קרה לכם שהבטתם בשמיים, בלילה, וראיתם פתאום קו אור חולף? זה כנראה היה מטאור, או בשמו העממי - "כוכב נופל". אבל מה קורה כשיש הרבה כאלה בבת אחת? זה נקרא מטר מטאורים, והוא אחד המחזות המרהיבים ביותר שהטבע מציע לנו! מקור המילה "מטאור" - ביוונית, ומשמעותה "משהו שמיימי". מהו מטר מטאורים? מטר מטאורים (או, גשם הכוכבים) מתרחש כאשר כדור הארץ חוצה את המסלול של שביט או אסטרואיד , וכך עובר דרך שובל של אבק וסלעים קטנים שהם השאירו אחריהם (השביטים, בסיבובם סביב השמש, משאירים אחריהם שובל של חלקיקים!). כשהחלקיקים האלה - שנקראים מטאורואידים - נכנסים לאטמוספירה שלנו במהירות גבוהה (לפעמים מעל 200,000 קמ"ש!), הם מתחממים ונשרפים, וכך נוצרים קווי האור שאנחנו רואים בשמיים. אם חלק מהמטאורואיד מצליח לשרוד את הכניסה לאטמוספירה ופוגע בקרקע, הוא נקרא מטאוריט , והוא יכול להיות חתיכת סלע או מתכת. איך נוצרים מטאורים? תהליך יצירת המטאורים כולל: חיכוך עם האטמוספירה : הכניסה לאטמוספירה יוצרת חיכוך רב עם מולקולות האוויר ⬅️ התחממות קיצונית : החיכוך מוביל להתחממות החלקיקים לטמפרטורות גבוהות מאוד ⬅️ דחיסת אוויר : בנוסף לחיכוך, דחיסת האוויר לפני המטאורואיד מגבירה את החום ⬅️ יצירת אור : כתוצאה מההתחממות והחום, המטאורואידים מאירים ויוצרים את פס האור המוכר כ"מטאור" או "כוכב נופל". מטרי מטאורים קבועים ומעניינים ישנם כמה מטרי מטאורים שמתרחשים מדי שנה בתאריכים קבועים. הנה כמה מהמפורסמים ביותר: קוודרנטידים (ינואר): מטר קצר אך חזק, עם עד 120 מטאורים בשעה בשיאו. ליירידים (אפריל): מטר בינוני עם כ-20 מטאורים בשעה. אחד המטרים העתיקים ביותר שתועדו - יש תיעוד של צפייה בו מלפני 2,700 שנה! אטה אקווארידים (מאי): מטר עם כ-30-40 מטאורים בשעה. נגרמים על ידי שביט הליי המפורסם. כמו האוריונידים של אוקטובר. דלתא אקווארידים (יולי): מטר בינוני עם כ-20 מטאורים בשעה, שמתרחש בסוף יולי (בד"כ בין 28-29). פרסאידים (אוגוסט): אחד המטרים הפופולריים ביותר, עם עד 100 מטאורים בשעה בשיאו. אוריונידים (אוקטובר): קשור לשביט המפורסם הליי, עם כ-20 מטאורים בשעה. הטאורידים (נובמבר): מטר חלש עם רק 5 מטאורים בשעה, אבל מפורסם במיוחד ביצירת "כדורי אש", שהם מטאורים בהירים מאוד וצבעוניים. ליונידים (נובמבר): ידוע בפעילות מחזורית חזקה כל 33 שנים, עם אלפי מטאורים בשעה. ג'מינידים (דצמבר): נחשב למטר המטאורים הטוב ביותר בשנה, עם עד 120 מטאורים בשעה. האורסידים (סוף דצמבר): מטר שקט עם 5-10 מטאורים בשעה. נקודת ההקרנה שלהם בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה (Ursa Minor), גבוה בשמיים בצפון, והם מתרחשים סביב הלילה הארוך ביותר בשנה (21-23 בדצמבר) - מה שהופך אותם לנוחים במיוחד למעקב. מה חשבו על זה פעם? בעבר, לפני חקר המדע, אנשים לא הבינו את המקור של מטרי המטאורים, ולכן בתרבויות עתיקות רבות, מטרי מטאורים נחשבו לאותות משמיים או לנבואות. היוונים הקדמונים חשבו שהמטאורים הם כוכבים שנופלים מהשמיים. בימי הביניים, מטרי מטאורים נחשבו לעיתים לסימן לאסון קרב. רק במאה ה-19 המדענים הבינו את הקשר בין מטרי מטאורים לשביטים. עובדות מעניינות המטאורים הבהירים במיוחד נקראים " בולידים " או "כדורי אש". רוב המטאורים מתרחשים בגובה של 80-120 ק"מ מעל פני כדור הארץ. האזכור הראשון של המונח 'מטר מטאורים' היה כבר במאה ה-7 לפני הספירה. הצבע של המטאור יכול להעיד על הרכבו הכימי: לדוגמה, מטאור ירוק מכיל בדרך כלל מגנזיום. המטאור הגדול ביותר שתועד בהיסטוריה המודרנית היה מעל רוסיה ב-2013, והוא גרם בנפילתו לנזק ממשי ולפציעות קלות. בגלל שכדור הארץ הוא 'עגול' והמטאורים מגיעים מלמעלה, הפרספקטיבה גורמת לנו לראות כאילו המטאורים יוצאים מנקודה אחת, למרות שהם נעים בקוים מקבילים. היא נקראת נקודת ההקרנה . עם הזמן, התחילו לקרוא לכל מטר על שם קבוצת הכוכבים שבה מצויה נקודת ההקרנה שלו. לכן יש לנו שמות כמו הפרסאידים (מקבוצת פרסאוס) או האוריונידים (מקבוצת אוריון). הנה הטקסט המעודכן עם התוספת על הירח: זרקור על הפרסאידים של חודש אוגוסט פרסאידים הם אחד ממטרי המטאורים הפופולריים והאהובים ביותר בשנה, מטר שמתרחש מדי קיץ בחודש אוגוסט. נקודת ההקרנה שלהם היא קבוצת הכוכבים פרסאוס, ומכאן שמם. הנה כמה עובדות מעניינות על מטר מטאורים זה: מקור : הפרסאידים נגרמים על ידי השביט סוויפט-טוטל (Swift-Tuttle), שהשם המלא שלו הוא 109P/Swift-Tuttle. השביט מבקר באזורנו כל 133 שנה בערך, והביקור האחרון שלו היה ב-1992. מתי : המטר מתחיל באמצע יולי ונמשך עד סוף אוגוסט, כאשר השיא מתרחש סביב ה-12-13 באוגוסט. לפעמים, בגלל מופע הירח, דווקא בהתחלה נוכל לראות אותם טוב יותר, על אף הכמות הקטנה יותר. מהירות : הפרסאידים נעים במהירות של כ-59 קילומטרים לשנייה - מהירות מרשימה שיוצרת מטאורים בהירים וצבעוניים. כמות : בשיאו של המטר ניתן לצפות בכ-50-100 מטאורים לשעה (כמובן, תחת תנאים אידיאליים), שזה בממוצע כוכב שנופל כל דקה - או פחות! מיוחדות : הפרסאידים ידועים במטאורים הבהירים והצבעוניים שלהם, עם זנבות ארוכים שנמשכים זמן יחסית רב בשמיים. הם גם מפורסמים ביכולתם ליצור בולידים ("כדורי אש") מרהיבים. תנאי צפייה : רב האנשים אוהבים את מטר הפרסאידים בגלל שהוא קורה באוגוסט. כי הלילה חמים ונעימים, מה שמאפשר לשכב בחוץ בנוחות ולהנות מהמופע. אבל - שימו לב לירח! כי אם יש ירח מלא בזמן השיא, זה יכול להפריע לצפייה כי זיהום האור יגיע הפעם דווקא מהשמיים עצמם. הירח הבהיר "יבלע" את המטאורים החלשים יותר, ורק הבהירים ביותר ייראו. שימו 💛, השנה (2025), שיא הפרסאידים צפוי להתרחש בלילה שבין ה-12 ל-13 באוגוסט. אבל ב-9.8 - ירח מלא... זאת אומרת שבשיא המטר הירח יהיה כמעט מלא (84% מלא), ויפריע מאוד לצפייה 😒 רוצים להתכונן למטר המושלם? הכניסו ליומן את 2026 ואת 2028: כי 2026 צפויה להיות מדהימה עם התפרצות מיוחדת של מטאורים ושמיים חשוכים ללא הפרעת ירח. ו-2028 צפויה להיות שנה היסטורית עם "סופת מטאורים" גדולה! זרקור על האוריונידים של חודש אוקטובר האוריונידים הם אחד ממטרי המטאורים המרתקים ביותר, המתרחש מדי שנה בחודש אוקטובר. נקודת ההקרנה שלהם היא קבוצת הכוכבים אוריון , ומכאן שמם. הנה כמה עובדות מעניינות על מטר מטאורים זה: מקור : האוריונידים נגרמים על ידי שביט הליי המפורסם, שמסלולו סביב השמש הוא כל 76 שנים. מתי : המטר מתחיל ב-2 באוקטובר ונמשך עד ה-7 בנובמבר, כאשר השיא מתרחש סביב ה-21 באוקטובר. מהירות : האוריונידים ידועים במהירותם הגבוהה, המגיעה ל-66 קילומטרים לשנייה! כמות : בשיאו, ניתן לצפות בכ-20 עד 30 מטאורים לשעה (תחת תנאים אידיאליים), שזה בממוצע כוכב נופל כל 2-3 דקות. בהירות : למרות שכמות המטאורים במטרה האורינידים אינה מהגבוהות ביותר, הם נחשבים למרשימים מאוד בזכות מהירותם הגבוהה ויכולתם ליצור בולידים ("כדורי אש") בהירים במיוחד. השנה (2024) השיא צפוי להתרחש בלילה שבין ה-21 ל-22 באוקטובר איך לצפות במטר מטאורים? בדקו את לוח השנה האסטרונומי לתאריכי מטרי המטאורים הקרובים. מצאו מקום חשוך, רחוק מאורות העיר (בגלל זיהום האור , כמובן) לערוך בו את ' פיקניק' הצפייה. תנו לעיניים להסתגל לחושך במשך כ-30 דקות. התרווחו והביטו לשמיים - אין צורך בציוד מיוחד כמו טלסקופ , זה מראה מרהיב כמות שהוא! הכי כיף - לפרוס מזרן יוגה ולשכב עליו עם המבט לשמיים (רק אל תרדמו...). התאזרו בסבלנות, כי לפעמים יש הפסקות ארוכות בין מטאור למטאור. שיא היסטורי: מטר הלאונידים של 1833 אחד השיאים הידועים והמפורסמים ביותר של מטר מטאורים התרחש במטר הלאונידים בשנת 1833. האירוע היה כל כך מרשים, שהוא נחשב לאחד מהאירועים האסטרונומיים המרהיבים ביותר בהיסטוריה המתועדת, שגם תרם רבות להבנה המדעית של תופעת המטאורים. כל תושבי צפון אמריקה (!) היו עדים למחזה. הוא היה עצום: אלפי מטאורים בשעה, כשבשיאו, קצב המטאורים הגיע לכ-100,000 מטאורים בשעה! מטרי מטאורים הם תזכורת מרהיבה ליופי ולפלא של היקום שלנו. בפעם הבאה שתשמעו על מטר מטאורים מתקרב, אל תחמיצו את ההזדמנות לצאת החוצה ולהתפעל מהמופע המדהים הזה! מומלץ!

