תוצאות חיפוש

סערות חזקות, רואים את הזוהר הרבה יותר דרומה מהרגיל מחקר מדעי: מדענים מנצלים את ההתפרצויות כדי ללמוד על הפיזיקה

כבר כתבנו על הירח השכן הקרוב שלנו ועל ה סופר-ירח המרשים, ועכשיו הגיע הזמן להכיר את הירח השחור - התופעה שבה הירח "נעלם" לגמרי מהשמיים ונותן לנו מתנה מיוחדת. בעיקר כי הוא קורה ממש עכשיו! ב-23 באוגוסט 2025 מתרחש אירוע אסטרונומי מיוחד שקורה פעם בכמה שנים: "ירח שחור". מדובר בתופעה מעניינת שקשורה למחזור הירח החודשי. בואו ונבין במה מדובר. מה זה בעצם ירח שחור? 🌚 "ירח שחור" הוא שם מיוחד לירח חדש שלישי בעונה שיש בה ארבעה ירחים חדשים. בדרך כלל בכל עונה (אביב, קיץ, סתיו או חורף) יש רק שלושה ירחים חדשים, אבל מדי פעם מתקבלת עונה עם ארבעה. הירח השלישי מתוך הארבעה הוא זה שמכונה " ירח שחור עונתי ". יש גם סוג נוסף של ירח שחור - הירח החדש השני באותו חודש קלנדרי. זה קורה כל 29 חודשים בערך, כי מחזור הירח הוא 29.5 ימים. למה קוראים לו "שחור"? ⚫ השם "ירח שחור" נובע מכך שבזמן ירח חדש, לא ממש רואים ירח בשמיים. הירח נמצא אז בין כדור הארץ והשמש, כשהצד שפונה אלינו לא מואר כלל. לכן השמיים נראים "שחורים" וללא ירח. זה בדיוק ההפך מ" ירח כחול " - שזה ירח מלא שני באותו חודש, שבו הירח מואר במלואו ונראה מאוד בהיר. מה המשמעות המעשית? 🔭 הירח השחור יוצר תנאי צפייה מושלמים לאסטרונומיה: שמיים חשוכים לגמרי  - בלי זוהר הירח שמפריע לצפייה בכוכבים חלשים צפייה אידיאלית בשביל החלב  - השמיים החשוכים מאפשרים לראות את הגלקסיה שלנו בכל הדרה , עם צבירי הכוכבים והערפיליות כוכבים חלשים נראים טוב יותר  - אפשר לראות כוכבים שבדרך כלל לא נראים בגלל אור הירח תנאים מצוינים לצילום אסטרונומי  - צלמי שמיים מחכים לרגעים כאלה כמה פעמים זה קורה? 📅 ירח שחור עונתי (כמו זה של ה-23 באוגוסט השנה) מתרחש בערך כל 33 חודשים (ולכן הוא, יחסית, נדיר, כי עוברים יותר משנתיים בין האחד לשני...). ירח שחור חודשי קורה כל 29 חודשים בערך. זה קצת פחות נדיר, אבל גם זה לא קורה כל שנתיים, אז זו הזדמנות יפה לצפייה בשמיים. איך לנצל את הירח השחור? 🌌 ה-23-24 באוגוסט יהיו הלילות הכי חשוכים של החודש, אז: מצאו מקום חשוך  - הרחק מאורות העיר ומזיהום אור הביאו שמיכה  - לילות אוגוסט יכולים להיות קרירים התחילו לצפות אחרי השקיעה  - כשהשמיים כבר חשוכים לגמרי תנו לעיניים להתרגל - 20-30 דקות בחושך כדי לראות את כל הכוכבים חפשו את שביל החלב  - הוא נפרש מדרום-מזרח לדרום-מערב השתמשו באפליקציה  - כמו "מפת כוכבים" כדי לזהות קבוצות כוכבים. עובדה מעניינת 🎯 המונח "ירח שחור" הוא חדש יחסית בעולם האסטרונומיה. התחילו להשתמש בו רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בעבר לא היה שם מיוחד לתופעה הזו, פשוט אמרו "ירח חדש נוסף". בניגוד ל אמונות תפלות שונות ירח שחור לא גורם לאסונות או לשינויים מוזרים בהתנהגות או לשום דבר מיוחד מלבד שמיים חשוכים יותר - וזה בדיוק מה שחובבי כוכבים הכי אוהבים! 🔭 אז במקום לחכות לירח, בשבוע שבו יש ירח שחור - נחכה בדיוק להיפך - שהירח לא יהיה שם, כדי שנוכל לראות את כל שאר היקום הפלא שמסביבנו.

צדק הוא הכוכב הכי גדול במערכת השמש שלנו - או יותר נכון, כמעט הכי גדול. כי בשנים האחרונות גילו שהוא קצת קטן יותר ממה שחשבנו! בואו נצא למסע מרתק אל המלך הענק הזה. 🚀 יופיטר: השם המיתולוגי של צדק 👑 כמו שבתאי קרוי על שם אל רומי, גם צדק קיבל את שמו מהמיתולוגיה הרומית. בשפה האנגלית קוראים לו יופיטר (Jupiter), על שם מלך האלים ברומא העתיקה! יופיטר היה האל הכי חזק וחשוב במיתולוגיה הרומית - אל השמיים, הרעם והברק ⚡ והשליט על כל האלים האחרים. ב גירסה היוונית קראו לו זאוס. ולמה דווקא הכוכב הזה זכה לשם המפואר? כי בעבר, כשאנשים הסתכלו לשמיים, צדק היה הכוכב הבהיר והמרשים ביותר שראו. מלך! רגע לפני, קבלו צילומים מרהיבים שנאסא פרסמה לפני שנה: כמה גדול צדק? 📏 הכי גדול ב מערכת השמש שלנו. אפשר להכניס בתוכו יותר מ-1,300 כדורי ארץ! 😱 אבל יש לנו חדשות מעניינות: נאס"א גילתה לאחרונה, בזכות משימת החלל ג'ונו, שצדק קצת יותר קטן ממה שחשבנו עד היום. מסתבר שהוא צר יותר ב-8 קילומטרים בקו המשווה ושטוח יותר ב-24 קילומטרים בקטבים. זה אומר שהרדיוס החדש שלו הוא 71,488 ק"מ במקום 71,492 ק"מ... נכון, ההבדל הזה נשמע קטן, אבל זה מאוד חשוב למדענים! זה עוזר להם להבין טוב יותר גם כוכבי לכת ענקיים במערכות שמש אחרות, רחוק מאיתנו. ממה צדק עשוי? 🌪️ בניגוד לכדור הארץ שעליו אפשר לעמוד (וזה נוח מאוד!), צדק הוא כוכב גזי. זה אומר שהוא עשוי בעיקר מגזים (איףףףף, לא כאלה!) - הידרוגן והליום, בדיוק כמו השמש שלנו! אין בו משטח מוצק שאפשר לעמוד עליו, אז אם ננסה לנחות שם... כנראה שנמשיך לשקוע ולשקוע. אבל מה יש בעומק? מדענים חושבים שככל שמתקדמים פנימה, הלחץ הופך כל כך גבוה שהגזים הופכים לנוזליים, ויש אפילו תיאוריות שחושבות שבליבה של צדק יש ליבה קטנה ומוצקה של סלע ומתכת - אבל אף אחד לא יכול להיות בטוח לגמרי! הסופה הגדולה האדומה 🌀 אחת התופעות הכי מפורסמות על צדק היא "הסופה הגדולה האדומה" - סופה ענקית שמשתוללת שם כבר מאות שנים! הסופה הזו גדולה פי שניים מכדור הארץ כולו, ורוחות נושבות בה במהירות של 430 קמ"ש (~פי 4 מ הוריקן ישראלי ...). הסופה נצפתה לראשונה כבר ב-1664 על ידי האסטרונום רוברט הוק, באמצעות טלסקופ (בדיוק כמו אלה שהשתמשו בהם כדי לגלות את הירחים של צדק כמה עשורים קודם לכן). זה אומר שהיא משתוללת שם לפחות 360 שנה! הסופה הזו הולכת וקטֵנה בשנים האחרונות, אך הרוחות שלה עדיין עוצמתיות מאוד. המדענים ממשיכים לעקוב אחריה כדי להבין מה גורם לה להתכווץ. ירחים, ירחים, הרבה ירחים! 🌙 לצדק יש... המון ירחים! 95 ירחים ידועים - נכון לשנת 2025, וכל הזמן מגלים עוד. הירחים הכי גדולים והכי מעניינים נקראים "הירחים הגליליאניים" (על שם גלילאו גליליי שגילה אותם ב-1610 בעזרת טלסקופ שבנה בעצמו), הם ארבעה ויש להם שמות: איו (Io) - הירח הכי וולקני במערכת השמש! יש עליו מאות הרי געש פעילים 🌋 אירופה (Europa) - מכוסה בקרח, ומתחת לקרח יש אוקיינוס ענק של מים נוזליים. מדענים חושבים שאולי יש שם חיים! 🐟 גנימד (Ganymede) - ה ירח הכי גדול במערכת השמש, גדול אפילו מכוכב הלכת חמה! קליסטו (Callisto) - מכוסה במכתשים, כי הרבה מטאורים פגעו בו לאורך השנים. השומר שלנו 🛡️ צדק ממלא תפקיד חשוב במערכת השמש - הוא משמש כמגן ענקי ל...