"הדרקון הלא נכון" הוא סיפור קצרצר ומרגש שכתב יהונתן גפן עם איורים של דני קרמן. מדובר בדרקון מיוחד, בעל שלושה ראשים, הרבה עיניים, שכמובן יכול גם לירוק אש. א-מה-מהה? מבפנים הוא עדין, בודד ומחפש חברים. הבעיה היא שכולם רואים רק איך הוא נראה מבחוץ, ולכן הוא נשאר לבד. אז למה הוא "לא נכון"? לא בגלל שהוא רע, אלא בגלל שהוא לא מתאים לציפיות של אף אחד 🐉 זה לא סיפור על דרקון שצריך "להשתנות כדי להשתלב". השאלה היא אם העולם מוכן להשתנות ולקבל את מי שנראה שונה. הסיפור כתוב בחרוזים מוזיקליים שנשמעים כמו שיר ארוך, בדיוק בסגנון המוכר של גפן - קליל על פני השטח, עמוק ומעט מלנכולי מתחת. הידעת? 💭 בסיפור אין דמות רעה. יש רק אי-הבנה, פחד מהשונה, ואנשים שמחליטים מי "בסדר" ומי "לא נכון" לפי איך שמישהו נראה. מתאים לגילאי 3-8, אבל עם משמעות גם ליותר גדולים בזכות המשמעות, ההזדהות וזה שאין תשובות סגורות, אלא נשאר מקום לשאלות ושיחה (על השונה והאחר, על היופי בלהיות עצמך - גם כשזה לא מסתדר עם הכללים. זוכרים את צמריקו ?) והנה יהונתן גפן בכבודו ובעצמו מקריא את הסיפור:

לסיום שבוע החלל הישראלי האפרוחים שלנו התחילו מסע חדש - הפעם לחלל הרחב! 🚀🌌 בחוברת הצביעה החדשה שלנו, תוכלו לצאת יחד איתם להרפתקה בין כוכבים, לגלות גלקסיות, לנווט בין פלנטות מרהיבות ואפילו לקיים מפגש בינגלקטי עם חוצנים. אז הכינו את הצבעים, והצטרפו אל אפרוחי העל-חלל במסע צביעה עוצר נשימה דרך החלל האינסופי, שלא יארך שנות אור. בהתחייבות 🌠🎨 (מי יצליח לצבוע את שביל החלב בצבעי ה-🌈?) הורידו את חוברת הצביעה, הדפיסו, והתחילו לצבוע - החלל מחכה לכם! אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מ הספריה

פשטידה זה נהדר, אבל פשטידה במנות אישיות? עוד יותר נהדר. המאפינס האלה הם בעצם פשטידת ירקות שהחליטה להיות יותר נוחה לחיים - קל לאחסן, קל לארוז לבית הספר, וכל אחד מקבל בדיוק מנה אחת מושלמת בלי לחתוך ולהתלכלך. המתכון הזה משלב הרבה ירוקים - בצל ירוק, פטרוזיליה וברוקולי אבל ממש לא מרגיש ירקות-מדי, אצלנו גם הילדים שלא אוהבים בצל - אהבו. כ-24 מאפינס שמתאימים לארוחת בוקר, לחטיף, ליד הקציצה או לנשנוש של אחהצ. לאכול חם (רק כי לא הספקנו לטעום את זה קר, כי הכל נגמר). חומרים: 3-5 צרורות בצל ירוק, קצוץ דק לרוחב שקית פטרוזיליה, קצוצה דק (בלי הגבעולים העבים) כ-2 כוסות פרחי ברוקולי, מבושלים קלות וקצוצים 3-4 ביצים כוס קמח תופח 1 קוטג' כמה כפות יוגורט רגיל חצי קופסת שמנת לבישול בטעם פטריות (יוטבתה) מלח, פלפל שחור, לא חובה: קצת שום כתוש, קצת ג'ינג'ר כתוש 2 קוביות קטנות גבינת פטה / בולגרית למאפין אופן ההכנה: מכינים את הברוקולי: חולטים או מאדים את פרחי הברוקולי 2-3 דקות עד ריכוך קל. מסננים היטב וקוצצים גס. מכינים את הבצל הירוק: שוטפים היטב, פורסים לעיגולים דקים (את כל הבצל, גם החלק הלבן) מטגנים בכף שמן זית כ-2 דקות - כדי להוציא את המרירות של הבצל. בקערה גדולה: טורפים ביצים, קוטג', יוגורט ושמנת-פטריות עד שאחיד. מוסיפים בצל ירוק ופטרוזיליה ומערבבים. מוסיפים קמח, תבלינים ומערבבים רק עד איחוד - לא צריך לערבב יותר מדי. מוסיפים את הברוקולי ומקפלים בעדינות. אם התערובת יבשה מדי - מוסיפים עוד יוגורט. אם נוזלית מדי - מוסיפים עוד קמח. 'מוזגים' לתבניות מאפינס משומנות קלות (ספריי שמן זה אחלה). כל שקע מלאים בכ-¾ מגובהו. מטביעים 2 קוביות פטה בכל מאפין. אופים בתנור מחומם ל-180 מעלות כ-25-30 דקות, עד שמיוצב ומושחם. מצננים קצת לפני שמחלצים מהתבניות וזוללים. 💡 הערות שעושות סדר: השמנת בטעם פטריות נותנת עומק לטעם, אבל זה לא הכרחי, אפשר שמנת לבישול רגילה. הפטה בכל מאפין יוצרת "הפתעה" מלוחה מבפנים. אפשר גם בלי, אבל איתה זה יותר כיף. למה מאפינס ולא אינגליש קייק? אפשר לאפות את זה בתבנית פשטידה גדולה, אבל בתור מאפינס יש לכם אפייה אחידה יותר, אחסון קל, וחטיף מושלם כשכל ילד מקבל בדיוק אותו גודל. אין ריבים ("שלו יותר גדול"). נוח לאחיזה ביד הקטנה. ווין ווין. וריאציות : במקום ברוקולי אפשר להשתמש בתרד, כרובית או קישואים. הידעת? 🥦 הברוקולי שייך למשפחת הכרובים - יחד עם כרובית, כרוב רגיל, כרוב סיני, כרישה, קייל וכרוב ניצנים. כל הירקות האלה הם למעשה אותו צמח (Brassica oleracea) שבני אדם גידלו במשך אלפי שנים ובחרו בכל פעם מאפיין אחר - פעם את העלים (כרוב), פעם את הפרחים (ברוקולי וכרובית), ופעם את הגבעול (כרישה). זה כמו משפחה אחת שכל אחד בה הלך לכיוון אחר לגמרי. בתיאבון! 🍽️

שלג הוא אחת מתופעות הטבע המרתקות ביותר. אבל למרות שרוב הילדים בעולם חולמים עליו, בישראל הוא אורח יותר נדיר, שנהנים ממנו בעיקר בצפון הרחוק - ובירושלים (אבל לא כל שנה). ובעוד כמה מקומות, תיכף נפרט. המסע הקסום של פתית השלג ❄️ הכל מתחיל כשאדים של מים עולים גבוה לשמיים, למקום שבו הטמפרטורה נמוכה מאפס מעלות. שם, במקום להפוך לטיפות גשם (כמו שלמדנו על עננים ...), אדי המים מתגבשים סביב גרעין זעיר - זה יכול להיות גרגיר אבק, תא חיידק, או אפילו חלקיק עשן. הגביש הקטנטן הזה מתחיל "לאסוף" אליו עוד מולקולות מים שקופאות ונדבקות אליו. בכל פעם שהוא עובר דרך חלק קר ולח של הענן, נוספת לו שכבה נוספת - ובדיוק בגלל זה כל פתית שלג הוא ייחודי: הדרך שהגביש עבר בענן, הטמפרטורה שפגש, כמות הלחות - הכל משפיע על הצורה הסופית. ולמה לפתית שלג יש שש צלעות? כי מולקולות המים בונות גביש בצורה סימטרית שש-צלעית - הצורה היציבה ביותר לקרח. כשהפתית כבד מספיק, הוא מתחיל לרדת. אם האוויר קר מספיק בכל הדרך למטה - נקבל שלג. אם לא, הפתית יימס ויהפוך לטיפת גשם (או לברד, אם הוא ייקלע לענן סערה!). הידעת? כל פתית שלג נופל במהירות של כ-3-6 קמ"ש, הרבה יותר לאט מטיפת גשם! אז למה לפעמים יורד שלג כשבחוץ מעל אפס מעלות? 🌡️ זו שאלה מצוינת! אם אי פעם ראיתם שלג יורד כשהמדחום מראה 2-3 מעלות צלזיוס, לא דמיינתם. הסוד הוא שהשלג מתחיל את דרכו למעלה, במקום קר, ולוקח לו זמן לרדת. במהלך הנפילה, הפתיתים מצננים את האוויר סביבם כשהם נמסים חלקית ומתאדים - תהליך שיכול לקרר את האוויר מספיק כדי לשמור את השלג קפוא עד שהוא מגיע לקרקע. אבל... אם הטמפרטורה חמה מדי (זה קורה בדרך כלל מעל 4-5 מעלות), הפתיתים לא יצליחו להחזיק מעמד. הם יימסו בדרך או מיד כשיגיעו לקרקע. זו בדיוק הסיבה שבישראל, כשיורד שלג בירושלים או בצפת, הוא לא תמיד נשאר, כי הקרקע עצמה חמה מדי. מיתוסים ועובדות על שלג מיתוס: אין שני פתיתי שלג זהים. עובדה : זה נכון בטבע! הסיכוי שיפלו 2 פתיתים עם אותה צורה מדויקת הוא כמעט אפס. למרות, שמדענים הצליחו ליצור גבישים דומים מאוד בתנאים מבוקרים, אבל בטבע זה כמעט בלתי אפשרי. מיתוס: האינואיטים (עמי הצפון) יש להם 50 מילים שונות למילה "שלג". עובדה : זה מיתוס לשוני מעניין! השפות האינואיטיות הן "פוליסינתטיות" - כלומר, הן לוקחות מילת בסיס אחת ומוסיפות לה סיומות שונות כדי ליצור משמעויות שונות. בעצם יש רק 2-4 שורשים בסיסיים לשלג (כמו Qanuk - שלג באוויר, ו-Aput - שלג על הקרקע), אבל הם יכולים ליצור מהם הרבה צירופים (זה בערך כמו שיש לנו בעברית "בית", ומשם אנחנו מקבלים: "ביתי", "בביתכם", "מהבית" וכו'). רוצים לקרוא עוד על המיתולוגיה של האינואיטים ? 