שושנת הרוחות: מי לכל הרוחות החליט שזה סוג-של-פרח ומה הקשר למצפן? 🧭

זוכרים את המצפן שלומדים עליו בכיתה? את הסימן היפה והמעוטר שמופיע על מפות ומראה לנו איפה צפון, דרום, מזרח ומערב? יש לו שם מיוחד - שושנת הרוחות. למרות השם, זה לא באמת שושנה, וגם לא ורד...

מה זו בעצם שושנת הרוחות?

שושנת הרוחות היא הציור המעוטר שמופיע על מפות ומצפנים ומראה את כיווני הרוח - צפון, דרום, מזרח, מערב, ולפעמים גם את כיווני הביניים כמו צפון-מזרח או דרום-מערב. היא נקראה "שושנה" בגלל הצורה שלה - כשמציירים אותה עם כל הכיוונים והעיטורים, היא נראית קצת כמו פרח פתוח עם עלי כותרת שמסתדרים במעגל.

גם באנגלית היא שושנה (או ורד). קוראים לה Compass Rose, כלומר שושנת המצפן. למעשה, בהרבה שפות אירופאיות השם קשור לשושנה או לפרח.

למה זה? כי בימי הביניים, כשהתחילו לעטר מפות בסמל הזה, הוא באמת נראה כמו פרח עם עלי כותרת - מעוצב עם קווים מעוקלים, חיצים מעוטרים ולפעמים אפילו צבעים זהובים.

הידעת? השם העברי "שושנת הרוחות" נוצר במאה ה-19, כחלק מתחיית השפה העברית. מתרגמים ומחדשי השפה העברית חיפשו מילים יפות למושגים חדשים שהגיעו מאירופה, וביניהם - מושגים מדעיים וימיים. הם תרגמו את המונח הלועזי Rose des Vents (בצרפתית) או Compass Rose (באנגלית) לעברית בצורה פיוטית - "שושנת הרוחות". השם תפס והפך למקובל בספרי לימוד ובמפות עבריות. זה דוגמה יפה איך יצרו בעברית מילים שהן גם מדויקות מבחינת התרגום, וגם נעימות לאוזן.

אז מי המציא אותה?

התשובה המפתיעה היא: אף אחד לא ממש "המציא" אותה. הרעיון לחלק את הרוחות לכיוונים התחיל כבר ביוון העתיקה, ומשם התפתח בהדרגה עד שהפך לציור שאנחנו מכירים היום.

היוונים הקדמונים - הכל התחיל מהרוחות ⛵

היוונים העתיקים היו הראשונים שניסו לסדר את כיווני הרוח בצורה מסודרת. אבל שימו לב - בהתחלה הם לא דיברו על "צפון" או "דרום", אלא על רוחות! למה? כי מלחים ימיים הסתמכו על הרוחות כדי לנווט. אם הרוח נשבה מכיוון מסוים, הם ידעו לאן הם הולכים.

היוונים זיהו בהתחלה ארבע רוחות עיקריות: בוראס (צפון), נוטוס (דרום), אורוס (מזרח) וזפירוס (מערב). אבל אז הגיע הפילוסוף אריסטו והחליט שארבע זה לא מספיק. הוא זיהה עשר רוחות שונות! מאוחר יותר, קרטוגרף יווני בשם טימוסטנס הוסיף עוד שתיים והגיע ל-12 רוחות.

הרומאים - הלטינו את השמות 🏛️

הרומאים אימצו את המערכת היוונית אבל נתנו לרוחות שמות לטיניים משלהם. למשל: Septentrio (צפון), Auster (דרום), Subsolanus (מזרח) ו-Favonius (מערב).

אגב, האדריכל הרומאי ויטרוביוס תיאר במאה הראשונה לפני הספירה מערכת של 24 רוחות! זה כבר נשמע מסובך, לא?

הימאים הים-תיכוניים - שמונה בעקבות אחד 🌊

בימי הביניים, הימאים שהפליגו בים התיכון פיתחו מערכת פשוטה יותר של 8 רוחות עיקריות, כל אחת עם שם מיוחד. השמות האלה מגיעים מתערובת של שפות - איטלקית, ערבית, יוונית וקטלאנית.

הנה השמות המקוריים שהשתמשו בהם הימאים האיטלקיים:

1. "מעבר להרים" - Tramontana (צפון)

2. "הרוח היוונית" - Greco או Bora (צפון-מזרח) -

3. "הרוח המזרחית" - Levante (מזרח) - מהמילה "לקום" (כמו השמש שזורחת)

4. "מזרח" - Scirocco (דרום-מזרח) - מהמילה אל-שארקה בערבית (כן, גם ה'שרקייה' של הכינרת מגיעה משם)

5. "רוח הדרום" או "צהריים" - Ostro או Mezzog" iorno (דרום) -

6. "מערב" - Libeccio או Garbino (דרום-מערב). גם זה מגיע מערבית, מהמילה אל-גארב

7. "הרוח השוקעת" (כמו השמש בשקיעה) - Ponente (מערב)

8. "רוח המאסטרו" או רוח המיסטרל הקרה - Maestro או Mistral (צפון-מערב)

השמות האלה הפכו מאוחר יותר לשמות של רוחות אמיתיות באירופה - כמו ה'מיסטרל' הקרה וה'שרוקו' החמה.

למה כל השמות המוזרים האלה? כי הימאים קראו לרוחות על שם המקומות שמהם הן נשבו. למשל, ה-Greco (צפון-מזרח) נקראה ככה כי היא נשבה מכיוון יוון, שנמצאת צפונית-מזרחית לאיטליה.

