תוצאות חיפוש

כשחושבים על בננות , בדרך כלל עולות במחשבה תמונות של פרי צהוב ומתוק, אולי קוף חמוד שמחזיק אחד בידיו. אבל המונח "רפובליקת בננות" לא מתייחס למקום שמגדל המון בננות טעימות - אלא מתאר משהו הרבה הרבה פחות מתוק: מדינה שהכלכלה שלה תלויה לגמרי ביצוא של משאב אחד (בדרך כלל חקלאי), והשלטון בה מושחת, לא יציב, ונשלט בפועל על ידי אליטה קטנה או אפילו חברות זרות. איך נולד המונח המוזר הזה? הסופר האמריקאי או הנרי טבע את המונח ב-1904 בסיפור "האדמירל" שהופיע בקובץ הסיפורים שלו "כרובים ומלכים". הוא כתב על רפובליקה דמיונית בשם "אנצ'וריה" (שהייתה מבוססת במפורש על הונדורס - מדינה במרכז אמריקה שבה בילה או הנרי תקופה מסוימת). בסיפורים שלו הוא תיאר מקום שבו החברות האמריקאיות שמייצאות פירות (בעיקר בננות) הן למעשה מי ששולט במדינה - יותר מהממשלה עצמה. למה דווקא בננות? 🍌 במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, בננות הפכו למוצר פופולרי מאוד בארצות הברית ובאירופה. אבל הן לא גדלות במקומות קרים וצריכות אקלים טרופי חם. אז חברות אמריקאיות ענקיות החלו לפתח מטעי בננות במדינות של מרכז ואמריקה הלטינית. הבעיה התחילה כשהחברות האלה לא הסתפקו רק בגידול בננות, הן רצו גם שליטה מוחלטת. החברה שהפכה למדינה הדוגמה הכי מפורסמת היא חברת United Fruit Company (שלימים הפכה לחלק מחברת Chiquita). החברה הזו שלטה בפועל בכלכלה ובתשתיות של מדינות שלמות במרכז אמריקה - במיוחד גואטמלה והונדורס, וגם קוסטה ריקה, פנמה ועוד. מה זה אומר "שלטה"? ובכן, החברה החזיקה בקווי הרכבת, בנמלים, קיבלה פטור ממסים מהממשלה המקומית, ובשיא כוחה היא שלטה בעשרות אחוזים מהקרקעות החקלאיות במדינות האלה. אם הממשלה המקומית ניסתה להתנגד או להכניס חוקים שלא התאימו לה - החברה פשוט השתמשה בהשפעה שלה (לפעמים גם דרך ממשלת ארה"ב) כדי להפיל את הממשלה או לשנות את החוקים. ההפיכה בגואטמלה ב-1954 קרה משהו שממחיש בדיוק את הרעיון של המושג "רפובליקת בננות". בגואטמלה נבחר - ב בחירות דמוקרטיות - נשיא בשם חאקובו ארבנס. הוא ניסה לבצע רפורמה בקרקעות שכוללת לקחת קרקעות לא מעובדות מהחברות הגדולות (כולל United Fruit) ולחלק אותן לאיכרים מקומיים. United Fruit לא אהבה את זה בכלל. החברה השתמשה בקשרים שלה בממשלת ארה" ב, שעזרה לארגן הפיכה צבאית בגואטמלה, שהדיחה את ארבנס מהשלטון. כלומר: חברה פרטית, שרצתה להמשיך למכור בננות ולהרוויח הרבה כסף, השפיעה על ממשלה זרה, ובעצם הפילה ממשלה נבחרת של מדינה עצמאית. די משוגע, נכון? אז מה באמת מאפיין רפובליקת בננות? יש כמה תכונות שמופיעות שוב ושוב במדינות שנקראות ככה: תלות כלכלית קיצונית - כשכל הכלכלה (או החלק הגדול שלה) תלויה ביצוא של משאב אחד. זה אומר שאם מחיר הבננות (או הקפה, או הנפט) יורד בשוק העולמי, המדינה כולה נקלעת למשבר כלכלי. שלטון מושחת ולא יציב - כשהשלטון לא באמת משרת את האזרחים, אלא את האליטה העשירה או את החברות הזרות. לפעמים יש הפיכות כל כמה שנים כי אף אחד לא ממש מכבד את השלטון. פערים חברתיים אדירים - יש קומץ אנשים עשירים מאוד (בעלי הקרקעות, בכירי החברות הזרות) ומולם אוכלוסייה עצומה שחיה בעוני. השפעה זרה חזקה - מדינות זרות עשירות או חברות בינלאומיות ענקיות, הן אלה שלמעשה מחליטות על המדיניות במדינה. דיכוי ושימוש בכוח - השלטון משתמש בגופים עם סמכויות וכוח (כמו צבא או משטרה) כדי לשתק התנגדות של אזרחים שמנסים לשנות את המצב. האם זה קיים גם היום? המושג "רפובליקת בננות" נולד (כאמור) בתחילת המאה ה-20, אבל הוא לא נעלם. גם היום משתמשים במונח הזה כדי לתאר מדינות שסובלות מבעיות כאלה (של תלות במשאב יחיד, שחיתות, שלטון לא יציב והשפעה זרה חזקה). רק שהמשאב לא חייב להיות בהכרח בננות - זה יכול להיות נפט, יהלומים, קפה, קקאו ( שוקולד !), עץ או כל דבר אחר שאפשר למכור. מדינות במרכז אמריקה כמו הונדורס, ניקרגואה, אל סלבדור ופנמה עדיין מתויגות לפעמים במונח הזה בגלל תלות כלכלית ביצוא חקלאי, שחיתות פוליטית ופערים חברתיים. קוסטה ריקה נחשבת לחריגה יחסית באזור כי היא יותר יציבה מבחינה פוליטית ודמוקרטית, אבל מבחינה כלכלית היא עדיין תלויה מאוד ביצוא. חשוב להבין שהמונח "רפובליקת בננות" הוא מונח ביקורתי ואפילו פוגעני: אף מדינה לא מסווגת רשמית ככזו, וזה לא תואר שמישהו רוצה לקבל. זו יותר דרך לתאר מצב פוליטי-כלכלי בעייתי. האם אפשר להילחם בזה? השאלה היא האם אזרחים יכולים לשנות את המצב הזה. התשובה היא - זה מסובך. מצד אחד, ההיסטוריה מלמדת שכאשר אזרחים מנסים להחליף שלטון מושחת או להפחית את כוחן של חברות זרות, הם מתמודדים עם התנגדות אדירה - כולל הפיכות צבאיות, התערבות זרה, ודיכוי אלים. זה מה שקרה בגואטמלה ב-1954, וזה קרה במקומות רבים אחרים. מצד שני, יש גם סיפורי הצלחה. חלק מהמדינות במרכז ואמריקה הלטינית הצליחו לאורך השנים לחזק את הדמוקרטיה שלהן, להפחית שחיתות, ולגוון את הכלכלה כך שהתלות במוצר אחד נפסקה. זה תהליך איטי ולא קל בכלל, אבל זה אפשרי. רגע, מי אמר שזה בכלל רע? 😈 לפעמים טוענים שיש גם צד חיובי למצב הזה: החברות הזרות מביאות תעסוקה, בונות תשתיות (כמו רכבות ונמלים), ומכניסות מטבע זר למדינה. אז אולי זה אפילו טוב לאזרחים? התשובה של המחקר ההיסטורי והכלכלי היא די חד-משמעית: לא ממש . נכון שיש תעסוקה ותשתיות, אבל הרווחים העיקריים מתנקזים לאליטה המקומית ולחברות הזרות, בעוד שהסיכון הכלכלי והחברתי נופל על הציבור. כשמחיר הבננות יורד, העובדים מפוטרים אבל החברה לא מפסידה הרבה כי לה יש מקורות הכנסה נוספים. כשיש מחלה שפוגעת בבננות, האיכרים נשארים בלי פרנסה. התועלת לאזרחים הרגילים היא מוגבלת, זמנית, ויש לה מחיר חברתי-פוליטי כבד: פגיעה בחופש, שחיתות, וחוסר יכולת לקבוע את העתיד של המדינה שלהם. מה זה אומר עלינו? המושג "רפובליקת בננות" מזכיר לנו כמה דברים חשובים: דמוקרטיה זה לא מובן מאליו - צריך להילחם עליה ולשמור עליה תלות כלכלית במשאב אחד זה מסוכן - ריבוי מקורות הכנסה עוזר למדינה להיות עצמאית ויציבה. כשחברות פרטיות או מדינות זרות יכולות להשפיע יותר מדי על הפוליטיקה של מדינה - זה בכלל לא טוב לאזרחים שלה. וגם - לפעמים המילים שאנחנו משתמשים בהן (כמו "רפובליקת בננות") יש להן היסטוריה מאחוריהן שמספרת סיפור גדול הרבה יותר מהמילה עצמה.

ב-7 בדצמבר חוגגים בעולם את יום הצמר גפן המתוק, או בשמו העברי המוכר יותר - שערות סבתא . הזדמנות מצויינת לבדוק איך המציאו לזה את השמות המוזרים? איך הוא בכלל נוצר? והאם זה באמת כל כך גרוע כמו שהרבה הורים חושבים? אמ;לק: מה זה בעצם שערות סבתא? שערות סבתא הן בעצם - ממתק. כמו סוכריה, אבל עשוי אך ורק סוכר, בלי שום תוספות. הסוכר נמס לאחר חימומו לטמפרטורה גבוהה, ואז מסתובב במהירות גבוהה מאוד במכונה מיוחדת. הסיבוב המהיר גורם לסוכר הנוזלי להיזרק החוצה דרך חורים זעירים, ובזמן שהוא עף באוויר הוא מתקרר והופך לסיבים דקיקים מאוד של סוכר. הסיבים האלה מצטברים זה על זה, ויוצרים מסה אוורירית ורכה שנראית כמו ענן לבן (או ורוד או כחול או כל צבע מאכל אחר שמוסיפים לה, אפשר גם להכין לבד צבע טבעי - הקליקו על הלינק ורוד שם למטה לסרטון). השם "צמר גפן" או בעברית "שערות סבתא" מתייחס למראה הצמרגפני שהזכיר את השיערות הלבנות והדקיקות של הסבתות (פעם, לפני שהמציאו את צבעי השיער...). השם האנגלי Cotton Candy (צמר ממתק) או Candy Floss (חוט ממתק) מתאר גם הוא את המרקם. המדע מאחורי הקסם 🔬 אבל איך בדיוק זה עובד? איך גרגרי סוכר הופכים לעננים האלה?? אז כשהסוכר נמס הוא הופך לנוזל. וכשהנוזל מסתובב במהירות, כוח הצנטריפוגה (כוח הסיבוב) זורק אותו החוצה דרך חרירים דקים. ברגע שהוא נתקל באוויר הקר, הוא מתגבש מיידית בחזרה - הפעם לסיבים ולא לגרגרים, בגלל המהירות. ניסוי קטן שאפשר לעשות בבית: אם תמיסו סוכר במחבת (לא אתם, מבוגר אחראי. אתם רק תסתכלו) ואז תתנו לו להתקרר, תראו שנוצרים גבישי סוכר. זאת בדיוק אותה תופעה, רק בלי הסיבוב שהופך אותן ל'שערות' סוכר דקיקות. איך זה הומצא? זה מפתיע! שערות סבתא הומצאו על ידי... רופא שיניים! 🦷 בשנת 1897 רופא השיניים וויליאם מוריסון ויצרן הממתקים ג'ון וורטון פיתחו יחד את המכונה הראשונה לייצור צמר גפן. הם קראו לממתק הזה "Fairy Floss" (חוט של פיות. אגב, לנו זה מזכיר גם חוט דנטלי וגם את פיית השיניים מה שמסביר לנו למה דווקא רופא שיניים נתן את השם, אבל אולי זה רק אנחנו...) והציגו אותו לראשונה ביריד העולמי בסנט לואיס ב-1904. המכירות היו מטורפות. הם מכרו 68,655 קופסאות במחיר של רבע דולר לכל אחת (שזה היה סכום נכבד לאותה תקופה, משהו כמו כ-10$ של היום), ועשו הון. בשנת 1921 רופא שיניים אחר בשם ג'וזף לאסקו (כן, שוב רופא שיניים!) המציא גירסה משופרת של המכונה וקרא לממתק "Cotton Candy", והשם הזה נשאר עד היום. הידעתם? רופא השיניים שהמציא את צמר הגפן המתוק טען שעדיף שילדים יאכלו ממתק אוורירי עם מעט סוכר - כמו קוביית שוקולד אחת, אבל מי מסתפק רק באחת? 🤔 כמה סוכר יש בשערות סבתא? ובאמת, כמות הסוכר בשערות סבתא קטנה הרבה יותר ממה שחושבים. מנה סטנדרטית של שערות סבתא (כ-28 גרם) מכילה כ-6 כפיות של סוכר - פחות מאשר פחית קולה! הסיבה שזה נראה יותר, זה בגלל הנפח. הצמר-גפןהזה הרי מלא באוויר, מה שגורם לו להיראות ענק אבל למעשה רוב הנפח הוא סתם אוויר. הידעתם? שערות סבתא מכילות מעט סוכר ביחס למראה, אבל הסוכר שבהן מתפרק מהר מאוד ונותן 'בוסט' קצר של אנרגיה - שעובר מהר ויכול לגרום לעייפות אחר כך. עובדות מתוקות 📊 השיא העולמי לשערות הסבתא הגדולות ביותר שנוצרו אי פעם נרשם בספר השיאים של גינס בשנת 2019. הן הגיעו למשקל של 1,217 קילוגרם! שיא אחר נרשם באיטליה ב-2016, של שערות הסבתא הכי ארוכות . זה הגיע לאורך של 4.2 מטרים, שזה הרבה יותר גבוה מהתקרה שלכם בבית... בחלק מהמקומות בעולם לא מסתפקים בערימה אוורירית ומתוקה על מקל, אלא ממש מעצבים מצמר הגפן דמויות, פרחים ויצורים צבעוניים, כאילו זה חומר לפיסול מתוק שגם אפשר לאכול! היכן אפשר למצוא שערות סבתא? שערות סבתא הן חלק בלתי נפרד מכל פארק שעשועים, קרקס, יריד או אירוע ציבורי גדול. באירועים כאלה תראו לרוב תור ארוך של אנשים, שבקצה שלה יש עמדה עם מכונת שערות הסבתא שמסתובבת, וההנאה הרבה היא לא רק מהביס המתוק, אלא גם מלראות את תהליך היצירה , איך הסוכר מסתובב והופך לענן מתוק. הידעתם? היום אפשר למצוא גם מכונות ביתיות קטנות לייצור שערות סבתא, ככה שאפשר אפילו להכין את זה בבית ולערוך מסיבות מתוקות ואפילו להשתמש בהן בכלל לא בשביל האוכל, אלא ליצירת אמנות אקספרסיוניסטית... 🎪 לא התאפקנו, קבלו עוד סרטון מהפנט טריוויה מתוקה בארצות הברית ובקנדה קוראים לממתק Cotton Candy, בבריטניה ובאוסטרליה קוראים לו Candy Floss, ובצרפת קוראים לו Barbe à papa (זקן של אבא). במדינות כמו יפן ודרום קוריאה, יש טעמים משונים לשערות סבתא – מאצות ים ועד פירות הדר יוזו. שפים בקונדיטוריה מודרנית עושים משערות סבתא פסלים זמניים ויצירות אמנות מרהיבות שמעטרות קינוחים יוקרתיים. בניו זילנד הייתה תקופה שבה שערות סבתא נאסרו למכירה בבתי ספר כי חששו שהן גורמות לעששת ולהיפראקטיביות, אבל האיסור לא החזיק מעמד. למרות שרוב האנשים מכירים שערות סבתא בצבע ורוד או כחול, היום ניתן למצוא אותן בעשרות טעמים וצבעים, כולל שחור (בטעם ליקריץ) וזהב (עם נצנצים אכילים). מה אתם חושבים, הייתם יכולים להמציא טעם חדש ושווה לשערות סבתא? איזה?

