תוצאות חיפוש

היום נדבר על הירח, הגוף השמימי הקרוב ביותר אלינו והמלווה הנאמן של כדור הארץ. 🌍🌙 🔭 לצפות בירח ובכוכבים הידעתם? הירח זורח לפנות בוקר וכל יום מתקרב ל מולד . "מולד ירח" זה כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש ואינו נראה בשמיים לצופה מכדור הארץ. זה הזמן הכי טוב לצפות בכוכבים, כי אין זיהום אור טבעי מהירח. הכוכבים לא מוסתרים מהאור החזק שלו. תצפיות על גרמי שמיים עמוקים עושים כשאין ירח בשמי הלילה! ✨ מה זה עמוקים? אסטרונומים קוראים לכוכבים רחוקים וחלשים, וגם לגלקסיות וערפיליות 'גרמי שמיים עמוקים', כי הם נמצאים עמוק בחלל, הרחק מאיתנו. וכשאין ירח בשמיים, קל יותר לראות את האורות החלשים האלה! 🌓 מופעי הירח מופעי הירח משתנים במהלך החודש הירחי שנמשך כ-29.5 ימים: י רח חדש : הירח בין כדור הארץ לשמש, לא נראה. סהר ראשון: נראה כ"בננה" דקה בצד ימין (במחצית הצפונית של כדור הארץ, איפה שאנחנו בישראל נמצאים). הסהר נראה כמו האות 'ז' (ב'כתב', ובלי הצ'ופצ'יק שלמעלה ), שמ ייצגת "זריחה" - במשמעות של ירח הולך וגדל (באנגלית - Waxing). רבע ראשון : חצי עיגול מואר מימין. ירח מתגבר : יותר מחצי מואר. ירח מלא : כל העיגול מואר. ירח מתמעט : פחות מחצי מואר, מצד שמאל. רבע אחרון : חצי עיגול מואר משמאל. סהר אחרון : "בננה" דקה בצד שמאל. הסהר פונה לצד השני כמו האות 'ג', שמייצגת " גסיסה " - במשמעות של ירח הולך וקטן (ובאנגלית - Waning). הנה סרטון קצר שמציג את מופעי הירח 🚀 המירוץ לירח בשנות ה-60, ארה"ב וברית המועצות התחרו מי תגיע ראשונה לירח. קראו לזה "מירוץ החלל". ב-20 ביולי 1969, ניל ארמסטרונג האמריקאי הפך לאדם הראשון שדרך על הירח ואמר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". 👨‍🚀 ✡️ בראשית: החללית הישראלית לירח החללית "בראשית" הייתה משימה שאפתנית של SpaceIL, חברה ישראלית פרטית שהמטרה שלה - לחנך את הילדים על החלל ומה שמסביב. היא שוגרה ב-22 בפברואר 2019 בלייב כשכל המדינה עצרה את נשמתה כשהגיעה למסלול הירח ב-4 באפריל. ולמרות שבסוף היא התרסקה בניסיון הנחיתה ב-11 באפריל, היא הפכה את ישראל למדינה השביעית בעולם (!!!) שהגיעה למסלול הירח. החללית נשאה קפסולת זמן עם מידע על התרבות והיסטוריה של ישראל ששלחו ילדי ואזרחי ישראל. הנה סרטון קצר ונחמד שמסביר עליה לפני שכל זה קרה 🌋 איך נוצר הירח? המדענים חושבים שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנים, כשגוף שמיימי בגודל של מאדים התנגש בכדור הארץ הצעיר. החתיכות שהתעופפו לחלל התאחדו ויצרו את הירח. איזה מפץ זה בטח היה! 💥 💡 עובדות מעניינות על הירח לירח אין אטמוספירה, לכן אין בו מזג אוויר או רוח (תחשבו איך נראה בו הדגל האמריקאי ששמו עליו..) טביעות הרגליים של האסטרונאוטים על הירח יישארו שם מיליוני שנים (אם לא יגיע מישהו אחר לטשטש אותם 😉! השפעת הגאות והשפל גורמת לירח להתרחק בהדרגה מכדור הארץ, בכ-3.8 ס"מ בשנה. למרות זאת, הוא לא יתנתק ממנה. הירח לא יכול 'ליפול' על כדור הארץ בגלל המהירות המסלולית שלו, האיזון בין כוח המשיכה של כדור הארץ לכוח הצנטריפוגלי, וההתרחקות הזאת 👆🌙🔄 יש לירח "צד אפל" שאף פעם לא רואים מכדור הארץ. סופר-ירח זאת תופעה שמתרחשת כארבע פעמים בשנה, כשהירח גם מלא וגם נמצא הכי קרוב שאפשר לכדור הארץ. אפשר לקרוא על זה כאן . בתמונה - מכתש פלאטו, בקוטר של כ-101 ק"מ ובעומק של כ-1.5 ק"מ. מעריכים שהוא נוצר לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הוא נקרא על שם הפילוסוף היווני אפלטון. צילום מיכאל צוקרן 🐰 אגדות על הירח בתרבויות רבות יש אגדות על הירח. בסין, למשל, מספרים על ארנבת הירח שחיה שם ומכינה עוגות ירח. ביפן מאמינים שניתן לראות ארנב שמכין עוגות אורז ("מוצ'י") על הירח. 🍡 במיתולוגיה היוונית, מספרים על סלנה, אלת הירח, שרכבה במרכבה של כסף בשמי הלילה. 