👉 הקליקו כדי לעבור לשם! מיתוס: שלג הוא לבן. עו בדה: שלג הוא בכלל שקוף! כל גביש קרח שקוף לחלוטין, אבל כשיש מיליארדי גבישים ביחד, האור עובר בין כולם, מחזיר את כל צבעי ה קשת - ולכן נראה לנו לבן (ויש לזה הסבר מפורט בפוסט על מדע האור ). הידעת? באופן מפתיע, דווקא לשפה הסקוטית יש הכי הרבה מילים ייחודיות לשלג! חוקרים מאוניברסיטת גלזגו תיעדו כ-421 מילים שונות לתופעות חורף - כמו "flindrikin" לשלג קל או "feefle" לשלג שמתערבל בפינה. הרבה יותר מהאינואיטים! למה אנחנו אוהבים שלג? ❤️ השלג משנה את העולם. הכל נהיה שקט יותר (השלג בולע קולות!), יפה יותר, ואפילו הריחות משתנים. זו חוויה חושית מלאה שילדים בכל העולם - אבל גם אצלנו בישראל - מחכים לה כל השנה. כיף לזרוק שלג! צילום גל ברטשניידר מבחינה פסיכולוגית, שלג מזכיר ילדות, חגים, משחקים בחוץ ו שוקולד חם . הוא קשור לזיכרונות טובים - וגם היום, כשהוא יורד, הוא נותן תירוץ מושלם לצאת לשחק בחוץ (או להישאר בפנים ליד התנור). בתנאי שאתם גרים במקום מושלג... הידעת? שלג גורם לאנשים להיות יותר מאושרים - זה אפילו נחקר! השילוב של האור המשתקף, האוויר הצלול והשינוי בשגרה משפיע על מצב הרוח. לפני ואחרי: איך עושים מלאך בשלג? (אחד המשחקים היותר פופולריים). צילום עדי ברטשניידר למה השלג חשוב לטבע? 🌍 השלג לא רק יפה - הוא גם חשוב לטבע! כשהוא נמס לאט באביב, הוא משקה את האדמה וממלא נהרות ואגמים. הרבה מהמים שאנחנו שותים בקיץ באזורים מסוימים בעולם מגיעים משלג שנמס מההרים. באזורים קרים, השלג פועל גם כשמיכה מבודדת שמגנה על צמחים וחיות מהקור העז. בלי שלג, הטבע היה נראה שונה לגמרי באזורים הצפוניים של העולם. ואם שמתם לב ש האף שלכם קופא ראשון כשאתם יוצאים אל השלג... אז זה (בקיצור) כי הוא בולט, אין לו שכבת שומן מגנה, והדם לא מגיע אליו בכמות גדולה כמו לשאר הגוף. (הקליקו על הלינק להבין למה בדיוק...) סוגי שלג שכדאי להכיר לא כל שלג נוצר שווה: שלג אבקתי  - שלג יבש וקליל, מושלם לסקי אבל גרוע לבניית איש שלג. נוצר כשהאוויר קר מאוד ויבש. שלג רטוב  - כבד ודביק, נהדר לכדורי שלג ולבניית מבנים. נוצר כשהטמפרטורה קרובה לאפס. שלג גרגירי  - נראה כמו קוסקוס קפוא. זה קורה כששלג נמס חלקית ואז קופא שוב. כפור  - טכנית זה לא שלג, אלא אדי מים שמתגבשים ישירות על משטחים קרים. אבל זה נראה קסום! (יש לנו פוסט עם פעילות של איך ליצור אפקט כפור על חלונות ) שיאי שלג מהעולם ⛄ השלג העמוק ביותר:  במרץ 1911, באזור טאמריק בקליפורניה, נמדד עומק שלג של 11.4 מטר! זה בערך הגובה של בניין בן 3 קומות. פתית השלג הגדול ביותר:  לפי ספר השיאים של גינס, פתית בקוטר 38 ס"מ (!) נפל במונטנה ב-1887. קשה להאמין, אבל עדים דיווחו שראו פתיתים "גדולים יותר מצלחות חלב". סופת השלג הקטלנית ביותר:  באיראן, בפברואר 1972, 'נפלו' 3 מטר (ובמקומות מסויימים גם 8 מטרים!) של שלג תוך יממה, 24 שעות. זו נחשבת סופת השלג הקטלנית ביותר שתועדה, עם אלפי הרוגים 😞 שלג בישראל ❄️🇮🇱 בישראל, שלג הוא תופעה נדירה ומיוחדת במיוחד. הוא יורד בעיקר בירושלים, בצפת, בגולן ולעתים נדירות בהרי הגליל. בירושלים יורד שלג פעם בכמה שנים בממוצע - לעיתים רחוקות פעמיים בעונה, ופעמים אחרות לא בכלל במשך שנים. השלג האחרון הגדול בישראל היה בינואר 2022, כשירושלים התכסתה בשכבה עבה של שלג לבן. ילדים מכל הארץ הגיעו לראות - כי זו באמת חוויה נדירה. לעיתים נצפה שלג גם בנגב הגבוה - בהר חריף ובמצפה רמון. זו תופעה נדירה במיוחד שקורה פעם בכמה עשורים, אבל כשהיא קורה - זה מרהיב! הידעת?  הר החרמון הוא המקום היחיד בישראל שבו יורד שלג באופן קבוע כמעט כל שנה. זה הסיבה שאנחנו יכולים לגלוש על סקי שם! מה ההבדל בין שלג לברד לגלידה? 🍦 שלג  נוצר כשאדי מים מתגבשים ישירות לקרח בצורת פתיתים. ברד  נוצר כשטיפות מים קופאות ועולות ויורדות בענן סערה, ונוספות להן שכבות של קרח. (ויש לנו פוסט שלם על ברד !). אבל... יש לנו גם ברד שאוכלים, שהוא קרח כתוש עם סירופ - במרקם גרגירי וקליל, קצת כמו שלג אמיתי, שצריך להיזהר ולא לזלול אותו מהר כדי לא לחטוף בריין פריז ... ו גלידה  היא לא מים קפואים אלא שמנת וחלב שמוקפאים תוך כדי ערבוב - מה שנותן את המרקם הקרמי והחלק (גם לה יש לנו פוסט, ואפילו מתכונים לגלידה ביתית !) איך משחקים בשלג? ⛷️ אנשי שלג, כדורי שלג, מלחמות שלג, גלישה על מזחלות, בניית איגלו (👉 הקליקו להדרכה!)... האפשרויות אינסופיות. ואם אין שלג בחוץ - אפשר גם ליצור שלג מלאכותי בבית (יש לנו הרבה רעיונות בפוסט על פעילויות חורפיות ובפוסט על מה אפשר לעשות עם מלח ). יש לנו גם משחק דיגיטלי חמוד של בניית איש שלג ! הידעת? למרות שנראה שלשחק בשלג זה ילדותי, מבוגרים נהנים מזה לא פחות. סקי, סנובורד, וספורט חורף אחרים הם תעשייה ענקית. יש אפילו אולימפידה שלמה רק למשחקי חורף כאלה. לסיכום ❄️ שלג הוא לא סתם תופעת טבע - הוא קסם טהור. כל פתית הוא יצירת אמנות מדעית, כל סופת שלג היא הזדמנות להפסקה מהשגרה, וכל שכבה לבנה על הקרקע היא הזמנה למשחק. אז בפעם הבאה שתראו חיזוי שלג - תתכוננו. הוציאו את ה מעילים , הכפפות, ה מגפיים וסעו לחרמון (או להרי ירושלים , אם במקרה השלג שם), כי שלג בישראל זה לא משהו שקורה כל יום.

מגלי הארצות היו אנשים אמיצים ונועזים שיצאו למסעות ארוכים ומסוכנים כדי לחקור חלקים לא מוכרים של העולם. הם שינו את ההיסטוריה האנושית ועיצבו את העולם כפי שאנו מכירים אותו היום. 🌍🧭 ההיסטוריה של מסעות הגילוי 📜🌅 🕰️ תקופת מסעות הגילוי הגדולים התרחשה בעיקר בין המאה ה-15 למאה ה-17 (שזה לפני כ-500~ שנה). תקופה זו מכונה גם בשם " עידן התגליות ". זו הייתה תקופה מרתקת של חקר, הרפתקאות ושינויים עולמיים! אבל לא רק! היו מסעות מאות שנים לפני - ומאות שנים אחרי. בואו נציץ בציר הזמן 📅: 1165–1173 (בערך): בנימין מטודלה יוצא למסע ארוך מאירופה למזרח התיכון, אסיה וצפון אפריקה. הוא מתעד קהילות יהודיות, ערים, מסחר, מנהגים ומרחקים - ומשאיר אחריו את אחד מיומני המסע החשובים של ימי הביניים 1271–1295: מרקו פולו יוצא למסעות ארוכים בדרך המשי ומביא לאירופה ידע חדש על סין והמזרח הרחוק. 1488 : ברתולומאו דיאש מקיף את כף התקווה הטובה, פותח את הדרך להודו 1492 : כריסטופר קולומבוס מפליג מערבה ומגיע לאמריקה, (כשהוא חושב בטעות שהגיע להודו) 1497-1499 : וסקו דה גאמה מגלה נתיב ימי להודו, ומקיף את אפריקה. 1519-1522 : פרדיננד מגלן מוביל את המסע הראשון להקפת העולם (למרות שהוא עצמו לא שרד את המסע). 1577-1580 : פרנסיס דרייק מקיף את העולם והופך לגיבור לאומי באנגליה. 1768-1779 : ג'יימס קוק חוקר את האוקיינוס השקט, ממפה את ניו זילנד ומזרח אוסטרליה. 1804–1806: לואיס וקלארק חוצים את יבשת אמריקה מצפון אמריקה המזרחית ועד האוקיינוס השקט. 1831–1836 : צ'רלס דרווין משתתף במסע הביגל ומשנה את עולם המדע. 1830–1850 בערך: דייוויד ליווינגסטון חוקר אזורים נרחבים באפריקה וממפה נהרות ואזורים לא מוכרים לאירופאים. 1799–1859 : אלכסנדר פון הומבולדט יוצא למסעות חקר מדעיים באמריקה הלטינית ומניח יסודות לגיאוגרפיה, אקולוגיה ומדע מודרני. 1911 : רואלד אמונדסן מגיע ראשון לקוטב הדרומי. 1932: אמיליה ארהארט הופכת לאישה הראשונה שטסה לבדה מעל האוקיינוס האטלנטי. 1969 : ניל ארמסטרונג הופך לאדם הראשון שדורך על הירח במסגרת משימת אפולו 11. זו הפעם הראשונה שבה בני אדם חוקרים לא יבשת חדשה, אלא עולם אחר לגמרי. המסעות האלה שינו את פני העולם לבלי הכר, הובילו לקשרים בין-יבשתיים חדשים, ופתחו עידן חדש של גלובליזציה. 🌐🚀 מה גרם להם לצאת אל הלא-נודע? 