בין אם אתם רוצים לציין את ולנטיינז או את ט"ו באב ובין אם סתם ככה בא לכם להגיד שאתם אוהבים את אמא או את אבא או שאתם רוצים לברך מכל הלב את סבא-סבתא, מצאנו בשבילכם כמה אפשרויות שונות של ברכות עם לב מתוקות שתוכלו להכין לבד בבית. ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️ ברכה עם לב אוריגמי קופסת לב באוריגמי לב מעופף (טוב, לא באמת מעופף אבל עם כנפיים) קישוט לב 'תלת' מימד (לא אוריגמי) ועוד אחד, קצת אחרת ברכה עם מסר חבוי ועוד כרטיס ברכה עם לב קופץ או כזה, עם קשת של לבבות ברכה עם לב מסתובב לב עם סרט, כמו מתנה ולמה לא מעטפת 'לב'? רק אהבה לכולם

צדק הוא הכוכב הכי גדול במערכת השמש שלנו - או יותר נכון, כמעט הכי גדול. כי בשנים האחרונות גילו שהוא קצת קטן יותר ממה שחשבנו! בואו נצא למסע מרתק אל המלך הענק הזה. 🚀 יופיטר: השם המיתולוגי של צדק 👑 כמו שבתאי קרוי על שם אל רומי, גם צדק קיבל את שמו מהמיתולוגיה הרומית. בשפה האנגלית קוראים לו יופיטר (Jupiter), על שם מלך האלים ברומא העתיקה! יופיטר היה האל הכי חזק וחשוב במיתולוגיה הרומית - אל השמיים, הרעם והברק ⚡ והשליט על כל האלים האחרים. ב גירסה היוונית קראו לו זאוס. ולמה דווקא הכוכב הזה זכה לשם המפואר? כי בעבר, כשאנשים הסתכלו לשמיים, צדק היה הכוכב הבהיר והמרשים ביותר שראו. מלך! רגע לפני, קבלו צילומים מרהיבים שנאסא פרסמה לפני שנה: כמה גדול צדק? 📏 הכי גדול ב מערכת השמש שלנו. אפשר להכניס בתוכו יותר מ-1,300 כדורי ארץ! 😱 אבל יש לנו חדשות מעניינות: נאס"א גילתה לאחרונה, בזכות משימת החלל ג'ונו, שצדק קצת יותר קטן ממה שחשבנו עד היום. מסתבר שהוא צר יותר ב-8 קילומטרים בקו המשווה ושטוח יותר ב-24 קילומטרים בקטבים. זה אומר שהרדיוס החדש שלו הוא 71,488 ק"מ במקום 71,492 ק"מ... נכון, ההבדל הזה נשמע קטן, אבל זה מאוד חשוב למדענים! זה עוזר להם להבין טוב יותר גם כוכבי לכת ענקיים במערכות שמש אחרות, רחוק מאיתנו. ממה צדק עשוי? 🌪️ בניגוד לכדור הארץ שעליו אפשר לעמוד (וזה נוח מאוד!), צדק הוא כוכב גזי. זה אומר שהוא עשוי בעיקר מגזים (איףףףף, לא כאלה!) - הידרוגן והליום, בדיוק כמו השמש שלנו! אין בו משטח מוצק שאפשר לעמוד עליו, אז אם ננסה לנחות שם... כנראה שנמשיך לשקוע ולשקוע. אבל מה יש בעומק? מדענים חושבים שככל שמתקדמים פנימה, הלחץ הופך כל כך גבוה שהגזים הופכים לנוזליים, ויש אפילו תיאוריות שחושבות שבליבה של צדק יש ליבה קטנה ומוצקה של סלע ומתכת - אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח לגמרי! הסופה הגדולה האדומה 🌀 אחת התופעות הכי מפורסמות על צדק היא "הסופה הגדולה האדומה" - סופה ענקית שמשתוללת שם כבר מאות שנים! הסופה הזו גדולה פי שניים מכדור הארץ כולו, ורוחות נושבות בה במהירות של 430 קמ"ש (~פי 4 מ הוריקן ישראלי ...). הסופה נצפתה לראשונה כבר ב-1664 על ידי האסטרונום רוברט הוק, באמצעות טלסקופ (בדיוק כמו אלה שהשתמשו בהם כדי לגלות את הירחים של צדק כמה עשורים קודם לכן). זה אומר שהיא משתוללת שם לפחות 360 שנה! הסופה הזו הולכת וקטֵנה בשנים האחרונות, אך הרוחות שלה עדיין עוצמתיות מאוד. המדענים ממשיכים לעקוב אחריה כדי להבין מה גורם לה להתכווץ. ירחים, ירחים, הרבה ירחים! 🌙 לצדק יש... המון ירחים! 95 ירחים ידועים - נכון לשנת 2025, וכל הזמן מגלים עוד. הירחים הכי גדולים והכי מעניינים נקראים "הירחים הגליליאניים" (על שם גלילאו גליליי שגילה אותם ב-1610 בעזרת טלסקופ שבנה בעצמו), הם ארבעה ויש להם שמות: איו (Io) - הירח הכי וולקני במערכת השמש! יש עליו מאות הרי געש פעילים 🌋 אירופה (Europa) - מכוסה בקרח, ומתחת לקרח יש אוקיינוס ענק של מים נוזליים. מדענים חושבים שאולי יש שם חיים! 🐟 גנימד (Ganymede) - ה ירח הכי גדול במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב הלכת חמה! קליסטו (Callisto) - מכוסה במכתשים, כי הרבה מטאורים פגעו בו לאורך השנים. השומר שלנו 🛡️ צדק ממלא תפקיד חשוב במערכת השמש - הוא משמש כמגן ענקי ל...כדור הארץ! בגלל כוח המשיכה האדיר שלו, צדק מושך אליו הרבה אסטרואידים ו שביטים שאחרת היו עלולים לפגוע בכדור הארץ. כשהאסטרואידים מתקרבים, כוח המשיכה החזק של צדק מסיט אותם ממסלולם - ולעיתים תופס אותם בעצמו. ככה שאפשר להגיד שהוא סוג של "שומר ראש" של הפלנטה שלנו. עובדות מעניינות על צדק ✨ יום אחד על צדק נמשך רק 10 שעות בערך (הוא מסתובב סביב עצמו מהר מאוד!), אבל שנה שלמה - כלומר הקפה אחת סביב השמש - נמשכת כמעט 12 שנים ארציות! הברקים על צדק חזקים פי 100 מהברקים על כדור הארץ ⚡⚡⚡ לצדק יש שדה מגנטי הכי חזק במערכת השמש שלנו - פי 20,000 מזה שלנו! כמה הוא גדול? צדק כל כך גדול, שאם רק היה גדול פי 80~ מהמסה הנוכחית שלו, הוא כבר היה יכול להפוך לכוכב קטן מסוג ננס חום. הוא עשוי (כאמור) מאותם חומרים כמו השמש (הידרוגן והליום), אבל לא מספיק גדול כדי שיתרחשו בו תהליכים גרעיניים. האנרגיה שהוא מקרין יותר גדולה מזו שהוא מקבל מהשמש! החום הפנימי שלו גורם לו לפלוט קרינה עצמית, ולכן הוא כל כך בהיר. גם לצדק יש טבעות, אבל הן הרבה יותר דקות וחלשות מאלו של שבתאי, ולכן קשה מאוד לראות אותן 💍 משימות חלל לצדק 🚀 במהלך השנים שלחו חלליות רבות לחקור את צדק: פיוניר וויאג'ר , בשנות ה-70, היו הראשונות שטסו לידו ושלחו תמונות 'פאפאראצי' מרשימות. גליליאו הייתה חללית שהקיפה את צדק במשך 8 שנים (1995-2003) ושלחה אלפי תמונות. ג'ונו היא החללית הנוכחית שמקיפה את צדק מאז 2016, והיא זו שעזרה לנו עכשיו לגלות שצדק קטן יותר ממה שחשבנו! ג'ונו עדיין פעילה וממשיכה לשדר נתונים אל כדור הארץ גם היום (2026). עננים צדק, צילום ג'ונו. מקור נאסא איך אפשר לראות את צדק? 👀 צדק הוא אחד הכוכבים הכי קלים לזיהוי בשמיים! אחרי הירח ו נוגה , הוא האובייקט השלישי הכי בהיר בשמי הלילה. אפשר לראות אותו בלי טלסקופ - הוא נראה כמו נקודת אור לבנה-צהבהבה מאוד בהירה. עם משקפת פשוטה, אפשר אפילו לראות את ארבעת הירחים הגליליאניים שלו כנקודות קטנות לידו! ועם טלסקופ ביתי, אפשר ממש להבחין בפסים הצבעוניים על פניו ולפעמים אפילו לזהות את הסופה הגדולה האדומה. 🌠 הידעת? בחודשי הסתיו והחורף, צדק נראה היטב בשעות הערב ממזרח לירח. נסו לראות אותו כשהשמיים חשוכים - הוא הנקודה הכי בהירה בשמיים! לסיכום צדק (או יופיטר) הוא באמת מלך מערכת השמש - לא רק בגלל הגודל המרשים שלו, אלא בגלל כל התופעות המיוחדות שמתרחשות שם. מהסופה הענקית ועד למשפחה הגדולה של 95 ירחים (and counting), מכוח המשיכה שלו, שמגן עלינו, ועד לשדה המגנטי האדיר - צדק הוא פלא אסטרונומי אמיתי עושה צדק לשמו 😉. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

שני סמלים מיתולוגיים דומים סימלו במשך אלפי שנים תחומי דעת נפרדים - תחום א' ותחום ב'. החל מתחילת המאה העשרים, בגלל התעקשות של אדם יחיד, סמל א' מסמל את תחום דעת ב', בעיקר בארצו של אותו אדם. החידה: מה הם הסמלים? מה תחומי הדעת? מדוע הם מסמלים אותם? מה עשה האדם שגרם לבלבול? שימו ❤️: רק תשובה מלאה עם הפניה למקורות המידע, תתקבל. מותר להשתמש בגוגל, בינה מלאכותית, אנציקלופדיות שונות, הסיפריה הלאומית ואבאמא. התשובה צריכה להיות מנומקת היטב ויש להביא לינק למקורות (או צילום אם המקור הוא ספר). גם הפעם סידרנו לכם פרס 🏆: עיסוי ספורט/רפואי/שוודי בשווי 300 ש"ח, שיינתן באזור הצפון (בין חיפה לראש הנקרה), על ידי " טיפול במגע " (עם מעיין, מעסה בכירה ומומלצת), טלפון 058-5551662. 👈 הקליקו לקרוא את ההמלצות החמות. הערה: פתרתם נכון וזכיתם בפרס אבל לא מתאים לכם הפרס מסיבה כלשהי? תרמו לילד אחר! לא יודעים למי לתרום? תגידו לנו ואנחנו נמצא ואלו הזוכים שלנו הפעם🥇: תשובות מלאות: אבירם חניק, אווה שגיא, אורי זכאי, אמיר נווה, משה וולף, יעקב פנסטר, רועי צזנה תשובה חלקית: עודד מרגלית, מתן פרוטר ת מטה הרמס (קדוקאוס) בעל שני הנחשים מסמל שליחים, סוחרים וגנבים. מטה אסקלפיוס  בעל הנחש היחיד מסמל רפואה. קפטן רינולדס סימן את חיל הרפואה האמריקאי במטה הרמס בשנת 1902. תשובה שני המטות עטורי הנחשים קשורים מיתולוגית לאפולו. אפולו נתן להרמס את המטה שלו, והרמס הפריד בין שני נחשים והשליט ביניהם הרמוניה באמצעות מטה זה . מטהו מסמל דיפלומטיה ושלום. הרמס שליח האלים בעל הסנדלים המכונפים הוא אלם של השליחים והסוחרים, וכן של הגנבים. על מטה אסקלפיוס, אל הרפואה, בנו של אפולו, כרוך נחש יחיד. יש המקשרים נחש זה עם תולעת גינאה , הקרויה גם דרקונקולוס. זו הנמטודה הארוכה ביותר, אשר השיטה העתיקה להוצאתה מן הגוף היא באמצעות כריכתה על מקל. שיטה זו מוזכרת כבר ב פפירוס אברס , המתוארך לשנת 1550 לפנה"ס, ומשמשת עד היום. הנחשים מסמלים גם התחדשות, כי הם משילים את עורם, ובגלל הארס שלהם הם מסמלים סם בשני מובני המילה: כרעל וכתרופה.  בנוסף, במקדשים של אסקלפיוס, אליהם היו אנשים באים כדי להתרפא, היו נחשי חולדות לא ארסיים, שלקחו חלק בתהליך הריפוי. כבר באמצע המאה התשע עשרה השתמש שירות בתי החולים האמריקאי במטה הרמס על מדיו בטעות . הספרן הראשי הבין את השגיאה כמה שנים לאחר מכן, אך היא לא תוקנה.  קפטן פרדריק פ' רנולדס נאבק על אימוץ מטה הרמס עבור חיל הרפואה האמריקאי. הוא לא הצליח לשכנע את מפקד החיל הראשון שניסה לשכנע, אבל הצליח לשכנע את המחליף שלו, והחל משנת 1902 אומץ מטה הרמס כסמל חיל הרפואה האמריקאי. מכתב אנונימי למערכת של עיתון המנתח הצבאי משנת 1924 שופך אור על הנושא. כותב המכתב טוען שהוף, אשר תמך בשינוי הסמל, היה אדם משכיל ולא התבלבל בין הסמלים. לטענתו, השיקול היה סימון שישמש את כל אנשי החיל, לא רק את הרופאים, ויצביע על ניטרליות בשדה הקרב.  הצלב האדום (או הסהר האדום, שנוסף בהמשך, או מעוין אדום שנוסף לאחרונה ואפשר את הצטרפות מגן דוד אדום לארגון) מסמן, בהתאם ל אמנת ז'נבה הראשונה משנת 1864, את כוחות הרפואה בשדה הקרב. על כוחות אלה להיות ניטרליים, אסור להם להשתתף בלחימה, ואסור להשתמש בסמליהם לסימון כוחות שאינם רפואיים.  אבל ה צלב האדום , המכונה גם צלב ז'נבה, הוא גם צלב ג'ורג' הקדוש , דגלה של אנגליה ושל מקומות נוספים השימוש במטה הרמס איפשר לחיל הרפואה להביע ניטרליות בלי לסמן את עצמו בדגלה של האומה אשר מעולה השתחררו רק מאה וקצת שנים קודם. לכן כיום ארגוני רפואה רבים בארצות הברית, גם אזרחיים, משתמשים בסמל ה"לא נכון" - מטה הרמס. החידה באדיבות אורנה אגמון בן-יהודה.

