תוצאות חיפוש

יש שביט חדש בשכונה! ב-3 בינואר 2025 התגלה כוכב שביט שקיבל שם מעניין במיוחד - C/2025 A6 (Lemmon), או בקיצור: שביט לימון . והפעם זה לא סתם שם חמוד - השביט הזה באמת נראה בגוון ירקרק-לימוני בצילומים, והוא כבר כאן בשמיים שלנו, מחכה שנבוא לבקר אותו בשעות לפנות בוקר. אבל רגע לפני שמספר על איך ואיפה נבקר אותו... בואו ונבין איך פתאום מגלים כזה... אז איך מגלים שביט חדש? השביט התגלה על ידי האסטרונום קארסון פולס במצפה הר לימון שבאריזונה, ארצות הברית. המצפה הזה הוא חלק מפרויקט שהוא סוג של "משמר שמיים" שמצלם כל לילה חלקים ענקיים מהשמיים כדי לזהות גופים חדשים שנעים בחלל. אבל הנה הפרט המעניין: אחרי שגילו את השביט, חזרו לארכיונים ומצאו שהוא כבר צולם קודם, ב-12 בנובמבר 2024, בהוואי, רק שאף אחד לא שם לב שזה שביט - כי הוא נראה כמו נקודה חיוורת רגילה. זה קורה הרבה עם שביטים: כשמגלים אותם בדיעבד ("רטרואקטיבית") בתמונות ישנות. למה כל כך קשה לגלות שביטים? כי בהתחלה הם מאוד עמומים עם רמת בהירות ממש נמוכה (של 21-22 מגניטודות, למבינים), הרבה מעבר למה שאפשר לראות בעין. הם נראים כמו נקודה מטושטשת קטנטנה שזזה לאט בין הכוכבים. רק כשהשביט מתקרב לשמש ומתחמם, מתחילים לראות את ההילה שסביבו ואת הזנב שלו, ואז מבינים שמדובר בכוכב שביט ולא באסטרואיד רגיל. למה הוא ירקרק כמו לימון? 🍋 הגוון המיוחד של השביט לא מגיע בגלל שראו אותו מהר לימון 😜 - זו כימיה! כשהשביט מתקרב לשמש, הקרח והגזים שעל פני השטח שלו מתחילים להתאדות. בין הגזים האלה יש מולקולות של פחמן דו-אטומי (C₂) וחומר שנקרא ציאנוגן (CN). שכשהם נחשפים לקרינה אולטרה-סגולה מהשמש, הם פולטים אור בגוון ירקרק-כחלחל מיוחד. לכן בצילומים רואים את ההילה (אותו ענן גזי סביב גרעין השביט, שנקרא גם 'קומה') והזנב בצבע ירוק-לימוני יפהפה. זה אחד הדברים שהכי מזהים שביטים - שהם כמו פנסים ירוקים בחלל! מסלול בן אלף שנה 🎾 כוכב השביט לימון הוא מה שנקרא "שביט לא-מחזורי". כלומר, הוא לא חוזר אלינו כל כמה שנים בודדות כמו שביטים מפורסמים אחרים. המסלול שלו סביב השמש הוא מאד ארוך ואליפטי (מוארך), ולוקח לו כ-1,350 שנה להקיף את השמש פעם אחת! זה אומר שהפעם האחרונה שהשביט הזה היה באזור שלנו הייתה בערך בימי הביניים המוקדמים - כשהאימפריה הרומית עדיין שלטה. והפעם הבאה שהוא יחזור? אי שם בשנת 3175. כך שזו באמת הזדמנות חד-פעמית (עבורנו לפחות) לצפות בו עכשיו. הנקודה הכי קרובה שלו לשמש תהיה ב-8 בנובמבר 2025, והנקודה הכי קרובה לכדור הארץ תהיה קצת קודם - ב-21 באוקטובר 2025. מספיק קרוב כדי שנוכל לצפות בו! איך נראה השביט בעין? בואו נהיה כנים - הוא לא יהיה כמו הזנבות הענקיים שרואים בסרטים, שתופסים חצי שמיים... זנבות כאלה מאד נדירים וקורים רק בשביטים מאוד בהירים וקרובים (כמו הייל-בופ ב-1997, שהיה מחזה בלתי נשכח). ההערכה היא שהשביט לימון יגיע לבהירות כזאת, שבשמיים חשוכים (הרחק מאורות העיר) אפשר יהיה לראות אותו בעין בלתי מזוינת ככתם מטושטש ירקרק, ואולי אפילו נצליח לזהות את הזנב העדין (פה בטוח שנצטרך להיות רחוקים מ זיהום אור . עם משקפת טובה נוכל לראות את הקומה העגולה וזנב קצר יותר ברור. ועם טלסקופ קטן נוכל לראות הרבה יותר פרטים, כמו הגלים והקשרים בזנב שנוצרים מרוח השמש. איפה ומתי לחפש אותו? מתי? - מתחילת עד אמצע אוקטובר 2025: זה זמן מצוין לצפייה, כי השביט קרוב לכוכבים וגלקסיות קטנות בדובה הגדולה, מה שנוח מאד לאיתור, וגכמובן, גם לצלמים. - ב-21 באוקטובר 2025: הלימון יהיה בקירבה מקסימלית לכדור הארץ, ולכן, זה יהיה אחד הזמנים הטובים ביותר לראות אותו. - ב-8 בנובמבר 2025: הלימון יהיה בנקודה הכי קרובה לשמש. אחרי זה השביט יתחיל את המסע הארוך שלו 'החוצה', למסלול של עוד אלף שנה. זמן הצפייה: שעות לפנות בוקר, לפני הזריחה. וליתר דיוק, הזמן הטוב ביותר הוא בערך בין 04:00-05:00, כשהשביט כבר גבוה מספיק בשמיים אבל השמיים עדיין חשוכים. מיקום בשמיים : בתחילת אוקטובר 2025 השביט נע (כאמור) באזור של קבוצת הכוכבים הדובה הגדולה והאריה הקטן. הוא משנה מיקום מדי לילה (כי הוא זז!), אז כדאי להיעזר באפליקציות כמו " מפת כוכבים " או באתרים כמו TheSkyLive שמראים בדיוק איפה הוא נמצא. ירח: (די ברור ש)לילות ללא ירח או עם ירח דק בשמיים הם הטובים ביותר לצפייה, כי הירח המלא מאיר מדי את השמיים, ומפריע לראות שביטים. איפה הכי טוב להיות? ככל שתהיו רחוקים יותר מאורות העיר - יותר טוב! מדבר יהודה, מצפה רמון או יערות מבודדים הם מקומות מצוינים. אבל גם ממרפסת שפונה לצפון או צפון-מזרח אפשר לנסות לחפש את הכוכב-שביט שלנו, אם לא מדליקים אורות (ואם אין אורות רחוב/שכנים חזקים שחודרים למרפסת). ומה לגבי ציוד? אז עיניים בלבד יכולות להספיק בשמיים חשוכים, אבל משקפת של 50 מילימטר כבר תראה הרבה יותר - גם קומה וגם זנב קצר. וטלסקופ קטן יגלה אפילו עוד יותר פרטים מרתקים. עובדות מעניינות על שביט לימון מסלול רטרוגרדי : נטיית המסלול של השביט היא כ-143.7 מעלות, מה שאומר שהוא זז "אחורה" ביחס למישור שבו נעים רוב כוכבי הלכת ב מערכת השמש . זה די נדיר ומעיד על מקור רחוק מאוד - כנראה מענן אורט, אזור קפוא בקצה מערכת השמש. צילומים מרהיבים : כבר בסוף ספטמבר 2025, צלמי שמיים מצליחים לתפוס בתמונות ארוכות את הגלים והקשרים בזנב של השביט - תופעה שנוצרת כשרוח השמש "מנשבת" על הגזים שמשתחררים מהשביט. הקליקו כאן על התמונה כדי לצפות בגלריה מתעדכנת של צילומי השביט: שליח מהעבר : שביטים כמו לימון הם בעצם "קפסולות זמן". הם נוצרו לפני מיליארדי שנים מאותו ענן אבק וגז שיצר את כל מערכת השמש, ושמרו בתוכם את החומרים הקדומים כמעט ללא שינוי. לכן כל שביט חדש זו הזדמנות נהדרת ללמוד על ההיסטוריה הקדומה ביותר שלנו. לא כמו שביט האלי : ההאליי המפורסם, שחוזר כל 76 שנה, נחשב ל"קצר טווח" לעומת לימון. יש שביטים עם מסלולים של עשרות אלפי שנים, ויש אפילו כאלה שמבקרים אותנו פעם אחת ואז עפים לנצח אל מחוץ למערכת השמש. נו, עוד שביט. למה זה מרגש? שביט לימון הוא אחד השביטים הבולטים הראשונים של 2025, ויש סיכוי טוב שהוא יהיה מהיפים שראינו מאז שביט NEOWISE ב-2020. וזה לא קורה כל שנה! לכן כל שביט בהיר הוא אירוע מיוחד. מעבר לזה, הלימון מזכיר לנו עד כמה היקום שלנו הוא מקום דינמי ומשתנה. אנחנו נמצאים על כדור שמסתובב סביב כוכב, שבעצמו עף בתוך גלקסיה ענקית - ומדי פעם אורח כמו שביט לימון חולף על פנינו במסע של אלף שנה, רק כדי להזכיר לנו שאנחנו חלק ממש קטנצ'יק ממשהו הרבה יותר גדול. אז אל תחמיצו! קבעו תזכורת, מצאו מקום חשוך, הביאו שמיכה חמה (לילות אוקטובר יכולים להיות קרירים), ותנו לעיניים כמה דקות להתרגל לחושך. ואז הרימו מבט לצפון-מזרח וחפשו את הכתם הירקרק המטושטש - זה שביט לימון, שהגיע מקצה מערכת השמש רק כדי לבקר אותנו לכמה שבועות, לפני שימשיך במסע הארוך שלו אל תוך הלילה הקוסמי. רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל צוקרן. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

האפרוחים שלנו לומדים לקרוא ולכתוב. חוברת שכולה אותיות בעברית.

