איש אחד היה רועה צאן וגילה ארמון. הוא וחבריו מן התנועה המאוחדת מצאו שביל סודי, אשר בזכות מציאתו ושיפוצו, אנו יכולים לעבור בו כיום. הוא כתב וערך מספר ספרים, אבל אחד הפרסומים הנפוצים שלו מודפס על דפים בודדים. איש אחר היה נהג אגד, השתתף בתכנית הרדיו "זה הסוד שלי" וערך והגיש תכניות בטלוויזיה הישראלית וכן פרסם עשרות ספרים, אבל אחד הפרסומים הנפוצים שלו תמיד מנויילן. איש שלישי יסד חברה בשנת 1953, נכנס לספר השיאים של גינס בשל פעילותו ברדיו, וזכה בשני פרסי ישראל. אבל בעצם, אנו מכירים אותם בזכות פועלם בנושא שהיה משותף לכולם. החידה: מי האישים? מה הפרסום הנפוץ של הראשון והשני? לאיזה מפעל אחראי האיש השני? איזה שיא גינס קבע השלישי? 🏆 והפותרים הם... רועי צזנה, מתן פרוטר ורעות זגורי שגם זכו בשני אימונים חינם במועדון אוונגארד פיתרון החידה אבק דרכים: מיכה לבנה (דפי מסלול של החברה להגנת הטבע), אורי דביר (מפות סימון שבילים, סימון שבילים בכלל ושביל ישראל בפרט), עזריה אלון (המגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו, מעל 50 שנה) מיטיבי לכת: מיכה לבנה שימש בתפקידים רבים בקיבוץ מעיין ברוך, גם רועה צאן, גם מורה וגם מנהל בית ספר. אבל יותר מכל היה מדריך טיולים. הוא היה בין החופרים הראשונים במצדה, ונחשב לאחד ממגלי הארמון הצפוני במצדה. השביל הסודי שהוא וחבריו, המדריכים בתנועה המאוחדת, גילו ושיפצו, הוא שביל הנחש, אשר איפשר את היציאה והכניסה למצדה אז, ואשר טיולי בית ספר ותנועות נוער רבים עוברים בו כיום. מיכה לבנה היה מראשוני החברה להגנת הטבע, והפרסומים הנפוצים שלו הם דפי המסלול שמפיצה החברה. הקליקו למקור. אורי דביר היה סייר, נהג ומדריך טיולים באגד, והמדריך הראשי של אגד בסוף שנות החמישים, אז הצטרף לחברה להגנת הטבע. שם הגיע להיות יושב ראש הוועדה לסימון שבילים. המפעל הבולט שלו הוא סימון השבילים: הוא אחראי לכך שבישראל יש כל כך הרבה שבילים מסומנים בשטח - ישראל בולטת בתחום זה בעולם. בשנות השמונים יזם את פרוייקט שביל ישראל, אשר משמש כיום גם לטיולי "הכל על הגב" בסגנון טיול גדול, וגם לטיולי "מקטע כל שבוע". הפרסום הנפוץ ביותר שלו הוא מפות סימון השבילים, אשר כיום כבר נמכרות מנויילנות (ופעם היינו צריכים לניילן אותן). הקליקו למקור. עזריה אלון היה ממייסדי החברה להגנת הטבע. הוא הוציא עשרות ספרים בנושא טיולים ומגדירי צמחים ובעלי חיים. בין הספרים שערך נמצאים מדריכי בעלי החיים באיוריו של וולטר פרגוסון (הקליקו למקור). החל משנת 1959 הגיש בקול ישראל את התכנית "נוף ארצנו", והתמיד בכך במשך מעל 50 שנה - על כך זכה בשיא גינס. בשנת 1980 זכה בפרס ישראל על הקמת החברה להגנת הטבע (יחד עם עוד שני שותפים), ובשנת 2012 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים. הקליקו למקור. אנשי החברה להגנת הטבע הנגישו לנו את הטבע, אביב שמח! החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

קבלו את הסדרה שמגלה מי המציא את הכיתה, הצלצול, החופש הגדול וכל מה שילדים פוגשים כל יום. ןומאיפה מתחילים? מבראשית... כי מה זה בעצם "בית ספר"? למה קוראים לו ככה? ומי בכלל החליט על השם הזה? "בית ספר" - אבל איפה הספרים? 📚 המונח "בית ספר" מופיע כבר בספרות חז"ל, כלומר הוא בן יותר מ-1,800 שנה. אבל רגע - לפני שבכלל היו ספרים מודפסים, מי שרצה להעביר ידע כתב הרי על לוחות חרס, על פפירוס ועל קלף. ולא לכולם היה "בית" מיוחד לכך. אז מה קשור? מסתבר ש"בית הספר" היה מקום יוקרתי ומיוחד - ובאמת היה מקום שיש בו ספרים. שזה - כאמור - לא דבר של מה בכך... הידעת? 🤓 שורש המילה "ספר" הוא ס.פ.ר, שמתקשר גם לספירה וגם לסיפור. ואפילו ל...מספרה (מקום שמספרים בו... שיער!). כולם מאותה משפחה. מה קשור " עצלנים" לבית ספר? 🦥 באנגלית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, ספרדית ועוד עשרות שפות אירופאיות, המילה "בית ספר" נגזרת מהמילה היוונית "סכולה". ומה הפירוש שלה? פנאי. כלומר, "בית ספר" ביוונית = מקום של פנאי. אצל היוונים הקדמונים, פנאי היה הזמן שבו אדם לא עובד בשדה, לא נלחם, לא מתפרנס. אז הסקוּל הזה לא נולד ככה כי היוונים היו עצלנים. רק מי שהיה לו פנאי - כלומר מי שהיה עשיר מספיק כדי לא לעבוד בעצמו, יכול היה לשבת ולחשוב. ולדון. ולהתפלסף. ולכן בית הספר נקרא "בית הפנאי". המילה היוונית עברה ללטינית כ-Schola, ומשם לאנגלית כ-school שאנחנו מכירים, לגרמנית כ-Schule, לצרפתית כ-école, ולעשרות שפות נוספות - בצליל דומה מאותה מילה של "פנאי". הידעת? 🤓 בלטינית השתמשו עבור "בית ספר" גם במילה ludus שמשמעותה "משחק", כי לרומאים היה בית ספר כמקום למשחק". רעיון שלא ממש הצליח לשרוד עד ימינו, וחבל... ומה אומרים השכנים? בערבית, "בית ספר" נקרא **مدرسة** - מַדְרַסָה. המילה נגזרת משורש שמשמעותו "ללמוד, לחזור שוב ושוב". כלומר, המדרסה היא "מקום שבו שוקדים על לימוד". זה שורש לגמרי שונה מהשורש העברי - ושניהם שונים לגמרי מזה היווני. אז יש 3 מסורות לשוניות, ו-3 גישות שונות לחלוטין: יוונית-אירופאית: בי"ס = מקום של פנאי עברית: בי"ס = מקום של ספרים ערבית: בי"ס = מקום של לימודים כל מסורת מדגישה משהו אחר: ספרים, פנאי לחשוב, או מאמץ ושקידה. יחד הן מראות לנו שלימוד הוא גם ידע, גם זמן לחשוב, וגם עבודה קשה. "חינוך" זה לא "לימוד" 🎒 ועכשיו לשאלה שאותנו לפחות הטרידה: למה בישראל יש משרד החינוך ולא משרד הלימוד? הרי ילדים הולכים לשם כדי ללמוד, לא? והרי, "חינוך" ו"לימוד" הן שתי מילים שונות לגמרי! המילה "חינוך" בעברית קשורה להתחלה, להנחת יסודות ולהכנה לתפקיד. חונכים בית, חונכים אצטדיון - ו...מחנכים ילד. כלומר, "חינוך" (בהקשר הזה) הוא לא רק הכנסת ידע לראש - אלא עיצוב של בנאדם שלם, מתחילת דרכו. לימוד, לעומת זאת, הוא רכישת ידע ומיומנויות. הידעת? 🤓 המילים "חינוך" ו"חנוכה" נגזרות מאותו שורש! חנוכת הבית, חנוכת המזבח - כולן "התחלות", פתיחות, הנחת יסוד לדבר חדש. ולמעשה, כשאתם "חונכים" נעל חדשה (כלומר נועלים אותה בפעם הראשונה) - אתם משתמשים בדיוק במשמעות העתיקה של המילה. אז מה למדנו? 🧑‍🏫 שלמילה "בית ספר" יש היסטוריה ארוכה ומפתיעה. ביוונית היא מקום של פנאי - כי רק לעשירים היה את הזמן כדי ללמוד. שהלטינית אימצה את המילה, וממנה היא הגיעה לכל השפות האירופאיות. בעברית היא מקום שלומדים בו מתוך ספרים. ובערבית - מקום ללמוד. ובפרק הבא? נלך אחורה בזמן לתקופות לפני שהיה "בית ספר" בכלל, ונגלה איך בני האדם הצליחו ללמד ולהעביר ידע במשך אלפי שנים... בלי לוח, בלי ספסלים, ובלי שיעורי בית. 📜

"מאיה והשלושה" היא מיני-סדרת אנימציה של נטפליקס שמשלבת מיתולוגיות אצטקיות, מאיה ואינקה עם הומור, אקשן ופנטזיה. היוצר חורחה גוטיירז, שיצר גם את "ספר החיים", תיאר את הסדרה הזאת בתור "שר הטבעות של אנשים חומים" - ואחרי שרואים אותה, מבינים למה. 9 פרקים בלבד (בין חצי שעה ל-45 דק' לפרק) נותנים לנו סיפור סגור ומלא הרפתקאות שכיף לצפות בו. הסיפור - בלי ספוילרים מאיה היא נסיכה-לוחמת צעירה שמתכוננת ליום הולדתה ה-15 ולהכתרתה, אבל הכול משתנה כשאלי השאול מגיעים ודורשים לקחת אותה כחוב ישן של משפחתה (הרעיון מזכיר את עוץ-לי-גוץ-לי, לא?). כדי להציל את משפחתה ואת העולם, היא יוצאת למצוא 3 לוחמים אגדיים מ-4 ממלכות שונות. כל ממלכה בסדרה מבוססת על תרבות אחרת - אצטקית, מאיה, אינקאית וקאריבית - ולכן כל מקום נראה שונה לגמרי: ג'ונגלים, פירמידות, הרים מוזהבים ויצורים מוזרים. המיתולוגיה שמאחורי הסדרה 🏛️ הסדרה מבוססת על סיפורים אמיתיים מהמיתולוגיות של מרכז אמריקה. בעולם האצטקי, השאול נקרא "מיקטלאן" והוא מורכב מתשעה שלבים מסוכנים. אצל המאיה, השאול נקרא "שיבלבא" ונשלט בידי אלי מוות מפחידים. אחד הסיפורים שהשפיעו על הסדרה הוא "הפופול וו" - ספר המיתוסים הקדוש של המאיה - שבו שני גיבורים יורדים לשאול כדי להתמודד מול אלי המוות. אפילו הנבל הראשי, לורד מיקטלאן, עוצב עם מאות גולגולות על גופו וראש שמתפצל לשניים בזמן דיבור (אל תדאגו, זה לא כזה מפחיד). עיצוב, מוזיקה ואנרגיה 🎨 האנימציה צבעונית, מוגזמת ומלאת פרטים קטנים. מי שאהב את "קוקו", "מואנה" או "ספר החיים" כנראה שיישאב לעולם הזה תוך דקות. למי זה מתאים? מגיל 9-10 ומעלה. יש קרבות, מפלצות ואלי מוות, אבל לא ברמת אימה. כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים 🎮 היוצר גוטיירז אמר שהרעיון של חבורה שיוצרת יחד למסע - ומשתנה תוך כדי - מזכיר לו את "הקוסם מארץ עוץ" : מאיה היא דורותי, ריקו הוא הדחליל, צ'ימי היא איש הפח, ופיצ'ו הוא האריה. הדמות של מאיה מבוססת על אשתו האמיתית של הבמאי, סנדרה אקיווה, שהיא גם מעצבת הדמויות הראשית של הסדרה. "היא הייתה ילדה מורדת," הוא אמר, "והתאהבתי בה כשהיינו בני נוער." האנימציה נראית כמו סטופ-מושן - כאילו בובות שזזות - אבל היא לא, בכוונה עשו אותה "קופצנית" כדי שתרגיש כמו צעצועים שנתנו להם חיים. כדי שהסדרה תרגיש כמו "ילד שמשחק עם צעצועים וממציא להם סיפור" - העיצוב כולל צבעים צועקים, תנועה מוגזמת והגזמה בדמויות. שמות האלים בסדרה (מיקטלאן, שיבלבא ועוד) הם לא מומצאים, אלא נלקחו מהמיתולוגיות של אמריקה הדרומית. רק הסיפורים סביבם עובדו מחדש.