ואנג דה-יואן היה סוחר וחוקר סיני שחי במאה ה-14, בתקופת שושלת היואן המונגולית (1311-1350 לערך). מה שהופך אותו למיוחד ביחס למגלי ארצות אחרים שפגשנו כבר, זה שבניגוד לאירופאים שרצו למצוא זהב, תבלינים או נתיבי מסחר חדשים - ואנג היה סקרן. הוא פשוט רצה לדעת מה קורה מעבר לגבולות סין, לתעד ולכתוב על המקומות שבהם ביקר ועל האנשים שחיים שם. הוא לא הגיע בשם משימה ממלכתית ענקית, לא נעזר בצבא, ולא חיפש עושר אישי - הוא פשוט נילווה לספינות סוחר מסחריות והפליג למסעות שנמשכו שנים, וחזר עם אחד הספרים החשובים ביותר על דרום מזרח אסיה, הודו ואפריקה שנכתב אי פעם ב...סינית. מי היה ואנג דה-יואן? ואנג נולד בערך בשנת 1311 בעיר נאנצ'אנג (שבעבר נקראה הונגז'ו), שהייתה עיר נמל משגשגת במחוז ג'יאנגשי שבסין. העיר הזאת נמצאת לא רחוק מג'ינגדהג'ן - מרכז הייצור העיקרי של חרסינה סינית, אז זה הגיוני שנאנצ'אנג הייתה מרכז למסחר בחרסינה בתקופת שושלת היואן. אנחנו לא יודעים הרבה על משפחתו או ילדותו, אבל יודעים שהוא ידע לקרוא ולכתוב (וזה לא היה מובן מאליו בתקופה ההיא!) וכנראה שהיה ממשפחת סוחרים. כשהיה צעיר מאוד - בערך בן 19 - הוא החליט שהוא רוצה לצאת לים ולראות את העולם. בספרו הוא כתב: " התחברתי לספינה כשהייתי צעיר כדי לצאת למסע ימי ". המשפט הזה מספר לנו שהוא לא היה קפטן או אפילו חלק מהצוות - הוא פשוט קנה כרטיס לעצמו ולסחורה שלו, והפליג בספינת סוחר. שני המסעות הגדולים ⚓ ואנג ערך שני מסעות ימיים גדולים במהלך חייו: המסע הראשון (1330-1334): נמשך כמעט חמש שנים! הוא הפליג מנמל צ'ואנג'ו (נמל חשוב מאוד בתקופה ההיא, שממנו יצאו הרבה סוחרים סינים), וביקר במקומות רבים בדרום מזרח אסיה - וייטנאם, תאילנד, מלזיה, אינדונזיה, הפיליפינים. הוא המשיך הלאה לדרום אסיה והגיע עד לבנגלדש, סרי לנקה, והודו של היום. יש אפילו חוקרים שטוענים שהוא הגיע עד למזרח אפריקה ולחופי הים האדום. המסע השני (1337-1339): כמעט שלוש שנים של שייט! הפעם הוא התמקד יותר באיים שמסביב לים סין הדרומי ובמקומות בדרום מזרח אסיה. בנוסף, הוא (כנראה) ביקר בצפון אפריקה ובמזרח אפריקה. בסך הכל, ואנג ביקר במאות מקומות במהלך שני המסעות שלו! 💡 הידעת? המסעות של ואנג התרחשו כמעט מאה שנה לפני המסעות המפורסמים של זֶ'נְג הֶה (1405-1433) - האדמירל הסיני שהפליג עם צי ענק של מאות ספינות. אבל בניגוד לזֶ'נְג הֶה שהיה שליח רשמי של הקיסר הסיני, ואנג היה רק סוחר פשוט שתיעד את מה שראה. איך הוא ניווט בים? 🧭 אחת השאלות המעניינות היא איך הסינים ניווטו במסעות הימיים שלהם? התשובה היא: מצפן מגנטי ! הסינים הם שהמציאו את המצפן - אחת מ"ארבע ההמצאות הגדולות" של סין העתיקה (יחד עם הדפוס, הנייר וחומר נפץ). כבר בתקופת שושלת סונג (המאה ה-11-12), הספנים הסינים השתמשו במצפן לניווט. המצפן הסיני הטיפוסי היה מחט מגנטית שצפה בקערת מים - כך המחט תמיד הצביעה דרומה (ב סין העתיקה , הכיוון הבסיסי היה דרום ולא צפון, כי כוכב הצפון ייצג את הקיסר שישב על כסאו מול דרום). בנוסף למצפן, הספנים הסינים השתמשו גם בכוכבים, ב שמש , וניסיון של דורות של ספנים שידעו את דרכי הים והזרמים. דה-יואנג כתב בספרו על הכיוונים שהספינות לקחו (למשל "מחט לכיוון דינג ווי" - שזה 22.5 מעלות דרום-מערב). בזכות המצפן והניווט המתקדם של הסינים, ואנג יכול היה להפליג למרחקים ארוכים ולתעד את כל המקומות שבהם ביקר. 💡 הידעת? המצפן הסיני עבר לאירופה רק במאה ה-12-13, ובלעדיו כריסטופר קולומבוס ומגלי ארצות אירופאים אחרים לא היו יכולים להפליג למרחקים כל כך ארוכים באוקיינוסים. המצפן שינה את תולדות העולם! הספר שגילה לנו הכל כשהוא חזר ממסעותיו, הוא עבד על כתיבת הספר שלו במשך כמה שנים. הספר קיבל את השם "דָאוּאיְּ ג'ה־לְווֵה" (Daoyi Zhilüe) - שמשמעו בעברית "תיאור קצר של הברבריים של האיים". למה "ברבריים"? בסינית העתיקה, כל מי שלא היה סיני נקרא "ברברי" - זה לא היה ממקום של מילה פוגענית, אלא פשוט דרך להגיד "זרים" או "עמים שחיים מחוץ לסין". בדיוק כמו "גרינגו" (שמתאר את האדם הלבן, במדינות דרום אמריקה) 💡 הידעת? "גרינגו" (gringo) מגיעה משיבוש של "גרייגו" (griego) - "יווני" בספרדית. בספרדית, "לדבר יוונית" היה ביטוי ל"לדבר בצורה לא מובנת" (כמו 'לדבר סינית' אצלנו...) הספר שלו פורסם לראשונה בשנת 1349, כשואנג עבר בצ'ואנג'ו. בהתחלה הוא הופיע כתוספת למדריך מקומי שכתב היסטוריון בשם ווּ ג'יאן. אבל ב-1350, ואנג חזר לעיר הולדתו נאנצ'אנג והדפיס אותו כספר נפרד, עם הקדמה מיוחדת שכתב לו משורר מפורסם בשם ז'אנג ז'ו. מה היה בספר? 📖 הספר של ואנג תיאר 99 מקומות שונים  שבהם הוא ביקר בעצמו, ועוד 9 מקומות שהוא שמע עליהם מאחרים אבל לא ביקר בהם. לכל מקום הוא כתב פרק נפרד שכלל את: מזג האוויר והאקלים  - חם או קר? יש גשמים או לא? מוצרים מקומיים  - מה גדל שם, מה מייצרים, מה מוכרים התושבים  - איך הם נראים, מה הם לובשים, איך הם חיים מנהגים ותרבות  - איזה חגים יש להם, במה הם מאמינים, מה הם אוכלים מסחר  - מה הם קונים, מה הם מוכרים, עם מי הם סוחרים בספר היו כ-20,000 מילים, ולמעלה מ-220 שמות של מדינות ומקומות! חלק מהשמות האלה מופיעים פעם ראשונה בהיסטוריה, וחלקם מוזכרים רק בספר הזה ולא בשום מקור אחר! תתארו לכם כמה אפשר ללמוד מזה על העבר. הגילוי של סינגפור 🗺️ בערך בשנת 1330, ואנג ביקר באי שהילידים המלאיים קראו לו "טמאסק" (Temasek) - שזה סינגפור של היום. הוא תיאר שלושה מקומות באי: טמאסק  - השם הכללי לאזור סינגפור והאיים הסמוכים ואנג תיאר איך הסיאמים (תאילנד של היום) תקפו את סינגפור עם כ-70 ספינות מלחמה לפני שהוא הגיע לשם, אבל שהעיר המבוצרת הצליחה לעמוד במצור שנמשך חודש שלם! 💪 לונגיאמן - שמשמעו "מיצר שן הדרקון", וזה כנראה מעבר המים בין מה שהוא היום האי סנטוזה (שם נמצא אטרקציות רבות כמו פארק השעשועים הענק של יוניברסל סטודיו) לבין לברדור פארק (שהוא פארק טבע עם מסלולי הליכה רבים). ואנג כתב והזהיר מפני שודדי ים מסוכנים שתוקפים שם ספינות סוחר עם חיצים מורעלים מצינורות נשיפה. ככה נראה האי היום בנזו - על שם המילה המלאית "פנצ'ור" (שמשמעה "מעיין מים"), שהיה כנראה על מה שהיום זה גבעת פורט קאנינג. הוא תיאר אנשים ישרים ושלווים, עם מנהיג משלהם, שעסקו בהכנת מלח ויין אורז. 💡 הידעת? תיאור המסע של ואנג הוא אחת העדויות הכי חשובות והכי מוקדמות על ההיסטוריה של סינגפור. חפירות ארכיאולוגיות בגבעת פורט קאנינג אישרו שבאמת הייתה שם יישוב חשוב במאה ה-14, וב-1928 נמצאו תכשיטי זהב מהמאה ה-14 בדיוק במקום שתיאר ואנג. טייוואן - התיעוד הראשון! 🇹🇼 ואנג דה-יואנג היה האדם הראשון שכתב תיאור - ומפורט - על טייוואן וקרא לאזורים שונים בשמות "ליוציו" (Liuqiu) ו"פּישייה" (Pisheye). על ליוציו הוא כתב: ארץ ענקית עם עצים גבוהים והרים יותר חם מפנגהו (איי פנגהו נמצאים ליד טייוואן) אנשים לא משתמשים בסירות אלא רק ברפסודות הם קושרים את השיער שלהם ולובשים בגדים צבעוניים הם יודעים איך להכין מלח ממי ים ואלכוהול ממיץ של קנה סוכר מותסס היו להם מנהיגים מכובדים על פישייה הוא כתב: נמצא מזרחית לליוציו הרבה הרים ומישורים, אבל פחות חקלאות האנשים שם קישטו את גופם בקעקועים שחורים שהם סידרו את השיער שלהם בצורת גושים וכרכו משי אדום ובד צהוב סביב ראשם הם היו שודדים וחטפו אנשים לעבדות 😟 💡 הידעת? יש חוקרים שחושבים שהאנשים שואנג תיאר ב"פישייה" היו קשורים לעם הביסאיה מהפיליפינים, שהיו ידועים בניצול רוחות המונסון כדי לנסוע צפונה לטייוואן בקיץ, לשדוד את החופים הסיניים, ואז לחזור דרומה בחורף כשהרוח משתנה! איפה עוד טייל (ותיעד) טאנג? 