בפרק הקודם : למדנו על הסכנות שמאיימות על הדמוקרטיה - מתקשורת מבוקרת ופגיעה במתנגדים ועד פופוליזם קיצוני ואדישות. ראינו איך דמוקרטיות יכולות למות לאט מבפנים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליהן. אבל איך הדמוקרטיה מגנה על עצמה מלכתחילה? מה עוצר שליט אחד מלהשתלט על הכל? התשובה: הפרדת רשויות. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה בעצם אחד הרעיונות הגאוניים ביותר שהמציאה האנושות. 👑 איך זה היה לפני ההפרדה? במשך אלפי שנים, שליט אחד החליט על הכל: הוא קבע את החוקים: "מעכשיו אסור לאכול גלידה בימי רביעי!" הוא אכף את החוקים: שלח שוטרים לתפוס אוכלי גלידה הוא שפט את המפרים: "אתה אכלת גלידה? 10 שנות מאסר!" רואים את הבעיה? אין איזון. אם המלך היה צודק - ניחא, זה בסדר. אבל אם הוא היה עריץ שרירותי - אסון. הרי אם אותו אדם גם מגדיר מה החוק, גם דואג לאכוף אותו וגם שופט את מי שאולי עבר עליו וגם מחליט מה יהיה העונש שלו - אז כלפי מי הוא באמת אחראי? לאף אחד! 💡 הרעיון הגדול: חלוקת הכוח לפני כ-300 שנה, פילוסוף צרפתי בשם מונטסקייה המציא רעיון מהפכני: אם רוצים למנוע משלטון להפוך לרודני, צריך לפצל את הכוח לשלוש זרועות נפרדות שמפקחות זו על זו. הרעיון הוא כמו ב משחק "אבן נייר ומספריים" - אף אחד לא יכול לנצח כל הזמן. כל זרוע מאזנת את השנייה. מונטסקייה התבסס על הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק שכבר כתב על זה בסוף המאה ה-17, אבל מונטסקייה הוא זה שפיתח את התיאוריה המלאה בספרו "רוח החוקים" מ-1748. 🏛 שלוש הזרועות: מי עושה מה? 📜 הרשות המחוקקת - כותבת את החוקים מי זה?  הפרלמנט, הכנסת, הקונגרס - גוף שנבחר על ידי העם. מה היא עושה? מחליטה איזה חוקים יהיו במדינה מאשרת את תקציב המדינה (כמה כסף 'הולך' לבריאות, כמה לחינוך, ביטחון וכו') מפקחת על הממשלה ושואלת אותה שאלות למה היא קיימת?  כי החוקים צריכים לייצג את העם, לא את רצונו של אדם אחד או של הממשלה שעכשיו בשלטון. דוגמה מהחיים:  נניח שאצלנו הכנסת מחליטה שגיל נהיגה יעלה ל-20. ההגדרה הזאת היא חוק. אבל האכיפה היא לא על הכנסת. זה תפקיד הרשות המבצעת 👇. 👔 הרשות המבצעת - מפעילה את המדינה מי זה?  הממשלה - ראש הממשלה, השרים, המשטרה, צבא, מורים, רופאים בבתי חולים ממשלתיים, פקידי עיריות - כל מי ש'מריץ' את המדינה ביום-יום. מה היא עושה? מבצעת את החוקים שהמחוקקת החליטה עליהם מנהלת את המדינה - משלמת משכורות, בונה כבישים, מפעילה בתי חולים, מטפלת באסונות טבע ועוד מציעה חוקים חדשים לכנסת מנהלת את יחסי החוץ של המדינה מול שאר העולם למה היא קיימת?  כי מישהו צריך באמת להפעיל את כל מה שהחליטו עליו. דוגמה מהחיים:  הכנסת החליטה שצריך ללמד אנגלית בכיתה ג'? משרד החינוך (שהוא חלק מהרשות המבצעת) כותב את תכנית הלימודים, מאמן מורים, מחלק ספרים. ⚖ הרשות השופטת - שומרת על החוק מי זה?  בתי המשפט והשופטים - מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון. מה היא עושה? שופטת מי שעבר על החוק מכריעה בסכסוכים בין אנשים בודקת אם חוקים שהכנסת העבירה תקינים ולא פוגעים בזכויות יסוד מפקחת על הממשלה - ויכולה להורות לה להפסיק לעשות דברים לא חוקיים למה היא קיימת?  כי צריך מישהו עצמאי שישמור על כללי המשחק ולא ייתן לשחקנים לרמות. דוגמה מהחיים:  אם הממשלה מחליטה להרוס בית בלי צו הריסה חוקי, בית המשפט יכול לעצור אותה ולומר לה: "זה לא חוקי, אסור לכם לעשות את זה." 🔄 איך הן מאזנות זו את זו? הנה החלק המגניב: 🪨 הכנסת על הממשלה (אבן על מספריים): יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון יכולה לדחות חוקים שהממשלה מציעה שואלת שאלות ומפקחת על פעולות הממשלה ומהצד השני - הממשלה על הכנסת : יכולה להציע חוקים (אבל לא לכפות) ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת ולהכריז על בחירות חדשות (תלוי במדינה ובחוקי הבחירות שלה) קובעת את סדר היום הפוליטי 📃 בית המשפט על הכנסת (נייר על אבן): יכול לבטל חוקים שפוגעים בזכויות יסוד של האזרחים יכול לפרש חוקים בצורה שלא בהכרח התכוונו אליה (מה שאומר שכשמנסחים חוקים צריך לדעת לנסח אותם המדוייק 😉) ומהצד השני - הכנסת על בית המשפט: יכולה לשנות חוקים שבית המשפט פירש בצורה מסוימת בוחרת את השופטים (ביחד עם אחרים, תלוי במדינה) ✂️ הממשלה על בית המשפט (מספריים על נייר): משרד המשפטים אחראי על התקציב של מערכת המשפט ממנה חלק מהשופטים (ביחד עם אחרים, כדי להימנע מהשפעה פוליטית ש'מנטרלת' את עיקרון ההפרדה) ומהצד השני - בית המשפט על הממשלה: יכול לעצור החלטות ממשלתיות לא חוקיות שופט שרים ופקידים שעברו על החוק (כי אף אחד לא מעל החוק) מחייב את הממשלה לפעול לפי החוק ‼️ זה כמו משחק שלא נגמר - כל זרוע יכולה למנוע מהשנייה להשתולל, אבל אף אחת לא יכולה לשתק אותה לגמרי (כי להבדיל מ'אבן-נייר-ומספריים', אין מנצח. לכל רשות יש את החלקים שהם בסמכותה - ואת הפיקוח עליה מרשות אחרת). 🚨 אז מה קורה כשרשות אחת חזקה מדי? אם הכנסת חזקה מדי: היא יכולה להעביר חוקים שפוגעים בזכויות מיעוטים. "הרוב" יכול לדכא את המיעוט. דוגמה היסטורית:  בגרמניה הנאצית, הפרלמנט העביר את "חוק ההסמכה" שנתן להיטלר סמכות מוחלטת. זו בדיוק הסיבה שהיום בגרמניה יש "סעיף נצח" בחוקה שאי אפשר לשנות. אם הממשלה חזקה מדי: היא יכולה להפוך לדיקטטורה. ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה, בלי פיקוח. דוגמה עכשווית:  ברוסיה, פוטין הצליח להחליש את הפרלמנט ובתי המשפט עד כדי כך שהוא בעצם שולט על הכל. יש שם "בחירות" אבל כולם יודעים מי "ינצח" . אם בית המשפט חזק מדי: שופטים לא נבחרים ויכולים להחליט על מדיניות חשובה במקום נבחרי הציבור. וכשהם גם שולטים על מינוי השופטים הבאים - נוצרת בעיה. דוגמה מהודו : ב-2015, הממשלה ניסתה לתת לרשות המבצעת יותר השפעה על מינוי השופטים (שם זה בבלעדיות של בית המשפט העליון), אבל בית המשפט פסל את החוק החדש והחליט שרק הוא יכול לבחור מי יהיו השופטים הבאים. התוצאה? מלחמת התשה בין הרשות השופטת למבצעת, כשהממשלה מעכבת אישור מינויים שבית המשפט ממליץ עליהם, נוצר מחסור חמור בשופטים, העומס על בתי המשפט גדל מאד, המערכת המשפטית לא מתפקדת כמו שצריך והאזרחים - סובלים. 🌍 איך עושים את זה בעולם? למדינות שונות יש גרסאות שונות של הפרדת רשויות: ארצות הברית 🇺🇸 - ההפרדה הכי חזקה המחוקקת:  הקונגרס - מורכב משני בתים: הסנאט (100 סנטורים) ובית הנציגים (435 נציגים) המבצעת:  הנשיא - נבחר ישירות על ידי העם (דרך מערכת בוחרים מיוחדת) השופטת:  בית המשפט העליון - 9 שופטים שממונים לכל החיים מה מיוחד? הנשיא לא יכול להיבחר מחדש אחרי שני כהונות (8 שנים מקסימום) הנשיא והקונגרס יכולים להיות ממפלגות שונות - ואז יש "נעילה" שמקשה על העברת חוקים יש איזונים ובלמים מפורטים מאוד - למשל, הנשיא יכול להטיל וטו על חוקים, אבל הקונגרס יכול לעקוף את הוטו ברוב של שני שליש. 📊 הידעת?  בארה"ב, הנשיא יכול למנות שופטים לבית המשפט העליון - אבל הסנאט צריך לאשר את המינוי. זה יוצר מצב שבו מינויים של שופטים הפכו לקרבות פוליטיים ענקיים. בריטניה 🇬🇧 - הפרדה גמישה המחוקקת:  הפרלמנט - בית הנבחרים + בית הלורדים המבצעת:  ראש הממשלה והממשלה השופטת:  בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון מה מיוחד? אין להם חוקה כתובה אחת! החוק הבריטי מבוסס על מאות שנים של תקדימים ראש הממשלה הוא חבר בפרלמנט - יש חפיפה בין המחוקקת למבצעת המלך (או המלכה) זה ל'תצוגה' בלבד - אין לו כוח אמיתי עד 2009 חלק מהשופטים ישבו גם בבית הלורדים - והיה ערבוב בין הרשויות צרפת 🇫🇷 - מודל חצי-נשיאותי המחוקקת:  האספה הלאומית והסנאט המבצעת:  הנשיא וראש הממשלה - שניהם ביחד! השופטת:  בתי משפט עצמאיים מה מיוחד? יש גם נשיא (שנבחר ישירות) וגם ראש ממשלה (שממונה על ידי הנשיא) הנשיא למעשה חזק יותר מראש הממשלה יכול להיות מצב שהנשיא ממפלגה אחת וראש הממשלה ממפלגה אחרת - זה נקרא "דו-קיום" גרמניה 🇩🇪 - ההפרדה המוגנת המחוקקת:  הבונדסטאג - הפרלמנט הפדרלי המבצעת:  הקנצלר (ראש הממשלה) והממשלה השופטת:  בית משפט חוקתי פדרלי מה מיוחד? אחרי שלטון הנאצים (שעלה באופן דמוקרטי והשתמש בחוקי הדמוקרטיה כדי לשנות את המשטר), הגרמנים החליטו להגן באופן קיצוני על הדמוקרטיה יש "דמוקרטיה מוגנת" - ומפלגות שמנסות לבטל את הדמוקרטיה ייאסרו בית המשפט החוקתי חזק מאוד ויכול לבטל חוקים בקלות יחסית אי אפשר לשנות את העיקרון של כבוד האדם - זה "סעיף נצח" והמצב בישראל 🇮🇱 ? בישראל יש לנו בעיה מיוחדת: כי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן כמעט אותו הדבר! למה?   כי אין לנו חוקה מלאה, ואין בחירה ישירה של ראש הממשלה (היתה תקופה קצרה כזו, אבל זה בוטל). כלומר, במקום 3 רשויות עצמאיות, יש לנו בפועל רק שתיים. איך זה עובד בישראל? הציבור בוחר מפלגות לכנסת (רשות מחוקקת) המפלגות שזכו מרכיבות "קואליציה". מנהיג המפלגה הכי גדולה בקואליציה הופך לראש הממשלה (רשות מבצעת) ובגלל ש הקואליציה היא (תמיד!) הרוב בכנסת, אז היא גם מחוקקת וגם מבצעת! התוצאה:  רוב חברי הכנסת משתייכים לקואליציה ותומכים בממשלה. ולכן - הפיקוח של הכנסת על הממשלה חלש, כי זה כמו לבקש מהחתול לשמור על השמנת... 🐈‍⬛🥣 איך זה היה בהתחלה? בתקופת בן-גוריון, הקמת קואליציה לא הייתה כל כך מסובכת. היו פחות מפלגות, והמפלגות הגדולות היו חזקות מאוד. זה נתן יציבות, אבל גם ריכוזיות גדולה. עם השנים, התפצלו המפלגות, נוצרו המון מפלגות קטנות, וכל קואליציה הפכה למשא ומתן מורכב עם הרבה שותפים. זה החליש עוד יותר את האיזונים - כי כל מפלגה קטנה יכלה לסחוט תנאים מופלגים (והטבות למיעוטים על חשבון רבים) בתמורה לתמיכה בקואליציה. הניסוי הקצר: בחירה ישירה לראש הממשלה בין 1996-2001 ישראל ניסתה מערכת שונה: הציבור בחר גם את הכנסת וגם את ראש הממשלה ישירות. הרעיון היה לחזק את ההפרדה. מה קרה בפועל?  זה יצר בעיות אחרות: אנשים הצביעו למפלגה קטנה "כי בכל מקרה הם בוחרים את ראש הממשלה בנפרד" המערכת הפכה מסובכת מדי היו מצבים שבהם ראש הממשלה לא היה בטוח שיש לו רוב בכנסת, וכמובן שהמפלגות העדיפו לחזור למצב שבו הן שולטות גם על הממשלה וגם על הכנסת (כלומר, שליטה על שתי הרשויות במקום הפרדה ביניהן) ולכן, בסוף, חזרנו למערכת הישנה, מה שמחליש את ההפרדה בין הרשויות, אבל נותן יציבות פוליטית לשלטון. והפתרונות? יש כמה הצעות: חוקה מלאה:  חוקה שתגדיר בדיוק מה הכוחות של כל רשות ותגן על זכויות יסוד. כרגע יש לנו רק "חוקי יסוד" - אבל הם לא מוגנים מספיק. רפורמה במערכת הבחירות:  למשל, אזורי בחירה כמו בארה"ב, או מערכת נשיאותית. שיטה אחרת מציעה מערכת הצבעה מדורגת - כשהבוחר יכול לבחור מספר מפלגות, כך שהמפלגות שזוכות משקפות טוב יותר את מה שרוב העם באמת רוצה. הבטחת העצמאות של בית המשפט:  מניעה של מינויים פוליטיים או על סמך דעות קדומות. הסדרת סמכויות הכנסת:  הגבלות על מה קואליציה יכולה לעשות, דרישות לרוב מיוחד לשינויים חוקתיים, הגנה על זכויות מיעוט, ביטול החוק הנורווגי (מה זה "החוק הנורווגי"? חוק שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת מה שגורם לכניסת אנשים שלא נבחרו ע״י הציבור - כי לא קיבלו מספיק קולות. זה יוצר מצב שבו בפרלמנט לא יושבים נבחרי העם באמת, וגם יש ניצול מוגזם של כספי הקופה הציבורית - כי מעגל האנשים שלוקחים ממנה כסף מתרחב משמעותית). זה לא פשוט - וזה בדיוק הויכוח הפוליטי בישראל כרגע. 