מטף כיבוי: הגיבור האדום שמחכה בפינה 🧯
הוא עומד שם, בפינת חדר המדרגות, ליד המטבח או בתא המטען. אדום, שקט, לא משהו להסתכל עליו במבט שני. רוב חייו הוא לא עושה כלום. אבל ברגע האמת, הוא עשוי לעצור שריפה קטנה לפני שתתפשט. רק שחומר הכיבוי שבו מספיק לזמן קצר בלבד.
בואו נכיר את המטף, איך הוא עובד, מי המציא אותו, ולמה אסור לשפוך מים על כל אש.
מה זו בכלל אש? 🔥
אש זה בסך הכל תגובה כימית שנקראת בעירה: חומר מתחבר במהירות לחמצן ומשחרר חום ואור. כדי שהיא תתקיים, היא צריכה שלושה דברים, שמכונים משולש האש:
דלק - משהו שבוער: עץ, נייר, בד, שמן, גז.
חום - מספיק טמפרטורה כדי להתחיל את התגובה.
חמצן - מהאוויר שסביבנו.
לשלושת התנאים האלה מוסיפים גורם רביעי:
תגובת שרשרת, שבה האש ממשיכה להצית את החומר שלידה ו"מאכילה את עצמה".
את ארבעת הגורמים מציגים כארבע הפאות של טטרהדרון האש.
והנה הסוד של כל מכבי האש בעולם: מספיק לבטל גורם אחד, והאש נכבית.
כל סוג מטף פשוט בוחר לתקוף גורם אחר (לפחות).
לא כל שריפה נולדה שווה
לפי הסיווג האירופי של דליקות לפי סוג החומר הבוער, יש כמה סוגים עיקריים:
סוג A - מוצקים: עץ, נייר, בד וסוגים מסוימים של פלסטיק.
סוג B - נוזלים דליקים ומוצקים שניתכים ובוערים כנוזל: בנזין, צבעים, שעווה.
סוג C - גזים: כמו גז בישול.
סוג D - מתכות בוערות, זה קורה בעיקר במעבדות ובמפעלים.
סוג F - שמני בישול: קיבלו סוג משלהם, כי כיבוי שלהם הוא אתגר מסוכן במיוחד.
ובשריפה במכשיר חשמלי יש סכנה נוספת: חומר כיבוי שמוליך חשמל עלול לגרום להתחשמלות.
מה יש בתוך המטף? מים? 🧪
מבחוץ כולם נראים דומים. אבל מבפנים, כל אחד עובד אחרת:
מטף אבקה - הכי נפוץ בבתים ובמכוניות. האבקה עוצרת את תגובת השרשרת ומכסה את הדלק. מטף אבקה רב-תכליתי שמסומן עם ABC מתאים לסוגים רבים של שריפות, אבל לא לכולם ובעיקר כדאי שנדע שהוא לא מתאים לשמן בישול בוער. החיסרון שלו: שהוא מאוד מלכלך, האבקה עלולה להזיק לציוד אלקטרוני, ושאיפה שלה עלולה לגרות את דרכי הנשימה.
מטף CO₂ (פחמן דו-חמצני) - קל לזהות אותו לפי הפייה השחורה והרחבה שלו בצורת משפך. הגז דוחק את החמצן ומקרר מאוד. הוא לא משאיר לכלוך ולכן אהוב בחדרי מחשבים, אבל אסור לגעת בפייה שמתקררת מאד.
מטף מים או קצף - המים מקררים את הדלק, והקצף יוצר שכבה שחוסמת את החמצן שבאוויר.
מטף למטבחים מקצועיים - מרסס חומר שיוצר עם השמן הבוער שכבה דמוית סבון, שחוסמת את החמצן.
למה אסור לשפוך מים על מחבת בוערת? 💥
שמן חם במחבת הרבה יותר חם ממים רותחים. כשהמים פוגשים אותו, הם שוקעים מתחתיו והופכים לאדים בתוך שבריר שנייה. כשמים הופכים לאדים, הנפח שלהם גדל בערך פי 1,700, והאדים מעיפים למעלה טיפות של שמן בוער.
והתוצאה? כדור אש.
אז מה עושים במקום? מבוגר שיודע לפעול בבטחה יכול לכסות שריפה קטנה במחבת עם מכסה מתאים ולכבות את מקור החימום. לא מזיזים את המחבת ולא מסירים את המכסה עד שהמחבת התקררה לגמרי, כי השמן עלול להתלקח שוב.
לפני הכול: חשוב במיוחד לילדים 🚨
אתם לא מכבים שריפות. אם אתם רואים אש:
אם הדרך החוצה פנויה ובטוחה, יוצאים ולא חוזרים פנימה.
לא נכנסים לחדר מדרגות מלא עשן ולא משתמשים במעלית.
אם אי אפשר לצאת בבטחה, מתרחקים מהאש, סוגרים דלת ביניכם לבינה ומתקשרים לכבאות והצלה ב-102 לקבלת הנחיות.
ולא לשכוח: אף חפץ לא שווה יותר מכם!
איך מפעילים מטף?
ההסבר הזה נועד רק כדי שתבינו איך זה עובד, לא כדי לנסות בעצמכם. אז... לא לנסות את זה בבית!