🥾 בנגלדש, סרי לנקה, הודו  - הוא תיאר את תרבות המקומית, מזג האוויר, והמוצרים חופי אפריקה המזרחית  - כתב על נמלים, מסחר בתבלינים ובזהב האם הוא הגיע עד מרוקו?? יש פרק אחד בספר שלו שנקרא "טג'ינה" (Taji'na), וחלק מהחוקרים חושבים שזה מתאר מקום בצפון אפריקה אולי אפילו מרוקו - אבל זה עדיין שנוי במחלוקת למה הספר הזה כל כך חשוב? 🌍 כי הוא המקור הכי מוקדם:  זה התיאור ההיסטורי-גיאוגרפי הראשון עם עדות של אדם סיני שביקר בכל המקומות האלה ותיעד אותם, עוד לפני מסעות זֶ'נְג הֶה המפורסמים. מלא פרטים על מסחר:  הספר מכיל מידע עשיר על הסחר הימי בדרום מזרח אסיה במאה ה-14 - מה היו המוצרים, איך עבד המסחר, מי סחר עם מי. ועל הפיראטים... עדות חשובה להיסטוריה:  ההיסטוריונים משתמשים בספר הזה כדי להבין איך נראו ערים, תרבויות, ודרכי המסחר הימי במאה ה-14. המידע שלו עזר לארכיאולוגים לדעת איפה לחפור ומה לחפש! טייוואן היא סינית:  לפי התיעוד בספר עולה כי טייוואן ופנגהו היו חלק מהטריטוריה הסינית, ופנגהו הייתה תחת הממשל של מחוז צ'ואנג'ו. זה אחד התיעודים הסיניים הכי מוקדמים על טייוואן מלפני המאה ה-17. "מרקו פולו של המזרח":  חוקרים רבים מכנים את ואנג "מרקו פולו של המזרח", בגלל שהוא תיעד את העולם שמעבר לגבולות ארצו בדיוק כמו ש מרקו פולו תיעד את אסיה עבור האירופאים - אבל מנקודת המבט הסינית! הבדלים בין ואנג לבין מגלי ארצות אחרים אם אתם זוכרים את הפוסטים שלנו על מרקו פולו , בנימין מטודלה , ואסקו דה גאמה , או דייוויד ליווינגסטון - אפשר להבין עד כמה ואנג היה שונה מהם: הוא לא חיפש זהב או תבלינים:  בניגוד לאירופאים, ואנג לא יצא למסע בחיפוש אחר עושר או תבלינים יקרים. הוא היה סוחר סקרן שרצה לדעת מה קורה בעולם, ותיעד את מה שראה. הוא לא נשלח על ידי מלך או קיסר:  בניגוד למגלי הארצות האחרים שקיבלו משימה ממלכתית, ואנג פשוט שכר מקום על ספינות מסחר והפליג בכוחות עצמו. הוא תיעד מנקודת מבט סינית:  כי הוא היה סיני, ולא בא מהתרבות האירופאית המוכרת לנו. ולכן הספר שלו נותן לנו הצצה נדירה על מה שסוחרים סינים ראו ומה הם חשבו על העולם שמחוץ לסין במאה ה-14 - משהו שקשה מאוד למצוא במקורות היסטוריים. הוא התמקד בדרום מזרח אסיה:  מרקו פולו התמקד במסע דרך מרכז אסיה וסין. בנימין מטודלה תיעד קהילות יהודיות. ו-ואנג תיעד את דרום מזרח אסיה והאיים - אזור שלא היה מתועד כמעט באותה תקופה. עובדות מעניינות וטריוויה 🎯 ואנג היה רק בן 19 כשיצא למסע הראשון שלו! תארו לכם לצאת למסע של כמעט 5 שנים בגיל הזה - בלי טלפון, בלי GPS, בלי מפות מדויקות... רק אומץ וסקרנות. 90% מהספר שלו מוקדש לדרום מזרח אסיה ולאיים באיזור, ורק 10% עוסקים במערב אסיה ובאפריקה. לכן יש חוקרים שסבורים שואנג לא באמת ביקר במערב אפריקה אלא שמע על המקומות האלה מסוחרים אחרים. עד היום אין לספר תרגום אנגלי מלא, למרות חשיבותו. יש רק תרגומים של חלקים ממנו. אבל הגרסה הסינית זמינה באינטרנט. מה קרה לואנג אחרי פרסום הספר ב-1350? לא יודעים, הוא פשוט... נעלם. אין תיעוד על מותו, היכן הוא חי, או מה הוא עשה אחר כך. חוקרים סבורים שהספר של ואנג שימש מקור השראה למסעותיו המפורסמים של האדמירל זֶ'נְג הֶה כמעט מאה שנה אחרי כן. אם זה נכון, אז ואנג עזר לפתוח את הדרך לצי הסיני הענק של המאה ה-15! המורשת שהשאיר 🌏 ואנג דה-יואן היה יותר מסתם סוחר שנסע לים - הוא היה חלוץ בתיעוד גיאוגרפי סיני. הוא הוכיח שלא צריך להיות אדמירל עם צי ענק, או שליח של קיסר, כדי לתרום להבנה שלנו את העולם. כל מה שצריך זה סקרנות, אומץ, ועט לכתוב בה. הספר שלו עזר לחוקרים מודרניים להבין איך נראו ערים, תרבויות, ונתיבי מסחר במאה ה-14. הוא נתן לנו הצצה ייחודית לעולם דרך עיניים סיניות, משהו שלא הרבה מקורות היסטוריים יכלו לתת לנו. והכי חשוב - הוא הראה לנו שסקרנות ורצון לדעת מה קורה מעבר לאופק יכולים להוביל לגילויים מדהימים. אולי גם אתם תהיו החוקרים הבאים - לא בהכרח של איים רחוקים, אלא של עולמות חדשים במדע, בטכנולוגיה, או בתחום שמעניין אתכם! 🚀

זוכרים את המצפן שלומדים עליו בכיתה? את הסימן היפה והמעוטר שמופיע על מפות ומראה לנו איפה צפון, דרום, מזרח ומערב? יש לו שם מיוחד - שושנת הרוחות. למרות השם, זה לא באמת שושנה, וגם לא ורד... מה זו בעצם שושנת הרוחות? שושנת הרוחות היא הציור המעוטר שמופיע על מפות ומצפנים ומראה את כיווני הרוח - צפון, דרום, מזרח, מערב, ולפעמים גם את כיווני הביניים כמו צפון-מזרח או דרום-מערב. היא נקראה "שושנה" בגלל הצורה שלה - כשמציירים אותה עם כל הכיוונים והעיטורים, היא נראית קצת כמו פרח פתוח עם עלי כותרת שמסתדרים במעגל. גם באנגלית היא שושנה (או ורד). קוראים לה Compass Rose, כלומר שושנת המצפן. למעשה, בהרבה שפות אירופאיות השם קשור לשושנה או לפרח. למה זה? כי בימי הביניים, כשהתחילו לעטר מפות בסמל הזה, הוא באמת נראה כמו פרח עם עלי כותרת - מעוצב עם קווים מעוקלים, חיצים מעוטרים ולפעמים אפילו צבעים זהובים. הידעת? השם העברי "שושנת הרוחות" נוצר במאה ה-19, כחלק מתחיית השפה העברית. מתרגמים ומחדשי השפה העברית חיפשו מילים יפות למושגים חדשים שהגיעו מאירופה, וביניהם - מושגים מדעיים וימיים. הם תרגמו את המונח הלועזי Rose des Vents (בצרפתית) או Compass Rose (באנגלית) לעברית בצורה פיוטית - "שושנת הרוחות". השם תפס והפך למקובל בספרי לימוד ובמפות עבריות. זה דוגמה יפה איך יצרו בעברית מילים שהן גם מדויקות מבחינת התרגום, וגם נעימות לאוזן. אז מי המציא אותה? התשובה המפתיעה היא: אף אחד לא ממש "המציא" אותה. הרעיון לחלק את הרוחות לכיוונים התחיל כבר ביוון העתיקה, ומשם התפתח בהדרגה עד שהפך לציור שאנחנו מכירים היום. היוונים הקדמונים - הכל התחיל מהרוחות ⛵ היוונים העתיקים היו הראשונים שניסו לסדר את כיווני הרוח בצורה מסודרת. אבל שימו לב - בהתחלה הם לא דיברו על "צפון" או "דרום", אלא על רוחות! למה? כי מלחים ימיים הסתמכו על הרוחות כדי לנווט. אם הרוח נשבה מכיוון מסוים, הם ידעו לאן הם הולכים. היוונים זיהו בהתחלה ארבע רוחות עיקריות: בוראס (צפון), נוטוס (דרום), אורוס (מזרח) וזפירוס (מערב). אבל אז הגיע הפילוסוף אריסטו והחליט שארבע זה לא מספיק. הוא זיהה עשר רוחות שונות! מאוחר יותר, קרטוגרף יווני בשם טימוסטנס הוסיף עוד שתיים והגיע ל-12 רוחות. הרומאים - הלטינו את השמות 🏛️ הרומאים אימצו את המערכת היוונית אבל נתנו לרוחות שמות לטיניים משלהם. למשל: Septentrio (צפון), Auster (דרום), Subsolanus (מזרח) ו-Favonius (מערב). אגב, האדריכל הרומאי ויטרוביוס תיאר במאה הראשונה לפני הספירה מערכת של 24 רוחות! זה כבר נשמע מסובך, לא? הימאים הים-תיכוניים - שמונה בעקבות אחד 🌊 בימי הביניים, הימאים שהפליגו בים התיכון פיתחו מערכת פשוטה יותר של 8 רוחות עיקריות, כל אחת עם שם מיוחד. השמות האלה מגיעים מתערובת של שפות - איטלקית, ערבית, יוונית וקטלאנית. הנה השמות המקוריים שהשתמשו בהם הימאים האיטלקיים: "מעבר להרים" - Tramontana (צפון) "הרוח היוונית" - Greco או Bora (צפון-מזרח) - "הרוח המזרחית" - Levante (מזרח) - מהמילה "לקום" (כמו השמש שזורחת) "מזרח" - Scirocco (דרום-מזרח) - מהמילה אל-שארקה בערבית (כן, גם ה'שרקייה' של הכינרת מגיעה משם) "רוח הדרום" או "צהריים" - Ostro או Mezzog" iorno (דרום) - "מערב" - Libeccio או Garbino (דרום-מערב). גם זה מגיע מערבית, מהמילה אל-גארב "הרוח השוקעת" (כמו השמש בשקיעה) - Ponente (מערב) "רוח המאסטרו" או