הסרט המוזיקלי-פנטזיה האגדי מ-1971 שהפך לאחת הקלאסיקות הכי אהובות בקולנוע. מבוסס על ספרו המפורסם של רואלד דאל (ההוא של מתילדה ו ג'יימס והאפרסק הענק ) "צ'רלי ומפעל השוקולד" מ-1964. סרט שכמעט כל דור מגלה מחדש - ושנשאר קסום, מוזר ומרתק גם אחרי יותר מ-50 שנה. על מה הסרט? צ'רלי באקט הוא ילד עני שחי עם הוריו וארבעת סביו וסבתותיו בבית קטנטן. למשפחה שלו כמעט ואין כסף לאוכל, אבל יש להם הרבה אהבה. צ'רלי חולם על שוקולד - במיוחד על ה שוקולד המיוחד של וילי וונקה, הבעלים המסתורי של מפעל השוקולד הכי מפורסם בעולם. יום אחד, וילי וונקה מכריז על תחרות מיוחדת: הוא החביא 5 כרטיסי זהב בתוך עטיפות השוקולד, והילדים שימצאו אותם יזכו לסיור מיוחד במפעל - וגם לפרס מיוחד לכל החיים! נו, ברור שצ'רלי ימצא כרטיס זהב - ואז מתחילה ההרפתקה הקסומה של הביקור במפעל השוקולד, שם הוא וסבא ג'ו פוגשים את וילי וונקה עצמו (דמות קסומה, מוזרה, גאונית וקצת מפחידה) - ואת ארבעת הילדים האחרים שמצאו כרטיסים. מה מיוחד בסרט הזה? ג'ין ויילדר האגדי - התפקיד של וילי וונקה נחשב לאחד התפקידים הכי אייקוניים בהיסטוריה של הקולנוע. ג'ין ויילדר יצר דמות שהיא בו-זמנית מקסימה ומפחידה, חכמה ומוזרה, חמה וקרה. מעניין לדעת שרואלד דאל עצמו לא אהב את הבחירה בהתחלה - אבל העולם כולו התאהב בויילדר בתפקיד הזה. עולם של ממתקים אמיתיים - בסצנה המפורסמת של החדר שבו הכל אכיל (הדשא, הסוכריות, השוקולד), הרבה אלמנטים היו באמת מתוקים ואכילים! אבל נהר ה"שוקולד"? היה רק מים חומים עם צבע וחומרים אחרים - ועם ריח כל כך לא נעים שהשחקנים זוכרים אותו עד היום. 😂 קסם שנולד מתקציב צנוע - הסרט נעשה בתקציב קטן יחסית, למרות כל הקסם שקורה בו ובממלכת השוקולד שכולנו היינו רוצים לבקר. זה סרט שמראה שלא תמיד צריך תקציב ענק - לפעמים צריך רק דמיון. אנקדוטות מעניינות הכניסה המפורסמת של וונקה, הסצנה שבה וונקה יוצא מהמפעל בפעם הראשונה, הולך עם מקל, נופל פתאום ואז מתגלגל קדימה - בכלל לא הייתה בתסריט המקורי! ג'ין ויילדר ביקש להוסיף אותה כדי שהצופים לעולם לא יידעו אם וונקה דובר אמת או משקר. ההפקה כל כך אהבה את זה שזה הפך לחתימה של הדמות. סצנת "המנהרה המפחידה" היא אחת הסצנות הכי מוזרות והכי מפחידות בסרט, והיא צולמה בשלמותה בפעם אחת. הילדים השחקנים לא ידעו בדיוק מה הולך לקרות, ולכן חלק מהתגובות המבוהלות שלהם בסצנה הן אמיתיות לגמרי! רואלד דאל, הסופר, לא אהב את הסרט. הוא כעס על ההתמקדות בוונקה על חשבון צ'רלי, ולא אהב שהוסיפו שירים ותכנים שהוא לא כתב. כתוצאה מכך, הוא סירב לתת זכויות לסרטי המשך במשך שנים רבות. בספר המקורי, האומפה-לומפה תוארו כעם אפריקאי קטן, ודאל ספג על כך ביקורת חריפה. לכן בסרט (וגם במהדורות מאוחרות יותר של הספר) הם שונו לאנשים קטנים בצבע עור כתום ושיער ירוק, כדי להימנע מגזענות. הסרט הפך לפרסומת ענקית לשוקולד! הוא אפילו הופק בשיתוף חברת השוקולד WONKA, שקידמה את עצמה דרכו. הוא לא כ"כ הצליח בהתחלה, אבל הממתקים שנוצרו בעקבותיו נמכרו בטירוף! מוצרים מפורסמים כמו Nerds, Laffy Taffy, Gobstoppers ו-Wonka Bars עם "כרטיסי זהב" אמיתיים נולדו מהמותג - ואנשים קנו אותם בתקווה למצוא כרטיס זהב אמיתי. סצנת המפל של השוקולד היתה בעייתית. בתחילה ניסו להכין גרסה אמיתית של שוקולד נוזלי למפל. אבל מה קרה? השוקולד התקשה, העלה עובש, והכל היה סיוט. אז עברו לפתרון של מים צבועים - (שכמו שכבר הזכרנו , היו קצת...מסריחים🤭) יש אספנים שמחזיקים כרטיסי זהב מקוריים מההפקה, והשווי שלהם מגיע לעשרות אלפי דולרים. בכמה מדינות נפתחו תערוכות נודדות עם חדרי שוקולד, מפלים מלאכותיים ודמויות של אומפה-לומפה. הפופולריות של הסרט יצרה גל של "עולמות שוקולד" בהשראת וונקה. ב-2023 יצאה גירסה חדשה לסרט שמספרת את סיפורו של וילי וונקה הצעיר בתחילת דרכו בעולם השוקולד. גם בסרט הזה שמרו על אווירה קומית וקסומה שמדגישה יצירתיות, חלומות גדולים ואופטימיות. ואילו הגירסה של ג'וני דפ מ-2005 מציגה את וילי וונקה כיצור מוזר, מהפנט ואקסצנטרי הרבה יותר, בסגנון אפל ועם סיפור רקע חדש שמסביר את דמותו של וונקה. אבל הסרט הקלאסי המקורי הוא הכי מוצלח משלושתם. למי זה מתאים? הסרט מתאים בערך מגיל 7 ומעלה. הוא לא מפחיד ברובו, אבל יש סצנה אחת שיכולה להיות מלחיצה : המנהרה הפסיכודלית (עם חילזון ענק, תאורה מהבהבת, ומוזיקת מתח). ילדים רגישים עלולים להיבהל מהסצנה הזאת. פה אתם ההורים נכנסים לפעולה... קחו בחשבון שהשפה והקצב של שנות ה-70 קצת איטיים יותר לילדים צעירים מדי. וגם המסרים של עונש לילדים מפונקים, מוסריות, עבודת מפעל - מתאימים יותר להבנה של גיל 7-8 ומעלה. אבל למרות זאת - הסרט צבעוני, מצחיק, חכם, עם שירים מעולים, וזו קלאסיקה שקל ליהנות ממנה כמשפחה. "וילי וונקה ומפעל השוקולד" (ובשמו המקובל - צ'רלי בממלכת השוקולד) הוא יותר מסתם סרט ילדים. זה סיפור על חלומות, על מוסר, ועל זה שלפעמים הדברים הכי טובים בחיים מגיעים לאנשים שבאמת ראויים להם. הסרט לא מפחד להראות שילדים מפונקים משלמים מחיר, אבל הוא גם מראה שטוב לב ויושר יכולים להוביל לקסם אמיתי. זה סרט שילדים זוכרים כל החיים - ושכמבוגרים הם גם מבינים שכבות נוספות של משמעות. אז אם אתם מוכנים לעולם של ממתקים טהורים, דמיון בלתי מוגבל, וקצת מוזרות קסומה - הגיע הזמן להיכנס למפעל של וילי וונקה. ב-Apple TV:

הפעם האפרוחים שלנו מתוקים במיוחד - הם צוללים אל עולם הממתקים הצבעוני והטעים! בין אם הם מנשנשים סוכריות, מכינים עוגיות, או פשוט נהנים משוקולד - החוברת מלאה ברגעים מתוקים שרק מחכים לצבעים. מה תמצאו בחוברת? האפרוחים שלנו בהרפתקה מתוקה עם כל מיני ממתקים: אפרוח שאוהב עוגיות שוקולד צ'יפס 🍪 אפרוח שנהנה משרשרת סוכריות צבעוניות 🍬 אפרוח שאוהב ביצת הפתעה 🐣 אפרוח עם שוקולד שנמס בפה כמו ענן 🍫 אפרוח עם מרשמלו אים רכים 🍡 אפרוח שטועם וופל בלגי עם או בלי גלידה 🧇 ועוד. כל עמוד מציג אפרוח עם ממתק שווה. עם כל הפרטים הקטנים והחמודים שיהיה כיף לצבוע. יודעים למה ילדים כ"כ אוהבים ממתקים? הסיבה מתחילה מהרגע שאנחנו נולדים. חלב אם הוא מתוק, והמוח שלנו לומד מהר מאוד שמתוק = אנרגיה + טעם טוב. הסוכר גורם למוח לשחרר חומרים שגורמים לנו להרגיש טוב ושמחים, בדיוק כמו כשאנחנו מקבלים חיבוק או משחקים עם חברים. זו הסיבה שקשה כל כך להתאפק מממתקים - המוח פשוט זוכר כמה טוב זה הרגיש בפעם הקודמת! 🧠💕 אפשר גם לשאול את הילדים - מה הממתק האהוב עליהם? האם הם אוהבים יותר שוקולד או סוכריות? האם הם אי פעם עזרו להכין עוגיות או קאפקייקס? טיפים לצביעה: נסו להשתמש בצבעים עזים וצבעוניים - כי הרי הממתקים בדרך כלל בצבעים בהירים ומבריקים! אדום לסוכריות, חום לשוקולד, ורוד לגלידת תות, צהוב לוופל... ולמה לא שוקולד כחול סוכריה אפורה? למי החוברת מתאימה? החוברת מתאימה לכל מי שנהנה מהציורים החמודים ומהצביעה, ובטח לכל מי שאוהב ממתקים (כלומר... כולם! 😊). אה, וכדאי שתכינו משהו מתוק לאחרי הצביעה... 😉 אפשר להוריד את החוברת כאן: אם יש בעיה, תוכלו להוריד ישר מה ספריה

כשמדבר יבש ושקט הופך תוך דקות לנהר גועש וחום - זהו אחד מופעי הטבע המרהיבים והמפתיעים ביותר בישראל. שיטפונות בנחלי אכזב הם תופעה ייחודית שמתרחשת דווקא באזורים היבשים ביותר של ארצנו - הנגב, הערבה ומדבר יהודה. תופעה שמושכת אלפי צופים כל חורף. אבל מאחורי הקסם של המים-יש-מאין, מסתתרים כוחות אדירים שחשוב להכיר ולהבין. מה זה בעצם "נחל אכזב" ולמה קוראים לו כך? השם "נחל אכזב" נשמע אולי קצת עצוב, אבל יש לו סיפור מעניין. הנחלים האלה "מאכזבים" את מי שמגיע לראות אותם, כי רוב השנה הם פשוט יבשים לגמרי! בניגוד לנהרות כמו הירדן שזורם כל השנה, בנחלי האכזב זורמים מים רק כשיורד גשם, ולפעמים הזרימה היא רק לכמה שעות בלבד. מדענים מבחינים בין 3 סוגי נחלים: "נחל איתן" שזורם כל השנה, "נחל אכזב" שזורם בעיקר בחורף, "נחל אפיזודי" שזורם רק בזמן שיטפונות ונעצר תוך שעות. רוב הנחלים במדבריות ישראל הם למעשה נחלים אפיזודיים - הם "מתעוררים לחיים" רק כשיורד גשם חזק. איך נוצר שיטפון במדבר? המדע שמאחורי הקסם דמיינו את זה כך: יורד גשם חזק על ההרים, אבל הקרקע במדבר קשה כמו סלע ולא יכולה לספוג את המים. המים מתחילים לזרום על פני השטח, נכנסים לערוצים קטנים שמתחברים לערוצים גדולים יותר, וכל המים "מתרכזים" ביחד לנחל אחד עוצמתי. הדבר המדהים ביותר? השיטפון יכול להגיע למקום שבו לא ירדה אפילו טיפת גשם אחת! הגשם יורד קילומטרים רחוקים משם, ב"אגן הניקוז" של הנחל (כלומר, כל השטח שממנו מתנקזים המים לנחל), והמים מגיעים כהפתעה גמורה. זו הסיבה שחשוב כל כך להקשיב לאזהרות - גם כשהשמיים בהירים לגמרי מעל הראש. המספרים שיפתיעו אתכם 💧 הנתונים האמיתיים מרשימים במיוחד: השיטפון החזק ביותר שנמדד בישראל היה בינואר 2010 בנחל ניצנה: 1,420 מטר מעוקב לשנייה. להשוואה, נהר הירדן זורם בממוצע רק 16 מטר מעוקב לשנייה! זה אומר שנחל מדברי יבש יכול לזרום פי 90 יותר חזק מנהר הירדן! אם עשיתם רפטינג על הירדן, תחשבו כמה מפחיד זה פי 10 יותר מהר (וכאן זה כמעט פי 100!) כמה זמן לוקח למים להגיע? באגני ניקוז קטנים (עד 100 קמ"ר) המים יכולים להגיע תוך פחות משעה מרגע שיורד הגשם. ולפעמים