ב-23 במרץ 1965, החללית ג'מיני 3 המריאה לחלל עם שני אסטרונאוטים: ג'ון יאנג ו גאס גריסום . אחת ממטרות המשימה הרשמיות הייתה - לא פחות ולא יותר - לבדוק אוכל חלל מיוחד שנאס"א פיתחה. ומה עשה יאנג? הוא כנראה פחד שזה לא יהיה לו טעים, אז הוא החביא בכיס חליפת החלל שלו כריך בשר על לחם שיפון, שקיבל מהאסטרונאוט וולי שירה (שהיה ידוע כבדחן). מה עושים עם הפירורים בחלל? גריסום לקח ביס מהסנדוויץ' ו...פירורים התחילו לרחף לכל עבר בתא הדחוס, ובמהירות הוכנס הכריך חזרה לכיס. כל האירוע נמשך בין 10 ל-30 שניות. התוצאה? דיון סוער בקונגרס. ה סנדוויץ' הזה כונה "הכריך שהיה עלול לעלות 30 מיליון דולר" (עלות המשימה כולה). נאס"א הכריזה שאסור בכלל לחם בחלל (מעניין מה הם היו עושים עם... מצות ), ואימצה במקומו טורטיות קמח  - שנבחרו במיוחד מפני שהן גמישות, אפשר לקפל אותן ולאכול בלי פירורים. האירוניה? יאנג וגריסום חיבלו בדיוק בניסוי שהם היו אמורים היו לבצע. הם הגיעו לחלל כדי לבדוק אוכל חללי - ובמקום זה הביאו כריך כדור-הארצי (ממסעדת קייפ קנוורל). 🔍 הידעת?  למה פירורים כל כך מסוכנים בחלל? בסביבה שבה הכל עף לכל כיוון בלי שליטה (כי - אין כבידה), פירור קטן יכול להיכנס למכשיר אלקטרוני, לעין, לריאות, ואפילו לחסום מערכות קריטיות. זו לא בעיה של ניקיון - זו בעיה של בטיחות אמיתית. הפשע היקר ביותר בחלל: כ-400 מעטפות דואר על הירח 📬 1971, משימת אפולו 15. שלושת האסטרונאוטים - דיוויד סקוט, ג'יימס אירווין ואלפרד וורדן - הסכימו לעסקה עם סוחר בולים גרמני בשם הרמן זיגר: הוא שילם לכל אחד מהם 7,000 דולר כדי שיבריחו 100 מעטפות דואר לירח ובחזרה. למה? כי מעטפה ששהתה על הירח שווה לאספנים הון עתק. כל אחד מהשלושה לקח גם 100 מעטפות נוספות לעצמו - ובסה"כ קיבלנו כ-400 מעטפות לא מאושרות, שהוברחו בכיסי חליפות החלל לכל אורך המשימה. ההסכם עם זיגר היה ברור: הוא ימכור אותן לכל המרבה במחיר רק לאחר שתוכנית אפולו תסתיים. כדי שלא ייתפסו והמשימה לא תיפגע. אבל בפועל? הוא לא התאפק, פרץ את ההסכם ומיד התחיל למכור. נו, ברור שנאס"א גילתה. וה עונש ? שלושת האסטרונאוטים לא הורשו יותר להמריא לחלל. איך אוכלים היום? ברוכים הבאים לארטמיס II 🌕 באפריל 2026 - בדיוק כשאתם קוראים את הפוסט הזה - נמצאים בחלל ארבעה אסטרונאוטים: ריד וייסמן (המפקד), כריסטינה קוק, ויקטור גלובר, וג'רמי הנסן (בחור מקנדה). הם המריאו ב-1 באפריל 2026 בחללית אוריון  (Orion) למסע של 10 ימים סביב הירח - לראשונה מאז 1972. אין נחיתה על הירח עדיין, אבל הם עוברים קרוב יותר ממה שעשה כל אדם מאז אפולו 17 (ולא סתם קרוב, אלא גם באיזור שבני אדם לא היו בו - הצד האפל של הירח!). אז מה אוכלים שם? תפריט ל-10 ימים נאס"א הכינה להם 189 פריטי מזון שונים . כן, מאה שמונים ותשעה. כולל חזה עוף בגריל, מקרוני גבינה, קיש ירקות, קוסקוס עם אגוזים, שעועית ירוקה חריפה, כרובית, ובגיזרת הקינוחים: עוגיות, פודינג, שוקולד ופאי פירות. וכדי שיהיה יותר טעים? חמישה סוגי רטבים חריפים  שיצאו גם הם לירח. ג'רמי הנסן הקנדי הביא גם 5 מוצרי מזון קנדיים: סלמון, שרימפס בקארי, דגני בוקר עם תות ולבנדר (מי אוכל לבנדר בדגני הבוקר? או בכלל??), עוגיות קרם מייפל - וכמובן, סירופ מייפל . לשתייה: קפה, תה ירוק, קקאו, לימונדה, סיידר תפוחים ושייק מנגו-אפרסק. לפי נאס"א, נדרשות 43 כוסות קפה  כדי ללעזור לצוות להרוות את הצמא - ואת החשקים. והגיזרת הפחממה? יש על הסיפון 58 טורטיות . כן, עדיין בגלל אותו כריך מ-1965. איך מכינים אוכל בחלל? בחלל אין מיקרוגל, אין כיריים, ואין אפשרות להבעיר להבה (חמצן ואש בחלל - תאונה קטסטרופלית). ישנם שני כלים בלבד: מתקן מים חמים  - לשחזור מזון מיובש-הקפאה. תהליך ייבוש-הקפאה (Freeze-drying) מסיר את הלחות מהמזון תוך שמירה על טעם וערכים תזונתיים. מוסיפים מים, ממתינים קצת, ומקבלים מקרוני גבינה. מחמם אוכל בצורת מזוודה  - גאדג'ט חדש שתוכנן במיוחד עבור אוריון. זה נראה כמו תיק ג'יימס בונד שחור ומבריק. כריסטינה קוק, שבילתה כמעט שנה בתחנת החלל הבינלאומית, אמרה שהיא מופתעת מהמגוון: "מנות שלא היית מדמיין שאפשר לשחזר מייבוש-הקפאה, ולמעשה - אפילו טעימות." ובשיגור ובנחיתה - כשמתקן המים לא פעיל? אוכלים רק אוכל מוכן לאכילה ישירה, ללא הכנה כלל. ואיך הם אוכלים? על כלי האכילה שמשמשים אסטרונאוטים ראו עוד בפוסטים סכו"ם בחלל  (כדי להבין על כלי האוכל החלליים) ו כפות - המדריך המלא (כדי להבין איך אוכלים שם מרק...) 🔍 הידעת?  האוכל בארטמיס II מגיע ב-3 צורות: מוכן לאכילה ישירה, מיובש-מוקפא (ש'חוזר לחיים' עם מים חמים), ומחומם במיוחד לפני האריזה כדי להרוג חיידקים ולהאריך חיי מדף). כל שיטה מתאימה לשלב אחר של הטיסה. להתרבח בחלל: כמה מקום יש? 📐 החללית אוריון היא כ- 9.3 מטר מעוקב של מרחב מגורים  - בערך כמו שני מיניוואנים , לארבעה אנשים, ל-10 ימים. לשם השוואה: חלליות אפולו היו כ- 6 מ"ק  לשלושה אנשים. אוריון גדולה ב-60%, שזה עדיין... צפוף מאוד. מיד לאחר ההמראה האסטרונאוטים עוברים לסדר את ה'דירה': הם מפרקים את המחצית התחתונה של המושבים ומאחסנים אותם מתחת לרשתות, מוציאים את חליפות החלל ותולים גם אותן. כך נוצר מרחב מגורים שמרגיש (יחסית) יותר פתוח - כי בחלל, בניגוד לכדור הארץ, אפשר לנוע בשלושה ממדים : לצוף מעל חבר שעובד "ליד הרצפה", לעבוד מה"תקרה", להשתמש בכל משטח בחללית. ככה שמה שנראה כמו חדר קטן הופך לסביבת עבודה שמנצלת כל סנטימטר. ואיך ישנים? בתוך שקי שינה שקשורים לקיר. אין מיטות, אין כריות - כי לא באמת צריך משהו רך ונעים. הרי מרחפים בחלל... כולם ישנים בו-זמנית לפי לוח זמנים של 8 שעות, בחלל המשותף, בלי קירות בין אחד לשני. (אגב, בתחנת החלל הבינלאומית יש תאי שינה נפרדים עם בידוד קולי - אבל חללית כמו אוריון, קטנה מדי בשביל זה.) ובגזרת הניקיון? : אין מקלחת. מנגבים עם סבון נוזלי ושמפו ללא שטיפה. השירותים היקרים בגלקסיה 🚽 מערכת ניהול הפסולת של אוריון (שנקראת UWMS - Universal Waste Management System) עלתה לנאס"א בין 23 ל-30 מיליון דולר. לשם השוואה: זה יותר מעלות הסנדוויץ' האגדי שפתח את הפוסט הזה. בתנאי חוסר כבידה, אי אפשר לסמוך על כוח המשיכה שיוביל את הפסולת לאן שצריך. וגם לא בא לנו לשחות עם... אז מה עושים? במקום אסלה וניאגרה ושירותים כמו שאנחנו מכירים, זה יש מערכת של זרימת אוויר  שמנתבת את הפיפיקקי אל המערכת: שתן מועבר אל מיכל, מחוסן עם חומרים כימיים למניעת היווצרות חיידקים, ו'מושלך' מחוץ לחללית מדי יום. הפסולת המוצקה נאספת, נדחסת בתוך מיכלי פח, ו... חוזרת הביתה עם הצוות. הנחיתה בים בתא הקטן? כן, גם זה מחכה שם. א ב ל ב-1 באפריל 2026, בתוך שעות ממש מההמראה, מישהו בצוות האסטרונאוטים דיווח על נורת תקלה מהבהבת . דובר נאס"א הודיע בשידור חי: "דווח שמאוורר השירותים תקוע." הסתבר שהייתה תקלה באלקטרוניקה שמפעילה את אוסף השתן - מה שאומר שהמערכת יכלה לקלוט פסולת מוצקה, אבל לא שתן. בינתיים הצוות קיבל ציוד גיבוי: שקיות איסוף מתקפלות מסוג אפולו, בדיוק כמו אלו שהאסטרונאוטים של אפולו השתמשו בהם לפני 50 שנה. כריסטינה קוק, שהייתה בעלת הניסיון הרב ביותר בצוות, פתרה את התקלה יחד עם מרכז הבקרה בהיוסטון - והשירותים חזרו לפעולה מלאה עוד באותו יום. (אגב, כריסטינה ציינה, בקטנה, שהשירותים גם רועשים במיוחד - "צריך ממש אטמי אוזניים כשנכנסים לשם.") 🔍 הידעת?  