לומדים אזרחות: הפרדת רשויות - מה זה ולמה זה קריטי? ⚖

בפרק הקודם: למדנו על הסכנות שמאיימות על הדמוקרטיה - מתקשורת מבוקרת ופגיעה במתנגדים ועד פופוליזם קיצוני ואדישות. ראינו איך דמוקרטיות יכולות למות לאט מבפנים, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להגן עליהן.

אבל איך הדמוקרטיה מגנה על עצמה מלכתחילה? מה עוצר שליט אחד מלהשתלט על הכל?

התשובה: הפרדת רשויות. זה אולי נשמע משעמם, אבל זה בעצם אחד הרעיונות הגאוניים ביותר שהמציאה האנושות.

👑 איך זה היה לפני ההפרדה?

במשך אלפי שנים, שליט אחד החליט על הכל:

• הוא קבע את החוקים: "מעכשיו אסור לאכול גלידה בימי רביעי!"

• הוא אכף את החוקים: שלח שוטרים לתפוס אוכלי גלידה

• הוא שפט את המפרים: "אתה אכלת גלידה? 10 שנות מאסר!"

רואים את הבעיה? אין איזון. אם המלך היה צודק - ניחא, זה בסדר. אבל אם הוא היה עריץ שרירותי - אסון.

הרי אם אותו אדם גם מגדיר מה החוק, גם דואג לאכוף אותו וגם שופט את מי שאולי עבר עליו וגם מחליט מה יהיה העונש שלו - אז כלפי מי הוא באמת אחראי? לאף אחד!

💡 הרעיון הגדול: חלוקת הכוח

לפני כ-300 שנה, פילוסוף צרפתי בשם מונטסקייה המציא רעיון מהפכני: אם רוצים למנוע משלטון להפוך לרודני, צריך לפצל את הכוח לשלוש זרועות נפרדות שמפקחות זו על זו.

הרעיון הוא כמו במשחק "אבן נייר ומספריים" - אף אחד לא יכול לנצח כל הזמן. כל זרוע מאזנת את השנייה.

מונטסקייה התבסס על הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק שכבר כתב על זה בסוף המאה ה-17, אבל מונטסקייה הוא זה שפיתח את התיאוריה המלאה בספרו "רוח החוקים" מ-1748.

🏛 שלוש הזרועות: מי עושה מה?

1. 📜 הרשות המחוקקת - כותבת את החוקים

מי זה? הפרלמנט, הכנסת, הקונגרס - גוף שנבחר על ידי העם.

מה היא עושה?

• מחליטה איזה חוקים יהיו במדינה

• מאשרת את תקציב המדינה (כמה כסף 'הולך' לבריאות, כמה לחינוך, ביטחון וכו')

• מפקחת על הממשלה ושואלת אותה שאלות

למה היא קיימת? כי החוקים צריכים לייצג את העם, לא את רצונו של אדם אחד או של הממשלה שעכשיו בשלטון.

דוגמה מהחיים: נניח שאצלנו הכנסת מחליטה שגיל נהיגה יעלה ל-20. ההגדרה הזאת היא חוק. אבל האכיפה היא לא על הכנסת. זה תפקיד הרשות המבצעת 👇.

2. 👔 הרשות המבצעת - מפעילה את המדינה

מי זה? הממשלה - ראש הממשלה, השרים, המשטרה, צבא, מורים, רופאים בבתי חולים ממשלתיים, פקידי עיריות - כל מי ש'מריץ' את המדינה ביום-יום.

מה היא עושה?

• מבצעת את החוקים שהמחוקקת החליטה עליהם

• מנהלת את המדינה - משלמת משכורות, בונה כבישים, מפעילה בתי חולים, מטפלת באסונות טבע ועוד

• מציעה חוקים חדשים לכנסת

• מנהלת את יחסי החוץ של המדינה מול שאר העולם

למה היא קיימת? כי מישהו צריך באמת להפעיל את כל מה שהחליטו עליו.

דוגמה מהחיים: הכנסת החליטה שצריך ללמד אנגלית בכיתה ג'? משרד החינוך (שהוא חלק מהרשות המבצעת) כותב את תכנית הלימודים, מאמן מורים, מחלק ספרים.

3. ⚖ הרשות השופטת - שומרת על החוק

מי זה? בתי המשפט והשופטים - מבית משפט השלום ועד בית המשפט העליון.

מה היא עושה?

• שופטת מי שעבר על החוק

• מכריעה בסכסוכים בין אנשים

• בודקת אם חוקים שהכנסת העבירה תקינים ולא פוגעים בזכויות יסוד

• מפקחת על הממשלה - ויכולה להורות לה להפסיק לעשות דברים לא חוקיים

למה היא קיימת? כי צריך מישהו עצמאי שישמור על כללי המשחק ולא ייתן לשחקנים לרמות.