רוח המיסטרל הקרה - Maestro או Mistral (צפון-מערב) השמות האלה הפכו מאוחר יותר לשמות של רוחות אמיתיות באירופה - כמו ה'מיסטרל' הקרה וה'שרוקו' החמה. למה כל השמות המוזרים האלה? כי הימאים קראו לרוחות על שם המקומות שמהם הן נשבו. למשל, ה-Greco (צפון-מזרח) נקראה ככה כי היא נשבה מכיוון יוון, שנמצאת צפונית-מזרחית לאיטליה. המצפן המגנטי - המהפכה הטכנולוגית של עולם הניווט 🧲 במאה ה-12 עד ה-14, המצפן המגנטי הגיע לאירופה כנראה מסין, דרך סוחרים וימאים ערביים. פתאום, ימאים יכלו לדעת בדיוק איפה צפון - בלי להסתכל על כוכבים או להרגיש את הרוח. זה שינה הכל! המצפן המגנטי פועל בעזרת מחט ממוגנטת שמצביעה תמיד לכיוון הצפון המגנטי של כדור הארץ. למה? כי לכדור הארץ יש שדה מגנטי, והמחט "מושכת" אליו. המגנטיות נוצרת כי בתוך כדור הארץ יש ברזל נוזלי שנע בתנועה מתמדת - וזה יוצר שדה מגנטי גדול. זו תגלית מדהימה שעזרה לימאים לנווט גם במזג אוויר גרוע, גם בלילה, וגם כשהם רחוק מהיבשה. במאה ה-14, ימאים בים התיכון כבר השתמשו במצפן מפורט עם 32 כיוונים! כל כיוון היה במרחק של 11.25 מעלות מהכיוון הסמוך לו. זה היה חשוב מאוד לניווט מדויק. איך הגיעה השושנה למפות? ברגע שהמצפן הפך לכלי נפוץ, קרטוגרפים (מציירי המפות) התחילו לצייר על המפות את הסימן המיוחד הזה - שושנת הרוחות - כדי להראות בבירור היכן נמצא הצפון. הם הוסיפו עיטורים יפים, צבעו את הצפון בצבע מיוחד (לרוב זהב או כחול), והפכו אותה ליצירת אמנות קטנה. במפות עתיקות, שושנת הרוחות הייתה לפעמים מעוטרת באלים מיתולוגיים שנושבים רוח, בדרקונים, בספינות ואפילו במפלצות ימיות. הקרטוגרפים ראו בזה הזדמנות להפוך את המפה ליפה ולא רק פונקציונלית. ולמה הצפון תמיד "למעלה"? באמת שאין שום סיבה מדעית כי בחלל אין "למעלה" או "למטה". אז למה המפות מצוירות ככה? נאמל;ק שזה בגלל שרוב הקרטוגרפים המפורסמים היו אירופאים, אבל בעבר, קרטוגרפים ערביים (וסינים) כן ציירו מפות עם הדרום למעלה כי העיר מכה נחשבה למרכז העולם (תוכלו לקרוא עוד על הצפון שלמעלה ולראות איך המפות נראות כשהוא דווקא למטה בפוסט על האטלס ), איך משתמשים בשושנת הרוחות? כשרואים את שושנת הרוחות על גבי מפה או בתוך מצפן, היא מראה לנו את ארבעת הכיוונים העיקריים: צפון (N - North) דרום (S - South) מזרח (E - East) מערב (W - West) ולפעמים גם את כיווני הביניים: 1.5 צפון-מזרח (NE) 2.5 דרום-מזרח (SE) 3.5 דרום-מערב (SW) 4.5 צפון-מערב (NW) במצפנים מפורטים יותר, יש אפילו 16 או 32 כיוונים! הנה כמה דברים שלא כולם יודעים על שושנת הרוחות 🌟 למה הצפון מסומן באדום או בכחול? כדי שיהיה קל לזהות אותו במבט ראשון. המסורת הזאת התחילה במצפנים ימיים, שם הצבעו את קצה החץ שמצביע לצפון בצבע בולט. "לקפסס את המצפן" (נכון, אין מילה כזאת... זה הנסיון שלנו לתרגם את Boxing the compass) - זה היה מבחן חובה לכל ימאי בימי הביניים. הם היו צריכים לשנן את כל 32 הכיוונים ולדעת להגיד אותם בסדר, מהר ובלי טעויות. מי שלא עבר את המבחן - לא יכול היה להיות ימאי! הכוכב הצפוני - לפני שהיה מצפן, ימאים בחצי הכדור הצפוני השתמשו בכוכב הצפוני (Polaris) כדי למצוא את הצפון. למה? כי הכוכב הצפוני כמעט לא משנה מיקום בשמיים. הוא 'עומד' בדיוק מעל הציר שסביבו כדור הארץ מסתובב. ומה הקשר להרפתקאות פיראטים? 🏴‍☠️ כמובן, אי אפשר לדבר על שושנת רוחות בלי להזכיר פיראטים! כל מפת אוצר מכובדת חייבת לכלול שושנת רוחות יפה ומעוטרת. [רוצים ללמוד איך לצייר מפת אוצר אמיתית ? יש לנו מדריך מלא כאן] מהעבר הרחוק אל ימינו📱 שושנת הרוחות היא לא רק סימן יפה על מפות - היא מייצגת את הרצון האנושי להבין את העולם, למצוא את הדרך, ולא ללכת לאיבוד. מהיוונים הקדמונים ועד לאפליקציות הניווט שלנו היום, אנחנו עדיין משתמשים באותם ארבעה כיוונים בסיסיים שהומצאו לפני אלפי שנים. היום גם בטלפון שלנו, באפליקציות ניווט כמו וייז או גוגל מפות, מסתתרת בעצם שושנת רוחות קטנה - רק שהיא מצוירת על מסך ולא על קלף. ובפעם הבאה שתראו מצפן או מפה, תדעו בדיוק למה הסימן היפה הזה נקרא "שושנת הרוחות" - ומה הסיפור המרתק שמאחוריו. 🧭

קראתם על שושנת הרוחות ואיך מוצאים את הכיוון כשאין GPS? איך ימאים ומטיילים ידעו לאן הם הולכים לפני הסמארטפונים? תהיתם איך עובד מצפן - ותמיד? אז הנה, גם אתם יכולים להכין כזה. לבד! תזכורת: מה זה בכלל מצפן? מצפן הוא כלי שעוזר למצוא כיוונים. יש לו מחט מגנטית שתמיד מצביעה צפונה, כי כדור הארץ עצמו הוא מגנט ענקי! הקוטב הצפוני המגנטי של כדור הארץ מושך את המחט אליו, וככה תמיד אפשר לדעת איפה הצפון. מורדי שיודעים איפה הצפון - קל למצוא את שאר הכיוונים. הידעתם? הקוטב המגנטי של כדור הארץ לא נמצא בדיוק באותו מקום כמו הקוטב הגיאוגרפי (שהוא הנקודה הכי צפונית על פני כדור הארץ). יש ביניהם הבדל של כמה מאות קילומטרים, והקוטב המגנטי אפילו זז קצת כל הזמן! כרגע הוא נמצא בצפון קנדה והוא נע לכיוון רוסיה במהירות של כ-50 קילומטר בשנה. אז איך מכינים מצפן ביתי? מה צריך? סיכת ביגוד או מחט תפירה (רק עם מבוגר!) מגנט של מקרר קערה עם מים פרוסת שעם דקה (של תחתית כוס שהתקלקלקה, או של פקק יין, פקק שעם ) או חתיכת נייר קטנה טוש מרקר או עט שלב אחד: הפיכת המחט למגנטית צריך להפוך את המחט או הסיכה למגנטית. איך עושים את זה? מחככים את המחט במגנט באותו כיוון בערך 50 פעמים. חשוב לשפשף רק בכיוון אחד, לא קדימה ואחורה! השפשוף הזה מסדר את האטומים שבמתכת המחט ומפנה אותם לאותו כיוון - וזה מה שגורם לה להפוך למגנטית. שלב שני: הכנת מצוף לוקחים פרוסת שעם דקה (או חתיכת נייר) וקוראים לה "מצוף" כי היא אמורה לצוף על פני המים. צריך להניח את המחט המגנטית על המצוף בעדינות. שלב שלוש: בדיקה במים ממלאים קערה במים ומניחים בזהירות את המצוף עם המחט הממוגנטת על פני המים. תוך כמה שניות, המחט תתחיל להסתובב ותצביע לכיוון מסוים - זה הצפון! שלב ארבע: סימון הכיוונים אפשר לסמן על דפנות הקערה איפה הצפון, ומשם להוסיף את שאר הכיוונים: דרום מולו בדיוק, מזרח מימין לצפון ומערב משמאל לצפון. והנה גם סרטון, שם תבינו איך נכון לשפשף את המחט איך בודקים שזה באמת עובד? אפשר להשתמש במצפן אמיתי או באפליקציית מצפן בטלפון כדי לבדוק אם המצפן הביתי שלכם באמת מצביע צפונה. כדאי גם לנסות לסובב את הקערה - תראו שהמחט תמיד חוזרת להצביע לאותו כיוון! למה זה עובד? כל מה שקורה פה הוא מגנטיות. כשחיככנו את המחט במגנט, הפכנו אותה למגנט קטן. עכשיו, בדיוק כמו שמגנטים 'נדבקים' למקרר, כך גם המחט שלנו "נמשכת" למגנט הענק שנקרא כדור הארץ, והיא תמיד תצביע לכיוון הקוטב הצפוני המגנטי שלו. והסיבה שצריך שהמחט תצוף על מים זה בגלל שבתורה כזאת היא חופשית להסתובב. אם נניח את המחט הממוגנטת על השולחן, החיכוך בשולחן ימנע ממנה להסתובב בחופשיות. עובדות מגניבות על מצפנים 🌍 המצפן הומצא בסין לפני יותר מ-2000 שנה! בהתחלה השתמשו בו לא לניווט אלא לפאנג שוואי, אמנות סינית עתיקה של סידור רהיטים ובניינים ימאים אירופאים התחילו להשתמש במצפנים רק במאה ה-12, והמצאה זו אפשרה להם לשוט למרחקים ארוכים גם כשלא רואים יבשה יש בעלי חיים עם "מצפן מובנה"! ציפורים נודדות , לווייתנים ו צבי ים יכולים לחוש את השדה המגנטי של כדור הארץ ולהשתמש בו לניווט במסעות הארוכים שלהם אפילו פרות בשדה מעדיפות לעמוד עם הגוף שלהן בכיוון צפון-דרום כשהן אוכלות או נחות! זהירות! ⚠️ תמיד צריך מבוגר ליד כשמשתמשים במחט או בסיכה - הם חדים ויכולים לדקור (אבל לא יגרמו לכם ריב, כמו האמונה התפלה...).