🎯 מדדים לאיזון טוב איך יודעים אם ההפרדה עובדת טוב? ✅ אף רשות לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה  - יש תמיד מישהו שיכול לעצור אותה ✅ יש דיאלוג בין הרשויות  - לא מלחמה, אבל גם לא הסכמה מוחלטת ✅ שינויים מתרחשים אבל לא מהר מדי  - אי אפשר לשנות את הכללים הבסיסיים בן לילה ✅ זכויות היסוד מוגנות  - גם אם הרוב רוצה לפגוע במיעוט. ולהיפך! ✅ השופטים עצמאיים  - הם לא מפחדים מהשלטון ✅ החוקים חלים על כולם  - כולל על השליטים עצמם 🎓 אז מה למדנו? הפרדת רשויות היא לא ערובה שהדמוקרטיה תשרוד - אבל בלי הפרדת רשויות, הדמוקרטיה כמעט בטוח תכשל. זה כמו חגורת בטיחות ברכב. היא לא מבטיחה שלא תהיה תאונה, אבל היא מגדילה מאוד את הסיכוי לשרוד אחת כזאת. המערכת לא מושלמת, וכל מדינה מנסה למצוא את האיזון הנכון. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. מה שחשוב הוא שהאיזון יהיה שם - ושנמשיך לשמור עליו. 💭 שאלות למחשבה אם הייתם צריכים לבחור מערכת חדשה לישראל, מה הייתם מציעים? בחירה ישירה לראש הממשלה? נשיא חזק? משהו אחר? האם לדעתכם בית המשפט העליון בישראל חזק מדי, חלש מדי, או בדיוק מאוזן? מה יותר מסוכן: שלטון שיכול לעשות מה שהוא רוצה בלי מעצורים, או שלטון חלש מדי שלא יכול לעשות כלום? למה לדעתכם כל כך קשה לעשות שינויים במערכת השלטון בישראל? האם השיטה האמריקאית (הפרדה חזקה) עדיפה על השיטה הבריטית (הפרדה גמישה)? מה היתרונות והחסרונות? בפרק הבא: האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? על זכויות מיעוטים, קבוצות מוחלשות, ומה קורה כשהרוב רוצה לפגוע במיעוט.

זה קצת כמו לנסות להבין איך נראה היער כשאנחנו עומדים בתוכו.

היום נדבר על הירח, הגוף השמימי הקרוב ביותר אלינו והמלווה הנאמן של כדור הארץ. 🌍🌙 🔭 לצפות בירח ובכוכבים הידעתם? הירח זורח לפנות בוקר וכל יום מתקרב ל מולד . "מולד ירח" זה כשהירח נמצא בין כדור הארץ לשמש ואינו נראה בשמיים לצופה מכדור הארץ. זה הזמן הכי טוב לצפות בכוכבים, כי אין זיהום אור טבעי מהירח. הכוכבים לא מוסתרים מהאור החזק שלו. תצפיות על גרמי שמיים עמוקים עושים כשאין ירח בשמי הלילה! ✨ מה זה עמוקים? אסטרונומים קוראים לכוכבים רחוקים וחלשים, וגם לגלקסיות וערפיליות 'גרמי שמיים עמוקים', כי הם נמצאים עמוק בחלל, הרחק מאיתנו. וכשאין ירח בשמיים, קל יותר לראות את האורות החלשים האלה! 🌓 מופעי הירח מופעי הירח משתנים במהלך החודש הירחי שנמשך כ-29.5 ימים: י רח חדש : הירח בין כדור הארץ לשמש, לא נראה. סהר ראשון: נראה כ"בננה" דקה בצד ימין (במחצית הצפונית של כדור הארץ, איפה שאנחנו בישראל נמצאים). הסהר נראה כמו האות 'ז' (ב'כתב', ובלי הצ'ופצ'יק שלמעלה ), שמ ייצגת "זריחה" - במשמעות של ירח הולך וגדל (באנגלית - Waxing). רבע ראשון : חצי עיגול מואר מימין. ירח מתגבר : יותר מחצי מואר. ירח מלא : כל העיגול מואר. ירח מתמעט : פחות מחצי מואר, מצד שמאל. רבע אחרון : חצי עיגול מואר משמאל. סהר אחרון : "בננה" דקה בצד שמאל. הסהר פונה לצד השני כמו האות 'ג', שמייצגת " גסיסה " - במשמעות של ירח הולך וקטן (ובאנגלית - Waning). הנה סרטון קצר שמציג את מופעי הירח 🚀 המירוץ לירח בשנות ה-60, ארה"ב וברית המועצות התחרו מי תגיע ראשונה לירח. קראו לזה "מירוץ החלל". ב-20 ביולי 1969, ניל ארמסטרונג האמריקאי הפך לאדם הראשון שדרך על הירח ואמר את המשפט המפורסם: "צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות". 👨‍🚀 ✡️ בראשית: החללית הישראלית לירח החללית "בראשית" הייתה משימה שאפתנית של SpaceIL, חברה ישראלית פרטית שהמטרה שלה - לחנך את הילדים על החלל ומה שמסביב. היא שוגרה ב-22 בפברואר 2019 בלייב כשכל המדינה עצרה את נשמתה כשהגיעה למסלול הירח ב-4 באפריל. ולמרות שבסוף היא התרסקה בניסיון הנחיתה ב-11 באפריל, היא הפכה את ישראל למדינה השביעית בעולם (!!!) שהגיעה למסלול הירח. החללית נשאה קפסולת זמן עם מידע על התרבות והיסטוריה של ישראל ששלחו ילדי ואזרחי ישראל. הנה סרטון קצר ונחמד שמסביר עליה לפני שכל זה קרה 🌋 איך נוצר הירח? המדענים חושבים שהירח נוצר לפני כ-4.5 מיליארד שנים, כשגוף שמיימי בגודל של מאדים התנגש בכדור הארץ הצעיר. החתיכות שהתעופפו לחלל התאחדו ויצרו את הירח. איזה מפץ זה בטח היה! 💥 💡 עובדות מעניינות על הירח לירח אין אטמוספירה, לכן אין בו מזג אוויר או רוח (תחשבו איך נראה בו הדגל האמריקאי ששמו עליו..) טביעות הרגליים של האסטרונאוטים על הירח יישארו שם מיליוני שנים (אם לא יגיע מישהו אחר לטשטש אותם 😉! השפעת הגאות והשפל גורמת לירח להתרחק בהדרגה מכדור הארץ, בכ-3.8 ס"מ בשנה. למרות זאת, הוא לא יתנתק ממנה. הירח לא יכול 'ליפול' על כדור הארץ בגלל המהירות המסלולית שלו, האיזון בין כוח המשיכה של כדור הארץ לכוח הצנטריפוגלי, וההתרחקות הזאת 👆🌙🔄 יש לירח "צד אפל" שאף פעם לא רואים מכדור הארץ. סופר-ירח זאת תופעה שמתרחשת כארבע פעמים בשנה, כשהירח גם מלא וגם נמצא הכי קרוב שאפשר לכדור הארץ. אפשר לקרוא על זה כאן . בתמונה - מכתש פלאטו, בקוטר של כ-101 ק"מ ובעומק של כ-1.5 ק"מ. מעריכים שהוא נוצר לפני כמעט 4 מיליארד שנים. הוא נקרא על שם הפילוסוף היווני אפלטון. צילום מיכאל צוקרן 🐰 אגדות על הירח בתרבויות רבות יש אגדות על הירח. בסין, למשל, מספרים על ארנבת הירח שחיה שם ומכינה עוגות ירח. ביפן מאמינים שניתן לראות ארנב שמכין עוגות אורז ("מוצ'י") על הירח. 