זה תוך דקות ספורות בלבד. הכוח של המים: מחקרים הוכיחו ש-15 ס"מ של מים זורמים יכולים להפיל אדם מבוגר ולהזיז מכונית ששוקלת טון! מים בגובה של 30 ס"מ יכולים לסחוף רכבים, ו-60 ס"מ יכולים להזיז אפילו ג'יפים כבדים. מי היה חושב שמים רדודים מסוכנים כל כך 😱 איפה? המקומות המפורסמים של השיטפונות הערבה ומכתש רמון: נחל פארן הוא הנחל הגדול ביותר בישראל - 150 קילומטר אורך! הוא מגיע מסיני וברוחבו המקסימלי מגיע לכ-4 קילומטרים! באפריל 2023 שיטפון עוצמתי בנחל ציחור עקר עצי שיטה בני 200 שנה. מדבר יהודה: הקניונים הצרים של נחלים כמו נחל ערוגות ונחל דוד שליד עין גדי מפורסמים בשיטפונות דרמטיים. במאי 2024 נסגר נחל ערוגות לאחר שיטפון, אף ש-90% מאגן הניקוז לא קיבל בכלל גשם! הר הנגב: נחל צין, שעובר ליד עין עבדת, הגיע לשיא של 1,280 מטר מעוקב לשנייה ב-2014. הנה איך מתחיל שיטפון: מתי זה קורה? יש עונת שיטפונות? השיטפונות בישראל מתרחשים בעיקר בתקופת החורף והמעבר. לפי מחקר שבדק 107 אירועי שיטפון בנחל צין בשנים 1954-2016: 58% מהשיטפונות התרחשו בחורף (דצמבר-פברואר) 42% מהשיטפונות התרחשו בעונות המעבר (סתיו ואביב) עובדה מפתיעה: דווקא עונות המעבר יכולות להיות מסוכנות יותר! סופות הרעמים באביב ובסתיו מגיעות בפתאומיות גדולה יותר, והן קשורות לשיטפונות עוצמתיים במיוחד. איך השיטפונות מחיים את המדבר 🌱 למרות שזה נראה הרסני, השיטפונות הם הלב הפועם של החיים במדבר! הזרעים שמחכים בסבלנות : צמחים מדבריים כמו רותם המדבר או השיטה מפיצים את הזרעים שלהם במים הזורמים. הזרעים מכוסים בקליפה קשה שנפתחת רק אחרי ששיטפון שוחק אותה ומשרה אותה בבוץ ובחומרים אורגניים. כך הם מתפזרים למרחקים ומקבלים את הלחות והחומרים שעוזרים להם בתחילת החיים. החיות שיודעות מתי להגיע : קוראים לזה "צרכני הזדמנויות" - חרגולים, עכבישים וחיפושיות מתעוררים לאחר שיטפון כשיש לפתע שפע של צמחייה ירוקה. צפרדעים ש'ישנו' תחת האדמה יוצאות להטיל ביצים בשלוליות הזמניות, וגם ציפורים רבות מגיעות לשתות מהמים הזורמים. המארב שמחכה : טורפים כמו שועלים ועקרבים יודעים שאחרי שיטפון יהיה ריכוז של חרקים וטרף קטן ליד ערוצי הנחלים, ומגיעים לחפש מזון. הידעת? 🪾 עצי השיטה במדבר תלויים כמעט לחלוטין בשיטפונות כדי להתרבות. הזרעים שלהם זקוקים לשחיקה החזקה של המים כדי להיפתח, ולכן דווקא באזורי השיטפונות הם צומחים בצפיפות הגבוהה ביותר. חכמת הבדואים: איך הם ידעו לחזות שיטפונות הבדואים והקהילות המדבריות בסיני ובנגב חיו דורות על הידע של הזקנים לגבי מי השיטפונות. הוואדיות (ערוצי הנחלים) היו מקור מים מרכזי, והם ידעו בדיוק היכן בטוח להתמקם והיכן לא. הסימנים שהבדואים הכירו הם: ריח האדמה הרטובה - גם כשהשמיים נקיים, אפשר להריח אדמה רטובה שמגיעה מרחוק באמצעות הרוח, וזה סימן שהגשם יורד במקום אחר רוח קרה פתאומית - שינוי בכיוון הרוח וירידה של הטמפרטורה מבשרים על גשם צבע העננים - עננים כהים ונמוכים מעל ההרים מעידים על גשם חזק ניצול חכם של המים: הבדואים בנו טרסות (מדרגות אבן) בערוצי הנחלים כדי להאט את זרימת המים ולנצל אותם לחקלאות ולמרעה. הם ידעו שהצמחייה העיקרית תצמח דווקא בערוצים, והתכננו בהתאם. הידעת? מחקרים מודרניים על שיטפונות משתמשים בעדויות של זקנים בדואים שמתארים אירועי שיטפון מלפני עשרות שנים - הזיכרון הקהילתי שלהם על עוצמת וזמן השיטפונות נחשב אמין מאוד! מערכות ההתראה: הטכנולוגיה ששומרת עלינו 🚨 ישראל פיתחה מערכות התראה מתקדמות במיוחד: חיישנים אוטומטיים בכבישים : בכביש 90 ובמקומות נוספים הותקנו תחנות חכמות עם שני סוגי חיישנים - אחד שמזהה הגעת מים ואחד שמודד את גובה הזרימה. כשמתגלים מים, המערכת שולחת התראות אוטומטיות, מפעילה שלטי אזהרה, מורידה מחסומים במקומות שונים ומדליקה רמזורים אדומים - והכל 10 דקות לפני שהמים מגיעים לכביש! אתרי מידע ואפליקציות: - השירות המטאורולוגי הישראלי מפרסם תחזיות ואזהרות - רשות הטבע והגנים (*3639) מעדכנת על סגירת שבילים - קבוצות פייסבוק כמו "ציידי שיטפונות" חולקות מידע ותיעודים כללי הבטיחות החשובים ביותר ⚠️ הכלל הכי חשוב : לעולם לא נכנסים לערוץ נחל כשיש אזהרת שיטפון - גם אם הערוץ יבש לגמרי וגם אם אין עננים בשמיים! לפני טיול : תמיד לבדוק את תחזית מזג האוויר ולהתקשר לרשות הגנים לוודא שהשביל פתוח. בזמן הטיול : להקשיב לעדכונים ברדיו ולציית להוראות הרשויות. אם נתקעתם, צריך לטפס מיד לאיזור גבוה מעל הערוץ ולחכות עד שהמים יירדו. לגבי נסיעה ברכב : לעולם לא לחצות כביש שמכוסה במים זורמים! גם כשזה נראה רדוד, המים יכולים להיות עמוקים הרבה יותר ממה שנראה, והזרם החזק יכול לסחוף רכבים תוך שניות. קצת סקירה היסטורית: 87 שנות מחקר ופיתוח התיעוד המדעי של שיטפונות בישראל התחיל לפני כמעט 90 שנה, כלומר עוד לפני שנוסדה המדינה: 1938: ד"ר דב אשבל פרסם את המחקר המדעי הראשון על שיטפונות בסיני ובנגב. 1947: השירות ההידרולוגי הישראלי התחיל לאסוף נתונים באופן שיטתי. 1957: נחקק חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות. 1970: נמדד שיטפון שיא בנחל פארן - 1,160 מ"ק/שנייה - שהפך לאבן דרך במחקר. 1997: רפורמה גדולה איחדה 26 רשויות ניקוז ל-11 רשויות אזוריות שמכסות את כל שטח המדינה. 2018: לאחר אסון נחל צפית הוקם המרכז הלאומי לחיזוי שיטפונות, שמספק מפות וחיזויים שמתעדכנים כל 6 שעות בזמן אירועי גשם. שיטפון בנחל אוג, פברואר 2020. צילום עדי ברטשניידר שינוי אקלים: האם השיטפונות מתחזקים? 🌍 זו שאלה חשובה ומורכבת, האם ההתחממות הגלובלית משפיעה על האקלים, גורמת גם ליותר או פחות שטפונות. המחקרים מראים תמונה מעניינת: מה קורה עם הגשם? מסתבר שבשנים האחרונות מספר ימי הגשם בישראל יורד אך מופעי הגשם עצמם - מתחזקים. כלומר יש יותר "מכות גשם" בעוצמה גבוהה ובזמן קצר. אסון נחל צפית באפריל 2018 היה דוגמה קיצונית - באזורים מסוימים בנגב נמדדו עוצמות גשם של "אירוע של פעם ב-75-100 שנה" בפרק זמן קצר. המחקר על הסופה הזאת מצא מאות תאי גשם קונבקטיביים (שזה עננים שמתפתחים במהירות) קטנים וחזקים, שיצרו שיטפון קטלני. מה צפוי בעתיד? עלייה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קיצוניים קצרים. מחקרי מדבר במקומות אחרים (כמו במדבר סיני ובצפון אפריקה) מראים שבתרחישי התחממות, שיטפונות קיצוניים במדבר עלולים להתחזק ב-30% ומעלה מבחינת ספיקת שיא, אפילו אם כמות הגשם השנתי יורדת. הידעת? ההבדל בין "פחות גשם בסך הכל" ל"יותר גשם קיצוני פתאומי" הוא מה שהופך את השיטפונות המדבריים למסוכנים יותר, כי דווקא הגשם החזק והממוקד הוא זה שיוצר את השיטפונות העוצמתיים! שיטפון במצפה רמון. אם תסתכלו טוב תוכלו לראות אנשים ולהבין כמה שזה רחב. נובמבר 2018. צילום עדי ברטשניידר זה רק בישראל? 🌎 התשובה הקצרה היא - לא. שיטפונות בנחלי אכזב מתרחשים במדבריות בכל העולם! הנה כמה דוגמאות מרתקות: אריזונה, ארה"ב: הקניון המפורסם (אנטילופ), עם צורות הסלע המפותלות והצבעוניות שלו, נוצר במשך אלפי שנים על ידי שיטפונות! עונת המונסון (יולי-ספטמבר) מביאה סופות עזות. לאחר אסון ב-1997 שבו נהרגו 11 תיירים, הותקנו מדרגות מתכת, רשתות בטיחות, והקניון הפך לשמורה בה חובה לטייל רק עם מדריך מוסמך. אוסטרליה: במרכז היבשת יש נהרות שרוב השנה הם יבשים, אבל הם יכולים להציף שטח עצום! כשאגם אייר - הנמוך ביותר באוסטרליה - מתמלא, מיליוני חסילונים (שרימפס) קטנים בוקעים מביצים שחיכו באדמה היבשה במשך שנים, וציפורים מגיעות אליו ממרחקים של אלפי קילומטרים. ירדן - העיר העתיקה פטרה: הנבטים שבנו את פטרה לפני 2,000 שנה ידעו על השיטפונות ותכננו תעלות מים להגנה! גם היום, כשיש אזהרת שיטפון, האתר נסגר ואלפי תיירים מפונים. מדבר אטקמה, צ'ילה: זהו המדבר הכי יבש בעולם. יש בו מקומות שלא ראו גשם 400 שנה! אבל ב-2015 ירדו 2.5 סנטימטר גשם ביום אחד, ונהר שהיה יבש 17 שנה הפך לזרם סוער. תראו איך נראה שיטפון במקום האחרון שהיינו חושבים שיכול להיות. בשווייץ... כמה עובדות מפתיעות לסיום כוח השיטפון: מים שזורמים במהירות יכולים להזיז סלעים במשקל 40 קילוגרם! השוואה מדהימה: שיטפון חזק בנגב יכול להגיע לכמחצית מהספיקה של נהרות גדולים בעולם כמו נהר הריין או הנילוס. שעות השיא: רוב השיטפונות מגיעים לשיאם בין 12:00-19:00, כי בסטטיסטיקה הגשמים החזקים יורדים בדרך כלל אחר הצהריים. מהירות הגעה: באריזונה, ערוץ יבש יכול להתמלא במים תוך 58 שניות בלבד! סיכום: לצפות, להתפעל, להיזהר שיטפונות בנחלי אכזב הם אחד ממופעי הטבע המרשימים ביותר בישראל. הם מזכירים לנו שגם מדבר שנראה שקט ויבש מסתיר כוחות עצומים. עם הידע הנכון ומערכות ההתראה המתקדמות שיש לנו היום, אפשר ליהנות מהמראות המדהימים האלה בבטחה - מנקודות התצפית המיועדות ותוך הקפדה על כללי הבטיחות. בפעם הבאה כשתשמעו על אזהרת שיטפונות בחדשות, תדעו שמאחוריה עומדים יותר מ-80 שנות מחקר מדעי, מערכות חיישנים חכמות, ועבודה של מדענים ואנשי הצלה שדואגים שנוכל להמשיך להתפעל מהטבע המדהים הזה בבטחה. והתפקיד שלכם - להזהיר את ההורים או הנהגים שלא יכנסו לאיזורי הסכנה. גם כשנראה שהמים רדודים, אסור לנסות לעבור דרכם! עדיף לעמוד בצד, איפה שמותר, לחכות בסבלנות וליהנות המראה המיוחד.