🌍 סקרנות וצמא לידע ורצון לגלות עולמות חדשים ולהרחיב את הידע הגיאוגרפי. אגו - הרצון להיות מפורסם ולהראות ש'אני יכול' חיפוש אחר עושר, משאבים ודרכי סחר חדשות, במיוחד להודו ולמזרח הרחוק. כוח (של השליטים) גם בגלל התחרות בין המעצמות האירופאיות על שליטה בטריטוריות חדשות וגם בגלל הרצון להרחיב את גבולות הממלכות האירופאיות כוח (של הכנסיה) - על ידי הפצת הנצרות בעולם החדש. התקדמות טכנולוגית בתחום הספנות והניווט למסעות הגילוי הללו היו השפעות ארוכות טווח בכמעט כל תחום שאפשר לחשוב עליו: מהפכה במיפוי העולם 🗺️ מפות מדויקות יותר : תיקון טעויות ישנות והוספת יבשות ואיים חדשים. אישוש ידע קודם : המסעות אישרו את התפיסה הקדומה שכדור הארץ עגול, רעיון שהוצע כבר על ידי פילוסופים יווניים כמו פיתגורס ואריסטו לפני כ-2,500 שנה. קביעת קווי אורך ורוחב : פיתוח שיטות מדידה מדויקות יותר. השפעה על תפיסת העולם : המסעות השפיעו על האופן שבו אנשים תפסו את העולם, כולל הנטייה לצייר מפות עם הצפון למעלה. מהפכה בתזונה העולמית 🍅🥔 אוהבים צ'יפס? ומה עם שקשוקה? פופקורן? לא היינו יכולים ליהנות מהם לולא מגלי הארצות הביאו אותם (את תפוחי האדמה, העגבניות, והתירס) מיבשת אמריקה, וכך שינו את התזונה העולמית. שינויים כלכליים עצומים 💰 נתיבי סחר חדשים : פתיחת אפשרויות סחר חדשות. זהב וכסף : זרימת המתכות היקרות מאמריקה לאירופה. משאבים חדשים : גומי, טבק, וסוכר שינו את הכלכלה העולמית. התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות 🔬🔭 שיפורים בספנות : פיתוח אוניות מהירות וחזקות יותר. כלי ניווט : שימוש נרחב באסטרולב וכלי ניווט אחרים. כך לדוגמה הסקסטנט, שהומצא במאה ה-18, ושיפר עוד יותר את הניווט הימי. אסטרונומיה : הרחבת הידע על כוכבים בחצי הכדור הדרומי. הידעתם ? 🌟הכוכבים בשמיים בחצי הכדור הדרומי נראים לגמרי אחרת מאלו שאנחנו מכירים. אפשר לצפות שם בקבוצות כוכבים ייחודיות כמו קשת ושני ענני מגלן, שלא נראים מהצפון.🔭🌠 השפעות בריאותיות 🏥 🦠 במהלך מסעות הגילוי, התרחש חילוף מחלות בין האירופאים לאוכלוסיות הילידיות, אך ההשפעה הייתה א-סימטרית. האירופאים הביאו מחלות כמו אבעבועות שחורות, חצבת ושפעת, שהיו קטלניות במיוחד עבור האוכלוסיות הילידיות באמריקות, שלא היו חשופות אליהן קודם. מנגד, האירופאים נחשפו למחלות כמו עגבת. עם זאת, ההשפעה על האוכלוסיות הילידיות הייתה הרסנית הרבה יותר. 🌎🔬 ובהשפעה החיובית, קיבלנו תרופות חדשות בגלל גילוי צמחי מרפא חדשים. שינויים דמוגרפיים 👥 אירופאים רבים היגרו לארצות החדשות בכלל, ובפרט לאמריקה ולאוסטרליה. שינוי דמוגרפי ניכר אירע גם בשל הסחר בעבדים והובלת עבדים מאפריקה ליבשת אמריקה. השפעות תרבותיות 🎭 שפות קריאוליות : התפתחו כתוצאה ממפגש בין תרבויות שונות, בעיקר בהקשרים של עבדות וקולוניאליזם. התפתחו משפות פיג'ין למערכות לשוניות מלאות. השפעות אמנותיות : אמנות אירופאית הושפעה מאמנות אפריקאית ואמריקאית ילידית. תרבויות ילידיות שונות 'נמחקו' ונעלמו (בגלל הקולוניאליזם עם דיכוי תרבותי ושינוי מבנים חברתיים; בגלל המלחמות על טריטוריות ובגלל כפייה דתית ) וכך איבדנו מסורות, שפות, ואורחות חיים ייחודיים ברחבי העולם. 🌍🏛️😞 שינויים סביבתיים 🌳🐘 מינים פולשים - בגלל השפעה על מערכות אקולוגיות מקומיות. שינויי נוף - בגלל כריתת יערות לטובת חקלאות ותעשייה. למה זה היה מסוכן? ☠️ סכנות ימיות 🌊 - סערות, שרטונות, שוניות, וקרחונים. מחלות 🦠 - צפיפות באוניות, תזונה לקויה, מחלות טרופיות. סכנות אנושיות 🏴‍☠️ - פיראטים ועימותים עם עמים מקומיים. בעיות טכניות 🛠️ - תקלות באוניות ואובדן דרך. מחסור במשאבים 🍎 - מזון, מים, ודלק מוגבלים. בריאות ⚕️ - מחסור בתרופות, ויטמינים, חשיפה למחלות ולנדבקים כמה זה היה יקר? 💰 להיות מגלה ארצות היה "מקצוע" יקר מאוד! מסעות הגילוי דרשו מימון עצום, לרוב מנדבנים עשירים או שליטים, כמו המלכים פרדיננד ואיזבלה שמימנו את קולומבוס. אלו היו השקעות גדולות שלא תמיד הניבו רווח מיידי למגלים, אלא בעיקר למדינות שמימנו אותם. בואו נראה למה זה היה כל כך יקר: בניית אוניות 🚢 - עלויות גבוהות לבנייה ותחזוקה. ציוד 🧰 - כלי ניווט, נשק, וציוד יקר. צוות 👥 - משכורות למלחים, קצינים, ומומחים. אספקה 🍖🥖 - מזון, מים, ותרופות לחודשים ארוכים. מתנות וסחורות למסחר 🎁 עלויות בלתי צפויות 🎲 משאבים מדעיים 🔬 מגלי ארצות מפורסמים כריסטופר קולומבוס מרקו פולו וסקו דה גאמה פרדיננד מגלן ג'יימס קוק המורשת של מגלי הארצות המורשת של מגלי הארצות מורכבת. מצד אחד, הם הרחיבו את הידע האנושי והובילו להתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות חשובות. מצד שני, פעולותיהם הובילו לעתים לניצול ופגיעה בעמים ילידים. כיום, אנו ממשיכים לחקור ולגלות - אך הפעם בחלל החיצון (היוש ניל ארמסטרונג ) ובמעמקי האוקיינוסים. האם אתם תהיו מגלי הארצות הבאים?🤔 🚀🌊

נוסעים, נוסעים, נוסעים ו-פתאום - המכונית נעצרת. ולא בגלל רמזור. ואז מסביב, מיליון מכוניות נוספות תקועות אותו דבר. ברוכים הבאים לפקק תנועה! 🚗 אבל רגע, למה בעצם קוראים לזה "פקק"? ומה גורם לכל הבלגאן הזה? ואיך ההורים לא מתפוצצים מעצבים ומה, אם בכלל, אפשר לעשות כדי שהזמן בפקק יהיה יותר מועיל? או. בשביל זה אנחנו כאן! למה זה נקרא "פקק תנועה"? השם "פקק תנועה" מגיע מהרעיון שהמכוניות חוסמות את הכביש בדיוק כמו שפקק סוגר בקבוק מונע מהמיץ שבתוכו להישפך 🍾 - כי כשיש משהו שחוסם, שום דבר לא יכול לעבור! ברוסית ופולנית - זה כמו בעברית. פקק. בצרפתית וספרדתית, משמעות המילה היא 'ביקבוק', כלומר מאותו עולם דימויים, באנגלית קוראים לזה Traffic Jam, שמשמעותה ממש "ריבה של תנועה" - כי הכל דחוס ותקוע יחד כמו פירות בצנצנת ריבה. בגרמנית זה Stau (סטאו), שפירושו "עצירה", ביפנית - ג'וטאי, במשמעות של "עיכוב מריר". סופסוף מישהו מתייחס למשמעות הנפשית 😉 בערבית מדוברת, זַחְמַה, במשמעות של "בלגן של אנשים או מכוניות במקום אחד" נראה שבכל מקום בעולם אנשים לא אוהבים להיתקע בפקקים... אז למה בכלל נוצרים פקקים? יש הרבה סיבות שגורמות לפקקים, ולפעמים זה שילוב של כמה סיבות ביחד: יותר מדי מכוניות באותו מקום הסיבה הכי פשוטה: כשיש הרבה מכוניות על אותו הכביש באותו הזמן, והכביש לא מספיק גדול בשביל כולן. זה קורה הרבה בשעות העומס - בבוקר כשכולם נוסעים לעבודה ולבית הספר, ובצהריים-ערב כשכולם חוזרים הביתה. בישראל, השעות הכי עמוסות הן בסביבות 7:00-9:00 בבוקר ו 16:00-19:00 אחה"צ. תאונות דרכים וסקרנות בתאונה, חלק מהנתיבים נחסמים. אבל יש עוד משהו מעניין: גם אחרי שמפנים את התאונה, הפקק ממשיך! למה? כי נהגים מאטים כדי להסתכל מה קרה (תופעה שנקראת באנגלית Rubbernecking - "צוואר גומי", כי אנשים מותחים את הצוואר להסתכל...). ההאטה הזאת משפיעה על כל המכוניות שמאחוריה לנסוע לאט יותר. והנה משהו ממש מוזר: לפעמים יש תאונה בצד השני של הכביש, בכיוון הנסיעה ההפוך, כלומר - זה בכלל לא צריך להפריע לנו, אצלנו הנתיב פנוי! ובכל זאת גם בצד שלנו נוצר פקק! למה? כי סקרנות ... נהגים שרוצים להסתכל מה קורה בצד השני, מאטים כדי לראות טוב יותר, והנה, פקק נולד... עבודות בכביש כשמתקנים כביש או בונים משהו חדש, סוגרים נתיבים. פתאום שלושה נתיבים הופכים לשניים או לאחד - וזה יוצר צוואר בקבוק שמאט את כולם. רמזורים ומחלפים בצמתים עם רמזורים, מכוניות צריכות לעצור ולחכות לאור ירוק. כשיש הרבה צמתים קרובים אחד לשני, נוצר אפקט דומינו של עצירות. במחלפים, כשמכוניות מתמזגות מכמה כיוונים לנתיב אחד, זה גם מאט את התנועה. מזג האוויר גשם, ערפל או שלג גורמים לנהגים לנסוע לאט יותר (בצדק!), כי הראות פחות טובה והכביש חלקלק יותר. אבל כשכולם נוסעים לאט באותו זמן - נוצר פקק. גל ההלם זו תופעה מדעית מעניינת! נניח שנהג אחד בלם פתאום כי משהו הפתיע אותו. הנהג מאחוריו רואה את זה ובולם גם הוא - אבל קצת יותר חזק, כי הוא צריך זמן תגובה. הנהג שמאחוריו בולם עוד יותר חזק. וזה שאחריו. ושאחריו... וכך זה ממשיך לאורך טור של מכוניות - כמו גל שמתפשט אחורה! הגל זה יכול להמשיך לנוע למרחק של קילומטרים ולגרום לפקק שנמשך גם שעות, אפילו אם הבעיה המקורית כבר נפתרה מזמן. 