דוגמה מהחיים: אם הממשלה מחליטה להרוס בית בלי צו הריסה חוקי, בית המשפט יכול לעצור אותה ולומר לה: "זה לא חוקי, אסור לכם לעשות את זה."

🔄 איך הן מאזנות זו את זו?

הנה החלק המגניב:

🪨 הכנסת על הממשלה (אבן על מספריים):

• יכולה להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון

• יכולה לדחות חוקים שהממשלה מציעה

• שואלת שאלות ומפקחת על פעולות הממשלה

ומהצד השני - הממשלה על הכנסת :

• יכולה להציע חוקים (אבל לא לכפות)

• ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת ולהכריז על בחירות חדשות (תלוי במדינה ובחוקי הבחירות שלה)

• קובעת את סדר היום הפוליטי

📃 בית המשפט על הכנסת (נייר על אבן):

• יכול לבטל חוקים שפוגעים בזכויות יסוד של האזרחים

• יכול לפרש חוקים בצורה שלא בהכרח התכוונו אליה (מה שאומר שכשמנסחים חוקים צריך לדעת לנסח אותם המדוייק 😉)

ומהצד השני - הכנסת על בית המשפט:

• יכולה לשנות חוקים שבית המשפט פירש בצורה מסוימת

• בוחרת את השופטים (ביחד עם אחרים, תלוי במדינה)

✂️ הממשלה על בית המשפט (מספריים על נייר):

• משרד המשפטים אחראי על התקציב של מערכת המשפט

• ממנה חלק מהשופטים (ביחד עם אחרים, כדי להימנע מהשפעה פוליטית ש'מנטרלת' את עיקרון ההפרדה)

ומהצד השני - בית המשפט על הממשלה:

• יכול לעצור החלטות ממשלתיות לא חוקיות

• שופט שרים ופקידים שעברו על החוק (כי אף אחד לא מעל החוק)

• מחייב את הממשלה לפעול לפי החוק

‼️ זה כמו משחק שלא נגמר - כל זרוע יכולה למנוע מהשנייה להשתולל, אבל אף אחת לא יכולה לשתק אותה לגמרי (כי להבדיל מ'אבן-נייר-ומספריים', אין מנצח. לכל רשות יש את החלקים שהם בסמכותה - ואת הפיקוח עליה מרשות אחרת).

🚨 אז מה קורה כשרשות אחת חזקה מדי?

• אם הכנסת חזקה מדי:

  היא יכולה להעביר חוקים שפוגעים בזכויות מיעוטים. "הרוב" יכול לדכא את המיעוט.

  דוגמה היסטורית: בגרמניה הנאצית, הפרלמנט העביר את "חוק ההסמכה" שנתן להיטלר סמכות מוחלטת. זו בדיוק הסיבה שהיום בגרמניה יש "סעיף נצח" בחוקה שאי אפשר לשנות.

• אם הממשלה חזקה מדי:

  היא יכולה להפוך לדיקטטורה. ראש הממשלה יכול לעשות מה שהוא רוצה, בלי פיקוח.

  דוגמה עכשווית: ברוסיה, פוטין הצליח להחליש את הפרלמנט ובתי המשפט עד כדי כך שהוא בעצם שולט על הכל. יש שם "בחירות" אבל כולם יודעים מי "ינצח" .

• אם בית המשפט חזק מדי:

  שופטים לא נבחרים ויכולים להחליט על מדיניות חשובה במקום נבחרי הציבור. וכשהם גם שולטים על מינוי השופטים הבאים - נוצרת בעיה.

  דוגמה מהודו: ב-2015, הממשלה ניסתה לתת לרשות המבצעת יותר השפעה על מינוי השופטים (שם זה בבלעדיות של בית המשפט העליון), אבל בית המשפט פסל את החוק החדש והחליט שרק הוא יכול לבחור מי יהיו השופטים הבאים. התוצאה? מלחמת התשה בין הרשות השופטת למבצעת, כשהממשלה מעכבת אישור מינויים שבית המשפט ממליץ עליהם, נוצר מחסור חמור בשופטים, העומס על בתי המשפט גדל מאד, המערכת המשפטית לא מתפקדת כמו שצריך והאזרחים - סובלים.

🌍 איך עושים את זה בעולם?

למדינות שונות יש גרסאות שונות של הפרדת רשויות:

ארצות הברית 🇺🇸 - ההפרדה הכי חזקה

המחוקקת: הקונגרס - מורכב משני בתים: הסנאט (100 סנטורים) ובית הנציגים (435 נציגים)

המבצעת: הנשיא - נבחר ישירות על ידי העם (דרך מערכת בוחרים מיוחדת)

השופטת: בית המשפט העליון - 9 שופטים שממונים לכל החיים

מה מיוחד?