יום ירושלים כאן, ויש המון דרכים לחגוג אותו. אבל יש סוד אחד מירושלים שאי אפשר לעטוף בנייר מתנה, אי אפשר לטעום במחנה יהודה, ואי אפשר לראות בכותל - השפה הירושלמית. תארו לכם שאתם עולים לאוטובוס בירושלים, ושומעים שני ילדים מתווכחים: "אחי, היה עליו פאוול, תן לו להפריק! אתה כזה פסאי, אבל אל תדאג, יש לי במבליק בילקוט". אם הבנתם הכל - מזל טוב, אתם ירושלמים. אם לא - אל תדאגו. בסוף הפוסט הזה גם אתם תדברו ירושלמית. ✨ למה דווקא לירושלים יש שפה משלה? לפני שמתחילים - שאלה הגיונית: למה דווקא בירושלים נוצרה שפה כל כך מיוחדת? למה לא בחיפה? לא בתל אביב? (טוב, גם שם מדברים בסלנג, אבל לא בכזה היקף וזה לא כזה ייחודי למקום כמו בירושלים) הסיבה היא ההיסטוריה של העיר: ירושלים תמיד הייתה עיר של עליות, של עדות מכל העולם, ושל קהילות שחיות זו לצד זו. ערבים, יהודים מארצות הבלקן שדיברו לדינו (שפה יהודית-ספרדית), יהודים מצפון אפריקה ומעיראק, נוצרים, ועוד ועוד. ועוד. כל אחד הביא איתו מילים מהבית - וכשהן התערבבו ברחוב, נולד הסלנג הירושלמי. הידעת? 🤔 בלשנים מזהים בשפה הירושלמית שלוש שפות מרכזיות שמשתלבות בעברית: לדינו, ערבית, ויידיש. רוב מילות הסלנג הירושלמי האהובות הן בעצם מילים זרות ש"התעברתו" - והפכו לחלק טבעי מהשפה. 🏃 שואב המים שהפך לאבא בואו נתחיל עם מילה מפורסמת אחת שכל ילד בארץ מכיר במשמעות אחרת - אבו יויו. ברוב הארץ קוראים למשחק הזה שבו האבא נושא את הילד על הגב בשם "שק קמח". אבל בירושלים? אבו יויו. למה? הפרשנות העממית אומרת שזו פנייה לאבא: "אבא, יו-יו!", כלומר "אבא, טלטל אותי!". פרשנות חמודה, אבל לא נכונה (לפי החוקר הלשוני רוביק רוזנטל). הסיפור האמיתי הרבה יותר מעניין: בתחילת המאה ה-20, בירושלים שררה מצוקת מים קשה. לא היו ברזים בכל בית, וההסתדרות העירונית עוד לא חיברה את כולם לרשת המים. אז הסתובבו בעיר שואבי מים ערבים (שנקראו בערבית "סַקָּא"), עם נאדות מים מעור עיזים על הגב, ומכרו מים מהמעיינות לתושבים. הם היו צועקים ברחוב בערבוב של לדינו וערבית: "אגוואה יו, סקּא!" - שזה אומר "אני מים, שואב המים!". הילדים ברחוב, שאהבו לחקות אותם, היו רצים אחריהם וצועקים "אבא יו, אבא יו יו" - וכך נולד שם המשחק. הידעת? 🤔 המקור של "אגוואה" הוא בלדינו, שפה יהודית-ספרדית שהתפתחה אחרי גירוש ספרד ב-1492. עד היום משתמשים בה דוברי לדינו מבוגרים בישראל. וכמובן - שככה גם אומרים "מים" בספרדית ובאיטלקית 🎯 משחקי שכונה: מילון קטן לילדים שלא נולדו בירושלים לירושלמים יש שמות משלהם כמעט לכל משחק קלאסי של ילדים. תכינו את עצמכם: אבן ג'וק = אבן, נייר ומספריים ארץ = קלאס (המשחק עם הריבועים על הרצפה) חיי שרה = עמודו (משחק כדור של מסירות ופגיעות) דודה דינה = הקדרים באים (משחק ריצה) אג'ואים (או עג'ואים) = גוגואים (גלעיני משמש) אלמבוליק (או "אלם סלם פאצ'קה") = דודס, משחק המקלות העתיק פוררה = פורפרה (סביבון גדול) ויש משחק אחד מיוחד שאי אפשר לתרגם - קולולוש. כשרוצים לתת כמה גולות, אג'ואים או סוכריות במתנה לחברים, מעיפים אותן באוויר וצועקים "קולולוש!" - וכולם קופצים לתפוס. המילה מגיעה מ"קולולו", שזה הצהלולים שמשמיעים בשמחות. הידעת? 🤔 לכדור שאיתו משחקים את "חיי שרה", יש בירושלים שם משלו: קיפודור. כן, ככה. "הבאתי קיפודור חדש, בואו נשחק חיי שרה!" - משפט שיישמע לכל ירושלמי הגיוני לחלוטין, ולכל ישראלי אחר כמו צופן סודי. ⚽ כדורגל ירושלמי: עם מילון משלו אם תושבי ירושלים ייצאו לשחק כדורגל - יש להם מונחים משלהם. להפריק = לבעוט בעיטת עונשין (מאנגלית: free kick) פאוֶול = פאול, עבירה. גם זה שיבוש של המילה האנגלית. פנדל-גול - גול = חוק שכונתי שאומר שאם שרקו לפנדל אבל השחקן המשיך והבקיע - הגול נחשב! 🔵 בלורה: לא סתם גולה ואם כבר דיברנו על משחקים שעוברים מהשכונה לשכונה, יש בירושלים מילה מיוחדת לחובבי הגולות. בלורה היא לא סתם גולה כללית. בירושלים, בלורה היא גולה ספציפית ומיוחדת - זו שמכסחת וצולפת הכי טוב מכולן. הגולה המנצחת. הזו שאתה שומר בכיס כל המשחק ושולף ברגע הקריטי. 🍡 טעים בפה: אוכל וממתקים ירושלמיים אם תיכנסו לקיוסק בירושלים ותבקשו "סוכרייה על מקל", אולי יבינו אתכם. אבל אם תבקשו מציצה - כולם ידעו בדיוק על מה אתם מדברים. הנה כמה מאכלים וממתקים שבירושלים פשוט נקראים אחרת: מציצה = סוכרייה על מקל אשתנור = לאפה (פיתה עיראקית גדולה). מהמילה הערבית "עיש" (לחם) בומבלה = תפוח עץ אדום עטוף סוכר קריספי ימבמבם (או שערין בנאת) = צמר גפן מתוק. השם הראשון בא ממנגינה שמוכר אחד נהג לנגן, והשני הוא ערבית - "שיער הבנות" חמלה מלאן = גרעיני חומוס קלויים סקדיניה = שסק (הפרי הצהוב הקטן) פונצ'ים = כדורי שוקולד פיניונס = צנוברים (בלדינו) סיחים = שיפודים פטל = מיץ ממותק כלשהו. יש "פטל ענבים", "פטל תפוזים" ואפילו "פטל פטל"... 🐱 חתולה זכר וכלב בהריון: סיפור הסיפורים ובכן, הגענו לפנינה הירושלמית האהובה ביותר. בירושלים, המילה "חתולה" משמשת גם לזכר וגם לנקבה. סתם, ככה. אין בכלל את המילה "חתול" בלקסיקון הירושלמי. כשרוצים להבדיל, אומרים "חתולה זכר" או "חתולה נקבה". וזה נחשב ל-2 סוגים שונים של חיות... ובכלב? בדיוק הפוך. התוצאה היא משפטים מצחיקים מאוד שאפשר לשמוע גם במרפאה הווטרינרית הירושלמית. הסופר ג'קי לוי מספר על המשפט הקלאסי שנאמר בקבלה במרפאה כזו: "הכלב של ציון בהריון, הוא צריך להוליד עוד שבוע". הידעת? 🤔 תופעת ההגייה הירושלמית המפורסמת ביותר היא הארכת התנועה "א". ירושלמים אומרים "מאאאאתיים" (במקום "מאתיים"), "אופנאאאיים", "ג'אאאקט". זה סימן ההיכר הקולי של דובר ירושלמי אמיתי. 🚲 אופניים, סילקים ובלפים יש לכם אופניים? בירושלים יש להם מילון שלם משלהם: סילקים = חישורי הגלגל (מערבית: סִלְק, "חוט") בלפים = השסתומים שמנפחים דרכם את הצמיגים (מאנגלית: valve) ועכשיו, אם נשבר לכם סילק או הלך לכם הבלף - אתם יודעים מה לבקש בחנות בירושלים. אצל הירושלמים - בלי וואג'אראס. 👻 אבו ללה ושאר טיפוסים לכל ילד ירושלמי יש את אבו ללה - השד הדמיוני שמפחידים איתו ילדים בלילה. השם בא מערבית: "אבו לילה" - אבי הלילה. אבל יש עוד כמה טיפוסים שאתם חייבים להכיר: זיגי = ילד מרובע וצייתן. כזה שמסדר את הילקוט למחר כבר אחר הצהריים שאפוזה = נערה יפה שמנצלת את היופי שלה לעשות פוזות (מיזוג של "שאפה" ו"פוזה") וואג'אראס = דאווין, פוזה, רושם של "כאילו" פסאי = מפסידן, מי שמחמיץ הזדמנויות 🎈 לורד דק, טוש עבה ולסיום - מילה אחת שגורמת לכל ילד שעבר לירושלים מאזור אחר להתבלבל בשיעור אומנות. ברוב הארץ, לורד הוא הטוש העבה, וטוש זה השם הכללי. בירושלים? בדיוק הפוך. טוש זה ה"עט" עם הראש השמן (מה שבשאר הארץ נקרא "לורד"), ולורד זה הטוש עם הראש הדק. אז אם הילד הירושלמי מבקש מכם "לורד אדום לכותרת", הוא מתכוון לסימנייה הדקה. אל תשלפו את הטוש העבה. רק תגרמו לבלגן. 