שימוש במטף מתאים רק למי שקיבל הדרכה, רק בשריפה קטנה, ורק כשיש הגנה מעשן ונתיב מילוט פנוי. באנגלית קוראים לשיטה PASS (כי כרגיל הם אוהבים ראשי תיבות)
שולפים את הנצרה (הפין עם הטבעת).
מכוונים את הצינור לבסיס האש, לא ללהבות.
לוחצים על הידית.
מזיזים את הצינור מצד לצד, כדי לכסות את כל בסיס האש.
את מרחק ההפעלה קובעים לפי ההוראות של המטף המסוים, ותמיד עומדים עם הגב ליציאה.
איך יודעים שהמטף תקין? 🟢
על רוב מטפי האבקה יש שעון לחץ. מחוג בתחום הירוק אומר שהלחץ תקין, אבל זה לא אומר שהמטף תקין לגמרי: גם לחץ גבוה מדי דורש טיפול, וצריך לבדוק שאין נזק למכל ולצינור.
ואחרי כל שימוש, אפילו קצר, המטף צריך טיפול.
המלצה: לבדוק את המחוג באופן תקופתי
מי המציא את המטף? 📜
אלכסנדריה, המאה ה-3 לפני הספירה: הממציא קטסיביוס תכנן משאבת מים ידנית שאפשר היה להתיז בעזרתה מים.
רומא: הקיסר אוגוסטוס הקים את הויגילס, כוח עירוני מאורגן של אלפי כבאים ושומרי לילה.
1723, אנגליה: הכימאי אמברוז גודפרי רשם פטנט על מטף ששילב חבית נוזל עם אבק שריפה, שהתפוצץ ופיזר את הנוזל על האש. כן, כיבוי אש בעזרת פיצוץ.
העשור השני של המאה ה-19: ג'ורג' וויליאם מאנבי האנגלי המציא את המטף הנייד המודרני הראשון: מכל נחושת עם נוזל כיבוי, שנדחף החוצה באמצעות אוויר דחוס.
המאה ה-19: הופיעו "רימוני כיבוי", כדורי זכוכית מלאים בנוזל כיבוי שזורקים על האש.
1866, צרפת: פרנסואה קרלייה פיתח מטף שבו סודה לשתייה מתערבבת עם חומצה ויוצרת גז שדוחף את המים החוצה.
1904, רוסיה: אלכסנדר לורן המציא את מטף הקצף.
1924, ארצות הברית: חברת וולטר קידה פיתחה את מטף ה-CO₂ הנייד.
אמצע המאה ה-20: הגיעה אבקת ה-ABC הרב-תכליתית. אז אם יש לכם מטף אבקה בבית, הוא בעצם צעיר יחסית במשפחת המטפים.
שנות ה-2000: הופיעו כדורי כיבוי שזורקים לתוך האש, והם מתפוצצים ומפזרים אבקה. סוג-של-נכדים מודרניים לרימוני הכיבוי.
2015, ארצות הברית: שני סטודנטים מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון הציגו מטף ניסיוני שמכבה להבות קטנות בעזרת צלילים בתדר נמוך. כלומר, להשתיק אש. זה עדיין לא מחליף מטף רגיל, אבל אולי בעתיד נכבה שריפות עם רמקול 🔊
ספרינקלרים: המטפים שתלויים מהתקרה 💦
ספרינקלר הוא ראש קטן שמחובר לצינור מים בלחץ. את המים עוצרת לרוב נורת זכוכית זעירה מלאה בנוזל. כשהחדר מתחמם מאוד, הנוזל מתפשט, הנורה מתנפצת והמים פורצים החוצה. הצבע של הנוזל מסמן באיזו טמפרטורה הנורה תתנפץ, והאדומה היא הנפוצה ביותר.
והנה 2 מיתוסים מהסרטים:
עשן מפעיל ספרינקלרים. אז, לא. עשן לבדו לא מפעיל ספרינקלר רגיל, אבל חימום ישיר עלול להפעיל אותו. אל תנסו את זה...
כשאחד נפתח, כולם נפתחים. גם לא. כל ראש מגיב לבד, ובדרך כלל נפתחים רק אלה שנמצאים ממש מעל האש.
את הרעיון התחיל האנגלי ויליאם קונגרייב ב-1812, עם צינורות מחוררים בתיאטרון בלונדון, שהיה צריך לפתוח ידנית.
ב-1874 רשם האמריקאי הנרי פרמלי פטנט על ראש ספרינקלר אוטומטי, כדי להגן על מפעל הפסנתרים שלו.
הידעת? 🔔
האף שלכם הולך לישון כשאתם ישנים. מחקרים הראו שריח של עשן כמעט לא מעיר אנשים משינה עמוקה. לכן גלאי עשן הוא האף הערני של הבית בלילה: ברגע שחלקיקי עשן נכנסים לתוכו, הוא מתחיל לצפצף בקול רם.
ואם הגלאי אצלכם מצייץ פעם בכמה דקות כמו ציפור עצבנית? זה לא קולות רפאים. זה הגלאי שמתחנן "תחליפו לי סוללה!"
רגע למחשבה 🤔
מטפים, ספרינקלרים וגלאים הם אולי ההמצאות היחידות שאנחנו קונים בתקווה שלעולם לא נשתמש בהן. איך מודדים הצלחה של המצאה כזאת? אולי דווקא בכל השריפות שאף פעם לא הפכו לסיפור.
וובכלל, כדאי להיזכר למה מדורות ל"ג בעומר הן לא בהכרח רעיון כזה טוב 🔥