🍡 במיתולוגיה היוונית, מספרים על סלנה, אלת הירח, שרכבה במרכבה של כסף בשמי הלילה. 🌊 השפעת הירח על כדור הארץ הגאות והשפל נגרמים בעיקר מכוח המשיכה של הירח. כשהירח קרוב לאזור מסוים בכדור הארץ, הוא 'מושך' את המים אליו, וזה יוצר גאות. בצד השני של כדור הארץ נוצרת גאות מקבילה בגלל כוח הצנטריפוגה. ובגלל שהמים נמשכים לגאויותהללו, אז בין הגאויות נוצר שפל. תופעה זו משפיעה על החיים הימיים ועל פעילות הנמלים. 🌑 ליקוי ירח ליקוי ירח מתרחש כשכדור הארץ 'עומד' בדיוק בין השמש לירח המלא, ככה שהוא מטיל עליו צל. יש ליקוי ירח חלקי וליקוי מלא. בליקוי מלא, הירח נראה אדום ("ירח דם") בגלל אור השמש שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ. 🔭 צפייה בירח בטלסקופ הזמן הטוב ביותר לצפות בירח הוא כשהוא במופע חלקי, כי אז הצל מדגיש את כל המכתשים וההרים שעליו. בירח מלא, האור החזק מקשה על ראיית פרטים. דרך הטלסקופ אפשר לראות: מכתשים : "חורים" עגולים שנוצרו מפגיעות מטאוריטים. הרים וערוצים : שרשראות הרים ועמקים עמוקים. ים הגשם : אזורים כהים וחלקים יותר על פני הירח. הירח כפי שהוא נצפה מהטלסקופ של מיכאל. תמונה מיכאל צוקרן 🎬 הירח בתרבות הירח מופיע בסרטים, שירים וספרים רבים. זוכרים את הסיפור על חכמי חלם שמנסים לתפוס את הירח עם דלי מלא מים? מ"אי.טי." ועד "אפולו 13", הירח תמיד מרתק אותנו! 🧪 ניסוי מהנה זוכרים את האגדה היפנית ? בואו להיות הארנב שמפזר עליו אורז... נסו ליצור "מכתשים" על הירח: פזרו קמח על מגש ושחררו עליו גרגרי אורז מגובה נמוך. ראו את ה"מכתשים" שנוצרים בדומה למה שקורה על הירח. אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על הירח, זכרו כמה הוא מיוחד ומסתורי! 🌙 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

בניגוד לתופעת התקרבות (ראיתם מה עשינו כאן 😉), אם ב התקבצות גופים שמימיים נראים קרובים זה לזה בשמיים, בניגוד קורה בדיוק ההפך - הגופים נמצאים בצדדים מנוגדים של השמיים! מהו ניגוד? כש כוכב לכת נמצא ב"ניגוד", הוא ממוקם בדיוק מול השמש מנקודת המבט שלנו בכדור הארץ. במילים אחרות - השמש, כדור הארץ וכוכב הלכת נמצאים בקו ישר, כשכדור הארץ באמצע. זה מצב הפוך מהתקבצות, שבה שני גופים שמימיים נראים קרובים זה לזה. איך זה נראה בשמיים? בזמן ניגוד, כוכב הלכת זורח בערך כשהשמש שוקעת, ונשאר בולט בשמיים ככה שאפשר לראות אותו כל הלילה! הוא גם נמצא בנקודה הקרובה ביותר אלינו, מה שהופך אותו לבהיר במיוחד 🌠 מתי הניגוד הקרוב קורה? ב-7 בדצמבר 2024, צדק (או יופיטר, אם רוצים את השם הלועזי) יהיה בניגוד! זו הזדמנות נהדרת לצפות בו כי הוא יהיה בהיר במיוחד ויראה היטב גם בעין בלתי מזוינת. כלומר, בלי טלסקופ ... צדק, הענק הגזי הגדול ביותר במערכת השמש שלנו, יציג את הפסים הצבעוניים המפורסמים שלו. נתונים מעניינים על הניגוד הקרוב: צדק יהיה במרחק של כ-611 מיליון קילומטרים מאיתנו הוא יהיה מאוד בהיר - בערך פי 3 מהכוכב הבהיר ביותר בשמיים (סיריוס)! באסטרונומיה קוראים לזה "מגניטודה -2.81" הירח יהיה קרוב אליו בשמיים, במרחק של כ-5 מעלות אפשר לצפות בו מכל מקום בישראל בו השמיים גלויים למה זה מיוחד? זה הזמן הטוב ביותר לצפות בכוכב לכת! אם יש לכם טלסקופ, תוכלו ממש לראות פרטים על פני השטח שלו. ובמקרה של צדק - אפשר להבחין בפסים הצבעוניים שלו ואפילו בארבעת הירחים הגדולים שלו! שיא מעניין הירח המלא הוא דוגמה לניגוד - הוא קורה כשהירח נמצא בצד אחד וכדור הארץ בצד השני של השמש. ואם במקרה הירח גם נמצא בדיוק במישור המסלול של כדור הארץ סביב השמש (מה שנקרא"מילקה"), נוצר ליקוי ירח! למה לצפות ב-2025? שנת 2025 תהיה מלאה באירועי ניגוד מרתקים: בינואר (16.1) - מאדים יגיע לניגוד ונוכל לראות את כיפות הקרח שלו ביולי (24.7) - שבתאי יציג את טבעותיו המרהיבות בספטמבר (1.9) - נפטון ייראה כנקודה כחולה קטנה בטלסקופ בנובמבר (7.11) - נוכל להבחין בצבעו הכחלחל של אורנוס אז למה כל זה מרתק כל כך? כשאנחנו מסתכלים על השמיים בלילה, אנחנו רואים תמונה קפואה. אבל למעשה, כל הגופים השמימיים האלה נמצאים בתנועה מתמדת! הם רוקדים את הריקוד הקוסמי שלהם - לפעמים מתקרבים, לפעמים מתרחקים. הניגוד הוא רגע מיוחד בריקוד הזה, כשאנחנו זוכים לראות את כוכבי הלכת במיטבם. אז בפעם הבאה שתרימו את העיניים לשמיים, תדעו שאתם צופים במופע המרהיב ביותר שיש - היקום עצמו! 🌌

בואו נלמד להכיר את השמיים שמעלינו. הידעתם שבכל חודש רואים שם קבוצות כוכבים חדשות? תנאי הכרחי להכיר את השמיים, זה להכיר את קבוצות הכוכבים! בשביל זה, מיכאל מ'אסטרונומים למתחילים' הכין לנו מפת שמיים מעוצבת לחודשים מרץ - אפריל . מי שמעדיף, יכול להסתכל באפליקציה בסלולרי (כמו למשל Sky Safari או Sky Tonight ) אבל אם אתם מתעניינים באסטרולוגיה, כדאי להכיר איך נראית מפת שמיים קלאסית (וגם, בואו נודה על האמת , יותר קל להסתכל על 'איור' שמדגיש לנו מה שצריך לדעת - ורק אחר-כך לחפש אותו בשמיי. בדיוק כמו מפה של רחוב או מסלול טיולים). השימוש במפת כוכבים מודפסת (כאן תוכלו להוריד גירסה להדפסה) יעודד את הילדים להתעניין באסטרולוגיה וללמוד לקרוא...מפות (שזה תמיד טוב לדעת). ובגלל שהמפה "קפואה" בזמן - ולא 'זזה' כמו הכוכבים באפליקציה, אפשר לראות יותר ברור את השינויים בשמיים ולהבין באופן טבעי ואינטואיטיבי את תנועת גרמי השמיים, כולל התנועה היומית והשנתית של כדור הארץ ותנועת כוכבי הלכת. אז... תפתחו את המפה, חכו ללילה בלי עננים כדי לנסות ולחפש חלק מקבוצות הכוכבים שמסומנות לכם במפה. תהנו 💫🤩⭐ רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה,.