🗺️ כשירושלמים נותנים שמות למקומות לירושלמים יש כישרון מיוחד להמציא שמות חלופיים למקומות בעיר. לפעמים זה כינוי משעשע, לפעמים אשליה אופטית, ולפעמים סתם הגזמה דרמטית - אבל השמות תמיד מדויקים, ולעיתים תקועים ככה כל כך חזק, שכל ירושלמי יודע על מה מדברים גם בלי הסבר. הדתיקן = בית הכנסת הגדול (היכל שלמה) ברחוב המלך ג'ורג'. שילוב של "דתי" + "ותיקן". הבניין כל כך עצום ומרשים, שמישהו החליט שהוא נראה כמו הגרסה היהודית של הוותיקן ברומא. כיכר החתוּלות (במלעיל, עם דגש על ה-ת') = זאת רחבה במרכז העיר ליד נחלת שבעה, שפעם היו שם הרבה פחי זבל, ולכן גם המון חתולי רחוב - וככה נדבק השם (כי אין חתולי רחוב בירושלים, רק חתולות, זוכרים?). היום זו כיכר מלאה בני נוער וסקייטבורדים, אבל החתוּלות נשארו בשם. הכוורות = שכונת "רמות פולין". הבניינים שם נבנו בצורה משונה של משושים מחוברים, שמזכירים ממש כוורת דבורים ענקית מבטון. אצבע עוג מלך הבשן = עמוד אבן ענקי ועתיק (כנראה מתקופת בית שני) ששוכב על האדמה במגרש הרוסים. בזמן החציבה שלו התגלה בו סדק, אז הבנאים פשוט השאירו אותו שוכב שם. הירושלמים, שאוהבים דרמה, החליטו שהוא נראה כמו אצבע של ענק תנ"כי. הכביש המכושף = כביש באזור ארמון הנציב / ג'בל מוכאבר, שבו יש אשליה אופטית מטורפת. הכביש נראה בבירור כאילו הוא בירידה - אבל אם שמים עליו כדור, בקבוק מים או אפילו רכב בניוטרל (אל תנסו את זה בבית...), הם מתגלגלים "למעלה"! כיכר המיואשים = כיכר קטנה בשכונת הבוכרים. למה מיואשים? כי בימים עברו, זה היה המקום שאליו היו מגיעים פועלים שלא מצאו עבודה, או רווקים ורווקות מבוגרים שקיוו שאולי משם תבוא הישועה והם ימצאו שידוך. גשר הקולב = הכינוי שילדי העיר נתנו לגשר המיתרים בכניסה לירושלים (שעיצב האדריכל סנטיאגו קלטרווה). לא כל הירושלמים אהבו את העיצוב החדשני - חלקם טענו שזה נראה פשוט כמו קולב בגדים ענקי שמישהו שכח בכניסה לעיר. הידעת? 🤔 ג'קי לוי מספר על תופעה מצחיקה במיוחד: ירושלמים אוהבים להגזים עם הכבוד. במקום לקרוא לרחוב קינג ג'ורג' בשם הזה או בעברית "המלך ג'ורג'", הם קוראים לו "רחוב המלך קינג ג'ורג'" 🍇 פיליפינים מרומניה ושיש מנירוסטה: ההיגיון הירושלמי לפעמים השפה הירושלמית מגיעה למקומות שמעבר להגיון של האדם המצוי. ירושלמי אמיתי יכול להגיד משפט שסותר את עצמו בתוך עצמו, ולא להבין מה הבעיה. כי מבחינתו, זה הכי הגיוני. בשוק מחנה יהודה אפשר לשמוע משפט שהפך לאגדה: "זה ענבים שחורים. רק שהם עדיין ירוקים, ובגלל זה הם לבנים". אבל זה לא נגמר בשוק: "אה, זאתי? היא עובדת פיליפינית מרומניה" "החלפנו במטבח את השיש לשיש מנירוסטה" "שמענו תזמורת איטלקית מיוגוסלביה" "תעביר לי בבקשה את הצינור גומי מאלומיניום" אם הקראתם את זה לירושלמי, הוא בכלל לא יבין ממה אתם משתגעים, כי בירושלים, סתירות פנימיות זה לא באג - זה פיצ'ר. קבלו סיכומון קצר של דורין מהאקדמיה ללשון העברית: 🌟 השפה ממשיכה לחיות המעניין הוא שגם היום, בעידן של רשתות חברתיות וטיקטוק, ילדי ירושלים ממשיכים להשתמש בחלק מהמילים האלה. חלק מהמילים והמושגים עברו לעברית הכללית בשאר המדינה (כמו "פוסטמה" (טיפשה, מלדינו), "אוחצ'ות", "אמה" - וכבר שום ירושלמי לא חושב עליהן כעל ירושלמיות). אחרות נשארו דיאלקט מקומי - סוד קטן שרק ילדי הבירה יודעים. כי שפה היא לא רק כלי לתקשורת. שפה היא היסטוריה חיה. כשירושלמי אומר "אבו יויו", הוא בעצם מדבר עם שואב מים מלפני 120 שנה. כשהוא קורא "קולולוש!" - הוא צוהל בצהלולים של שמחות מהשכונה הישנה. אז ביום ירושלים, נסו לאתגר את עצמכם: ספרו לחבר משפט אחד בירושלמית. תראו אותו מסתכל עליכם בחוסר הבנה. ואז תגלו לו את הסוד. כי שפה כזו - חבל שתישכח. יום ירושלים שמח! ועכשיו לכו לחפש סקדיניה עם פיניונס. 🌳

אחת לשנה, מדינות רבות מאירופה שולחות זמר או להקה לבמה ענקית - ומתחרות על התואר של השיר הכי טוב. הצופים בבית מצביעים, חבר שופטים מכריע חלק עיקרי מהניקוד, ובסוף הלילה - יש מנצח. והוא אפילו לא השיר הכי קליט וטוב... והמדינה המנצחת? צריכה לארח אצלה את התחרות בשנה הבאה. נשמע פשוט, נכון? רק שבאירוויזיון, "פשוט" זה מושג יחסי... כי הוא לא סתם תחרות שירה. הוא שילוב של ספורט לאומי, תיאטרון, אמנות, פוליטיקה, תלבושות מדהימות ומוזרות, טיפוסים מוזרים - על הבמה וברחובות - ודרמה שמספיקה לכמה עונות של ריאליטי. ואם אתם חושבים שזה קצת יותר מדי - סימן שהבנתם את האירוויזיון. איך הכל התחיל הכול התחיל ב-1956, ממש בשנות ה-50 של המאה ה-20, שנים ספורות אחרי סיום מלחמת העולם השנייה. אירופה שרדה מלחמה הרסנית ורצתה לבנות גשרים בין המדינות (איחוד, נו...). הרעיון היה ליצור שיתוף פעולה בין שידורי הרדיו והטלוויזיה הציבוריים של המדינות, דרך שידור חי ומשותף לכולם. ב-24 במאי 1956 נערכה התחרות הראשונה בלוגאנו שבשווייץ, תחת השם המפוצץ "Grand Prix Eurovision de la Chanson Européenne" - שזה בצרפתית אומר "הפרס הגדול של שיר אירופאי". 7 המדינות שייסדו והקימו את זה - השתתפו: גרמניה, צרפת, שווייץ, איטליה, לוקסמבורג, בלגיה והולנד. הזוכה הראשונה? המדינה המארחת שווייץ, עם ליס אסייה ושיר בשם "Refrain" ("להימנע"). הרעיון לתחרות הגיע מהאיטלקים, שכבר היה להם פסטיבל מוסיקה ידוע בסאן-רמו - ומה שהפך לאירוויזיון התבסס על אותו מודל. בשנים הראשונות, כל מדינה יכלה להציג שני שירים, רק סולנים הורשו להשתתף (לא להקות), כל שיר היה בשפה הלאומית של המדינה, והיה חייב להיות מלווה על ידי תזמורת חיה - כלל שבוטל ב-1999, מאז הכול הוא פלייבק (חוץ מהשירה עצמה). איך זוכים? 🏆 לא כל המדינות עולות ישירות לגמר הגדול. קודם כל יש שני חצאי גמר, ורק חלק מהמדינות עוברות. אבל - חמש מדינות מעפילות אוטומטית לגמר: צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד ובריטניה. למה? כי הן גם היו המייסדות של התחרות, והן גם מממנות מרכזיות של איגוד השידור. וגם המדינה המארחת (שזכתה בשנה הקודמת), גם היא עולה אוטומטית לגמר. ההצבעה עצמה מחולקת לשניים: ניקוד מחבר שופטים מקצועי, וניקוד מהקהל הביתי (טלוווטינג). כל אחד מהם מעניק סט נקודות נפרד - 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 10, ו-12 - לעשרת המדינות האהובות עליו. זמן ההצבעה הוא הרגע הארוך והמשעמם אבל הדרמטי ביותר בכל הערב... הפעם האחרונה שהוקם כפר האירווזיון בתל אביב היה במאי 2019. היו שם דוכני מזון שונים, מופעים חיים, פסלים, מייצגים והמון תיירים מכל העולם. צילום עדי ברטשניידר כפר קטן וססגוני אבל האירווזיון הוא לא רק 3 ערבים - זה שבוע שלם של חגיגות בעיר המארחת, עם מסיבות, שטיחים אדומים וחזרות: ביום ראשון נפתח השבוע עם טקס פתיחה ו"שטיח הטורקיז" (ולא שטיח אדום!) - מצעד הכוכבים שבו כל המשלחות מופיעות בפני מעריצים ועיתונאים. בימים שני ושלישי מתקיימות חזרות ראשונות ומסיבות לילה רשמיות של המשלחות (EuroClub). ביום חמישי ושישי - שני חצאי הגמר המשודרים בשידור חי, ובשבת - הגמר הגדול. במקביל לאורך כל השבוע פועל כפר האירוויזיון - מקום עם הופעות חיות, דוכני אוכל ותצוגות אופנה - לצד מפגשי אוהדים ואירועים פתוחים לכל. בסך הכול, השבוע הזה מושך מעל 100,000 מבקרים לעיר המארחת. רגע, למה ישראל שם? היא לא באירופה! צודקים! ישראל בכלל לא ממוקמת באירופה - היא במזרח התיכון. אז למה מותר לה להשתתף? 🤔 רשות השידור הישראלית הצטרפה ב-1957 כחברה ב-EBU, איגוד השידור האירופי (כן, עוד לפני שהיתה לנו טלויזיה בכלל. אבל שידורי רדיו ציבוריים היו). חברות בארגון הזה היא התנאי להשתתפות באירוויזיון - ולא חברות גיאוגרפית באירופה. אז למה אנחנו לא שם מאז? הסיפור של ההצטרפות הישראלית הוא כמעט מקרי. בתחילת שנות ה-70, גרמניה הזמינה את הזמרת אילנית (שלנו!) ישראלית לייצג אותה באירוויזיון (זאת לא הייתה הפעם הראשונה שזמרים ישראלים ייצגו מדינות אירופיות). אילנית גילתה שהחברות של ישראל ב-EBU מאפשרת לה להשתתף כנציגה ישראלית. וכך נולד מהלך שהוביל להשתתפות קבועה - עד היום. כיוון שזמן ההרשמה כבר עבר באותה שנה, אילנית ייצגה את ישראל לראשונה ב-1973 - וסיימה במקום ה-4. למה אין מדינות ערביות? לבנון וטוניסיה שקלו להצטרף לאיגוד, אבל נסוגו - והסיבה בשני המקרים הייתה... ישראל. הצבעה עבור ישראל, הופעה לצידה - אלה היו בעיות פוליטיות שהן לא יכלו להתגבר עליהן: לבנון ניסתה להשתתף ב-2005, אבל החוק הלבנוני אסר עליהם לשדר את ביצוע ישראל - שהוא תנאי חובה באירוויזיון - אז לבנון פרשה. מרוקו השתתפה פעם אחת בלבד - ב-1980, עם אחת ההופעות הבודדות בהן הושמע שיר שלם בערבית בכל תולדות התחרות. הם סיימו במקום לפני האחרון, והרשויות המרוקאיות כעסו כל כך שנשבעו לא לחזור. ואוסטרליה? מה היא עושה שם?! 