מסע של כסף: המונופול של אליזבת מגי 🎲
- kidshamal
- לפני 15 שעות
- זמן קריאה 7 דקות
מי לא מכיר את משחק המונופול? כולנו ישבנו לפחות פעם אחת סביב ללוח, זרקנו קוביות, קנינו רחובות, הקמנו בתים ובתי מלון, שילמנו שכר דירה וגבינודמי מעבר כאחרון האוליגרכים - עד שנגמר לנו הכסף...
אבל האם ידעתם שהמשחק הזה הומצא על ידי אישה? ושהוא לא נועד רק להנאה, אלא כדי ללמד שיעור חשוב על כסף, אדמות וצדק חברתי?
הכירו את אליזבת מגי - הממציאה שהעולם שכח 💪
אליזבת מגי נולדה בשנת 1866 באילינוי, ארצות הברית. היא גדלה בתקופה שבה נשים לא יכלו להצביע בבחירות, לא יכלו להיות בעלות רכוש רשמי, והחברה ציפתה מהן בעיקר להתחתן ולגדל ילדים.
אבל אליזבת לא הייתה כזאת.
היא הייתה אישה בעלת דעות משלה, סופרת, מהנדסת, פעילה חברתית - ובעיקר, אישה עם רעיונות לגבי איך העולם צריך להיראות.
הרעיון שמאחורי המשחק 🌟
אליזבת האמינה ברעיון חברתי מיוחד שנקרא "מס יחיד" או "Single Tax".
הרעיון שלה היה פשוט: במקום שהממשלה תגבה מיסים על עבודה או סחורות, היא תגבה מס רק על אדמות. למה? כי לפי התאוריה הזו, אדמות הן משאב טבעי שלא שייך לאף אחד באמת, אלא שהן שייכות לכולם. ולכן אנשים שמחזיקים באדמות צריכים לשלם מס על הפריבילגיה הזו, והכסף יחולק לכולם.
זה נשמע מסובך? אליזבת חשבה שצריך דרך קלה ומהנה להסביר את הרעיון הזה.
אז מה היא עשתה? המציאה את המונופול - משחק לוח לכולם!
מה זה בכלל "מונופול"? 🏢
המילה "מונופול" מגיעה מיוונית עתיקה ומורכבת משתי מילים: "מונו" (אחד) ו-"פוליין" (למכור).
במציאות, מונופול זה מצב שבו חברה אחת או אדם אחד שולטים על כל השוק של מוצר או שירות מסויימים.
למשל, אם יש רק חברה אחת שמוכרת חשמל בכל הארץ - זה נקרא מונופול.
הבעיה במונופול היא שכשאין תחרות, ואז החברה יכולה לעשות מה שהיא רוצה: להעלות מחירים, להוריד איכות, ולנצל את הלקוחות.
בדיוק את זה אליזבת רצתה להראות במשחק שלה - איך נראה עולם שבו אחד שולט על הכל?
המשחק המקורי - "בעל הבית" 🏠
אליזבת רשמה ב-1903 את הפטנט שלה על משחק שנקרא "בעל הבית" ("The Landlord's Game"), והפטנט אושר אחרי שנה.
המשחק כלל לוח עם רחובות, דרך לקנות נכסים, לשלם שכר דירה ולהרוויח כסף (בדיוק כמו המונופול שאנחנו מכירים).
אבל הנה החלק המעניין. למשחק המקורי של אליזבת היו שני סטים של חוקים:
סט חוקים אנטי-מונופוליסטי:
במצב זה, כל השחקנים מרוויחים כשמישהו קונה נכס חדש, וכולם יכולים להצליח ביחד.
אליזבת רצתה להראות שכשמחלקים את העושר, כולם מרוויחים.
סט חוקים מונופוליסטי:
במצב זה, השחקן שקונה הכי הרבה נכסים מנצח, ואילו שאר השחקנים הולכים לאיבוד.
אליזבת רצתה להראות איך נראית חברה שיש בה חוסר שוויון גדול.
המטרה של אליזבת הייתה פשוטה: לגרום לאנשים לראות את הבעיה בכך שאנשים עשירים יכולים לרכוש את כל האדמות, ואז כל השאר נותרים ללא כלום.
