עושים לכם בית ספר: איזה כיף זה שלא חייבים ללמוד. או שלא? 📚
- לפני 5 שעות
- זמן קריאה 5 דקות
בשלושת הפרקים הקודמים ראינו איך נולד הרעיון של בית הספר - מלוחות החרס של הסומרים ועד לאוניברסיטת בולוניה. אבל בכל הדוגמאות האלה, שאלה אחת חוזרת על עצמה: מי בעצם למד? ולא פחות חשוב - מי לא?
התשובה הקצרה (שכבר הזכרנו) היא ש: רוב האנשים. רוב הזמן. לא למדו.
ברירת המחדל ההיסטורית: לא ללכת לבית ספר
במשך רוב ההיסטוריה האנושית, לא ללכת לבית ספר לא היה משהו חריג - זה היה הנורמה. הורים לא "בחרו" לא לשלוח את ילדיהם ללמוד. פשוט לא הייתה להם ברירה.
הסיבות היו פשוטות ועקביות לאורך אלפי שנים.
כסף. ללמוד בבית ספר עלה כסף - שכר לימוד, ספרים, ולרוב גם לבוש מסוים. משפחה עניה לא יכלה להרשות לעצמה לשלם. אבל הבעיה לא הייתה רק המחיר - ילד שיושב בכיתה הוא ילד שלא עובד ולא מכניס הכנסה לבית. שתי הסיבות ביחד יצרו מחסום כפול.
עבודה. ילד שרועה את הצאן, עוזר בחנות, עובד בשדה, מטפל באחיו הקטנים - הוא ילד שמכניס ערך כלכלי לבית. עבור משפחות רבות זו הייתה החלטה כלכלית מיידית, ובכלל לא שאלה ערכית.
מרחק. בכפרים רבים פשוט לא היה בית ספר בסביבה. ללכת שעה ברגל לכל כיוון, בכל מזג אוויר, בכל גיל - לא תמיד היה אפשרי.
גם היום תלמידים ותלמידות הולכים קילומטרים ברגל לבית הספר באפריקה. צילום עדי ברטשניידר
הידעת? 🤓 במהפכה התעשייתית בבריטניה של המאה ה-19, ילדים עבדו במפעלים ובמכרות פחם כבר מגיל 6-8 (ולפעמים פחות) מ-4 בבוקר עד 5 אחה"צ. הקטנים עבדו לרוב בתפקידי ניקיון "בזכות" גופם הקטן. רק בשנות ה-30 של המאה ה-19 נאסר בהדרגה על העסקת ילדים - אך האכיפה הייתה חלקית.
בנות: מחוץ לתמונה - ברוב המקרים
אם הייתם ילדה - בכל מקום בעולם, לפני כמה מאות שנים - הסיכוי שתלמדו בבית ספר היה נמוך בהרבה מזה של הבנים. ברוב המקומות, נמוך מאוד. לא בגלל שבנות פחות חכמות, אלא בגלל שהחברה פשוט לא ראתה בכך צורך.
בימי הביניים, בנים יכלו ללכת ללמוד אצל מורה פרטי, בבית ספר כנסייתי, או להצטרף לגילדה לצורך לימוד מקצוע. ובנות? במקרה הטוב למדו דברים בסיסיים מהאימהות.
בנות אצולה? לעיתים קיבלו מורה פרטי בבית, שלימד אותן לנגן על כלי מוזיקלי, לרקוד - וכמובן נימוסים - כל מה שנחשב הכרחי כדי לשעשע את הבעל אחרי הנישואין.
בנות ממשפחות עניות? עבדו. הלך הרוח החברתי (שנשמר עד המאה ה-19 ואח"כ) היה שתפקיד האישה הוא בבית - ולכן כל החינוך שלה צריך להכשיר אותה אך ורק לכך.
יוצאות מן הכלל היו נזירות. כי במנזר היה גם ידע וגם צורך לקרוא טקסטים דתיים. הוגות הדעות הנשיות הגדולות של אירופה של ימי הביניים (כמו הילדגרד פון בינגן) נטו להיות נזירות.
הידעת? 🤓 יש הרבה דוגמאות לנשים שייסדו מוסדות לימוד - למרות שבעצמן לא הורשו להיכנס אליהם. למשל, אמו של הנרי השביעי מלך אנגליה, ליידי מרגרט בופורט, ייסדה שני קולג'ים בקיימברידג' - שניהם לגברים בלבד.
הרפורמציה: ספר אחד שינה הכל
בשנת 1517 ניצתה הרפורמציה הפרוטסטנטית, ולה הייתה תוצאת לוואי שלא ניתן להמעיט בחשיבותה: היא יצרה לפתע דרישה המונית לאוריינות (כלומר, היכולת לקרוא ולכתוב).
הרעיון המרכזי של מרטין לותר היה שכל נוצרי צריך להצליח קרוא את התנ"ך בעצמו - לא דרך כומר שיקריא לו. אבל כדי לקרוא את התנ"ך, צריך לדעת לקרוא. לותר קרא לשלטונות להקים בתי ספר כדי שילדים יוכלו ללמוד לקרוא את הכתבים. הוא כתב במפורש שצריך להקים גם בתי ספר לבנות - שזה ממש היה רעיון מהפכני לתקופתו.