• הנשיא לא יכול להיבחר מחדש אחרי שני כהונות (8 שנים מקסימום)

• הנשיא והקונגרס יכולים להיות ממפלגות שונות - ואז יש "נעילה" שמקשה על העברת חוקים

• יש איזונים ובלמים מפורטים מאוד - למשל, הנשיא יכול להטיל וטו על חוקים, אבל הקונגרס יכול לעקוף את הוטו ברוב של שני שליש.

📊 הידעת? בארה"ב, הנשיא יכול למנות שופטים לבית המשפט העליון - אבל הסנאט צריך לאשר את המינוי. זה יוצר מצב שבו מינויים של שופטים הפכו לקרבות פוליטיים ענקיים.

בריטניה 🇬🇧 - הפרדה גמישה

המחוקקת: הפרלמנט - בית הנבחרים + בית הלורדים

המבצעת: ראש הממשלה והממשלה

השופטת: בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון

מה מיוחד?

• אין להם חוקה כתובה אחת! החוק הבריטי מבוסס על מאות שנים של תקדימים

• ראש הממשלה הוא חבר בפרלמנט - יש חפיפה בין המחוקקת למבצעת

• המלך (או המלכה) זה ל'תצוגה' בלבד - אין לו כוח אמיתי

• עד 2009 חלק מהשופטים ישבו גם בבית הלורדים - והיה ערבוב בין הרשויות

צרפת 🇫🇷 - מודל חצי-נשיאותי

המחוקקת: האספה הלאומית והסנאט

המבצעת: הנשיא וראש הממשלה - שניהם ביחד!

השופטת: בתי משפט עצמאיים

מה מיוחד?

• יש גם נשיא (שנבחר ישירות) וגם ראש ממשלה (שממונה על ידי הנשיא)

• הנשיא למעשה חזק יותר מראש הממשלה

• יכול להיות מצב שהנשיא ממפלגה אחת וראש הממשלה ממפלגה אחרת - זה נקרא "דו-קיום"

גרמניה 🇩🇪 - ההפרדה המוגנת

המחוקקת: הבונדסטאג - הפרלמנט הפדרלי

המבצעת: הקנצלר (ראש הממשלה) והממשלה

השופטת: בית משפט חוקתי פדרלי

מה מיוחד?

• אחרי שלטון הנאצים (שעלה באופן דמוקרטי והשתמש בחוקי הדמוקרטיה כדי לשנות את המשטר), הגרמנים החליטו להגן באופן קיצוני על הדמוקרטיה

• יש "דמוקרטיה מוגנת" - ומפלגות שמנסות לבטל את הדמוקרטיה ייאסרו

• בית המשפט החוקתי חזק מאוד ויכול לבטל חוקים בקלות יחסית

• אי אפשר לשנות את העיקרון של כבוד האדם - זה "סעיף נצח"

והמצב בישראל 🇮🇱 ?

בישראל יש לנו בעיה מיוחדת: כי הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן כמעט אותו הדבר!

למה? 

כי אין לנו חוקה מלאה, ואין בחירה ישירה של ראש הממשלה (היתה תקופה קצרה כזו, אבל זה בוטל).

כלומר, במקום 3 רשויות עצמאיות, יש לנו בפועל רק שתיים.

איך זה עובד בישראל?

הציבור בוחר מפלגות לכנסת (רשות מחוקקת)

המפלגות שזכו מרכיבות "קואליציה".

מנהיג המפלגה הכי גדולה בקואליציה הופך לראש הממשלה (רשות מבצעת)

ובגלל שהקואליציה היא (תמיד!) הרוב בכנסת, אז היא גם מחוקקת וגם מבצעת!

התוצאה: רוב חברי הכנסת משתייכים לקואליציה ותומכים בממשלה. ולכן - הפיקוח של הכנסת על הממשלה חלש, כי זה כמו לבקש מהחתול לשמור על השמנת... 🐈‍⬛🥣

איך זה היה בהתחלה?

בתקופת בן-גוריון, הקמת קואליציה לא הייתה כל כך מסובכת. היו פחות מפלגות, והמפלגות הגדולות היו חזקות מאוד. זה נתן יציבות, אבל גם ריכוזיות גדולה.

עם השנים, התפצלו המפלגות, נוצרו המון מפלגות קטנות, וכל קואליציה הפכה למשא ומתן מורכב עם הרבה שותפים. זה החליש עוד יותר את האיזונים - כי כל מפלגה קטנה יכלה לסחוט תנאים מופלגים (והטבות למיעוטים על חשבון רבים) בתמורה לתמיכה בקואליציה.

הניסוי הקצר: בחירה ישירה לראש הממשלה

בין 1996-2001 ישראל ניסתה מערכת שונה: הציבור בחר גם את הכנסת וגם את ראש הממשלה ישירות. הרעיון היה לחזק את ההפרדה.