איך המשחק הפך למונופול? 🔄
המשחק של אליזבת התפשט במהירות בקרב קבוצות של אנשים שהאמינו ברעיונות החברתיים שלה - בעיקר באוניברסיטאות ובקרב משפחות מתקדמות.
אנשים יצרו גירסאות משלהם של המשחק, עם שמות רחובות מקומיים וכללים משלהם.
בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בדיוק באמצע המשבר הכלכלי הגדול בארצות הברית, נכנס לתמונה איש בשם צ'ארלס דארו. דארו היה מובטל שחיפש דרך להרוויח כסף. הוא הכיר את המשחק מחברים, ויצר גירסה משלו עם לוח יותר מעוצב (ועם רחובות העיר אטלנטיק סיטי בניו ג'רזי), והציג אותו לחברת פארקר ברדרס בשנת 1935.
החברה אהבה את המשחק, רכשה את הזכויות, והפכה אותו להצלחה גדולה. רק בשנה הראשונה נמכרו 20 מיליון עותקים!
ומה קרה לאליזבת? הרי זאת ההמצאה שלה? 💔
כשחברת פארקר ברדרס גילתה שלמשחק יש פטנט מוקדם יותר, הם הגיעו לאליזבת והציעו לה... 500 דולר.
כן-כן, רק 500 דולר.
לא מיליון, לא חצי מליון ואפילו לא כמה אלפים. רק 500 דולר. 😱
החברה קנתה ממנה שני פטנטים (פטנט שני היה לה על גירסה מתוקנת של המשחק), אבל אליזבת לא קיבלה תמלוגים מעבר לסכום הזה.
היא הסכימה למכור את הפטנטים, כי חשבה (כנראה) שהמשחק סוף סוף יגיע למיליוני אנשים והמסר שלה יופץ.
אבל זה לא קרה.
חברת פארקר ברדרס הסירה את סט החוקים המקורי (זה שהראה איך שיתוף פעולה יכול להצליח), והשאירה רק את הגירסה התחרותית - זו שבה אחד מנצח וכל השאר מפסידים.
הם גם פירסמו את צ'ארלס דארו כממציא היחיד של המשחק, ו"שכחו" לחלוטין את אליזבת מגי.
וכך קרה שאליזבת ראתה איך המונופול שלה הופך למשחק מצליח ופופולרי, כשהוא לא משיג את המטרה שבגללה הוא הומצא וכשצ'ארלס דארו הופך למיליונר מהמשחק 'שלה'.
אליזבת נפטרה ב-1948, בגיל 81, בלי שום הכרה ראויה על ההמצאה שלה.
המונופול כיום - עובדות מעניינות 🌍
מונופול הפך לאחד ממשחקי הלוח הפופולריים ביותר בעולם:
המשחק מיוצר ביותר מ-37 שפות שונות ויש לו יותר ממיליארד שחקנים בכל רחבי העולם.
עד כה יוצרו כ-5,120,000,000 בתים קטנים. החברה טוענת שאם נסדר אותם בשורה אחת, הם יגיעו לגובה של יותר מ-5,000 קילומטר לחלל 😂
המשחק הארוך ביותר שנרשם אי פעם נמשך 70 יום רצופים!
בכל שנה, כ-50,000 אנשים מגיעים לכלא.
במהלך משחק מונופול, כמובן... !
יש גירסאות מונופול מיוחדות ל(כמעט)כל נושא שאפשר לחשוב עליו כמו מלחמת הכוכבים, הארי פוטר ועוד...
(הי, אולי כדאי להמציא גירסה אפרוחית? 🤔🐥)
בזכות הפופולריות של המשחק, התפתחו גם גירסאות כמו מונופול בנקאות אלקטרוני (כן! אין בו כסף פיזי כלל!), מונופול להונאות (כן! המטרה היא לרמות בלי להיתפס!), ועוד המון גירסאות מדליקות.