בשנת 1969, בעת משימת אפולו 10, הדליק המפקד תומס סטאפורד אזעקה לאחר שדגימת פסולת מרחפת עברה בתא הצוות. לא צחוק. זה היה מסמך ממשלתי חסוי שנחשף שנים אחר כך. אם לא זזים - השרירים הולכים 🏋️ על כדור הארץ, כל תנועה - לקום, ללכת, לקחת כוס מים - מפעילה שרירים שנלחמים בכוח המשיכה. אבל בחלל? הכל קל, ולכן: השרירים מתנוונים, ועצמות מאבדות את צפיפות העצם - תהליך שנקרא אטרופיה  (Atrophy). בלי טיפול מתאים, אסטרונאוט עלול לאבד עד 20% ממסת שריריו בחודש אחד! כדי למנוע את זה, אסטרונאוטים חייבים  לעשות כושר מדי יום. זו לא המלצה - זו ממש פקודה. בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) מתאמנים שעתיים ביום, 6-7 ימים בשבוע , עם הליכון (שיש לו רתמה שמדמה כבידה ושומרת את הגוף על הרצועה של 'רצפת' ההליכון), אופניים נייחים, ומכשיר ARED לאימון כוח. בזכות שגרת כושר זו, חלק מהאסטרונאוטים חוזרים ארצה עם יותר מסת שריר ממה שהיה להם לפני הטיסה . אבל בחלליות קטנות כמו אוריון, אין מקום לציוד כזה. במקום זה הם קיבלו גלגל תנופה קטן (Flywheel)  - מכשיר מבוסס כבל שפועל כמו יו-יו. את הכוח שמפעילים עליו - הוא מחזיר בהתנגדות, עד כ-180 ק"ג . המכשיר שוקל 14 ק"ג בלבד  ונכנס אפילו בתוך תיק מטען קטן. לעומת ציוד הכושר בתחנת החלל, ששוקל 1,800 ק"ג  ותופס כ-80 מ"ר. זה הפרש של פי 130 במשקל. 🔍 הידעת?  המחקר על אובדן עצמות אצל אסטרונאוטים תורם ישירות לפיתוח תרופות לאוסטאופורוזיס (דלדול עצמות) על כדור הארץ. אסטרונאוטים בחלל, וקשישים בבית - אותה בעיה בדיוק. מעכשיו תקראו לסבא רבה שלכם - אסטרונאוט... נוזלים בחלל: לא שותים מכוס 💧 אז אכלנו וזזנו. ומה עם לשתות? בחלל אי אפשר לשפוך נוזל לכוס - הוא יצור בועה כדורית שתצוף לכל עבר. אז מה עושים? האסטרונאוטים שותים מ שקיות מיוחדות עם שסתום וקשית , או מ" כוסות אפס-כבידה " שמנצלות כוח קפילרי  (זה הכוח שמושך נוזלים בצינורות דקים ללא צורך בכוח משיכה, אותו עיקרון שמאפשר לפרח להעלות מים מהקרקע עד לעלי הכותרת). ואחרי כל זה: מה אמר ג'רמי הנסן על האוכל? הנסן אמר לילדים קנדים ביום הרביעי של המשימה: "אנחנו צריכים לאכול ירקות גם בחלל, אבל אל תדאגו - הם גם נתנו לנו מקרוני גבינה." ויאנג - ההוא מהכריך המפורסם? המשיך לטוס לחלל עוד פעמים רבות אחרי 1965, וב-1972 אף פסע על הירח בראש משימת אפולו 16. אבל יותר הוא לא אכל שם לחם (וגם לא מצות...).

מה קורה כשגם הדת וגם המדינה רוצות להחליט על אותו דבר? לדת יש כללים: מה אוכלים, באיזה יום נחים, איך מתחתנים, מה מלמדים את הילדים. גם למדינה יש כללים, על בדיוק אותם נושאים. כל עוד כולם במדינה מאמינים באותה דת ובאותה צורה, אין הרבה ויכוח. אבל אין כמעט מדינה כזאת. ברוב המדינות חיים יחד מאמינים מדתות שונות, מאמינים מאותה דת שמקיימים אותה אחרת, ואנשים שלא מאמינים בכלל. אז מי מחליט? כל מדינה בעולם נאלצה לענות על השאלה הזאת, והתשובות שונות מאוד. שני חופשים שלא תמיד מסתדרים 🤔 לפני שנצא לסיבוב בעולם, צריך להכיר שני מושגים: חופש דת - הזכות להאמין ולקיים את הדת שלך: להתפלל, לחגוג, ללבוש סמלים דתיים, לאכול לפי כללי הדת. חופש מדת - הזכות שלא יכפו עליך דת שאינך מאמין בה: שלא יחייבו אותך להתפלל, לשמור מצוות או לחיות לפי כללים של דת שאינה שלך. שניהם נשמעים הוגנים. הבעיה מתחילה כשהם מתנגשים. למשל, אם המדינה סוגרת את כל החנויות ביום המנוחה של דת הרוב, היא מכבדת את חופש הדת של המאמינים, אבל פוגעת בחופש מדת של מי שרוצה לעבוד או לקנות ביום הזה. כל מדינה מאזנת בין השניים בדרך אחרת. הסולם: מ"הדת היא השלטון" ועד "אין מקום לדת בכלל" 🪜 אפשר לסדר את המדינות על סולם של חמש שלבים. 1. תיאוקרטיה - הדת היא השלטון 🕌 המילה באה מיוונית: "תיאוס" = אל, "קרטוס" = שלטון. במדינה כזאת אנשי דת שולטים, והחוק הדתי הוא חוק המדינה. דוגמאות: איראן - מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, מי שעומד בראש המדינה הוא "המנהיג העליון", איש דת. יש בחירות לנשיא ולפרלמנט, אבל "מועצת שומרי החוקה" (שחצי מחבריה הם אנשי דת שהמנהיג העליון ממנה) בודקת כל מועמד וכל חוק, ופוסלת מי ומה שלא מתאים לדעתה לאסלאם. הוותיקן - המדינה הקטנה בעולם, שבראשה האפיפיור. הוא גם המנהיג הדתי של הכנסייה הקתולית בעולם וגם השליט של המדינה הזאת, עם סמכות מלאה לחוקק, לבצע ולשפוט. כלומר בלי הפרדת רשויות בכלל. ערב הסעודית - הממלכה מגדירה את הקוראן כחוקה שלה. 2. דת מדינה רשמית - אבל בלי לכפות אותה ⛪ יש מדינות עם דת רשמית, אף כי בפועל הן מהחילוניות בעולם. למשל: בריטניה - לכנסייה האנגליקנית יש מעמד רשמי, והמלך הוא "המושל העליון" שלה. 26 בישופים יושבים בבית הלורדים, אחד משני בתי הפרלמנט, רק בגלל התפקיד הדתי שלהם. ויחד עם זאת, אף אחד בבריטניה לא חייב ללכת לכנסייה, ורוב הבריטים באמת לא הולכים. דנמרק - החוקה קובעת שהכנסייה הלותרנית היא "כנסיית העם" והמדינה תומכת בה. חברי הכנסייה משלמים "מס כנסייה", אבל מי שלא רוצה יכול לצאת מהכנסייה ולהפסיק לשלם. נורווגיה - הנה דוגמה למדינה שהחליטה לזוז בסולם. ב-2012 שינו את החוקה, והכנסייה הלותרנית הפסיקה להיות דת המדינה. ב-2017 היא הפכה לגוף עצמאי לגמרי. 3. הפרדה ניטרלית - המדינה לא מתערבת 🗽 כאן המדינה לא מעדיפה אף דת, ולא מתנגדת לאף דת. הדוגמה הכי מפורסמת: ארצות הברית, שתקבל בהמשך פרק משלה. 4. חילוניות נוקשה - הדת נשארת בבית 🇫🇷 צרפת הלכה צעד רחוק יותר. אחרי מאות שנים שבהן הכנסייה הקתולית הייתה צמודה למלכים (וזה חלק ממה שהוביל למהפכה הצרפתית), צרפת חוקקה ב-1905 את "חוק ההפרדה בין הכנסיות למדינה". העיקרון נקרא לאיסיטה (Laïcité): המדינה לא מכירה רשמית באף דת ולא מממנת אף דת, והמרחב הציבורי שייך לכולם בשווה. מה זה אומר בפועל? שמאז 2004 אסור לתלמידים בבתי ספר ציבוריים לבוא עם סמלים דתיים בולטים: לא צלב גדול, לא כיפה, לא כיסוי ראש מוסלמי. התומכים אומרים שזה שומר על בית הספר כמקום שבו כולם שווים. המתנגדים אומרים שזה דווקא פוגע בחופש הדת, ובעיקר במיעוטים. 5. אתאיזם ממלכתי - המדינה נגד הדת 🚫 בקצה השני של הסולם יש מדינות שהשלטון בהן מנסה לדכא את הדת. אלבניה הכריזה ב-1967 על עצמה כ"מדינה האתאיסטית הראשונה בעולם", סגרה כנסיות ומסגדים ואסרה פולחן דתי. בברית המועצות נרדפו אנשי דת ומאמינים במשך עשרות שנים. גם היום בסין, חברי המפלגה הקומוניסטית השלטת אמורים להיות אתאיסטים, והמדינה מפקחת מקרוב על כל פעילות דתית. שימו לב: שני הקצוות של הסולם, תיאוקרטיה ואתאיזם ממלכתי, דומים יותר משנדמה. בשניהם המדינה מחליטה בשבילך במה להאמין. ארצות הברית: "חומת ההפרדה" 🇺🇸 בארה"ב חיים יחד נוצרים מעשרות זרמים, יהודים, מוסלמים, הינדים, בודהיסטים, סיקים, אמיש ועוד, וגם עשרות מיליוני אנשים שלא משתייכים לאף דת. אז איך זה עובד? מה כתוב בחוקה? סעיף 6 בחוקה (1787) קובע שאסור לדרוש "מבחן דתי" ממי שמכהן בתפקיד ציבורי. כלומר, לא שואלים מועמד במה הוא מאמין כתנאי לתפקיד. התיקון הראשון (1791) קובע שני דברים בבת אחת: הקונגרס לא יחוקק חוק שמקים דת רשמית, וגם לא יחוקק חוק שאוסר על אנשים לקיים את דתם. שני החופשים שלמדנו עליהם, באותו משפט. ב-1802 כתב תומס ג'פרסון, הנשיא השלישי, מכתב לקהילה של נוצרים בפטיסטים, ותיאר את התיקון כ"חומת הפרדה בין הכנסייה למדינה". הביטוי נשאר עד היום. והנה פרט מפתיע: מי שדחפו להפרדה הזאת היו בין השאר אנשים דתיים מאוד, בני