🦘 שאלה מעולה. רשת SBS באוסטרליה שידרה את האירוויזיון מדי שנה מאז 1983 - למרות הפרש השעות האדיר עם אירופה. האוסטרלים פשוט אהבו את האירוויזיון, ואוהבים אותו עד היום. ב-2014, הזמרת האוסטרלית ג'סיקה מובוי הופיעה כמופע אמצע בחצי גמר בקופנהגן - ולאחר מכן, ב-2015, אוסטרליה הוזמנה להשתתף לראשונה בגמר הגדול של התחרות ה-60 בוינה, כאורחת. גיי סבסטיאן ייצג אותה וסיים במקום החמישי - הישג מרשים למדי עבור כניסה ראשונה. מאז, אוסטרליה ממשיכה להשתתף, אם כי עם כלל מיוחד: אם אוסטרליה תנצח, היא לא תוכל לארח (כי מי רוצה לנסוע עד אוסטרליה בשביל תחרות שירה, חוץ מ...כל הקהל???) והיא תצטרך לבחור מדינה חלופית כמארחת. כל ההתחלות (או, המקפצה העולמית לפרסום ותהילה) 🌟 אחת מהאנקדוטות הכי מעניינות של האירוויזיון היא כמות הכוכבים האדירים שהמסע שלהם לעולם התחיל כאן. להקת אבבא. ב-1974, הרביעייה השוודית הייתה להקה מתחילה שרק שחררה את אלבומה הראשון. הם ניצחו עם השיר ווטרלו - ומשם זינקו לאחת הקריירות הגדולות בהיסטוריה של המוזיקה. סלין דיון - כמעט עשור לפני שפרצה לעולם עם הפסקול של הסרט הטיטאניק - ייצגה את שווייץ ב-1988 - וניצחה. השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תסע בלעדי) הוא השיר האחרון בצרפתית שניצח באירוויזיון. חוליו איגלסיאס ייצג את ספרד ב-1970, והיה זמר לגמרי לא מוכר. הוא סיים במקום הרביעי עם השיר "Gwendolyne" - ומשם יצא לקריירה עולמי (שגם עזרה לבן שלו, אנריקו איגלסיאס, להתחיל ממקום מוכר יותר) אוליביה ניוטון-ג'ון, כוכבת סרט "גריז", ייצגה את בריטניה ב-1974 - אותה שנה של אבבא. היא סיימה רביעית עם "Long Live Love", שיר שהיא עצמה שכלל לא אהבה: "הייתי צריכה ללכת ולשיר אותו בשביל המדינה, בלי שאני אוהבת אותו - וזה לא היה קל." קליף ריצ'רד כוכב הפופ האגדי ייצג את בריטניה ב-1968 עם "Congratulations" וסיים במקום השלישי. עפרה חזה שלנו אמנם לא זכתה עם "חי" ב-1983), אבל אהבת הקהל האירופאי את השיר עזר לה לפצוח בקריירה בינלאומית. הצד הישראלי של המטבע 🇮🇱 ישראל משתתפת באירוויזיון מאז 1973, ועד היום זכתה 4 פעמים. הניצחונות: 1978 - יזהר כהן עם "אבניבי" בפריז 1979 - גלי עטרי ולהקת חלב ודבש עם "הללויה" - בירושלים (ישראל אירחה, כי הרי ניצחנו שנה קודם לכן) 1998 - דנה אינטרנשיונל עם "דיווה" - בירמינגהם 2018 - נטע ברזילי עם "טוי" - ליסבון 'פסל' צעצועים בדמות של נטע ברזילי, בכפר האירווזיון , 2019. צילום עדי ברטשניידר הידעתם? ישראל בין המדינות הבודדות באירווזיון שמעולם לא סיימה במקום האחרון. למקום השני הגענו מספר פעמים - כולל ב-1982 (אבי טולדנו), 1983 (עפרה חזה, עם "חי"), וב-2025 (יובל רפאל, שמהצבעות הקהל קיבלה דווקא את המקום הראשון). ארבע פעמים לא השתתפנו באירווזיון מאז שהתחלנו: שלוש - בגלל שיום התחרות 'נפל' על יום הזיכרון או על יום השואה, ופעם אחת ב-1996, כשלא עברנו סיבוב סינון מיוחד שהיה אז. דנה אינטרנשיונל (1998) הייתה האמנית הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון, וגם הראשונה שניצחה. ניצחונה עורר מחאות חריפות ב...ישראל (בעיקר מהציבור החרדי), אך היא הפכה לסמל עולמי לקבלה וגאווה. הידעתם? ב-1980 ישראל סירבה לארח את התחרות למרות הניצחון ב-1979, כי המועד שנקבע חפף ליום הזיכרון. זה היה חריג, והולנד נבחרה לארח במקומנו. התלבושות, הבמה, והדברים שלא מדמיינים 🦋 האירוויזיון ידוע בתלבושות שלא תראו בשום מקום אחר, ואחת הסיבות שבגללה כל כך הרבה אוהבים לראות את התחרות הזאת: לורדי מפינלנד (2006) - להקת דת'-מטאל פינית עלתה לבמה לבושה בתחפושות שד ומפלצת. השיר "Hard Rock Hallelujah" הפך לשיר שקיבל הכי הרבה קולות בהיסטוריית התחרות עד אז. אף אחד לא ציפה לזה. קונצ'יטה וורסט מאוסטריה (2014) - דמות הדראג של זמר בשם תומאס נוירת'. קונצ'יטה - אישה מדומיינת עם זקן - ניצחה את התחרות וחוללה מהפכה. הסבתות הרוסיות (2012) - שמונה סבתות מבורנובו עלו לבמה לבושות בגדי כפר, אפו לחם בתנור על הבמה ורקדו. הן סיימו במקום שני בלבד. אחת מהן הסבירה בראיון: "שרנו על הדלקת התנור, לישת הבצק ופריסת מפת השולחן". דנה אינטרנשיונל (1998) - שמלת הנוצות האייקונית שלה עוצבה על ידי מעצב האופנה הנודע ז'אן פול גוטייה. הקבוצה הפולנית (2014) הדגימה חביצת חמאה על הבמה הלהקה מרומניה (2013) ניראתה כאילו יצאה היישר מארמון של ערפד. דוז פואה שאולי לא הכרתם על האירוויזיון 🎶 ב-1969 ארבע מדינות שונות סיימו עם ניקוד זהה וכולן הוכרזו כמנצחות ביחד: ספרד, הולנד, צרפת ובריטניה. זה קרה כי שיטת הניקוד היתה שונה - כל שופט העניק נקודה, מה שהוביל לבעיה. המארחת נקבעה בהטלת מטבע וזה הוביל לפרישה של 4 מדינות (פינלנד, נורווגיה, שוודיה, פורטוגל) מהתחרות ב-1970 במחאה על הפארסה. בגלל התיקו המרובע הזה (שגם היה הפעם היחידה בהיסטוריה), שונו חוקי ההצבעה באופן דרמטי לשיטת "דוז פואה" החדשה מ-1975 שגם בודקת - במקרה של שוויון - מי קיבלה יותר דוז-פוואה (או 10 או 8 וכן הלאה ה...) כאשר אבניבי ניצח ב-1978 - הישראלים בבית לא ראו את זה. למה? כי רשות השידור הישראלית לא רכשה מספיק זמן שידור (חסכו, אף אחד לא חשב שננצח). עשר דקות לפני ההכרזה הסופית - המסך בישראל כבה ומי שניסה לצפות בערוץ הירדני מצא על המסך תמונה של פרחים. הירדנים, שהבינו שישראל עומדת לנצח, פשוט ניתקו את השידור, וכשהגיעו לתוצאה הסופית, הם דיווחו על ניצחון של... בלגיה 🤦. ב-1974 נשיא צרפת ז'ורז' פומפידו נפטר בדיוק בשבוע האירוויזיון. הצרפתים פרשו מהתחרות וההלווייה שלו נערכה ביום התחרות עצמה. אירלנד ושוודיה מובילות עם 7 ניצחונות כל אחת - יותר מכל מדינה אחרת. צרפת וישראל חולקות את המקום השלישי עם 4 ניצחונות לכל אחת. רק שלוש מדינות זכו פעמיים ברצף: ספרד (68-69), לוקסמבורג (72-73) - וישראל (78-79). מ-1956 ועד 1998 כל שיר היה מלווה בתזמורת חיה על הבמה. מ-1999 - הכול פלייבק, חוץ מהשירה עצמה. השיר באירוויזיון חייב להיות קצר מ-3 דקות בדיוק. שלוש דקות ושנייה אחת - פסול. השיר "הוריקן" של עדן גולן (2024) נקרא במקור "גשם אוקטובר ", ונדרש לשינויי מילים, כי ארגון השידור האירופי קבע שהגרסה המקורית פוליטית מדי. בסופו של דבר עדן סיימה במקום החמישי. דרישות לשינויי מילים היו גם ממדינות אחרות: ב-2025 נורווגיה נאלצה לשנות מילים בגלל שימוש בשיר עתיק (הסיבה: חוסר מקוריות). בעבר גם בלגיה (2021) ואיטליה (2019) נאלצו לשנות מילים בגלל רמיזות פוליטיות האלימות או דתיות. הניצחון הכי מפתיע בהיסטוריה שייך לחברת דת'-מטאל הפינית לורדים, שב-2006 ניצחה את כולם, להפתעת כולם, עם השיר הכי לא אירווזיוני שניצל אי-פעם... איך מחליטים מי מגיע לגמר? עד 2008 היה מנגנון שהעניש מדינות שסיימו במקום נמוך ושלל מהן השתתפות בשנה שלאחר מכן. מ-2008 עברו לשיטה של שני חצאי גמר שוויוניים, כשמכל חצי גמר עולות לגמר עשרת הראשונות. בהצלחה לנועם בתן באירווזיון 2026!