😅 ניסויים בכבישים סגורים הראו שבלימה קטנה של נהג אחד יכולה ליצור גל פקק שנמשך זמן רב ומתפשט למרחק גדול מאחוריו: אז מי אשם בפקקים? התשובה הקצרה: כולם. אבל גם אף אחד 😅 נהגים אוהבים להאשים נהגים אחרים: "איזה נהג נוראי! בגללו יש פקק!" אבל האמת היא שפקקים הם תוצאה של מערכת שלמה - יותר מדי מכוניות, לא מספיק כבישים, תכנון לא מושלם של ערים, והעובדה שכולנו רוצים לנסוע באותן שעות. אבל כן, יש דברים שנהגים 'אחרים' עושים, שמחמירים את המצב: נהיגה פראית - כשנהג מחליף נתיבים כל הזמן ובלם פתאום, זה יוצר את גלי ההלם שדיברנו עליהם. סתם להסתכל על תאונה או על משהו מעניין בצד הדרך - זה מאט את כולם. לנסוע לאט מדי בנתיב השמאלי (הנתיב היותר מהיר, שמיועד לעקיפה) - גורם למכוניות אחרות להיתקע מאחורי הנהג האיטי. להיכנס למחלף או לצומת לא פנוי. זה חוסם את הצומת לכולם. הידעת? כשמכוניות עומדות או זוחלות לאט בפקק, הן שורפות דלק ופולטות הרבה עשן וגזים לאוויר. זה פוגע באיכות האוויר, באקלים וגם בבריאות של אנשים, במיוחד בעיר, ולכן פקקים זה לא רק "מעצבן ומשעמם" - אלא גם בעיה סביבתית אמיתית. איך פותרים את בעיית הפקקים? ערים ומדינות שונות בעולם מנסות הרבה דרכים שונות: בניית עוד כבישים וקווי תחבורה ציבורית זה נשמע הגיוני, כי אם יש יותר מדי מכוניות, בואו נבנה עוד כבישים! אבל יש בעיה: תופעה שנקראת "ביקוש מושרה". כשבונים עוד כבישים, פתאום יותר אנשים מחליטים לנסוע במכונית (כי זה נוח יותר), ובסוף חוזרים לאותו מצב של פקק. לכן היום מנסים בעולם לעודד תחבורה ציבורית ( אוטובוסים , רכבות , רכבת קלה) ע״י הגברת התדירות והפריסה שלה, כדי שפחות אנשים יצטרכו לנסוע במכונית פרטית. נתיבי תחבורה ציבורית ונתיבי 2+ הכוונה לנתיב מיוחד בכביש שמותר לנסוע בו רק אם אתה אוטובוס או מכוניות עם הרבה נוסעים, וזה נועד לעודד אנשים לנסוע ביחד במקום שכל אחד ייסע במכונית משלו. אגרת כניסה למרכזי ערים יש ערים בעולם כמו לונדון וסינגפור, שם צריך לשלם כסף כדי להיכנס עם המכונית למרכז העיר. זה גורם לחלק מהאנשים לבחור באוטובוס או ברכבת במקום. שעות עבודה גמישות אם לא כולם נוסעים לעבודה בדיוק ב-8:00 בבוקר, הפקקים אמורים להיות יותר קטנים. חלק מהמקומות נותנים לעובדים לבחור מתי להגיע - מוקדם יותר או מאוחר יותר. או לעבוד בזום... רמזורים חכמים ובקרת מהירות הכוונה לרמזורים שמתאימים את הזמנים שלהם לפי כמות המכוניות בכל כיוון. אם יש הרבה מכוניות באחד הכיוונים, הרמזור ייתן לו יותר זמן ירוק. בכמה כבישים מהירים בעולם מסמנים לנהגים מהירות מומלצת ומשתמשים בשלטים אלקטרוניים שמשנים את המהירות המותרת. כשכולם נוסעים במהירות דומה וקבועה יותר, נוצרות פחות בלימות פתאומיות ולכן פחות פקקים. מכוניות אוטונומיות (העתיד) מכוניות שנוהגות בעצמן יכולות לתקשר אחת עם השנייה ולנסוע במרווחים אחידים, בלי בלימות פתאומיות שיוצרות גלי הלם. אבל זה עדיין טכנולוגיה שמתפתחת, דורש שכל המכוניות ידברו זו עם זו... אפליקציות ניווט כמו Waze וגוגל מפות הן עוזרות לבחור מסלול פחות פקוק וכך לפזר את העומס. אז מה עושים כשכבר תקועים בפקק? בסדר, אז אתם כבר בפקק. המכונית זוחלת קדימה במהירות של חלזון עצלן. 🐌 איך תשמרו על השפיות של ההורים ואיך לא תתעצבנו מזה שכנראה שאתם מאחרים? הנה, קבלו רעיונות מה אתם יכולים לעזור: הזמן הזה הוא הזדמנות לשיחה! בחיים הרגילים, הכול רץ. אבל בפקק? יש זמן! אפשר לבקש מההורים לספר: - איזה דבר מצחיק קרה להם כשהם היו בגילכם - על מקום מעניין שהם ראו אתמול - על משהו מיוחד שקרה להם בעבודה השבוע - על חבר שלהם מהילדות שעשה משהו משוגע משחקי מילים ברכב אפשר לשחק במשחקים שלא צריך בשבילם שום דבר מיוחד. יש לנו כאן המון אפשרויות ל משחקים שאפשר לשחק ברכב לשיר 🎵 ביחד, בתורות, עם פלייליסט ספוטיפיי לפי נושא, אקפלה (כשכל אחד שר קול שונה), או אפילו להמציא מילים חדשות למנגינות מוכרות. ללמוד משהו חדש יש לנו מלא פודקאסטים . חלק על סיפורים וחלק על מדע, הסטוריה ודברים מעניינים אחרים. תבחרו משהו שמתאים לכולם, ותקשיבו ביחד. משחקי חידות וחשיבה חידות, כמו "מה זה הדבר שעולה אבל לא יורד לעולם?" (התשובה: גיל) שאלות מצחיקות כמו "האם תעדיף להיות מסוגל לעוף או להיות בלתי נראה?" לנשנש אם יש איזה חטיף בתיק, זה הזמן המושלם. אבל בבקשה לא דברים שמתפוררים, גם ככה הפקק עושה עצבים 😂 להיות הנווט לבקש מההורים להבין את האפליקציה ומה היא מציגה. זה גם יעזור ללמוד על מפות וניווט , שיאפשר לבחון אפשרויות נוספות שהאפליקציה לא חשבה עליהן 🤔 הכי חשוב: להבין שההורים לא "אשמים" בפקק ושזה לגמרי מעצבן גם אותם... אם הם קצת עצבניים - זה טבעי. אז פחות עם "מתי מגיעים?" ויותר הסחות ומשחקים שמחים... עובדות מעניינות על פקקים 🚦 הפקק הכי ארוך בהיסטוריה היה בסין בשנת 2010, והוא נמשך בערך 12 ימים! הפקק היה באורך של כ-100 קילומטר, וכלי רכב זחלו כמו צב , במהירות של קילומטר אחד ליום בממוצע. בלוס אנג'לס, נהגים מבלים יותר ממאה שעות בשנה בפקקים. זה כמה ימים שלמים! בישראל, ההערכות הן שהפקקים עולים למשק הישראלי עשרות מיליארדי שקלים בשנה, רק בגלל בזבוז זמן, דלק ונזק לסביבה. אז... מה הדבר הכי מצחיק שקרה לכם פעם כשהייתם בפקק? אם הייתם יכולים להמציא המצאה שתפתור את בעיית הפקקים - מה היא הייתה עושה? מה עדיף? נסיעה ארוכה בלי פקק, או נסיעה קצרה עם פקק אבל עם משחקים ושירים כיפיים? בפקק הקרוב אתם מוזמנים לחשוב על זה 😜

בית מארח זה המפגש המאולץ הזה שבו המורה מחלקת את הכיתה לקבוצות קטנות (בדרך כלל 4-5 ילדים), וכל קבוצה מוזמנת להתארח אחר הצהריים אצל אחד הילדים. זו מסורת שמתקיימת בעיקר בגני הילדים ובכיתות הנמוכות 🏠 אירוח מוצלח של בית מארח מורכב בדרך כלל מפעילות משותפת, משהו שמכינים לקחת הביתה וכיבוד קל. בכל פעם שנציע לכם 'בית מארח', ניתן לכם מגוון רעיונות לכל החלקים האלה. אתם מוזמנים לבחור מה שמתאים לכם ולילדים שלכם, או פשוט לקבל השראה ולהתאים את הרעיונות לצרכים שלכם. הכל פשוט, קל להכנה ומותאם במיוחד לגיל הילדים. אז מה בתפריט היום? 👇 הפעם אנחנו נכנסים לעולם של צללים, תעלומות וגאדג'טים! הכנו לכם מפגש מותח (אבל לא מפחיד) שבו הילדים יהפכו לסוכנים חשאיים, יפתרו תעלומות ויעברו הכשרת "ג'יימס בונד" מלאת אקשן. קודם כל - נכנסים לאווירה המסתורית לפני שהסוכנים הצעירים מגיעים, כמה נגיעות קטנות יהפכו את הבית למפקדה סודית: טביעות רגליים: גזרו בריסטול שחור בצורת עקבות נעליים והדביקו על הרצפה המובילה לחדר הפעילות. סורק כף יד: הדפיסו ציור של "סורק ביומטרי" והדביקו על דלת הכניסה. כל ילד צריך להניח את היד כדי "לקבל אישור כניסה". מוזיקת רקע: שימו ברקע את נעימת "הפנתר הוורוד" או "משימה בלתי אפשרית" בווליום נמוך. הכינו מראש עם הילד המארח (כן, שלכם...) עוגיות זכוכית מגדלת (בהמשך תבינו) פעילויות לסוכנים שבדרך קחו כמה רעיונות, לא חייבים את כולם, אז תפעילו אותם במה שמדבר אליכם: 1. המשימה המרכזית: מבוך הלייזר המכשיל 🚨 זו הפעילות שתרגיש לילדים הכי "ג'יימס בונד" שיש, וההכנה שלה פשוטה. המטרה: לעבור את המסדרון בלי להפעיל את האזעקה! מה צריך: חבילת צמר בצבע אדום (שידמה קרני לייזר) מסקינטייפ (דבק נייר) חזק חבילת פעמונים קטנים (אפשר להשיג בחנויות הסטוק למיניהן במחלקת יצירה, זה עולה שקלים בודדים) איך מכינים: בוחרים איזור: מסדרון צר בבית, או מעבר בין רהיטים בסלון. מדביקים