מגלי ארצות: הרנאן קורטז - האיש שהפיל אימפריה עם 500 חיילים

איך אדם אחד, עם פחות מ-600 חיילים, מצליח להפיל אימפריה שמנתה מיליונים ושלטה במשך מאות שנים? התשובה היא לא קסם, ולא נשק סודי - היא שילוב של תכנון, מזל, בריתות מדיניות מבריקות ומחלה נוראית שהגיעה בלי הזמנה. הסיפור של הרנאן קורטס (נקרא גם קורטס) הוא אחד הסיפורים הדרמטיים, המורכבים והשנויים ביותר במחלוקת בתולדות תקופת הגילויים. 🗺️⚔️

מי היה קורטס לפני שהיה "קורטס"?

הרנאן קורטס נולד ב-1485 (שזה לפני כ-650 שנים!) בעיר מדיין שבספרד, למשפחת אצולה זוטרה. הוא התחיל ללמוד משפטים באוניברסיטת סלמנקה, אך החליט שהוא רוצה הרפתקה אחרת לפני שהלימודים הסתיימו - ופרש. ב-1504, בגיל 19 בלבד, הוא עזב את ספרד והפליג ל"עולם החדש".

הוא הגיע לאי היספניולה (היום זה הרפובליקה הדומיניקנית והאיטי), שם עבד כנוטריון (סוג של פקיד משפטי. בכל זאת את זה הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה...) במשך כמה שנים. ואז, ב-1511 הצטרף למשלחת של דייגו ולאסקס לכיבוש קובה - שאותה גילה קולומבוס כבר ב-1492, אבל יושבה ונכבשה בפועל על ידי ספרד רק כעשרים שנה אחר כך.

בקובה שירת קורטז כפקיד וכאיש מנהל, ובהמשך שימש גם כראש עיר (אלקלדה) של סנטיאגו.

💡 הידעת? קורטז לא תכנן בכלל להיות מגלה ארצות. במשך כמעט 15 שנה הוא היה בעיקר פקיד ובעל אדמות בקובה. לא חייל, לא מצביא. רק ב-1519, בגיל 34, הוא יצא למסע שישנה את ההיסטוריה.

המסע שלא היה מאושר בכלל

ב-1519 דייגו ולאסקס, המושל של קובה, ביטל בפועל את אישורו לקורטס לצאת למשלחת למקסיקו - אבל קורטס החליט להפר את הפקודה ולהפליג בכל זאת! הוא יצא עם:

• 11 ספינות

• כ-508 חיילים וכ-100 מלחים

• ו-16 סוסים בלבד (שיתבררו כקריטיים לכיבוש, אבל רגע, לא נקדים את המאוחר)

באפריל 1519 הוא הגיע לחופי מקסיקו, ופעל בחוכמה מדינית כדי לעקוף את הסמכות של ולאסקס: הוא הקים את העיר וראקרוס, ודרך מהלך משפטי-פוליטי גרם לחייליו "לבחור" בו לקפיטן ראשי - כך שהוא כבר לא היה יותר כפוף לולאסקס, אלא ישירות לכתר הספרדי. ממולח, מה?

💡 הידעת? האצטקים מעולם לא ראו סוסים לפני שהגיעו הספרדים - ביבשת אמריקה הדרומית לא היו סוסים בתקופה ההיא! יש עדויות על כך שבמפגשים הראשונים, חלק מהלוחמים המקומיים חשבו שהסוס עם הפרש שעליו הם יצור אחד, מוזר ומפחיד.

מלינצ'ה - האישה שבלעדיה כל הסיפור היה אחר

באחת העצירות בדרך, קיבל קורטס כמתנה דיפלומטית 20 נשים (לגמרי לא מקובל, אם זה ימינו. אבל אז, נשים מחשבו לסחורה 🤬), ואחת מהן - אישה צעירה בשם מלינצ'ה (אגב, אפשר למצוא עליה במקורות שונים בשמות שונים, כמו גם מלינטסין, או דוניה מארינה - שזה השם הנוצרי ששנתנו לה) - שינתה את כל מהלך הכיבוש.

מלינצ'ה דיברה נאוואטל (שפת האצטקים) וגם בשפת המאיה, ובהדרגה למדה גם ספרדית. היא הפכה למתורגמנית, יועצת ואסטרטגית מדינית של קורטז. הרבה היסטוריונים מסכימים: בלי הכישורים הלשוניים והפוליטיים שלה, המשלחת הקטנה של קורטז כנראה לא הייתה שורדת, ובוודאי לא הייתה מצליחה.

הברית שבאמת הפילה את האימפריה

קורטס היה אסטרטג חכם, אבל הוא לא היה לבדו, ובוודאי שלא רק בזכות 500 חייליו הוא הפיל אימפריה. האימפריה האצטקית גבתה מסים ומסחר כבדים מעמים רבים שהיו תחת שליטתה, ורבים מהם די תיעבו אותה.