איזה ביטוי מוזר, לא? מה בכלל זה אומר? ובעצם - למה כבשה ולמה שהיא תהיה עשויה דווקא מברזל? בקצרה, נכס צאן ברזל זה בעצם משהו מאוד יקר ערך שלא יאבד לעולם את הערך שלו. משהו כל כך חשוב וטוב שאנחנו רוצים לשמור עליו לתמיד. כמו ספר מצוין, או שיר שכולם אוהבים, או יצירת אמנות שאנשים יזכרו תמיד. אז מאיפה הגיע הביטוי המוזר הזה? 🤔 הביטוי "נכס צאן ברזל" הגיע מלפני אלפי שנים, מהמשפט העברי העתיק. כשאנשים התחתנו, האישה הייתה מביאה איתה נכסים - כבשים, עזים, כסף וכל מיני דברים. היו שני סוגים של נכסים: נכסי מלוג - אלה היו נכסים שהבעל היה רק משתמש בהם (למשל, כשיהיה חולב את הכבשה), אבל אם הכבשה הייתה מתה או נגנבת - ההפסד היה כולו שלה (כלומר, של האישה). נכסי צאן ברזל - כאן הסיפור שונה! הבעל התחייב להחזיר את הערך המדויק של הנכס, לא משנה מה קרה לו. למה "ברזל"? כי ברזל נחשב לחומר חזק שלא משתנה - וכך גם הערך של הנכס "לא משתנה" ונשאר קבוע. למה דווקא צאן (כבשים)? 🐑 בימים העתיקים, כבשים היו אחד הדברים הכי שווים שיש: הן נתנו צמר (לבגדים), חלב (לשתות) ובשר (לאכול). אבל הן גם היו בעייתיות, כי הן לא נשארו לנצח (כבשה יכולה למות, להיגנב או לברוח), וגם כי כבשה היא חיה רכה ופגיעה. אז כשאומרים "צאן ברזל" - זה כאילו להגיד שהכבשה הרכה הפכה להיות חזקה וקבועה כמו ברזל! דוגמאות 'מהחיים' 🌟 הכבש השישה עשר 🐑 אחד הדברים הכי מפורסמים ב"נכסי צאן ברזל" בישראל זה האלבום " הכבש השישה עשר "! זה אלבום שירי ילדים מדהים שיצא ב-1978, עם שירים של יהונתן גפן ומוזיקה של יוני רכטר. השירים באלבום הזה כל כך אהובים שכבר דורות של ילדים (כולל סבא וסבתא...) עדיין שומעים אותם ושרים אותם - כבר כמעט 50 שנה - והם עדיין 'בתוקף' כמו "גן סגור" או "הילדה הכי יפה בגן". האלבום הזה הוא ממש "נכס צאן ברזל" של המוזיקה הישראלית לילדים. טוב, נו, אי אפשר בלי שיר: מתי כספי ⭐ מוזיקאי ישראלי אגדי שיצר המון שירים נהדרים לילדים ולמבוגרים. שירים כמו "נחליאלי" ו"מי ראה את באני" - הם רק חלק קטן ממה שהוא יצר. הוא "נכס צאן ברזל" למוזיקה הישראלית בכלל, גם בגלל הלחנים שלו, גם בגלל ההפקות המוזיקלית שלו, הקול שלו וההומור הציני. הידעת? 🎸🎹 מתי כספי היה גאון מוזיקלי שידע לנגן על כמעט כל כלי נגינה! וכך, כשסיימו להקליט את האלבום "כמו צמח בר" ומצאו פתאום את השיר "את תלכי בשדה" אחרי שכל הנגנים כבר הלכו הביתה, מתי כספי פשוט התיישב והקליט את עצמו מנגן על כל הכלים בעצמו - פסנתר, גיטרה, בס וכלי הקשה! התוצאה? השיר נשמע כאילו תזמורת שלמה ניגנה אותו. צאן ברזל או לא צאן ברזל? 🎵✨ מנשה קדישמן 🎨 אמן ישראלי מפורסם שצייר (בעיקר)... כבשים! כן, הוא ממש צייר אלפי ציורים של כבשים בצבעים שונים, בסגנונות שונים. הציורים שלו כל כך מיוחדים ומוכרים, שהוא נחשב ל"נכס צאן ברזל" של האמנות הישראלית. איזו התאמה מושלמת - אמן שהוא נכס צאן ברזל וגם צייר צאן 😉 תמונה שצולמה במסדרונות בי"ח בלינסון. מקור ויקימדיה רגע, למה בכלל שמים חיות בביטויים? 🦁🐘🐍 אז מה הקשר בין חיות לביטויים? למה אנשים משתמשים בחיות כדי להסביר דברים? אנשים מאוד אוהבים להשתמש בחיות בביטויים, פתגמים ומשלים כי: חיות מוכרות לכולם קל לדמיין אותן לכל חיה יש תכונות מיוחדות שאנשים מכירים למשל: כבשה שחורה - מישהו שלגמרי שונה מכולם נחש תחת הקש* - סכנה נסתרת לעשות מזבוב פיל - להגזים ומה קורה עם ביטויי חיות בשפות אחרות? 🌍 יש! למשל, באנגלית, מדברים על הפיל שבחדר ("Elephant in the room"), כשיש בעיה גדולה שכולם רואים אבל אף אחד לא מדבר עליה או על רדיפה אחרי משהו שאי אפשר להשיג, כמו אווזי בר - לך תתפוס אותם ... ("Wild goose chase") ברוסית אומרים - כמו אצלנו - על הגזמה שהיא לעשות פיל מזבוב, אבל גם אומרים על מומחה גדול בנושא מסוים שהוא אכל כלב ("Sobaku syel") לא קשור - אבל הזכיר לנו את זה 😂 ביפנית לובשים חתול ("Neko wo kaburu"), כשמעמידים פני תמים, למרות שבעצם אתה ערמומי רואים? כל שפה משתמשת בחיות אחרות בהתאם לתרבות שלה ולחיות שמוכרות שם! ובגלל שחיות הן חלק מהטבע סביבנו מאז ומתמיד, אז למרות שהיום אנחנו חיים בערים, עם מכוניות ומחשבים, השפה שלנו עדיין זוכרת את הזמן שבו אנשים חיו קרוב יותר לטבע. השפה שומרת את ההיסטוריה שלנו! לסיכום 🎯 "נכס צאן ברזל" הוא ביטוי עתיק שהפך לחלק מהשפה שלנו. הוא מלמד אותנו שיש דברים בעלי ערך שלא משתנה לעולם. בין אם זה אלבום שירים שילדים שרים במשך עשרות שנים, מוזיקאי מדהים שהשאיר אחריו שירים נצחיים, או אמן שציוריו ימשיכו לעורר השראה - כל אלה הם "נכסי צאן ברזל" שלנו. וכל פעם כשאתם מזמזמים " רעמים וברקים " או " ארץ טרופית יפה ", תזכרו שאתם מצטרפים לדורות קודמים ששומרים על נכסי צאן ברזל מיוחדים של המוזיקה הישראלית שלנו! 🎵🐑

כשחושבים על אולימפיאדת החורף , בדרך כלל עולות בראש מדינות כמו נורווגיה, קנדה או אפילו שוויץ. אבל ב-1988 הגיעה קבוצה שאף אחד לא ציפה לה: נבחרת המזחלות של ג'מייקה! אי טרופי, חם, בים הקריבי, שבו אין שלג בכלל. אף פעם! הסיפור המדהים הזה "ג'מייקה מתחת לאפס" (Cool Runnings) משנת 1993, הפך לסרט מצחיק ואהוב שעד היום כיף לצפות בו. 🎬 על מה הסרט? דיריס באנוק הוא רץ מהיר מג'מייקה שחולם להגיע לאולימפיאדת הקיץ. אבל בניסיונות המוקדמים, רץ אחר מועד בטעות ומכשיל אותו (ועוד מתחרה). החלום נהרס. אבל דיריס לא מוותר! הוא מגלה שחבר של אביו, אירב בליצר (שמגלם השחקן המנוח ג'ון קנדי), היה מאמן מזחלות שלג אמריקאי. דיריס מחליט שאם הוא לא יכול להגיע לאולימפיאדת הקיץ - הוא יגיע לאולימפיאדת החורף! עם מזחלות! הוא משכנע את החבר הכי טוב שלו, סנקה קופי (נהג עגלות דחיפה אלוף), את יול ברנר (הרץ שהפיל את כולם בתחרות), ואת ג'וניור (זה שמעד) - להצטרף לנבחרת המזחלות הראשונה של ג'מייקה. הבעיה? אף אחד מהם מעולם לא ראה מזחלת שלג. אף אחד לא יודע איך מחליקים על קרח. ובכלל, בג'מייקה אין קרח. הם מתחילים להתאמן על עגלות, על דשא, ובכל דרך אפשרית - ויוצאים למסע המופלא לקלגרי, קנדה, שם הם לומדים מה זה קור , מה זה שלג , ואיך משחקים את ה'משחק' הכי מסוכן באולימפיאדה. ⛷️ אנקדוטות מעניינות 📚 הסיפור האמיתי אפילו יותר מטורף מהסרט! הרעיון להקים נבחרת מזחלות ג'מייקאית התחיל בקיץ 1987, כשאיש עסקים אמריקאי בשם ג'ורג' פיץ' חזר לג'מייקה לחתונה וראה מירוץ עגלות דחיפה בהרים. הוא חשב לעצמו שאם הם כל כך טובים בדחיפת עגלות, הם בטח יהיו מעולים במזחלות! וגייס ספורטאים מצבא ג'מייקה. סצנת ההתרסקות בסרט היא אמיתית! במרוץ השלישי של הנבחרת באולימפיאדה, המזחלת התהפכה והם התרסקו. הסרט משתמש בצילומי הווידאו האמיתיים מההתרסקות! אבל - בניגוד למה שרואים בסרט, בחיים האמיתיים הספורטאים לא הרימו את המזחלת על הכתפיים והלכו איתה לקו הסיום. הם פשוט דחפו אותה בצד המסלול. עדיין מרשים, אבל פחות קולנועי 😉🎥 "סנקה, אתה מת?" הוא אחד המשפטים המפורסמים בסרט, והיחיד שהתסריטאי לא כתב. השחקן אילתר אותו. השיר שמלווה את הסרט "I Can See Clearly Now" הגיע למקום ה-18 במצעד האמריקאי, והוא כל מה שהקבוצה הזאת צריכה - אופטימי, שמח, וקריבי! 🎵 הקבוצות האחרות בסרט התייחסו לג'מייקאים בזלזול, אבל במציאות זה היה לגמרי הפוך! עזרו להם המון ואפילו השאילו להם מזחלת גיבוי כדי שיוכלו להתחרות. זה אחד השינויים הגדולים שנעשו בסרט כדי ליצור דרמה. ג'ון קנדי, שמגלם את המאמן אירב, התעקש לשחק בסרט הזה והסכים אפילו להפחית את שכרו, כי הוא פשוט רצה להיות חלק מהסיפור הזה. למרבה הצער, הסרט הזה היה האחרון שיצא לפני שהוא נפטר בפברואר 1994. ביצי המזל של סנקה היו עשויות מגומי. בראיון עם השחקן מ-2015 הוא אמר שהוא עדיין שומר עליהן עד היום. 🥚 למה כדאי לצפות? 🏅 "ג'מייקה מתחת לאפס" הוא הרבה יותר מסרט על מזחלות. זה סיפור שמדבר על לא לוותר על החלומות, גם כשהכול נראה בלתי אפשרי. זה סרט על ידידות, על עבודת צוות, ועל האומץ להיות שונה. והוא גם מלמד אותנו שלא תמיד מדובר בלזכות. לפעמים המסע עצמו הוא הניצחון. הקבוצה הג'מייקאית הזאת לא זכתה במדליות, אבל היא זכתה בלבבות של העולם כולו - ובסרט - והוכיחה שגם מי שבא ממקום שאף אחד לא מצפה לו - יכול להתחרות עם הטובים בעולם. יש בסרט הומור נהדר (במיוחד כשרואים את תגובות הג'מייקאים לקור ולשלג בפעם הראשונה), רגעים מרגשים, ומוזיקה מעולה. והכי חשוב - מסר אמיתי ועמוק שרלוונטי לילדים ולמבוגרים. למי הסרט מתאים? 👨‍👩‍👧‍👦 למשפחות עם ילדים מגיל 7-8 ומעלה. זו קומדיה משפחתית נקייה, בלי אלימות או תוכן לא מתאים, עם מסרים חשובים של חברות, התמדה וחלומות. יש כמה רגעים של מתח (בעיקר בסצנת ההתרסקות), אבל הכול מוצג בצורה לא מפחידה. מומלץ לצפייה משפחתית ביחד. הידעתם? הנבחרת הג'מייקאית האמיתית המשיכה להתחרות באולימפיאדות! ב-1994 הם סיימו במקום ה-14, לפני ארצות הברית, רוסיה וצרפת! וב-2000 הם אפילו זכו במדליית זהב באליפות העולם בדחיפות (World Push Championships). הם עדיין מתחרים עד היום, כולל נבחרת נשים שהצטרפה לתחרות! 🎖️