🌊 השפעת הירח על כדור הארץ הגאות והשפל נגרמים בעיקר מכוח המשיכה של הירח. כשהירח קרוב לאזור מסוים בכדור הארץ, הוא 'מושך' את המים אליו, וזה יוצר גאות. בצד השני של כדור הארץ נוצרת גאות מקבילה בגלל כוח הצנטריפוגה. ובגלל שהמים נמשכים לגאויותהללו, אז בין הגאויות נוצר שפל. תופעה זו משפיעה על החיים הימיים ועל פעילות הנמלים. 🌑 ליקוי ירח ליקוי ירח מתרחש כשכדור הארץ 'עומד' בדיוק בין השמש לירח המלא, ככה שהוא מטיל עליו צל. יש ליקוי ירח חלקי וליקוי מלא. בליקוי מלא, הירח נראה אדום ("ירח דם") בגלל אור השמש שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ. 🔭 צפייה בירח בטלסקופ הזמן הטוב ביותר לצפות בירח הוא כשהוא במופע חלקי, כי אז הצל מדגיש את כל המכתשים וההרים שעליו. בירח מלא, האור החזק מקשה על ראיית פרטים. דרך הטלסקופ אפשר לראות: מכתשים : "חורים" עגולים שנוצרו מפגיעות מטאוריטים. הרים וערוצים : שרשראות הרים ועמקים עמוקים. ים הגשם : אזורים כהים וחלקים יותר על פני הירח. הירח כפי שהוא נצפה מהטלסקופ של מיכאל. תמונה מיכאל צוקרן 🎬 הירח בתרבות הירח מופיע בסרטים, שירים וספרים רבים. זוכרים את הסיפור על חכמי חלם שמנסים לתפוס את הירח עם דלי מלא מים? מ"אי.טי." ועד "אפולו 13", הירח תמיד מרתק אותנו! 🧪 ניסוי מהנה זוכרים את האגדה היפנית ? בואו להיות הארנב שמפזר עליו אורז... נסו ליצור "מכתשים" על הירח: פזרו קמח על מגש ושחררו עליו גרגרי אורז מגובה נמוך. ראו את ה"מכתשים" שנוצרים בדומה למה שקורה על הירח. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על הירח, זכרו כמה הוא מיוחד ומסתורי! 🌙 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

בואו נלמד להכיר את השמיים שמעלינו. הידעתם שבכל חודש רואים שם קבוצות כוכבים חדשות? תנאי הכרחי להכיר את השמיים, זה להכיר את קבוצות הכוכבים! בשביל זה, מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' הכין לנו מפת שמיים מעוצבת לחודשים מרץ - אפריל . מי שמעדיף, יכול להסתכל באפליקציה בסלולרי (כמו למשל Sky Safari או Sky Tonight ) אבל אם אתם מתעניינים באסטרולוגיה, כדאי להכיר איך נראית מפת שמיים קלאסית (וגם, בואו נודה על האמת , יותר קל להסתכל על 'איור' שמדגיש לנו מה שצריך לדעת - ורק אחר-כך לחפש אותו בשמיי. בדיוק כמו מפה של רחוב או מסלול טיולים). השימוש במפת כוכבים מודפסת (כאן תוכלו להוריד גירסה להדפסה) יעודד את הילדים להתעניין באסטרולוגיה וללמוד לקרוא...מפות (שזה תמיד טוב לדעת). ובגלל שהמפה "קפואה" בזמן - ולא 'זזה' כמו הכוכבים באפליקציה, אפשר לראות יותר ברור את השינויים בשמיים ולהבין באופן טבעי ואינטואיטיבי את תנועת גרמי השמיים, כולל התנועה היומית והשנתית של כדור הארץ ותנועת כוכבי הלכת. אז... תפתחו את המפה, חכו ללילה בלי עננים כדי לנסות ולחפש חלק מקבוצות הכוכבים שמסומנות לכם במפה. תהנו 💫🤩⭐ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

🌌🪐 היום נצא לטיול קסום במערכת השמש שלנו ונגלה עוד סוד על כוכבי הלכת. 🚀✨ 🌪️ הסביבונים הקוסמיים בואו נדמיין כל כוכב לכת במערכת השמש בתור סביבון ענק! אם נעביר קו דמיוני שחוצה את הסביבון מלמעלה למטה, נקבל את ה"ציר" שסביבו הוא מסתובב. לכל כוכב לכת יש כזה ציר, והוא מסתובב סביבו בדיוק כמו סביבון! 🌀 🥴 הנטיות המוזרות מסתבר שציר הסיבוב של רוב כוכבי הלכת נטוי מעט ביחס לשמש! כדור הארץ שלנו, למשל, נשען הצידה ב-23.5 מעלות. אבל יש גם כמה כוכבי לכת עם ציר סיבוב מוזר במיוחד! אורנוס, למשל, כמעט ששוכב לגמרי על הצד. ונוגה? מסתובבת בכיוון ההפוך לגמרי! 😲 הנה פרט לזכור למשחק של טריוויה... 🏎️ המרוץ סביב השמש כוכבי הלכת לא רק מסתובבים סביב צירם, הם גם עושים מסע מרתק סביב השמש (נו, ברור, אחרת הם לא היו כוכבי לכת...). לכל אחד מהם יש "מסלול" משלו, ובמרחק שונה מהשמש. אפשר לראות את המסלולים של כולם כמו מסלולי ריצה לא ממש מיושרים, במגרש אולימפיאדה מיוחד... כאילו כל כוכבי הלכת שלנו נמצאים במעין מרוץ קוסמי ענק שבו כל כוכב לכת הוא מתחרה! 