חוברת צביעה מושקעת ומגניבה, שכולה סביב שירים שונים שישראל שלחה לאירוויזיון לאורך השנים! 🎤🇮🇱🎨 נסו לנחש את שם השיר כבר מהאיור, לפני שתציצו בשם עצמו... בחוברת תמצאו שירים אהובים ובלתי נשכחים כמו "יום הולדת", "עינייך", "יוניקורן", "TOY", "זה רק ספורט", "הוריקן' ואפילו "מישל" ועוד רבים אחרים! 🎶😍 כל האפרוחים שמזמרים בדפים מחכים שתצבעו אותם ותפיחו בהם חיים! 🖍️🌈 זו הזדמנות נהדרת להיזכר ברגעי הקסם של ישראל באירוויזיון, להיזכר ולזמזם את השירים, ולהתכונן לחגיגה המוזיקלית עם צבעים בוהקים! 👩‍🎨🎤✨ אז למה אתם מחכים? הורידו את חוברת הצביעה המיוחדת, הדפיסו אותה, והתחילו לצבוע! 🖨️🎨 🎶💃🕺 אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

יש לכם רעיון מבריק? המצאה שתשנה את העולם? לפני שאתם ממהרים לספר לכולם על הקונץ-פטנט שלכם - כדאי שתכירו את הדבר הזה שנקרא פטנט. כי בלעדיו, מישהו אחר יכול פשוט לקחת את הרעיון שלכם, לייצר אותו בזול, ולהרוויח מיליונים - בזמן שאתם יושבים בבית ומנסים להסביר ש"זה בכלל היה הרעיון שלי קודם." אז מה זה בעצם פטנט? פטנט הוא זכות משפטית שמדינה מעניקה לממציא, ונותנת לו שליטה בלעדית על ההמצאה שלו לתקופה קבועה. בתמורה, הממציא חייב לחשוף לציבור בדיוק איך ההמצאה עובדת - זה חלק מהעסקה עם המדינה: אתה מקבל הגנה, ותמורתה הידע הופך לנחלת הכלל בסוף התקופה. פטנט אינו מגן על "רעיון" בלבד - הוא מגן על המימוש של הרעיון: תהליך, מכשיר, חומר, או שיטה חדשניים. רעיון מופשט לבד לא ניתן לרישום פטנט. כדי שהמצאה תקבל פטנט, היא צריכה לעמוד בשלושה תנאים: היא חייבת להיות חדשה (אף אחד לא פרסם או מכר משהו זהה קודם), מועילה (יש לה שימוש מעשי כלשהו), ויש בה התקדמות המצאתית - כלומר, היא לא שיפור ממש קטן וברור מאליו שכל מי שעוסק בתחום היה חושב עליו ממילא. פטנטים הם רק אחד מסוגי ההגנה על קניין רוחני - יש גם זכויות יוצרים (ליצירות אמנות וספרות), סימני מסחר (לשם או לוגו של עסק), וסודות מסחריים - כמו המתכון של קוקה-קולה, שלא פורסם עד היום ולכן גם לא ניתן לפטנט עליו. 🤫 מה ההגנות שמקבל בעל הפטנט? בעל פטנט קיבל בידיו כלי חזק מאוד. הוא רשאי: למנוע מאחרים לייצר, להשתמש, למכור, להציע למכירה, או לייבא את ההמצאה שלו בתחומי המדינה שהעניקה את הפטנט - ללא רשותו. להעניק רישיון (License) לחברות אחרות להשתמש בהמצאה תמורת תשלום - זה אחד המקורות העיקריים להכנסה מפטנטים. למכור את הפטנט כולו לגורם אחר, בדיוק כמו שמוכרים רכוש. לתבוע פיצויים אם מישהו מפר את הפטנט ומשתמש בהמצאה בלי רשות. דוגמה אמיתית: רוברט קירנס, שהמציא את המגבים האוטומטיים לסירוגין (אותם מגבים שפועלים עם הפסקות ולא ברצף), ניהל מאבק משפטי של כמעט 30 שנה נגד פורד וקרייזלר שהשתמשו בפטנט שלו בלי רשות - וניצח, עם פיצויים של 10 מיליון דולר מפורד בלבד. [אפשר לקרוא על כך בפוסט על מרי אנדרסון] כמה זמן פטנט מחזיק מעמד? הפטנט הסטנדרטי תקף 20 שנה ממועד הגשת הבקשה - ולא מיום הקבלה. לאחר 20 שנה, ההמצאה הופכת לנחלת הכלל, וכל אחד יכול לייצר ולמכור אותה חופשי. יש יוצאים מן הכלל: בתחום התרופות קיים לעיתים מנגנון להארכת הגנה, כי חלק גדול מה-20 שנה נאכל על ידי ניסויים קליניים ואישורי רגולציה - ולפעמים התרופה מגיעה לשוק רק שנים אחרי הגשת הפטנט. 💡 הידעתם? הפטנט הראשון בהיסטוריה שתועד בצורה רשמית הוענק בשנת 1421 בפירנצה, איטליה - למהנדס פיליפו ברונלסקי, על סירת הובלה מיוחדת לשינוע שיש כבד לבניית הכיפה המפורסמת שלו. מי יכול לבקש פטנט? כל אחד! ממציא יחיד, קבוצת ממציאים, חברה, עמותה, ואפילו - כן - ילדים. מבחינה חוקית, בישראל וברוב העולם אין גיל מינימום להיות בעל פטנט. ילדים שגילם מתחת לגיל הבגרות יצטרכו שהורה או אפוטרופוס יחתום בשמם על המסמכים המשפטיים, אבל הפטנט יכול להירשם על שמם לחלוטין. ואכן, ילדים שרושמים פטנטים זה לא דבר נדיר. רוברט "באדי" פאץ' מצ'יבי צ'ייס, מרילנד, היה בן 5 בלבד כשהמציא משאית צעצוע שניתן לפרק ולהרכיב מחדש בצורות שונות - משאית עם מכלי מטען, משאית תפזורת, וואן סגור - על ידי שינוי מיקום הצירים. הוא בנה את הדגם שלו מקופסאות נעליים ישנות, פקקי בקבוקים, מסמרים וסלוטייפ. כשהגיע הזמן לחתום על בקשת הפטנט, הוא עוד לא ידע לכתוב את שמו - אז חתם ב-X, מאושר על ידי נוטריון. ב-4 ביוני 1963, בגיל 6, קיבל פאץ' את פטנט ארה"ב מספר 3,091,888 - והפך לאדם הצעיר ביותר שקיבל פטנט אמריקאי. שיא עדכני יותר שייך לסורן פלנטה מיוטה, שקיבל את הפטנט שלו ב-23 ביולי 2024 בגיל 5 שנים ו-190 ימים - ונכנס לספר השיאים של גינס כבעל הפטנט הפעיל הצעיר ביותר בעולם. ההמצאה שלו? רובוט גינון אלקטרו-מכני בעל גוף חלול, גלגלים בצורה מיוחדת ומנועים עצמאיים לכל גלגל - עם אלמנטים לחפירה, המתאים לעבודות גינון וחציבה. איך כותבים בקשת פטנט - ומה בה בכלל יש? בקשת פטנט היא מסמך מורכב מאוד, ולרוב יש לה מבנה קבוע. היא כוללת: כותרת ותחום ההמצאה - תיאור כללי של מה ההמצאה ובאיזה תחום היא נופלת. הרקע - מה קיים כבר בשוק, ומה הבעיה שההמצאה פותרת. תיאור מפורט של ההמצאה - כולל איך היא עובדת, מה המרכיבים שלה, ואיך מממשים אותה. צריך להיות מפורט מספיק כדי שאדם בעל ידע בתחום יוכל לשחזר את ההמצאה רק לפי המסמך. תרשימים - בדרך כלל חובה. תביעות (Claims) - ההגדרות המשפטיות של מה בדיוק מוגן - החלק הכי קריטי. הן כתובות בשפה משפטית-טכנית מדויקת מאוד. אם כתבת את התביעות בצורה צרה מדי - מישהו יוכל לעקוף אותן בשינוי קטן. אם כתבת אותן בצורה רחבה מדי, הבקשה עלולה להידחות. תמצית (Abstract) - סיכום קצר לצרכי אינדקסציה. האם צריך עורך דין? לא חייבים, אבל מומלץ מאוד. בישראל ניתן להגיש בקשת פטנט לבד ("Pro Se"). הבעיה היא שהחלק הכי קשה - ניסוח התביעות - הוא גם הכי חשוב, והטעויות בו עולות ביוקר. עורכי פטנטים (בישראל: "סוכני פטנטים") הם מומחים ייחודיים שעוסקים בזה בלבד - שילוב של ידע טכני ומשפטי. חיפוש ידע מוקדם - Prior Art לפני שמגישים בקשת פטנט, יש שלב קריטי: לבדוק שההמצאה שלכם אכן חדשה. אם לא - לא תקבלו פטנט עליה. הבדיקה הזאת נקראת חיפוש Prior Art ("ידע מוקדם"). איפה מחפשים? בגוגל. לא הרגיל אלא Google Patents - שמאפשר חיפוש חינמי ומצוין במיליוני פטנטים מכל העולם. באיחוד האירופי ב-Espacenet - מסד הנתונים של לשכת הפטנטים האירופאית, גם חינמי. בארה"ב ב-USPTO Patent Full-Text Database - שם 'יושבים' כל הפטנטים האמריקאים. בספרות מדעית - כי מאמרים אקדמיים יכולים גם הם לשלול הגשה של פטנט. במוצרים שקיימים בשוק - כי אם המוצר כבר נמכר, גם אם אין עליו פטנט, זה נחשב ל"ידע מוקדם". כמו שאמרנו, כדי לקבל פטנט ההמצאה חייבת להיות חדשה, מועילה, ובעלת התקדמות המצאתית - לא רק שיפור קטן וברור מאליו. חיפוש ידע מוקדם טוב הוא הדרך לבדוק את שלושת התנאים האלה לפני שמשקיעים כסף בבקשה. ועוד משהו חשוב שרבים לא יודעים: בישראל (וברוב המדינות המערביות) נהוגה שיטת ה"ראשון להגיש" - מי שהגיש ראשון את הבקשה הוא זה שיקבל את הפטנט, גם אם מישהו אחר חשב על הרעיון קודם אבל לא הגיש בעצמו. ככה שזה לא מספיק להמציא - צריך גם למהר ולרשום שהמצאת... 💡 הידעתם? יש יותר מ-100 מיליון מסמכי פטנטים שזמינים לציבור ברחבי העולם, ככה שמאגרי הפטנטים הם אחד ממקורות הידע הטכנולוגי הגדולים ביותר שקיימים. איך חוסכים כסף מבלי לאבד זכויות? 