את חוט הצמר מצד לצד בצורה של "זיג-זג" לא אחיד - חלק נמוך שצריך לזחול מתחתיו, חלק גבוה שצריך לעבור מעליו. אבל אל תגזימו, תחשבו על הילדים... השדרוג הסודי: על כל חוט צמר קושרים בצד שבקרוב לקצה שלו פעמון קטן. המשימה של הילדים היא לעבור את המבוך מקצה לקצה בלי שהפעמונים יצלצלו! שמעתם "דינג"? הסוכן נחשף וצריך להתחיל מחדש. 2. הנפקת תעודת סוכן חשאי כדי להתחיל לפעול, כל סוכן צריך זהות חדשה. מה צריך: בריסטולים קטנים בגודל תעודת זהות ספוגית איפור או חתיכה קטנה של ספוג כלים נקי (לחתימות) טושים מגבונים אופציונלי: שפמים להדבקה או משקפי שמש מצחיקים מהלך הפעילות: כל ילד ממציא לעצמו "שם קוד" - למשל: סוכן 007, הנמרה השקטה, הבלש המזמר. על התעודה הם מטביעים את האצבע בדיו כדי ליצור "טביעת אצבע" ייחודית ומציירים את עצמם בתחפושת. את פינת 'טביעת האצבע' תכינו כך: לוקחים טוש כהה (כחול או שחור) וצובעים איתו "כתם" חזק על גבי ספוגית לחה (או מגבון לח). הילד לוחץ את האצבע על הכתם הצבוע שבמגבון, ואז על הדף. אל תדאגו, הדיו של הטוש יורד בקלות בשטיפת ידיים, אין נוזלים שנשפכים, והתוצאה תיראה ממש כמו דיו אמיתי של חותמות. לנוחיותכם, הכנו לכם תבנית לתעוד סוכן חשאי להדפסה (עם מקומות ריקים למילוי ע״י הילדים), אבל אתם לא חייבים להשתמש בה. הערה: הניחו חבילת מגבונים פתוחה (ופח) ממש ליד "תחנת ההחתמה". הנוהל הוא: לוחצים, מחתימים בדף, ומייד מנגבים את האצבע במגבון. 3. פענוח כתב סתרים הילדים יצטרכו לגלות היכן מסתתר "המטמון" (החטיפים) בעזרת פענוח צופן. איזה כתב? אתם תחליטו. אפשר כתב סתרים 'שקוף' שלא רואים אותו (👉 כמו שהסברנו בפוסט הזה), ואפשר כתב ברייל (👉 כמו שהסברנו בפוסט הזה). לפני המפגש, כתבו על דפים בכתב גדול את הרמזים. בזמן הפעילות, הילדים יקבלו מכם את כתב הסתרים ויצטרכו ביחד לפתור אותו. אגב, אפשר גם ללמוד לדבר ב שפת סתרים , 👉 כמו כאן. 4. משחק "מי הסוכן הכפול?" משחק בילוש קצר ומהנה שמתאים למספר ילדים, לגדולים יותר. איך משחקים: מכינים מראש כרטיסים קטנים / קלפים - על כולם כתוב "סוכן נאמן" למעט אחד, עליו כתוב "סוכן כפול". כל ילד שולף כרטיס בסוד בתחילת המפגש, ומסתיר אותו בכיס, או מחזיר להורה המארח, שידע מי הסוכן הכפול ואולי יעזור לו במשחק... הסוכן הכפול יצטרך לנסות ולהפריע - בעדינות - למשימות, מבלי שיזהו אותו (לדוגמה, להצביע על כיוון לא נכון, לתת רמז שגוי). שאר הילדים צריכים במקביל למשחק לנסות ולזהות מי הכפול הזה. אפשר להצביע בסוף כל משימה - ומי שזיהה נכון מקבל נקודה, או פרס קטן. מרגע שזוהה, אין צורך יותר לקלקל... 5. ציד אוצר עם רמזים מוצפנים הסתירו ברחבי הבית "מסמכים סודיים" - פתקים עם חידות או משימות קטנות שמובילות למיקום הבא. סוג-של 'חפש את המטמון', רק בבילוש. למשל: "הסוכן הבא מחכה איפה שהאוכל נשמר קר" (המקרר), "חפשו מתחת למשהו שיושבים עליו" (כיסא). המסמך האחרון יוביל למטמון - שקית עם מדליות שוקולד לכולם. נשנושים מחדר החקירות 🍪 אחרי שהצילו את העולם, הסוכנים רעבים. הנה כמה רעיונות לכיבוד ברוח הנושא: עוגיות זכוכית מגדלת : גירסה 1: כמו שהזכרנו בהתחלה - זה להכין מראש (או עם הילדים) עוגייה מבצק שאפשר לגלגל ממנו גליל שמהקצה שלו ניצור טבעת (כדי שהצורה תהיה עיגול עם 'ידית') גירסה 2: עוגיות אוראו (או כל עוגיה עגולה) שנועצים בהן (מהצד, לתוך ה'קרם') מקל בייגלה ארוך או מקל ארטיק, כך שזה נראה כמו זכוכית מגדלת ידנית. גירסה 3: פרוסות עבות של מלפפונים (לא לאורך, אלא לעיגולים), ומקל גזר/גריסיני/בייגלה נעוץ בצד העיגול. פצצות תמרים : כדורי תמרים פשוטים, עם או בלי קקאו לטעם שוקולדי, כשבאמצע תוקעים בייגלה קצר ועבה כ"פתיל" של פצצה. זה יכול להיות בייגלה חישוק שבור, כדי שהפתיל יהיה 'עקום'. למה תמרים? כי בריא, טעים והצבע מזכיר 'רימון'/'פצצה' כמו בסרטים... כריכוני "טביעות אצבע" 🥪: ​הרעיון הוא ליצור את הטקסטורה של טביעת אצבע (הפסים המעגליים) על גבי הממרח.​ נקרוץ עיגולי לחם בעזרת חותכן עוגיות עגול (או כוס), נמרך גבינה לבנה, לאבנה, או טחינה גולמית (שימו לב שאין ילדים עם אלרגיה לשומשום), ואז נכין את טביעות האצבע: עם מזלג, בעדינות "מציירים" על הממרח פסים מעגליים או ספירלה, שמחקים את מראה טביעת האצבע. ​אפשר לפזר מעט זעתר מעל להדגשת ה"פסים". כריכי "תיק סודי" : חצאי פיתות (עדיף ריבועיות שאפשר לחצות ל-2 מלבנים), ממולאות בחירתכם, עטופות בנייר אפייה חום עם חותמת "סודי ביותר" שתכינו מראש (אפשר להכין חותמת כזו מתפוח אדמה חתוך). צלחת "סימן שאלה" 🍊❓: כי כל תעלומה טובה מתחילה בסימן שאלה... מסדרים פלחי תפוז/קלמנטינה על מגש מרכזי בצורה של סימן שאלה, ומתחת פרוסות של תותים מסודרים כעיגול. שיפודי "צופן סודי" (עם בננה ושאר הפירות) 🍌🕵️‍♂️: משחילים פירות חתוכים על השיפוד בסדר קבוע (למשל: בננה-תות-תפוח-בננה-תות-תפוח). או אחר. מכינים "מקרא" על דף ליד הצלחת (ציור של בננה = 1, תות = 2, תפוח = 3). מבקשים מהילדים לגלות מה "המספר הסודי" של השיפוד שלהם לפי הפירות שיש עליו (למשל הקוד הוא 123123). אם רוצים, אפשר להכין 'מתנות' לפי הקודים... מה לוקחים הביתה? 🎁 כדי שהם ימשיכו לבלוש גם בבית, כל ילד יוצא עם: תעודת הסוכן שהכינו - אפשר לניילן אותה (במכונה, אם יש לכם, או בשקפקף/מגן פלסטיק שקוף) עם שרשרת, כמו תג זיהוי אמיתי (בטח יש לכם כמה כאלה במגירה מכנסים שהייתם בהם... אם לא - קל להשיג בחנויות או לתת להם להכין לבד עם אטבי כביסה וחוט, כחלק מהתכנית התעודה) ערכת בילוש קטנה : שקית נייר חומה עליה כתוב "סודי ביותר" ובתוכה זכוכית מגדלת פשוטה, פנקס קטן ועט (תמשיכו בחנויות הסטוק, או אם נערכים בזמן, מעלי אקספרס), והמתכון ל"פצצות השוקולד" שהכינו/אכלו. "דרכון סוכן" - חוברת קטנה מקופלת שבה אפשר לאסוף חותמות ממדינות שונות (רעיון למשחק המשך בבית). טיפ קטן לסיום אם אתם רוצים להוסיף עוד אקשן, אפשר להחביא ברחבי הבית "יהלומים" (אבני פלסטיק פשוטות או "אבני חן" מהעיגולי זכוכית/פלסטיק שמוסיפים באגרטלים), שהילדים צריכים לאסוף במהלך המשימות. מי שאוסף הכי הרבה מקבל תעודת "סוכן השנה". תהנו, וזכרו: אם שואלים אתכם, לא שמעתם את זה מאיתנו! 😉

אין מצב שגם אתם לא חשבתם לעצמכם מי האדיוט שתכנן את מקלדת המחשב כל-כך גרוע, כשהאותיות סתם מפוזרות ובכלל לא יושבות מסודר! ולמה זה ככה גם באנגלית? כולם השתגעו? אז התשובה המפתיעה היא שזה ממש לא בלגאן! המקלדת שלנו "מבולגנת" בכוונה! והסיבה לכך קשורה למכונות כתיבה עתיקות, למהירות הקלדה, ולהרבה היסטוריה מעניינת. מתחילים: מכונת הכתיבה המקורית - הכל התחיל פה ⌨️ בשנת 1868 (שזה לפני כמעט 200 שנים), כריסטופר לטהאם שולס המציא את מכונת הכתיבה הראשונה שעבדה באמת. במקור, האותיות אצלו באמת היו מסודרות לפי סדר האלפבית - בדיוק כמו שהייתם מצפים! אבל מהר מאוד התגלתה בעיה חמורה. במכונות כתיבה ישנות, כל אות הייתה מחוברת למוט מתכת (מעין זרוע ממש) שהיה מכה על הנייר. כשמישהו הקליד מהר מדי, בעיקר אותיות שנמצאות קרוב זו לזו, המוטות התנגשו זה בזה ונתקעו! 😤 הידעת? במכונות כתיבה ישנות, כששני מוטות היו מתנגשים, המקלידן היה צריך לעצור, להפריד אותם ידנית ולהחזיר למקום ורק אז להמשיך להקליד. זה היה ממש מעצבן! הפתרון המבולגן (שעובד!) 💡 שולס ועוזריו החליטו לפזר את האותיות הנפוצות ביותר באופן כזה שהן לא ישבו קרוב זו לזו. ככה, גם אם מקלידים מהר, ה'מוטות' שלהן לא יתנגשו. הם גם שמו לב לעוד משהו חכם: יש זוגות של אותיות שמופיעות יחד במילים באנגלית בתדירות גבוהה (כמו TH או ER). אז גם אותן הם הפרידו והרחיקו זו מזו כמה שיותר רחוק. לכן האות T, למשל, נמצאת בשורה העליונה, והאות H בשורה האמצעית, ובצד ה'הפוך' של המקלדת (אם 'מחלקים' את המקלדת לאורך לצד ימין'ול'צד שמאל'). למה קוראים לזה QWERTY? 