🌌🪐 היום נצא לטיול קסום במערכת השמש שלנו ונגלה עוד סוד על כוכבי הלכת. 🚀✨ 🌪️ הסביבונים הקוסמיים בואו נדמיין כל כוכב לכת במערכת השמש בתור סביבון ענק! אם נעביר קו דמיוני שחוצה את הסביבון מלמעלה למטה, נקבל את ה"ציר" שסביבו הוא מסתובב. לכל כוכב לכת יש כזה ציר, והוא מסתובב סביבו בדיוק כמו סביבון! 🌀 🥴 הנטיות המוזרות מסתבר שציר הסיבוב של רוב כוכבי הלכת נטוי מעט ביחס לשמש! כדור הארץ שלנו, למשל, נשען הצידה ב-23.5 מעלות. אבל יש גם כמה כוכבי לכת עם ציר סיבוב מוזר במיוחד! אורנוס, למשל, כמעט ששוכב לגמרי על הצד. ונוגה? מסתובבת בכיוון ההפוך לגמרי! 😲 הנה פרט לזכור למשחק של טריוויה... 🏎️ המרוץ סביב השמש כוכבי הלכת לא רק מסתובבים סביב צירם, הם גם עושים מסע מרתק סביב השמש (נו, ברור, אחרת הם לא היו כוכבי לכת...). לכל אחד מהם יש "מסלול" משלו, ובמרחק שונה מהשמש. אפשר לראות את המסלולים של כולם כמו מסלולי ריצה לא ממש מיושרים, במגרש אולימפיאדה מיוחד... כאילו כל כוכבי הלכת שלנו נמצאים במעין מרוץ קוסמי ענק שבו כל כוכב לכת הוא מתחרה! 🏁☀️ 💫 הריקוד הקוסמי אז בעצם, כל כוכב לכת במערכת השמש שלנו מבצע שני סוגים של תנועה, בו-זמנית : הוא גם מסתובב סביב עצמו כמו סביבון, וגם נע במסלול סביב השמש. ביחד, שתי התנועות האלה יוצרות ריקוד קוסמי מרהיב! 🪐🌀✨ עכשיו, תנסו אתם לעשות את זה בעצמכם... להסתובב סביב עצמכם כמוסביבון ותוך כדי להסתובב במעגל סביב שולחן המטבח - ובלי ליפול... ואם אתם רוצים לראות את הריקוד המדהים הזה במו עיניכם, מיכאל ממליץ על הסרטון הזה! 🎥👇 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

ערפילית הסהר, הידועה גם בשם המשעמם NGC 6888, היא אחד הפלאים ה צ ב ע ו נ יי ם של היקום שנמצא במרחק של כ-5,000 שנות אור מכדור הארץ. היא ממוקמת ב קבוצת הכוכבים ברבור (Cygnus) ונראית כמו סהר זוהר המקיף את הכוכב המרכזי שלה. למה קוראים לה "ערפילית הסהר"? כפי שאפשר להבין, בגלל הצורה הייחודית שלה שמזכירה, כאמור, סהר. וזה לא מקרה - ה ערפילית נוצרה כאשר החומר שנפלט מהכוכב לא התפזר באופן שווה לכל הכיוונים, אלא יצר מעין קשת או סהר סביב הכוכב המרכזי. ויליאם הרשל גילה אותה לראשונה ב-1792 בעזרת הטלסקופ בן 18.7 אינץ' שלו, כשתיאר אותה כ"כוכב כפול עם קרן חלבית דהויה". איך נוצרה הערפילית המיוחדת הזאת? 🌟 הערפילית נוצרה כאשר כוכב מסיבי פלט שכבות של גז במהירות עצומה של כ-1,700 קילומטר לשנייה. הגז הזה התנגש בחומר שהכוכב פלט בשלבים קודמים, במהירות איטית יותר, ויצר גלי הלם זוהרים. התהליך הזה דומה לגלים שנוצרים כשאבן נופלת למים, רק שכאן מדובר בגז חם שטמפרטורתו מגיעה לעשרות אלפי מעלות. מה הופך אותה לכל כך מיוחדת? קוטרה של ערפילית הסהר הוא כ-25 שנות אור, והיא מהווה דוגמה למה שאסטרונומים קוראים (כדימוי, לא כמונח מדעי רשמי) - "כוכב מתפוצץ בהילוך איטי". כלומר, כוכב שנמצא רגע לפני שיהפוך ל סופרנובה . הכוכב במרכז הערפילית הוא מה שנקרא כוכב וולף-ראייט (Wolf-Rayet star) - סוג של כוכב מסיבי מאוד שמאבד מסה בקצב מהיר. מה זה כוכב וולף-ראייט? 🐺 כוכבי וולף-ראייט הם קבוצה נדירה של כוכבים עם שהטמפרטורוה על פני השטח שלהם מהגבוהות ביותר שידועות - בין 20,000 ל-210,000 מעלות קלווין. הם נקראים על שם האסטרונומים שארל וולף וזורז' ראייט שגילו אותם ב-1867. הכוכב WR 136 שבמרכז ערפילית הסהר גדול הוא פי 5.1 מהשמש, כמעט פי 10 יותר חם, פי 21 יותר מסיבי ופי 60,000 יותר בהיר! הוא פולט רוחות כוכב עזות שמגיעות למהירויות של מיליוני קילומטר לשעה. הצבעים המרהיבים של הערפילית 🎨 הערפילית זוהרת בגוונים של אדום ו כחול . הצבע האדום מגיע מאטומי מימן מעורר, בעוד הכחול מגיע מאטומי חמצן מיונן. כשטלסקופים מצלמים את הערפילית בטכניקה הנקראת "צילום צר-סרט" (narrowband imaging), הם יכולים להפריד בין אורכי הגל השונים ולחשוף פרטים מדהימים. טלסקופים מהקרקע ומהחלל חושפים בערפילית מבנים מרהיבים של גז מיונן בתנועה. אפשר ממש לראות סיבים דקים של גז, קשתות וצורות מורכבות שנוצרו מהאינטראקציה בין רוחות הכוכב לחומר שמסביבו. צילום הערפילית 📸 ולכן, ערפילית הסהר היא יעד פופולרי בצילום אסטרונומי, במיוחד בטכניקת הצילום הצר-סרט הזה, של מימן וגופרית. צלמי שמיים משתמשים במסננים מיוחדים כדי לבודד את האור הנפלט מאטומים ספציפיים ולחשוף את המבנה המורכב של הערפילית. טלסקופ החלל האבל תיעד את ערפילית הסהר בפירוט מדהים, וחשף את המבנה המורכב של הגז והאבק המקיפים את הכוכב המרכזי. בתמונה שכאן אפשר לראות בבירור את הצורה המיוחדת שנותנת לערפילית את שמה, ואת הסיבים הדקים של גז מיונן שנוצרו מהתנגשות רוחות הכוכב המהירות עם החומר שנפלט קודם לכן. Credit: Brian D. Moore, Jeff Hester, Paul Scowen, Reginald Dufour and NASA / ESA וגם מיכאל צוקרן, אסטרונום הבית שלנו, צילם את הערפילית ותיעד את יופייה המרהיב מישראל, מה שמוכיח שגם מהאזור שלנו אפשר לראות ולתעד את פלאי הקוסמוס. צילום מיכאל צוקרן צילום מיכאל צוקרן מה הקשר לסופרנובה? 💥 הכוכב במרכז ערפילית הסהר נמצא בשלבים האחרונים של חייו. בעוד כמה מאות אלפי שנים - זמן קצר במונחים אסטרונומיים - הוא יתפוצץ בסופרנובה אדירה שתראה מכדור הארץ כמו כוכב בהיר במיוחד בשמיים. הפיצוץ יפזר את חומר הערפילית בחלל ויעשיר את הגלקסיה באלמנטים כבדים שנוצרו בליבת הכוכב. איך אפשר לראות את ערפילית הסהר? 