🧮 יש טריק חשוב מאוד שממציאים רבים לא מכירים: הגשת בקשת פטנט ראשונית ופשוטה יותר, שתשמור לכם את תאריך ההגשה - ואחר כך להגיש את הבקשה המלאה. בארה"ב מנגנון זה נקרא Provisional Patent Application, ובישראל ובמדינות אחרות קיימות אפשרויות דומות. הרעיון הפשוט: במקום להשקיע מיד אלפי שקלים בבקשה מלאה ומורכבת (כי זה יקר להגיש ואח"כ לשלם על זה כל שנה), מגישים קודם כל מה שנקרא גרסה ראשונית. הבקשה הראשונית הזאת: שומרת לכם את תאריך ההגשה (Priority Date) - שהוא קריטי לקביעה של מי הגיש ראשון. נותנת לכם 12 חודשים להמשיך לפתח, לבדוק אם יש עניין מסחרי, לחפש שותפים ומשקיעים - בלי לאבד את הזכויות על הפטנט. מאפשרת לכם לכתוב "Patent Pending" על המוצר. זה כבר מציג אותו כמשהו ששווה יותר. א ב ל - אחרי 12 חודשים צריכים להגיש את הבקשה המלאה. היתרון הגדול - שככה הממציא לא מסתכן בהשקעה גדולה על רעיון שעוד לא בדק בשוק. אמנת שיתוף הפעולה לפטנטים - PCT אחד האתגרים הגדולים בעולם הפטנטים הוא שפטנט ישראלי מוגן רק בישראל. רוצים להגן גם בארה"ב? בגרמניה? ביפן? צריך להגיש בכל מדינה בנפרד, ולשלם שם בנפרד. וזה מתחיל להיות יקר מאוד. הפתרון: PCT - Patent Cooperation Treaty (אמנת שיתוף הפעולה לפטנטים). זוהי אמנה בינלאומית שחתמו עליה כ-157 מדינות, שמנוהלת על ידי ארגון WIPO (ארגון הקניין הרוחני העולמי). הרעיון הפשוט: במקום לרוץ מיד לכל מדינה בעולם ולשלם לכולן, הגשת בקשת PCT אחת מאפשרת לכם לשמור את הזכות להגיש בקשות פטנט בכל מדינות האמנה - ונותנת לכם עד 30 חודשים ממועד ההגשה הראשוני להחליט באיזה מדינות להמשיך. הבקשה עוברת בדיקה בינלאומית שמעריכה את חדשנות ההמצאה, ודוח זה שימושי בכל ההגשות הלאומיות שיבואו אחר כך. ה-PCT לא מעניק פטנט בינלאומי, אין דבר כזה! בסופו של דבר, הפטנט חייב לעבור בכל מדינה בנפרד. אבל הוא חוסך עלות ענקית של הגשה מרובה מוקדמת ונותן זמן לחפש משקיעים ולבדוק את השוק. מה עושים עם החיקויים הסיניים?? 🌏 אז כדי להגן בסין - צריך פטנט סיני. וסין, מעניין לציין, היא כיום מדינת הפטנטים הגדולה בעולם מבחינת מספר הגשות: ב-2023 הוגשו בסין יותר פטנטים מאשר בכל מדינה אחרת - יותר מארה"ב ויותר מאירופה. זה לא בהכרח אומר שאיכות הפטנטים שווה, אבל הסינים לקחו את עניין הפטנטים ברצינות רבה. מה מגן בעולם? פטנט ב-ארה"ב (USPTO) - שוק עצום, אכיפה חזקה. פטנט אירופאי (EPO) - בקשה אחת יכולה לכסות עשרות מדינות אירופאיות. פטנט סיני (CNIPA) - חובה אם הייצור או השוק הם בסין. בקשת PCT - לשמור את הזכות בכל כיוון בזמן. בפועל, חברות גדולות שומרות על "תיק פטנטים" (Patent Portfolio) במדינות עיקריות: ארה"ב, אירופה, סין, יפן, ועוד - וזה עולה הרבה כסף לאורך שנים. 💡 הידעתם? גם אם יש לכם פטנט בסין - אכיפתו היא אתגר. בעבר הייתה לסין מוניטין של זירה שבה הגנת קניין רוחני נאכפה בקושי. בשנים האחרונות הסינים הקימו בתי משפט מיוחדים לפטנטים ושיפרו את האכיפה, חלקית כי לחברות סיניות עצמן יש עכשיו פטנטים שהן רוצות להגן עליהם. על מה אי אפשר לקבל פטנט? לא כל דבר שאפשר לחשוב עליו ניתן לרישום פטנט. ישנן קטגוריות שרוב מדינות העולם מוציאות מההגנה הפטנטית: תיאוריות ורעיונות מופשטים - חוקי הטבע, תופעות טבעיות, ורעיונות מתמטיים לא ניתנים לרישום. אי אפשר לקבל פטנט על "חוק הגרביטציה" או על "המשוואה X+Y=Z". תגליות - גילוי שמשהו קיים בטבע הוא לא המצאה. אי אפשר לקבל פטנט על גן שגילינו בגוף האדם, על מינרל שנמצא בקרקע, או על חומר שקיים בצמח - אבל אפשר לקבל פטנט על תהליך לייצור או בידוד שלו. יצירות אומנותיות וספרותיות - זה תחום זכויות יוצרים (Copyright), לא פטנטים. שיטות עסקיות "טהורות" (רעיונות עסקיים בלי חידוש טכנולוגי) - בישראל ובאירופה קשה מאוד לפטנט רעיונות עסקיים בלי מרכיב טכנולוגי ממשי. בארה"ב ההיסטוריה מורכבת יותר - פעם ניתן היה יותר, אחרי פסיקת בית המשפט העליון בתיק Alice Corp נגד CLS Bank (2014) הצטמצמה האפשרות. אלגוריתמים ותוכנות - האזור האפור - פטנטיביליות של תוכנה היא אחד הנושאים הסבוכים ביותר בדין הפטנטים העולמי. בגדול, בארה"ב אפשר לרשום פטנט על תוכנה שמחוברת ליישום טכני ממשי; באירופה הגישה שמרנית יותר ואלגוריתם "טהור" לא פטנטבילי. זה נושא שעורכי פטנטים מתווכחים עליו כל הזמן. שיטות ניתוחיות ורפואיות - ברוב המדינות (לא בארה"ב) לא ניתן לפטנט שיטת טיפול רפואית ישירה בגוף האדם. נשק להשמדה המונית - המצאות שמטרתן הריגה של קבוצות אוכלוסייה גדולות מוצאות מהגנת פטנט בחלק מהמדינות. יש לי מה שצריך. הנה ה"הידעת?" המוכן, מבוסס על נתונים מאומתים: 💡 הידעתם? ישראל - למרות שהשטח שלה בערך כמו שטחו של האי שיקוקו ביפן, ועם כ-10 מיליון נפש בלבד - נמנית עם המדינות המובילות בעולם במספר בקשות הפטנט לנפש. ותשע מתוך עשר החברות הגדולות בעולם הקימו מרכזי מחקר ופיתוח בישראל - ולא במקרה. על המצאות ישראליות תוכלו לקרוא כאן. פטנטים וחדשנות - האם יש קשר? זו שאלה שכלכלנים ומשפטנים מתווכחים עליה עשרות שנים. בצד אחד - הפטנט אמור לתת תמריץ לממציאים להשקיע בפיתוח, בידיעה שיוכלו ליהנות מהפירות. בצד השני - פטנטים יכולים לעכב חדשנות: אם חברה גדולה מחזיקה "תיק פטנטים" ענק, היא יכולה לחסום כניסה של מתחרים קטנים, לתבוע חברות סטארטאפ ולחנוק אותן, או פשוט לשבת על פטנטים ולא לפתח אותם. ישנן חברות (שמכונות Patent Trolls) שמה שהן עושות זה לקנות פטנטים (לא לפתח!), ואחר כך לתבוע חברות על הפרת פטנט. מדובר בבעיה חמורה בתעשייה, בעיקר בתחום ההייטק. מחקרים אמפיריים מראים שהקשר בין כמות הפטנטים לבין חדשנות אינו ליניארי: מדינות עם הגנה פטנטית בינונית-חזקה נוטות לייצר חדשנות יותר ממדינות עם הגנה חלשה מאוד (שם אין תמריץ) אבל גם יותר ממדינות שבהן ההגנה מחניקה את התחרות. 💡 הידעתם? כשמרי אנדרסון, המציאה את מגבי השמשות ב-1903, היא קיבלה פטנט שהיה תקף ל-17 שנה (התקופה שהייתה נהוגה אז). חברות הרכב העדיפו לחכות שהפטנט שלה יפוג - ורק אז השתמשו במגבים במכוניות שלהם - רק כדי לא לשלם לה תגמולים. יש לכם רעיון להמצאה חדשה? אולי תבדקו אם זה שווה פטנט על שמכם?

יש רגעים נדירים שבהם סיפור משנה - לא רק את מה שאנחנו יודעים - אלא את מה שאנחנו מרגישים. לפתע, יצור שמעולם לא הקדשנו לו מחשבה הופך למשהו קרוב, כמעט מוכר. עולם רחוק נהיה אישי. זה לא קסם. או לפחות - לא הסוג שאנחנו רגילים אליו. זהו כוחו של סיפור מסופר היטב - כזה שמזמין אותנו להסתכל מחדש על העולם שסביבנו. ויש מי שהקדיש חיים שלמים לשליטה באמנות הזו. הכוח שלה כה גדול, עד שהוא קיבל שם משלו - בין האפקטים הגדולים שאנחנו מכירים, כמו אפקט הפרפר. מה זה בכלל אפקט אטנבורו? דמיינו שאתם יושבים על הספה, לא במיוחד מתלהבים מלצפות בסרט על דיונונים. ואז מתחיל קול - רגוע, סקרן, מרהיב - שאומר: "במעמקים האפלים של האוקיינוס האטלנטי, נמצא יצור שאפילו החלומות הכי מוזרים שלנו לא היו מעלים על הדעת..." ובשניות ספורות - אתם לא יכולים לזוז מהמסך. זה אפקט אטנבורו. אפקט אטנבורו הוא כינוי פופולרי לתופעה אמיתית מאוד - ולא מונח מדעי רשמי. הוא מתאר את הכוח של סיפור מרתק לשנות לחלוטין את הגישה של אנשים כלפי נושא שלא עניין אותם לפני כן - ואפילו לגרום להם לפעול בגינו. התופעה נקראת על שמו של סר דיוויד אטנבורו, מגיש הטבע הבריטי, שב-8 במאי 2026 חגג 100 שנה על כדור הארץ, ונדמה שאין אדם אחד שלא ראה אותו בפעולה. מאיפה מגיע השם? דיוויד פרדריק אטנבורו נולד ב-8 במאי 1926 (כן-כן, לפני 100 שנים!), בלונדון, וכבר כילד אסף מאובנים ביערות שמסביב לביתו. הוא למד זואולוגיה בקיימברידג', הצטרף לערוץ התקשורת הבריטי ה-BBC, אבל ממש לא בתפקיד שאנחנו מכירים. הוא הגיע לעמוד מול המצלמה לגמרי במקרה: המגיש המקורי של הסדרה Zoo Quest חלה, והבוסים שלחו את אטנבורו לעמוד מולה ולשדר. כך, כמעט במקרה, נולדה אגדה. בגיל 30, לבוש כמו בסרטים עם מכנסי חאקי קצרים וגרביים עד הברכיים, הוא כבר נאבק עם נחש פיתון בורמזי - ובשידור חי. לא רע להתחלה. לאורך יותר משבעה עשורים, הוא היה הקול מאחורי כ-100 סדרות תיעודיות, שלקחו אותנו הצופים מעומק האוקיינוס השקט ועד לשממות הקפואות של אנטארקטיקה. הוא האדם היחיד שזכה בפרסי BAFTA בכל פורמט שידור עיקרי - שחור-לבן, צבע, HD, תלת-ממד ו-4K - כי כשטלוויזיה התפתחה, הוא תמיד היה שם - והתפתח ביחד איתה... הידעת? 🐛 מדענים קראו על שמו יותר מ-50 מינים - כולל צפרדעים, צמחים טורפים, שפיריות ופלזיוזאורים ענקיים. ועכשיו (2026) לכבוד יום הולדתו ה-100, נוסף לרשימה גם סוג חדש של צרעה טפילית. גם זה כבוד. איך אפקט אטנבורו עובד? האפקט מתאר שלושה שלבים שקורים כמעט בלי שנשים לב: שלב א' - הקשב: לקולו של אטנבורו יש קצב איטי וברור במיוחד, מה שמאפשר למוח שלנו לעבד מידע ולהרגיש סקרנות במקום עומס. גם הקול וגם מבנה הסיפור מייצרים מתח - גם אם הנושא הוא חרק קטן שחי מתחת לאבן. זה עובד גם עליכם - כמו כשמישהו מתחיל סיפור ב"אתם לא תאמינו מה קרה לי היום..." ופתאום אתם מקשיבים. שלב ב' - ההזדהות: אטנבורו לא מספר לכם על דיונון. הוא מספר לכם על הדיונון הספציפי הזה, עם האתגרים שלו, הטקטיקות שלו, ורגעי ההישרדות שלו. פתאום - אתם מאמינים לו. שלב ג' - הפעולה: ב-2017, בסדרה Blue Planet II, הראה אטנבורו צבי ים שהסתבכו בפלסטיק, ואלבטרוס שהאכיל בטעות את גוזליו שאריות פלסטיק. בעקבות השידור, חיפושים בגוגל על "מיחזור פלסטיק" זינקו ב-55% בבריטניה, ו-53% מהנשאלים דיווחו שהפחיתו את השימוש בפלסטיק חד-פעמי. לא רק דיונונים ופלסטיק אפקט אטנבורו עובד כי הוא ממש לא מדבר "על טבע". הוא מדבר על דרמה, הישרדות, אהבה, אובדן ופלא - רק שהדמויות הן נמרים ואלמוגים במקום בני אדם. מחקרים מראים שצפייה בסרטי טבע בסגנון הזה מפעילה את אותם אזורי מוח שמופעלים כשאנחנו קוראים סיפור מרגש - ולכן אנחנו לא שוכחים. הידעת? 