסיונות.

במהפכה הצרפתית, ביחד עם הניסיון להנהיג שבוע בן 10 ימים, גם ניסו להנהיג יום בן 10 שעות, כל שעה 100 דקות, וכל דקה 100 שניות. נשמע הגיוני, נכון?

אבל זה נכשל כישלון מוחלט. למה?

• כי כל השעונים בעולם היו צריכים להיבנות מחדש

• כי אנשים כבר התרגלו ל-24 שעות במשך אלפי שנים

• והכי חשוב: המערכת של 12 ו-60 נוחה יותר לחישובים יומיומיים מ-10 ו-100 (תנסו את זה...)

אז נשארנו עם 24 שעות ביום.

לא בגלל שזה הכי הגיוני, אלא בגלל שזה מה שהמצרים והבבלים החליטו עלינו לפני אלפי שנים.

ועכשיו, למה דווקא 7 ימים בשבוע? 7️⃣

שבוע בן שבעה ימים נראה לנו טבעי כמו שיש 7 ימים בשבוע... אבל כשחושבים על זה שנייה - זה קצת מוזר. השנה מחולקת ל-12 חודשים כי זה קשור למחזור הירח סביב כדור הארץ (בערך). היום מוגדר לפי סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. אבל שבוע? שבוע הוא המצאה אנושית שבכלל לא קשורה למחזורים אסטרונומיים.

אז למה בחרנו דווקא ב-7, מספר שממש לא נוח למתמטיקה? (נסו לחלק שנה ב-7 ותבינו... עזבו שנה. חודש 😤)

💡 הידעת? מדינות מסוימות השתמשו בעבר בשבועות באורכים שונים לגמרי: ברומא הקדומה השתמשו בשבוע של 8 ימים (נונדינה), והאטרוסקים שלפניהם השתמשו בשבוע של 10 ימים. מזל שבסוף ניצח השבוע בן 7 הימים - הוא הרבה יותר נוח למנוחה...

בבל העתיקה: כל האשמה - על הכוכבים ⭐

התשובה מתחילה לפני כ-4,000 שנה במסופוטמיה, בין נהרות החידקל והפרת. הבבלים (כן, אלה מה-60 דקות ושניות) היו אסטרונומים מצוינים, והם הבחינו ב-7 גרמי שמיים נודדים שנעו בשמיים, בניגוד לכוכבים הקבועים שנשארו במקומם (תזכורת: זה היה בימים כשעדיין לא הומצא הטלסקופ).אלו הם מה שאנחנו מכירים כיום ככוכבי לכת: השמש, הירח, מרקורי, ונוס, מאדים, יופיטר ושבתאי.

💡 הידעת? המילה "פלנטה" מגיעה מהמילה היוונית planētēs שפירושה "נודד"

הבבלים החליטו שכל אחד מהגרמים האלה ישלוט על יום אחד, ובכך הומצא השבוע בן שבעה הימים. זו לא הייתה החלטה מתמטית - זו הייתה החלטה תיאולוגית-אסטרונומית.

כמה דברים מעניינים שכדאי לדעת:

1. הבבלים ספרו את השמש והירח בתור כוכבי לכת, כי הם לא ידעו שהשמש היא מרכז מערכת השמש ושהירח מקיף את כדור הארץ

2. הם לא ידעו על קיומם של כוכבי הלכת אורנוס, נפטון ופלוטו - אז אלה לא נכנסו למנין

3. המספר 7 נחשב אצלם למספר מיסטי ומיוחד, מה שחיזק את הבחירה הזו

ואיך השבוע 'התגלגל' אלינו?

הרעיון של השבוע בן שבעה ימים עבר מהבבלים ליהודים (שהיו בשבי בבל), ומהם - יחד עם הנצרות והאסלאם - התפשט לכל העולם. היהדות אימצה את השבוע אבל נתנה לו משמעות דתית משלה, שונה לגמרי: ששת ימי הבריאה ויום שביעי למנוחה.

למעשה, השבוע בן 7 ימים הוא כנראה המצאת התיזמון האנושית המשותפת ביותר בעולם כולו.

💡 הידעת? המילה "שבוע" בעברית קשורה למספר 7 (שבע), וגם למילה "שבועה" - יש להן שורש משותף גם בשפות שמיות נוספות, כי שבעה כמו שבועה הייתה צורה של התחייבות.

ומה עם שמות הימים? 📅

בעברית השמות פשוטים לגמרי: יום ראשון, יום שני, יום שלישי, יום רביעי, יום חמישי, יום שישי - וכולם נספרים לקראת יום המנוחה, היום השביעי. השבת. רק "שבת" קיבלה שם מיוחד, מילה שפירושה "מנוחה".

ובשפות אחרות?