ברדלס הוא לא רק החיה המהירה בעולם - הוא גם אחד היצורים המרהיבים ביותר לצייר! למה כיף לצייר דווקא ברדלס? כי כשמצלמים ברדלס בתנועה, מצלמות רגילות לפעמים לא מצליחות לקלוט אותו היטב - בעיקר בגלל המהירות המטורפת שלו. אבל כשאתם מציירים אותו - אתם יכולים לתפוס כל פרט: את הכתמים הייחודיים שלו (לכל ברדלס בעולם יש דפוס מנומר אחר!), את "הדמעות השחורות" המיוחדות ש'מקשטות' את העיניים שלו, ואת הזנב הארוך שמשמש אותו כמו הגה. בניגוד לחתולים אחרים, לברדלס יש גם טופרים שנמצאים תמיד בחוץ (לא כמו לחתול הביתי שלכם), כמו פקקי נעלי כדורגל - ואפשר לצייר גם אותם! רוצים לנסות? אספנו לכם כאן כמה מדריכים. בחרו את המדריך המתאים לכם והתחילו לצייר את החתול המהיר בעולם 🐆 **מטא תיאור:** למדו לצייר ברדלס (צ'יטה) עם מדריכי ציור מפורטים לכל הגילאים והרמות. גלו טיפים לציור הכתמים הייחודיים, הדמעות השחורות והזנב הארוך של החיה המהירה בעולם. מדריכי וידאו בעברית ובאנגלית שילמדו אתכם לצייר ברדלס צעד אחר צעד. צ'יטה חמודה עם כבוד לגוף הארוך והגמיש שלה במרוצה. וצבעונית. למתקדמים - פרצוף של צ'יטה שואגת, בעיפרון ובגוף מלא, ומרשים. רישום עם עיפרון

כמה שווה פרי צהוב, מתוק ומשביע, שנראה כל כך תמים? מתברר שהרבה. הרבה מאוד. הבננה היא הפרי שהפיל ממשלות, שינה את האופן שבו אנחנו רואים אבולוציה , וכמעט נעלמה מהעולם פעמיים. וגם הצבע הצהוב הוא לא כזה מובן מאליו... 💠 קבלו סיפור שכולל הנדסה גנטית מלפני אלפי שנים, של חברות שהפכו לחזקות יותר ממדינות, ושל מדענים שנלחמים היום כדי להציל את הפרי האהוב עלינו מ-הכחדה 😱. אמ;לק לפוסט: הבננה שלא הייתם רוצים לאכול 🍌 לפני כ-7,000 שנה, אי שם ביערות דרום-מזרח אסיה, הבננה הפראית נראתה שונה מאוד מזו שאתם מכירים. היא הייתה קטנה, עגולה, מלאה זרעים גדולים וקשים וכמעט בלתי אפשרית לאכילה, עם קליפה עבה וקשוחה שממש דרשה כלים חדים כדי לקלף אותה. אבל אז, איפשהו בפאפואה גינאה החדשה, קרה משהו מיוחד. בננה אחת נפלה על רצפת הג'ונגל עם "תאונה גנטית מוצלחת" - מוטציה שגרמה לה לגדול ארוכה, עם קליפה רכה וכמעט ללא זרעים. האנשים שגילו את הפרי המוזר הזה החלו לשתול אותו, לטפח אותו, ולבחור בצמחים עם הכי מעט זרעים. כך, דרך תהליך שנקרא בִּרירה מלאכותית (שזה כמו אבולוציה, אבל בהתערבות של בני האדם באמצעות תהליך שבו בוחרים לגדל רק צמחים ספציפיים, במקום לתת להם לגדול לבד), הם יצרו בעצמם את הבננה המושלמת לאכילה - זאת שאנחנו מכירים. הידעתם? הקו האפור הדק במרכז הבננה? זה השריד האבולוציוני של הזרעים השחורים והצפופים מפעם! פרח? ירק? מהי בעצם בננה? 🌿 חשבתם שהיא צומחת על עץ? טעות! מבחינה בוטנית, הבננה היא עשב ! מה שנראה כמו עץ הוא בעצם "גזע מזויף" שבנוי מעלים הכרוכים זה בזה. למה זה משנה? כי עשבים הם צמחים שלא נשאר מהם שום דבר "עצי" בחורף - הם צומחים מחדש כל שנה. זה מוביל אותנו לנתון המשעשע: מין הבננה הענק מגיע לגובה של 15 מטר ועלים שלו יכולים להגיע ל-20 מטר מעל הקרקע. זה הופך אותו לעשב הכי גבוה בעולם! הנה כמה שיאים צהובים 🏆 כשמדברים על בננות, אי אפשר להתעלם מ שיאי גינס המרשימים: הבננה הכי גדולה בעולם נמצאה בגינאה החדשה עם בננות באורך של 25-30 ס"מ, כשעל אשכול אחד אפשר למצוא כ-300 בננות במשקל כולל של כ-60 ק" גם! ב-2001, באיים הקנריים, מצאו אשכול בננות עם 473 בננות בודדות ובמשקל של 130 ק"ג אמריקאי אחד קילף ואכל 8 בננות בדקה אחת בלבד (מעניין כמה זמן הוא ישב אח" כ על ה אסלה 🤭) אל תנסו את זה בבית! האם הבננה טובה לבריאות? 💪 הבננה היא לא רק טעימה - היא גם מלאה בחומרים מזינים שחשובים לגוף שלנו כמו אשלגן (בבננה בינונית יש כ-12% מהכמות היומית המומלצת) שעוזר לשרירים לעבוד, לעצבים להעביר מסרים בגוף, לווסת את קצב הלב ולהוריד את לחץ הדם . כמו ויטמינים חשובים - B6 (שעוזר ל מוח שלנו לעבוד יותר טוב), או ויטמין C (כמו זה של פירות הדר, למרות שב קלמנטינה יש פי 6...) שעוזר לחיזוק המערכת החיסונית ולהילחם במחלות. וכמו סיבים תזונתיים שעוזרים למערכת העיכול לעבוד. הידעתם? הבננה מכילה גם דופמין שמשפיע על מצב הרוח לטובה וגם פועל כנוגד חמצון שמגן מפני דלקות בגוף שימושים מפתיעים לבננה ולחלקיה 🌿 הבננה היא לא רק הפרי עצמו - כל חלקי הצמח שימושיים: עלי הבננה משמשים לבישול, עטיפת מזון והגשת אוכל במטבחים רבים באזורים טרופיים. הם גדולים, גמישים, עמידים למים, ומעניקים ארומה מתוקה עדינה למאכלים שמבשלים בהם. העלים מכילים חומרים שמשתחררים כשמבשלים בהם אוכל חם, וזה תורם לערך התזונתי והרפואי שלהם. רצינו לשים כאן סרטון של מאכל כלשהו עטוף בעלי בננה ומאודה, אבל נתקלנו ב'צלחת' עלה הבננה הזה, והחלטנו עליו: גם קליפת הבננה מכילה רמות גבוהות של ויטמינים, מגנזיום, אשלגן, סיבים וחלבון, ולכן יש מדינות (בעיקר באסיה ובאמריקה הלטינית) שם אוכלים גם את הקליפה, ואפילו מייצרים ממנה קמח שמשמש בתעשיית המזון כתחליף לחיטה בעוגיות ומוצרים אחרים. ואפשר גם לעשות אומנות... הידעתם? קליפת בננה היא 30-40% מסך כל הבננה, ויוצרת 3.5 מיליון טון פסולת מזון מדי שנה. שימוש בקליפות יכול להפחית את בזבוז המזון באופן משמעותי! הבננה האלוהית? תלוי את מי שואלים 🤔 הבננה הפכה לדוגמה מפורסמת בוויכוח הפילוסופי בין אבולוציה לתכנון תבוני. יש כאלה שטענו שהבננה כל כך מושלמת לאדם - בקליפה שנפתחת בקלות, בעיצוב שנוח להחזקה, בטעם המתוק והמזין - עד שהיא בטוח תוכננה במיוחד בשבילנו ולכן כינו אותה "הפרי האלוהי" וטענו שהיא "עדת המפתח הצהובה" בדיון הזה. אבל יש בעיה 'קטנה' בטיעון הזה... הבננה הטבעית, המקורית והפראית היא בדיוק ההיפך - קשה לקילוף, מלאה בזרעים, וכלל לא נוחה לאכילה. הבננה "המושלמת" שלנו היא תוצאה של אלפי שנים של אותה אבולוציה מלאכותית שהזכרנו למעלה. כלומר, בני האדם הם שעיצבו אותה להיות מושלמת עבורם, לא הטבע או משהו בלתי-טבעי... הפרי שהפיל ממשלות 🏛️ הבננה לא רק שינתה את תפריט הארוחות שלנו, היא גם שינתה את פני העולם הפוליטי. בתחילת המאה ה-20, חברה אמריקאית פרטית שלטה על שטחים ענקיים באמריקה המרכזית, בחוף הקריבי של קולומביה, ובאיי הודו המערבית - שם גידלו עבורה את רוב הבננות. זה הביא ליצירת המונח " רפובליקת בננות " (מדינה שנשלטת ע״י חברות זרות גם בכלכלה וגם בפוליטיקה). בשנת 1954, לאחר שנשיא גואטמלה חקובו ארבנס (שנבחר באופן דמוקרטי , אגב) העביר חוק רפורמת קרקעות שפגע ברכוש החברה, הם דאגו לפעול כדי להדיח אותו מתפקידו. וכך קרה שחברת בננות הפילה ממשלה! בננות בישראל 🇮🇱 אולי זה יפתיע אתכם, אבל ישראל נמצאת כמעט מחוץ לתחום הגידול האופטימלי של הבננה. למה? כי הבננה אוהבת אקלים טרופי חם ולח, ואנחנו בישראל חיים באקלים ים-תיכוני שלפעמים יכול להיות קר מדי בשבילה. אבל החקלאים הישראלים לא מוותרים בקלות, ולכן אפשר למצוא גידולי בננות בישראל! איפה מגדלים בננות בארץ? אזורי הגידול העיקריים הם הגליל המערבי, חוף הכרמל ועמק הירדן, שבהם הלחות והחום גבוהים והסיכוי לקרה נמוך. בנוסף, יש גם כ-2,500 דונם בדרום הארץ (עוטף עזה). אגב, בגלל הקור החורפי שלנו, עבור הבננות, מגדלים אותו תחת רשתות, שמגנות עליהן מפני רוח וקור, ועוזרים ליצרת סביבה יותר טרופית. וכמה בננות מגדלים בישראל? סך כל שטחי הבננות בארץ - כ-32 אלף דונם, שמניבים כ-200 אלף טון בננות בשנה. די מרשים, לא? הבננה הנעלמת - פעם אחת, ואולי שוב 😰 סבא וסבתא שלכם אכלו בננה מסוג שונה לחלוטין משלנו. הבננה שאנחנו אוכלים היום נקראת קאווֶנדיש (Cavendish), אבל לפני שנות ה-50 כולם אכלו בננה בשם גרוס מישל (Gros Michel). הגרוס מישל הייתה יותר גדולה, מתוקה וטעימה מהבננה שלנו. אז למה החליפו לנו זן?? כי בשנות ה-50 הגיעה מחלה בשם מחלת פנמה, שנגרמת על ידי