יש משחק ווידאו של מונופול שנקרא "Monopoly Tycoon" שבו אתם בונים ומנהלים את הרחובות במונופול תוך כדי משחק, ואפילו צריכים לדאוג שיהיו לאנשים שם מקומות לטייל בהם כמו חנויות, בתי קפה ואטרקציות... (היוש סים סיטי?)
ויש את הגירסה של הסימפסונים... (אפשר - מומלץ לצעירים שבינינו - לעצור אחרי דקה):
הפסיכולוגיה של המשחק - למה זה כל כך ממכר? 🧠
משחק המונופול הוא לא רק משחק - הוא שיעור בפסיכולוגיה אנושית...
הרגשת הכוח: כשאתם קונים רחוב ומקימים עליו בית, אתם מרגישים כמו "בעלים". יש משהו מאוד משמעותי בתחושה הזו של בעלות.
התקווה לנצח: גם כשאתם מפסידים, תמיד קיים הסיכוי הקטן שתזרקו "דאבל" (שזה כששתי הקוביות על אותו מספר) ותגיעו בדיוק לרחוב שיושיע אתכם.
ההחלטה בין סיכון לביטחון: האם כדאי לקנות עוד נכס, או לשמור את הכסף לשכר דירה שאולי תצטרכו לשלם?
המו"מ והדיפלומטיה: המשחק מעודד אתכם לנהל משא ומתן, להחליף נכסים, ולנסות לשכנע שחקנים אחרים להסכים לעסקאות.
זו מיומנות חיים חשובה!
ה"זה לא הוגן!": כשאתם מגיעים לרחוב של מישהו עם 3 בתי מלון ומפסידים את כל הכסף שלכם...
אי אפשר שלא לחוש תסכול ואי-צדק.
שזה, למען האמת, בדיוק מה שאליזבת רצתה שנרגיש!
טיפים לנצח במונופול 🏆
רוצים לדעת איך להיות אלופי מונופול? הנה כמה טיפים שמבוססים על מחקרים ועל אנליזה מתמטית של המשחק:
קנו את הרחובות הכתומים.
מחקרים הראו שהרחובות הכתומים (בגירסה המקורית האמריקאית מדובר ברחובותSt. James Place, Tennessee Avenue, New York Avenue) הם הרווחיים ביותר במשחק. למה? כי הם ממוקמים מספיק רחוק מנקודת ההתחלה אבל לא יקרים מדי לפיתוח, ושחקנים מגיעים אליהם הרבה - במיוחד אחרי שיוצאים מהכלא.
הכלא הוא החבר שלכם בשלב המאוחר!
בתחילת המשחק רוצים להמשיך לזוז כדי לקנות נכסים. אבל בשלב המאוחר, כשהרבה רחובות כבר תפוסים ומפותחים, להיות בכלא זה דווקא טוב 😂
אתם לא מסתכנים להגיע לרחוב יקר של מישהו אחר.
רכבות הן השקעה מצוינת!
הרכבות נותנות הכנסה יציבה, ושחקנים מגיעים אליהן לעיתים קרובות.
ארבע רכבות ביחד יכולות להכניס לכם הרבה מאוד כסף.
אל תבזבזו כסף על המתקנים (כן, הם נקראים ככה ברשמיות), גם אם אתם יכולים לקנות אותם. הכוונה לחברת החשמל ולחברת המים. הם לא מספיק רווחיים בהשוואה לנכסים אחרים.
בנו בתים מהר!
שלושה בתים על נכס זה אופטימלי: הם נותנים הרבה שכר דירה אבל לא עולים יותר מדי. אל תמהרו לשדרג לבית מלון אלא אם יש לכם ממש הרבה כסף.
משא ומתן הוא המפתח:
אל תפחדו להציע עסקאות! לפעמים כדאי לוותר על רחוב אחד כדי להשלים סט שלם של צבע מסוים.
הבעיה הגדולה עם מונופול 😅
למרות שהמונופול הוא משחק מהנה, יש לו גם בעיה גדולה: הוא ארוךךךך! משחק ממוצע של מונופול יכול להימשך בין שעה לשלוש שעות, ולפעמים אפילו יותר.
מתיש, אה?