🌙 אם אתם אסטרונומים חובבים, תוכלו לראות את הערפילית בטלסקופ עם פתח של לפחות 20 ס"מ (8 אינץ') ובעזרת מסנן UHC או OIII. הערפילית נמצאת ב קבוצת הכוכבים ברבור , כשליש מהמרחק בין הכוכב סאדר (γ Cyg) לכוכב η Cyg. עם גודל של 7.4 מגניטודות, היא לא נראית בעין בלתי מזוינת , אבל טלסקופ בגודל בינוני יכול לחשוף את הצורה המיוחדת שלה. קבוצת הכוכבים ברבור נראית הכי טוב בחודשי הקיץ והסתיו, כשהיא עוברת מעל הראש בלילות חמים. הערפילית עצמה נראית הכי טוב בין יולי לנובמבר, כשברבור נמצא גבוה בשמיים. קבוצת הכוכבים ברבור במיתולוגיה 🦢 ב מיתולוגיה היוונית , ברבור קשור לכמה סיפורים מפורסמים. הידוע ביותר הוא הסיפור על זאוס שהתחפש לברבור כדי לפתות את לדה, אשתו של מלך ספרטה. וישנו הסיפור על קיגנוס, חברו של פייתון בן אל השמש הליוס, שהפך לברבור מרוב צער לאחר מות חברו בתאונת מרכבה. לכן הברבור בשמיים נחשב לסמל של נאמנות, יופי והקרבה. הידעתם? ערפילית הסהר התגלתה כבר במאה ה-18 על ידי ויליאם הרשל, אותו אסטרונום שגילה גם את כוכב הלכת אורנוס! לסיכום הערפילית מתפשטת במהירות - כל שנה היא גדלה בעוד כמה טריליוני קילומטרים! זה אומר שבעוד מיליוני שנים היא תיראה שונה לחלוטין מהמבט שלנו עליה היום. ערפילית הסהר היא תזכורת מרתקת לכך שהיקום שלנו הוא מקום דינמי ומשתנה, שבו כוכבים נולדים, חיים ומתים, ובתהליך יוצרים את החומרים שמהם אנחנו עצמנו עשויים 🌌 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו ל קבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים ' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

הפעם נדבר על תופעה מרתקת שקורית בשמיים - התקבצות . זה נשמע מוזר, נכון? אבל אל דאגה, עד סוף הפוסט הזה תהיו מומחים קטנים בנושא! מהי התקבצות? 🤔 התקבצות היא כאשר שני גופים בשמיים נראים קרובים מאוד זה לזה - מנקודת המבט שלנו כאן על כדור הארץ. זה יכול להיות שני כוכבי לכת, או הירח וכוכב לכת, או אפילו כוכב לכת וכוכב רחוק! אבל רגע, כדאי להבין: הם לא באמת קרובים אחד לשני בחלל! זו רק אשליה אופטית . זה קצת כמו כשאתם מרימים את האגודל שלכם ו"מכסים" את השמש. האגודל שלכם הרי לא באמת גדול כמו השמש, נכון? סוגים של התקבצויות 🌎🌞🌙 זו רק אבחנה 'שלנו', אבל היא מתארת שני מצבים: התקבצות עליונה : כש כוכב לכת עובר מאחורי השמש (מנקודת המבט שלנו). התקבצות תחתונה : כשכוכב לכת עובר בין כדור הארץ לשמש. עובדות מגניבות על התקבצויות 🤓 הסמל של התקבצות באסטרונומיה הוא ☌ שמציג גרם שמיימי (עיגול) ו-קו, וביחד זה אמור לציין 'התקבצות אסטרונומית'. " התקבצות גדולה " של צדק ו שבתאי מתרחשת בערך כל 20 שנה, אבל התקבצות קרובה במיוחד, כמו זו שהייתה בדצמבר 2020, היא נדירה יותר. הפעם הבאה שנראה כזו תהיה רק בשנת 2080! לפעמים, ההתקבצות כל כך מדויקת שקשה להבדיל בין שני הגופים בעין רגילה. התקבצויות מיוחדות באוקטובר 2024 🗓️ אתמול, ב-14 באוקטובר 2024, הירח ושבתאי היו בהתקבצות מרשימה, עם מרחק של רק חצי מעלה ביניהם! זה היה מחזה מדהים לצפות בו. ומיכאל, אפילו צילם את זה! 👇 ב-15 באוקטובר 2024, הירח ונפטון - בהתקבצות כל כך קרובה שהמרחק ביניהם - רק 17 שניות קשת! זה כמו לנסות להבדיל בין שתי גרגירי חול ממרחק של מטר! אבל מאוד קשה לצפות בזה בגלל ההבדל העצום בבהירות בין הירח לנפטון. ב-19 באוקטובר 2024 - הירח בהתקבצות עם צביר הכוכבים הפליאדות בקבוצת שור (סביבות 22:00). יומיים אח"כ, ב21 באוקטובר, הירח ייראה ליד כוכב הלכת צדק בשמי הבוקר. תוכלו ממש לראות את שני הגופים הבהירים האלה קרובים זה לזה אם רק תשקימו קום. ואם תרצו לראות את מאדים מתקבץ לו, ב-24 באוקטובר, הירח (שיהיה ברבע האחרון) ייראה בחצי עיגול ליד כוכב הלכת האדום בשמי הבוקר! איך לצפות בהתקבצות? 👀🔭 בדקו מתי ההתקבצות הבאה תתרחש (אפשר לשאול את מיכאל, האסטרונום שלנו! ואפשר לקפוץ לאתרי אסטרונומיה) מצאו מקום חשוך, רחוק מאורות העיר (כי... זיהום אור ) הביאו משקפת אם יש לכם (אבל גם העיניים שלכם יעשו עבודה מצוינת!) השתמשו באפליקציות אסטרונומיה לעזרה בזיהוי הכוכבים אמונה טפלה: מה אומרים על התקבצויות? 🔮 בעבר, אנשים חשבו שהתקבצויות מנבאות אירועים גדולים או אסונות. היום אנחנו יודעים שזו סתם תופעה טבעית ומדהימה וש אמונות טפלות הן מה שהן... תפלות 😼 חידון מהיר: ⚡ מהו הסמל של התקבצות? כל כמה שנים מתרחשת "התקבצות גדולה"? האם בהתקבצות הגופים באמת נוגעים אחד בשני? זוכרים, בפעם הבאה שאתם רואים שני כוכבים מאוד קרובים בשמיים, יכול להיות שאתם עדים להתקבצות! אז צאו החוצה, הביטו למעלה, ותיהנו מהמופע המדהים של היקום! 🌠 רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