דתות של מיעוט כמו הבפטיסטים. הם חששו שאם המדינה תתמוך בדת אחת, זו לא תהיה הדת שלהם. ההפרדה נועדה להגן על המדינה מהדת, אבל באותה מידה גם להגן על הדתות מהמדינה. מה זה אומר ביום-יום? אין חוק שמחייב לנוח ביום דתי. אין בארה"ב חוק שאוסר לעבוד בשבת כי זה יום המנוחה של היהודים, או בראשון כי זה יום המנוחה של הנוצרים. כל אחד בוחר. אבל יש חוק שמגן על מי שרוצה לנוח. מעסיק חייב לנסות להתאים את סידור העבודה לעובד שדתו אוסרת עליו לעבוד ביום מסוים. ב-2023 פסק בית המשפט העליון לטובת דוור נוצרי בשם ג'רלד גרוף, שסירב לעבוד בימי ראשון, וקבע שמעסיק יכול לסרב רק אם ההתאמה תגרום לו נזק משמעותי באמת. אין תפילה מאורגנת בבתי ספר ציבוריים. ב-1962 קבע בית המשפט העליון שבית ספר ציבורי לא יכול להוביל תפילה, גם לא קצרה ו"כללית". תלמיד שרוצה להתפלל בעצמו, בשקט, רשאי לעשות זאת. כל דת מקבלת אותו יחס. קהילות דתיות יכולות לבנות מבני תפילה ולהקים בתי ספר פרטיים, אבל המדינה לא מממנת את הפעילות הדתית עצמה. ובכל זאת... ההפרדה לא מושלמת על כל שטר דולר כתוב "In God We Trust" (באלוהים אנו בוטחים), המוטו הרשמי של ארה"ב מאז 1956. ב-1954, בשיא המלחמה הקרה מול ברית המועצות האתאיסטית, הוסיפו לשבועת האמונים לדגל (זו שתלמידים אומרים בבית הספר) את המילים "under God" (תחת האל). בכמה מקומות עדיין קיימים "חוקים כחולים" שאוסרים מסחר בימי ראשון. הכי מפורסם: מחוז ברגן בניו ג'רזי, שבו רוב החנויות סגורות בראשון. בית המשפט העליון אישר חוקים כאלה ב-1961, בנימוק שהיום מתאים כיום מנוחה חברתי ולא דתי. הידעת? 📜בחוקות של 7 מדינות בארה"ב (ביניהן טקסס, מיסיסיפי וצפון קרוליינה) עדיין כתוב שמי שלא מאמין באלוהים לא יכול לכהן בתפקיד ציבורי! אבל אל דאגה: כבר ב-1961 קבע בית המשפט העליון שהסעיפים האלה מנוגדים לחוקה הפדרלית, ולכן אי אפשר לאכוף אותם. הם פשוט נשארו כתובים, כי לשנות חוקה זה עניין קשה. מקרים מיוחדים: כשהדת והפוליטיקה מופרדות בדרכים לא צפויות 🌏 בהוטן: אנשי הדת לא מצביעים 🏔️ בהוטן, ממלכה קטנה בהרי ההימלאיה, הבודהיזם הוא חלק מרכזי מהזהות הלאומית. דווקא שם קיים אחד מחוקי ההפרדה הכי קיצוניים בעולם. ב-2008 עברה בהוטן ממלוכה מוחלטת לדמוקרטיה, כשהמלך עצמו יזם את השינוי. החוקה החדשה קובעת שהבודהיזם הוא "המורשת הרוחנית" של בהוטן, ובאותו סעיף שאנשי דת ומוסדות דת חייבים "להישאר מעל הפוליטיקה". המשמעות בפועל: נזירים, נזירות ואנשי דת רשומים לא יכולים להצביע בבחירות. הם לא יכולים להתמודד לשום תפקיד נבחר. אסור להם להשתמש בהשפעה הדתית שלהם כדי לתמוך במפלגה או במועמד. הכלל חל גם על אנשי דת הינדים, לא רק על בודהיסטים. לפני הבחירות של 2013, ועדת הבחירות אף אסרה למשך כמה חודשים על אירועים דתיים פומביים, כדי שאף אחד לא ינצל אותם לתעמולה. ההיגיון של בהוטן מעניין: לא "הדת מסוכנת לפוליטיקה", אלא "הפוליטיקה ארצית מדי בשביל הדת". אנשי הדת אמורים להיות מעל ויכוחים, כדי שכל האזרחים יוכלו לפנות אליהם בלי קשר לדעותיהם. אבל גם בבהוטן יש ביקורת. חלק מהנזירים עצמם מחו נגד החוק עוד לפני הבחירות הראשונות, וטענו שהוא שולל מאלפי אזרחים את הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה: לבחור. מקסיקו: מותר להצביע, אסור להיבחר ⛪ גם במקסיקו יש הפרדה חריפה, שנולדה ממאבקים היסטוריים קשים בין המדינה לכנסייה הקתולית. לפי סעיף 130 בחוקה, כמרים ושאר אנשי דת לא יכולים להיבחר לתפקיד ציבורי, אלא אם עזבו את תפקידם הדתי זמן רב מראש. עד לרפורמה של 1992 הם לא יכלו אפילו להצביע. מאז הם רשאים להצביע, אבל עדיין לא לקחת חלק בתעמולה פוליטית. לבנון: הדת מחלקת את השלטון 🇱🇧 לבנון הלכה לכיוון ההפוך לגמרי. במקום להפריד בין הדת לשלטון, היא חילקה את השלטון לפי דתות: הנשיא חייב להיות נוצרי מרוני. ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי סוני. יושב ראש הפרלמנט חייב להיות מוסלמי שיעי. המושבים בפרלמנט מחולקים חצי לנוצרים וחצי למוסלמים, ובתוך כל חצי, לפי העדות השונות. הרעיון היה שאף קבוצה לא תשתלט על האחרות. הבעיה: שהחלוקה מבוססת על גודל הקהילות לפני עשרות שנים, ואילו במציאות, הרבה השתנה מאז, ובמשך השנים החלוקה הקשיחה הובילה לשיתוק פוליטי חוזר ולמשברים קשים. ומה אצלנו? 🇮🇱 ישראל מגדירה את עצמה "מדינה יהודית ודמוקרטית", ואין בה הפרדה בין דת ומדינה. מגילת העצמאות מבטיחה "חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות" לכל האזרחים, ובמקביל, הדת היהודית מעורבת בהרבה תחומים בחיים הציבוריים. חלק גדול מההסדרים נולד עוד לפני קום המדינה, ב"מכתב הסטטוס קוו" מ-1947. דוד בן גוריון וראשי התנועה הציונית רצו שהמפלגות החרדיות יתמכו בהקמת המדינה, והתחייבו לשמור על המצב הקיים בארבעה נושאים: שבת - יום המנוחה הרשמי. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה מ-1951, יום המנוחה השבועי של יהודים הוא שבת, ולמי שאינו יהודי הוא יכול להיות שישי, שבת או ראשון, לפי בחירתו. אבל בהרבה מקומות אין תחבורה ציבורית בשבת. כשרות - במטבחים של צה"ל ושל מוסדות ממשלתיים. נישואים וגירושים - נעשים רק לפי הדת: ליהודים בבתי הדין הרבניים, ולמוסלמים, נוצרים ודרוזים בבתי הדין הדתיים של העדה שלהם. אין בישראל נישואים אזרחיים, אבל זוגות שמתחתנים בחו"ל (למשל בקפריסין) מוכרים ונרשמים במרשם האוכלוסין כנשואים. חינוך - יש זרמי חינוך נפרדים, כולל חינוך דתי וחרדי בעל אוטונומיה רחבה. המחלוקת על מקומה של הדת היא גם אחת הסיבות העיקריות לכך שלישראל עדיין אין חוקה: כבר ב-1950 היה ברור שקשה מאוד להסכים על מסמך אחד שיכריע בשאלות האלה. ובניגוד לבהוטן, בישראל מותר לאנשי דת להתמודד בבחירות, ויש מפלגות דתיות שיושבות בכנסת ובממשלה. מבחינה דמוקרטית, זה לגיטימי לגמרי: כל אזרח יכול לבחור ולהיבחר. אז מה עדיף? הטיעונים של שני הצדדים ⚖️ בעד הפרדה בין דת ומדינה: הגנה על מיעוטים - כשהמדינה לא מעדיפה אף דת, אף אחד לא הופך לאזרח סוג ב' בגלל אמונתו (על זה הרחבנו בפוסט האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה?). הגנה על הדת עצמה - כשהדת לא קשורה לשלטון, היא לא נגררת למאבקים פוליטיים, ואנשים לא מתרחקים ממנה בגלל כעס על הממשלה. חופש בחירה - כל אדם מחליט בעצמו איך לחיות. בעד קשר בין דת ומדינה: זהות ומסורת משותפת - דת יכולה להיות חלק מהתרבות והזהות של עם, גם בעיני מי שלא מאמין. רצון הרוב - אם רוב האזרחים רוצים שהמדינה תשקף את המסורת שלהם, למה שלא תעשה זאת? ניטרליות מלאה היא אשליה - כל מדינה חייבת לבחור יום מנוחה, לוח חגים, סמלים ושפה. גם "בלי דת" היא בחירה, ואף מדינה לא באמת ניטרלית לגמרי. רוב המדינות הדמוקרטיות לא נמצאות באף קצה, אלא איפשהו באמצע, ומתווכחות כל הזמן איפה בדיוק. רגע למחשבה 💭 בהוטן אוסרת על אנשי דת להצביע כדי לשמור על הדת "מעל הפוליטיקה". האם זה הוגן? האם זה בכלל דמוקרטי לשלול מקבוצה את זכות הבחירה? בצרפת אסור לבוא לבית ספר ציבורי עם סמל דתי בולט. זה מגן על השוויון בין התלמידים, או פוגע בחופש שלהם? אם הייתם צריכים לבחור יום מנוחה למדינה שבה חיים יהודים, נוצרים, מוסלמים ואנשים בלי דת, איזה יום הייתם בוחרים, ואיך הייתם מסבירים את הבחירה? איפה לדעתכם ישראל נמצאת על הסולם? ואיפה הייתם רוצים שהיא תהיה? הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

האפרוחים שלנו לומדים את אותיות ה-ABC.