זה קורה בגלל שחוקי המשחק נועדו ליצור "לולאה" ארוכה שבה השחקנים מאבדים את הכסף לאט לאט עד שנשאר רק שחקן אחד, עשיר כקורח.
לפעמים חלק מהמשפחות ממציאות חוקי בית כדי לקצר את המשחק - כמו "לא לשים כסף במרכז הלוח", או "לתת פרסים מוגדלים כשנוחתים על 'התחל'".
חברת המשחק אפילו הוציאה בשנים האחרונות גירסה שנקראת "Monopoly Speed" שמיועדת להימשך רק 10 דקות! (כן, נכון, 10 דקות בלבד! 🤦♀️)
אז בעצם, מי באמת המציא את המונופול? 🤔
מבחינה חוקית, צ'ארלס דארו נרשם כממציא הרשמי. אבל מבחינה היסטורית, ברור שהמשחק המקורי הומצא על ידי אליזבת מגי.
אליזבת יצרה את הרעיון, את הלוח, את החוקים הבסיסיים. דארו לקח משחק שכבר היה קיים, שיפר אותו - בקטנה - ושיווק אותו בצלחה, ואליזבת? נשכחה. בכוונה או שלא בכוונה.
אבל שנים אחרי שהמשחק הושק, עיתון "הוושינגטון פוסט" חשף את סיפורה של אליזבת (במאמר של העיתונאי ראלף אנספר, אחרי 40 שנה, אבל מי סופר??).
המאמר גרם לחברה להודות שבאמת היא לא המציאה אותו, אלא אליזבת, אותה היא (סוג-של) הונתה. אבל הנזק כבר נגרם, ורוב האנשים בעולם לא יודעים עד היום שאישה היא שיצרה את אחד ממשחקי הלוח המצליחים ביותר בהיסטוריה.
דמיינו משחק בלי אליזבת 💭
חשבו על זה לרגע: אילו אליזבת לא הייתה יוצרת את משחק "בעל הבית" שלה, אולי היום לא היה לנו את המונופול בכלל. אולי לא היינו יושבים במשפחה סביב הלוח, זורקים קוביות, רבים על רחובות, ומתווכחים מי מגיע ראשון ל"התחלה".
אליזבת רצתה ללמד אותנו משהו חשוב על חברה, על שוויון ועל צדק.
וגם אם המשחק השתנה מהרעיון המקורי שלה, הוא עדיין מלמד אותנו לקחים חשובים על ניהול כסף, על סיכון, ועל זה שהחיים, מה לעשות, לא תמיד הוגנים.
הסיפור של אליזבת מגי מלמד אותנו שלושה דברים חשובים:
רעיונות טובים יכולים לבוא מכל מקום - גם מאישה בתקופה שבה נשים כמעט ולא יכלו להיות ממציאות. אליזבת לא הניחה לחברה לעצור אותה, והיא פעלה לפי האמונות שלה.
חשוב לתת קרדיט למי שמגיע לו. אליזבת יצרה משחק שהשפיע על מיליארדי אנשים, ורק בזכות עיתונאים חוקרים אנחנו יודעים היום שהיא הייתה הממציאה האמיתית.
משחקים יכולים להיות הרבה יותר מסתם בידור - הם יכולים ללמד אותנו משהו על החיים. כשאתם משחקים במונופול, אתם לא רק מבלים - אתם גם לומדים על כסף, על אסטרטגיה, על מזל, ועל איך לנהל משא ומתן. שזה בדיוק מה שאליזבת רצתה.
לסיום...
בפעם הבאה, כשתשבו לשחק מונופול, כשתזרקו את הקוביות ותתחילו לקנות רחובות, אנחנו ממליצים להיזכר מי היתה אליזבת מגי. האישה שרצתה לשנות את העולם דרך משחק, שהמציאה רעיון גאוני, ושלא קיבלה את ההכרה שמגיעה לה.
ואולי, במקום לשחק רק במצב התחרותי הרגיל, תנסו לשחק גם במצב השיתופי המקורי שאליזבת המציאה - זה שבו כולם מנצחים ביחד.
מי יודע? אולי תגלו שזה יותר כיף משחשבתם! 🎲🎲