🔤 פשוט מאוד: תסתכלו על 6 האותיות הראשונות בשורה העליונה בצד שמאל של המקלדת באנגלית: Q-W-E-R-T-Y. זה בעצם הפך לשם המקובל של סוג המקלדת הזה, והוא נשאר איתנו עד היום! רגע אחד! למחשבים אין מוטות שמתנגשים! 🖥️ זו בדיוק השאלה הנכונה! כשהמקלדות למחשבים הפכו נפוצות בשנות ה-70 של המאה ה-20, כבר לא הייתה שום בעיה של מוטות מתנגשים. אז למה לא שינו את סדר האותיות למשהו יותר הגיוני? התשובה היא: הרגל . 🤦‍♀️ עד אז, מיליוני אנשים כבר למדו להקליד במקלדת QWERTY. מזכירות, עיתונאים, סופרים - כולם הכירו את מקשי המקלדת הזאת בעל פה. לשנות את הסדר - זה אומר עכשיו שכל האנשים האלה יצטרכו ללמוד מחדש. אז הם החליטו פשוט להשאיר את המקלדת כמו שהיא, גם אם הסיבה המקורית כבר לא רלוונטית! לנו זה קצת מזכיר את הסיפור על הקופים, הסולם והבננות בראשו, המים הקרים והכעס על קופים שמטפסים על הסולם לקחת את הבננות גם כשאין מי שזכר את זה: הידעת? כשלומדים להקליד בשיטה ה"עיוורת" (בלי להסתכל על המקלדת), נוצר אצלנו במוח משהו שנקרא "זיכרון תנועתי". זה אומר שהאצבעות שלנו "זוכרות" איפה האותיות נמצאות, גם בלי שאנחנו חושבים על זה במודע! זה דומה לאיך שרוכבי אופניים או נגני פסנתר זוכרים תנועות באופן אוטומטי. ומה עם מקלדת עברית? 🇮🇱 גם המקלדת העברית שלנו לא מסודרת לפי א'-ב'-ג', הרי מכאן התחלנו את הפוסט הזה... האותיות שלנו מפוזרות בצורה שנראית אקראית, אבל גם לה יש היסטוריה משלה. יש אנשים שחושבים שסידור המקלדת העברית הגיע מיידיש - אבל זה לא נכון! אמנם חלק ממכונות הכתיבה הראשונות לעברית פותחו באירופה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 על ידי יהודים דוברי יידיש, אבל הסידור שלנו נבנה במיוחד בשביל העברית בארץ. סידור המקלדת העברית התפתח בהדרגה בשנות ה-30--40 של המאה ה-20. גרסה רשמית הוגדרה רק בשנות ה-60 על ידי מכון התקנים הישראלי. המתכננים החליטו לשים את האותיות הנפוצות ביותר (כמו ו', י', ה') קרובות יותר למרכז המקלדת, שם האצבעות החזקות יותר נמצאות, ואת האותיות הפחות נפוצות (כמו ץ', ף', ך') בפינות. הסידור גם נבנה כך שיתאים למבנה המקלדת האנגלית, כדי שיהיה קל לעבור בין השפות. הידעת? "מקלדת עברית מלאה" משמשת בעיקר מקלידים מקצועיים, עורכים ובלשנים - כי היא כוללת סימני ניקוד, גרשיים, טעמים ופסיקים מיוחדים. במחשב רגיל לא תמצאו מקלדת כזו, אלא רק במערכות הקלדה מיוחדות כמו של הוצאות ספרים או עיתונים. מקלדות בשפות אחרות - עולם שלם של אפשרויות 🌍 לכל שפה בעולם יש את האתגרים שלה עם מקלדות! למשל, מקלדות יפניות מכילות כמה מצבים שונים - אחד לכתיבה פונטית ואחד לכתיבת קאנג'י (האותיות המסובכות שהגיעו מסין). מקלדות ערביות צריכות - כמו אצלנו - גם שילוב של אותיות ערביות ואנגליות על אותו המקש, וגם התייחסות לכתיבת הערבית מימין לשמאל בעוד שהאנגלית היא משמאל לימין. גם כאן, במחשבים זה מותאם בקלות 'מאחורי הקלעים' באמצעות תוכנה. אבל מכונות הכתיבה הישנות? שם היה צריך מכונה לכל שפה. ומה קורה בטלפונים החכמים? 📱 כשהטלפונים החכמים הומצאו, החליטו להשאיר גם שם את סידור QWERTY - למרות שהממשק שונה לגמרי! במקום מקשים פיזיים, יש לנו מסך מגע. אבל כולנו כבר הורגלנו כל כך ל-QWERTY, שזה היה הגיוני להשאיר את הסידור הזה. מה שכן השתנה, זה המיקומים של המספרים והסימנים המיוחדים - ואימוג'יז! בנוסף, יש היום אפשרויות להתאים את המקלדת להקלדה נוחה עם בוהן אחת בלבד (כשמחזיקים את הטלפון ביד אחת), או לחלק אותה לשתי ידיים, והיא משתנה אוטומטית כשמסובבים את המסך. הידעת? בטלפונים הישנים (שלפני הטלפונים החכמים), האותיות היו מסודרות בצורה לגמרי אחרת! היו מקשים רק למספרים בלבד (0-9), וכל מקש הכיל גם כמה אותיות. כדי לכתוב, היה צריך ללחוץ על אותו מקש מספר פעמים. למשל, כדי לכתוב C, היית לוחץ 4 פעמים על המקש 2 (שהכיל חוץ מ-2 גם את האותיות את A-B-C). שם האותיות באמת ישבו בצורה מסודרת לפי הא"ב. האם זה באמת הכי יעיל? 🤔 לאורך השנים, מומחים ניסו לתכנן מקלדות יותר יעילות. הכי מפורסמת היא מקלדת בשם Dvorak, שפותחה בשנות ה-30 של המאה ה-20. במקלדת הזאת, האותיות הנפוצות ביותר נמצאות בשורה האמצעית (שורת הבית), כך שהאצבעות צריכות לנוע פחות. מחקרים הראו שאפשר להקליד מהר יותר ב-Dvorak, אבל רוב האנשים פשוט לא מעוניינים ללמוד מקלדת חדשה. ה-QWERTY זכה - לא כי הוא הכי טוב, אלא כי הוא היה ראשון! אז... בשורה התחתונה: הבלאגן - מאורגן 📝 למה המקלדת מבולגנת? במקור, כדי למנוע התנגשות של מוטות האותיות במכונות כתיבה ישנות, האותיות הנפוצות פוזרו רחוק זו מזו כשהמחשבים הומצאו, הרגיש מאוחר מדי לשנות כי כולם התרגלו לסידור ה-QWERTY של מכונת הכתיבה הידעת? יש אנשים שלמדו להקליד בשיטה ה"עיוורת" גם בעברית וגם באנגלית, והם יכולים להחליף בין המקלדות בקלות. שזה קצת כמו לדבר בשתי שפות שונות, רק עם האצבעות!

מכירים את התחושה שכולם רצים ביחד, צוחקים, נופלים וקמים - והאנרגיה פשוט מתפוצצת? זה בדיוק מה שקורה במשחק "תופסת הדרקון"! המשחק הזה הוא וריאציה מיוחדת של תופסת רגילה, רק שהפעם - אתם לא משחקים לבד, אלא כקבוצה (קצת כמו בקדרים באים, גם שם זה סוג של תופסת קבוצתית). וכאן אתם כמו דרקון ארוך שמנסה לתפוס את הזנב שלו! איך זה עובד? 🤔 במשחק הזה, המשתתפים יוצרים שתי שרשראות אנושיות (או יותר, תלוי בכמות המשחקים). כל שרשרת היא למעשה "דרקון" - כשהשחקנים עומדים בטור ואוחזים במותניים או בכתפיים של מי שלפניהם. השחקן הראשון בשרשרת הוא "הראש" של הדרקון, והאחרון הוא "הזנב". המטרה של כל דרקון היא לתפוס את הזנב של הדרקון האחר - כלומר, לנגוע בשחקן האחרון בשרשרת של הקבוצה היריבה. אביזרים נדרשים: מגרש פתוח או חצר גדולה, או פארק 🏃‍♀️ לפחות 6 משתתפים (3 בכל קבוצה, אבל ככל שיש יותר - זה יותר כיף!) אפשר להוסיף צעיף או בנדנה שתקשר על הזנב, כדי שיהיה ברור יותר מי הזנב ומה צריך לתפוס. איך משחקים? מחלקים את המשתתפים לשתי קבוצות (או יותר, אם יש הרבה ילדים) כל קבוצה עומדת בטור, כשכל אחד אוחז במותניים או בכתפיים של מי שלפניו השחקן הראשון בכל שרשרת הוא "הראש", והאחרון הוא "הזנב" כשהמשחק מתחיל, כל ראש מנסה לתפוס את הזנב של הדרקון האחר הזנב מנסה להתחמק, והשרשרת כולה צריכה לזוז ביחד בלי להתפרק! אם השרשרת מתנתקת - הדרקון צריך לעצור ולהתחבר מחדש ברגע שראש אחד תופס את הזנב של הדרקון השני - הקבוצה שלו מנצחת! אחרי כל סיבוב אפשר להחליף תפקידים - מי שהיה ראש הופך לזנב, ומי שהיה באמצע עובר לראש. למה המשחק הזה כל כך מיוחד? 