ברוב שפות העולם, שמות הימים שמרו על הקשר המקורי לכוכבי הלכת ולאלים שייצגו אותם. הנה איך זה עובד באנגלית:

1. סאנדיי Sunday - יום השמש (Sun). ביוונית העתיקה היה זה "היום של הליוס" (אל השמש), ובלטינית "דיס סוליס".

2. מאנדיי Monday - יום הירח (Moon). מהאלה הרומית לונה, אלת הירח.

3. טיוזדיי Tuesday - יום המאדים. בלטינית "מרטיס" על שם מרס, אל המלחמה הרומי. באנגלית הישנה זה התאים לאל הנורדי טיו (Tiu), שהיה גם הוא אל מלחמה במיתולוגיה הנורדית.

4. וונסדיי Wednesday - יום מרקורי. בלטינית "מרקורי" על שם אל הסחר והתקשורת. באנגלית הישנה זה התאים לאודין/ווֹדן (Woden), אל הפסגה בפנתיאון הנורדי.

5. ת'רסדיי Thursday - יום יופיטר. בלטינית "יוביס" על שם יופיטר, מלך האלים. באנגלית הישנה זה התאים לת'ור (Thor), אל הרעם הנורדי.

6. פריידיי Friday - יום ונוס. בלטינית "ונריס" על שם ונוס, אלת האהבה. באנגלית הישנה התאים לפריגה (Frigg), אלת האהבה והנישואים הנורדית.

7. סאטרדיי Saturday - יום שבתאי. בלטינית "סטורני" על שם סטורן, אל החקלאות והזמן. השם באנגלית שמר על הצורה הלטינית.

💡 הידעת? בגרמנית ובאנגלית, רק Saturday שמר על שם לטיני ("Saturn's day"), בעוד ששאר הימים הותאמו למיתולוגיה הגרמנית-נורדית

הי, זוכרים שהכנו בשבילכם מערכת אפרוחית לשבוע של 6 ימי לימוד? הקליקו על התמונה...

אז מתי נחים, בהתחלה או בסוף השבוע? 🗓️

והנה עוד דבר מעניין: למה בישראל השבת היא היום האחרון בשבוע, ובשר העולם(המערבי לפחות) זה דווקא ביום ראשון?

התשובה קשורה לתרבות ולדת:

• ביהדות - השבת היא יום המנוחה שבא אחרי ששת ימי העבודה. לכן בישראל השבוע מתחיל ביום ראשון ומסתיים בשבת.

• בנצרות - יום ראשון הוא יום מנוחה (Sunday/יום האדון), והוא מסמל התחדשות והתחלה חדשה אחרי תחיית ישו. לכן בלוחות השנה המערביים השבוע מתחיל ביום ראשון, ויום הראשון לעבודה הוא יום שני (Monday).

• באסלאם - יום המנוחה הוא בכלל יום שישי (ג'ומעה = יום האסיפה)

אבל זה גם יוצר בלבול: כי ארגון התקינה הבינלאומי קבע את יום שני בתור היום הראשון הרשמי של השבוע (זה נקרא ISO 8601...), כדי שסוף השבוע יהיה באמת בסוף. אבל לא כולם עוקבים אחרי התקן הזה. ובכלל, יותר הגיוני לתת לכל אחד להחליט מה היום הראשון של השבוע, אצלו. כמו ביומנים הדיגיטליים...

טריוויה מעניינת 💡

• גם הסובייטים ניסו. לא רק הצרפתים ניסו לשנות את השבוע. ברית המועצות ניסתה במאה ה-20 לבטל את השבוע בן שבעה ימים ולהחליפו בשבוע בן חמישה ימים עם צבעים שונים לכל יום, כדי שהמפעלים יעבדו ללא הפסקה, ולא יהיה סופשבוע של מנוחה. זה נכשל, כצפוי - אנשים פשוט לא מוותרים על המנוחה שלהם.

• בערבית ובפרסית, כמו בעברית, שמות הימים נשענים בעיקר על מספריים, אבל כולם מצביעים על יום המנוחה.

• עד המצאת השעונים המכניים במאה ה-14, רוב העולם השתמש בשעות "עונתיות" - כלומר, שעות שאורכן משתנה לפי עונת השנה. כמו במצרים העתיקה. רק השעונים המכניים אילצו את כולם לאמץ שעות באורך קבוע.

אז למה 24 שעות? ולמה 7 ימים? עכשיו גם אתם יודעים. פשוט כי ככה החליטו לפני אלפי שנים, והתרגלנו. לפעמים הדברים הכי שרירותיים הם אלה שהכי קשה לשנות. וכמו שאבא שלנו אמר, חסרה לכם שעה ביום? תקומו שעה אחת קודם.