והנה אנחנו מוצאים - לראשונה - את הקונספט הזה של חינוך חובה: מאזורים שאימצו את הרפורמציה. בשנת 1559 הנהיגה דוכסות וירטמברג חינוך חובה לבנים, ובשנת 1592 הנהיגה דוכסות פאלאטין-צוויבריקן חינוך חובה לבנות ולבנים כאחד - מהצעדים המוקדמים ביותר מסוגם בעולם (דוכסות היא טריטוריה היסטורית הנשלטת על ידי דוכס, לרוב כחלק מאימפריה גדולה יותר. ווירטמברג ופאלאטין-צוויבריקן היו שתי דוכסויות כאלו ששכנו באזור דרום-מערב גרמניה של ימינו).
פרוסיה 1763: כשהמדינה מחליטה שכולם צריכים ללמוד
הצעד הגדול ביותר בהיסטוריה של חינוך חובה נעשה בכלל לא מתוך אידיאליזם - אלא מחישוב קר. פרידריך הגדול, מלך פרוסיה, הבין שבמדינה שמוקפת אויבים ושחסרים בה משאבי טבע - ההון האנושי הוא היתרון התחרותי היחיד (פרוסיה הייתה ממלכה היסטורית רבת-עצמה במרכז ובצפון אירופה - שהשתרעה כמעט על כל הארצות שאנחנו מכירים כיום - צ'כיה, גרמניה, בלגיה, פולין ואפילו דנמרק וליטא. היא היתה הבסיס להקמת הקיסרות הגרמנית, עד שפורקה רשמית לאחר מלחמת העולם השנייה).
בשנת 1763 הוציא פרידריך צו שחייב את כל הצעירים - גם בנות וגם בנים - ללמוד בבתי ספר שממומנים ע"י הרשויות המקומיות, מגיל 5 ועד גיל 13-14. פרוסיה הייתה מהראשונות בעולם לעשות את זה. לשם השוואה, בצרפת ובבריטניה חינוך חובה הפך 'חובה' רק בשנות השמונים של המאה ה-19, יותר ממאה שנים מאוחר יותר!
הצו הזה לא בא מחשיבה על שוויון - הוא בא מצורך: חיילים שיודעים לקרוא מפות מצייתים טוב יותר לפקודות; פקידים שיודעים לכתוב מנהלים מדינה ביעילות רבה יותר; ואזרחים משכילים (או כך חשבו השליטים) יותר קל יותר להכווין למה שרוצים.
הידעת? 🤓 חינוך חובה פרוסי אולי נשמע מרשים, אבל ההיענות בפועל הייתה נמוכה מאוד: רק חלק קטן מהילדים הגיע לבתי הספר בעשורים הראשונים אחרי הצו. בין חוק לבין מציאות, המרחק היה עדיין עצום - וזה, לצערינו, המצב במדינות רבות באפריקה של ימינו.
גם מחוץ לאירופה - התמונה דומה
כפי שסיפרנו בפרקים הקודמים, גם בסין הקיסרית וגם בעולם האיסלאמי פעלו מוסדות לימוד מרשימים. אבל גם שם, הידע היה נחלת המיעוט.
מערכת הבחינות הקיסרית בסין הייתה פתוחה - מבחינה תיאורטית - לכולם, אבל רק מי שהיה לו זמן ומשאבים ללמוד שנים ארוכות יכול היה לגשת אליה.
והמדרסות האסלאמיות? על אף ייחודן ורמתן, שירתו גם הן בעיקר את מי שהיו לו פנאי ומשאבים - בדיוק כמו שלמדנו בפרק הראשון על משמעות המילה "school".
החוק לא מספיק - צריך גם אכיפה
אפילו במדינות שם חוקקו חוק חינוך חובה, הביצוע היה בעייתי.
בבריטניה, בגלל שבית הספר לא היה חינמי לרוב המשפחות, הורים רבים העדיפו לשלוח את ילדיהם לעבוד.
בארצות הברית, מסצ'וסטס הייתה המדינה הראשונה שחייבה נוכחות בבית ספר - בשנת 1852. מיסיסיפי הייתה האחרונה - ב-1918. וגם אז, עבודת ילדים בחקלאות נשארה 'מחוץ' לחלק מחוקי העבודה.
הידעת? 🤓 כשחינוך חובה הונהג לראשונה, ההתנגדות הגיעה לא רק מהורים - אלא גם מבעלי המפעלים שהפסידו ידיים עובדות זולות, ומהחקלאים שהסתמכו על עבודת הילדים בקציר.
מי עדיין לא למד - ומי שילם את המחיר
אפילו כשחינוך חובה נחקק, קבוצות שלמות נשארו בחוץ: ילדים עניים שמשפחותיהם לא יכלו לוותר על הכנסתם, ילדים של עובדי נדידה וחקלאים עונתיים, ילדים עם מוגבלויות שלרוב לא הייתה להם כל מסגרת. וגם בנות - אפילו אחרי שנכנסו לבתי הספר היסודיים, נחסמה בפניהן הדרך לחינוך גבוה עוד עשרות שנים אחר כך.
הנשים שלמדו באוקספורד ובקיימברידג' בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19 יכלו להשתתף בשיעורים, אך לא היו רשאיות לקבל תואר. אוקספורד לא העניקה תארים לנשים עד 1920, וקיימברידג' - עד 1948(!!).
אז מה למדו פעם - ואיך?
שאלה טובה. קריאה, כתיבה וחשבון - זה הבסיס.
אבל שיטות ההוראה, גודל הכיתות, העונשים, ומה שקרה בפועל בין כותלי הכיתה - זה נושא בפני עצמו, ועליו נדבר בפרק הבא. 📚
רגע למחשבה 💭 : אם הייתם חיים לפני 200 שנה ומשפחתכם הייתה עניה - הייתם מעדיפים ללכת לבית ספר או לעבוד ולעזור לבית? ומה לדעתכם הכי קשה בחיים כשלא יודעים לקרוא?