💪 עבודת צוות אמיתית: כי בשונה ממשחקים אחרים, פה אי אפשר לנצח לבד. כל השרשרת צריכה לעבוד ביחד - הראש צריך למצוא דרך לתפוס את הזנב של האחרים, האמצע צריך לשמור על החיבור, והזנב צריך להתחמק בזריזות. מיומנות מוטורית גסה: הילדים רצים, מסתובבים, משנים כיוון ומתאזנים - הכל בזמן אמת ובתוך קבוצה. זה מפתח תיאום, זריזות ושליטה בגוף. למידה להיות חלק מקבוצה: במשחק הזה לומדים איך לזוז ביחד, איך להקשיב למה שקורה סביב, ואיך להגיב מהר - כי אם אחד לא עוקב, כל השרשרת יכולה להתפרק. צחוק מובטח: כי גם אם נופלים, מתפרקים, מתחמקים בהצלחה - או שלא, זה פשוט מצחיק והילדים נהנים! וריאציות למשחק 🎲 דרקון אחד ארוך: במקום שתי קבוצות, כל המשתתפים יוצרים דרקון אחד ארוך - והראש צריך לנסות לתפוס את הזנב שלו! הזנב מנסה להתחמק, והשרשרת כולה מסתובבת במעגלים מצחיקים. תפיסת זנבות עם בנדנות: קושרים צעיפים או בנדנות על הזנבות (תחובים בחגורת המכנסיים), והמטרה היא לתפוס את הבנדנה ולא רק לנגוע בזנב. פריז (או עצור. סוג של משחק הפריז המוכר): כשראש תופס זנב, הדרקון של הזנב "קופא" למשך 10 שניות ולא יכול לזוז. אחרי זה הוא חוזר למשחק. תחרות זמן: מי מצליח לתפוס את הזנב של היריבים הכי הרבה פעמים תוך 5 דקות? טיפים למשחק מוצלח ✨ שימו דגש על החיבור: אם השרשרת מתנתקת לעתים קרובות, נסו להאט קצת את הקצב או לבקש מהילדים להחזיק חזק יותר שנו תפקידים: אחרי כל סיבוב תנו לילדים אחרים להיות הראש או הזנב, כדי שכולם יחוו את ההרגשה השונה שטח גדול: ככל שהשטח בו משחקים גדול יותר , יש יותר מקום לדרקון לרוץ ולהתחמק - וזה הופך את המשחק למאתגר ומעניין יותר. גם אם יש עצים להקיף... הפסקות: זה משחק שדורש המון אנרגיה! אז כיבוד לדרקון זה מומלץ. בהפסקת שתייה (לכבות את האש שלו 😉 צריך גם). למי זה מתאים? 👨‍👩‍👧‍👦 לילדים מגיל 5 ומעלה, למשפחות, לכיתות, למסיבות ולכל אירוע שבו יש מקום פתוח ואנרגיה לרוץ! אפשר לשחק עם 6 משתתפים, אבל ככל שיש יותר - זה רק יותר כיף. אפילו 20 ילדים יכולים ליצור כמה דרקונים שרצים אחד אחרי השני. המשחק הזה נהדר גם למסיבות יום הולדת, לפעילויות בחצר בית הספר, או סתם ליום שבת אחר צהריים בפארק. בסופו של דבר, תופסת הדרקון זה לא רק משחק ריצה - זה שיעור בעבודת צוות, בתיאום ובכיף משותף. ואם בדרך גם נופלים קצת ומתגלגלים בצחוק - זה בדיוק מה שהופך את המשחק לבלתי נשכח! 🐉💚

מיטה שיכולה לעוף? 3 ילדים שמתארחים אצל מכשפה? והרפתקאות בזמן מלחמת העולם השנייה? זה בדיוק "המיטה המעופפת" - סרט מוזיקלי קסום של דיסני משנת 1971 שמשלב שחקנים אמיתיים עם אנימציה, ממש כמו " מרי פופינס ". על מה הסרט? העלילה מתרחשת באנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה. 3 אחים - צ'רלי, קארי ופול - מפונים מלונדון בגלל הפצצות הבליץ הגרמניות ונשלחים לגור בעיירה כפרית (בדיוק כמו הילדים ב" האריה, המכשפה וארון הבגדים "!). הם מגיעים לגור אצל אישה שקוראים לה אגלנטין פרייס (שמגלמת אנג'לה לנסברי, אחת הדמויות היותר אהובות בסרטי דיסני). מה שהם לא יודעים, זה שאגלנטין היא מכשפה חובבנית שלומדת קסמים בהתכתבות! 📚✨ כשהילדים מגלים את סודה, היא מכשפת את ידית המיטה שלהם - וכך הם יכולים לעוף לכל מקום שהם רוצים (המממ... גבי והמג'יק סטיק ? 🤔). ביחד הם יוצאים להרפתקאות מדהימות: מגיעים לאי קסום בשם נבומבו שמלא חיות מדברות (בחלק של האנימציה), פוגשים קוסם רחוב בשם אמיליוס, ואפילו משתמשים בקסם כדי לעזור להגן על אנגליה מפני הגרמנים. הידעתם? הסרט מבוסס על שני ספרים של מרי נורטון: "The Magic Bedknob" ו-"Bonfires and Broomsticks". שילוב קסום של לייב-אקשן ואנימציה הסרט הוא היברידי, גם וגם: חלק מהסצנות מצולמות עם שחקנים אמיתיים וחלק מצוירות באנימציה, כמו ב"מרי פופינס". החלק שאנחנו הכי אוהבים, הוא המסע לאי נבומבו, שם השחקנים האמיתיים נכנסים לעולם של אנימציה מלאה ופוגשים דמויות מצוירות כמו מלך האריות שמנהל תחרות כדורגל תחת המים! 🦁⚽ בזמנו (הסרט נוצר ב-1971, לפני יותר מחמישים שנה!), השילוב הזה היה פורץ דרך והדרישות הטכניות שלו היו עצומות. הסרט אפילו זכה בפרס אוסקר על האפקטים החזותיים הטובים ביותר. וכל השירים בסרט נכתבו על ידי האחים שרמן, אלה שכתבו את השירים ל"מרי פופינס". קצת אנקדוטות מאחורי הקלעים הפקת הסרט התחילה בשנות ה-60, אבל הופסק בגלל הדמיון שלו ל"מרי פופינס". דיסני חששה שזה ייראה כמו העתק-הדבק, אבל בסופו של דבר החליטה להמשיך - והתוצאה הייתה סרט עם אופי אחר לגמרי. הסרט היה ארוך הרבה יותר, יותר משעתיים (כ-139 דקות), אבל לקולנוע זה קוצר משמעותית, כי אז היו מקובלים סרטים של שעה וחצי. יותר מאוחר החליטו בדיסני לשחרר גירסה מלאה יותר שמנסה לשחזר את הקטעים שירדו מהמהדורה המקורית. חלק מהאנימציות בסרט שמזכירות סגנונות או דמויות מסרטים אחרים של דיסני נעשו בכוונה כדי ליצור תחושת דז'ה-וו. איך גרמו למיטה לעוף באמת? בסרט זה נראה כאילו המיטה באמת עפה בשמיים, אבל על הסט האמיתי הכול היה הרבה פחות קסום - והרבה יותר מתוחכם. קודם כול, השחקנים ישבו על מיטה אמיתית שחוברה למתקן מיוחד עם כבלים דקים שנמתחו מהתקרה. הצוות הזיז את המיטה למעלה, למטה, ימינה ושמאלה, וכך יצר תחושה שהם "מרחפים". אחר כך מחקו את הכבלים מהתמונה (באותם ימים עשו זאת ידנית, פריים-פריים, על סרט צילום!) כך שהצופים בקולנוע בכלל לא ראו אותם. מאחור היה מסך ענקי בצבע צהוב מיוחד (סוג של "מסך ירוק" של פעם). המצלמה השתמשה בפריזמה - מין "משקפיים חכמים" שקיימים רק למצלמות - כדי להפריד בין השחקנים לרקע הצהוב. אחרי הצילומים, המומחים יכלו להחליף את הרקע הזה בעננים מצוירים, ים, או אפילו אי מלא חיות מדברות. בסוף חיברו את הכול יחד - את השחקנים, את המיטה, את הרקעים ואת האנימציה - לתמונה אחת. זה כמו "פוטושופ ענק לקולנוע", רק שבשנות ה-70, זה היה כל כך מרשים, שהסרט זכה בפרס אוסקר על אפקטים מיוחדים. למי זה מתאים? לכולם, אבל מגיל 6-7 ומעלה יפחדו פחות, אז צפייה משותפת עדיפה. שימו לב שיש כמה תמונות ורפרנסים לבליץ (הפצצות על לונדון) ולמה (החיילים הגרמנים) שיכולים להיות קשים לקטנטנים, ורפרנסים היסטוריים שפחות מוכרים לילדים צעירים. אבל בסך הכל, זה סרט קליל עם מסר חזק על עבודת צוות, אומץ לב ודמיון - והרבה הרבה הומור ושירים מקפיצים. לסיכום (או למה כן) "המיטה המעופפת" הוא סרט שמשלב היסטוריה, מוזיקה, פנטזיה ואנרגיה ילדותית בצורה מיוחדת. הוא מציג עולם שבו דמיון יכול לפתור בעיות אמיתיות - כמו שימוש בקסם כדי לעצור אויב בזמן מלחמה. השירים קליטים והאנימציה מקסימה (גם אם היא נראית קצת "ישנה" לפי הסטנדרטים של היום). והכי חשוב - זה סרט שמזכיר לנו שגם בזמנים קשים, קצת דמיון וקסם יכולים לעשות את כל ההבדל. 🛏️✨

כי מי לא אוהב דרקונים ? היצורים המיתולוגיים המרתקים האלה מופיעים בסיפורים ובאגדות מכל העולם - חלקם מפחידים, חלקם ידידותיים, וכולם מרהיבים! האפרוחים שלנו יצאו לפגוש דרקונים מכל הסוגים - ולגלות שהם לא בדיוק מה שציפו... מה תמצאו בחוברת? האפרוחים שלנו פוגשים דרקונים מיוחדים במינם, כל אחד עם התכונות והכישורים שלו: דרקון שיורק אש - עם להבות ענקיות וקשקשים נוצצים 🔥 דרקון חלל - דרקון עתידני שמעופף בין כוכבים 🚀 דרקון שף - עם כובע טבח שאוהב - הפתעה-הפתעה - מרשמלו על להבה... 👨‍🍳 דרקון מספר סיפורים - דרקון חכם עם ספר גדול, שאוהב לקרוא ולהקריא 📚 ועוד הרבה דרקונים מיוחדים! כל עמוד מציג דרקון אחר עם אפרוח שפוגש אותו - עם כל הפרטים הקטנים והמרתקים שיהיה כיף לצבוע. הידעת? דרקונים מופיעים במיתולוגיות של תרבויות רבות ברחבי העולם! בתרבות המערבית (אירופה) הדרקונים בדרך כלל מתוארים כיצורים מפחידים שיורקים אש ושומרים על אוצרות, בעוד שבתרבות המזרח הרחוק (סין, יפן) הדרקונים נחשבים ליצורים חכמים ולמזל טוב - סמלים של כוח, חוכמה ושגשוג. הם מופיעים בסיפורים כבר אלפי שנים ועד היום ממשיכים לרתק אותנו בספרים, סרטים ומשחקים. טיפים לצביעה: דרקונים יכולים להיות באיזה צבע שתרצו! למשל... אדום ואש לדרקון שיורק אש, כחול וכסף לדרקון החלל, צבעים חמים לדרקון השף, וירוק או סגול לדרקון המספר. אפשר גם להמציא צבעים מטורפים לקשקשים שלהם, לטופרים ולקרניים! אפשר גם לשאול את הילדים - איזה דרקון הם הכי אוהבים? האם הם קראו ספרים על דרקונים (יש לנו כאן כמה שעות סיפור על דרקונים)? ואיזה כוח מיוחד הם היו רוצים שיהיה לדרקון שלהם? למי החוברת מתאימה? החוברת מתאימה לכל מי שאוהב דרקונים, יצורים מיתולוגיים ודמיון פרוע - ונהנה לצבוע יצורים מרתקים ומיוחדים. אפשר להוריד את החוברת ממש כאן: אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