מה קרה בפועל? זה יצר בעיות אחרות:

• אנשים הצביעו למפלגה קטנה "כי בכל מקרה הם בוחרים את ראש הממשלה בנפרד"

• המערכת הפכה מסובכת מדי

• היו מצבים שבהם ראש הממשלה לא היה בטוח שיש לו רוב בכנסת, וכמובן שהמפלגות העדיפו לחזור למצב שבו הן שולטות גם על הממשלה וגם על הכנסת (כלומר, שליטה על שתי הרשויות במקום הפרדה ביניהן)

ולכן, בסוף, חזרנו למערכת הישנה, מה שמחליש את ההפרדה בין הרשויות, אבל נותן יציבות פוליטית לשלטון.

והפתרונות?

יש כמה הצעות:

• חוקה מלאה: חוקה שתגדיר בדיוק מה הכוחות של כל רשות ותגן על זכויות יסוד. כרגע יש לנו רק "חוקי יסוד" - אבל הם לא מוגנים מספיק.

• רפורמה במערכת הבחירות: למשל, אזורי בחירה כמו בארה"ב, או מערכת נשיאותית.

  שיטה אחרת מציעה מערכת הצבעה מדורגת - כשהבוחר יכול לבחור מספר מפלגות, כך שהמפלגות שזוכות משקפות טוב יותר את מה שרוב העם באמת רוצה.

• הבטחת העצמאות של בית המשפט: מניעה של מינויים פוליטיים או על סמך דעות קדומות.

• הסדרת סמכויות הכנסת: הגבלות על מה קואליציה יכולה לעשות, דרישות לרוב מיוחד לשינויים חוקתיים, הגנה על זכויות מיעוט, ביטול החוק הנורווגי (מה זה "החוק הנורווגי"? חוק שמאפשר לשרים להתפטר מהכנסת מה שגורם לכניסת אנשים שלא נבחרו ע״י הציבור - כי לא קיבלו מספיק קולות. זה יוצר מצב שבו בפרלמנט לא יושבים נבחרי העם באמת, וגם יש ניצול מוגזם של כספי הקופה הציבורית - כי מעגל האנשים שלוקחים ממנה כסף מתרחב משמעותית).

זה לא פשוט - וזה בדיוק הויכוח הפוליטי בישראל כרגע.

🎯 מדדים לאיזון טוב

איך יודעים אם ההפרדה עובדת טוב?

✅ אף רשות לא יכולה לעשות מה שהיא רוצה - יש תמיד מישהו שיכול לעצור אותה

✅ יש דיאלוג בין הרשויות - לא מלחמה, אבל גם לא הסכמה מוחלטת

✅ שינויים מתרחשים אבל לא מהר מדי - אי אפשר לשנות את הכללים הבסיסיים בן לילה

✅ זכויות היסוד מוגנות - גם אם הרוב רוצה לפגוע במיעוט. ולהיפך!

✅ השופטים עצמאיים - הם לא מפחדים מהשלטון

✅ החוקים חלים על כולם - כולל על השליטים עצמם

🎓 אז מה למדנו?

הפרדת רשויות היא לא ערובה שהדמוקרטיה תשרוד - אבל בלי הפרדת רשויות, הדמוקרטיה כמעט בטוח תכשל.

זה כמו חגורת בטיחות ברכב. היא לא מבטיחה שלא תהיה תאונה, אבל היא מגדילה מאוד את הסיכוי לשרוד אחת כזאת.

המערכת לא מושלמת, וכל מדינה מנסה למצוא את האיזון הנכון. אין פתרון אחד שמתאים לכולם. מה שחשוב הוא שהאיזון יהיה שם - ושנמשיך לשמור עליו.

💭 שאלות למחשבה

• אם הייתם צריכים לבחור מערכת חדשה לישראל, מה הייתם מציעים? בחירה ישירה לראש הממשלה? נשיא חזק? משהו אחר?

• האם לדעתכם בית המשפט העליון בישראל חזק מדי, חלש מדי, או בדיוק מאוזן?

• מה יותר מסוכן: שלטון שיכול לעשות מה שהוא רוצה בלי מעצורים, או שלטון חלש מדי שלא יכול לעשות כלום?

• למה לדעתכם כל כך קשה לעשות שינויים במערכת השלטון בישראל?

• האם השיטה האמריקאית (הפרדה חזקה) עדיפה על השיטה הבריטית (הפרדה גמישה)? מה היתרונות והחסרונות?

בפרק הבא: האם כולם באמת שווים בדמוקרטיה? על זכויות מיעוטים, קבוצות מוחלשות, ומה קורה כשהרוב רוצה לפגוע במיעוט.