האפרוחים שלנו יוצאים ל שלג ולקרח - הם משתתפים ב אולמפיאדת החורף ! אולימפיאדת החורף מתחילה, והאפרוחים שלנו מתרגשים להיות חלק מהאירוע הספורטיבי הגדול ביותר בעולם. הם מתחרים, מתאמנים, ובעיקר - נהנים מהאווירה של שלג, קור וספורט. מה בחוברת? ב-13 עמודים שונים, האפרוחים שלנו מנסים את כל ענפי הספורט החורפיים, בין השאר: קפיצת סקי - אפרוח מעופף באוויר עם המגלשיים הענקיות, בקפיצה מרהיבה ⛷️ גלישה מהירה - אפרוח גולש במורד השלג במהירות מטורפת 🎿 סנובורד - אפרוח גולש על הלוח כאילו סקייטבורד בסקייטפארק 🏂 החלקה אומנותית - ביחד - ולבד, בתלבושת נוצצת עם פירואטים על הקרח הקפוא ⛸️ טקס הלפיד האולימפי - אפרוח נושא את הלפיד הקדוש של האולימפיאדה 🔥 הענקת מדליות - כמו-כן, גם האפרוחים זוכים לעמוד על הפודיום עם מדליה אמיתית על הצוואר 🥇 כל עמוד מציג ענף אחר או רגע מיוחד מהאולימפיאדה - עם אווירה של שלג, קור, התרגשות וספורט! הידעת? הלפיד האולימפי של אולימפיאדת החורף מודלק גם הוא ביוון ונושא את "האש האולימפית" עד לעיר המארחת - סמל למסורת העתיקה של המשחקים האולימפים שהתחילו לפני יותר מ-2,700 שנה! טיפים לצביעה: אם רוצים להיצמד למציאות: נשתמש בצבעים קרירים לשלג ולקרח - לבן, כחול בהיר, תכלת; את התלבושות נצבע בצבעים נוצצים וצבעוניים; ואת המדליות - בזהב, כסף וארד! כדאי גם לשאול את הילדים - איזה ענף חורפי הם הכי אוהבים? האם הם אי פעם החליקו על קרח או גלשו בשלג? ואיזו מדליה הם היו רוצים לזכות? ואחרי שתצבעו תוכלו ללכת ולהכין ביחד אחת כזאת (הוראות לדוגמא יש בפוסט של איך להכין מדליה ). למי החוברת מתאימה? לכל מי שאוהב ספורט, שלג ואתגרים - ורוצה להרגיש את ההתרגשות של האולימפיאדה החורפית! אפשר להוריד את החוברת כאן ולהדפיס במדפסת הביתית (תקבלו חוברת PDF בגודל דפי A4) 👇 אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

כשמטיילים בטבע, בגינה או אפילו בפארק העירוני, אנחנו נתקלים לא מעט בפרפרים לבנים שמתנופפים סביבנו. במבט ראשון הם נראים כמעט זהים - פרפר לבן, נקודה. אבל מסתבר שיש לנו בישראל ארבעה פרפרים לבנים נפוצים שכשיודעים למה לשים לב, ההבדלה ביניהם הופכת להיות פשוטה (יחסית!) הרבה יותר! למה "יחסית"? כי חלק מהם דומים מאוד זה לזה, ודווקא זה הופך את משחק הזיהוי למעניין במיוחד. אז בואו נכיר את החבר'ה הלבנים שלנו: לבנין הכרוב - הגדול והמרשים 🥬 לבנין הכרוב הוא ללא ספק ה"בכיר" מבין הארבעה, עם מוטת כנפיים מרשימה של כ-5.5 ס"מ. אם ראיתם פרפר לבן גדול - זה כנראה הוא! איך מזהים אותו? הזכר: כנפיים לבנות עם קצוות שחורים בולטים בקצה הכנף הקדמית. אין לו כתמים שחורים על החלק העליון של הכנפיים הקדמיות - רק על הצד התחתון. הנקבה: בנוסף לקצוות השחורים, יש לה שתי נקודות שחורות גדולות וברורות על כל כנף קדמית. זה הסימן המזהה הכי בולט שלה! (ואם הם עפים בצמד תוכלו לראות שהיא גם מעט גדולה יותר מהזכר). הצד התחתון: לבן, ולעיתים ירקרק מעט, עם פיזור נקודות שחורות. איפה נמצא אותו? לבנין הכרוב נפוץ באירופה, צפון אפריקה ואסיה הממוזגת. ואצלנו בישראל הוא נפוץ בכל הארץ - חוץ מאשר באזורים המדבריים הכי יבשים. נוכל גם לראות אותו מרפרף לו כמעט כל השנה (אלא אם כן זה יום ממש חם או קר במיוחד). הוא אוהב במיוחד גינות נוי, שדות חקלאיים ואזורים עם צמחייה עשירה. מה הוא אוכל? לזחלים של לבנין הכרוב יש תיאבון מיוחד לצמחים ממשפחת המצליבים - כרוב, כרובית, וגם כובע הנזיר והצלף, ומכאן גם שמו. הזחלים הבוקעים מהביצה הם בצבע צהוב-ירקרק עם ראש כהה. בימים הראשונים הם חיים ביחד, וכשהם גדלים, הם מתפזרים על פני הצמח. צבע הזחלים הגדולים הוא אפור-ירוק עם נקודות שחורות וקווים צהובים בצדדים וראש שחור. אם תראו עלים שלמים מכורסמים ככה שנשארו רק העורקים, כנראה שביקר שם זחל רעב של לבנין הכרוב שנחשב למזיק חקלאי בגלל זה. הידעתם? נקבת לבנין הכרוב מטילה את ביציה בקבוצות גדולות  של 20-100 ביצים על הצמח הפונדקאי. זו דרך נהדרת לזהות את נוכחותו בשטח: מצאתם קבוצה צפופה של ביצים צהובות-כתומות על עלי כרוב? סביר להניח שפגשתם את לבנין הכרוב! רגע אחד! דיברנו על הפרפר, הביצים, הזחל... מה לגבי הגולם? אז הגולם של לבנין הכרוב הוא בצבע צהוב-חום, וארוך - עד כ-2.4 ס"מ. תקופת ההתגלמות תלויה מאוד במזג האוויר ולכן יכולה להיות מעשרה ימים בקיץ ועד אפילו חודשיים-שלושה בחורף! הקליקו ל תמונות לבנין הכרוב - גם של זכרים וגם של נקבות (וכנפיים מלפנים ומהצד) באתר 'זיהיתי פרפר'. לבנין הצנון - הקטן והנפוץ 🌱 לבנין הצנון הוא הקטן מבין הארבעה, עם מוטת כנפיים של כ-32-47 מ"מ בלבד (רובם בערך 45 מ"מ). למרות גודלו הצנוע, הוא הפרפר הלבן הנפוץ ביותר בישראל, ואפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום - מערים צפופות ועד שטחים פתוחים, מגינות נוי ועד שדות חקלאיים. הוא הפרפר הנפוץ ביותר בקרבת האדם איך מזהים אותו? הזכר: כנפיים לבנות ברובן עם קצוות שחורים בכנף הקדמית, ונקודה שחורה אחת במרכז כל כנף קדמית. זה הסימן המזהה - נקודה אחת, לא שתיים ! הנקבה: דומה לזכר, אבל במקום נקודה אחת יש לה שתי נקודות שחורות עגולות על כל כנף קדמית (גם בחלק העליון וגם בחלק התחתון). הנקודות קטנות יותר מאלו של לבנין הכרוב. הצד התחתון: הרקע הכללי של הכנף האחורית הוא צהבהב עם נקודות שחורות זעירות. מה הוא אוכל? הרמז נמצא בשם. הזחלים שלו 'מתים' על עלי צנון (וגם כרוב, גזר בר, רכפה, צלף ומצליבים אחרים)... הזחל בוקע בצבע צהבהב ולאחר ההתנשלות צבעו הופך לירוק עם קו בהיר דקיק לאורך גבו. יש לו שערות לבנות קצרות מאוד והוא מוסווה היטב בין העלים, ככה שלא פשוט למצוא אותו במבט מהיר. הוא יאכל ויגדל ויגיע אפילו עד 3 ס"מ לפני ש'יגלים'. הידעתם? 🔍 בניגוד ללבנין הכרוב, נקבת לבנין הצנון מטילה את ביציה אחת-אחת ולא בקבוצה. היא בוחרת בקפידה את המיקום של כל ביצה על הצמח. הביצה מאופיינת בצבע צהבהב עם 12 שקעים ארוכים לאורכה (ספרנו. #לאבאמת אנחנו 🤭), ואורכה כ-1 מ"מ. זהו סימן זיהוי חשוב בשטח! גודלו של הגולם כ-2 ס"מ וצבעו ירוק או חום בהיר שמפוספס בצהוב עדין. תקופת הגולם תלויה מאוד במזג האוויר - משבוע בקיץ ועד לחודש בחורף. הפלישה לעולם לבנין הצנון הוא פרפר בעל הצלחה עולמית! מקורו באירופה, אסיה וצפון אפריקה, אבל בערך בשנת 1860 הוא הובא בטעות לקוויבק, קנדה, והתפשט במהרה בכל רחבי אמריקה הצפונית. מאז הוא הספיק להגיע גם לאוסטרליה (עד 1929), ניו זילנד (עד 1943) והוואי (עד 1898). הערכות מראות שנקבה אחת יכולה להעמיד מיליון צאצאים תוך מספר דורות! הקליקו ל תמונות לבנין הצנון  - גם של זכרים וגם של נקבות (וכנפיים מלפנים ומהצד) באתר 'זיהיתי פרפר'. לבנין הרכפה - התאום המבלבל 🌿 לבנין הרכפה הוא הפרפר הכי מבלבל בקבוצה, כי הוא נראה כמעט זהה ללבנין הכרוב! הרבה אנשים מתקשים להבחין ביניהם, ובצדק - ההבדלים ממש עדינים 😱 איך מזהים אותו? הזכר: דומה מאוד ללבנין הכרוב - לבן עם קצוות שחורים, ללא כתמים שחורים על החלק העליון של הכנפיים הקדמיות. הנקבה: עם כתמים שחורים גם על הצד העליון של הכנף האחורית (לא רק על הקדמית!) - זה סימן מבדיל חשוב מנקבת לבנין הכרוב. ההבדל העיקרי: הגודל! לבנין הרכפה קטן יותר - מוטת כנפיים של כ-4-4.5 ס"מ - שזה סנטימטר אחד פחות מלבנין הכרוב. בנוסף, הצד התחתון של הכנף האחורית שונה - אין עורקים צהובים ברורים, אלא כתמים ירקרקים מעומעמים על רקע לבן. איפה נמצא אותו? לבנין הרכפה הוא פרפר קטן עד בינוני, נודד , שנפוץ באירופה, אסיה הממוזגת וצפון אפריקה. בישראל נמצא אותו בכל הארץ ובכל ימות השנה, הוא מקים מספר דורות בשנה! מה הוא אוכל? הנקבה מטילה את ביציה על הרכפה (מכאן שמו!) ועל מצליבים רבים, בעיקר על ניצני הפרחים . צבע הביצה קרם ולפני הבקיעה משתנה לחום אדמדם. הזחל בוקע בצבע קרם עם ראש שחור ושערות קצרות לאורך הגוף. עם גדילתו הוא 'יתפספס' בפסים לכל אורכו בצבע צהוב קרם ואפור-כחלחל, והוא מוסווה מאוד על הצמח. בהגיעו לגודל של כ-3.5 ס"מ הוא מתגלם על הצמח או בקרבתו. הגולם של לבנין הרכפה בצבע לבן אפור ומנוקד בשחור. אורכו כשני ס"מ, והוא יישאר גולם כשבוע עד שלושה שבועות (תלוי בטמפרטורה). הידעתם? 