16 בינואר הוא יום מיוחד במינו, שבו אנשי כדור הארץ מביעים את ההערכה שלהם - ביום הערכה מיוחד שמוקדש ליצור הירוק יורק האש. הדרקון... רגע, איך אפשר להעריך משהו שלא קיים? ובכן, דווקא בגלל שהדרקונים לא קיימים במציאות, הם כל כך מעניינים! הם אחד מהיצורים המיתולוגיים הפופולריים ביותר בתרבויות שונות ברחבי העולם, והופיעו בסיפורים, אגדות, סרטים ומשחקים במשך אלפי שנים. למה המציאו את הדרקונים? אף אחד לא ראה דרקון אמיתי, אבל כמעט כל תרבות בעולם המציאה גרסה משלה לחיה הזאת. איך זה קרה? 🤔 יש כמה תיאוריות: שרידי דינוזאורים : אנשים בעבר מצאו עצמות ענקיות ולא ידעו של מי הן. הם ניסו להסביר את העצמות המסתוריות האלה בעזרת סיפורים על חיות ענק. הם חצי-צדקו. באמת היו חיות ענק... אבל ללא היו להם כלים מדעיי לחקור ולהבין שאלו... דינוזאורים 🦕 חיות אמיתיות שנראו מפחידות : תנינים, נחשים גדולים, לטאות ענקיות ואפילו קוברות יורקות - כל אלה יכלו לעורר את הדמיון ולהפוך לדרקונים באגדות. הסבר לתופעות טבע : הרבה תרבויות קישרו את הדרקונים לגשם, לרעם, לברק ולסערות - כלומר, כדי להסביר דברים שהם לא הבינו. דרקונים בעולם - אותו רעיון, צורות רבות מעניין לגלות שכל תרבות ראתה את הדרקון קצת אחרת: ב סין 🏮 הדרקון סימל בשורות טובות, כוח ומזל. הוא מבשר גשמים (חשוב מאוד לחקלאות!) ונחשב סמל אצילי. לכן סינים אוהבים להעיף עפיפונים בצורת דרקונים ולחגוג עם דרקונים בחגיגות שלהם. גם ב יפן 🗻 הדרקונים הם יצורים חכמים וטובים שמגינים על הטבע והמים, בניגוד לדרקונים במערב שם הם מפלצות יורקות אש. ההשפעה הזאת נראית גם במשחקי ה פוקימון - הרבה פוקימוני דרקון הם אצילים וחכמים, לא רשעים! בוויילס (חלק מבריטניה) 🏴󠁧󠁢󠁷󠁬󠁳󠁿 יש אגדה על קרב בין דרקון אדום לדרקון לבן. הדרקון האדום ניצח, ועד היום הוא מופיע על הדגל הלאומי של ויילס! הדרקון האדום סימל את הוולשים, והלבן את האנגלים. ב הודו 🇮🇳 הדרקון דומה יותר לנחש ענקי עם ראש (או כמה ראשים) של נחש קוברה - קצת פחות כנפיים ואש, ויותר סגנון מפותל ומיסתורי. באירופה של ימי הביניים ⚔️ הדרקון היה בדרך כלל "הרשע" - חיה שאוכלת נסיכות, שורפת כפרים ושומרת על אוצרות. האבירים נאלצו להילחם בו כדי להוכיח את אומץ ליבם. זוכרים את מגלה הארצות פרנסיס דרייק ? הוא הרי היה גם פיראט מפורסם שהכינוי שלו היה "הדרקון" - אבל זה סיפור אחר לגמרי. 🏴‍☠️ הידעת? 2024 הייתה "שנת הדרקון" ב לוח הסיני - ושנת הדרקון הבאה תהיה רק ב-2036! מה אנחנו עדיין אוהבים דרקונים? כי הם פשוט מגניבים! 🔥 הם משלבים הכל - כנפיים כמו של ה עטלפים , קשקשים כמו לזוחלים (למשל, של ה זיקית ), אש שיורקת מהפה, וגוף עצום. הם יכולים להיות טובים או רעים, חכמים או פראיים, ולכן הם מתאימים לכל מיני סיפורים. בספרים ובסרטים מודרניים הדרקונים זכו לתפקידים מעניינים במיוחד: פלקור מ" הסיפור שאינו נגמר " - דרקון המזל הלבן והאהוב הדרקון ב" הנסיכה שלבשה שקית נייר " - מפחיד-מפחיד, אבל בסוף הנסיכה ניצחה אותו הדרקון שרצה לאכול מכשפה, שנבהל בורח מה"מפלצת" של הביצה (ב" טרמפ על מטאטא ") הדרקון ב" הדרקון הלא נכון " של יהונתן גפן - ענק וירוק עם 3 ראשים, מפחיד למראה אבל רגיש בודד שרק רוצה חברים ובמשחק " מבוכים ודרקונים " הדרקונים הם בין היצורים החזקים והמסוכנים ביותר אם היה לכם דרקון משלכם - הייתם מעזים לרכב עליו? איך דרקון היה יכול לירוק אש? אם דרקון באמת היה קיים, איך הוא היה יכול לירוק אש? זאת שאלה מדעית מעניינת! בטבע יש חיות שמשתמשות בכימיה כדי להגן על עצמן. למשל, יש חרק בשם " חיפושית הפצצה " (bombardier beetle) שמערבב שני חומרים כימיים בגופו, שיוצרים תגובה חמה שפולטת קיטור עם ארס על האויבים שלו! אז תיאורטית, דרקון יכול היה להחזיק בגופו שני גזים או נוזלים כימיים שכשהם נפגשים - בום! - הם נדלקים ויוצרים להבות. יש גם חיות שמייצרות מתאן (גז דליק) בגופן, אז אולי דרקון היה יכול לשלב את זה עם ניצוץ כלשהו ליצירת אש. כמובן שזה רק דמיון מדעי, אבל זה מראה שהטבע כבר יודע לעשות דברים מדהימים - אז אולי דרקון זה לא כל כך בלתי אפשרי? 🤔 דרקונים אמיתיים שחיים בינינו אז אמרנו שדרקונים *כאלה* לא קיימים, אבל... יש בעלי חיים שנקראים "דרקונים" ושממש חיים לידנו! דרקון קומודו 🦎 - זאת הלטאה הכי גדולה בעולם! היא חיה באינדונזיה, יכולה להגיע לאורך של 3 מטרים ולמשקל של 70 קילוגרם. יש לה שיניים חדות, רעל בפה, והיא ציידת מסוכנת. אז אמנם היא לא יורקת אש ולא מעופפת, אבל היא בהחלט מפחידה כמו דרקון מהאגדות. מקור: pixabay לטאת דרקון מעופף (Flying Draco) ✨ - לטאה קטנה שחיה בדרום-מזרח אסיה ויש לה יכולת מיוחדת: היא פורשת "כנפיים", שזה עור שמחובר לצלעות שלה (כמו שלברווזים יש עור מחובר בין 'אצבעות' הרגליים) ומרחפת בין העצים! אז, נכון, היא לא ממש עפה כמו ציפור, אבל היא יכולה לגלוש באוויר למרחק של עד 8 מטרים. זה כמעט כמו דרקון קטן שמעופף ביער. שפירית (Dragonfly) 🪰 - החרק שנקרא באנגלית ממש "דרקון מעופף" מאיתנו מאז תקופת הדינוזאורים וכבר סיפרנו עליו (כנסו ללינק) ועל יכולות-העל שלו לעוף קדימה, אחורה, הצידה, ואפילו לרחף באוויר במקום אחד (והכי חשוב, לנו..., שהיא אוכלת יתושים 💪😂) עוד שכנים באגדות אגב, הדרקון הוא לא היצור המיתולוגי היחיד שכולם מכירים. אם הייתם פותחים מפה קסומה של עולם האגדות, הייתם פוגשים עוד כמה שכנים מעניינים: חד קרן 🦄 - סוס לבן מושלם עם קרן אחת מבריקה על המצח. באגדות אירופיות הוא סמל לטהרה וקסם, ורק אנשים טובי לב יכולים להתקרב אליו. היום אפשר למצוא אותו על תיקי גב, חולצות ובכל מיני דברים צבעוניים ונוצצים. עוף החול ("פניקס" ) 🔥 - ציפור אש אדומה-זהובה שכשהיא מזדקנת, היא נשרפת לגמרי ואז קמה לתחייה מהאפר שלה כאפרוח חדש. היא מופיעה ב מיתולוגיה היוונית , המיתולוגיה המצרית והסינית, ומסמלת התחדשות ותקווה. פיניקס מפורסם מופיע גם בהארי פוטר - פוקס, הציפור של דמבלדור. בת ים 🧜‍♀️ - חצי אדם (בד"כ בחלק העליון) וחצי דג (בחלק התחתון). כמעט כל תרבות עם ים, המציאה סיפורים על בנות ים וטריטונים (הגרסה הגברית). היוונים הקדומים סיפרו על סירנות ששרו שירים מפתים, והסיפור "בת הים הקטנה" של הנס כריסטיאן אנדרסן הפך לאחד הסיפורים המפורסמים ביותר (כן, דיסני לקחה אותו, שינתה קצת והפכה אותו לסרט שכולנו אוהבים). ענק 👹 - בני אדם שגובהם פי כמה וכמה מאדם רגיל. הם מופיעים באגדות רבות - מהמיתולוגיה היוונית (כמו הענקים שנלחמו באלים) ועד סיפורים עם כמו "גוליבר" או "ג'ק והשעועית הקסומה". לפעמים הם מפחידים ואכזריים, ולפעמים הם חביבים ונחמדים (כמו "ענק ידידותי גדול" של רואלד דאל (הספר) וספילברג (הסרט)). אז מי המציא את היום הזה? דוניטה ק. פול, סופרת פנטזיה אמריקאית שכתבה ספרים עם דרקונים בתפקידים ראשיים, היא זו שהחליטה שדרקונים ראויים ליום הערכה משלהם. היא רצתה שאנשים ילמדו יותר על הדרקונים בתרבויות שונות ויעריכו את המקום המיוחד שלהם בסיפורי האנושות. אז היא 'המציאה' את יום ההערכה לדרקון. ומה עושים ביום הזה? מה שרוצים... אפשר לצייר דרקון, לקפל אוריגמי של דרקון, לצפות בסרט עם דרקונים (יש המון!), לשחק ב" מבוכים ודרקונים ", לקרוא סיפור על דרקונים , או פשוט לדמיין איך היה נראה דרקון אם הוא באמת היה קיים. בסוף, הדרקונים הם הוכחה שלפעמים דברים שלא קיימים יכולים להיות ממש אמיתיים - בדמיון שלנו, בסיפורים שלנו, ובלב שלנו. 💚