קורטס זיהה את זה וניצל את הסכסוך הפנימי: השבט הגדול טלשקלה, שהיה במלחמת חורמה קבועה עם האצטקים, הפך לבעל ברית מרכזי שלו. אליו הצטרפו גם עמים נוספים שתיעבו את האצטקים - בהם הטוטונקים מהחוף, ועמי הוּחוֹטסינגוֹ.

כך שבסך הכל, קורטס הצליח לגייס לצדו (לפי ההערכות) יותר מ-200,000 לוחמים מקומיים ממגוון עמים שראו באצטקים אויב משותף (אז זה כבר לא 500 לוחמים, אה?)

זה אומר שמבחינה צבאית - "כיבוש מקסיקו" היה יותר מלחמת אזרחים אזורית גדולה, שהספרדים ובעלי בריתם ניצחו בה, מאשר מלחמה של ספרד עם מדינה אחרת.

הכניסה לעיר הגדולה בעולם

ב-8 בנובמבר 1519 הגיע קורטס לטנוצ'טיטלן (לעיתים מאויית גם טנוצ'יטלאן), בירת האימפריה האצטקית. מה שהוא ראה הפתיע אותו ואת חייליו לחלוטין: עיר עם יותר מ-140,000 תושבים, בנויה על אגם, עם תעלות מים, גשרים, שווקים עמוסים, מקדשים מפוארים וארגון עירוני מתקדם - אחת הערים הגדולות בעולם באותה תקופה.

מלך האצטקים, מוקטסומה השני (לפעמים נקרא מונטסומה), קיבל בהתחלה את קורטס כאורח חשוב, בגלל מסורת וציפיות דתיות-תרבותיות אצטקיות שקשרו את הופעת הזרים למיתולוגיה האצטקית. אבל קבלת הפנים הזו תהפוך עד מהרה לטרגדיה.

💡 הידעת? העיר טנוצ'טיטלן נבנתה במרכז אגם טקסקוקו, על איים מלאכותיים, וכללה "חינמפס" - שיטת חקלאות מתקדמת של ערוגות מוגבהות וצפות על המים.

השבי המפתיע

קורטס ביצע מהלך אגרסיבי ומסוכן: הוא לכד את מוקטסומה בארמונו שלו, והחזיק בו כבן ערובה כשהוא נותן לו להמשיך ולשלוט, לכאורה. וכך הוא שלט בעקיפין על האימפריה דרך השליט השבוי.

המתח גבר, ובאחד הימים, בזמן חג דתי אצטקי, פדרו דה אלווראדו, כשקורטס נעדר מהעיר והשאיר את אחד ממפקדיו כממונה בעיר בהעדרו, הורה המפקד לטבוח באצילים ובחוגגים שהתקהלו במקדש המרכזי. הטבח הזה הצית את כעס התושבים.

מוקטסומה נהרג בנסיבות לא ברורות במהלך החודשים הסוערים שלאחר מכן (יולי 1520).

ליל הצער - הבריחה הדרמטית מהעיר

ב-30 ביוני 1520, בלילה שמכונה בספרדית "לה נוצ'ה טריסטה" ("ליל הצער"), נאלצו קורטס וחייליו לברוח מהעיר הזועמת. בבריחה, תוך מעבר על הגשרים והסכרים שמעל האגם, נספו חיילים ספרדים רבים, ואיבדו חלק גדול משלל הזהב שכבר אספו.

אבל קורטס לא נשבר.

הוא נסוג לעיר טלשקלה, אסף כוחות חדשים, וגם ניצל מחלה איומה שהייתה כבר בדרכה (זוכרים שבתחילת הסיפור נתנו רמז למחלה? אז הנה. רגע האמת הגיע).

האויב הסמוי שהרג יותר מכל חרב ספרדית

הספרדים הביאו איתם אל היבשת החדשה לא רק נשק אלא גם את מחלת האבעבועות השחורות, מחלה שלא הייתה לאוכלוסייה המקומית חסינות מפניה - פשוט כי היא מעולם לא הגיעה לשם לפני כן.

המחלה התפשטה בקנה מידה הרסני, והרגה רבים מאוד מבין האצטקים והעמים השכנים - כולל קוּאיטלוּאַק, שליט אצטקי חדש שקיבל את השלטון אחרי מות מוקטסומה - שנפטר מהמחלה זמן קצר אחר כך. ההיסטוריונים מסכימים כי המגיפה הייתה אחד הגורמים המכריעים ביותר בקריסת היכולת האצטקית להתגונן - יותר אנשים מתו ממחלות מאשר מקרבות.

אלימות, כפייה וניצול - לא רק "טרגדיה"

חשוב לומר את זה במילים ברורות: הכיבוש לא היה רק "טרגדיה" מעורפלת. הוא כלל אלימות קשה ומכוונת, שיעבוד של אנשים לעבודת כפייה, החרמת אדמות וזהב, וכפייה של שינוי מוחלט באופן החיים, בדת ובתרבות של מיליוני אנשים שחיו במקום הזה הרבה לפני שמישהו מאירופה הגיע (בקיצור, כל מה שרע בקולוניאליזם).