🌌 בזכות אסטרונום הבית, מיכאל, נצא עכשיו למסע קסום אל אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר - אורות הזוהר! הידועים גם בשם ' זוהר הקוטב ' וגם בשמות המדעיים " אורורה בוראליס " בצפון ו" אורורה אוסטרליס " בדרום. 🌈🗺️ מה גורם לאורות הזוהר? 🌞💥 כאשר השמש פולטת פרץ עצום של חלקיקים טעונים הנקראים " רוח השמש ", הם נתקלים בשדה המגנטי של כדור הארץ. חלקיקים אלו נלכדים ב חגורות ואן אלן - אזורים בצורת כעך סביב כדור הארץ המכילים חלקיקים טעונים. 🌐🧲 כשיש עומס יתר של חלקיקים בחגורות ואן אלן, הם זורמים לאורך קווי השדה המגנטי אל הקטבים (הצפוני והדרומי), שם הם מתנגשים בחמצן ובחנקן שקיימים באטמוספירה, וזה גורם להם לפלוט אורות מרהיבים בצבעים שונים כמו ירוק, אדום, כחול וסגול. 💫🟢🔴🔵🟣 הצבעים של אורות הזוהר 🎨🌈 לא כל האורות שווים... הצבע הנפוץ ביותר: ירוק 💚 הוא נוצר כתוצאה מהתנגשות החלקיקים הטעונים עם אטומי חמצן באטמוספירה, בגובה של כ-100 עד 200 ק"מ מעל פני כדור הארץ. אטומי חמצן + חלקיקים טעונים, מייצרים אור ירוק. 🟢⚛️ צבע נדיר יותר: האדום 🔴 אם ההתנגשות של החלקיקים הטעונים עם אטומי חמצן מתרחשת גבוה יותר, מעל 200 ק"מ, נקבל פליטה של אנרגיה יותר גדולה, שמייצר אור בצבע אדום. עוד צבע נדיר: הכחול 🔵 כשהחלקיקים הטעונים בוחרים להתנגש דווקא עם מולקולות החנקן, מולקולות שפולטות אנרגיה בכמות קטנה יותר מאטומי חמצן, זה מוביל לאור כחול. צבע מסתורי נוסף: הסגול 💜 כשהחלקיקים הטעונים פוגעים במולקולות חנקן בגובה נמוך יותר, מתחת ל-100 ק"מ, משתחררת אנרגיה גבוהה יותר וכתוצאה מכך מופיע אור סגול מרהיב. בנוסף, החלקיקים הטעונים עלולים להתנגש עם סוגים שונים של חנקן, מה שמוביל לפעמים לתצוגה של גווני סגול עדינים יותר. מסקנה : מכיוון שרוב ההתנגשויות מתרחשות עם אטומי חמצן בגובה הנמוך יותר, הצבע הירוק הוא השכיח ביותר, בעוד שהאדום והכחול נדירים יותר. 📊🌠 מה קורה כשההתפרצות המגנטית חזקה במיוחד 🌀☀️ או. זה בדיוק מה שקרה במאי ובאוקטובר 2024! 🌞💥 התפשטות אורות הזוהר דרומה 🌍👣 במהלך סופות גאו-מגנטיות עוצמתיות, אפשר לראות את אורות הזוהר גם במקומות מרוחקים יותר מהקוטב, כמו גרמניה או אנגליה. וזאת מכיוון שהחלקיקים הטעונים שזורמים מהשמש חודרים עמוק יותר לתוך האטמוספירה של כדור הארץ. 🌠🌎 לכן גם בניו-יורק או בברלין, צפו באורורה - ואפילו האדומה (!) ב10 באוקטובר 2024. השפעה על הצבעים הנצפים 🎨🔴🟣 וכשאורות הזוהר מתפשטים דרומה, הסיכוי לראות צבעים נדירים יותר, כמו אדום וסגול, עולה! הסיבה לכך היא שהחלקיקים הטעונים חודרים לשכבות נמוכות יותר של האטמוספירה, שם הם מתנגשים עם מולקולות חנקן וגורמים להן לפלוט אור סגול. 🔵🌌 ומה קורה יותר גבוה באטמוספירה? שם אטומי החמצן עשויים לפלוט יותר אנרגיה ולייצר אור אדום. זה למה, במהלך סופות חזקות במיוחד, תושבי הצפון שנהנים מאורות הזוהר בלילות בלי עננים, נהנים עוד יותר מהרבה יותר צבעים וממופע אורות מגוון ומרהיב אף יותר מהרגיל. 🔴🟢🟣 ועדיין, גם במהלך סופות חזקות, הצבע הירוק עדיין צפוי להיות הדומיננטי ביותר, מכיוון שרוב ההתנגשויות מתרחשות עם אטומי חמצן בגובה הנמוך יותר. מה שנקרא ירוק שולטטטט ! 😜💚🌿🔭🌠🎨 אורות הזוהר והקטבים 🌍❄️ אורות הזוהר נצפים בקרבת הקטבים - הצפוני (חוג הסרטן) והדרומי (חוג הגדי). זאת מכיוון שהקטבים נמצאים בקרבת נקודות הכניסה והיציאה של קווי השדה המגנטי של כדור הארץ. 🧭 ככל שמתרחקים מהקטבים, הסיכוי לראות את אורות הזוהר פוחת, אך בזמן סופות גאומגנטיות חזקות במיוחד, הם עשויים להיות גלויים גם באזורים מרוחקים יותר, כמו צפון ארה"ב או אסטוניה. 🌎🔭 אנקדוטות מעניינות 🤔💭 פעם, אנשים חשבו היא שזה קורה בגלל התפרצות של מגזים מתוך ליבת כדור הארץ. אחרים חשבו שזה מה שקורה כשמאירים את הדרך למתים שעולים השמיימה. 💨👻 בשנת 1859, אחרי התפרצות שמש חריגה, אורות הזוהר היו כל-כך חזקים, שהם האירו את השמיים בעוצמה כזו שניתן היה לקרוא לאורם ללא תאורה מלאכותית! 📖🕯️ מי זאת אורורה? 👸✨ השם "אורורה" ניתן לתופעה על שם אלת השחר הרומית, שהייתה אחראית על תחילת כל יום חדש. בדומה לאלה הזאת, אורות הזוהר מאירים את שמי הלילה ומבשרים על יום חדש. 🌅🌠 לפי האמונה, כמובן... למה אורות הזוהר נראים רק בלילה? 🌙✨ אורות הזוהר מתרחשים כל הזמן, אך אנחנו יכולים לראות אותם רק בשעות החשיכה. יש לכך סיבה מעניינת - תחרות! 🤔 תחרות עם מי? עם אור השמש... כאשר השמש זורחת, היא מאירה את השמיים והופכת אותם לבהירים מאוד. אור זה מסנוור את אורות הזוהר, שהם עדינים יותר, ובגלל זה הם הופכים בלתי נראים לעינינו. 🌞🌈 לכן, כדי שנוכל לראות את אורות הזוהר, אנו זקוקים לשמיים חשוכים. זו הסיבה שהם נראים לנו רק בלילה, במיוחד באזורים עם זיהום אור מועט. ככל שהשמיים חשוכים יותר, כך קל יותר להבחין בצבעים המהפנטים של התופעה. 🌠✨ אפשר להשוות את אורות הזוהר לכוכבים ולגלקסיות שאנו רואים בשמי הלילה. גם הם נמצאים שם כל הזמן, וגם אותם אור השמש מסנוור במהלך היום. ורק כשהחשיכה יורדת, אנחנו יכולים להתפעל מהיופי של השמיים המלאים בנקודות האור המנצנצות. 🪐💫 אז בפעם הבאה שתזכו לראות את אורות הזוהר, זכרו שהוא שם כל הזמן, זכרו את הקשר המיוחד בין השמש, כדור הארץ וחגורות ואן אלן, והתפעלו מהמחזה המרהיב הזה של הטבע! 🌞🌍🪐💫 בונוס : סרטון של ריקוד האורות רוצים לקבל באופן שוטף מידע על אסטרונומיה וחלל וכל מה שביניהם? הצטרפו לקבוצת הווטסאפ 'אסטרונומים מתחילים' של מיכאל. הוא תמיד משתף אותנו במידע מרתק על החלל והאסטרונומיה.

מהחדשות ב-2023 שמציג איך הצלחנו להזיז אסטרואיד: 📆 יום האסטרואיד ב-30 ביוני כל שנה, אנשים בכל העולם לומדים