כדור הארץ! בגלל כוח המשיכה האדיר שלו, צדק מושך אליו הרבה אסטרואידים ו שביטים שאחרת היו עלולים לפגוע בכדור הארץ. כשהאסטרואידים מתקרבים, כוח המשיכה החזק של צדק מסיט אותם ממסלולם - ולעיתים תופס אותם בעצמו. ככה שאפשר להגיד שהוא סוג של "שומר ראש" של הפלנטה שלנו. עובדות מעניינות על צדק ✨ יום אחד על צדק נמשך רק 10 שעות בערך (הוא מסתובב סביב עצמו מהר מאוד!), אבל שנה שלמה - כלומר הקפה אחת סביב השמש - נמשכת כמעט 12 שנים ארציות! הברקים על צדק חזקים פי 100 מהברקים על כדור הארץ ⚡⚡⚡ לצדק יש שדה מגנטי הכי חזק במערכת השמש שלנו - פי 20,000 מזה שלנו! כמה הוא גדול? צדק כל כך גדול, שאם רק היה גדול פי 80~ מהמסה הנוכחית שלו, הוא כבר היה יכול להפוך לכוכב קטן מסוג ננס חום. הוא עשוי (כאמור) מאותם חומרים כמו השמש (הידרוגן והליום), אבל לא מספיק גדול כדי שיתרחשו בו תהליכים גרעיניים. האנרגיה שהוא מקרין יותר גדולה מזו שהוא מקבל מהשמש! החום הפנימי שלו גורם לו לפלוט קרינה עצמית, ולכן הוא כל כך בהיר. גם לצדק יש טבעות, אבל הן הרבה יותר דקות וחלשות מאלו של שבתאי, ולכן קשה מאוד לראות אותן 💍 משימות חלל לצדק 🚀 במהלך השנים שלחו חלליות רבות לחקור את צדק: פיוניר וויאג'ר , בשנות ה-70, היו הראשונות שטסו לידו ושלחו תמונות 'פאפאראצי' מרשימות. גליליאו הייתה חללית שהקיפה את צדק במשך 8 שנים (1995-2003) ושלחה אלפי תמונות. ג'ונו היא החללית הנוכחית שמקיפה את צדק מאז 2016, והיא זו שעזרה לנו עכשיו לגלות שצדק קטן יותר ממה שחשבנו! ג'ונו עדיין פעילה וממשיכה לשדר נתונים אל כדור הארץ גם היום (2026). עננים צדק, צילום ג'ונו. מקור נאסא איך אפשר לראות את צדק? 👀 צדק הוא אחד הכוכבים הכי קלים לזיהוי בשמיים! אחרי הירח ו נוגה , הוא האובייקט השלישי הכי בהיר בשמי הלילה. אפשר לראות אותו בלי טלסקופ - הוא נראה כמו נקודת אור לבנה-צהבהבה מאוד בהירה. עם משקפת פשוטה, אפשר אפילו לראות את ארבעת הירחים הגליליאניים שלו כנקודות קטנות לידו! ועם טלסקופ ביתי, אפשר ממש להבחין בפסים הצבעוניים על פניו ולפעמים אפילו לזהות את הסופה הגדולה האדומה. 🌠 הידעת? בחודשי הסתיו והחורף, צדק נראה היטב בשעות הערב ממזרח לירח. נסו לראות אותו כשהשמיים חשוכים - הוא הנקודה הכי בהירה בשמיים! לסיכום צדק (או יופיטר) הוא באמת מלך מערכת השמש - לא רק בגלל הגודל המרשים שלו, אלא בגלל כל התופעות המיוחדות שמתרחשות שם. מהסופה הענקית ועד למשפחה הגדולה של 95 ירחים (and counting), מכוח המשיכה שלו, שמגן עלינו, ועד לשדה המגנטי האדיר - צדק הוא פלא אסטרונומי אמיתי עושה צדק לשמו 😉. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל . הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

כוכב נוגה (שנקרא באנגלית ונוס ) הוא אחד השכנים הקרובים ביותר שלנו במערכת השמש, שנקרא גם "התאום של כדור הארץ", והוא גם אחד המרתקים שבהם. לפעמים הוא כל כך בהיר, שאפשר לראות אותו אפילו באור יום! למה נוגה משתנה? בדיוק כמו הירח, גם נוגה נראית לנו בצורות שונות לאורך השנה. אבל בניגוד לירח, שמשנה את צורתו בגלל הצל של כדור הארץ, נוגה משתנה בגלל המיקום שלה ביחס לשמש. כשנוגה רחוקה מאיתנו, היא נראית כמעט עגולה ומלאה, אבל קטנה יותר. כשהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית יותר כמו חרמש (בדיוק כמו ירח צעיר), אבל גדולה יותר! 🌒 עובדות מפתיעות על נוגה היא חמה יותר מכוכב חמה, למרות שהיא יותר רחוקה מהשמש! זה קורה בגלל אפקט חממה קיצוני - תופעה שמוכרת לנו גם מכדור הארץ. הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה של נוגה כולא את החום, בדיוק כמו שקורה אצלנו, רק הרבה יותר חזק. זו גם אזהרה חשובה : אם כמות גזי החממה בכדור הארץ תגדל מדי, גם אצלנו הטמפרטורות עלולות להגיע לרמות כאלה! האטמוספירה של נוגה מיוחדת במינה: היא עשירה בפחמן דו-חמצני, מכילה ענני חומצה גופרתית, והלחץ בה עצום - פי 90 מהלחץ על פני כדור הארץ! נוגה מסתובבת הפוך מרוב כוכבי הלכת - השמש זורחת שם במערב ושוקעת במזרח... היא כמעט בגודל של כדור הארץ ובעלת הרכב כימי דומה, אבל עם נוף מרתק: יש לה מישורי לבה ענקיים, מכתשים גדולים, הרי געש, ומעליהם - שמיים כתומים מלאי עננים שנמצאים שם תמיד איך נוצר השם של נוגה? במיתולוגיה היוונית והרומית, נוגה (או ונוס בלטינית) היא אלת האהבה והיופי. בגלל זה, כשמדענים נותנים שמות לאזורים על פני נוגה, הם בוחרים בעיקר שמות נשיים. תופעות מיוחדות: נוגה היא הגוף השלישי הכי בהיר בשמיים שלנו - אחרי השמש והירח! לפעמים קורה דבר מיוחד במינו: נוגה עוברת בדיוק בין כדור הארץ לשמש. זה נקרא "מעבר" (או "טרנזיט") וקרה בפעם האחרונה ב-6 ביוני 2012. הפעם הבאה? תהיה רק ב-11 בדצמבר 2117, כי זה קורה כל 122 שנים! איך אפשר לצפות בנוגה? נוגה היא קלה במיוחד לזיהוי כי היא אחד האורות הבהירים ביותר בשמיים. אחרי השמש והירח, היא הגוף השלישי הכי בהיר שאפשר לראות! 🌟 בלי טלסקופ: חפשו אותה כשעה אחרי השקיעה בכיוון מערב היא תיראה כמו כוכב בהיר במיוחד אם תעקבו אחריה לאורך כמה ימים, תוכלו לראות איך היא זזה ביחס לכוכבים האחרים עם טלסקופ: תוכלו לראות שהיא לא נקודה, אלא דיסקה קטנה אפשר להבחין בשינויים בצורה שלה ככל שהיא מתקרבת לכדור הארץ, היא נראית גדולה יותר אבל "חסרה" יותר אזהרה חשובה! ⚠️ כשאתם מחפשים את נוגה בשמיים, במיוחד בשעות היום, לעולם אל תסתכלו ישירות לכיוון השמש! זה יכול לגרום נזק חמור לעיניים. למה נוגה נקראת גם "כוכב הבוקר" או "כוכב הערב"? בגלל המסלול שלה סביב השמש, נוגה נראית לפעמים בבוקר ולפעמים בערב. בעבר, אנשים חשבו שמדובר בשני כוכבים שונים! הם קראו לה כוכב הבוקר , כשהיא נראית לפני הזריחה ו כוכב הערב כשהיא נראית אחרי השקיעה. מה קורה עכשיו בשמיים? בימים אלה (ינואר 2025) נוגה נמצאת במצב מיוחד: היא במרחק הזוויתי המקסימלי שלה מהשמש. תופעה כזו קורה פעמיים (פעם אחת במזרח, כשהיא נראית בערב, ופעם אחת במערב,כשהיא נראית בבוקר) בכל מחזור של נוגה - כלומר פעמיים בכל שנה ושמונה חודשים בערך (וזה נקרא מחזור סינודי, הזמן שלוקח לנוגה לחזור לאותו מיקום יחסי לכדור הארץ והשמש). זה זמן מעולה לצפות בה כי: היא נשארת בשמיים זמן רב יחסית אחרי השקיעה אפשר לראות אותה בקלות במערב דרך טלסקופ היא נראית בצורה של "חצי נוגה" - בדיוק כמו חצי ירח! טיפ מגניב 💡: נסו לעקוב אחרי השינויים בצורה של נוגה במשך כמה שבועות. בכל פעם שתסתכלו עליה דרך טלסקופ, ציירו את הצורה שלה ביומן. בסוף תקבלו אוסף מדהים של תצפיות! 🔭

מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' משתף אותנו באפליקציה ממש שווה. אפליקציה שממחישה את מערכת השמש שלנו בתלת מימד בצורה ממש נוחה 🤓 שווה להוריד אותה - והיא גם ממש כיפית לשימוש✨ להורדה למכשיר אנדרואיד | להורדה למכשיר אייפון ואם תקרינו את מסך הסלולר על מסך ענק אז זה בכלל יהיה מדהים ⭐ (אל תדאגו, לא באמת חייבים להקרין את הטלפון למסך הטלוויזיה הענק שבסלון. יש אותה גם באתר שלהם בגירסה שמתאימה למחשב הביתי. רק לוחצים על start וזה עובד ❗) ראו איזה מגניב זה בסרטון המצורף: רוצים להכין מודלים של כוכבי הלכת? אז באתר של החברה הזאת הכינו לכם דפים שתוכלו להוריד ולהדפיס (במדפסת צבעונית), לגזור, לקפל, ולהנות. הנה, אפשר לבחור ולהוריד ישירות מהלינק הזה. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

נכון שמיכאל תמיד מעדכן אותנו כשאפשר לראות את שורת הלוויינים האלה בשמים? אז הגיע הזמן שנדע במה מדובר... אז פרויקט סטארלינק מביא את האינטרנט מהחלל ישר אליכם הביתה! 🛰️💻🚀 זה לא סתם עוד פרויקט טכנולוגי משעמם, זה ממש מהפכה בעולם האינטרנט. 🌍🔥 🤔 מה זה בכלל הסטארלינק הזה? נתחיל מההתחלה . סטארלינק זה פרויקט של החבר'ה הכי מגניבים בתחום החלל, ספייס אקס, בראשות אילון מאסק. 🚀😎 הרעיון שלהם הוא פשוט גאוני - לספק אינטרנט מהיר בכל פינה בעולם, באמצעות... נכון, לוויינים בחלל! 🛰️📡 במקום להתעסק עם כבלים תת-קרקעיים או אנטנות ענקיות, סטארלינק פשוט משגרים צי שלם של לוויינים קטנים ומתוקים שמסתובבים סביב כדור הארץ ומחלקים אינטרנט כאילו הם שליחי משלוחים קוסמיים. 📦🪄 🛰️ הנה הם באים, הלוויינים החמודים לפעמים אפשר לראות את הלוויינים של ססטארלינק חולפים בשמי ישראל! 🛰️✨ 🇮🇱 זה נראה כמו שורה של אורות קטנים שזזים ביחד, כאילו זו איזו חבורה של עב"מים מסתוריים. 👽🛸 שורה של נקודות זוהרות שמופיעה וזזה בתיאום מושלם! 🌠 ממש מחזה מרהיב! ואתם יכולים להגיד לאנשים שמסביבכם: "היי, 'סתכלו למעלה! זה הלוויינים של אילון מאסק שעוברים מעלינו! של פרויקט סטארלינק" 😄🚀 כולם ידעו כמה שאתם חכמים... הנה סרטון שערכנו שמציג איך זה נראה בשמים 👇 🌎 למי זה בכלל טוב ולמה זה חשוב? עכשיו אתם בטח חושבים, "מגניב, אבל מה זה עושה בשבילי?" 🤷‍♂️ ובכן, דמיינו לעצמכם שאתם גרים באמצע שום מקום - נגיד על הר בודד או בחווה רחוקה במדבר. 🏜️🌵 בדרך כלל, במקומות כאלה קשה מאוד לקבל אינטרנט טוב, נכון? אז הנה איפה שסטארלינק נכנסים לתמונה! 🦸‍♂️🦸‍♀️ הלוויינים שלהם יכולים לספק אינטרנט מהיר ואיכותי לכל מקום, לא משנה כמה הוא מרוחק או מבודד הוא. פתאום, אפילו הכפר הקטן ביותר יכול להתחבר לעולם הגדול בלחיצת כפתור! 🌍👨‍🌾💻 🌟 היתרונות של אינטרנט מהחלל אז מה כל כך נהדר באינטרנט מבוסס לוויינים? הנה כמה דברים שווים במיוחד: מהירות אש! ⚡ סטארלינק מבטיחים אינטרנט מהיר שיאפשר לשחק, לצפות בסרטים ולעשות שיחות וידאו בלי שום בעיה. זמינות בכל מקום! 🌍 לא משנה אם אתם בקוטב הצפוני או באמצע האוקיינוס, הלוויינים ימצאו אתכם. עזרה בשעת חירום! 🆘 כשיש אסונות טבע והתשתיות נהרסות, סטארלינק יכולים להציל את היום עם תקשורת יציבה. 🤩 קחו לדוגמא את דני... בואו ניקח לדוגמה את דני, ילד שגר על אי קטנטן באמצע האוקיינוס. 🏝️ בלי סטארלינק, דני היה צריך להסתפק במשחקי קלפים עם עצמו ובמכתבים בבקבוק... 🍾 אבל עכשיו, עם צלחת קטנה לקליטת הלווין על הגג, דני יכול לשחק אונליין עם חברים מכל העולם, ללמוד דרך האינטרנט להתעדכן בסדרות האהובות עליו, ולהתחבר לאתר של חמ"ל לילדים ! 🎮🌐📺 😕 אתגרים וקשיים אבל רגע, לפני שאתם רצים להזמין את סטארלינק, חשוב לדעת שיש גם כמה אתגרים: 1. 💸 העלות - הצטרפות לסטארלינק לא זולה, והמחירים יכולים להרתיע משפחות רבות. 2. 🔭 הפרעה לאסטרונומים - כל הלוויינים האלה בשמיים יכולים להפריע לתצפיות של חוקרי החלל. 3. ☔ תלות במזג האוויר - גשם כבד או שלג עלולים לשבש את הקליטה לפעמים. 🚀 לאן זה הולך מכאן? סטארלינק זו רק ההתחלה. 😄 בעתיד, פרויקטים כאלה יגשרו על פערים דיגיטליים ויאפשרו לכל ילד בעולם ללמוד, ליצור קשרים ולממש את הפוטנציאל שלו, לא משנה איפה הוא נולד. 🌍🤝💫 זה ממש מרגש! אז מה דעתכם על סטארלינק והאינטרנט מהחלל? 🤔💭 ואל תשכחו להסתכל למעלה בכל פעם שאנחנו מדווחים, כי זה ממש מגניב לראות את שיירת הלוויינים הקטנים והחמודים של סטארלינק עוברים מעל הראש שלנו! 🛰️✨ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

דגל הוא בסך הכל יריעת בד, בדרך כלל מלבנית (אבל יש גם משולשים), שמונפת על תורן ומשמשת לזיהוי, לסימון ולאיתות. אבל אל תתנו לפשטות הזאת לבלבל אתכם: מאחורי כל דגל מסתתר סיפור שלם. מי המציא את הרעיון של הדגל? הדגלים הומצאו בידי הסינים או ההודים בתקופה העתיקה, והשימוש בהם התפשט לארצות שכנות ולשאר העולם. בסין העתיקה כתב הגנרל סון דזה כבר לפני יותר מ-2,500 שנה על שימוש בדגלים כדי להעביר פקודות בשדה הקרב, כי ראו אותם מרחוק. במהלך ימי הביניים, השימוש העיקרי בדגלים היה לשם זיהוי מנהיגים בשדה הקרב. מתקופתו של כריסטופר קולומבוס ואילך, נהוג היה לסמן ספינות בדגל שמסמל את המדינה. דגלי סימון אלו התפתחו לדגלים הלאומיים של ימינו. הידעתם? 🔍 המילה "דגל" בעברית - בכלל היתה במשמעות של 'יחידה צבאית גדולה' או 'קבוצת לוחמים מסויימת'. ול'דגל' שאנחנו מתכוונים אליו היום קראו בכלל "נס". דגל ישראל - מאיפה זה הגיע? כדי להבין את דגל ישראל צריך לדעת שהוא לא נולד עם הקמת המדינה ב-1948. הוא קדם לה ביותר מ-60 שנה. בשנת 1885 ישראל בלקינד, מחלוצי תנועת ביל"ו, הניף דגל שדומה לזה של ימינו בחגיגות 3 שנים להיווסדה של המושבה ראשון לציון. בלקינד הכין את הדגל יחד עם פאני מאירוביץ', תושבת המושבה, ותיאר אותו כך: "יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע." בשנת 1897, דוד וולפסון, הציע בקונגרס הציוני הראשון דגל בהשראת הטלית היהודית: "הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים." והדגל אומץ כדגל התנועה הציונית אגב: הרצל הציע דגל לבן עם שבעה כוכבי זהב - כסמל לשבע שעות עבודה יומיות במדינה המתוכננת. מה קרה בסוף, כולם יודעים... אבל - רעיון 7 הכוכבים אומץ ע״י עיריות תל אביב והרצליה. חיילי הבריגדה היהודית נהגו להניף את דגל התנועה הציונית לצד הדגל הבריטי, ואף התעמתו עם מפקדיהם הבריטים על רקע זה. בעת הכרזת העצמאות, ב-1948, קושט האולם בדגל גדול שנמתח על הקיר מאחורי הנואמים. דגל התנועה הציונית נבחר באופן רשמי לשמש כדגל מדינת ישראל ב-28 באוקטובר 1948. כמעט חצי שנה אחרי קום המדינה (מה שאומר שבעצם לא היה לנו דגל כש'נולדנו'). הידעתם? לענף המחקר האקדמי שעוסק בדגלים קוראים "וקסילולוגיה", מהמילה הלטינית vexillum שפירושה - דגל. ו-כן, זה מקצוע אמיתי... מה מסמל הדגל? הפסים, הצבעים והכוכב אז יש דגל. ויש לו עיצוב וצבעים. מה הם אומרים? הרקע הלבן מסמל טוהר ושלום הפסים הכחולים 2 הפסים של דגל ישראל נמתחים מקצה לקצה לרוחב הדגל. הם נלקחו מעיצוב הטלית (שהעיצוב שלה היה לבן עם פסים כחולים-בהירים). המקור של פסי התכלת קשור לצבע שהיה חלק מבגדי הכהן הגדול בבית המקדש ומחוט התכלת בציצית. גוון הצבע הכחול מוגדר בחוק כ"תכלת כהה". בגלל ההגדרה הלא מדוייקת הזאת, הצבע הכחול בדגלי ישראל שונה מדגל לדגל: לפעמים כהה יותר ולפעמים בהיר יותר. המגן דוד מגן הדוד לא הומצא בכלל כסמל יהודי. זו צורה גאומטרית עתיקה שהופיעה בתרבויות רבות: בהודו, ברומא העתיקה, בעולם המוסלמי ואפילו בנצרות. לעיתים כעיטור, לעיתים כסמל הגנה, ולעיתים בלי משמעות מיוחדת כלל. בשנת 1354 הקיסר קארל הרביעי אישר ליהודי פראג את הזכות לסמל משלהם, והם בחרו במגן דוד. מאז זה התפשט בקהילות יהודיות ברחבי העולם, ובסוף המאה ה-19 אומץ כסמל ציוני. הידעתם? הרעיון של דגל כסמל לאומי, כמו שאנחנו מכירים אותו היום - פיסת בד שמייצגת מדינה שלמה, הוא המצאה יחסית חדשה. ה'דגל' צמח בעיקר עם עליית הלאומניות במאות ה-18 וה-19, בצד הכיבוש הקולוניאלי, כשהמדינות המודרניות התגבשו וחיפשו דרך להגיד לעולם "הי, אנחנו פה, ואנחנו מאוחדים". האם הדגל מתנפנף לרוחב לאורך? התשובה הקצרה היא: זה מסובך... התשובה הארוכה אומרת כך: דגל ישראל עוצב לתצוגה אופקית, כשהפסים נמתחים מימין לשמאל. הדגל סימטרי משני צידי הבד, ולכן הרוח יכולה להפוך אותו בלי בעיה (אין 'חזית' ו'גב' כי המגן דוד סימטרי אף הוא ונראה אותו הדבר משני הכיוונים). אבל להעמיד דגל עם פסים אופקיים לאורך (כמו שעושים לפעמים עם דגלים בחלונות בניינים)? זה כבר עניין שנוי במחלוקת. יש בישראל (מסתבר) תקנות לדגל שקובעות שהשימוש בדגל יהיה "במקום, בזמן, בנסיבות ובצורה שאין בהם משום פגיעה בכבוד הדגל." כלומר, אין באמת קביעה או איסור מפורש בחוק על הנחת הדגל לאורך. בניגוד , אגב, לפרוטוקול הנפת דגלים בעולם, שבדרך כלל לא ממליץ על הצגת דגל לאורך- כי זה שינוי מכוון ממה שמעצב הדגל התכוון אליו. הידעתם? גרמניה ואוסטריה, שגם להן דגלים עם פסים אופקיים, מכירות באופן רשמי בגרסת הדגל לאורך כנגזרת מותרת. בניגוד לישראל שלנו, בה אין התייחסות רשמית לכך יש חוק לדגל ישראל? 📜 כן, הדגל שלנו הוא לא רק "מנהג יפה" - יש חוק של ממש: "חוק הדגל והסמל, תש"ט-1949", שהתקבל ב-24 במאי 1949. מה קובע החוק? חובת הנפה: החוק קובע מקומות שבהם יש חובה להניף את הדגל: משרדי ממשלה, בנייני רשויות מקומיות ובתי ספר. איסור מסחרי: אסור להשתמש בדגל לצרכים מסחריים ללא רישיון מיוחד. אך הנפת הדגל, ייצורו ומכירתו לא נחשבים לשימוש מסחרי ומותרים לכולם. פגיעה בכבוד הדגל: החוק אוסר לפגוע בכבוד הדגל (לדוגמה: לגזור, לקרוע, לשרוף) ויש אפילו הגדרה של ענישה בחוק על כך. ייצור מקומי: המדינה ורשויות ציבוריות חייבות (לפי החוק) לרכוש דגלים מתוצרת ישראל בלבד. בנוסף לחוק, יש גם 'תקנות הנפה' מ-1953 שמגדירות איך מנפנפים: התורן חייב להיות באורך של לפחות פי 3 מרוחב הדגל אסור להניפו לצד דגלי מדינות אחרות - אלא אם כן כל הדגלים שווים בגודלם. הידעתם? ⚖️ בשנת 2018, במסגרת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי, קיבלו הסמלים הלאומיים של ישראל - ובהם הדגל - מעמד חוקתי. כלומר הם מעוגנים עכשיו לא רק בחוק רגיל אלא בחוק יסוד (שזה כרגע המדרג הגבוה ביותר בחקיקה הישראלית, כל עוד אין לנו חוקה) הדגל שלא נבחר - ולמה זה חשוב? לפני שנקבע הדגל הרשמי, מועצת המדינה הזמנית קיבלה הצעות רבות מן הציבור: היו הצעות עם אריות, עם כוכבים צהובים, עם 12 כוכבים לזכר שנים עשר השבטים, ואפילו הצעה אחת עם דיוקנו של הרצל בתוך מגן דוד. בסוף, כידוע, הדגל שנבחר היה זה של התנועה הציונית - פשוט בגלל שהציבור כבר הכיר אותו ואהב אותו. הידעתם? 🎨 היו גם הצעות להחליף את צבע המגן דוד לצבע צהוב, כך שיזכיר את "הטלאי הצהוב" שכפו הנאצים על יהודים - כדי להפוך סמל השפלה לסמל של גאווה. ההצעה לא התקבלה. שיאים ועובדות נוספות על הדגל 🏅 הדגל הגדול בעולם בתלת-מימד: תלמידי כיתה י"א בתיכון עתיד בבאר שבע שברו את שיא גינס כשהדפיסו דגל ישראל בגודל 3.5 על 5 מטרים עם למעלה מ-1,000 חלקים מודפסים במדפסת תלת-מימד. דגל הדיו: ב-1949, במהלך " מבצע עובדה" שבו ישראל הגיעה לאילת (שנקראה אז "אום רשרש"), לא היה לחיילים דגל זמין. הם הכינו דגל מאולתר מבד לבן שציירו עליו עם דיו ותלו אותו על עמוד בתחנת המשטרה. **דגל*תמונה! דגלים דומים בצבעי כחול-לבן: דגל ארגנטינה ודגל יוון גם הם מבוססים על צבעי כחול ולבן, אך בעיצובים שונים לחלוטין. זה מראה שצבעים יכולים להיות משותפים לתרבויות שונות ועדיין לספר סיפורים שונים לחלוטין. שימוש בסמלי דת הכנסת סמל דתי לדגל לאומי היא נוהג נפוץ מאוד בעולם, אפילו על דגלים של מדינות דמוקרטיות - כמו שווייץ, שוודיה, דנמרק ונורווגיה - שם נמצא את הצלב (וכמובן הצלב הכפול של אנגליה וסקוטלנד בדגל הבריטי). כל הארץ דגלים-דגלים, עם רוקד גלים-גלים...🇮🇱 אז גילינו שדגל ישראל הוא בעצםציור שמחבר בין מסורת יהודית, ציונות ומדינת ישראל כמדינה מודרנית - שלושה דברים שלא תמיד הולכים יחד, אבל מאוחדים על אותה פיסת בד. למדנו שאין גוון אחד של כחול, ושהמגן דוד הוא צורה עתיקה, לא יהודית במקור, ששימשה לפעמים לעיטור, ולפעמים כסמל של הגנה או מזל, ורק מאוחר יותר הפכה לסמל חשוב במיוחד לעם שלנו. זה מראה שגם סמל ש"שייך" לתרבות אחת יכול פתאום להפוך לסמל של תרבות אחרת שמאמצת אותו כ'שלה', בדיוק כמו מנהגים ומיתוסים רבים שתרבויות שונות אימצו ועיצבו מחדש לאורך הדורות (מי אמר מיתולוגיות קדומות ולא קיבל? הרי רוב המנהגים שלנו נולדו שם, עוד לפני שנולדו הדתות שלנו). גם הפוסט הזה הכלול בתוך "ארגז הכלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