🦍 הרגע שאטנבורו הכי אוהב לזכור: המפגש עם גורילות בהרי רואנדה, במהלך צילומי Life on Earth. "חוויה יוצאת דופן, ממש," אמר באחד הראיונות. "אחד הרגעים הכי מיוחדים בחיי." - ואנחנו, הצופים, הרגשנו ממש אותו דבר. הסדרות שכדאי להכיר 📺 "בעקבות גן החיות" (Zoo Quest) - ההתחלה. לצוד חיות ולהביאן חיות לאנגליה. "החיים עלי אדמות" (Life on Earth) - הסדרה שהסבירה אבולוציה לכל העולם. "הכוכב הכחול" (The Blue Planet) - הים כפי שמעולם לא ראינו אותו. "כוכב הלכת ארץ" (Planet Earth) - כדור הארץ מהאוויר, מהים ומהקוטב. "הכוכב הכחול 2" (Blue Planet II) - ומהפלסטיק שאנחנו זורקים לתוכו. "הפלנטה שלנו" (Our Planet) - עם מסר ישיר: עצרו את ההרס. "האוקיינוס עם דיוויד אטינבורו" (Ocean with David Attenborough) - כן, בגיל 99-100. עדיין עובד! (מזל טוב דיוויד) מה אנחנו יכולים ללמוד מהאפקט הזה? אפקט אטנבורו מלמד אותנו שהדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים להתעניין במשהו היא לא להגיד להם "זה חשוב". אלא לגרום להם להרגיש שהם שם. כשאתם מספרים סיפור - הפכו אותו לאישי, גם אם הנושא הוא גדול ולא באמת קשור אליכם. כשאתם רוצים שמישהו יתעניין - תנו לו דמות שאפשר להזדהות איתה, שזה לא יהיה כללי מדי. כשאתם רוצים לשנות משהו - אל תנאמו, ספרו סיפור הסיפורים של דיוויד אטינבורו והשפה וקול הדיבור של- ממשיכים - למזלנו - גם עכשיו וכך, לפני יום הולדתו ה-100, אטנבורו יצא לעוד סרט טבע על החיים באוקיינוסים - Ocean with David Attenborough. ובבמקביל, הפך לזוכה הוותיק ביותר בהסטוריה שזכה בפרס אמי - על הסרט התיעודי - החיים הסודיים של האורנג-אוטנגים. כי כשיש לך מה לספר - הגיל הוא רק תרגיל. 🌊

יש שאלה אחת שבעלי כלבים שואלים את עצמם לא מעט: מה הכלב שלי בעצם חושב עלי? הסרט הדוקומנטרי של נטפליקס (Inside the Mind of a Dog) מנסה לענות על זה ברצינות - עם מדענים, חוקרי התנהגות ומאלפים שמסבירים איך עובד המוח של כלב, מה הוא מרגיש, ומה גורם לו להיות הברן שהוא. וזה ממש חמודולר משעמם בכלל. 🧠 אז מה לומדים בסרט? הסרט לא מסתפק בסרטוני כלבים חמודים (אם כי יש גם כאלה). הוא מנסה להסביר את הביולוגיה שמאחורי הקשר הזה - ולפעמים התשובות מפתיעות. מסתבר שכלבים "קוראים" אותנו ברמה שמעטים מדמיינים. הם לא רק מזהים מילים מוכרות - הם קולטים גם טון דיבור, שפת גוף ומצבי רוח. ובמקרים מסוימים הם מגיבים לרגש שלנו עוד לפני שאנחנו בעצמנו מבינים אותו. איך זה קורה? זה לא קסם - זו אבולוציה. הידעתם? 🐾 כשאתם מסתכלים לכלב שלכם בעיניים - גופכם משחרר אוקסיטוצין. וגם גופו של הכלב! האוקסיטוצין הוא ה"הורמון של הקשר", אותו חומר שמשתחרר אצל הורים כשהם מחזיקים תינוק. 👃 העולם על פי ריח חוש הריח של כלב הוא כנראה הדבר הכי קשה לנו להבין. אנחנו, בני האדם, מבינים את העולם בעיקר דרך ראייה - אבל הכלבים מבינים אותו בעיקר דרך ריח. הסרט מראה איך כלבים יכולים לזהות ריחות אפילו בריכוזים זעירים ביותר, לעקוב אחרי אדם ספציפי בין אנשים רבים, ולזהות שינויים פיזיולוגיים בגוף האדם - כולל מחלות מסוימות. כלבי שירות מיוחדים, למשל, מסוגלים להתריע על ירידת סוכר בדם לחולי סוכרת, עוד לפני שמכשיר המדידה מזהה. ❤️ הקשר הזה לא נוצר במקרה אחת השאלות המעניינות שהסרט עוסק בהן היא: איך בכלל קרה שכלבים הפכו לחיית הבית הכי נפוצה בעולם? ויותר מזה, איך הם הפכו כל כך טובים בלתקשר עם בני אדם? הידעתם? 🐕 זאבים ובני אדם יכולים לפתח קשרים חזקים כשמגדלים אותם יחד מגיל צעיר מאוד, אבל הם לא מצליחים לפענח רמזים חברתיים כמו כלבים 🎓 על אילוף ותקשורת מה אתם אומרים? כלבים "עושים דווקא"? את התשובה תגלו בסרט, וגם תקבלו רעיונות וטיפים איך לאלף כלב עקשן. למי זה מתאים? 🎬 נטפליקס ממליצה מגיל 7, אבל אנחנו חושבים שכמו תמיד - המספר לבד לא אומר הכל, וגם ילדים יותר צעירים ייהנו - בעיקר מהקטעים החמודים. אולי הם לא יבינו את כל ההסברים המדעיים, אבל צפייה משותפת יכולה לעזור וגם לייצר לכם הזדמנות לשיחה מעניינת. חשוב לציין שאין בסרט אלימות או תוכן בעייתי (אבל יש קטעים שיכולים לגעת בלב). משהו שמעניין לשים לב אליו 💡 אפשר לצפות בסרט הזה כסרט על כלבים. אבל בלי להתכוון לכך, הוא גם מרים שאלות על איך אנחנו מתקשרים, כמה אנחנו באמת עקביים, כמה אנחנו שמים לב לאחרים, ואיך ההתנהגות שלנו משפיעה על מי שנמצא לידנו. הכלבים רק מחזיקים מולנו... מראה.

והפעם , בהתאם למספר 13, שאומרים עליו שיש לו קשר ל... מזל - האפרוחים שלנו מככבים בעולמות ההורוסקופ והאסטרולוגיה. צבעו, חייכו ואל תשכחו לבדוק מה המזל שלכם – והשקיעו אקסטרה צבעוניות בדף של האפרוח שמגלם את מזלכם! הורידו את חוברת הצביעה, הדפיסו וצבעו להנאתכם. אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

הסתכלתם פעם בהורוסקופ היומי בעיתון? שמעתם מישהו אומר "אה, זה בגלל שאני מזל דגים"? בואו נדבר על אסטרולוגיה - האמונה שמיקום הכוכבים והכוכבים משפיע על חיינו. הידעת? בכל רגע נתון נולדים בעולם (בערך) 250 תינוקות. האם הגיוני שלכולם יהיה בדיוק אותו אופי ואותו גורל? 👶 המילה אסטרולוגיה מגיעה משתי מילים ביוונית - "אסטרו" (astro) שפירושה כוכב, ו"לוגיה" (logia) שפירושה לימוד, חוכמה או תורה. אז באופן מילולי זה אומר "חכמת הכוכבים" או "לימוד הכוכבים". אגב, אסטרונומיה פירושה "חוקי הכוכבים" כי "נומיה" (nomia) ביוונית פירושה "חוק" . ההבדל הזה מלמד אותנו מעצם שמו על הפער בין אסטרולוגיה (אמונה ותפיסה רוחנית) לבין אסטרונומיה (מדע מבוסס). 🌟 ואכן אסטרונומיה היא מדע שחוקר את גרמי השמיים - כוכבים, כוכבי לכת, גלקסיות וחורים שחורים. זה תחום מדעי שמתבסס על תצפיות, מדידות ומחקר. 🔭 ואילו אסטרולוגיה, לעומת זאת, היא אמונה עתיקה שמנסה לקשר בין תנועת גרמי השמיים לבין אירועים בחיינו. זו לא שיטה מדעית ואין שום הוכחה על קשר בין מיקום הכוכבים לבין האופי שלנו או העתיד שלנו. זו רק אמונה טפלה. 🔮 הידעת? 🤔 מילים רבות בתחום המדע מגיעות מהשפה היוונית משום שיוון העתיקה הייתה מרכז ידע חשוב בתקופה ההיא איך הכל התחיל? 📜 האסטרולוגיה התפתחה לפני אלפי שנים, כשאנשים ניסו להבין את העולם סביבם: בבבל העתיקה, לפני כ-3000 שנה, כהנים עקבו אחרי תנועת הכוכבים כדי לנבא אירועים במצרים העתיקה השתמשו בכוכבים בעיקר כדי לדעת מתי יגיע השיטפון השנתי של הנילוס ביוון העתיקה פיתחו את מערכת המזלות שאנחנו מכירים היום הידעת? 🤔 גם המילה "זודיאק" (או בעברית - גלגל המזלות) מגיעה מיוונית, ופירושה המילולי הוא "מעגל החיות". למה דווקא חיות? כי הרבה מהמזלות קיבלו שמות של בעלי חיים! 🦁 בתרבויות עתיקות היו שמות שונים למזלות למשל, במסופוטמיה העתיקה: מזל שור נקרא "השור הגדול של השמיים" (כבר לפני 6,000 שנה!) תאומים היו "התאומים הגדולים" סרטן היה בכלל "סרטן הנחלים" בתרבות היהודית, שאימצה מנהגים רבים מהפגאנים והמיתולוגיות שסביבה, ניסו למצוא קשר בין המזלות לשבטי ישראל ולסיפורי התנ"ך. 📚 מאיפה הגיעו 12 המזלות? ⭐ המזלות הם 12 קבוצות כוכבים שנמצאות לאורך המסלול שבו השמש נראית נעה בשמיים במשך השנה. בעבר, כשלא היה לוח שנה מסודר, זה עזר לאנשים לעקוב אחרי עונות השנה. הידעת? 🤔 בגלל תזוזה קטנה בציר כדור הארץ, המזלות שאנחנו מכירים היום ממש לא תואמים את קבוצות הכוכבים המקוריות! 