העבריות ורוצים להמשיך ללמוד וגם להתנסות , יש לנו בדיוק בשבילכם את חוברת האפרוחים המיוחדת שלנו - אפרוחים לומדים

סערות חזקות, רואים את הזוהר הרבה יותר דרומה מהרגיל מחקר מדעי: מדענים מנצלים את ההתפרצויות כדי ללמוד על הפיזיקה

כבר כתבנו על הירח השכן הקרוב שלנו ועל ה סופר-ירח המרשים, ועכשיו הגיע הזמן להכיר את הירח השחור - התופעה שבה הירח "נעלם" לגמרי מהשמיים ונותן לנו מתנה מיוחדת. בעיקר כי הוא קורה ממש עכשיו! ב-23 באוגוסט 2025 מתרחש אירוע אסטרונומי מיוחד שקורה פעם בכמה שנים: "ירח שחור". מדובר בתופעה מעניינת שקשורה למחזור הירח החודשי. בואו ונבין במה מדובר. מה זה בעצם ירח שחור? 🌚 "ירח שחור" הוא שם מיוחד לירח חדש שלישי בעונה שיש בה ארבעה ירחים חדשים. בדרך כלל בכל עונה (אביב, קיץ, סתיו או חורף) יש רק שלושה ירחים חדשים, אבל מדי פעם מתקבלת עונה עם ארבעה. הירח השלישי מתוך הארבעה הוא זה שמכונה " ירח שחור עונתי ". יש גם סוג נוסף של ירח שחור - הירח החדש השני באותו חודש קלנדרי. זה קורה כל 29 חודשים בערך, כי מחזור הירח הוא 29.5 ימים. למה קוראים לו "שחור"? ⚫ השם "ירח שחור" נובע מכך שבזמן ירח חדש, לא ממש רואים ירח בשמיים. הירח נמצא אז בין כדור הארץ והשמש, כשהצד שפונה אלינו לא מואר כלל. לכן השמיים נראים "שחורים" וללא ירח. זה בדיוק ההפך מ" ירח כחול " - שזה ירח מלא שני באותו חודש, שבו הירח מואר במלואו ונראה מאוד בהיר. מה המשמעות המעשית? 🔭 הירח השחור יוצר תנאי צפייה מושלמים לאסטרונומיה: שמיים חשוכים לגמרי  - בלי זוהר הירח שמפריע לצפייה בכוכבים חלשים צפייה אידיאלית בשביל החלב  - השמיים החשוכים מאפשרים לראות את הגלקסיה שלנו בכל הדרה , עם צבירי הכוכבים והערפיליות כוכבים חלשים נראים טוב יותר  - אפשר לראות כוכבים שבדרך כלל לא נראים בגלל אור הירח תנאים מצוינים לצילום אסטרונומי  - צלמי שמיים מחכים לרגעים כאלה כמה פעמים זה קורה? 📅 ירח שחור עונתי (כמו זה של ה-23 באוגוסט השנה) מתרחש בערך כל 33 חודשים (ולכן הוא, יחסית, נדיר, כי עוברים יותר משנתיים בין האחד לשני...). ירח שחור חודשי קורה כל 29 חודשים בערך. זה קצת פחות נדיר, אבל גם זה לא קורה כל שנתיים, אז זו הזדמנות יפה לצפייה בשמיים. איך לנצל את הירח השחור? 🌌 ה-23-24 באוגוסט יהיו הלילות הכי חשוכים של החודש, אז: מצאו מקום חשוך  - הרחק מאורות העיר ומזיהום אור הביאו שמיכה  - לילות אוגוסט יכולים להיות קרירים התחילו לצפות אחרי השקיעה  - כשהשמיים כבר חשוכים לגמרי תנו לעיניים להתרגל - 20-30 דקות בחושך כדי לראות את כל הכוכבים חפשו את שביל החלב  - הוא נפרש מדרום-מזרח לדרום-מערב השתמשו באפליקציה  - כמו "מפת כוכבים" כדי לזהות קבוצות כוכבים. עובדה מעניינת 🎯 המונח "ירח שחור" הוא חדש יחסית בעולם האסטרונומיה. התחילו להשתמש בו רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בעבר לא היה שם מיוחד לתופעה הזו, פשוט אמרו "ירח חדש נוסף". בניגוד ל אמונות תפלות שונות ירח שחור לא גורם לאסונות או לשינויים מוזרים בהתנהגות או לשום דבר מיוחד מלבד שמיים חשוכים יותר - וזה בדיוק מה שחובבי כוכבים הכי אוהבים! 🔭 אז במקום לחכות לירח, בשבוע שבו יש ירח שחור - נחכה בדיוק להיפך - שהירח לא יהיה שם, כדי שנוכל לראות את כל שאר היקום הפלא שמסביבנו.

צדק הוא הכוכב הכי גדול במערכת השמש שלנו - או יותר נכון, כמעט הכי גדול. כי בשנים האחרונות גילו שהוא קצת קטן יותר ממה שחשבנו! בואו נצא למסע מרתק אל המלך הענק הזה. 🚀 יופיטר: השם המיתולוגי של צדק 👑 כמו שבתאי קרוי על שם אל רומי, גם צדק קיבל את שמו מהמיתולוגיה הרומית. בשפה האנגלית קוראים לו יופיטר (Jupiter), על שם מלך האלים ברומא העתיקה! יופיטר היה האל הכי חזק וחשוב במיתולוגיה הרומית - אל השמיים, הרעם והברק ⚡ והשליט על כל האלים האחרים. ב גירסה היוונית קראו לו זאוס. ולמה דווקא הכוכב הזה זכה לשם המפואר? כי בעבר, כשאנשים הסתכלו לשמיים, צדק היה הכוכב הבהיר והמרשים ביותר שראו. מלך! רגע לפני, קבלו צילומים מרהיבים שנאסא פרסמה לפני שנה: כמה גדול צדק? 📏 הכי גדול ב מערכת השמש שלנו. אפשר להכניס בתוכו יותר מ-1,300 כדורי ארץ! 😱 אבל יש לנו חדשות מעניינות: נאס"א גילתה לאחרונה, בזכות משימת החלל ג'ונו, שצדק קצת יותר קטן ממה שחשבנו עד היום. מסתבר שהוא צר יותר ב-8 קילומטרים בקו המשווה ושטוח יותר ב-24 קילומטרים בקטבים. זה אומר שהרדיוס החדש שלו הוא 71,488 ק"מ במקום 71,492 ק"מ... נכון, ההבדל הזה נשמע קטן, אבל זה מאוד חשוב למדענים! זה עוזר להם להבין טוב יותר גם כוכבי לכת ענקיים במערכות שמש אחרות, רחוק מאיתנו. ממה צדק עשוי? 🌪️ בניגוד לכדור הארץ שעליו אפשר לעמוד (וזה נוח מאוד!), צדק הוא כוכב גזי. זה אומר שהוא עשוי בעיקר מגזים (איףףףף, לא כאלה!) - הידרוגן והליום, בדיוק כמו השמש שלנו! אין בו משטח מוצק שאפשר לעמוד עליו, אז אם ננסה לנחות שם... כנראה שנמשיך לשקוע ולשקוע. אבל מה יש בעומק? מדענים חושבים שככל שמתקדמים פנימה, הלחץ הופך כל כך גבוה שהגזים הופכים לנוזליים, ויש אפילו תיאוריות שחושבות שבליבה של צדק יש ליבה קטנה ומוצקה של סלע ומתכת - אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח לגמרי! הסופה הגדולה האדומה 🌀 אחת התופעות הכי מפורסמות על צדק היא "הסופה הגדולה האדומה" - סופה ענקית שמשתוללת שם כבר מאות שנים! הסופה הזו גדולה פי שניים מכדור הארץ כולו, ורוחות נושבות בה במהירות של 430 קמ"ש (~פי 4 מ הוריקן ישראלי ...). הסופה נצפתה לראשונה כבר ב-1664 על ידי האסטרונום רוברט הוק, באמצעות טלסקופ (בדיוק כמו אלה שהשתמשו בהם כדי לגלות את הירחים של צדק כמה עשורים קודם לכן). זה אומר שהיא משתוללת שם לפחות 360 שנה! הסופה הזו הולכת וקטֵנה בשנים האחרונות, אך הרוחות שלה עדיין עוצמתיות מאוד. המדענים ממשיכים לעקוב אחריה כדי להבין מה גורם לה להתכווץ. ירחים, ירחים, הרבה ירחים! 🌙 לצדק יש... המון ירחים! 95 ירחים ידועים - נכון לשנת 2025, וכל הזמן מגלים עוד. הירחים הכי גדולים והכי מעניינים נקראים "הירחים הגליליאניים" (על שם גלילאו גליליי שגילה אותם ב-1610 בעזרת טלסקופ שבנה בעצמו), הם ארבעה ויש להם שמות: איו (Io) - הירח הכי וולקני במערכת השמש! יש עליו מאות הרי געש פעילים 🌋 אירופה (Europa) - מכוסה בקרח, ומתחת לקרח יש אוקיינוס ענק של מים נוזליים. מדענים חושבים שאולי יש שם חיים! 🐟 גנימד (Ganymede) - ה ירח הכי גדול במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב הלכת חמה! קליסטו (Callisto) - מכוסה במכתשים, כי הרבה מטאורים פגעו בו לאורך השנים. השומר שלנו 🛡️ צדק ממלא תפקיד חשוב במערכת השמש - הוא משמש כמגן ענקי ל...כדור הארץ! בגלל כוח המשיכה האדיר שלו, צדק מושך אליו הרבה אסטרואידים ו שביטים שאחרת היו עלולים לפגוע בכדור הארץ. כשהאסטרואידים מתקרבים, כוח המשיכה החזק של צדק מסיט אותם ממסלולם - ולעיתים תופס אותם בעצמו. ככה שאפשר להגיד שהוא סוג של "שומר ראש" של הפלנטה שלנו. עובדות מעניינות על צדק ✨ יום אחד על צדק נמשך רק 10 שעות בערך (הוא מסתובב סביב עצמו מהר מאוד!), אבל שנה שלמה - כלומר הקפה אחת סביב השמש - נמשכת כמעט 12 שנים ארציות! הברקים על צדק חזקים פי 100 מהברקים על כדור הארץ ⚡⚡⚡ לצדק יש שדה מגנטי הכי חזק במערכת השמש שלנו - פי 20,000 מזה שלנו! כמה הוא גדול? צדק כל כך גדול, שאם רק היה גדול פי 80~ מהמסה הנוכחית שלו, הוא כבר היה יכול להפוך לכוכב קטן מסוג ננס חום. הוא עשוי (כאמור) מאותם חומרים כמו השמש (הידרוגן והליום), אבל לא מספיק גדול כדי שיתרחשו בו תהליכים גרעיניים. האנרגיה שהוא מקרין יותר גדולה מזו שהוא מקבל מהשמש! החום הפנימי שלו גורם לו לפלוט קרינה עצמית, ולכן הוא כל כך בהיר. גם לצדק יש טבעות, אבל הן הרבה יותר דקות וחלשות מאלו של שבתאי, ולכן קשה מאוד לראות אותן 💍 משימות חלל לצדק 🚀 במהלך השנים שלחו חלליות רבות לחקור את צדק: פיוניר וויאג'ר , בשנות ה-70, היו הראשונות שטסו לידו ושלחו תמונות 'פאפאראצי' מרשימות. גליליאו הייתה חללית שהקיפה את צדק במשך 8 שנים (1995-2003) ושלחה אלפי תמונות. ג'ונו היא החללית הנוכחית שמקיפה את צדק מאז 2016, והיא זו שעזרה לנו עכשיו לגלות שצדק קטן יותר ממה שחשבנו! ג'ונו עדיין פעילה וממשיכה לשדר נתונים אל כדור הארץ גם היום (2026). עננים צדק, צילום ג'ונו. מקור נאסא איך אפשר לראות את צדק? 