יש שביט חדש בשכונה! ב-3 בינואר 2025 התגלה כוכב שביט שקיבל שם מעניין במיוחד - C/2025 A6 (Lemmon), או בקיצור: שביט לימון . והפעם זה לא סתם שם חמוד - השביט הזה באמת נראה בגוון ירקרק-לימוני בצילומים, והוא כבר כאן בשמיים שלנו, מחכה שנבוא לבקר אותו בשעות לפנות בוקר. אבל רגע לפני שמספר על איך ואיפה נבקר אותו... בואו ונבין איך פתאום מגלים כזה... אז איך מגלים שביט חדש? השביט התגלה על ידי האסטרונום קארסון פולס במצפה הר לימון שבאריזונה, ארצות הברית. המצפה הזה הוא חלק מפרויקט שהוא סוג של "משמר שמיים" שמצלם כל לילה חלקים ענקיים מהשמיים כדי לזהות גופים חדשים שנעים בחלל. אבל הנה הפרט המעניין: אחרי שגילו את השביט, חזרו לארכיונים ומצאו שהוא כבר צולם קודם, ב-12 בנובמבר 2024, בהוואי, רק שאף אחד לא שם לב שזה שביט - כי הוא נראה כמו נקודה חיוורת רגילה. זה קורה הרבה עם שביטים: כשמגלים אותם בדיעבד ("רטרואקטיבית") בתמונות ישנות. למה כל כך קשה לגלות שביטים? כי בהתחלה הם מאוד עמומים עם רמת בהירות ממש נמוכה (של 21-22 מגניטודות, למבינים), הרבה מעבר למה שאפשר לראות בעין. הם נראים כמו נקודה מטושטשת קטנטנה שזזה לאט בין הכוכבים. רק כשהשביט מתקרב לשמש ומתחמם, מתחילים לראות את ההילה שסביבו ואת הזנב שלו, ואז מבינים שמדובר בכוכב שביט ולא באסטרואיד רגיל. למה הוא ירקרק כמו לימון? 🍋 הגוון המיוחד של השביט לא מגיע בגלל שראו אותו מהר לימון 😜 - זו כימיה! כשהשביט מתקרב לשמש, הקרח והגזים שעל פני השטח שלו מתחילים להתאדות. בין הגזים האלה יש מולקולות של פחמן דו-אטומי (C₂) וחומר שנקרא ציאנוגן (CN). שכשהם נחשפים לקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, הם פולטים אור בגוון ירקרק-כחלחל מיוחד. לכן בצילומים רואים את ההילה (אותו ענן גזי סביב גרעין השביט, שנקרא גם 'קומה') והזנב בצבע ירוק-לימוני יפהפה. זה אחד הדברים שהכי מזהים שביטים - שהם כמו פנסים ירוקים בחלל! מסלול בן אלף שנה 🎾 כוכב השביט לימון הוא מה שנקרא "שביט לא-מחזורי". כלומר, הוא לא חוזר אלינו כל כמה שנים בודדות כמו שביטים מפורסמים אחרים. המסלול שלו סביב השמש הוא מאד ארוך ואליפטי (מוארך), ולוקח לו כ-1,350 שנה להקיף את השמש פעם אחת! זה אומר שהפעם האחרונה שהשביט הזה היה באזור שלנו הייתה בערך בימי הביניים המוקדמים - כשהאימפריה הרומית עדיין שלטה. והפעם הבאה שהוא יחזור? אי שם בשנת 3175. כך שזו באמת הזדמנות חד-פעמית (עבורנו לפחות) לצפות בו עכשיו. הנקודה הכי קרובה שלו לשמש תהיה ב-8 בנובמבר 2025, והנקודה הכי קרובה לכדור הארץ תהיה קצת קודם - ב-21 באוקטובר 2025. מספיק קרוב כדי שנוכל לצפות בו! איך נראה השביט בעין? בואו נהיה כנים - הוא לא יהיה כמו הזנבות הענקיים שרואים בסרטים, שתופסים חצי שמיים... זנבות כאלה מאד נדירים וקורים רק בשביטים מאוד בהירים וקרובים (כמו הייל-בופ ב-1997, שהיה מחזה בלתי נשכח). ההערכה היא שהשביט לימון יגיע לבהירות כזאת, שבשמיים חשוכים (הרחק מאורות העיר) אפשר יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת ככתם מטושטש ירקרק, ואולי אפילו נצליח לזהות את הזנב העדין (פה בטוח שנצטרך להיות רחוקים מ זיהום אור . עם משקפת טובה נוכל לראות את הקומה העגולה וזנב קצר יותר ברור. ועם טלסקופ קטן נוכל לראות הרבה יותר פרטים, כמו הגלים והקשרים בזנב שנוצרים מרוח השמש. איפה ומתי לחפש אותו? מתי? - מתחילת עד אמצע אוקטובר 2025: זה זמן מצוין לצפייה, כי השביט קרוב לכוכבים וגלקסיות קטנות בדובה הגדולה, מה שנוח מאד לאיתור, וגכמובן, גם לצלמים. - ב-21 באוקטובר 2025: הלימון יהיה בקירבה מקסימלית לכדור הארץ, ולכן, זה יהיה אחד הזמנים הטובים ביותר לראות אותו. - ב-8 בנובמבר 2025: הלימון יהיה בנקודה הכי קרובה לשמש. אחרי זה השביט יתחיל את המסע הארוך שלו 'החוצה', למסלול של עוד אלף שנה. זמן הצפייה: שעות לפנות בוקר, לפני הזריחה. וליתר דיוק, הזמן הטוב ביותר הוא בערך בין 04:00-05:00, כשהשביט כבר גבוה מספיק בשמיים אבל השמיים עדיין חשוכים. מיקום בשמיים : בתחילת אוקטובר 2025 השביט נע (כאמור) באזור של קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה והאריה הקטן. הוא משנה מיקום מדי לילה (כי הוא זז!), אז כדאי להיעזר באפליקציות כמו " מפת כוכבים " או באתרים כמו TheSkyLive שמראים בדיוק איפה הוא נמצא. ירח: (די ברור ש)לילות ללא ירח או עם ירח דק בשמיים הם הטובים ביותר לצפייה, כי הירח המלא מאיר מדי את השמיים, ומפריע לראות שביטים. איפה הכי טוב להיות? ככל שתהיו רחוקים יותר מאורות העיר - יותר טוב! מדבר יהודה, מצפה רמון או יערות מבודדים הם מקומות מצוינים. אבל גם ממרפסת שפונה לצפון או צפון-מזרח אפשר לנסות לחפש את הכוכב-שביט שלנו, אם לא מדליקים אורות (ואם אין אורות רחוב/שכנים חזקים שחודרים למרפסת). ומה לגבי ציוד? אז עיניים בלבד יכולות להספיק בשמיים חשוכים, אבל משקפת של 50 מילימטר כבר תראה הרבה יותר - גם קומה וגם זנב קצר. וטלסקופ קטן יגלה אפילו עוד יותר פרטים מרתקים. עובדות מעניינות על שביט לימון מסלול רטרוגרדי : נטיית המסלול של השביט היא כ-143.7 מעלות, מה שאומר שהוא זז "אחורה" ביחס למישור שבו נעים רוב כוכבי הלכת ב מערכת השמש . זה די נדיר ומעיד על מקור רחוק מאוד - כנראה מענן אורט, אזור קפוא בקצה מערכת השמש. צילומים מרהיבים : כבר בסוף ספטמבר 2025, צלמי שמיים מצליחים לתפוס בתמונות ארוכות את הגלים והקשרים בזנב של השביט - תופעה שנוצרת כשרוח השמש "מנשבת" על הגזים שמשתחררים מהשביט. הקליקו כאן על התמונה כדי לצפות בגלריה מתעדכנת של צילומי השביט: שליח מהעבר : שביטים כמו לימון הם בעצם "קפסולות זמן". הם נוצרו לפני מיליארדי שנים מאותו ענן אבק וגז שיצר את כל מערכת השמש, ושמרו בתוכם את החומרים הקדומים כמעט ללא שינוי. לכן כל שביט חדש זו הזדמנות נהדרת ללמוד על ההיסטוריה הקדומה ביותר שלנו. לא כמו שביט האלי : ההאליי המפורסם, שחוזר כל 76 שנה, נחשב ל"קצר טווח" לעומת לימון. יש שביטים עם מסלולים של עשרות אלפי שנים, ויש אפילו כאלה שמבקרים אותנו פעם אחת ואז עפים לנצח אל מחוץ למערכת השמש. נו, עוד שביט. למה זה מרגש? שביט לימון הוא אחד השביטים הבולטים הראשונים של 2025, ויש סיכוי טוב שהוא יהיה מהיפים שראינו מאז שביט NEOWISE ב-2020. וזה לא קורה כל שנה! לכן כל שביט בהיר הוא אירוע מיוחד. מעבר לזה, הלימון מזכיר לנו עד כמה היקום שלנו הוא מקום דינמי ומשתנה. אנחנו נמצאים על כדור שמסתובב סביב כוכב, שבעצמו עף בתוך גלקסיה ענקית - ומדי פעם אורח כמו שביט לימון חולף על פנינו במסע של אלף שנה, רק כדי להזכיר לנו שאנחנו חלק ממש קטנצ'יק ממשהו הרבה יותר גדול. אז אל תחמיצו! קבעו תזכורת, מצאו מקום חשוך, הביאו שמיכה חמה (לילות אוקטובר יכולים להיות קרירים), ותנו לעיניים כמה דקות להתרגל לחושך. ואז הרימו מבט לצפון-מזרח וחפשו את הכתם הירקרק המטושטש - זה שביט לימון, שהגיע מקצה מערכת השמש רק כדי לבקר אותנו לכמה שבועות, לפני שימשיך במסע הארוך שלו אל תוך הלילה הקוסמי. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל צוקרן. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

האפרוחים שלנו לומדים לקרוא ולכתוב. חוברת שכולה אותיות בעברית.