המצפן המגנטי - המהפכה הטכנולוגית של עולם הניווט 🧲

במאה ה-12 עד ה-14, המצפן המגנטי הגיע לאירופה כנראה מסין, דרך סוחרים וימאים ערביים. פתאום, ימאים יכלו לדעת בדיוק איפה צפון - בלי להסתכל על כוכבים או להרגיש את הרוח. זה שינה הכל!

המצפן המגנטי פועל בעזרת מחט ממוגנטת שמצביעה תמיד לכיוון הצפון המגנטי של כדור הארץ. למה? כי לכדור הארץ יש שדה מגנטי, והמחט "מושכת" אליו. המגנטיות נוצרת כי בתוך כדור הארץ יש ברזל נוזלי שנע בתנועה מתמדת - וזה יוצר שדה מגנטי גדול. זו תגלית מדהימה שעזרה לימאים לנווט גם במזג אוויר גרוע, גם בלילה, וגם כשהם רחוק מהיבשה.

במאה ה-14, ימאים בים התיכון כבר השתמשו במצפן מפורט עם 32 כיוונים! כל כיוון היה במרחק של 11.25 מעלות מהכיוון הסמוך לו. זה היה חשוב מאוד לניווט מדויק.

איך הגיעה השושנה למפות?

ברגע שהמצפן הפך לכלי נפוץ, קרטוגרפים (מציירי המפות) התחילו לצייר על המפות את הסימן המיוחד הזה - שושנת הרוחות - כדי להראות בבירור היכן נמצא הצפון. הם הוסיפו עיטורים יפים, צבעו את הצפון בצבע מיוחד (לרוב זהב או כחול), והפכו אותה ליצירת אמנות קטנה.

במפות עתיקות, שושנת הרוחות הייתה לפעמים מעוטרת באלים מיתולוגיים שנושבים רוח, בדרקונים, בספינות ואפילו במפלצות ימיות. הקרטוגרפים ראו בזה הזדמנות להפוך את המפה ליפה ולא רק פונקציונלית.

ולמה הצפון תמיד "למעלה"?

באמת שאין שום סיבה מדעית כי בחלל אין "למעלה" או "למטה". אז למה המפות מצוירות ככה? נאמל;ק שזה בגלל שרוב הקרטוגרפים המפורסמים היו אירופאים, אבל בעבר, קרטוגרפים ערביים (וסינים) כן ציירו מפות עם הדרום למעלה כי העיר מכה נחשבה למרכז העולם (תוכלו לקרוא עוד על הצפון שלמעלה ולראות איך המפות נראות כשהוא דווקא למטה בפוסט על האטלס),

איך משתמשים בשושנת הרוחות?

כשרואים את שושנת הרוחות על גבי מפה או בתוך מצפן, היא מראה לנו את ארבעת הכיוונים העיקריים:

1. צפון (N - North)

2. דרום (S - South)

3. מזרח (E - East)

4. מערב (W - West)

ולפעמים גם את כיווני הביניים:

1.5 צפון-מזרח (NE)

2.5 דרום-מזרח (SE)

3.5 דרום-מערב (SW)

4.5 צפון-מערב (NW)

במצפנים מפורטים יותר, יש אפילו 16 או 32 כיוונים!

https://www.youtube.com/watch?v=wXi-NoYQIjc

הנה כמה דברים שלא כולם יודעים על שושנת הרוחות 🌟

• למה הצפון מסומן באדום או בכחול? כדי שיהיה קל לזהות אותו במבט ראשון. המסורת הזאת התחילה במצפנים ימיים, שם הצבעו את קצה החץ שמצביע לצפון בצבע בולט.

• "לקפסס את המצפן" (נכון, אין מילה כזאת... זה הנסיון שלנו לתרגם את Boxing the compass) - זה היה מבחן חובה לכל ימאי בימי הביניים. הם היו צריכים לשנן את כל 32 הכיוונים ולדעת להגיד אותם בסדר, מהר ובלי טעויות. מי שלא עבר את המבחן - לא יכול היה להיות ימאי!

• הכוכב הצפוני - לפני שהיה מצפן, ימאים בחצי הכדור הצפוני השתמשו בכוכב הצפוני (Polaris) כדי למצוא את הצפון. למה? כי הכוכב הצפוני כמעט לא משנה מיקום בשמיים. הוא 'עומד' בדיוק מעל הציר שסביבו כדור הארץ מסתובב.

ומה הקשר להרפתקאות פיראטים? 🏴‍☠️

כמובן, אי אפשר לדבר על שושנת רוחות בלי להזכיר פיראטים! כל מפת אוצר מכובדת חייבת לכלול שושנת רוחות יפה ומעוטרת. [רוצים ללמוד איך לצייר מפת אוצר אמיתית? יש לנו מדריך מלא כאן]

מהעבר הרחוק אל ימינו📱

שושנת הרוחות היא לא רק סימן יפה על מפות - היא מייצגת את הרצון האנושי להבין את העולם, למצוא את הדרך, ולא ללכת לאיבוד. מהיוונים הקדמונים ועד לאפליקציות הניווט שלנו היום, אנחנו עדיין משתמשים באותם ארבעה כיוונים בסיסיים שהומצאו לפני אלפי שנים.

היום גם בטלפון שלנו, באפליקציות ניווט כמו וייז או גוגל מפות, מסתתרת בעצם שושנת רוחות קטנה - רק שהיא מצוירת על מסך ולא על קלף.

ובפעם הבאה שתראו מצפן או מפה, תדעו בדיוק למה הסימן היפה הזה נקרא "שושנת הרוחות" - ומה הסיפור המרתק שמאחוריו. 🧭