👀 צדק הוא אחד הכוכבים הכי קלים לזיהוי בשמיים! אחרי הירח ו נוגה , הוא האובייקט השלישי הכי בהיר בשמי הלילה. אפשר לראות אותו בלי טלסקופ - הוא נראה כמו נקודת אור לבנה-צהבהבה מאוד בהירה. עם משקפת פשוטה, אפשר אפילו לראות את ארבעת הירחים הגליליאניים שלו כנקודות קטנות לידו! ועם טלסקופ ביתי, אפשר ממש להבחין בפסים הצבעוניים על פניו ולפעמים אפילו לזהות את הסופה הגדולה האדומה. 🌠 הידעת? בחודשי הסתיו והחורף, צדק נראה היטב בשעות הערב ממזרח לירח. נסו לראות אותו כשהשמיים חשוכים - הוא הנקודה הכי בהירה בשמיים! לסיכום צדק (או יופיטר) הוא באמת מלך מערכת השמש - לא רק בגלל הגודל המרשים שלו, אלא בגלל כל התופעות המיוחדות שמתרחשות שם. מהסופה הענקית ועד למשפחה הגדולה של 95 ירחים (and counting), מכוח המשיכה שלו, שמגן עלינו, ועד לשדה המגנטי האדיר - צדק הוא פלא אסטרונומי אמיתי עושה צדק לשמו 😉. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

כוכב נוגה (שנקרא באנגלית ונוס ) הוא אחד השכנים הקרובים ביותר שלנו במערכת השמש, שנקרא גם "התאום של כדור הארץ", והוא גם אחד המרתקים שבהם. לפעמים הוא כל כך בהיר, שאפשר לראות אותו אפילו באור יום! למה נוגה משתנה? בדיוק כמו הירח, גם נוגה נראית לנו בצורות שונות לאורך השנה. אבל בניגוד לירח, שמשנה את צורתו בגלל הצל של כדור הארץ, נוגה משתנה בגלל המיקום שלה ביחס לשמש. כשנוגה רחוקה מאיתנו, היא נראית כמעט עגולה ומלאה, אבל קטנה יותר. כשהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית יותר כמו חרמש (בדיוק כמו ירח צעיר), אבל גדולה יותר! 🌒 עובדות מפתיעות על נוגה היא חמה יותר מכוכב חמה, למרות שהיא יותר רחוקה מהשמש! זה קורה בגלל אפקט חממה קיצוני - תופעה שמוכרת לנו גם מכדור הארץ. הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של נוגה כולא את החום, בדיוק כמו שקורה אצלנו, רק הרבה יותר חזק. זו גם אזהרה חשובה : אם כמות גזי החממה בכדור הארץ תגדל מדי, גם אצלנו הטמפרטורות עלולות להגיע לרמות כאלה! האטמוספירה של נוגה מיוחדת במינה: היא עשירה בפחמן דו-חמצני, מכילה ענני חומצה גופרתית, והלחץ בה עצום - פי 90 מהלחץ על פני כדור הארץ! נוגה מסתובבת הפוך מרוב כוכבי הלכת - השמש זורחת שם במערב ושוקעת במזרח... היא כמעט בגודל של כדור הארץ ובעלת הרכב כימי דומה, אבל עם נוף מרתק: יש לה מישורי לבה ענקיים, מכתשים גדולים, הרי געש, ומעליהם - שמיים כתומים מלאי עננים שנמצאים שם תמיד איך נוצר השם של נוגה? במיתולוגיה היוונית והרומית, נוגה (או ונוס בלטינית) היא אלת האהבה והיופי. בגלל זה, כשמדענים נותנים שמות לאזורים על פני נוגה, הם בוחרים בעיקר שמות נשיים. תופעות מיוחדות: נוגה היא הגוף השלישי הכי בהיר בשמיים שלנו - אחרי השמש והירח! לפעמים קורה דבר מיוחד במינו: נוגה עוברת בדיוק בין כדור הארץ לשמש. זה נקרא "מעבר" (או "טרנזיט") וקרה בפעם האחרונה ב-6 ביוני 2012. הפעם הבאה? תהיה רק ב-11 בדצמבר 2117, כי זה קורה כל 122 שנים! איך אפשר לצפות בנוגה? נוגה היא קלה במיוחד לזיהוי כי היא אחד האורות הבהירים ביותר בשמיים. אחרי השמש והירח, היא הגוף השלישי הכי בהיר שאפשר לראות! 🌟 בלי טלסקופ: חפשו אותה כשעה אחרי השקיעה בכיוון מערב היא תיראה כמו כוכב בהיר במיוחד אם תעקבו אחריה לאורך כמה ימים, תוכלו לראות איך היא זזה ביחס לכוכבים האחרים עם טלסקופ: תוכלו לראות שהיא לא נקודה, אלא דיסקה קטנה אפשר להבחין בשינויים בצורה שלה ככל שהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית גדולה יותר אבל "חסרה" יותר אזהרה חשובה! ⚠️ כשאתם מחפשים את נוגה בשמיים, במיוחד בשעות היום, לעולם אל תסתכלו ישירות לכיוון השמש! זה יכול לגרום נזק חמור לעיניים. למה נוגה נקראת גם "כוכב הבוקר" או "כוכב הערב"? בגלל המסלול שלה סביב השמש, נוגה נראית לפעמים בבוקר ולפעמים בערב. בעבר, אנשים חשבו שמדובר בשני כוכבים שונים! הם קראו לה כוכב הבוקר , כשהיא נראית לפני הזריחה ו כוכב הערב כשהיא נראית אחרי השקיעה. מה קורה עכשיו בשמיים? בימים אלה (ינואר 2025) נוגה נמצאת במצב מיוחד: היא במרחק הזוויתי המקסימלי שלה מהשמש. תופעה כזו קורה פעמיים (פעם אחת במזרח, כשהיא נראית בערב, ופעם אחת במערב,כשהיא נראית בבוקר) בכל מחזור של נוגה - כלומר פעמיים בכל שנה ושמונה חודשים בערך (וזה נקרא מחזור סינודי, הזמן שלוקח לנוגה לחזור לאותו מיקום יחסי לכדור הארץ והשמש). זה זמן מעולה לצפות בה כי: היא נשארת בשמיים זמן רב יחסית אחרי השקיעה אפשר לראות אותה בקלות במערב דרך טלסקופ היא נראית בצורה של "חצי נוגה" - בדיוק כמו חצי ירח! טיפ מגניב 💡: נסו לעקוב אחרי השינויים בצורה של נוגה במשך כמה שבועות. בכל פעם שתסתכלו עליה דרך טלסקופ, ציירו את הצורה שלה ביומן. בסוף תקבלו אוסף מדהים של תצפיות! 🔭

מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' משתף אותנו באפליקציה ממש שווה. אפליקציה שממחישה את מערכת השמש שלנו בתלת מימד בצורה ממש נוחה 🤓 שווה להוריד אותה - והיא גם ממש כיפית לשימוש✨ להורדה למכשיר אנדרואיד | להורדה למכשיר אייפון ואם תקרינו את מסך הסלולר על מסך ענק אז זה בכלל יהיה מדהים ⭐ (אל תדאגו, לא באמת חייבים להקרין את הטלפון למסך הטלוויזיה הענק שבסלון. יש אותה גם באתר שלהם בגירסה שמתאימה למחשב הביתי. רק לוחצים על start וזה עובד ❗) ראו איזה מגניב זה בסרטון המצורף: רוצים להכין מודלים של כוכבי הלכת? אז באתר של החברה הזאת הכינו לכם דפים שתוכלו להוריד ולהדפיס (במדפסת צבעונית), לגזור, לקפל, ולהנות. הנה, אפשר לבחור ולהוריד ישירות מהלינק הזה. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

נכון שמיכאל תמיד מעדכן אותנו כשאפשר לראות את שורת הלוויינים האלה בשמים? אז הגיע הזמן שנדע במה מדובר... אז פרויקט סטארלינק מביא את האינטרנט מהחלל ישר אליכם הביתה! 🛰️💻🚀 זה לא סתם עוד פרויקט טכנולוגי משעמם, זה ממש מהפכה בעולם האינטרנט. 🌍🔥 🤔 מה זה בכלל הסטארלינק הזה? נתחיל מההתחלה . סטארלינק זה פרויקט של החבר'ה הכי מגניבים בתחום החלל, ספייס אקס, בראשות אילון מאסק. 🚀😎 הרעיון שלהם הוא פשוט גאוני - לספק אינטרנט מהיר בכל פינה בעולם, באמצעות... נכון, לוויינים בחלל! 🛰️📡 במקום להתעסק עם כבלים תת-קרקעיים או אנטנות ענקיות, סטארלינק פשוט משגרים צי שלם של לוויינים קטנים ומתוקים שמסתובבים סביב כדור הארץ ומחלקים אינטרנט כאילו הם שליחי משלוחים קוסמיים. 📦🪄 🛰️ הנה הם באים, הלוויינים החמודים לפעמים אפשר לראות את הלוויינים של ססטארלינק חולפים בשמי ישראל! 🛰️✨ 🇮🇱 זה נראה כמו שורה של אורות קטנים שזזים ביחד, כאילו זו איזו חבורה של עב"מים מסתוריים. 👽🛸 שורה של נקודות זוהרות שמופיעה וזזה בתיאום מושלם! 