פטרייה, שהשמידה (כמעט) את כל מטעי הבננות באמריקה המרכזית. הגרוס מישל הייתה כל כך פגיעה למחלה הזאת שהיא כמעט נכחדה. אז בני האדם מצאו פתרון: הקוונדיש - בננה שעמידה למחלת פנמה המקורית - והנה, הבעיה נפתרה. נכון? לא ממש. כי בשנות ה-90 התגלה זן חדש של המחלה, שמסוגל להדביק את בננות הקוונדיש (מעריכים ש-80% נמצא בסכנה), ובגלל שהפטרייה הזאת יכולה להישאר באדמה עשרות שנים, זה משפיע גם קדימה על כל גידול עתידי. בנוסף, בגלל הקליפה העבה של הבננה, מרססים אותן בחומרי ההדברה (יותר כל פרי טרופי אחר) - בארצות אמריקה אפילו עד 60 פעם בשנה (שזה יותר מפעם בשבוע) - כדי לנסות ולעצור את בעיית המחלה הזאת. אבל חומרי ההדברה מזהמים קרקעות, מים וגם משפיעים על בריאות העובדים. למה זה כל כך מסוכן? כי כל בננות הקוונדיש בעולם הן שיבוטים (צמחים זהים גנטית). וכשכל הצמחים זהים גנטית, וירוס אחד שיצליח להדביק אחד מהם, יגרום לכולם להיות בסכנת הכחדה. הסכנות של מונוקולטורה 🌱 הבעיה עם בננות קוונדיש זה לא רק המחלה, אלא מה שנקרא "מונוקולטורה" (שפירושו גידול של סוג צמח אחד בלבד בשטחים ענקיים). לפחות 97% מהבננות שמגדלים בעולם באות מהזן האחד הזה (תחשבו: אם כולנו אחים מאותם ההורים, מה זה אומר מבחינה גנטית ...). מה הבעיה? חוסר הגיוון הגנטי הופך את כל הצמחים לפגיעים בדיוק לאותן מחלות ומזיקים. והמחסור בגיוון הגנטי יוביל בסוף להכחדת המין כולו. אז מה הפתרון? 🔬 מדענים מסכימים שצריך יותר גיוון גנטי בבננות המעובדות שלנו והם עובדים קשה כדי להציל את הבננה. הם מנסים כמה גישות: גיוון בגידול של זני בננות. זה יפחית את הסיכון שמחלה אחת תשמיד את כל היבול. הנדסה גנטית כדי להפוך את הזן הקיים לעמיד יותר למחלות חיפוש אחר זנים חדשים, שהרי יש מאות זני בננות בטבע שלא נחקרו מספיק אז אולי הבננה הבאה שלנו תיראה קצת שונה - אבל לפחות היא תהיה כאן. הבננה הכחולה - האם היא באמת כחולה? 💙 אולי שמעתם על בננה מיוחדת בשם בלו ג'אווה, שמכונה גם "בננת הגלידה". תמונות של הבננה הכחולה התפשטו ברשתות החברתיות ויצרו המון התרגשות - אבל האם היא באמת כחולה? התשובה היא כן ולא... כשהבננה לא בשלה יש לה צבע ירוק-כסוף, וכשהבננה בשלה, הפרי הופך צהוב חיוור עם בשר לבן קרמי. ככה שרוב התמונות של בננות כחולות הן פילטרים ופוטושופ 🤦‍♀️!... אגב, למה היא נקראת"בננת הגלידה"? כי א', הבננה מתוקה, ו-ב', מרקם קרמי דמוי גלידה ו-ג'טעם שמזכיר וניל הידעתם? הביקוש העצום לבננה הזאת עקב הפרסום ברשתות החברתיות גרם לזמן המתנה של 3 שנים (!) להזמנה ולמחיר שערורייתי של 47$ לבננה אחת 😱 ואם כבר בננה יקרה... אז בנובמבר 2024 נמכרה בננה שהודבקה לקיר כיצירת אמנות מודרנית תמורת 6.24 מיליון דולר (!!!), והקונה קיבל: בננה אחת, סרט הדבקה, והוראות איך להדביק אותה לקיר 😂 בננה במספרים 📊 הבננה היא הפרי הכי פופולרי בעולם, ולא סתם: זה היבול החשוב הרביעי בעולם אחרי חיטה, אורז ותירס בממוצע בנאדם אוכל 130 בננות בשנה, בקצב של כמעט 3 בשבוע למעלה מ-400 מיליון אנשים תלויים בבננות לכחמישית מסך הקלוריות היומיות שלהם 85% מייצור הבננות בעולם משמש לצריכה מקומית, ורק 15% מיוצא קופים ובננות - האם זה באמת הזיווג המושלם? 🐒🍌 למרות שכשאומרים בננות אנחנו מייד חושבים על קופים, בטבע הם כמעט ולא אוכלים את הבננות שאנחנו מכירים! הבננות הפראיות הן קטנות, מלאות זרעים קשים, ועם מעט מאוד חלק אכיל. הקופים בטבע אוכלים בעיקר פירות אחרים כמו תאנים, עלים, פרחים וחרקים. אז איך נוצר הקשר המפורסם? זה קרה בעיקר בתחילת המאה ה-20, כשבננות היו פרי זול וקל להשגה במדינות המערב. מנהלי גני חיות וקרקסים גילו שקופים בשבי מוכנים לאכול בננות בקלות, והמחזה של קוף מקלף בננה ואוכל אותה בהנאה- משך קהל. וכך נולדה האגדה! הבעיה היא שהבננות המתוקות שלנו הן בעצם מתוקות מדי עבור קופים ויכולות לגרום להם לנזק בשיניים ואפילו לסוכרת. לכן, חלק מגני החיות הפסיקו או הפחיתו משמעותית את מתן הבננות לקופים. כיום נותנים להם תזונה יותר מאוזנת שדומה למה שהם אוכלים בטבע, עם הרבה ירקות עלים וסיבים תזונתיים. הידעתם למה הבננה משחימה? כשהבננה מבשילה, היא מייצרת גז מיוחד בשם אתילן, שגורם לחומר בשם אנזים (סוג של "עוזר כימי") להיפגש עם החמצן שבאוויר - ואז נוצרים הכתמים החומים. למעשה הם חומר בשם מלנין (אותו אחד שנותן צבע לעור ולשיער שלנו)! ככה שבננה עם כתמים חומים היא לא מקולקלת, היא פשוט בשלה ומתוקה במיוחד. אז איך נסיים את כל ההסבר הבנני הזה? עם בננה קצבית... 🍌🟡

עונת הבננות כאן, ובגדול. אז חוץ מלקלף ולאכול, קבלו גם כמה מתכונים, סופר פשוטים וטעימים, מהסוג שילדים באמת יכולים להכין כמעט לבד (עם פיקוח קטן כשצריך). בעיקר עבור אותן בננות שהבשילו מהר ויותר מדי על צלחת הפירות... כל מתכון קצר, בלי קישוטים מיותרים, ובלי מרכיבים מוזרים, מהאוסף הפרטי. וגם חיפשנו סרטונים שמכינים כאלה, קצת אחרת, לטובת מי שמעדיף את מראה העיניים על המילה הכתובה. בתיאבון! 🍌 שייק מנגו-בננה-ומלון רכיבים : בננה בשלה מאד מנגו קפוא (בעונה, אפשר גם טרי) מלון (ירוק, כתום, צהוב. לבחירתכם) ½ כוס חלב/מים/יוגורט כפית דבש (כי המנגו והבננה כבר מתוקים) קמצוץ קינמון (שלא ישתלט) הכנה : לשים הכל בבלנדר, לטחון עד חלק, לשתות. רוצים יותר קר? הוסיפו כמה קוביות קרח. היינו חייבים... 🍌 עוגת בננות בחושה / מאפינס רכים וריחניים רך, לא דחוס, שילדים יכולים לערבב בקערה אחת) רכיבים : 3 בננות בשלות מאד, רכות ומעוכות 2 ביצים ⅓כוס שמן ½כוס סוכר ½1 כוס קמח + כפית אבקת אפייה קורט קינמון רוצים לשדרג? הוסיפו קצת שוקולד צ'יפס או סוכריות עדשים קטנות. הכנה : לערבב בנפרד קמח, אבקת אפיה וקינמון לערבב בקערה: ביצים, שמן, סוכר ובננות. להוסיף את תערובת הקמח לבננות ולערבב עד שהאחיד אם רוצים עוגה: לתבנית אינגליש קייק משומנת אם רוצים מאפינס: לתבניות המאפינס משומנות לאפות ב־170 מעלות כ־35 דקות לעוגה או כ-20 דק' למאפינס. 🍌 פנקייק בננה מהיר ל שבת בבוקר שימו ❤️: הבננה מוסיפה הרבה לחות ומתיקות שמתפרקים במחבת, לכן פנקייק בננה צריך בלילה יותר סמיכה מבחילות הפנקייק הרגילה, כדי שהוא לא יתפרק ויידבק. רכיבים : בננה מאד בשלה ומעוכה ביצה 2 כפות קמח (לא חובה אבל יעזור ליציבות) תמצית וניל או קורט קינמון הכנה : לערבב הכל בקערה קטנה ל'חביתת בננה' לשמן קלות מחבת חמה. להניח כפות קטנות של בלילה, ל'לביבות' להפוך כשהפנקייק מתמלא בועות. מושלם עם קצת דבש, מייפל, סירופ שוקולד, נוטלה, או פרוסות בננה טרייה מעל. והנה גירסה אחרת יותר 'רטובה'), ואפילו טבעונית: --- 🍌 בננה ושוקולד ב-40 שניות רכיבים : בננה קוביית שוקולד (מריר/חלב/בלונדי קרמל מלוח!) הכנה : לחתוך את הבננה לאורך. לדחוף בפנים את ה שוקולד . להכניס למיקרוגל ל-30–40 שניות. אפשר גם בתנור: 10 דקות על 180 מעלות בתוך נייר אפייה. השוקולד נמס, והבננה הופכת חמה ורכה וזה קינוח מתוק ומושלם. או הרעיון הזה 👇 חצי בננה על שיפוד, טבולה בשוקולד מומס עם ציפוי מושחת כמו פירורי בייגלה, סוכריות יומולדת וכו' 🍌 מוזלי יוגורט בננה, שילדים באמת מסכימים לאכול רכיבים : יוגורט טבעי/וניל בננה פרוסה גרנולה קצת דבש שדרוגים : קוביות תפוח / אגס / תותים שוקולד צ'יפס שבבי קוקוס תותים / אוכמניות/ פירות יער הכנה : מערבבים הכל ואוכלים. זהו. פשוט, צבעוני, טעים. 🍌 "גלידת" בננות בריאה כי, בואו, גם בחורף שלנו יש (הרבה) קיץ - ולכן צריך גלידה ... רכיבים : 2 בננות קפואות טיפת חלב הכנה : לטחון בבלנדר ביחד כמה דקות עד שזה נראה כמו גלידה רכה. אפשר להחליף את החלב בחלב ממותק - לגלידה מתוקה ממש אפשר להוסיף אבקת קקאו כדי לקבל גלידת שוקובננה. ולסיום, איך אפשר בלי בננה מטוגנת? יש לכם מתכונים שלכם שתשמחו לשתף איתנו? שלחו לנו ונשמח (מאד) להוסיף כאן!