בפרק הקודם: למדנו על הסכנות שמאיימות על הדמוקרטיה - מתקשורת מבוקרת ופגיעה במתנגדים ועד פופוליזם קיצוני ואדישות. ראינו איך דמוקרטיות יכולות למות לאט מבפנים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליהן. אבל איך הדמוקרטיה מגנה על עצמה מלכתחילה? מה עוצר שליט אחד מלהשתלט על הכל? התשובה: הפרדת רשויות. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה בעצם אחד הרעיונות הגאוניים ביותר שהמציאה האנושות. 👑 איך זה היה לפני ההפרדה? במשך אלפי שנים, שליט אחד החליט על הכל: הוא קבע את החוקים: "מעכשיו אסור לאכול גלידה בימי רביעי!" הוא אכף את החוקים: שלח שוטרים לתפוס אוכלי גלידה הוא שפט את המפרים: "אתה אכלת גלידה? 10 שנות מאסר!" רואים את הבעיה? אין איזון. אם המלך היה צודק - ניחא, זה בסדר. אבל אם הוא היה עריץ שרירותי - אסון. הרי אם אותו אדם גם מגדיר מה החוק, גם דואג לאכוף אותו וגם שופט את מי שאולי עבר עליו וגם מחליט מה יהיה העונש שלו - אז כלפי מי הוא באמת אחראי? לאף אחד! 💡 הרעיון הגדול: חלוקת הכוח לפני כ-300 שנה, פילוסוף צרפתי בשם מונטסקייה המציא רעיון מהפכני: אם רוצים למנוע משלטון להפוך לרודני, צריך לפצל את הכוח לשלוש זרועות נפרדות שמפקחות זו על זו. הרעיון הוא כמו במשחק "אבן נייר ומספריים" - אף אחד לא יכול לנצח כל הזמן. כל זרוע מאזנת את השנייה. מונטסקייה התבסס על הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק שכבר כתב על זה בסוף המאה ה-17, אבל מונטסקייה הוא זה שפיתח את התיאוריה המלאה בספרו "רוח החוקים" מ-1748. 🏛 שלוש הזרועות: מי עושה מה? 📜 הרשות המחוקקת - כותבת את החוקים מי זה? הפרלמנט, הכנסת, הקונגרס - גוף שנבחר על ידי העם. מה היא עושה? מחליטה איזה חוקים יהיו במדינה מאשרת את תקציב המדינה (כמה כסף 'הולך' לבריאות, כמה לחינוך, ביטחון וכו') מפקחת על הממשלה ושואלת אותה שאלות למה היא קיימת? כי החוקים צריכים לייצג את העם, לא את רצונו של אדם אחד או של הממשלה שעכשיו בשלטון. דוגמה מהחיים: נניח שאצלנו הכנסת מחליטה שגיל נהיגה יעלה ל-20. ההגדרה הזאת היא חוק. אבל האכיפה היא לא על הכנסת. זה תפקיד הרשות המבצעת 👇. 👔 הרשות המבצעת - מפעילה את המדינה מי זה? הממשלה - ראש הממשלה, השרים, המשטרה, צבא, מורים, רופאים בבתי חולים ממשלתיים, פקידי עיריות - כל מי ש'מריץ' את המדינה ביום-יום. מה היא עושה? מבצעת את החוקים שהמחוקקת החליטה עליהם מנהלת את המדינה - משלמת משכורות, בונה כבישים, מפעילה בתי חולים, מטפלת באסונות טבע ועוד מציעה חוקים חדשים לכנסת מנהלת את יחסי החוץ של המדינה מול שאר העולם למה היא קיימת? כי מישהו צריך באמת להפעיל את כל מה שהחליטו עליו. דוגמה מהחיים: הכנסת החליטה שצריך ללמד אנגלית בכיתה ג'? משרד החינוך (שהוא חלק מהרשות המבצעת) כותב את תכנית הלימודים, מאמן מורים, מחלק ספרים. ⚖ הרשות השופטת - שומרת על החוק מי זה? בתי המשפט והשופטים - מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון. מה היא עושה? שופטת מי שעבר על החוק מכריעה בסכסוכים בין אנשים בודקת אם חוקים שהכנסת העבירה תקינים ולא פוגעים בזכויות יסוד מפקחת על הממשלה - ויכולה להורות לה להפסיק לעשות דברים לא חוקיים למה היא קיימת? כי צריך מישהו עצמאי שישמור על כללי המשחק ולא ייתן לשחקנים לרמות. דוגמה מהחיים: אם הממשלה מחליטה להרוס בית בלי צו הריסה חוקי, בית המשפט יכול לעצור אותה ולומר לה: "זה לא חוקי, אסור לכם לעשות את זה." 🔄 איך הן מאזנות זו את זו? הנה החלק המגניב: 🪨 הכנסת על הממשלה (אבן על מספריים): יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון יכולה לדחות חוקים שהממשלה מציעה שואלת שאלות ומפקחת על פעולות הממשלה ומהצד השני - הממשלה על הכנסת : יכולה להציע חוקים (אבל לא לכפות) ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת ולהכריז על בחירות חדשות (תלוי במדינה ובחוקי הבחירות שלה) קובעת את סדר היום הפוליטי 📃 בית המשפט על הכנסת (נייר על אבן): יכול לבטל חוקים שפוגעים בזכויות יסוד של האזרחים יכול לפרש חוקים בצורה שלא בהכרח התכוונו אליה (מה שאומר שכשמנסחים חוקים צריך לדעת לנסח אותם המדוייק 😉) ומהצד השני - הכנסת על בית המשפט: יכולה לשנות חוקים שבית המשפט פירש בצורה מסוימת בוחרת את השופטים (ביחד עם אחרים, תלוי במדינה) ✂️ הממשלה על בית המשפט (מספריים על נייר): משרד המשפטים אחראי על התקציב של מערכת המשפט ממנה חלק מהשופטים (ביחד עם אחרים, כדי להימנע מהשפעה פוליטית ש'מנטרלת' את עיקרון ההפרדה) ומהצד השני - בית המשפט על הממשלה: יכול לעצור החלטות ממשלתיות לא חוקיות שופט שרים ופקידים שעברו על החוק (כי אף אחד לא מעל החוק) מחייב את הממשלה לפעול לפי החוק ‼️ זה כמו משחק שלא נגמר - כל זרוע יכולה למנוע מהשנייה להשתולל, אבל אף אחת לא יכולה לשתק אותה לגמרי (כי להבדיל מ'אבן-נייר-ומספריים', אין מנצח. לכל רשות יש את החלקים שהם בסמכותה - ואת הפיקוח עליה מרשות אחרת). 🚨 אז מה קורה כשרשות אחת חזקה מדי? אם הכנסת חזקה מדי: היא יכולה להעביר חוקים שפוגעים בזכויות מיעוטים. "הרוב" יכול לדכא את המיעוט. דוגמה היסטורית: בגרמניה הנאצית, הפרלמנט העביר את "חוק ההסמכה" שנתן להיטלר סמכות מוחלטת. זו בדיוק הסיבה שהיום בגרמניה יש "סעיף נצח" בחוקה שאי אפשר לשנות. אם הממשלה חזקה מדי: היא יכולה להפוך לדיקטטורה. ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה, בלי פיקוח. דוגמה עכשווית: ברוסיה, פוטין הצליח להחליש את הפרלמנט ובתי המשפט עד כדי כך שהוא בעצם שולט על הכל. יש שם "בחירות" אבל כולם יודעים מי "ינצח" . אם בית המשפט חזק מדי: שופטים לא נבחרים ויכולים להחליט על מדיניות חשובה במקום נבחרי הציבור. וכשהם גם שולטים על מינוי השופטים הבאים - נוצרת בעיה. דוגמה מהודו: ב-2015, הממשלה ניסתה לתת לרשות המבצעת יותר השפעה על מינוי השופטים (שם זה בבלעדיות של בית המשפט העליון), אבל בית המשפט פסל את החוק החדש והחליט שרק הוא יכול לבחור מי יהיו השופטים הבאים. התוצאה? מלחמת התשה בין הרשות השופטת למבצעת, כשהממשלה מעכבת אישור מינויים שבית המשפט ממליץ עליהם, נוצר מחסור חמור בשופטים, העומס על בתי המשפט גדל מאד, המערכת המשפטית לא מתפקדת כמו שצריך והאזרחים - סובלים. 🌍 איך עושים את זה בעולם? למדינות שונות יש גרסאות שונות של הפרדת רשויות: ארצות הברית 🇺🇸 - ההפרדה הכי חזקה המחוקקת: הקונגרס - מורכב משני בתים: הסנאט (100 סנטורים) ובית הנציגים (435 נציגים) המבצעת: הנשיא - נבחר ישירות על ידי העם (דרך מערכת בוחרים מיוחדת) השופטת: בית המשפט העליון - 9 שופטים שממונים לכל החיים מה מיוחד? הנשיא לא יכול להיבחר מחדש אחרי שני כהונות (8 שנים מקסימום) הנשיא והקונגרס יכולים להיות ממפלגות שונות - ואז יש "נעילה" שמקשה על העברת חוקים יש איזונים ובלמים מפורטים מאוד - למשל, הנשיא יכול להטיל וטו על חוקים, אבל הקונגרס יכול לעקוף את הוטו ברוב של שני שליש. 