🏁☀️ 💫 הריקוד הקוסמי אז בעצם, כל כוכב לכת במערכת השמש שלנו מבצע שני סוגים של תנועה, בו-זמנית : הוא גם מסתובב סביב עצמו כמו סביבון, וגם נע במסלול סביב השמש. ביחד, שתי התנועות האלה יוצרות ריקוד קוסמי מרהיב! 🪐🌀✨ עכשיו, תנסו אתם לעשות את זה בעצמכם... להסתובב סביב עצמכם כמוסביבון ותוך כדי להסתובב במעגל סביב שולחן המטבח - ובלי ליפול... ואם אתם רוצים לראות את הריקוד המדהים הזה במו עיניכם, מיכאל ממליץ על הסרטון הזה! 🎥👇 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

בניגוד לתופעת התקרבות (ראיתם מה עשינו כאן 😉), אם ב התקבצות גופים שמימיים נראים קרובים זה לזה בשמיים, בניגוד קורה בדיוק ההפך - הגופים נמצאים בצדדים מנוגדים של השמיים! מהו ניגוד? כש כוכב לכת נמצא ב"ניגוד", הוא ממוקם בדיוק מול השמש מנקודת המבט שלנו בכדור הארץ. במילים אחרות - השמש, כדור הארץ וכוכב הלכת נמצאים בקו ישר, כשכדור הארץ באמצע. זה מצב הפוך מהתקבצות, שבה שני גופים שמימיים נראים קרובים זה לזה. איך זה נראה בשמיים? בזמן ניגוד, כוכב הלכת זורח בערך כשהשמש שוקעת, ונשאר בולט בשמיים ככה שאפשר לראות אותו כל הלילה! הוא גם נמצא בנקודה הקרובה ביותר אלינו, מה שהופך אותו לבהיר במיוחד 🌠 מתי הניגוד הקרוב קורה? ב-7 בדצמבר 2024, צדק (או יופיטר, אם רוצים את השם הלועזי) יהיה בניגוד! זו הזדמנות נהדרת לצפות בו כי הוא יהיה בהיר במיוחד ויראה היטב גם בעין בלתי מזוינת. כלומר, בלי טלסקופ ... צדק, הענק הגזי הגדול ביותר במערכת השמש שלנו, יציג את הפסים הצבעוניים המפורסמים שלו. נתונים מעניינים על הניגוד הקרוב: צדק יהיה במרחק של כ-611 מיליון קילומטרים מאיתנו הוא יהיה מאוד בהיר - בערך פי 3 מהכוכב הבהיר ביותר בשמיים (סיריוס)! באסטרונומיה קוראים לזה "מגניטודה -2.81" הירח יהיה קרוב אליו בשמיים, במרחק של כ-5 מעלות אפשר לצפות בו מכל מקום בישראל בו השמיים גלויים למה זה מיוחד? זה הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכב לכת! אם יש לכם טלסקופ, תוכלו ממש לראות פרטים על פני השטח שלו. ובמקרה של צדק - אפשר להבחין בפסים הצבעוניים שלו ואפילו בארבעת הירחים הגדולים שלו! שיא מעניין הירח המלא הוא דוגמה לניגוד - הוא קורה כשהירח נמצא בצד אחד וכדור הארץ בצד השני של השמש. ואם במקרה הירח גם נמצא בדיוק במישור המסלול של כדור הארץ סביב השמש (מה שנקרא"מילקה"), נוצר ליקוי ירח! למה לצפות ב-2025? שנת 2025 תהיה מלאה באירועי ניגוד מרתקים: בינואר (16.1) - מאדים יגיע לניגוד ונוכל לראות את כיפות הקרח שלו ביולי (24.7) - שבתאי יציג את טבעותיו המרהיבות בספטמבר (1.9) - נפטון ייראה כנקודה כחולה קטנה בטלסקופ בנובמבר (7.11) - נוכל להבחין בצבעו הכחלחל של אורנוס אז למה כל זה מרתק כל כך? כשאנחנו מסתכלים על השמיים בלילה, אנחנו רואים תמונה קפואה. אבל למעשה, כל הגופים השמימיים האלה נמצאים בתנועה מתמדת! הם רוקדים את הריקוד הקוסמי שלהם - לפעמים מתקרבים, לפעמים מתרחקים. הניגוד הוא רגע מיוחד בריקוד הזה, כשאנחנו זוכים לראות את כוכבי הלכת במיטבם. אז בפעם הבאה שתרימו את העיניים לשמיים, תדעו שאתם צופים במופע המרהיב ביותר שיש - היקום עצמו! 🌌

ערפילית הסהר, הידועה גם בשם המשעמם NGC 6888, היא אחד הפלאים ה צ ב ע ו נ יי ם של היקום שנמצא במרחק של כ-5,000 שנות אור מכדור הארץ. היא ממוקמת ב קבוצת הכוכבים ברבור (Cygnus) ונראית כמו סהר זוהר המקיף את הכוכב המרכזי שלה. למה קוראים לה "ערפילית הסהר"? כפי שאפשר להבין, בגלל הצורה הייחודית שלה שמזכירה, כאמור, סהר. וזה לא מקרה - ה ערפילית נוצרה כאשר החומר שנפלט מהכוכב לא התפזר באופן שווה לכל הכיוונים, אלא יצר מעין קשת או סהר סביב הכוכב המרכזי. ויליאם הרשל גילה אותה לראשונה ב-1792 בעזרת הטלסקופ בן 18.7 אינץ' שלו, כשתיאר אותה כ"כוכב כפול עם קרן חלבית דהויה". איך נוצרה הערפילית המיוחדת הזאת? 