🔍 מין זה דומה גם ללבנין הרכפתן - וההבדל העיקרי הוא בדגם שבצידו התחתון של הכנף האחורית. בלבנין הרכפה אין עורקים צהובים כבלבנין הרכפתן והכתמים הירקרקים על הכנף מודגשים יותר. הקליקו לתמונות לבנין הרכפה  - גם של זכרים וגם של נקבות (וכנפיים מלפנים ומהצד) באתר 'זיהיתי פרפר'. ירוק-כנף מפוספס - המיוחד שבחבורה 🌿 ירוק-כנף מפוספס הוא הכי מיוחד ואולי הכי קל לזיהוי מבין הארבעה - אם יודעים איפה להסתכל! מוטת הכנפיים שלו בינונית, כ-4-5 ס"מ. איך מזהים אותו? הסימן המובהק: הצד התחתון של הכנפיים! יש לו פסים ירקרקים או ירוקים-צהבהבים מרהיבים שיוצרים דוגמה מיוחדת ובולטת. זו אחת הדרכים הכי קלות לזהות אותו מול שאר הפרפרים הלבנים (במיוחד מול הלבנין המזרחי, שמתעופף איתו יחדיו באותם אזורים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא בדגם שעל הצד התחתון של הכנף האחורית: בלבנין המזרחי הדגם הוא כתמים זהובים, ובירוק-כנף מפוספס - פסים ירקרקים). הזכר: הצד החיצוני של הכנפיים נוטה להיות צהבהב יותר (לא לבן לגמרי), עם קצוות שחורים בכנף הקדמית. זו תופעה כללית במשפחה שלו - הזכר תמיד צהבהב יותר בצד החיצוני. הנקבה: דומה לזכר אבל לבנה יותר. איפה נמצא אותו? ירוק-כנף מפוספס נפוץ בכל רחבי הארץ, מהחרמון בצפון ועד להר הנגב בדרום, ממישור החוף ועד למדבר הקרוב, כלומר לנגב הצפוני, חולות הנגב המערבי והר הנגב. איפה לא? המדבר היבש והחם, כמו בערבה. הוא מעדיף יערות הרריים פתוחים, עשבים גבוהים וגם את מישורי אדמת הלס וחולות הנגב המערבי. בעולם, התפוצה שלו רחבה מאוד - מפורטוגל ומרוקו ועד איראן ופקיסטן. בשכונה שלנו הוא נפוץ בסוריה, לבנון, ירדן, מצרים וישראל. מתי נראה אותו? ירוק-כנף מפוספס פעיל נמרץ בחודשי החורף והאביב, מנובמבר עד מאי. הוא לא פרפר קיץ! הוא מקים שניים-שלושה דורות בשנה. הידעתם? 🔍 ירוק-כנף מפוספס הוא מין מעפיל ! בוגרים נצפו כשהם מתעופפים בגובה של 1,200 מ' בחרמון וגם הרבה יותר נמוך - 300 מ' מתחת לפני הים בבקעת ים המלח. חתיכת טווח גובה! מה הוא אוכל? גם כאן הנקבה מטילה את הביצים על מצליבים שונים (כמו חרדל, מצילתיים ושלח), אבל הוא מעדיף דווקא את ניצני הפרחים על העלים. צבע הביצה ירוק צהבהב שמאדים עם הזמן. הזחל המוסווה הזחל בוקע בצבע אפרפר עם ראש שחור ושיער קצר. עם גדילתו צבעו הופך לירוק עז, ובצידי גופו, לכל אורכו, עובר פס לבן ומעליו פס סגול-ורוד מרהיב, כאילו צבענו אותו מהדמיון! הזחל מוסווה היטב על הצמח (הפסים הצבעוניים נראים כמו עורקי עלים או פרחים), אבל כשמוצאים אותו - הוא ממש יפהפה! גופו כולו מכוסה בשערות קצרות דקיקות, והצבעים הירוקים והסגולים יוצרים ניגוד מדהים. גודלו המירבי כ-4 ס"מ. הזחלים פעילים בין דצמבר ליוני, על עלים או על ניצני הפרחים. הגולם המתמיד הגולם חום בהיר בגודל של כ-2.5 ס"מ. חלקו הקדמי מחודד. הפרפר יחכה כשבועיים עד לשחרור, אבל זה רק בתנאים רגילים. הידעתם? 🔍 בדור השני הגולם נכנס לתרדמת 'חורף' (דיאפאוזה) של שנה ויותר - ואפילו עד כשבע שנים! זה אומר שחלק מהגלמים "מחכים" תקופה ארוכה מאוד לפני שהם הופכים לפרפרים. זהו מנגנון הישרדות חכם שעוזר למין לשרוד שנים קשות. הקליקו ל תמונות ירוק-כנף מפוספס - גם של זכרים וגם של נקבות (וכנפיים מלפנים ומהצד) באתר 'זיהיתי פרפר'. טיפים לזיהוי מהיר בשטח 🔎 טיפ 1: התחילו מהגודל הדרך הפשוטה ביותר להבחין בין הארבעה היא הגודל: לבנין הכרוב? ענק (55 מ"מ) לבנין הצנון: קטנטן (32-47 מ"מ) בינוני (40-45 מ"מ)? צריך לבדוק עוד סימנים... יכול להיות לבנין הרכפה או ירוק-כנף מפוספס טיפ 2: ספרו נקודות (אם אתם רואים זכר) אין נקודות שחורות על הכנף העליונה הקדמית? לבנין הכרוב או לבנין הרכפה (בדקו גודל!) נקודה שחורה אחת על כל כנף? לבנין הצנון צהבהב בכלל? ירוק-כנף מפוספס (תבדקו את הצד התחתון!) טיפ 3: היעזרו בעונה חורף או אביב מוקדם? יש סיכוי גבוה שזה ירוק-כנף מפוספס כל השנה (למעט ימים חמים/קרים במיוחד)? או ירוק-כנף מפוספס או לבנין הרכפה - שניהם הפרפרים הלבנים היחידים שפעילים כל השנה בכל הארץ! מה שהופך אותם לנפוצים במיוחד בטיולים שלנו. טיפ 4: שימו לב להתנהגות ולמיקום נראה בעיקר בקרבת אדם, בגינות ובשדות חקלאיים? כנראה לבנין הצנון (הנפוץ ביותר בקרבת אדם!) בגינות נוי ובקרבת כרוב/כרובית? יכול להיות לבנין הכרוב נח הרבה על פרחים? זו ההזדמנות שלכם להציץ (לאט) לצד התחתון! רוצים להכיר את כל משפחת הלבנינים? כנסו לאתר ' זיהיתי פרפר ' (הקליקו על הלינק) החשיבות האקולוגית של הפרפרים הלבנים 🌍 למרות שחקלאים רבים רואים בפרפרים הלבנים מזיקים, יש להם תפקיד חשוב במערכת האקולוגית: מאביקים חשובים 🌸 הפרפרים הבוגרים ניזונים מצוף פרחים ובכך מסייעים בהאבקה של מגוון צמחים. בשעה שהם מתרוצצים מפרח לפרח בחיפוש אחר צוף, הם נושאים אבקנים על גופם ומעבירים אותם בין הפרחים. מקור מזון לבעלי חיים אחרים 🐦 הפרפרים הלבנים, על כל שלבי התפתחותם (ביצים, זחלים, גלמים ובוגרים), מהווים מקור מזון חשוב לבעלי חיים אחרים. ציפורים (כמו הדרור), עטלפים, חרקים טורפים ועכבישים - כולם נהנים מ"ארוחה" טעימה של פרפרים. אינדיקטורים לבריאות הסביבה 🌱 שפע הפרפרים באזור מסוים יכול להעיד על בריאות המערכת האקולוגית באותו אזור. ירידה במספר הפרפרים עלולה להצביע על בעיה סביבתית, כמו זיהום שינויים בשימושי קרקע, או שימוש מוגזם בחומרי הדברה. השפעת האדם על פרפרים בישראל 🏙️ לצערנו, אנחנו האנשים משפיעים לרעה על אוכלוסיות הפרפרים בישראל בגלל בניית שכונות, סלילת כבישים חומרי הדברה וצמצום בתי הגידול הטבעיים של הפרפרים. כ-30% מבתי הגידול הטבעיים בישראל נפגעו בעשורים האחרונים. גם ההתחממות הגלובלית משנה את תפוצת המינים ואת מחזורי החיים שלהם, כי מינים מסוימים נאלצים לנדוד צפונה (או לגובה, רחוק מהחום), ואחרים פשוט נעלמים 😞. הפרפרים הלבנים הללו נפוצים מאוד בישראל, במיוחד בעונות האביב והקיץ, כך שיש סיכוי טוב שתצליחו לראות לפחות אחד מהם בטבע!

האולימפיאדה החורפית מביאה איתה לא רק תחרויות שכיף לראות. מהכורסה. מכורבלים מול התנור. אלא גם השראה ליצירה וקיפולים! ובקיפולים הכי לא התכוונו ל קיפול כביסה (למרות שזה גם רעיון, אם יושבים מול המסך... 😂). קבלו כמה אפשרויות שונות - גם של אוריגמי וגם של גזירה והדבקה. כולם מתאימים בדיוק לאווירה הקרירה של ספורט החורף. הם ייראו מעולה על המדף , יהיו כיפים למשחק (בעיקר אלה שזזים) ושווים את זמן היצירה. גלישת סקי ⛷️ מגלשיים ומקלות ידיים - באוריגמי והנה גולש, שגם 'יגלוש' מהר קדימה. גם הוא מקופל. קבלו גולש שגם יכול לזוז עם המגלשיים או סוג-של תיאטרון נייר, כדי שתוכלו להכין הצגה או כרטיס נפתח (ככרטיס ברכה ליום המשפחה לסבא-סבתא או להורים שאוהבים חופשות סקי? 😉) ומה דעתכם על הגולשים האלה? 💡 רעיון: אם יש לכם ערכת knex, הנה איך תוכלו להכין ממנה גולש מחליקיים על קרח ⛸️ הכי פשוט: אוריגמי 'שטוח' ועם סיכות משרדיות 💡 רעיון: הוסיפו חוט אמיתי בתור "שרוכים" אחרי הקיפול, כדי לקבל מראה ריאליסטי ולשדרג את הלוק. והנה נעל החלקה מנייר סול הנה ספורטאית של החלקה אומנותית והנה הספורטאי של תחרות ה'ריצה' על הקרח, של הגלישה המהירה: גולש סנובורד 🏂 בעיקרון הוא די דומה לגולש על מגלשיים, רק עומד על לוח רחב אחד, ועל הצד. תוכלו להכין את הגולשים מהקלקרים (אלה שלמעלה) אבל רק על מיגלש אחד. או ש... תקפלו סנובורד מאוריגמי תכינו איש שלג שגולש על סנובורד (או מגלשיים) מזחלת 🛷 נוכל ליצור דגם של מזחלת, ואחר כך דמויות אוריגמי קטנות אחרות, כמו פינגווין או איש שלג, ולהושיב/להעמיד עליה. הנה אוריגמי פשוט מזחלת אוריגמי בסגנון של מזחלת סנטה קלאוס או בגזירה והדבקה והנה עם מסלול - כמו של תחרות הבובסלייד באולימפיאדה 💥 בונוס : רכבל לגולשים. מקופלת מנייר, ברור... לסיום, קבלו טיפ למה לעשות אחרי שקיפלתם: אם אתם רוצים שהדגמים ייראו כאילו הם בתוך סצנת חורף אמיתית, אפשר להכין 'אקווריום' עם עיגולי הקלקר או פתיתי נייר (מהמחורר או המגרסה) או גזירות נייר של פתיתי שלג. תהנו!