סיימתם ארוחת ערב משפחתית גדולה. הכיור מלא צלחות מלוכלכות, סירים שומניים וכוסות מלאות שאריות. את הכל אתם מסתדרים בתוך המדיח כלים, לוחצים על כפתור, וכשעה וחצי אחרי מגיע הרחב המוכר: מי מסדר במקום את כל הכלים (שכמובן יצאו נקיים ומבריקים בלי שאף אחד יעמוד וישפשף עם סבון כלים...). אבל רגע... איך זה בעצם עובד? בואו נגלה את הסוד של המכונה הקסומה הזו שחוסכת לנו שעות של זמן מבוזבז 😏 איך זה בכלל מנקה בלי לשפשף? 🤔 זאת השאלה הגדולה, נכון? אין במדיח שום דבר שיבריש את הכלים, אז איך הם נהיים נקיים? התשובה היא: מים בלחץ גבוה + מים חמים + סבון = קסם ניקיון! אפשר להבין את לחץ המים בדוגמא הבאה: קחו צינור מים של גינה. אם תחזיקו אותו רגיל, המים יזרמו בעדינות. אבל אם אתם תלחצו על קצה הצינור עם האגודל, המים 'ישפריצו' בכוח רב יותר. זה בדיוק מה שקורה במדיח! במדיח יש זרועות מסתובבות (תזכרו אותן, נדבר עליהן עוד רגע) עם חורים קטנים. המים יוצאים דרך החורים האלה בלחץ חזק מאוד ופוגעים בכלים מכל הכיוונים. זה כמו מיליוני ידיים קטנטנות עם סקוץ' שמשפשפות את הכלים במקומכם! הידעתם? לחץ המים במדיח יכול להגיע עד 10 בר (בר=מדיד לחץ המים), שזה פי 10 מלחץ של מים רגילים בברז הביתי! למה זה לא מסתובב כמו במכונת כביסה? 🌀 שאלה מצוינת! הרי אם במכונת כביסה הכל מסתובב ומתערבל, כדי להתנקות, למה במדיח זה לא ככה? התשובה פשוטה: כי אז כל הכלים שלכם היו נשברים! 🤪תארו לכם את כל הצלחות והכוסות מתנגשות אחת בשנייה במהירות גבוהה... 😂 אז במקום שהכלים יסתובבו במדיח, המים הם אלה שמסתובבים ופוגעים בכלים מכל הצדדים. הכלים נשארים במקום, במגשים מיוחדים שמחזיקים אותם בבטחה, והמים עושים את כל העבודה. הידעתם? הזרועות במדיח לא מסתובבות בעזרת מנוע, אלא בגלל כוח המים, שיוצאים מהחורים ודוחפים את הזרועות לסיבוב - בדיוק כמו הממטרה שבגינה. איך זה עובד מבפנים? מסע של כלים מלוכלכים 🚿 בואו נעקוב אחרי מסע של צלחת מלוכלכת במדיח: שלב ראשון - השטיפה המקדימה המדיח מתחיל בשטיפה עם מים קרים או פושרים שמסירים את הלכלוך הרופף - פירורים, שאריות אוכל קטנות. זה בעצם הורדה של "השכבה הראשונה" של הלכלוך. חשוב לדעת: המים במדיח לא "נעלמים" כל הזמן - יש אגן מים בתחתית המדיח, ומשאבה ששולחת שוב ושוב את אותם המים דרך הזרועות המסתובבות. רק אחרי שלב מסוים המים המלוכלכים נשאבים החוצה ונכנסים למדיח מים חדשים ונקיים. שלב שני - הכניסה לפעולה המדיח מחמם את המים ל-45-65 מעלות צלזיוס (תלוי בתוכנית שבחרתם). בטמפרטורה הזאת, השומן והחלבונים מתמוססים הרבה יותר בקלות. כמו לרחוץ ידיים שומניות במים חמים - זה הרבה יותר יעיל ממים קרים! שלב שלישי - שחרור הסבון המגירה הקטנה שבה שמים את הטבלית או האבקה? רק כשהיא נפתחת, הסבון יתערבב במים ויסייע להם "להיצמד" לכלים טוב יותר ולהדוף את הלכלוך. שלב רביעי - המופע המרכזי הזרועות המסתובבות מתחילות את העבודה! בתחתית המדיח יש זרוע אחת או שתיים שמסתובבות ומרססות מים בלחץ גבוה לכל הכיוונים. אם פתחתם פעם את המדיח באמצע התוכנית (אל תעשו את זה!) - ראיתם את הזרועות האלה עושות את הקסם שלהן. שלב חמישי - השטיפה אחרי שהסבון עשה את שלו, המדיח משטוף את הכלים במים נקיים כדי להוריד את כל שאריות הסבון. שלב שישי - הברקה וייבוש בשלב זה המדיח משתמש במים חמים מאוד (עד 70-75 מעלות!) ומוסיף את נוזל ההברקה. בסוף, או שהמדיח מחמם את האוויר בפנים, או שהוא פשוט מנצל את החום שנשאר מהמים החמים כדי לאדות את טיפות המים שנשארו על הכלים. נוזל ההברקה עוזר למים לא להישאר כטיפות על הכלים. הידעתם? יש מדיחים עם חיישנים מיוחדים שבודקים כמה המים מלוכלכים ובהתאם לזה מקצרים או מאריכים את זמן הניקיון, ככה שכשהמים כמעט נקיים, המדיח יחסוך מים וחשמל ויסיים מהר יותר, וכשהכלים ממש מלוכלכים, הוא ימשיך עוד קצת כדי לוודא שהכל נקי לגמרי! מיהם כל החומרים האלה ומה הם עושים? 🧴 ⚠️ אזהרה חשובה: חומרי הניקיון למדיח הם מרוכזים מאוד והם לא משחק! אסור לגעת בהם ישירות או לשים אותם בפה. תמיד כדאי שיאוכסנו במקום שילדים קטנים לא יכולים להגיע אליו. ישנם שלושה "שחקנים" עיקריים בצוות הניקיון של המדיח: הסבון זה הכוכב העיקרי! הסבון מכיל אנזימים (חלבונים מיוחדים) שמפרקים את הלכלוך - חלק מהם תוקפים שומנים, חלק תוקפים חלבונים, וחלק תוקפים עמילנים (כמו שאריות של פסטה או אורז). הוא גם מכיל חומרים שעוזרים למים להרים את הלכלוך מהכלים. הם עובדים טוב במיוחד במים חמים, ולכן הטמפרטורה כל כך חשובה! יש 3 סוגים עיקריים של סבון למדיח: אבקה, וטבליות. המלח לא, זה לא מלח רגיל של מאכל, זה מלח מיוחד שתפקידו לרכך את המים (כי אבנית , זוכרים?). המלח "תופס" את המינרלים שיש במים ומונע מהם להפריע לניקיון. במים רכים, הסבון עובד הרבה יותר טוב - בדיוק כמו שבמקלחת עם מים רכים קל יותר להקציף סבון. נוזל ההברקה זה החומר הסודי שגורם לכלים להיראות מבריקים וללא כתמי מים. הוא מורכב מחומרים שמפחיתים את המתח הפנימי של המים, כלומר, גורם למים "להחליק" מהכלים במקום להישאר צמוד עליהם כטיפות. וכך, כשהמים מתאדים מהר, לא נשארים כתמי מים על הכלים. הידעתם? הרבה חושבים ששטיפה ביד יותר חסכונית, אבל מדיח מודרני משתמש בהרבה פחות מים מאשר בשטיפה ידנית. ככה שלמעשה, השימוש במדיח יותר ידידותי לסביבה למה צריך מגירה מיוחדת לטבלית? 📦 למה לא פשוט לזרוק את הטבלית לתחתית המדיח? יש לזה סיבה טובה! המגירה נפתחת רק בשלב הרביעי - כשהמים כבר חמים והגיע הזמן לשטיפה העיקרית עם סבון. אם היינו זורקים את הטבלית בהתחלה, היא הייתה מתמוססת כבר בשטיפה המקדימה, ואז כשמגיע הזמן לניקיון האמיתי - כבר לא היה נשאר סבון! סוגי מדיחים - לא רק מה שיש אצלכם במטבח! 🏭 המדיח הביתי הסטנדרטי זה מה שרוב האנשים מכירים - מדיח ברוחב 60 ס"מ עם שני מגשים (אחד למעלה לכלים קטנים, אחד למטה לצלחות וסירים) וסל לכלי אוכל. מיני מדיח גרסה מוקטנת למטבחים קטנים או למשפחות קטנות. הוא עובד בדיוק כמו הגדול, פשוט מכיל פחות כלים. מדיח תעשייתי - שגם יכול להיות בגודל של חדר 🏢 פה זה נהיה ממש מעניין! בקיבוצים, במסעדות, בתי חולים או מטבחים תעשייתיים יש מדיחים שהם ממש תחנות שטיפה (כן, כמו של המכוניות...). הכלים נכנסים על סרט נע (בדיוק כמו סרט ייצור במפעל!) ועוברים דרך כמה תחנות: - תחנת שטיפה ראשונית - להסרת פירורים - תחנת סבון - עם התזת מים חמים מאוד בלחץ גבוה (בחלק מהמדיחים התעשייתיים יש גם מברשות, אבל ברבים מהם יש בעיקר התזת מים חמים בלחץ גבוה לאורך התחנות השונות) - תחנת שטיפה של מים נקיים - תחנת חיטוי - במים בטמפרטורה של 80-90 מעלות! הכלים פשוט "נוסעים" במסלול ויוצאים נקיים בקצה השני. מדיחים כאלה יכולים לנקות מאות צלחות בשעה! מדיח לכוסות בלבד 🥂 במקומות כמו בתי קפה או ברים, לפעמים יש מדיח קטן מאוד שמיועד רק לכוסות. מחזור השטיפה שלו קצר במיוחד (2-3 דקות בלבד!) כי הוא מתמחה בניקיון של כוסות בלבד ולא צריך להתמודד עם שומנים כבדים או שאריות אוכל. מדיח נייד כזה שאפשר לגלגל למקומות שונים במטבח ולחבר לברז בזמן השימוש. תראו את המכונה הזאת, שמקבלת את המגש המלוכלך עם כל שאריות האוכל והסכו"ם ומתמודדת עם הכל בפס נע אחד ארוך במיוחד. המלצה - תריצו במהירות גבוהה... הידעתם? המדיח הביתי הראשון הומצא בשנת 1886 על ידי ג'וזפין קוקריין, אישה עשירה מאילינוי שכעסה כשהעובדים שלה שברו לה יותר מדי מכלי החרסינה היקרים שלה... אז היא פיתחה מכונה שמרססת מים חמים בלחץ גבוה על הכלים. טיפים לסידור נכון של המדיח 📋 רוצים שהכלים יצאו ממש נקיים? הנה כמה כללים: אל תעמיסו יותר מדי! מדיח עמוס מדי = כלים שלא מתנקים טוב. המים צריכים להגיע לכל הכלים, אז תנו להם מקום 'לנשום'. צלחות עומדות במגש התחתון, עם הצד המלוכלך כלפי מרכז המדיח קערות וכוסות תמיד הפוכות כלפי מטה סכו"ם - עם רווחים ביניבם. את הלהב של ה סכין כדאי להניח כלפי למטה כדי לא להידקר, וה מזלגות וה כפות למעלה, כדי שיתנקו. סירים גדולים במגש התחתון, בצדדים ולא במרכז - כדי שלא יחסמו את חורי הזרועות המסתובבות (הממטרה...) כלי פלסטיק רק במגש העליון, כי בתחתון יותר חם מה לא כדאי לשטוף במדיח? כלי עץ - כי הם יתפצלו. הרטיבות ה'ארוכה' לא טובה לעץ. סכינים איכותיים וחדים במיוחד, כי עוצמת המים עלולה להקהות את הלהב כלים עתיקים או עדינים (כדי שהצבע והדוגמא לא 'יימחקו') כלים עם ציפוי מיוחד (אלא אם כן כתוב שהם מתאימים למדיח) הידעתם? המגש העליון של המדיח יכול לרדת למטה! אם יש לכם כוסות או קערות גבוהות במיוחד, אפשר להנמיך את המגש העליון בכמה סנטימטרים כדי שיהיה יותר מקום. איך עושים את זה? בצידי המגש יש בדרך כלל כפתורים או ידיות קטנות - לוחצים עליהם ומזיזים את המגש למעלה או למטה. זה משנה את כל המשחק כשיש כלים גבוהים! נקודה למחשבה - מה עוד היינו רוצים להמציא? 🤖💭 אז יש לנו מדיח כלים שמנקה בשבילנו, ויש לנו מכונת כביסה שמכבסת בשבילנו. אבל מה עם כל שאר עבודות הבית המעצבנות? דמיינו... רובוט מקפל כביסה 👕 - שיודע לקפל בדיוק כמו שצריך רובוט מסדר ממדיח 🤖 - שיודע בדיוק איפה כל צלחת צריכה לשבת בארון מכונת גיהוץ אוטומטית - פשוט זורקים פנימה חולצה מקומטת ו...היא יוצאת מגוהצת לגמרי ותלויה על קולב. שואב אבק שגם מסדר צעצועים 🧸 . כן, יש כבר רובוט שואב, אבל מה אם הוא גם היה אוסף את כל ה לגו המפוזר ומחזיר אותו לקופסה? איזו המצאה הייתם הכי רוצים שתגיע לעולם? ומה אתם חושבים - האם יום אחד רובוטים יעשו את כל עבודות הבית בשבילנו, ואנחנו נוכל לעשות רק את מה שבאמת מעניין אותנו? עד אז, לפחות יש לנו את מדיח הכלים הנאמן שלנו - שחוסך לנו שעות של שפשוף ושטיפה. אבל... התור של מי לסדר אותו היום?! 🎉