🌟 הערפילית נוצרה כאשר כוכב מסיבי פלט שכבות של גז במהירות עצומה של כ-1,700 קילומטר לשנייה. הגז הזה התנגש בחומר שהכוכב פלט בשלבים קודמים, במהירות איטית יותר, ויצר גלי הלם זוהרים. התהליך הזה דומה לגלים שנוצרים כשאבן נופלת למים, רק שכאן מדובר בגז חם שטמפרטורתו מגיעה לעשרות אלפי מעלות. מה הופך אותה לכל כך מיוחדת? קוטרה של ערפילית הסהר הוא כ-25 שנות אור, והיא מהווה דוגמה למה שאסטרונומים קוראים (כדימוי, לא כמונח מדעי רשמי) - "כוכב מתפוצץ בהילוך איטי". כלומר, כוכב שנמצא רגע לפני שיהפוך ל סופרנובה . הכוכב במרכז הערפילית הוא מה שנקרא כוכב וולף-ראייט (Wolf-Rayet star) - סוג של כוכב מסיבי מאוד שמאבד מסה בקצב מהיר. מה זה כוכב וולף-ראייט? 🐺 כוכבי וולף-ראייט הם קבוצה נדירה של כוכבים עם שהטמפרטורוה על פני השטח שלהם מהגבוהות ביותר שידועות - בין 20,000 ל-210,000 מעלות קלווין. הם נקראים על שם האסטרונומים שארל וולף וזורז' ראייט שגילו אותם ב-1867. הכוכב WR 136 שבמרכז ערפילית הסהר גדול הוא פי 5.1 מהשמש, כמעט פי 10 יותר חם, פי 21 יותר מסיבי ופי 60,000 יותר בהיר! הוא פולט רוחות כוכב עזות שמגיעות למהירויות של מיליוני קילומטר לשעה. הצבעים המרהיבים של הערפילית 🎨 הערפילית זוהרת בגוונים של אדום ו כחול . הצבע האדום מגיע מאטומי מימן מעורר, בעוד הכחול מגיע מאטומי חמצן מיונן. כשטלסקופים מצלמים את הערפילית בטכניקה הנקראת "צילום צר-סרט" (narrowband imaging), הם יכולים להפריד בין אורכי הגל השונים ולחשוף פרטים מדהימים. טלסקופים מהקרקע ומהחלל חושפים בערפילית מבנים מרהיבים של גז מיונן בתנועה. אפשר ממש לראות סיבים דקים של גז, קשתות וצורות מורכבות שנוצרו מהאינטראקציה בין רוחות הכוכב לחומר שמסביבו. צילום הערפילית 📸 ולכן, ערפילית הסהר היא יעד פופולרי בצילום אסטרונומי, במיוחד בטכניקת הצילום הצר-סרט הזה, של מימן וגופרית. צלמי שמיים משתמשים במסננים מיוחדים כדי לבודד את האור הנפלט מאטומים ספציפיים ולחשוף את המבנה המורכב של הערפילית. טלסקופ החלל האבל תיעד את ערפילית הסהר בפירוט מדהים, וחשף את המבנה המורכב של הגז והאבק המקיפים את הכוכב המרכזי. בתמונה שכאן אפשר לראות בבירור את הצורה המיוחדת שנותנת לערפילית את שמה, ואת הסיבים הדקים של גז מיונן שנוצרו מהתנגשות רוחות הכוכב המהירות עם החומר שנפלט קודם לכן. Credit: Brian D. Moore, Jeff Hester, Paul Scowen, Reginald Dufour and NASA / ESA וגם מיכאל צוקרן, אסטרונום הבית שלנו, צילם את הערפילית ותיעד את יופייה המרהיב מישראל, מה שמוכיח שגם מהאזור שלנו אפשר לראות ולתעד את פלאי הקוסמוס. צילום מיכאל צוקרן צילום מיכאל צוקרן מה הקשר לסופרנובה? 💥 הכוכב במרכז ערפילית הסהר נמצא בשלבים האחרונים של חייו. בעוד כמה מאות אלפי שנים - זמן קצר במונחים אסטרונומיים - הוא יתפוצץ בסופרנובה אדירה שתראה מכדור הארץ כמו כוכב בהיר במיוחד בשמיים. הפיצוץ יפזר את חומר הערפילית בחלל ויעשיר את הגלקסיה באלמנטים כבדים שנוצרו בליבת הכוכב. איך אפשר לראות את ערפילית הסהר? 🌙 אם אתם אסטרונומים חובבים, תוכלו לראות את הערפילית בטלסקופ עם פתח של לפחות 20 ס"מ (8 אינץ') ובעזרת מסנן UHC או OIII. הערפילית נמצאת ב קבוצת הכוכבים ברבור , כשליש מהמרחק בין הכוכב סאדר (γ Cyg) לכוכב η Cyg. עם גודל של 7.4 מגניטודות, היא לא נראית בעין בלתי מזוינת , אבל טלסקופ בגודל בינוני יכול לחשוף את הצורה המיוחדת שלה. קבוצת הכוכבים ברבור נראית הכי טוב בחודשי הקיץ והסתיו, כשהיא עוברת מעל הראש בלילות חמים. הערפילית עצמה נראית הכי טוב בין יולי לנובמבר, כשברבור נמצא גבוה בשמיים. קבוצת הכוכבים ברבור במיתולוגיה 🦢 ב מיתולוגיה היוונית , ברבור קשור לכמה סיפורים מפורסמים. הידוע ביותר הוא הסיפור על זאוס שהתחפש לברבור