לפני המון שנים, כשהיוונים הקדמונים המציאו את האולימפיאדה , הם בטח לא חשבו שיום אחד אנשים יתחרו מי גולש מהר יותר על הקרח, או מי קופץ הכי טוב ממתקן קפיצת הסקי... אבל הנה, ב-1924 (שזה לפני 100 שנים!) נולדה אולימפיאדת החורף, ומאז העולם לא אותו דבר. איך הכל התחיל? 🎿 האולימפיאדה הראשונה של החורף נערכה ב-1924 בעיירה שאמוני-מונבלאן שבצרפת. בהתחלה קראו לה "שבוע הספורט הבינלאומי" (לא ממש אומר משהו, נכון?), אבל האירוע נחשב רשמית לאולימפיאדת החורף הראשונה רק מאוחר יותר, בהחלטת הוועד האולימפי הבינלאומי (שהוא אותו אחד של האולימפיאדה הרגילה ו האולימפיאדה הפאראלימפית ). באולימפיאדה הראשונה הזאת היו רק 16 מדינות ו-258 ספורטאים (מתוכם רק 11 נשים!), שהתחרו ב-6 ענפי ספורט בלבד. והיום? יש יותר מ-2,800 ספורטאים ממעל 90 מדינות! הידעתם? גם לאולימפיאדת החורף יש לפיד! הלפיד נוסע בשלגים, לעיתים במזחלת או אפילו ברכבל עד למדינה המארחת! 🔥 למה דווקא כל ארבע שנים? 📅 כי בדיוק כמו באולימפיאדה הרגילה (שנקראת גם "אולימפיאדת הקיץ"), גם אולימפיאדת החורף נערכת כל ארבע שנים. אבל יש כאן טוויסט מעניין: עד שנת 1992 שתי האולימפיאדות חלו באותה שנה! אבל אז החליטו לפצל ולערוך אותן בהפרש של שנתיים כדי שלא יהיה עומס (אבל באמת? בעיקר כדי שיהיו אולימפיאדות כל שנתיים - ככה יותר כיף לכולם!). ומאז 1994, אולימפיאדות הקיץ והחורף מתחלפות כל שנתיים. ענפי ספורט מוזרים ומפתיעים 🤔 זה הכי כיף. בטח לנו, שאנחנו פחות מכירים ספורט של שלג וקרח... בובסלייד וסקלטון - ירידה מטורפת שמעתם פעם על בובסלייד? זה כשצוות של שניים או ארבעה אנשים נכנס למזחלת מפלצתית ויורדים במורד מסלול סלאלום מפותל של קרח, במהירות עצומה. יש גם סקלטון - שזה בעצם אותו רעיון, אבל שם אתם שוכבים על הבטן עם הראש קדימה (ו-כן, זה מפחיד כמו שזה נשמע!). הסיפור הכי מפורסם? בשנת 1988 צוות הבובסלייד של ג'מייקה (😱 כן, המדינה הטרופית!) הגיע לאולימפיאדה והפך לסנסציה עולמית. אפילו עשו עליהם סרט! קרלינג - משחק הכדור על הקרח 🥌 אחד הענפים הכי מוזרים בעיני רבים הוא קרלינג (ואחד האהובים עלינו). זה נראה כאילו מישהו שילב בין כדורת וספונג'ה... השחקנים מחליקים סוג-של-אבן כבדה על הקרח, ושני חברי קבוצה מברישים במהירות את הקרח שלפני האבן כדי לשלוט במהירות ובכיוון שלה. למה זה כל כך מיוחד? כי זה אחד ענפי הספורט היחידים שבהם צעקות של השחקנים בפועל זה חלק מהמשחק - הם צריכים לתקשר כל הזמן מי מבריש איפה ובאיזו עוצמה! הידעתם למה הקרח כל כך חלק? כי כשהוא נלחץ, נוצרת עליו שכבה דקיקה של מים - שמעיד קופאת. וזה הופך אותו למשטח מושלם להחלקה! ⛸️ קפיצת סקי - ניסיון לעוף 🦅 בקפיצת סקי (עוד ספורט אהוב עלינו. לא לעשות! לראות 🤭), הספורטאים עולים על מתקן קפיצת הסקי הענק, שנמצא בראש 'הר' ושהוא כמו מין מגלשה תלולה אל ה...אוויר. הגולשים בו מגיעים למהירות של 90 קמ"ש, ו... קופצים! כמה רחוק? השיא העולמי הנוכחי הוא 253.5 מטר של סטפן קראפט מאוסטריה - זה כמו לרחף מעל שניים וחצי מגרשי כדורגל צמודים... אגב, בשנות ה-80 וה-90, הפינים היו מלכי הענף. אחד מהם, מטי נוקאנן, היה כל כך טוב שקראו לו "הארנב המעופף" - ונראה שהוא באמת ידע לעוף... בחרנו דווקא להראות לכם את הנה שיא הקפיצה הארוכה ביותר, לא מהאולימפיאדה... סקי אקרובטי - כשהופעת אקרובטיקה פוגשת שלג ⛷️ בענף הזה, הספורטאים עושים סלטות, סיבובים וקפיצות מטורפות באוויר תוך כדי גלישה על מגלשיים. יש שלושה סוגים עיקריים: מוגולים (לא לבלבל עם מוגלגים...): גלישה על פקקים (גבעות קטנות) בשלג במהירות מטורפת אֶריאל : קפיצות אקרובטיות עם סלטות ופליק-פלאקים מרמפה (לראותם בלבד...) סקי קרוס: מרוץ מטורף של ארבעה מתחרים יחד על מסלול מלא קפיצות ומכשולים סנובורד - הגלשן של השלג 🏂 אחד הענפים הצעירים יותר באולימפיאדה הוא הסנובורד, שהצטרף רשמית רק ב-1998. בהתחלה, מתחרי הסקי הקלאסי הסתכלו על הסנובורדרים בעין עקומה ("איזה ילדים משוגעים..."), אבל היום זה אחד הענפים הפופולריים ביותר! (כן, כמו שה סקייטבורד נכנס לאולמפיידה הרגילה). יש פה ענפי תחרות שונים המדהימים כמו: האף-פייפ (Halfpipe) או "חצי צינור": קפיצות אקרובטיות באוויר עם טריקים מטורפים סלופסטייל : גלישה על מסלול מלא מכשולים ורמפות - כן, כמו במגרש הסקייטפארק שלידכם, רק שזה לא על בטון מוחלק אלא בשלג... ביג אייר : קפיצה ענקית אחת שבה הסנובורדר עושה את הטריק הכי מטורף שהוא יכול מדליות, שיאים וסיפורים מצחיקים 😂 באולימפיאדת 1932, כלב האסקי של אחד המתחרים ברח במהלך התחרות וקפץ על אחד היריבים במורד המדרון. בסופו של דבר, המתחרים הספיקו לצחוק על זה ביחד אחרי המרוץ - והכלב קיבל "מדליה כבוד" לא רשמית! קרלינג הפך לתופעה טלוויזיונית כי אנשים התאהבו ב"ספורט שאפשר לצפות בו בזמן שעושים משהו אחר". הקצב האיטי והמרגיע, יחד עם הצעקות של השחקנים, הפכו אותו לאחד הענפים הכי נצפים! לכו תבינו... הנשר האגדי 🦅 אדי "איזי" אדוארדס, היה קופץ סקי בריטי שהשתתף באולימפיאדת 1988. הוא הגיע למקום האחרון, אבל הפך לכוכב עולמי בגלל הנחישות והאומץ שלו (ובגלל שהוא נראה די מצחיק עם המשקפיים העבים שלו). עשו עליו אפילו סרט! הספורטאי המעוטר ביותר הוא מארי ביורנדאלן, ספורטאי ביאתלון נורווגי (ביאתלון הוא ענף שמשלב סקי למרחקים ארוכים עם ירי למטרה), זכה ב-13 מדליות אולימפיות (8 זהב) במהלך הקריירה שלו. הוא נחשב לאחד הספורטאים המעוטרים ביותר בכל הזמנים באולימפיאדות החורף ומהצד השני, מאריט ביורגן, גם היא מנורווגיה, זכתה אפילו ביותר מדליות: 15 סה״כ, ו-8 מזהב, בסקי קרוס קאנטרי. מלכת אולימפיאדות החורף היא נורווגיה, עם למעלה מ-400 מדליות בסך הכל! טוב, ברור שלא ג'מייקה 😉 הספורטאי הכי וותיק היה אוסקר סוואן, משבדיה, שהתחרה בגיל 72 (!) במשחקים ב-1924. הידעתם? מדריכי ראייה של ספורטאים עיוורים מקבלים גם הם מדליות - זה חלק מהרוח האולימפית של שיתוף פעולה וקבוצתיות! 👥 ישראל ואולימפיאדת החורף - סיפור לא רגיל 🇮🇱 ועכשיו לחלק שלנו. רגע, ישראל באולימפיאדת החורף? איך זה בכלל עובד כשאין לנו בכלל ספורט של חורף, כי, נו, אין כאן אגמים ונהרות שקופאים או שלג בכל חצר. אז... הפתעה: למרות שאנחנו מדינה חמה עם חורף "עדין" (טוב, פרט להר החרמון הקטן שלנו), מאז 1994 גם אנחנו משתתפים באולימפיאדות החורף! הייצוג הראשון היה בהחלקה אמנותית על הקרח על ידי מיכאל וסופיה שפרקוב בשנת 1994 בלילהאמר, נורווגיה. הספורטאים הישראלים מתאמנים בעיקר בחו"ל - באירופה, בקנדה ובארה"ב. רבים מהם עולים חדשים שהביאו איתם את האהבה לספורט החורף ממדינות המוצא שלהם. ויש גם הישגים ישראליים ☃️. אמנם עדיין לא זכינו במדליה באולימפיאדת החורף, אבל יש לנו ייצוג יפה בעיקר בהחלקה האמנותית - הענף שבו לישראל יש את ההיסטוריה הארוכה והמוכרת ביותר באולימפיאדת החורף. גם בלי מדליות אפשר להצליח. וגם כשהתנאים לא אידיאליים. הספורטאים הישראלים מוכיחים שעם נחישות, אימון ואהבה לספורט, אפשר להגיע לכל מקום - גם אם זה על הקרח, למרות שאנחנו יותר רגילים לגלישה בים התיכון... משחקי חורף וקסם ⛸️ אולימפיאדת החורף היא לא רק על ספורט - היא על הקסם של השלג, על היופי של ההרים, ועל האומץ של אנשים שדוחפים את עצמם לגבולות על קרחונים, מדרונות ומתקני קפיצת סקי. אז מומלץ לצפות באולימפיאדת החורף שמתחילה עכשיו, וזיכרו - מאחורי כל קפיצה, כל גלישה וכל מדליה, יש סיפור של נחישות, אימונים אינסופיים ואהבה אמיתית לשלג ולקרח. וגם אם אנחנו לא חיים באיזור מושלג, אנחנו יכולים להתרגש ולעודד - כי זה הקסם של האולימפיאדה: היא מאחדת את כל העולם, חם או קר! 🌍❄️ (הי, לצפות מהבית זה ממש לא קר...)