📊 הידעת? בארה"ב, הנשיא יכול למנות שופטים לבית המשפט העליון - אבל הסנאט צריך לאשר את המינוי. זה יוצר מצב שבו מינויים של שופטים הפכו לקרבות פוליטיים ענקיים. בריטניה 🇬🇧 - הפרדה גמישה המחוקקת: הפרלמנט - בית הנבחרים + בית הלורדים המבצעת: ראש הממשלה והממשלה השופטת: בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון מה מיוחד? אין להם חוקה כתובה אחת! החוק הבריטי מבוסס על מאות שנים של תקדימים ראש הממשלה הוא חבר בפרלמנט - יש חפיפה בין המחוקקת למבצעת המלך (או המלכה) זה ל'תצוגה' בלבד - אין לו כוח אמיתי עד 2009 חלק מהשופטים ישבו גם בבית הלורדים - והיה ערבוב בין הרשויות צרפת 🇫🇷 - מודל חצי-נשיאותי המחוקקת: האספה הלאומית והסנאט המבצעת: הנשיא וראש הממשלה - שניהם ביחד! השופטת: בתי משפט עצמאיים מה מיוחד? יש גם נשיא (שנבחר ישירות) וגם ראש ממשלה (שממונה על ידי הנשיא) הנשיא למעשה חזק יותר מראש הממשלה יכול להיות מצב שהנשיא ממפלגה אחת וראש הממשלה ממפלגה אחרת - זה נקרא "דו-קיום" גרמניה 🇩🇪 - ההפרדה המוגנת המחוקקת: הבונדסטאג - הפרלמנט הפדרלי המבצעת: הקנצלר (ראש הממשלה) והממשלה השופטת: בית משפט חוקתי פדרלי מה מיוחד? אחרי שלטון הנאצים (שעלה באופן דמוקרטי והשתמש בחוקי הדמוקרטיה כדי לשנות את המשטר), הגרמנים החליטו להגן באופן קיצוני על הדמוקרטיה יש "דמוקרטיה מוגנת" - ומפלגות שמנסות לבטל את הדמוקרטיה ייאסרו בית המשפט החוקתי חזק מאוד ויכול לבטל חוקים בקלות יחסית אי אפשר לשנות את העיקרון של כבוד האדם - זה "סעיף נצח" והמצב בישראל 🇮🇱 ? בישראל יש לנו בעיה מיוחדת: כי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן כמעט אותו הדבר! למה? כי אין לנו חוקה מלאה, ואין בחירה ישירה של ראש הממשלה (היתה תקופה קצרה כזו, אבל זה בוטל). כלומר, במקום 3 רשויות עצמאיות, יש לנו בפועל רק שתיים. איך זה עובד בישראל? הציבור בוחר מפלגות לכנסת (רשות מחוקקת) המפלגות שזכו מרכיבות "קואליציה". מנהיג המפלגה הכי גדולה בקואליציה הופך לראש הממשלה (רשות מבצעת) ובגלל שהקואליציה היא (תמיד!) הרוב בכנסת, אז היא גם מחוקקת וגם מבצעת! התוצאה: רוב חברי הכנסת משתייכים לקואליציה ותומכים בממשלה. ולכן - הפיקוח של הכנסת על הממשלה חלש, כי זה כמו לבקש מהחתול לשמור על השמנת... 🐈‍⬛🥣 איך זה היה בהתחלה? בתקופת בן-גוריון, הקמת קואליציה לא הייתה כל כך מסובכת. היו פחות מפלגות, והמפלגות הגדולות היו חזקות מאוד. זה נתן יציבות, אבל גם ריכוזיות גדולה. עם השנים, התפצלו המפלגות, נוצרו המון מפלגות קטנות, וכל קואליציה הפכה למשא ומתן מורכב עם הרבה שותפים. זה החליש עוד יותר את האיזונים - כי כל מפלגה קטנה יכלה לסחוט תנאים מופלגים (והטבות למיעוטים על חשבון רבים) בתמורה לתמיכה בקואליציה. הניסוי הקצר: בחירה ישירה לראש הממשלה בין 1996-2001 ישראל ניסתה מערכת שונה: הציבור בחר גם את הכנסת וגם את ראש הממשלה ישירות. הרעיון היה לחזק את ההפרדה. מה קרה בפועל? זה יצר בעיות אחרות: אנשים הצביעו למפלגה קטנה "כי בכל מקרה הם בוחרים את ראש הממשלה בנפרד" המערכת הפכה מסובכת מדי היו מצבים שבהם ראש הממשלה לא היה בטוח שיש לו רוב בכנסת, וכמובן שהמפלגות העדיפו לחזור למצב שבו הן שולטות גם על הממשלה וגם על הכנסת (כלומר, שליטה על שתי הרשויות במקום הפרדה ביניהן) ולכן, בסוף, חזרנו למערכת הישנה, מה שמחליש את ההפרדה בין הרשויות, אבל נותן יציבות פוליטית לשלטון. והפתרונות? יש כמה הצעות: חוקה מלאה: חוקה שתגדיר בדיוק מה הכוחות של כל רשות ותגן על זכויות יסוד. כרגע יש לנו רק "חוקי יסוד" - אבל הם לא מוגנים מספיק. רפורמה במערכת הבחירות: למשל, אזורי בחירה כמו בארה"ב, או מערכת נשיאותית. שיטה אחרת מציעה מערכת הצבעה מדורגת - כשהבוחר יכול לבחור מספר מפלגות, כך שהמפלגות שזוכות משקפות טוב יותר את מה שרוב העם באמת רוצה. הבטחת העצמאות של בית המשפט: מניעה של מינויים פוליטיים או על סמך דעות קדומות. הסדרת סמכויות הכנסת: הגבלות על מה קואליציה יכולה לעשות, דרישות לרוב מיוחד לשינויים חוקתיים, הגנה על זכויות מיעוט, ביטול החוק הנורווגי (מה זה "החוק הנורווגי"? חוק שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת מה שגורם לכניסת אנשים שלא נבחרו ע״י הציבור - כי לא קיבלו מספיק קולות. זה יוצר מצב שבו בפרלמנט לא יושבים נבחרי העם באמת, וגם יש ניצול מוגזם של כספי הקופה הציבורית - כי מעגל האנשים שלוקחים ממנה כסף מתרחב משמעותית). זה לא פשוט - וזה בדיוק הויכוח הפוליטי בישראל כרגע. 🎯 מדדים לאיזון טוב איך יודעים אם ההפרדה עובדת טוב? ✅ אף רשות לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה - יש תמיד מישהו שיכול לעצור אותה ✅ יש דיאלוג בין הרשויות - לא מלחמה, אבל גם לא הסכמה מוחלטת ✅ שינויים מתרחשים אבל לא מהר מדי - אי אפשר לשנות את הכללים הבסיסיים בן לילה ✅ זכויות היסוד מוגנות - גם אם הרוב רוצה לפגוע במיעוט. ולהיפך! ✅ השופטים עצמאיים - הם לא מפחדים מהשלטון ✅ החוקים חלים על כולם - כולל על השליטים עצמם 🎓 אז מה למדנו? הפרדת רשויות היא לא ערובה שהדמוקרטיה תשרוד - אבל בלי הפרדת רשויות, הדמוקרטיה כמעט בטוח תכשל. זה כמו חגורת בטיחות ברכב. היא לא מבטיחה שלא תהיה תאונה, אבל היא מגדילה מאוד את הסיכוי לשרוד אחת כזאת. המערכת לא מושלמת, וכל מדינה מנסה למצוא את האיזון הנכון. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. מה שחשוב הוא שהאיזון יהיה שם - ושנמשיך לשמור עליו. 💭 שאלות למחשבה אם הייתם צריכים לבחור מערכת חדשה לישראל, מה הייתם מציעים? בחירה ישירה לראש הממשלה? נשיא חזק? משהו אחר? האם לדעתכם בית המשפט העליון בישראל חזק מדי, חלש מדי, או בדיוק מאוזן? מה יותר מסוכן: שלטון שיכול לעשות מה שהוא רוצה בלי מעצורים, או שלטון חלש מדי שלא יכול לעשות כלום? למה לדעתכם כל כך קשה לעשות שינויים במערכת השלטון בישראל? האם השיטה האמריקאית (הפרדה חזקה) עדיפה על השיטה הבריטית (הפרדה גמישה)? מה היתרונות והחסרונות? בפרק הבא: האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? על זכויות מיעוטים, קבוצות מוחלשות, ומה קורה כשהרוב רוצה לפגוע במיעוט. הגעתם עד לכאן? סימן שהדמוקרטיה חשובה לכם. 🗳️ הפוסט הזה הוא חלק מתוך "ארגז כלים לאזרח לעתיד" – פרויקט מיוחד שמרכז את כל מה שצריך לדעת כדי להבין איך חוקי המשחק עובדים באמת, לזהות מניפולציות וספינים, ולהגיע לקלפי (בפעם הראשונה או העשירית) עם עיניים פקוחות. אנחנו כאן כדי לשים על השולחן את כל מה שמערכת החינוך מעדיפה לדלג עליו. כי בינינו? המטרה שלנו היא לא שתשננו חומר רק כדי לעבור עוד מבחן בגרות. אנחנו כאן כדי שבאמת תבינו את השיטה, תדעו לשאול את השאלות הנכונות, ושלא ימרחו אתכם. בואו לגלות את שאר הכלים שמחכים לכם בפנים. הקליקו על הלינק!