כדי לפתות את לדה, אשתו של מלך ספרטה. וישנו הסיפור על קיגנוס, חברו של פייתון בן אל השמש הליוס, שהפך לברבור מרוב צער לאחר מות חברו בתאונת מרכבה. לכן הברבור בשמיים נחשב לסמל של נאמנות, יופי והקרבה. הידעתם? ערפילית הסהר התגלתה כבר במאה ה-18 על ידי ויליאם הרשל, אותו אסטרונום שגילה גם את כוכב הלכת אורנוס! לסיכום הערפילית מתפשטת במהירות - כל שנה היא גדלה בעוד כמה טריליוני קילומטרים! זה אומר שבעוד מיליוני שנים היא תיראה שונה לחלוטין מהמבט שלנו עליה היום. ערפילית הסהר היא תזכורת מרתקת לכך שהיקום שלנו הוא מקום דינמי ומשתנה, שבו כוכבים נולדים, חיים ומתים, ובתהליך יוצרים את החומרים שמהם אנחנו עצמנו עשויים 🌌 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים ' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

הפעם נדבר על תופעה מרתקת שקורית בשמיים - התקבצות . זה נשמע מוזר, נכון? אבל אל דאגה, עד סוף הפוסט הזה תהיו מומחים קטנים בנושא! מהי התקבצות? 🤔 התקבצות היא כאשר שני גופים בשמיים נראים קרובים מאוד זה לזה - מנקודת המבט שלנו כאן על כדור הארץ. זה יכול להיות שני כוכבי לכת, או הירח וכוכב לכת, או אפילו כוכב לכת וכוכב רחוק! אבל רגע, כדאי להבין: הם לא באמת קרובים אחד לשני בחלל! זו רק אשליה אופטית . זה קצת כמו כשאתם מרימים את האגודל שלכם ו"מכסים" את השמש. האגודל שלכם הרי לא באמת גדול כמו השמש, נכון? סוגים של התקבצויות 🌎🌞🌙 זו רק אבחנה 'שלנו', אבל היא מתארת שני מצבים: התקבצות עליונה : כש כוכב לכת עובר מאחורי השמש (מנקודת המבט שלנו). התקבצות תחתונה : כשכוכב לכת עובר בין כדור הארץ לשמש. עובדות מגניבות על התקבצויות 🤓 הסמל של התקבצות באסטרונומיה הוא ☌ שמציג גרם שמיימי (עיגול) ו-קו, וביחד זה אמור לציין 'התקבצות אסטרונומית'. " התקבצות גדולה " של צדק ו שבתאי מתרחשת בערך כל 20 שנה, אבל התקבצות קרובה במיוחד, כמו זו שהייתה בדצמבר 2020, היא נדירה יותר. הפעם הבאה שנראה כזו תהיה רק בשנת 2080! לפעמים, ההתקבצות כל כך מדויקת שקשה להבדיל בין שני הגופים בעין רגילה. התקבצויות מיוחדות באוקטובר 2024 🗓️ אתמול, ב-14 באוקטובר 2024, הירח ושבתאי היו בהתקבצות מרשימה, עם מרחק של רק חצי מעלה ביניהם! זה היה מחזה מדהים לצפות בו. ומיכאל, אפילו צילם את זה! 👇 ב-15 באוקטובר 2024, הירח ונפטון - בהתקבצות כל כך קרובה שהמרחק ביניהם - רק 17 שניות קשת! זה כמו לנסות להבדיל בין שתי גרגירי חול ממרחק של מטר! אבל מאוד קשה לצפות בזה בגלל ההבדל העצום בבהירות בין הירח לנפטון. ב-19 באוקטובר 2024 - הירח בהתקבצות עם צביר הכוכבים הפליאדות בקבוצת שור (סביבות 22:00). יומיים אח"כ, ב21 באוקטובר, הירח ייראה ליד כוכב הלכת צדק בשמי הבוקר. תוכלו ממש לראות את שני הגופים הבהירים האלה קרובים זה לזה אם רק תשקימו קום. ואם תרצו לראות את מאדים מתקבץ לו, ב-24 באוקטובר, הירח (שיהיה ברבע האחרון) ייראה בחצי עיגול ליד כוכב הלכת האדום בשמי הבוקר! איך לצפות בהתקבצות? 👀🔭 בדקו מתי ההתקבצות הבאה תתרחש (אפשר לשאול את מיכאל, האסטרונום שלנו! ואפשר לקפוץ לאתרי אסטרונומיה) מצאו מקום חשוך, רחוק מאורות העיר (כי... זיהום אור ) הביאו משקפת אם יש לכם (אבל גם העיניים שלכם יעשו עבודה מצוינת!) השתמשו באפליקציות אסטרונומיה לעזרה בזיהוי הכוכבים אמונה טפלה: מה אומרים על התקבצויות? 🔮 בעבר, אנשים חשבו שהתקבצויות מנבאות אירועים גדולים או אסונות. היום אנחנו יודעים שזו סתם תופעה טבעית ומדהימה וש אמונות טפלות הן מה שהן... תפלות 😼 חידון מהיר: ⚡ מהו הסמל של התקבצות? כל כמה שנים מתרחשת "התקבצות גדולה"? האם בהתקבצות הגופים באמת נוגעים אחד בשני? זוכרים, בפעם הבאה שאתם רואים שני כוכבים מאוד קרובים בשמיים, יכול להיות שאתם עדים להתקבצות! אז צאו החוצה, הביטו למעלה, ותיהנו מהמופע המדהים של היקום! 🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