רואלד אמונדסן היה נורווגי קשוח שהפך לאיש הראשון שהגיע לקוטב הדרומי. אבל הסיפור שלו הוא הרבה יותר מסתם "הגעתי ראשון" - זה סיפור של תכנון מדוקדק, החלטה פתאומית לשנות כיוון, ומירוץ דרמטי מול מתחרה בריטי שלא ממש ידע שהוא במרוץ... מי היה רואלד אמונדסן? אמונדסן נולד ב-1872 בנורווגיה למשפחת ספנים. אמו רצתה שיהיה רופא, אבל הוא חלם על משהו אחר לגמרי - חקר הקוטבים הקפואים. אחרי שאמו נפטרה, הוא זנח את לימודי הרפואה והתמסר לחלום שלו. כבר בגיל צעיר, אמונדסן התחיל להכין את עצמו לחיים בתנאי קיצון. הוא ישן עם החלונות פתוחים גם בחורף הנורווגי הקפוא, כדי להתרגל לקור. הוא יצא לטיולי סקי ארוכים בהרים והכשיר את גופו לתנאים קשים. זו הייתה הכנה שלקחה לו שנים - והיא השתלמה. אמונדסן לבוש היטב ("קצת" קר שם...) מקור: ויקימדיה. 💡 הידעתם? אמונדסן היה הראשון שהקיף את המעבר הצפון-מערבי (הדרך הימית דרך האיים הקנדיים בין האוקיינוס האטלנטי לשקט), משימה שדורות של מגלי ארצות ניסו להשלים. זה לקח לו שלוש שנים, בין 1903-1906! הקוטב הדרומי - המקום הכי קיצוני על כדור הארץ תארו לעצמכם שאתם קמים בבוקר, יוצאים מהאוהל, ורואים רק שלג: אין ציפורים, אין עצים, אין שיחים, רק לבן אינסופי בכל כיוון שתסתכלו... הקוטב הדרומי נמצא באנטארקטיקה - היבשת הגבוהה ביותר, הקרה ביותר, והיבשה ביותר על כדור הארץ! כמעט כולה מכוסה בקרח בעובי של קילומטרים (בחלקים מסוימים, שכבת הקרח מגיעה לעומק של כמעט 5 קילומטרים!). אין באנטארקטיקה תושבים קבועים - רק חוקרים שעובדים בתחנות מדעיות לתקופות מוגבלות. 💡 הידעתם? באנטארקטיקה רשמו את הטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה אי פעם על כדור הארץ: מינוס 89.2 מעלות צלזיוס! בטמפרטורה כזאת, אפשר לשפוך מים רותחים באוויר והם יהפכו לגבישי קרח לפני שהם מגיעים לקרקע. המסע שתוכנן... והמסע שקרה בהתחלה, אמונדסן תכנן למסע לקוטב הצפוני. הוא אסף תרומות, הכין ציוד, ובנה תוכנית מפורטת. אבל ב-1909 הגיעה חדשה מתסכלת: שני אמריקאים טענו שהם כבר הגיעו לקוטב הצפוני (התברר אחר כך שאחד מהם שיקר, אבל בזמנו אמונדסן לא יכול היה לדעת את זה). אמונדסן היה בבעיה. הוא כבר אסף כסף לקוטב הצפוני, אבל עכשיו נראה שהמטרה כבר הושגה. אז מה הוא עשה? החליט פשוט לשנות כיוון - דרומה! אבל הוא לא ספר על זה לאף אחד, כי חשש שהתורמים שלו יכעסו על שינוי התוכנית. הוא אפילו לא ספר לצוות שלו עד שהספינה כבר הייתה בים! רק כשהגיעו לאי מדיירה שבפורטוגל, אמונדסן אסף את הצוות ואמר להם: "חבר'ה, שינוי קטן בתוכנית - אנחנו הולכים דרומה לקוטב הדרומי". הוא נתן לחברי הצוות אופציה לרדת מהספינה, אבל כולם החליטו להמשיך איתו. המתחרה הבריטי: רוברט פלקון סקוט באותה תקופה בדיוק, הקפטן הבריטי רוברט פלקון סקוט תכנן גם הוא מסע לקוטב הדרומי. כשאמונדסן שלח לו מברק קצר שאומר "אני מתכוון לנסיעה דרומה" - סקוט הבין שיש לו מתחרה, והמירוץ החל. אבל היו הבדלים גדולים בין שני המסעות: הגישה של אמונדסן: למד מהאינואיטים (עמים ילידיים באזורי הקרח) כיצד לשרוד בקור קיצוני השתמש בכלבי זאבים לגרירת המזחלות - בעלי חיים מהירים ועמידים שמתאימים לקור הכין מחסני מזון לאורך הדרך, כדי שתמיד יהיה להם מה לאכול בדרך חזרה בחר נקודת התחלה קרובה יותר לקוטב (במפרץ הלווייתנים) תכנן הכל בפרטי פרטים והיה גמיש הגישה של סקוט: השתמש בסוסי פוני שלא הסתדרו טוב בשלג העמוק הסתמך גם על מזחלות ממונעות שהתקלקלו חלק מהדרך, אנשי הצוות גררו את המזחלות בעצמם (!) בחר נקודת התחלה רחוקה יותר פחות גמיש ופחות מוכן לתנאים הקשים 💡 ולמה כלבים ולא סוסים? כלבי זאב מתאימים הרבה יותר לקור קיצוני מסוסים (קור כלבים או לא קור כלבים 😜) : יש להם פרווה כפולה שמבודדת מהקור, הם יכולים לאכול בשר קפוא (סוסים צריכים מזון צמחי) וקצב הנשימה שלהם לא גורם להם לאבד חום גוף כמו אצל סוסים. בנוסף, כשכלב מתעייף או נפצע, כלבים אחרים יכולים למלא את מקומו - סוס שנפצע הופך למשא כבד שצריך לטפל בו. 💡 הידעתם? אמונדסן הקפיד על תזונה מאוזנת ודאג שהצוות יקבל ויטמין C למניעת צפדינה (זוכרים את המחלה הזאת מהמסע של ג'יימס קוק?). וויטמין C הופק מבשר טרי ומרק בשר - כי לא ניתן היה לקחת איתם ירקות ופירות טריים למסע כזה. סקוט לא שם לב לזה, והצוות שלו סבל ממחסורים תזונתיים. המסע המנצח ב-19 באוקטובר 1911, אמונדסן והצוות שלו - חמישה אנשים בסך הכל - יצאו למסע הסופי לקוטב. הם לקחו איתם 52 כלבים וארבע מזחלות עמוסות במזון וציוד. הם נסעו יום אחרי יום בתנאים קשים: טמפרטורות של עד מינוס 40 מעלות צלזיוס רוחות חזקות שהכו בהם שטחים קפואים מסוכנים עם סדקים עמוקים בקרח 💡 הידעתם? כדי למדוד טמפרטורה בקור כזה, אמונדסן השתמש במדי חום עם כספית או אלכוהול. ובכלל שכספית קופאת במינוס 38.8 מעלות, בטמפרטורות הנמוכות יותר היו צריכים מדי חום מיוחדים עם אלכוהול. הבעיה הייתה שבקור הקיצוני, מדי החום עצמם נשברו בקלות... אבל התכנון הקפדני של אמונדסן השתלם. הם הגיעו לקוטב הדרומי ב-14 בדצמבר 1911 - יום היסטורי! הם נעצו את דגל נורווגיה, צילמו תמונות, ועשו מדידות מדעיות כדי להוכיח שהם באמת שם. אמונדסן כתב בספר היומן שלו: "אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל להראות שמחה גלויה. חשבתי שזה יהיה היום הגדול בחיי, אבל לא הרגשתי שום דבר. למעשה, הרגשתי קצת אכזבה - בגלל שהגענו למטרה ואין כבר שום דבר להשיג." זה קצת עצוב כשחושבים על זה - הוא חלם על הרגע הזה כל חייו, והגיע לשם, ופתאום... זהו. הוא הצליח. ועכשיו מה? 💡 הידעתם? בנורווגיה, ה-14 בדצמבר נקרא "יום אמונדסן" ומציין את הגעתו לקוטב הדרומי. שם ובתחנות המחקר באנטארקטיקה, חוקרים מרחבי העולם חוגגים את היום הזה עם עוגה, דגלי נורווגיה, וסיפורים על המסע ההיסטורי. ומה קרה לסקוט? סקוט והצוות שלו הגיעו לקוטב רק 34 ימים אחרי אמונדסן, ב-17 בינואר 1912. כשהם הגיעו, הם מצאו את האוהל הנורווגי עם מכתב מנומס מאמונדסן, שאפילו ביקש מהם להעביר מכתב למלך נורווגיה (למקרה שהוא עצמו לא ישרוד את הדרך חזרה). סקוט כתב ביומנו: "אלוהים, זה מקום נורא. ועכשיו אנחנו צריכים ללכת את כל הדרך בחזרה." למרבה הצער, המסע חזרה של סקוט הפך לטרגדיה. בגלל התכנון הפחות מוקפד, מזג האוויר הקשה במיוחד, ומחסור תזונתי, סקוט וארבעת חבריו לצוות לא שרדו בדרך חזרה, כשהם במרחק של רק 18 קילומטר ממחסן האספקה הקרוב. אבל אמונדסן וכל אנשיו חזרו בשלום, בזכות התכנון המדוקדק והציוד המתאים. מה קרה אחרי כך? אמונדסן המשיך לחקור אזורים קפואים. ב-1926 הוא היה חלק מהמשלחת הראשונה שטסה מעל הקוטב הצפוני בספינת אוויר (כן, הוא השלים גם את המשימה המקורית שלו, בסוף!). ב-1928, כשהיה בן 55, הוא יצא למשימת חילוץ של חברו האיטלקי אומברטו נוביל שהתרסק באזור הארקטי. המטוס של אמונדסן נעלם במהלך משימת החילוץ ומעולם לא נמצא. הוא נחשב כמי שמת בניסיון להציל אחרים - סוף הרואי למגלה ארצות אמיץ. 💡 אנקדוטה מרגשת: למרות המירוץ והתחרות, אמונדסן תמיד דיבר בכבוד על סקוט. כשנודע לו על מותו של המתחרה הבריטי, הוא אמר: "הייתי מוכן לוותר על הכבוד של להיות הראשון, אם זה היה יכול להציל את חייהם." למה הסיפור הזה חשוב? המסע של אמונדסן לימד אותנו כמה דברים חשובים: תכנון עושה את ההבדל - אמונדסן תכנן כל פרט, כולל מחסני אספקה לדרך חזרה. הוא חישב כמה מזון צריך כל אדם וכל כלב ליום, כמה ימים ייקח המסע, ומה יקרה אם יתעכבו. ללמוד מאחרים - הוא לא התבייש ללמוד מהאינואיטים שידעו איך לשרוד בקור. הוא שאל שאלות, התבונן בשיטות שלהם, והחיל אותן במסע שלו. שיתוף פעולה - אמונדסן הבין שכדי להצליח, כל הצוות צריך לעבוד יחד. הוא לא ניסה לעשות הכל לבד, והוא הקשיב לרעיונות של אחרים. חשיבותה של גמישות - כשהמטרה המקורית לא הייתה אפשרית, הוא שינה תוכנית. הוא הוכיח שלפעמים הדרך למטרה יכולה להשתנות, והמשימה החשובה היא להמשיך קדימה. לכבד את הטבע - אמונדסן הבין שהקוטב הוא מקום מסוכן ונערך בהתאם. הוא לא זלזל בכוח הטבע. תחנת הקוטב הדרומי ע"ש אמונדסן-סקוט כפי שנראתה בקיץ 2007-2008. המבנה החדש והמורם של התחנה כבר הושלם. בחזית התמונה נמצא "הקוטב הדרומי הטקסי" עם הדגלים של 12 המדינות החותמות המקוריות על אמנת אנטארקטיקה. מקור תמונה ויקימדיה. עובדות טריוויה נוספות 🐕 אמונדסן אהב את הכלבים שלו כל כך, שהוא כתב עליהם ביומן המסע שלו יותר מאשר על חברי הצוות האנושיים! הכלב המועדף עליו נקרא "פיקס". 🎿 נורווגיה, המדינה של אמונדסן, היא אחת המדינות המצליחות ביותר בענפי הסקי באולימפיאדות החורף. מה אתם אומרים, זה בזכות מורשת החקר הקוטבי שלהם? 📝 הספר שאמונדסן כתב על המסע, "הקוטב הדרומי", הפך לרב-מכר בינלאומי ותורגם לעשרות שפות. 🏔️ יש באנטארקטיקה הר שנקרא "הר אמונדסן" על שמו, וגם תחנת מחקר אמריקאית בקוטב הדרומי עצמו נקראת "תחנת אמונדסן-סקוט" - על שם שני המתחרים. 🖼️ בנורווגיה, אמונדסן נחשב לגיבור לאומי. יש על שמו מוזיאון, בולים, ואפילו שדה תעופה! לסיכום רואלד אמונדסן הוכיח שלפעמים להיות הראשון זה לא רק עניין של אומץ - זה גם עניין של תכנון חכם, הכנה יסודית, ונכונות ללמוד מאחרים. הוא לא היה המגלה הכי מפורסם (כולם זוכרים את קולומבוס, את מגלן, את קוק), אבל הוא היה אחד המוצלחים ביותר - כי הוא חזר הביתה חי וכל אנשיו איתו. הסיפור שלו מזכיר לנו שכדי להגיע למקומות שאף אחד לא הגיע אליהם, צריך לא רק לחלום גדול - צריך גם לתכנן טוב, להתכונן מראש, ולהיות מוכנים לשנות כיוון כשהנסיבות משתנות. והכי חשוב - להבין שעבודת צוות, למידה מאחרים, ושיתוף פעולה הם כוחות גדולים יותר מאומץ לבד. 🌟❄️

לפני 70 שנים, באוגוסט 1955, יצא לאור ספר שהפך לאחד ממותגי המידע המוכרים בעולם: ספר השיאים של גינס. מה שהתחיל כ'פתרון' לוויכוח על ציפורים בציד , הפך למיזם עולמי שמתעד את כל ה-"הכי" שאפשר לחשוב עליהם. אז 'חפרנו' כדי לספר לכם את הסיפור שמאחורי המספרים. וכן, שיאי עולם זה לא רק דברים מוזרים. הספר מתעד גם הישגים מדעיים, טכנולוגיים וספורטיביים מרשימים כגון שיאי מהירות, גילויים בחקר החלל, רובוטים מתקדמים, שיאי שחייה וריצה - לאו דווקא מתחרויות אולימפיות -והרבה הישגים אמיתיים שממש משנים את העולם. איך הכל התחיל? ציד, בירה ו..ויכוח בשנת 1951 יצא סר יו בּיבֶר, מנכ"ל חברת הבירה גינס, למסע ציד, ב אירלנד . במהלך הציד פרץ ויכוח: מי העוף המהיר ביותר באירופה, החופמי הזהוב או השכווי האדום? מי באמת? הוויכוח הזה לא נפתר באותו יום. פשוט לא היה להם ספר שיכול היה לענות על השאלה... ביבר הבין שיש כאן הזדמנות: ספר שתהיה בו תשובה על כל שאלה של "מי הכי?" שלא רק יפתור ויכוחים בפאבים, אלא גם יוכל לשמש ככלי שיווקי מבריק. הוא פנה ל אחים התאומים נוריס ורוס מק-וירטר (שניהלו אז סוכנות מידע בלונדון) והם התחילו לאסוף שיאים. המהדורה הראשונה יצאה לאור באוגוסט 1955 והופצה (בתחילה בחינם) לפאבים בבריטניה ובאירלנד. ההצלחה הייתה מיידית! כבר בשנות ה-60 הגיע הספר לתפוצה של מיליוני עותקים. גינס במספרים 🔢 ספר השיאים של גינס היום הוא מיזם עולמי אמיתי: 📚 הספר מופץ ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם 🌍 הוא יוצא ב-40 שפות שונות, מאנגלית דרך ערבית ועד יפנית 📖 נמכרו ממנו יותר מ-140 מיליון עותקים מאז שהכל התחיל 👶 יש שיאנים שנכנסו לספר כבר כתינוקות, בגיל של כמה חודשים 👴 ולעומתם... יש אנשים שקבעו שיאים גם בגיל 100 ומעלה! מה הופך משהו לשיא רשמי? 