🌠 ממש מחזה מרהיב! ואתם יכולים להגיד לאנשים שמסביבכם: "היי, 'סתכלו למעלה! זה הלוויינים של אילון מאסק שעוברים מעלינו! של פרויקט סטארלינק" 😄🚀 כולם ידעו כמה שאתם חכמים... הנה סרטון שערכנו שמציג איך זה נראה בשמים 👇 🌎 למי זה בכלל טוב ולמה זה חשוב? עכשיו אתם בטח חושבים, "מגניב, אבל מה זה עושה בשבילי?" 🤷‍♂️ ובכן, דמיינו לעצמכם שאתם גרים באמצע שום מקום - נגיד על הר בודד או בחווה רחוקה במדבר. 🏜️🌵 בדרך כלל, במקומות כאלה קשה מאוד לקבל אינטרנט טוב, נכון? אז הנה איפה שסטארלינק נכנסים לתמונה! 🦸‍♂️🦸‍♀️ הלוויינים שלהם יכולים לספק אינטרנט מהיר ואיכותי לכל מקום, לא משנה כמה הוא מרוחק או מבודד הוא. פתאום, אפילו הכפר הקטן ביותר יכול להתחבר לעולם הגדול בלחיצת כפתור! 🌍👨‍🌾💻 🌟 היתרונות של אינטרנט מהחלל אז מה כל כך נהדר באינטרנט מבוסס לוויינים? הנה כמה דברים שווים במיוחד: מהירות אש! ⚡ סטארלינק מבטיחים אינטרנט מהיר שיאפשר לשחק, לצפות בסרטים ולעשות שיחות וידאו בלי שום בעיה. זמינות בכל מקום! 🌍 לא משנה אם אתם בקוטב הצפוני או באמצע האוקיינוס, הלוויינים ימצאו אתכם. עזרה בשעת חירום! 🆘 כשיש אסונות טבע והתשתיות נהרסות, סטארלינק יכולים להציל את היום עם תקשורת יציבה. 🤩 קחו לדוגמא את דני... בואו ניקח לדוגמה את דני, ילד שגר על אי קטנטן באמצע האוקיינוס. 🏝️ בלי סטארלינק, דני היה צריך להסתפק במשחקי קלפים עם עצמו ובמכתבים בבקבוק... 🍾 אבל עכשיו, עם צלחת קטנה לקליטת הלווין על הגג, דני יכול לשחק אונליין עם חברים מכל העולם, ללמוד דרך האינטרנט להתעדכן בסדרות האהובות עליו, ולהתחבר לאתר של חמ"ל לילדים ! 🎮🌐📺 😕 אתגרים וקשיים אבל רגע, לפני שאתם רצים להזמין את סטארלינק, חשוב לדעת שיש גם כמה אתגרים: 1. 💸 העלות - הצטרפות לסטארלינק לא זולה, והמחירים יכולים להרתיע משפחות רבות. 2. 🔭 הפרעה לאסטרונומים - כל הלוויינים האלה בשמיים יכולים להפריע לתצפיות של חוקרי החלל. 3. ☔ תלות במזג האוויר - גשם כבד או שלג עלולים לשבש את הקליטה לפעמים. 🚀 לאן זה הולך מכאן? סטארלינק זו רק ההתחלה. 😄 בעתיד, פרויקטים כאלה יגשרו על פערים דיגיטליים ויאפשרו לכל ילד בעולם ללמוד, ליצור קשרים ולממש את הפוטנציאל שלו, לא משנה איפה הוא נולד. 🌍🤝💫 זה ממש מרגש! אז מה דעתכם על סטארלינק והאינטרנט מהחלל? 🤔💭 ואל תשכחו להסתכל למעלה בכל פעם שאנחנו מדווחים, כי זה ממש מגניב לראות את שיירת הלוויינים הקטנים והחמודים של סטארלינק עוברים מעל הראש שלנו! 🛰️✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

אם פתחתם טלוויזיה או רדיו בימים האחרונים, בטח כבר נתקלתם בהם: סרטונים קצרים, מוזיקה דרמטית, הבטחות גדולות ולפעמים גם עקיצות לא קטנות ליריבים. ב-14 הימים שלפני הבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר 2026, משודרים תשדירי תעמולת הבחירות. וזה רק קצה הקרחון. היום רוב התעמולה כבר לא מגיעה מהמסך הגדול, אלא מהטלפון: סרטונים בטיקטוק, פוסטים ממומנים, קבוצות ווטסאפ, ובשנה האחרונה גם תכנים שנוצרו בבינה מלאכותית. אז מה מותר, מה אסור, מי שומר על הכללים, ואיך לא לתת לאף אחד לעבוד עליכם? במיוחד אם אתם הולכים לקלפי בפעם הראשונה, זה בדיוק הזמן להכיר את המשחק. מה זה בכלל "תעמולת בחירות"? 🤔 תעמולת בחירות היא כל פרסום שנועד לשכנע אתכם להצביע (או לא להצביע) למפלגה או למועמד מסוים. זה יכול להיות שלט חוצות, תשדיר בטלוויזיה, נאום בכנס בחירות, פוסט ממומן, מסרון לטלפון או סרטון ויראלי. תעמולה היא חלק לגיטימי ואפילו חיוני בדמוקרטיה: ככה המפלגות מספרות לנו מה הן מתכננות ולמה כדאי לבחור בהן. אבל כיוון שהמטרה שלה היא לשכנע, ולא בהכרח לספר את כל האמת, מדינות דמוקרטיות קבעו לה כללים (ואם מעניין אתכם איך הבחירות נעשות אצלינו ובעולם, אפשר לקרוא על זה כאן). הידעתם? 🔤 המילה "תעמולה" אולי מצלצלת שלילית באוזניים, אבל היא לא נולדה ככה. המקבילה הלועזית, "פרופגנדה", באה מלטינית ופירושה פשוט "להפיץ", כמו שמפיצים זרעים. במאה ה-17 היא שימשה בשמו של גוף בכנסייה הקתולית שעסק בהפצת האמונה. המשמעות השלילית נדבקה אליה רק במאה ה-20, אחרי שמשטרים כמו גרמניה הנאצית וברית המועצות הפכו אותה לכלי של שקרים והסתה. בעברית המילה קשורה ככל הנראה לשורש ע-מ-ל, כמו "עמל" ומאמץ, כלומר מאמץ לשכנע. ובחוק הישראלי "תעמולת בחירות" היא מונח ניטרלי לגמרי: היא לא טובה ולא רעה. מה שקובע זה איך משתמשים בה. איך הכול התחיל: היסטוריה קצרה 📜 ברומא העתיקה כבר ידעו לשכנע 🏛️ תעמולת בחירות עתיקה בדיוק כמו הבחירות עצמן. בעיר פומפיי (שנקברה תחת אפר הר הגעש וזוב בשנת 79 לספירה) השתמרו על הקירות כתובות שצוירו בידי תושבים שקראו להצביע למועמד זה או אחר. ומרומא הגיע אלינו חיבור שמיוחס לקווינטוס קיקרו, שנכתב כמדריך לאחיו מרקוס לקראת הבחירות לקונסול בשנת 64 לפני הספירה. בין העצות: להבטיח לכולם, לזכור את שמות הבוחרים, ולהזכיר לציבור את כל השערוריות של היריבים. נשמע מוכר? הרדיו מגיע לסלון 📻 במאה ה-19 שלטו בקמפיינים כרזות, עיתונים ועצרות בחירות. במאה ה-20 הגיע הרדיו: בבריטניה שודרו כבר ב-1924 נאומים של המפלגות לקראת הבחירות, והפוליטיקאים גילו שאפשר לדבר עם מיליוני אנשים בבת אחת, ישר לתוך סלון הבית שלהם. ואז הגיעה הטלוויזיה 📺 ב-1952, בארצות הברית, הופיעו תשדירי הבחירות הראשונים בטלוויזיה, בקמפיין של דווייט אייזנהאואר. אלה היו סרטונים קצרים שבהם "אזרחים" שואלים שאלות והמועמד עונה (למה במרכאות? כי זה היה מתוכנן ומשוחק). זו הייתה מהפכה: פוליטיקה שנמכרת כמו שמוכרים ארון, בפרסומת של חצי דקה. ב-1964 הגיע אחד התשדירים המפורסמים בהיסטוריה: "דייזי" (Daisy). ילדה קטנה תולשת עלי כותרת מפרח וסופרת, ואז קול גברי מתחיל ספירה לאחור - ו-פיצוץ גרעיני. התשדיר, שנועד לרמוז שהיריב של הנשיא לינדון ג'ונסון עלול להוביל למלחמה גרעינית, שודר פעם אחת בלבד ונחשב עד היום לדוגמה הקלאסית לתשדיר שמפעיל פחד במקום טיעונים. וזה טריק שעושים בו שימוש עד היום. איך זה עובד בעולם 🌍 ארצות הברית 🇺🇸 - מי שיש לו כסף, משדר בארה"ב אפשר פשוט לקנות זמן פרסום בטלוויזיה, כמו כל פרסומת. התוצאה: קמפיינים שעולים מיליארדי דולרים. וכדי שיהיה ברור מי עומד מאחורי כל תשדיר, החוק מחייב (מאז 2002) שהמועמד יופיע ויגיד את המשפט המפורסם "I approve this message" ("אני מאשר את המסר הזה"). בריטניה 🇬🇧 - זמן שידור חינם, ופרסומות אסורות בבריטניה אסור לקנות פרסומות פוליטיות בטלוויזיה וברדיו. במקום זה, המפלגות מקבלות זמן שידור חינם לתשדירים רשמיים, לפי כללים קבועים. צרפת 🇫🇷 - שוויון כמעט מוחלט גם בצרפת אסור לקנות פרסומות פוליטיות בטלוויזיה, ובבחירות לנשיאות כל המועמדים מקבלים זמן שידור שווה לתשדירים רשמיים בערוצים הציבוריים. האיחוד האירופי 🇪🇺 - שקיפות, או שאין פרסום בכלל ב-2025 נכנסה לתוקף באיחוד האירופי רגולציה חדשה על פרסום פוליטי, שמחייבת לסמן כל מודעה פוליטית, לחשוף מי שילם עליה, כמה, ולאיזה קהל בדיוק היא כוונה. התגובה של ענקיות הטכנולוגיה הייתה דרמטית: גוגל, ואחריה מטא (שפייסבוק ואינסטגרם וווטסאפ שייכים), הודיעו שהן מפסיקות לגמרי לאפשר פרסומות פוליטיות באיחוד האירופי, כי לטענתן אי אפשר לעמוד בדרישות הללו. ומה אצלנו בישראל? 