🌌 בזכות אסטרונום הבית, מיכאל, נצא עכשיו למסע קסום אל אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר - אורות הזוהר! הידועים גם בשם ' זוהר הקוטב ' וגם בשמות המדעיים " אורורה בוראליס " בצפון ו" אורורה אוסטרליס " בדרום. 🌈🗺️ מה גורם לאורות הזוהר? 🌞💥 כאשר השמש פולטת פרץ עצום של חלקיקים טעונים הנקראים " רוח השמש ", הם נתקלים בשדה המגנטי של כדור הארץ. חלקיקים אלו נלכדים ב חגורות ואן אלן - אזורים בצורת כעך סביב כדור הארץ המכילים חלקיקים טעונים. 🌐🧲 כשיש עומס יתר של חלקיקים בחגורות ואן אלן, הם זורמים לאורך קווי השדה המגנטי אל הקטבים (הצפוני והדרומי), שם הם מתנגשים בחמצן ובחנקן שקיימים באטמוספירה, וזה גורם להם לפלוט אורות מרהיבים בצבעים שונים כמו ירוק, אדום, כחול וסגול. 💫🟢🔴🔵🟣 הצבעים של אורות הזוהר 🎨🌈 לא כל האורות שווים... הצבע הנפוץ ביותר: ירוק 💚 הוא נוצר כתוצאה מהתנגשות החלקיקים הטעונים עם אטומי חמצן באטמוספירה, בגובה של כ-100 עד 200 ק"מ מעל פני כדור הארץ. אטומי חמצן + חלקיקים טעונים, מייצרים אור ירוק. 🟢⚛️ צבע נדיר יותר: האדום 🔴 אם ההתנגשות של החלקיקים הטעונים עם אטומי חמצן מתרחשת גבוה יותר, מעל 200 ק"מ, נקבל פליטה של אנרגיה יותר גדולה, שמייצר אור בצבע אדום. עוד צבע נדיר: הכחול 🔵 כשהחלקיקים הטעונים בוחרים להתנגש דווקא עם מולקולות החנקן, מולקולות שפולטות אנרגיה בכמות קטנה יותר מאטומי חמצן, זה מוביל לאור כחול. צבע מסתורי נוסף: הסגול 💜 כשהחלקיקים הטעונים פוגעים במולקולות חנקן בגובה נמוך יותר, מתחת ל-100 ק"מ, משתחררת אנרגיה גבוהה יותר וכתוצאה מכך מופיע אור סגול מרהיב. בנוסף, החלקיקים הטעונים עלולים להתנגש עם סוגים שונים של חנקן, מה שמוביל לפעמים לתצוגה של גווני סגול עדינים יותר. מסקנה : מכיוון שרוב ההתנגשויות מתרחשות עם אטומי חמצן בגובה הנמוך יותר, הצבע הירוק הוא השכיח ביותר, בעוד שהאדום והכחול נדירים יותר. 📊🌠 מה קורה כשההתפרצות המגנטית חזקה במיוחד 🌀☀️ או. זה בדיוק מה שקרה במאי ובאוקטובר 2024! 🌞💥 התפשטות אורות הזוהר דרומה 🌍👣 במהלך סופות גאו-מגנטיות עוצמתיות, אפשר לראות את אורות הזוהר גם במקומות מרוחקים יותר מהקוטב, כמו גרמניה או אנגליה. וזאת מכיוון שהחלקיקים הטעונים שזורמים מהשמש חודרים עמוק יותר לתוך האטמוספירה של כדור הארץ. 🌠🌎 לכן גם בניו-יורק או בברלין, צפו באורורה - ואפילו האדומה (!) ב10 באוקטובר 2024. השפעה על הצבעים הנצפים 🎨🔴🟣 וכשאורות הזוהר מתפשטים דרומה, הסיכוי לראות צבעים נדירים יותר, כמו אדום וסגול, עולה! הסיבה לכך היא שהחלקיקים הטעונים חודרים לשכבות נמוכות יותר של האטמוספירה, שם הם מתנגשים עם מולקולות חנקן וגורמים להן לפלוט אור סגול. 🔵🌌 ומה קורה יותר גבוה באטמוספירה? שם אטומי החמצן עשויים לפלוט יותר אנרגיה ולייצר אור אדום. זה למה, במהלך סופות חזקות במיוחד, תושבי הצפון שנהנים מאורות הזוהר בלילות בלי עננים, נהנים עוד יותר מהרבה יותר צבעים וממופע אורות מגוון ומרהיב אף יותר מהרגיל. 🔴🟢🟣 ועדיין, גם במהלך סופות חזקות, הצבע הירוק עדיין צפוי להיות הדומיננטי ביותר, מכיוון שרוב ההתנגשויות מתרחשות עם אטומי חמצן בגובה הנמוך יותר. מה שנקרא ירוק שולטטטט ! 😜💚🌿🔭🌠🎨 אורות הזוהר והקטבים 🌍❄️ אורות הזוהר נצפים בקרבת הקטבים - הצפוני (חוג הסרטן) והדרומי (חוג הגדי). זאת מכיוון שהקטבים נמצאים בקרבת נקודות הכניסה והיציאה של קווי השדה המגנטי של כדור הארץ. 🧭 ככל שמתרחקים מהקטבים, הסיכוי לראות את אורות הזוהר פוחת, אך בזמן סופות גאומגנטיות חזקות במיוחד, הם עשויים להיות גלויים גם באזורים מרוחקים יותר, כמו צפון ארה"ב או אסטוניה. 🌎🔭 אנקדוטות מעניינות 🤔💭 פעם, אנשים חשבו היא שזה קורה בגלל התפרצות של מגזים מתוך ליבת כדור הארץ. אחרים חשבו שזה מה שקורה כשמאירים את הדרך למתים שעולים השמיימה. 