📜 לא כל דבר מטורף שמישהו עושה הופך אוטומטית לשיא בספר. יש קריטריונים מאד ברורים שקובעים מה כן ומה לא ייכנס לשם. למשל שה'שיא' יהיה: ניתן למדידה : השיא חייב להיות דבר שאפשר למדוד במספרים או ביחידות ברורות. "הכי מצחיק" לא עובד, אבל "הכי ארוך" או "הכי מהיר" – כן. ניתן לשבירה : השיא צריך להיות כזה שמישהו אחר יוכל לנסות לשבור אותו. שיא שאי אפשר לחזור עליו לא מעניין. ניתן לסטנדרטיזציה : התנאים צריכים להיות ברורים וזהים לכולם. אם מישהו קובע שיא באכילת פיצה, אז כל מי שינסה לשבור את השיא צריך לעשות זאת עם אותו סוג של פיצה, באותם תנאים. ניתן לאימות : צריכות להיות ראיות לשיא, באמצעות סרטונים, עדים, מדידות מדויקות. בלי אישורים - אין שיא. מבוסס על מדד אחד ברור : השיא צריך להתבסס על דבר אחד ברור, למשל רק גובה או רק מהירות. "הכי גבוה והכי מהיר, ביחד" זה מורכב מדי ולא יוגדר כשיא. עולמי : השיא צריך להיות בעל משמעות גלובלית, לא רק מקומית. הידעת? גינס לא מאשרים שיאים שמסכנים בריאות או פוגעים בבעלי חיים. לכן אם פעם היה שיא ל-"הכי הרבה זמן בלי שינה", הוא בוטל כי חוסר שינה ממושך מסוכן מאוד לבריאות. איך בודקים שיא? נניח שיש לכם רעיון לשיא חדש. מה עושים? קודם כל, נכנסים לאתר הרשמי של גינס ובודקים אם הקטגוריה כבר קיימת. אם כן, רואים מה השיא הנוכחי ומתכוננים לנסות לשבור אותו. אם זו קטגוריה חדשה - מגישים הצעה. אחרי שההצעה מאושרת, גינס שולחים מדריך עם הנחיות מפורטות ("Guide to your Evidence") שמסביר בדיוק איזה סוגי ראיות נדרשים: סרטונים מזוויות מסוימות, עדים עצמאיים, מדידות מדויקות ועוד. לאחר שמבצעים את השיא ומגישים את כל החומרים, צוות של "מאשרים" בודק הכל לפרטי פרטים. לפעמים הם אפילו מגיעים לאירוע בעצמם כדי לוודא שהכל נעשה לפי הכללים. איך נראה יום של שובר שיא? 📆 השתתפות בשבירת שיא רשמי זה לא עניין של רגע. שוברי שיאים מתכוננים חודשים ולפעמים אפילו שנים מראש. הם מתאמנים, מתרגלים ומשכללים את הטכניקה שלהם. ביום שבירת השיא עצמו מעורבים לפחות 2-3 עדים עצמאיים (שלא קשורים למנסה השיא), שופט רשמי מטעם גינס (במקרים מסוימים), מצלמות שמתעדות מכמה זוויות, ולפעמים גם מומחים בתחום, כמו מודד מוסמך או שעון עצר ("כרונומטר") מדוייק במיוחד. ומה קורה אם הניסיון נכשל? אפשר לנסות שוב! הרבה שיאנים מצליחים רק בניסיון השני או השלישי. החשוב הוא לא לוותר ולהמשיך לנסות. למה בכלל קוראים לזה "גינס"? הספר נקרא על שם חברת הבירה "גינס" שיזמה אותו. במקור הוא נקרא "The Guinness Book of Records", ועם השנים השם שונה ל-"Guinness World Records". הוא הפך ממוצר שיווקי של מבשלת בירה למותג עצמאי עם ספרים, אתר, אירועים ותוכניות טלוויזיה. שיאים שגינס כבר לא עוקבים אחריהם לאורך השנים, גינס למדו ששיאים מסוימים פשוט לא ראויים לתיעוד. הסיבה העיקרית: הם לא רוצים לעודד דברים שיכולים להזיק לבריאות, לבזבז אוכל או לפגוע בסביבה. הנה כמה דוגמאות מעניינות לקטגוריות שכבר לא בספר: קרב הפאי הגדול ביותר. ב-2010, בטקסס, זרקו זה על זה 1,200 פאי במסגרת "קרב פאי אכיל". אולי זה נשמע כיף, אבל זה בזבוז מזון והרבה בלגן מיותר. החתול הכבד ביותר חתול בשם הימי שקל 21.3 קילוגרם כשנפטר ב-1986. מה הבעיה? זה מעודד האכלת יתר של חיות מחמד, וזה ממש לא בריא בשבילם. הכי הרבה פנסי שמיים ששוחררו בו-זמנית ב-2013 בפיליפינים שיחררו 15,185 פנסי שמיים. המראה בטוח היה יפה, אבל זה גורם לזיהום, לסכנת שריפה ולנזק לסביבה. הנשיקה הארוכה ביותר זוג מתאילנד הנשקו במשך 58 שעות ו-35 דקות (כן, יותר מיומיים ברצף...). זה אולי נשמע רומנטי, אבל גם מסוכן לבריאות בגלל העייפות והתנאים הקשים. ומה לגבי הנקודה הישראלית? 🇮🇱 גם בישראל היו כמה שיאי גינס מגניבים שכדאי להכיר: חומוס ענק - ב-2010, באבו גוש, הכינו מנת חומוס ענקית ששברה את השיא הקודם, במשקל של כ-300 ק"ג (במאבק קולינרי ידוע ונמשך מול שיאים בלבנון...). רק הצלחת ביצה בקוטר של יותר מחדר (4 מטר!) תות ענק - תות שדה במשקל 289 גרם, שזה זה כמו עשרה תותים... (אגב, את התות הגדול יותר אישרו בג'ינס רק אחרי ארבע שנים. לקחות'זמן...) פיצה באורך 100 מטר (כלומר, כמעט כמו היקף של מגרש כדורגל שלם!), שהכינה "פיצה מטר" רובוט ישראלי שפותר קובייה הונגרית - נער מחיפה פיתח רובוט שפותר אותה בפחות מחצי שנייה - זה 'שבר' שיא גינס. עמידת ראש - נעמי רונן, בגיל 92, הפכה לאישה המבוגרת ביותר בעולם שמצליחה לעמוד על הראש במשך דקה שלמה. כדי לקבל את האישור מגינס, היא נזדקקה לשני עדים, שני מודדי זמן, ושני צלמים. שיאים שאפשר לנסות בבית... לא צריך להיכנס לספר גינס כדי ליהנות מאתגרי שיאים. הנה כמה רעיונות משחקיים (כולם שיאים אישיים, ככה שהמטרה היא להשתפר ביחס לעצמכם) בהשראת גינס שאפשר לנסות בבית: 🧱 מגדל קוביות - כמה גבוה אתם מצליחים לבנות מגדל מקוביות לגו או עץ לפני שהוא קורס? ✈️ מטוסי נייר - מי מצליח לקפל מטוס נייר שיטוס הכי רחוק בחדר? 🦩 עמידה על רגל אחת - כמה זמן תצליחו לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? (עם מבוגר בסביבה כמובן. לאסור להפיל!) 🎯 זריקה למטרה - כמה כדורי נייר אתם מצליחים לזרוק לסל מרחק קבוע תוך דקה? הידעת? תהליך האישור של גינס יכול להיות ארוך מאוד, לפעמים מספר שנים עד שהשיא מתקבל רשמית לספר! אז... מה הלאה? 🤔 ספר השיאים של גינס ממשיך להתפתח. כל שנה מתווספים שיאים חדשים, חלקם רציניים וחלקם מוזרים לגמרי. כיף... מה שהתחיל כספר קטן שנועד לפתור ויכוחים, הפך למיזם עולמי שמעודד אנשים לחלום גדול, לנסות דברים חדשים ולגלות שתמיד אפשר להיות "הכי" במשהו, ולא רק ב אולימפיאדה , כל עוד עושים את זה בצורה בטוחה, הוגנת וניתנת למדידה. אז בפעם הבאה שתתווכחו עם חברים על "מי הכי", אולי פשוט תפתחו את ספר השיאים של גינס - ותבדקו?

קיפול כביסה. שתי המילים האלה מספיקות כדי לגרום למבוגרים לגנוח. אבל למה בכלל צריך לקפל? אי אפשר פשוט לזרוק הכל למגירה, או להשאיר בערימה אחת גדולה 😱? התשובה היא: אפשר, אבל אז תתעוררו בוקר אחד ותגלו שהחולצה האהובה עליכם נראית כאילו זרקו אותה לאשפה כמו טישו משומש. והגרביים? יפסיקו להיות בזוגות-זוגות. אז בואו נלמד איך להפוך את הכביסה הנקייה למשהו שבאמת אפשר ללבוש. למה בכלל לקפל כביסה? אולי זה נראה כמו עבודה מיותרת, אבל קיפול כביסה הוא בעצם דרך לשמור על הבגדים שלנו. כשאנחנו מקפלים, הקמטים נעלמים והבגדים נשארים יפים יותר לאורך זמן. בנוסף, בגדים מקופלים תופסים הרבה פחות מקום במגירה - מה שאומר שאפשר לדחוס עוד יותר בגדים (או להשאיר מקום לעוד צעצועים 😉). יש גם יתרון נוסף: כשהכול מקופל בצורה מסודרת, הרבה יותר קל למצוא את החולצה הספציפית שרציתם ללבוש. במקום לחפור בערימה ולהפוך את כל המגירה לכאוס, פשוט לוקחים רק את מה שצריך ויוצאים. הטריק הגדול: איך לגרום לילדים לקפל בשמחה נכון, קיפול כביסה לא נשמע כמו הפעילות הכי מרגשת בעולם. אבל יש כמה דרכים להפוך את זה למשהו שהילדים בכלל ירצו לעשות: הפכו את זה למשחק - אפשר להזמין חברים לתחרות קיפול (מי מקפל הכי מהר? הכי מסודר?), או להקים "סדנת קיפול משפחתית" עם מוזיקה ברקע. לפעמים גם סתם טיימר של 5 דקות עם אתגר של "כמה בגדים נספיק לקפל" יכול להיות מעניין. תנו אחריות - כל אחד אחראי על הבגדים שלו. זה לא רק עוזר לכם, זה גם מלמד את הילדים עצמאות ואחריות. התחילו עם הבגדים הכי פשוטים לקיפול (גרביים, תחתונים, מגבות), ולאט לאט הוסיפו פריטים מסובכים יותר. גלו להם את הסודות - יש המון טריקים מגניבים לקיפול מהיר של חולצות, גרביים וסווטשירטים. כשילדים לומדים טכניקה מיוחדת (כמו שיטת הקיפול היפנית המהירה), הם מרגישים כמו מקצוענים. וזה כיף! כן-כן, תיכף הם יגיעו, הסרטונים האלה ! (ורק מזכירים שיש לנו פוסט אחר של קיפולי מגבות בכל מיני צורות ) תנו פרסים קטנים - מי שמקפל הכי הרבה במהלך השבוע בוחר את הסרט למשפחה, או מקבל לבחור מה יהיה לארוחת ערב. תמריצים קטנים עושים פלאים. 💡 קבלו רעיון: כל בן משפחה אחראי לכביסה שלו. כן, גם אבא. גם אמא. גם הילדים. איך זה עובד? לכל אחד - סל כביסה שלו. כל אחד בזמנו מפעיל את מכונת הכביסה עם הכביסה שלו. ממלא מייבש או תולה - ומקפל לעצמו. טיפים כלליים לקיפול מנצח לפני שנצלול לסרטונים הנה כמה כללי זהב: קיפלו מיד אחרי הייבוש - ככל שהבגדים נשארים יותר זמן בערימה, כך הם יהיו יותר מקומטים. אם אתם מקפלים כשהם עדיין קצת חמימים מהמייבש, הם יישארו חלקים יותר. מצאו משטח נוח - שולחן, מיטה או רצפה נקייה. זה יותר קל מאשר לנסות לקפל באוויר או בעמידה מעל סל הכביסה. לכל בגד יש שיטה - חולצת טריקו מתקפלת אחרת מסווטשירט, וגרביים הם סיפור לגמרי אחר. ברגע שתלמדו את הטכניקות הבסיסיות, הקיפול יהפוך לאוטומטי. זוגות של גרביים - תמיד ביחד - יש משהו מתסכל במיוחד בגרביים בודדים. אז שיטת הקיפול שלהם צריכה לוודא שכל זוג נשאר ביחד. אפשר לקפל אותם אחד לתוך השני, או פשוט לקפל אותם יחד ולהניח במגירה. יאללה, לסרטונים... טריקו השיטה הקלאסית שיטת הנקודות האוטומטית. זאת שאף פעם לא הצלחנו לבד... עם שרוולים ארוכים שיטת מרי קונדו, שמסדרת אותן זו לצד זו ולא זו על גבי זו וכשאורזים מזוודה, יש את שיטת הגלגול הבאה )שאמורה לשמור את החולצה שעות עד לפירוק במלון, בלי קמטים) מכנסיים קיפול מכנסיים קצרים - 3 שיטות ל-3 זוגות שונים (כמו מכנסי ספורט לעומת סתם מכנסיים קצרים) קיפול ג'ינס ארוכים: קיפול מכנסי פוטר/טריינינג ואולי אחת מ-7 השיטות הבאות תדבר אליכם יותר סוודרים השיטה הקלאסית סווטשירט עומדים אחד-אחד (בשיטת קון-מארי, לאחסון במגירה) או סווטשירט עם כובע ("הוּדי"), בשיטה שנוח גם לאחסון במזוודה כפתורים חולצה מכופתרת או בשיטת השרוולים המצטלבים ז'קט מעיל גשם ומעיל פוך גרביים קחו בסרטון אחד 6 טכניקות שונות ואם בכל זאת נפרדו להם זוגות, רגע לפני שזורקים, אפשר להכין מהגרביים האבודות - בובות ... הסוד לטיפול המהיר והמוצלח הוא לראות איך זה נעשה, לנסות בעצמכם, ולתרגל כמה פעמים עד שזה עובד לכם חלק. והכי שווה - לקפל ביחד. זו גם הזדמנות לשיחה על כל מה שאין בשבילו את הזמן - והתוצאה יחסים יותר טובים וגם סדר בכביסה... אז בואו נהפוך את ערימת הכביסה הזו למשהו יפה! 👕