זה קצת כמו לנסות להבין איך נראה היער כשאנחנו עומדים בתוכו.

היום נדבר על הירח, הגוף השמימי הקרוב ביותר אלינו והמלווה הנאמן של כדור הארץ. 🌍🌙 🔭 לצפות בירח ובכוכבים הידעתם? הירח זורח לפנות בוקר וכל יום מתקרב ל מולד . "מולד ירח" זה כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש ואינו נראה בשמיים לצופה מכדור הארץ. זה הזמן הכי טוב לצפות בכוכבים, כי אין זיהום אור טבעי מהירח. הכוכבים לא מוסתרים מהאור החזק שלו. תצפיות על גרמי שמיים עמוקים עושים כשאין ירח בשמי הלילה! ✨ מה זה עמוקים? אסטרונומים קוראים לכוכבים רחוקים וחלשים, וגם לגלקסיות וערפיליות 'גרמי שמיים עמוקים', כי הם נמצאים עמוק בחלל, הרחק מאיתנו. וכשאין ירח בשמיים, קל יותר לראות את האורות החלשים האלה! 🌓 מופעי הירח מופעי הירח משתנים במהלך החודש הירחי שנמשך כ-29.5 ימים: י רח חדש : הירח בין כדור הארץ לשמש, לא נראה. סהר ראשון: נראה כ"בננה" דקה בצד ימין (במחצית הצפונית של כדור הארץ, איפה שאנחנו בישראל נמצאים). הסהר נראה כמו האות 'ז' (ב'כתב', ובלי הצ'ופצ'יק שלמעלה ), שמ ייצגת "זריחה" - במשמעות של ירח הולך וגדל (באנגלית - Waxing). רבע ראשון : חצי עיגול מואר מימין. ירח מתגבר : יותר מחצי מואר. ירח מלא : כל העיגול מואר. ירח מתמעט : פחות מחצי מואר, מצד שמאל. רבע אחרון : חצי עיגול מואר משמאל. סהר אחרון : "בננה" דקה בצד שמאל. הסהר פונה לצד השני כמו האות 'ג', שמייצגת " גסיסה " - במשמעות של ירח הולך וקטן (ובאנגלית - Waning). הנה סרטון קצר שמציג את מופעי הירח 🚀 המירוץ לירח בשנות ה-60, ארה"ב וברית המועצות התחרו מי תגיע ראשונה לירח. קראו לזה "מירוץ החלל". ב-20 ביולי 1969, ניל ארמסטרונג האמריקאי הפך לאדם הראשון שדרך על הירח ואמר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". 👨‍🚀 ✡️ בראשית: החללית הישראלית לירח החללית "בראשית" הייתה משימה שאפתנית של SpaceIL, חברה ישראלית פרטית שהמטרה שלה - לחנך את הילדים על החלל ומה שמסביב. היא שוגרה ב-22 בפברואר 2019 בלייב כשכל המדינה עצרה את נשמתה כשהגיעה למסלול הירח ב-4 באפריל. ולמרות שבסוף היא התרסקה בניסיון הנחיתה ב-11 באפריל, היא הפכה את ישראל למדינה השביעית בעולם (!!!) שהגיעה למסלול הירח. החללית נשאה קפסולת זמן עם מידע על התרבות והיסטוריה של ישראל ששלחו ילדי ואזרחי ישראל. הנה סרטון קצר ונחמד שמסביר עליה לפני שכל זה קרה 🌋 איך נוצר הירח? המדענים חושבים שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנים, כשגוף שמיימי בגודל של מאדים התנגש בכדור הארץ הצעיר. החתיכות שהתעופפו לחלל התאחדו ויצרו את הירח. איזה מפץ זה בטח היה! 💥 💡 עובדות מעניינות על הירח לירח אין אטמוספירה, לכן אין בו מזג אוויר או רוח (תחשבו איך נראה בו הדגל האמריקאי ששמו עליו..) טביעות הרגליים של האסטרונאוטים על הירח יישארו שם מיליוני שנים (אם לא יגיע מישהו אחר לטשטש אותם 😉! השפעת הגאות והשפל גורמת לירח להתרחק בהדרגה מכדור הארץ, בכ-3.8 ס"מ בשנה. למרות זאת, הוא לא יתנתק ממנה. הירח לא יכול 'ליפול' על כדור הארץ בגלל המהירות המסלולית שלו, האיזון בין כוח המשיכה של כדור הארץ לכוח הצנטריפוגלי, וההתרחקות הזאת 👆🌙🔄 יש לירח "צד אפל" שאף פעם לא רואים מכדור הארץ. סופר-ירח זאת תופעה שמתרחשת כארבע פעמים בשנה, כשהירח גם מלא וגם נמצא הכי קרוב שאפשר לכדור הארץ. אפשר לקרוא על זה כאן . בתמונה - מכתש פלאטו, בקוטר של כ-101 ק"מ ובעומק של כ-1.5 ק"מ. מעריכים שהוא נוצר לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הוא נקרא על שם הפילוסוף היווני אפלטון. צילום מיכאל צוקרן 🐰 אגדות על הירח בתרבויות רבות יש אגדות על הירח. בסין, למשל, מספרים על ארנבת הירח שחיה שם ומכינה עוגות ירח. ביפן מאמינים שניתן לראות ארנב שמכין עוגות אורז ("מוצ'י") על הירח. 🍡 במיתולוגיה היוונית, מספרים על סלנה, אלת הירח, שרכבה במרכבה של כסף בשמי הלילה. 🌊 השפעת הירח על כדור הארץ הגאות והשפל נגרמים בעיקר מכוח המשיכה של הירח. כשהירח קרוב לאזור מסוים בכדור הארץ, הוא 'מושך' את המים אליו, וזה יוצר גאות. בצד השני של כדור הארץ נוצרת גאות מקבילה בגלל כוח הצנטריפוגה. ובגלל שהמים נמשכים לגאויותהללו, אז בין הגאויות נוצר שפל. תופעה זו משפיעה על החיים הימיים ועל פעילות הנמלים. 🌑 ליקוי ירח ליקוי ירח מתרחש כשכדור הארץ 'עומד' בדיוק בין השמש לירח המלא, ככה שהוא מטיל עליו צל. יש ליקוי ירח חלקי וליקוי מלא. בליקוי מלא, הירח נראה אדום ("ירח דם") בגלל אור השמש שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ. 🔭 צפייה בירח בטלסקופ הזמן הטוב ביותר לצפות בירח הוא כשהוא במופע חלקי, כי אז הצל מדגיש את כל המכתשים וההרים שעליו. בירח מלא, האור החזק מקשה על ראיית פרטים. דרך הטלסקופ אפשר לראות: מכתשים : "חורים" עגולים שנוצרו מפגיעות מטאוריטים. הרים וערוצים : שרשראות הרים ועמקים עמוקים. ים הגשם : אזורים כהים וחלקים יותר על פני הירח. הירח כפי שהוא נצפה מהטלסקופ של מיכאל. תמונה מיכאל צוקרן 🎬 הירח בתרבות הירח מופיע בסרטים, שירים וספרים רבים. זוכרים את הסיפור על חכמי חלם שמנסים לתפוס את הירח עם דלי מלא מים? מ"אי.טי." ועד "אפולו 13", הירח תמיד מרתק אותנו! 🧪 ניסוי מהנה זוכרים את האגדה היפנית ? בואו להיות הארנב שמפזר עליו אורז... נסו ליצור "מכתשים" על הירח: פזרו קמח על מגש ושחררו עליו גרגרי אורז מגובה נמוך. ראו את ה"מכתשים" שנוצרים בדומה למה שקורה על הירח. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על הירח, זכרו כמה הוא מיוחד ומסתורי! 🌙 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.