💨👻 בשנת 1859, אחרי התפרצות שמש חריגה, אורות הזוהר היו כל-כך חזקים, שהם האירו את השמיים בעוצמה כזו שניתן היה לקרוא לאורם ללא תאורה מלאכותית! 📖🕯️ מי זאת אורורה? 👸✨ השם "אורורה" ניתן לתופעה על שם אלת השחר הרומית, שהייתה אחראית על תחילת כל יום חדש. בדומה לאלה הזאת, אורות הזוהר מאירים את שמי הלילה ומבשרים על יום חדש. 🌅🌠 לפי האמונה, כמובן... למה אורות הזוהר נראים רק בלילה? 🌙✨ אורות הזוהר מתרחשים כל הזמן, אך אנחנו יכולים לראות אותם רק בשעות החשיכה. יש לכך סיבה מעניינת - תחרות! 🤔 תחרות עם מי? עם אור השמש... כאשר השמש זורחת, היא מאירה את השמיים והופכת אותם לבהירים מאוד. אור זה מסנוור את אורות הזוהר, שהם עדינים יותר, ובגלל זה הם הופכים בלתי נראים לעינינו. 🌞🌈 לכן, כדי שנוכל לראות את אורות הזוהר, אנו זקוקים לשמיים חשוכים. זו הסיבה שהם נראים לנו רק בלילה, במיוחד באזורים עם זיהום אור מועט. ככל שהשמיים חשוכים יותר, כך קל יותר להבחין בצבעים המהפנטים של התופעה. 🌠✨ אפשר להשוות את אורות הזוהר לכוכבים ולגלקסיות שאנו רואים בשמי הלילה. גם הם נמצאים שם כל הזמן, וגם אותם אור השמש מסנוור במהלך היום. ורק כשהחשיכה יורדת, אנחנו יכולים להתפעל מהיופי של השמיים המלאים בנקודות האור המנצנצות. 🪐💫 אז בפעם הבאה שתזכו לראות את אורות הזוהר, זכרו שהוא שם כל הזמן, זכרו את הקשר המיוחד בין השמש, כדור הארץ וחגורות ואן אלן, והתפעלו מהמחזה המרהיב הזה של הטבע! 🌞🌍🪐💫 בונוס : סרטון של ריקוד האורות רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

מהחדשות ב-2023 שמציג איך הצלחנו להזיז אסטרואיד: 📆 יום האסטרואיד ב-30 ביוני כל שנה, אנשים בכל העולם לומדים

מה אתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים? להטיס מטוס? לכבות שריפות? לרפא חולים? לטפח גן ירק? ומה אמאבא עושים? הפעם אנחנו מזמינים את כל הילדים ללמוד איזה מקצועות פתוחים בפניהם בעולם. ואתם מוזמנים לדבר איתם גם על כל אלה שלא יצרנו בשבילם, ולחשוב ביחד על מקצועות חדשים, שעוד לא 'נולדו'... קדימה, לעבודה ולמלאכה... (הורידו , הדפיסו, ציבעו וכו'...) אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מהספריה

ב-28 בפברואר 2025 יתרחש אירוע מרהיב בשמי הלילה - כל שמונת כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו ייראו בשמיים בו זמנית! כמובן, מכיוון שאנחנו נמצאים על כדור הארץ, נוכל לראות רק את שבעת כוכבי הלכת האחרים. מה זה בעצם יישור כוכבי לכת? 🔭 כל כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו נעים סביב השמש במסלולים שנמצאים פחות או יותר באותו מישור. זה קורה בגלל שכולם נוצרו מאותו ענן אבק וגז שהסתובב סביב השמש לפני מיליארדי שנים. המישור הזה נקרא "מישור המילקה" (או בשמו המדעי - אקליפטיקה). זהו המסלול שבו כדור הארץ מקיף את השמש, וכמעט כל כוכבי הלכת נעים במסלולים קרובים אליו. כשמסתכלים מכדור הארץ, מישור המילקה נראה כמו קו דמיוני בשמיים - זה המסלול שבו אנחנו רואים את השמש , הירח וכוכבי הלכת נעים. איך וממתי נוכל לראות את כוכבי הלכת? ב-28 בפברואר, מיד אחרי השקיעה, יסתדרו כל כוכבי הלכת בקשת מרהיבה לאורך השמיים, כאילו שהם בצבא... הנה כמה דברים חשובים שכדאי לדעת: את אורנוס ונפטון אי אפשר לראות בעין רגילה, אבל אפשר לראות אותם בעזרת טלסקופ חובבים כדאי להתחיל לצפות מיד אחרי השקיעה, כי כוכב חמה ו שבתאי ישקעו מהר מאוד מתחת לאופק - מאדים, צדק ואורנוס יישארו גבוה בשמיים במשך רוב הלילה למה זה כל כך מיוחד? ✨ כי האירוע הזה ממש לא קורה לעיתים קרובות! הפעם האחרונה שבה ראינו את כל כוכבי הלכת מסתדרים בשורה הייתה ב-28 ביוני 2022. הסיבה שזה מאורע שלא קורה כל שנה, היא שלכל כוכב לכת לוקח זמן שונה להקיף את השמש. אז אם לכוכב חמה לוקח רק 88 ימים בלבד להקיף אותה, נפטון ממש לוקח את הזמן... כמעט 165 שנים! (אבל מי סופר...) איך לצפות בצורה הטובה ביותר? 🌎 כדי ליהנות מהמחזה המיוחד הזה בצורה הטובה ביותר: בחרו מקום חשוך - הרחק מאורות העיר, כי, זיהום אור , זוכרים? מקומות מצוינים הם מדבר יהודה, מצפה רמון או יערות מבודדים התחילו לצפות כחצי שעה אחרי השקיעה אם יש לכם טלסקופ או משקפת, הביאו אותם! הם יעזרו לכם לראות את אורנוס ונפטון עכשיו רק צריך לקוות שהשמיים יהיו בהירים ללא עננים