🇮🇱 קצת היסטוריה התשדירים בישראל מוסדרים בחוק הבחירות (דרכי תעמולה) משנת 1959. בהתחלה הם שודרו רק ברדיו, ובבחירות 1969 הגיעו לראשונה גם לטלוויזיה (שרק התחילה לשדר שנה קודם). התשדירים הראשונים נראו בעיקר כמו נאומים מצולמים, ובכל מקרה, לרוב הציבור בכלל עוד לא היה אז מקלט טלוויזיה בבית. הכללים היום אי אפשר לקנות זמן שידור. בתקופת 60 הימים שלפני הבחירות אסורה כל תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה, חוץ מהתשדירים שהחוק מקצה. התשדירים משודרים רק ב-14 הימים שלפני הבחירות. כל מפלגה מקבלת זמן לפי נוסחה: בטלוויזיה, 7 דקות לכל רשימה, ועוד 2 דקות לכל חבר כנסת שהיה לה בכנסת היוצאת. ברדיו - 15 דקות לכל רשימה, ועוד 4 דקות לכל חבר כנסת. ומה עם מפלגה חדשה, שעדיין לא יושבת בכנסת? היא מקבלת רק את זמן הבסיס: 7 דקות בטלוויזיה ו-15 דקות ברדיו. כלומר, מפלגה שהיו לה 30 חברי כנסת בכנסת היוצאת תקבל 67 דקות בטלוויזיה, ומפלגה חדשה - 7 בלבד. יש שמבקרים את זה ואומרים שהנוסחה נותנת יתרון מובנה למי שכבר בפנים ומקשה על כוחות חדשים להיכנס. התומכים בה עונים שזה הוגן לתת יותר במה למפלגות שכבר הוכיחו שיש להן תמיכה בציבור. המפלגות מפיקות את התשדירים על חשבונן, ולפני שידור כל תשדיר צריך לקבל את אישורו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, שיכול גם לפסול אותו. מה אסור לעשות בתעמולת בחירות? שימוש בחיילים ובכוחות הביטחון. הצבא שייך לכולם, ואסור לגייס אותו לטובת מפלגה. חיילים גם לא רשאים להשתתף בתעמולה. שימוש בילדים (עם חריגים מעטים). שימוש בשם או בדמות של נפגעי פעולות איבה בלי הסכמה בכתב. שימוש בכספי ציבור ובנכסי ציבור - אסור לשר לממן את הקמפיין שלו מתקציב המשרד. מתנות. אסור לחלק מתנות - גם לא קטנות כמו פותחן בקבוקים - במסגרת התעמולה, כדי שזה לא ייחשב כאילו "קנו" קולות. הופעות בידור. בכנסי בחירות אסור לשלב הופעות של אמנים, זימרה או נגינה. הרעיון שעומד מאחורי זה הוא שאנשים צריכים להגיע לכנס בגלל המסר, ולא בגלל הזמר. הידעתם? 🤷 כבר שנים מתנהל ויכוח אם תשדירי הבחירות בכלל עוד רלוונטיים, כשרוב הקמפיין עבר לרשתות. יש מי שמציע לבטל אותם, ויש מי שטוען שדווקא הם המקום היחיד שבו כל מפלגה, גם קטנה וגם ענייה, מקבלת במה הוגנת מול כל הציבור. הרשתות החברתיות: המגרש שהכי קשה לאכוף בו 📱 רוב חוקי התעמולה נכתבו בעידן של כרזות, עיתונים וטלוויזיה. ברשתות החברתיות המצב מסובך הרבה יותר: כל אחד יכול לפרסם, בכל שעה, בלי אישור של אף אחד. אפשר לכוון מסרים בדיוק לקהל מאודד מסוים (מיקרו-טרגטינג): לשכן שלכם יוצג מסר אחד, ולכם מסר אחר לגמרי, ואף אחד מכם לא יודע מה ראה השני. ב-2018 התפוצצה פרשת "קיימברידג' אנליטיקה", שבה נחשף שמידע אישי של עשרות מיליוני משתמשי פייסבוק נאסף ושימש לכיוון מסרים פוליטיים. בעקבותיה פייסבוק נאלצה להקים "ספריית מודעות" ציבורית, שבה אפשר לראות מי מממן מודעות פוליטיות. בוטים ופרופילים מזויפים יכולים לייצר תחושה ש"כולם חושבים ככה", גם כשזה בכלל לא נכון. מה עושים בישראל? חוק דרכי תעמולה חל גם על האינטרנט. ב-2019 קבע יושב ראש ועדת הבחירות דאז, השופט חנן מלצר, שתעמולה אנונימית ברשת אסורה: כל פרסום תעמולתי ברשת חייב לציין מי עומד מאחוריו. הבעיה היא האכיפה: הרבה יותר קל לפסול שלט בצומת מאשר לאתר רשת של חשבונות מזויפים. גם לפלטפורמות עצמן יש כללים: טיקטוק, למשל, לא מאפשרת פרסומות פוליטיות בתשלום בכלל. אבל סרטונים פוליטיים "רגילים" של משתמשים - מותרים, וחלקם זוכים למיליוני צפיות. דיפפייק ו-AI : העתיד כבר כאן 🤖 עד לא מזמן, "תעמולה מזויפת" פירושה הייתה ציטוט מסולף או תמונה ערוכה. היום, בכמה דקות ובכמה שקלים, אפשר לייצר סרטון או הקלטה של פוליטיקאי שאומר דברים שמעולם לא אמר, עם קול ופנים שנראים אמיתיים לגמרי. זה נקרא דיפפייק (Deepfake). וזה כבר קרה: סלובקיה, 2023: יומיים לפני הבחירות הופצה ברשת הקלטת אודיו מזויפת, שבה ראש מפלגה מרכזית כאילו מדבר על זיוף הבחירות. ההקלטה התפשטה בדיוק בתקופת "השקט" שלפני הבחירות, כשהתקשורת והפוליטיקאים מוגבלים בתגובה. ארצות הברית, 2024: בוחרים במדינת ניו המפשייר קיבלו שיחת טלפון מוקלטת בקול שנשמע בדיוק כמו של הנשיא ג'ו ביידן, שקרא להם לא להצביע בבחירות המקדימות. הקול נוצר בבינה מלאכותית, והיועץ הפוליטי שעמד מאחורי השיחות נקנס במיליוני דולרים. ומה אצלינו בישראל? לקראת הבחירות האלה, ישראל עשתה צעד חדש: הכנסת חוקקה הוראת שעה שמחייבת לסמן תעמולת בחירות שכוללת תוכן שנוצר או נערך באופן מהותי באמצעים דיגיטליים, כולל בינה מלאכותית, ונראה אמיתי. החוק הזה נקרא בשם העברי "נחזות עמוקה". מ-26 ביולי 2026 חלה חובת הסימון, לפי כללים שקבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. הסימון יכול להיות בכתב, בסמל גרפי ייעודי (הוועדה פרסמה שני סמלים כאלה), או בהודעה קולית. הוא צריך להיות בולט וקריא, ובסרטונים - להופיע לכל אורכם. הוועדה הדגישה שהמטרה היא לא לאסור שימוש בבינה מלאכותית, אלא לדאוג לשקיפות, כך שהבוחרים ידעו מתי מה שהם רואים לא באמת צולם. ויש גם החלטה מעניינת: יושב ראש הוועדה קבע שהאיסור על שימוש בחיילים בתעמולה חל גם על חיילים שנוצרו בבינה מלאכותית. כלומר, אי אפשר לעקוף את החוק עם "חייל וירטואלי". הבעיה הגדולה שנשארה היא גורמים מחו"ל, שלא כפופים לחוק הישראלי, ויכולים להפיץ תכנים מזויפים בלי שום סימון, ובלי שאפשר להעניש אותם. ויש מי שמנצל את זה 🙁 ארגז כלים: איך לא נופלים בפח 🧰 מי עומד מאחורי זה? תעמולה חוקית חייבת לציין מי פרסם אותה. אין מקור? זה כבר סימן אזהרה. יש סימון AI? אם סרטון נראה מושלם מדי, מוגזם מדי או מפתיע מדי - בדקו אם הוא מסומן, ואם לא, חפשו אם הוא אמיתי. מה הוא מנסה לעורר בכם? תעמולה מצוינת בלהפעיל פחד, כעס ובוז. אז אם אתם מרגישים רתיחה פתאומית, זה הזמן לעצור ולשאול: האם בכלל יש כאן עובדות באמת? בדקו במקור אחר. אם פוליטיקאי באמת אמר משהו מטורף, כלי תקשורת יסקרו את זה. אם רק חשבון אחד ברשת "חשף" את זה - כדאי לחשוד. בטח ובטח כשמצטטים רק קטע קטן ולא שומעים את כל ההקשר. אל תשתפו לפני שבדקתם. כל שיתוף של פייק עוזר לו להתפשט. אפשר להתלונן. כל אחד יכול לפנות לוועדת הבחירות המרכזית בטענה שתעמולה מסוימת מפרה את החוק. רוצים להתאמן? המשחק BADOOK! מלמד בדיוק איך מזהים פייק. ועל הגבולות של מה מותר להגיד, ומה המחיר של שקר, כתבנו בפוסט חופש הביטוי - מה מותר להגיד ומה יש לו מחיר. ולמה תקשורת חופשית היא קו ההגנה החשוב ביותר מול תעמולה - בפוסט תקשורת חופשית: כלב השמירה של הדמוקרטיה. על הדרך, מוזמנים להכיר: מהי ועדת הבחירות המרכזית? 🏛️ הגוף שאחראי על כל מה שקשור לבחירות לכנסת, מהקלפי ועד התשדיר, הוא ועדת הבחירות המרכזית. מי יושב בה? יושב הראש הוא שופט בבית המשפט העליון, שנבחר על ידי שופטי בית המשפט העליון. כך מבטיחים שבראש הוועדה יעמוד מי שאינו שייך לאף מפלגה. (זוכרים הפרדת רשויות ורשות שופטת?) שאר החברים הם נציגים של הסיעות בכנסת, לפי הגודל שלהן. כלומר, המפלגות עצמן מפקחות זו על זו, והשופט מכריע. מה היא עושה? מאשרת את רשימות המועמדים, ויכולה גם לדון בפסילת רשימות או מועמדים (החלטות כאלה נבחנות בבית המשפט העליון). מארגנת את הקלפיות ואת ועדות הקלפי בכל הארץ. סופרת את הקולות ומפרסמת את התוצאות הרשמיות. אוכפת את חוקי התעמולה: יושב הראש מאשר או פוסל תשדירים, ודן בעתירות נגד תעמולה אסורה. בקיצור: ועדת הבחירות היא השופט של משחק הבחירות. וכמו בכל משחק, בלי שופט הוגן, אין משחק הוגן. רגע למחשבה 💭 האם לדעתכם זה טוב שבישראל אי אפשר לקנות זמן פרסום פוליטי בטלוויזיה, כמו בבריטניה, או שעדיף לאפשר את זה, כמו בארה"ב? מה זה עושה למפלגות קטנות? האם חובת סימון של תוכן AI מספיקה, או שצריך לאסור דיפפייק בתעמולה לגמרי? ומה לגבי הומור וסאטירה? נסו להיזכר בתשדיר או בסרטון בחירות שראיתם לאחרונה. מה הוא ניסה לגרום לכם להרגיש? והאם הוא נתן לכם מידע אמיתי שעוזר להחליט או שהוא מנסה להפחיד אתכם? הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!