המצור והנפילה הסופית - 13 באוגוסט 1521

קורטס חזר לאזור טנוצ'טיטלן עם בעלי הברית שלו, ובנה ציי ספינות קטנות (בריגנטינות) שהורכבו ושטו על האגם. במשך כשלושה חודשים הוא הטיל מצור על העיר, עצר את אספקת המים והמזון, וכבש אותה - רחוב אחר רחוב.

השליט האצטקי האחרון, קוּאַאוּטֶמוֹק, נלחם והתנגד עד הסוף, ככל שיכל, אבל ב-13 באוגוסט 1521 העיר נפלה. ההערכות לגבי מספרי הנפגעים גבוהות ביותר - בעוד שמספר הספרדים שנהרגו במצור נאמד בכמה עשרות בלבד, מספר הנפגעים בקרב האוכלוסייה האצטקית (כתוצאה ממלחמה, רעב ומחלה) נאמד בעשרות אלפי בני אדם.

מה קרה אחר כך?

על חורבות טנוצ'טיטלן הוקמה העיר מקסיקו סיטי, וקורטס הפך לדמות מרכזית בשלטון הקולוניאלי החדש שנקרא "ספרד החדשה".

אבל סוף הסיפור שלו לא היה הרואי כמו ההתחלה:

• הוא נכנס לסכסוכים פוליטיים עם הכתר הספרדי, שחשד בכוחו הגדל

• ב-1528 נשללו ממנו רוב סמכויותיו

• הוא חזר לספרד כמה פעמים בניסיון לקבל הכרה ופיצוי על "תרומתו"

• הוא מת ב-1547, מתוסכל ולא מרוצה מהיחס שקיבל מהממסד הספרדי, שלמרבה האירוניה דווקא הרוויח הכי הרבה מהכיבוש שלו

סיכומון קצר לציר הזמנים של קורטס:

מורשת שנויה מאוד במחלוקת

והנה משהו שנכון בכל סיפור: תלוי מי מספר אותו. הסיפור של קורטס נראה אחרת מאוד בהתאם לנקודת המבט.

• מצד אחד - יש מי שרואים בו דמות שיצרה מפגש דרמטי בין עולמות, הביאה לאירופה מאכלים, צמחים וחידושים שלא היו מוכרים (כמו קקאו, שממנו נולד השוקולד שאנחנו מכירים היום!), ויצרה תרבות חדשה שמשפיעה על מקסיקו עד היום.

• מצד שני - הכיבוש הביא להרס מוחלט של תרבות עתיקה ומפותחת, למותם של מאות אלפי אנשים ממלחמה ומחלה, ולמאות שנים של שלטון קולוניאלי שדיכא את העמים המקומיים. בהיסטוריה ובתרבות המקסיקנית של היום, מלינצ'ה עצמה הפכה לדמות מורכבת מאוד - חלק מכנים אותה "בוגדת", וחלק בוחנים מחדש את הבחירות המוגבלות שעמדו לפניה כאישה צעירה בעולם הזה.

אין תשובה אחת "נכונה" - וזה בסדר. חלק מהדבר המעניין בלמידת היסטוריה הוא להבין שאותו אירוע יכול להיראות שונה מאוד, תלוי מי מסתכל עליו ומי מספר אותו.

💡 הידעת? קקאו - ה"שוקולד" של תקופתנו - היה מטבע ומשקה חשוב מאוד באימפריה האצטקית. קורטס היה בין הראשונים שהביאו פולי קקאו לאירופה, ומכאן התחיל המסע של השוקולד שאנחנו אוכלים היום! קראו עוד על השוקולד במסע מתוק אל עולם השוקולד.

שאלות למחשבה 🤔

• האם לדעתכם אדם אחד "אחראי" להיסטוריה שלמה, או שתמיד מדובר בנסיבות גדולות יותר - כלכלה, פוליטיקה, מחלות?

• אם הייתם מלינצ'ה - מה הייתם עושים במקומה, כאישה צעירה שנמצאת בין שני עולמות עצומים שמתנגשים, בתקופה שבה לנשים לא היו כמעט זכויות?

• מה דעתכם - איך כדאי ללמד היסטוריה כשיש בה גם וגם, גם דברים יפים וגם דברים קשים מאוד, ובאותו סיפור עצמו?

לסיכום

הרנאן קורטס לא היה "גיבור" פשוט וגם לא "נבל" פשוט - הוא היה אדם שניצל הזדמנות פוליטית, צבאית ואסטרטגית בצורה מבריקה ואכזרית, וגרם לתוצאה שהייתה גם מפגש דרמטי בין עולמות שגרם לשינויים עצומים, וגם אסון אנושי וטרגדיה תרבותית בקנה מידה עצום.

הסיפור שלו מזכיר לנו ש"מגלה ארצות" אינו תמיד דמות חד-משמעית, ושההיסטוריה מורכבת הרבה יותר ממה שאנחנו לעיתים חושבים. ✨