הוכחה באינדוקציה מתמטית זוהי שיטת הוכחה שלומדים בכיתות יא'-יב', שבה מוכיחים שהטענה נכונה למקרה הבסיסי

במקום לראות כמה עשרות כוכבים, פתאום השמיים מתמלאים במאות אלפי כוכבים - זוהרים! איך זה קורה? התשובה קשורה לעונה שלנו ולמיקום המיוחד של כדור הארץ ביחס לגלקסיה. מה השתנה בשמיים? ✨ באוגוסט, כדור הארץ נמצא בזווית מושלמת כדי לראות את שביל החלב  - הגלקסיה שלנו - במלוא הדרה. שביל החלב הוא בעצם הזרוע הספירלית של הגלקסיה שאנחנו חיים בה, וכשמסתכלים לכיוונו רואים ריכוז עצום של כוכבים. במדבר או במקום חשוך במיוחד, אפשר לראות בעין רגילה עד 100,000 כוכבים בלילה אחד ! זה פי אלף מכמות הכוכבים שרואים בעיר רגילה. איפה רואים את זה הטוב ביותר? 🏜️ בישראל, המקומות הכי מומלצים הם: מדבר יהודה  - רחוק מאורות ירושלם ותל אביב מצפה רמון  - מכתש רמון הוא "שמורת אור כוכבים בינלאומית" מוכרת רמות הגולן  - שמיים פתוחים וחשוכים חופי הכנרת  - הרחק מעיירות מוארות ובכלל, כל מקום שנמצא לפחות 30 קילומטר מעיר גדולה יאפשר לראות את שביל החלב בבירור. מתי לצפות? 🕐 החודש הטוב ביותר : אוגוסט (במיוחד סביב הירח השחור ב-23 באוגוסט, כשהשמיים הכי חשוכים) השעות המושלמות : מהשקיעה ועד אמצע הלילה הכיוון : שביל החלב נפרש מהאופק הדרום-מזרחי עד הדרום-מערבי הסיבה שאוגוסט מיוחד היא (כפי שהזכרנו) שכדור הארץ פונה בלילה אל עבר מרכז הגלקסיה, שם נמצא הריכוז הכי גדול של כוכבים. מה בדיוק רואים? 👀 שביל החלב עצמו  - כמו ענן לבן עצום ורחב שנפרש לרוחב השמיים משולש הקיץ  - שלושה כוכבים בוהקים: דנב, וגה ואלטאייר קבוצת הברבור  - קבוצת כוכבים שנראית ממש "עפה" בתוך שביל החלב (בתוכה נמצאת ערפילית הסהר ) ערפיליות זוהרות  - עננים קטנים של גז וכוכבים חדשים צביר השבע אחיות ( פליאדות )  - הקבוצה המוכרת של הכוכבים הכחלחלים לילדים זה נראה כמו "שביל אבק פיות" ענקי שמישהו פיזר על השמיים, או כמו שמיכת כוכבים רקומה 🧚‍♀️ הנה סרטון נחמד (באנגלית) שמסביר על שביל החלב, עם צילומים יפים של כוכבים שנמצאים בו: למה זה כל כך מיוחד? 🌟 הפער בין שמים זרועי כוכבים בעיר לאותם השמיים במדבר, הוא מדהים! והוא קורה רק בגלל מה שנקרא ' זיהום אור ': בעיר גדולה : רואים 20-50 כוכבים בפרבר : רואים כמה מאות כוכבים במדבר חשוך : רואים עד 100,000 כוכבים! זו הזדמנות נדירה להראות לילדים את הגלקסיה שלנו בעין בלתי מזוינת, לא צריך טלסקופ ! כשמסתכלים על שביל החלב, רואים בעצם מאות מיליארדי כוכבים - רק חלק קטן מהכוכבים בגלקסיה שלנו! עובדות מרתקות על שביל החלב 🔭 שמו בעברית : "שביל החלב" נקרא כך כי הוא נראה כמו שביל לבן חלבי בשמיים הגודל שלו : הגלקסיה שלנו רחבה 100,000 שנות אור ומכילה 200-400 מיליארד כוכבים המיקום שלנו : אנחנו נמצאים בזרוע ספירלית חיצונית, לא במרכז הגלקסיה מהירות הסיבוב : מערכת השמש שלנו נעה במהירות של 828,000 קמ"ש סביב מרכז הגלקסיה! טיפים מעשיים לצפייה 💡 הביאו שמיכה להתכסות בה - לילות אוגוסט יכולים להיות קרירים במדבר תנו לעיניים להתרגל  - צריך 20-30 דקות בחושך כדי לראות את כל הכוכבים השתמשו בפנס אדום  - כדי לא לפגוע ב"ראיית לילה" הורידו אפליקציה  - כמו "מפת כוכבים" כדי לזהות קבוצות כוכבים (סיפרנו על חלקן בפוסט על כוכבים בשמי ישראל באביב ) צלמו - אפילו טלפון רגיל יכול לתפוס את שביל החלב (כוונו ל'מצב לילה'), כדי שתיזכרו בזמן להסתכל ולהנות גם בשנה הבאה... זו חוויה שלא שוכחים - רגע שבו מבינים באמת כמה קטנים אנחנו ביקום הענק הזה, וכמה יפה הוא! 🌌