😮 אגב, יש לנו חוברת צביעה עם כל המזלות שרק מחכה שתצבעו אותה... המזלות והתאריכים שלהם 📅 זוכרים את כל המזלות לפי סדר השנה? (הי, יש לכם אפילו חוברת צביעה מתאימה להורוסקופ שלכם, הקליקו על הלינק כדי להוריד ולצבוע אותה): ♈ טלה (21 במרץ - 19 באפריל) - מסמל את האביב המתחיל ♉ שור (20 באפריל - 20 במאי) - תקופת הפריחה והלבלוב ♊ תאומים (21 במאי - 20 ביוני) - כשהימים מתארכים ♋ סרטן (21 ביוני - 22 ביולי) - תחילת הקיץ החם ♌ אריה (23 ביולי - 22 באוגוסט) - שיא החום ♍ בתולה (23 באוגוסט - 22 בספטמבר) - תקופת הקציר ♎ מאזניים (23 בספטמבר - 22 באוקטובר) - תחילת הסתיו ♏ עקרב (23 באוקטובר - 21 בנובמבר) - כשהעלים נושרים ♐ קשת (22 בנובמבר - 21 בדצמבר) - לקראת החורף ♑ גדי (22 בדצמבר - 19 בינואר) - אמצע החורף ♒ דלי (20 בינואר - 18 בפברואר) - סוף החורף ♓ דגים (19 בפברואר - 20 במרץ) - לקראת האביב לעומת האסטרולוגיה הזאת, בסין זה אחרת. שם, על פי המיתולוגיה הסינית, לכל שנה יש את חיות המזל שלה. וגם זה במחזוריות של 12. שנים, אבל, לא חודשים. הקליקו על הלינק ודפדפו שם - כדי לגלות מהי חיית המזל הסינית שלכם ובהתאם, איזה תכונות אופי יירשתם ממנה...). איך "עובדת" האסטרולוגיה? 🤔 לפי האסטרולוגיה, יש הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים מהעיתונים. הנה כמה מהמרכיבים העיקריים: מזל השמש: זה המזל שרובנו מכירים - המיקום של השמש בזמן שנולדנו. זה מה שמופיע בהורוסקופים בעיתונים, וזו הסיבה שאנשים אומרים "אני מזל דגים" או "אני מזל טלה". 🌞 מזל הירח: איפה היה הירח כשנולדנו. אסטרולוגים טוענים שזה מה שמשפיע על הרגשות שלנו 🌙 מזל האופק (או מזל שעולה): המזל שהיה באופק המזרחי בזמן הלידה. לפי האסטרולוגיה, זה משפיע על איך אנשים רואים אותנו 🌅 מיקומי כוכבים אחרים: כמו כוכבי הלכת. למשל כוכב חמה (מרקורי) משפיע על ענייני תקשורת, נוגה - על חיי האהבה, מאדים על פעולה, ועוד... ⭐ רגע של מחשבה: 🤔 למה בחצי הכדור הדרומי, שבו העונות הפוכות, המזלות נשארים באותם תאריכים כמו בחצי הכדור הצפוני?" 🌍 "מרקורי בנסיגה" - מה זה אומר בכלל? 🌠 בטח שמעתם פעם את המשפט הזה. אבל מה זה בעצם אומר? מה שנראה כמו תנועה לאחור של כוכב הלכת חמה, הוא בעצם אשליה אופטית מגניבה! 🔭 זה קורה ככה: מרקורי נע סביב השמש במסלול מהיר יותר מזה של כדור הארץ כשכדור הארץ "עוקף" את מרקורי, נוצרת אשליה כאילו מרקורי נע אחורה זה בדיוק מה שקורה לכם כשאתם נוסעים במכונית ועוקפים מכונית אחרת - לרגע נדמה שהמכונית השנייה נוסעת אחורה! 🚗 הידעת? 🤔 זה לא קורה רק למרקורי! כל כוכבי הלכת נראים ככה מדי פעם. אבל מרקורי עושה את זה 3-4 פעמים בשנה, ולמשך כשלושה שבועות כל פעם אז למה כולם מדברים דווקא על מרקורי? כי זה קורה יותר לעיתים קרובות מאשר אצל כוכבי לכת אחרים כי אסטרולוגים מאמינים שמרקורי משפיע על תקשורת וטכנולוגיה, אז כשיש תקלות טכניות או בעיות בתקשורת, יש מי שנותן לזה הסבר של "מרקורי בנסיגה" 😅 אבל זכרו - זו רק אשליה אופטית מעניינת! המחשב שלכם לא באמת מתקלקל בגלל שמרקורי נראה כאילו הוא נע אחורה בשמיים... 🖥️ איך אסטרולוגיה נראית בתרבויות שונות? 🌏 באסטרולוגיה המערבית מסתכלים בעיקר על מיקום השמש בזמן הלידה בהודו העתיקה (אסטרולוגיה ודית) מתייחסים גם למיקום הירח ומאמינים שאפשר לשנות את המזל בעזרת אבני חן או מנטרות מיוחדות באסטרולוגיה הסינית יש מחזור של 12 שנים, וכל שנה מיוצגת על ידי חיה אחרת במסורת המאיה השתמשו בלוחות שנה מיוחדים כדי לקבוע תכונות אופי בתרבות האינדיאנית קישרו כל מזל לחיה מהטבע שאלה למחשבה 🤔 אם המזלות קשורים למיקום הכוכבים, למה אנשים שנולדו באותו יום בארצות שונות (כשהכוכבים נראים אחרת בשמיים) שייכים לאותו מזל? 🌎 למה אנשים נמשכים לאסטרולוגיה? 🤔 כי זה פשוט כיף! 🎮 כי יותר נוח להאשים את הכוכבים במה שקורה לנו במקום לקחת אחריות... כי יש בלבול - הרבה אנשים חושבים שאסטרולוגיה היא חלק ממדע האסטרונומיה (רק כי שניהם עוסקים בכוכבים). אז לא, זה ממש לא אותו דבר! זה נותן תחושה שיש סדר בעולם זה עוזר להרגיש שאפשר לצפות את העתיד זה נותן הסברים פשוטים לדברים מורכבים בגלל אפקט פורר! 🧠 כי כשאנחנו קוראים הורוסקופ, אנחנו בטוחים שהוא מתאר בדיוק אותנו - למרות שלמעשה, התיאורים כל כך כלליים שהם יכולים להתאים לכל אחד! (הקליקו על הלינק כדי להבין את האפקט, שנקרא גם אפקט ברנום). טעויות נפוצות לגבי אסטרולוגיה: חושבים שאסטרולוגיה יכולה לנבא במדויק את העתיד מסתכלים רק על מזל השמש: ומתעלמים מכל שאר הגורמים. ובגלל זה, טוענים, שההורוסקופים בעיתונים לא ממש מדויקים חושבים שזה מדע, למרות שאין לזה שום בסיס מדעי מאמינים שכשמרקורי נסוג, זה תמיד מתכון לאסון חושבים שהמזל קובע הכל ואין לנו בחירה חופשית אז מה האמת? 🔍 המדע מראה שאין שום קשר בין מיקום הכוכבים לבין האופי שלנו או מה שקורה בחיינו. כשחוקרים בדקו את הנושא, הם גילו ש: תאומים שנולדו באותו רגע בדיוק לא בהכרח יצאו דומים באופי אנשים מאותו מזל לא דומים יותר זה לזה באופי מאשר לאנשים ממזלות אחרים תחזיות אסטרולוגיות לא מדויקות יותר מניחוש מקרי סיכום: לראות את האור 💫 אסטרולוגיה יכולה להיות משחק משעשע, אבל חשוב לזכור שהיא לא באמת יכולה לנבא את העתיד או להסביר את האישיות שלנו. אז אם אתם באמת רוצים להבין את היקום, כדאי ללמוד אסטרונומיה - שזה המדע האמיתי של חקר החלל! ואגב, אנחנו בחמ"ל לילדים? נולדנו ב-9 באוקטובר, שזה בדיוק מזל מאזניים. אז ברור שאנחנו תמיד מקפידים על איזון בין משחק לבין מידע מדויק ואמין. זה לא שאנחנו ממש שולטים בזה... זה פשוט המזל שלנו! 😉 ⚖️

מוכנים למסעדה הכי משונה בעולם? במשחק הזה כולם טועמים מאכלים דמיוניים... ומגיבים בצורה הכי מצחיקה שיש! 😂 יש שף, ויש טועמים. מתאים ללפחות 3 משתתפים. אביזרים אין. רק דמיון (ורצון לכייף) 🎮 איך משחקים? בוחרים את ה"שף" מבין המשתתפים. לפי מה קובעים? "משלוש יוצא אחד...", או זריקת קוביה, או להתחלף בין סיבובים כשמתחילים מהכי צעיר וכו') השף מכריז על מנה מיוחדת ומשונה מהתפריט שלו כל ה"טועמים" (כלומר , כל שאר השחקנים) "אוכלים" את המנה הדמיונית כולם צריכים להגיב בפנים ובגוף בצורה מוגזמת - כאילו באמת טעמו את המנה! השף בוחר את התגובה הכי מצחיקה/הכי מוגזמת בעיניו ("המנצח") ומגיש רק לו "קינוח מיוחד" שהוא מכריז עליו. המנצח 'אוכל' את הקינוח בצורה מצחיקה להנאת המשתתפים, והופך לשף הבא - לסיבוב הבא של המשחק! 💡 רעיונות למנות מטורפות: מנות חמוצות: - לימון סופר חמוץ 🍋 - חמוצים בטעם סוכריות חמוצות כפול 10 מנות חריפות: - גלידה חריפה 🌶️🍦 - פיצה עם רוטב חריף פי מיליון מנות מתוקות בטירוף: - שוקולד מריר מאוד 🍫 - עוגה עם 50 כפות סוכר מנות מוזרות: - מרק קשת בענן 🌈 - פסטה עם שוקולד ומלפפון בחומץ - גלידה בטעם בצל 🌟 טיפים למשחק מוצלח: ככל שהתגובה יותר מוגזמת ודרמטית - כך זה יותר מצחיק! אפשר להוסיף קולות: "אייייי!", "בלה!", "מממממ!" תנו לכולם לשחק שף בתורם אפשר גם לתת שמות מצחיקים למנות ("פתע הפלא של השף") אפשר להכין 'קלפי' מנות מצויירים - לפני, או אחרי 🎯 וריאציות למשחק: גרסת מסעדת 5 כוכבים: השף מתאר את המנה בשפה מפוצצת: "לפניכם לימון אורגני שגדל על ענן, עם ציפוי של חומץ מתמתק..." גרסת תחרות בישול: כל ילד בתורו הוא שף שמציג מנה, ושאר הילדים משמשים כשופטים ומדרגים את התגובות. גרסת הסיבוב המהיר: השף מקריא מנות ברצף מהיר, והילדים צריכים להגיב מהר לכל מנה. גירסת השוק: מתאימה כשיש הרבה שחקנים. בוחרים 2-4 דפים. כל שף 'פותח' דוכן בשוק ומנסה להשיג לקוחות. כן זה בלגאן כי השפים 'מתחרים' על ה'קליינטים' במקביל, ולכן יש הרבה רעש והרבה פנטומימות שונות. אפשר להחליט שמטרת ה"טועמים" לנסות לטעום כמה שיותר מנות של כמה שיותר שפים... גירסת מבקר המסעדות: מגרילים בין ה"טועמים" תפקיד מיוחד - מבקר מסעדות סודי. חוץ ממנו אף אחד לא יודע מי קיבל את התפקיד, אבל כולם - כולל השף - צריכים לנחש מי מבקר המסעדה לפי התגובה שלו. המבקר בוחר אם להתלהב מהמנה או להיפך. החלטה שלו... אם המבקר לא נתפס - הוא מקבל נקודה (נכון, בשלב הזה אף אחד לא יודע מיהו - אבל תסמכו עליו שהוא יזכור את הנקודות שיצבור עד שיתגלה...) ושומר על התפקיד לסיבוב הבא, אם הוא ייבחר ע"י השף כמנצח ה'סיבוב' - בלי שזיהו שהוא בעצם המנצח - הוא יקבל 5 נקודות וייבחר מבקר חדש בסיבוב הבא. 🎪 למה המשחק הזה כיף? זה משחק שמשחרר, מצחיק, ומאפשר לילדים לבטא רגשות בצורה מוגזמת ובטוחה. ואין מפסידים או מנצחים. בנוסף, הוא מפתח: יכולת הבעה רגשית הבעות פנים ושפת גוף דמיון וחשיבה יצירתית העזה להיות מצחיקים ומשוחררים הידעתם? הבעות פנים מוגזמות עוזרות לילדים לזהות ולהבין טוב יותר את הרגשות השונים שלהם ושל אחרים! יש לכם רעיונות להרחבת המשחק או לוריאציות נוספות? שלחו לנו ונשמח להוסיף 🙏